שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו ממציא המחשב?
המחשב הומצא בידי... טוב, זה מורכב אז נתחיל ממש מהתחלה.
בראשית היו אלה הסינים שהמציאו את החשבוניה. המתמטיקאי והמדען הצרפתי בלייז פסקל שכלל את החשבונייה הזו והפך אותה למכונת חישוב מתקדמת יחסית. אבל בתחילת המאה ה-19 מפתח הבריטי צ'ארלס בבג' קונספט ל"מנוע אנליטי" - סוג של מכונת חישוב משוכללת שהוא לא הגיע לכדי בנייתה בפועל, אבל ניסח אותה בדייקנות מדהימה. כשבנו אותה בימינו על פי הוראותיו, היא עבדה נהדר.
לקראת סוף המאה ה-19 ממציא מדען אמריקאי את מכונת ניקוב הכרטיסים ובתהליך של מיזוגים ורכישות תהפוך החברה שלו לחברת IBM, חברת המחשבים הגדולה בעולם והמשפיעה ביותר על תעשיית המחשבים של מרבית המאה ה-20.
אחרי מלחמת העולם השנייה ממציא אלן טיורינג, מפצח קוד האניגמה שהכניע במוחו את הנאצים, את מדעי המחשב ולמעשה ממציא את המחשב הראשון. כמו מוצרט במוסיקה, הוא לא זקוק לבניית המחשב באמת כדי לנסח את כל מה שצריך להיות בו וזה הופך אותו לקרוב ביותר לממציא המחשב. אבל יש עוד...
לתכניות המפורטות מצטרף גאון נוסף, הגאון ההונגרי ג'ון פון נוימן, שמנסח כללים נוספים לגבי המחשב ובראשם - שהמחשב עתיד לכלול את התוכנות שלו. הוא מפתח לבסוף את מחשב ה-EDVAC שעושה בדיוק את זה ומקדם את המחשב עוד שלב באבולוציה.
בסוף מלחמת העולם השנייה מפתחים מצד אחד את מחשב ה"הרווארד סימן 1" שתכנן הווארד אייקון ונחשב למחשב החשמלי הראשון בהיסטוריה.
מצד שני פותח באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב מחשב ה-ENIAC, מחשב ענק במשקל 27 טון שהיה כבר מחשב, אמנם מסורבל וענקי וללא זיכרון משלו, אבל בכל זאת מחשב אלקטרוני של ממש.
מחשב ה-UNIVAC, שיפתח הצוות הזה אחריו, כבר שקל "רק" 8 טון והיה לראשונה בעל זיכרון, עוד שלב באבולוציה הממוחשבת. ההישג האמיתי של ה-UNIVAC הושג בהיותו המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים - היוניווק הצליח לנבא את נצחונו של אייזנהאואר, במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב ובניגוד לדעתם של הסוקרים. כשהוא ניצח כך, התגלה לראשונה לעולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. בינגו!
מכאן מתחילים הדברים לרוץ. בשנות ה-50 נולד הטרנזיסטור שמאפשר למחשבים לקטון לממדים של ארון. עם זמן יפותחו השבבים שיקטינו אותו לגודל של מזוודה ויגיע עידן המחשבים האישיים.
המחשב האישי הוא עבודה של שני ה"סטיבים" - סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, מייסדי חברת אפל. הם מוציאים את מחשב האפל שהופך להצלחה מסחרית.
אבל מי שתהפוך את המחשבים האישיים להצלחה עולמית היא דווקא IBM, אותה חברה שהוקמה לייצור של כרטיסי ניקוב, כמעט 100 שנה לפני כן ומוציאה את ה-PC, המחשב האישי הפופולרי בעולם. שלל המתחרות שלה, מטאיוון ועד יפן, החלו להוציא "תואמי IBM", שהיו זולים מהאפל 2 של חברת Apple ומה-PC של IBM. התחרות שמתפתחת בתחום הופכת את המחשבים האישיים לנפוצים בכל העולם.
אז מי המציא, אם כן, את המחשב? - זה היו כולם. המחשב נולד משרשרת ארוכה ובת מאות שנים של המצאות ופיתוחים, ניסיונות וכישלונות, לא מעט דגמים שלא הוזכרו כאן, שלל טכנולוגיות וארגונים שהשקיעו ממון בפיתוחים יקרים להחריד.
היו גם המון אנשים, מאוד חכמים, שתרמו להיווצרותו של המחשב. כל אחד מהם תרם שלב בסולם שהוביל אל המחשב שאנו מכירים. האמת שזה לא נגמר כאן כי גם הטלפונים החכמים, הטאבלטים ואפילו הכספומטים של הבנק הם סוגים של מחשבים, אבל על כך תקראו בערכים שמוקדשים להם.
הנה תולדות המצאת המחשב וממציא המחשב האמיתי:
https://youtu.be/d1pvc9Zh7Tg
המחשב האוטומטי הרווארד סימן 1 שתכנן הווארד אייקן (מתורגם):
https://youtu.be/4ObouwCHk8w
המחשב הראשון שפיתח טיורינג:
http://youtu.be/36Ykw1l_KWs
מחשב UNIVAC, המחשב שהביס לראשונה מומחים אנושיים, בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
ותולדות המחשבים או ההיסטוריה של המחשב שהחלו ממנו (עברית):
https://youtu.be/KtK-ZwxfX90?long=yes
מה היה "הקרב על הבליטה" בו הובס היטלר סופית?
"הקרב על הבליטה" (Battle of the Bulge) הוא הכינוי שניתן למתקפה הגרמנית האחרונה במלחמת העולם השנייה. זו הייתה מערכה קשה ומדממת, בין בעלות הברית לוורמכט, צבא גרמניה הנאצית. הוא התקיים על הארדנים - אזור גבעות ויערות, בגבול בלגיה-צרפת, אזור שקיבל את שמו מאלת הציד הגאלית, ארדואנה.
את המערכה הזו יוזם היטלר. האיש שקוע בהזיות ועדיין מאמין ביכולתו לנצח במלחמה. הוא מחליט להשקיע את מרב הכוח בהדיפת בעלות הברית, במקום להתרכז בחזית המזרחית נגד כוחותיו של סטאלין. הוא גם דוחה את אזהרות גודריאן, גאון צבאי גרמני שרואה הה שגיאה איומה ומזהיר ממתקפת הענק הרוסית שמתקרבת. היטלר מאמין שכמו פרידריך הגדול, הוא ינצח את המלחמה כולה, לאחר שיפרק את הברית שנלחמת בו, על ידי הניצחון כאן.
בהחלטה פוליטית ולא צבאית, אין להיטלר קשב גם לאזהרות הגנרלים שניהול שתי חזיתות בו-זמנית נוגד את התפיסה האסטרטגית הגרמנית ומה שנקרא "תכנית שליפן". בניגוד לדעת מרבית מפקדי הוורמכט המנוסים, מטרתו היא לנצל את הבקיעים בין הבריטים לאמריקאים ולפצל את כוחות בעלות הברית, המתקדמים אל גרמניה, לכתר את הצבא הבריטי, כמו שעשה ב-1940 לפני מבצע דנקירק, לייאש את בנות הברית, לגרום להם לחתום איתו הסכם שלום ולאפשר לו להתרכז בחזית המזרחית ולבלום את צבאו של סטלין.
וכך, בפעולה מהירה ומפתיע ותוך אחד הכישלונות הקשים ביותר של מודיעין בעלות הברית במלחמה, באה המתקפה הגרמנית בבוקר של ה-16 בדצמבר 1944 יוצרת פריצה מהירה וכיבוש הבליטה בקווי ההגנה של האמריקאים.
מכאן מתנהל הקרב, מאמצע דצמבר 1944 ואמצע ינואר 1945. במערב קוראים לו "על הבליטה", על שום הניסיון האמריקאי ל"יישר" את הבליטה שיצרו הגרמנים בקו ההגנה של כוחות בעלות הברית.
בשלב הזה אין לבנות הברית יומינט, מודיעין אנושי ולא יכולת לאתר כוונות בתקשורת הצבאית של הצד השני. הגרמנים כבר לא משתמשים באלחוט, לאחר שבמפקדה של היטלר מבינים שבנות הברית פיצחו את צופן האניגמה והפיהרר מורה למפקדים הגרמנים לתקשר רק בקשר קווי של טלפוני שדה.
מאז מבצע אוברלורד, בו נחתו בעלות הברית בחופי צרפת ב-6 ביוני 1944, הם עדיין לא הצליחו לפרוץ לגרמניה ולהעביר לשטחה את המלחמה. אייזנהאואר גם מתח יותר מדי את קווי האספקה שלו ולא תמיד ניצל את הכוח האמריקאי כראוי. בנוסף, הוא הזניח את הארמיה השלישית של ג'ורג' פטון, שמצא את עצמו בקרב סטטי, באזור אלזס-לוריין.
וכך, במתקפה הגרמנית המוצלחת, גורמים הגרמנים לאבדות כבדות אצל האמריקאים. אבל אלה מתעשתים ובולמים אחרי 10 ימים את המתקפה. הגנרל פטון, המפקד הבולט ביותר של הכוחות האמריקאים, הוא שעולה על הדרך הנכונה לניצחון. הוא מציע הצעה נועזת ובלתי נתפסת במונחים צבאיים, לצאת למתקפת נגד תוך 3 ימים.
המצב מבחינת בעלות הברית לא מזהיר. אבל אייזנהאואר והפיקוד העליון שבראשו עמד השכילו לנהל את המערכה נכון, לבלום ולשבור את הגרמנים. בהחלטה מבריקה אייזנהאואר מעביר שתי ארמיות מנותקות יחסית לפיקודו של "מונטי", המנצח הגדול של אל-עלמיין והמתקפה יוצאת לדרך. מתקפת הנגד מנוהלת היטב, פטון עומד במשימה הלא הגיונית שלקח על עצמו וביחד עם גבורת החיילים האמריקאים והנחישות חסרת התקדים שלהם, הצבא הגרמני נבלם ומותקף בחזרה.
בתום חודש מתחילת המערכה שבים הגרמנים ומורחקים לקו שממנו התחילו אותה. הקרבות על הבליטה הפכו מאז לאחד הרגעים היפים בתולדות הצבא האמריקאי, כולל סירובו המפורסם של מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-101, גנרל אנטוני מקאוליף, להיכנע ולא להתחסל על ידי הצבא הגרמני, שצר על כוחותיו בעיר בסטון ומאיים לחסלם.
מקאוליף ענה בכתב עם מילה בודדת שתהפוך למיתוס "Nuts", סלנג אמריקאי שאומר "לכו לכל הרוחות". התשובה העיפה לשמיים את מורל הלוחמים שלו והכניסה את תשובתו לספרי ההיסטוריה. 4 ימים אחר כך הגיעו כוחותיו של הגנרל פטון וביחד הם הסירו את המצור הגרמני והכניעו את הגרמנים שכתרו את העיר ואיימו להשמידה על כל יושביה.
הנה סיפורו של קרב הבליטה:
https://youtu.be/IgU5PRc9glw
מתוך סרט קולנוע על הקרב:
https://youtu.be/mdjau_yi5AY
סרטון תיעודי הסוקר את הקרב על הבליטה:
https://youtu.be/0THpux__SXA?long=yes
תיאור באנימציה על הקרב של הבליטה:
https://youtu.be/75APY0XhtCQ?long=yes
ופודקסט רדיו של ד"ר יצחק נוי על הקרב (עברית):
https://youtu.be/1sLnkOG2TrA?long=yes
מה הייתה ARPANET, רשת המחשבים שהולידה את האינטרנט?
דמיינו רשת צבאית של מחשבים, שאמורה למנוע מצב בו האויב, בהתקפה אחת בודדת, משמיד את הכוח הצבאי של המדינה.
התסריט הזה, של השמדת מרכז השילוח הגרעיני האמריקאי, הדאיג מאוד את נשיא ארצות הברית. במיוחד לאחר שברית המועצות שלחה לחלל את "ספוטניק", לוויין שהפגין את עליונותה של הטכנולוגיה הרוסית על האמריקאית, לפחות בתחום החלל.
אלה סוף שנות ה-50, בואכה שנות ה-60 של המאה העשרים, בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הנשיא אייזנהאואר המודאג מקציב הרבה כסף ונוסדת ה"סוכנות למחקר מתקדם" בארצות הברית, ששמה בראשי תיבות ARPA.
ראשית הפיתוח שלה יתמקד בדיוק בתסריט המפחיד ההוא. הרעיון היה להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים, שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור הגרעיני האמריקאי, תוכל רשת מחשבים לפעול בתקשורת מחשבים ולהפעיל מרכזי שיגור אחרים, על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
או במילים פשוטות - בסוכנות ARPA מפתחים רשת שתחבר לראשונה בהיסטוריה בין רשתות מחשבים מקומיות, לרשת אחת שלמה, שתפעל על פני מאות ואלפי קילומטרים.
רשת המחשבים שמפתחים בארפה נקראת אז אַרפָּאנֵט (ARPANET), או ביישום הבטחוני המקורי שלה DARPA.
ה-D שנוסף ל-ARPA הוא מהמילה Defence, הגנה.
הרשת הזו הייתה מה שאפשר לצבא האמריקאי להיות בטוח שאם תותקף ארצות הברית בנשק גרעיני, בידי ברית המועצות או על ידי כל משוגע גרעיני אחר, היא תוכל להשמידו בחזרה...
על הדרך היא יכולה בקלות להיחשב לתחילתו של האינטרנט שאנו מכירים ומשתמשים בו כל כך הרבה היום.
כי זו הייתה רשת DARPA. אבל די מהר הבינו באמריקה שהרשת הזו והטכנולוגיה שלה, שאפשרה תקשורת בין מחשבים רחוקים, יכולים להיות מעולים לשימושים מחקריים, מדעיים ואקדמיים.
הרעיון היה שבאמצעות תקשורת כזו יוכלו אוניברסיטאות ומכוני מחקר להיעזר בכוח החישובי המדהים שעמד לרשות אוניברסיטאות מעטות ועשירות מאוד, כאלה שהחזיקו במחשבים שבאותה תקופה היו יקרים מאוד. הטלפון החכם שלכם, אגב, חזק לפחות פי מיליון מכל מחשב כזה, שעלה באותה תקופה כמו מחיר הקמת מפעל לייצור סמארטפונים בימינו. רק שתדעו כמה ברי מזל אתם.
מכל מקום, הרשת החדשה ARPANET, ששימשה קודם את הצבא, אפשרה מעכשיו לאוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים "עניים", להשתמש ביכולת החישוב של האוניברסיטאות העשירות עם מחשב.
וכך, בהשתלשלות היסטורית כמעט חסרת תקדים, הוביל איום צבאי וצורך בטחוני להגנה מפני האויב, לאחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות בהיסטוריה ולשינוי מוחלט של האנושות, חצי מאה לאחר מכן.
מספר אחד המפתחים של ארפאנט (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות דארפה, ארפאנט והאינטרנט:
https://youtu.be/BQFprTs2Gso
כך התפתח מארפאנט האינטרנט כולו:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
והסיפור המלא של ארפא, דארפה והאינטרנט:
https://youtu.be/nsdFNTeGqIg?long=yes
מי היה הגנרל אייזנהאואר שניצח את היטלר והפך לנשיא?
כמפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה, היה זה הגנרל האמריקאי דייוויד אַייזֶנהַאוּאֶר (Dwight Eisenhower), מי שהוביל את הלוחמה בגרמניה הנאצית במערב אירופה.
אבל החלטה אחת, ביוני 1944 היא שהפכה אותו למפקד ומצביא דגול. מיד נספר עליה.
כי במיוחד נזקפת לזכות "אייק", כמו שכינו אותו, העובדה שהוא זה שפיקד על הפלישה לצרפת הכבושה, מה שיסמן את תחילת הניצחון במלחמת העולם השנייה. זה היה ב-"די דיי" (D-Day), יום ומבצע הנחיתה הימי הגדול בהיסטוריה, מבצע הידוע גם כ"מבצע אוברלורד".
הפלישה הזו לצרפת הכבושה הייתה נקודת המפנה במלחמה של בנות הברית נגד גרמנית הנאצית. השתתפו בו מעל 150 אלף חיילים וכ-7000 כלי שיט, כמו גם 12 אלף מטוסים.
אבל רבים לא יודעים שכל המבצע החשוב כל כך הזה היה קרוב לדחייה שהייתה עלולה לשנות את סופו.
כי ביום שלפני מועד המתקפה שרר בנורמנדי מזג אוויר גרוע במיוחד. זו הייתה סופה קיצית קשה מאוד ולא צפויה לחלוטין, אבל כזו שעלולה להטביע בים הסוער עשרות אלפים מחיילי בנות הברית שייצאו לפלישה.
ההחלטה הייתה בידיו של המפקד, הגנרל אייזנהאואר.
האם עליו לבטל את המבצע או לדחותו בכמה ימים ולהסתכן בכישלון? - הרי הנאצים כבר יודעים שהשעון כבר מתקתק למתקפה. הם לא יודעים איפה וזה יתרון אדיר של צבא בנות הברית.
אם המביע יידחה, יהיה קשה לשמור על סודיות ויש חשש שהגרמנים ייאתרו שהמטרה המפתיעה היא נורמנדי. הם גם יראו שגשרים מרכזיים נכבשו יום לפני על ידי צנחני בנות הברית כדי למנוע מהנאצים לפוצץ אותם ולהקשות כך על חיילי בנות הברית שיירצו לנוע לעבר פריז בתום המתקפה המתקרבת.
כדי למנוע מבנות הברית את הניצחון במתקפה, ישמחו הנאצים להזרים כוחות וכלי נשק רבים לאיזור. עוד כמה ימים יהיו בשבילם כל מה שהם צריכים כדי להביס את חייליו.
על כף המאזניים עמד גורלו של המבצע כולו. אייזנהאואר יודע שהחלטתו תקבע במידה רבה את הסיכויים לבצע את המבצע כמו שתוכנן ולנצח. מצד שני, מתקפה בשעת סערה עלולה לגבות מחיר נורא, של אלפי חיילים של בנות הברית שיתקשו לתקוף, יטבעו בהמוניהם וייהרגו.
כאן מתעלה הגנרל אייזנהאואר. במקום לדחות את המבצע הוא החליט אחרת. מי שכבר החליט בהחלטה נועזת ואמיצה לפרוץ דווקא בחופי נורמנדי, בהם הנאצים לא יתכוננו למתקפה, הוא החליט שוב בניגוד לאינסטינקט והורה לצאת למתקפה הגדולה בהיסטוריה, בתוך הסערה ואל תוכה.
החלטתו לממש את המתקפה דווקא בעת סערה ובמזג האוויר הקשה הייתה אילוץ שיהפוך להברקה. בהחלטה של פעם בחיים החליט הגנרל אייזנהאואר לתקוף בכל מחיר. הוא ידע שהכוננות הגרמנית תהיה חלשה גם היא ביום סוער, כמו גם היכולת ורוח הלחימה של חיילי גרמניה והוא הבין שזו גם ההזדמנות הצבאית של בנות הברית, בדרך לניצחון על היטלר.
הוא קיווה לטוב באשר למימי תעלת לאמאנש, צדק והצליח במבצע. רבים מחייליו ייהרגו במהלכו, אך הרבה פחות משחשש וכמעט איש לא בגלל הסערה. מבצע אוברלורד היה ניצחון מטורף.
על שום ניצחונו הגדול על היטלר והנאציזם, אייק יהפוך אחרי המלחמה והניצחון הגדול לראש מטה צבא ארצות הברית (Chief of Staff of the Army), הקצין הבכיר ביותר בצבא ארצות הברית כולו.
בשנים 1953 עד 1961 הוא יהיה לנשיאה ה-34 של ארצות הברית ואמריקאי נערץ, ששמו נישא בפי כל.
הנה סיפורה של ההחלטה הצבאית אולי החשובה בהיסטוריה:
https://youtu.be/Ip3htBMu-EQ
תכניות הפלישה לנורמנדי (עברית):
https://youtu.be/OMCyWRk5UxA
הפלישה עצמה (עברית):
https://youtu.be/QJ3xMhReUog
קיצור חייו של אייזנהאואר:
https://youtu.be/Ze2mFRn6rnM
סרט ארוך יותר, אמיתי ובצבע, של הפלישה לנורמנדיה:
http://youtu.be/lvZCDfhoNxA?long=yes
איך הביס מחשב יוניוואק את המומחים בתחזית בחירות?
זה היה בשנת 1952 כשמחשב ה-UNIVAC בחדש שפיתחו פרספר אקרט וג'ון מאושלי, ממציאיו של מחשב ה-ENIAC הצבאי, הובא לאולפן טלוויזיה.
זה ערב הבחירות לנשיאות ארצות הברית, בבחירות של 1952. המחשב הזה, שיהיה הראשון שיזכה לתפוצה מסחרית, שקל 8 טון. עד אז השתמשו בו בעיקר במוסדות אקדמיה ומחקר מובילים ובעלי ממון.
המחשב הזה הובא לאולפן, כי אנשי הטלוויזיה, בראשות המגיש המיתולוגי וולטר קרונקייט, ביקשו ממפתחיו שהוא ינסה לנבא בערב יום הבחירות את תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב.
כבר בהגיעו לאולפן רשם היוניווק לעצמו הישג מרשים באותו ערב. היסטורית, הוא היה למחשב הראשון שהגיע להשתתף בתכנית בטלוויזיה. אבל השיא היה עוד לפניו. כי המחשב הזה עתיד היה באותו ערב לנצח מומחים אנושיים, בתחום המומחיות שלהם ולהשאיר את הציבור הרחב עם לסת שמוטה מתדהמה.
איך זה קרה? - בערב, כשהגיעה שעת השידור, הצליח היוניווק לנבא במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב את נצחונו של המועמד דווייט אייזנהאואר. הניבוי של המחשב היה מנוגד לזה של הסוקרים המקצועיים והסברה הכללית באולפן הייתה שהוא טועה. לא היה מדובר בזוטי אחוזים.
יוניווק צפה ניצחון מוחץ, באנגלית "לנד סלייד" (Landslide) של אייזנהאואר, מי שאמנם היה מצביא דגול ומפקד בעלות הברית באירופה של מלחמת העולם השנייה, אבל התחרה מול סטיבנסון הדמוקרטי, פוליטיקאי מיומן שכל המומחים וגם הציבור ראו בו את המנצח הוודאי.
בשעת השיא ולשאלת המגיש, החליטו המפעילים שלו ואנשי המדגם לענות שאין לו עדיין תשובה. האמת הייתה שונה. הם פשוט לא האמינו לתוצאה ופחדו לבייש את רשת הטלוויזיה CBS ואת תכנית החדשות הסמכותית והמצליחה של קרונקייט.
אבל בסוף הערב, כשהסתבר שאייזנהאואר אכן ניצח, התגלה לראשונה לכולם שהמחשב היה היחיד שהעריך נכון וניתח היטב את הנתונים.
עיתונים הבוקר שאחרי השתוללו מהתפעלות. כותרות העמודים הראשיים סיפרו על "הגאדג'ט שניצח את האדם". זו הייתה ההוכחה המשמעותית הראשונה שהציבור הרחב קיבל, לכך שמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים ועוד של מומחים. אז זה נראה סקופ נדיר ומפתיע, היום אנחנו יודעים שההישג חסר התקדים הזה רק רימז על העתיד לבוא.
הנה UNIVAC בשידור הרדיו המפורסם, בו הוא מביס את המומחים בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
והניצחון הזה ישנה לחלוטין את כיסוי הבחירות מאז 1952 ועד היום:
https://youtu.be/abibiFa3gj0
כמובן שגם בבחירות הבאות ב-1956 ה-UNIVAC מגיע לאולפן של קרונקייט:
https://youtu.be/v7K8MW8wQWs
והנה סרט תיעודי עם שלל סרטי שיווק שעשו יצרני המחשב למכירות שלו:
https://youtu.be/j2fURxbdIZs?long=yes
המחשב הומצא בידי... טוב, זה מורכב אז נתחיל ממש מהתחלה.
בראשית היו אלה הסינים שהמציאו את החשבוניה. המתמטיקאי והמדען הצרפתי בלייז פסקל שכלל את החשבונייה הזו והפך אותה למכונת חישוב מתקדמת יחסית. אבל בתחילת המאה ה-19 מפתח הבריטי צ'ארלס בבג' קונספט ל"מנוע אנליטי" - סוג של מכונת חישוב משוכללת שהוא לא הגיע לכדי בנייתה בפועל, אבל ניסח אותה בדייקנות מדהימה. כשבנו אותה בימינו על פי הוראותיו, היא עבדה נהדר.
לקראת סוף המאה ה-19 ממציא מדען אמריקאי את מכונת ניקוב הכרטיסים ובתהליך של מיזוגים ורכישות תהפוך החברה שלו לחברת IBM, חברת המחשבים הגדולה בעולם והמשפיעה ביותר על תעשיית המחשבים של מרבית המאה ה-20.
אחרי מלחמת העולם השנייה ממציא אלן טיורינג, מפצח קוד האניגמה שהכניע במוחו את הנאצים, את מדעי המחשב ולמעשה ממציא את המחשב הראשון. כמו מוצרט במוסיקה, הוא לא זקוק לבניית המחשב באמת כדי לנסח את כל מה שצריך להיות בו וזה הופך אותו לקרוב ביותר לממציא המחשב. אבל יש עוד...
לתכניות המפורטות מצטרף גאון נוסף, הגאון ההונגרי ג'ון פון נוימן, שמנסח כללים נוספים לגבי המחשב ובראשם - שהמחשב עתיד לכלול את התוכנות שלו. הוא מפתח לבסוף את מחשב ה-EDVAC שעושה בדיוק את זה ומקדם את המחשב עוד שלב באבולוציה.
בסוף מלחמת העולם השנייה מפתחים מצד אחד את מחשב ה"הרווארד סימן 1" שתכנן הווארד אייקון ונחשב למחשב החשמלי הראשון בהיסטוריה.
מצד שני פותח באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב מחשב ה-ENIAC, מחשב ענק במשקל 27 טון שהיה כבר מחשב, אמנם מסורבל וענקי וללא זיכרון משלו, אבל בכל זאת מחשב אלקטרוני של ממש.
מחשב ה-UNIVAC, שיפתח הצוות הזה אחריו, כבר שקל "רק" 8 טון והיה לראשונה בעל זיכרון, עוד שלב באבולוציה הממוחשבת. ההישג האמיתי של ה-UNIVAC הושג בהיותו המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים - היוניווק הצליח לנבא את נצחונו של אייזנהאואר, במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב ובניגוד לדעתם של הסוקרים. כשהוא ניצח כך, התגלה לראשונה לעולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. בינגו!
מכאן מתחילים הדברים לרוץ. בשנות ה-50 נולד הטרנזיסטור שמאפשר למחשבים לקטון לממדים של ארון. עם זמן יפותחו השבבים שיקטינו אותו לגודל של מזוודה ויגיע עידן המחשבים האישיים.
המחשב האישי הוא עבודה של שני ה"סטיבים" - סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, מייסדי חברת אפל. הם מוציאים את מחשב האפל שהופך להצלחה מסחרית.
אבל מי שתהפוך את המחשבים האישיים להצלחה עולמית היא דווקא IBM, אותה חברה שהוקמה לייצור של כרטיסי ניקוב, כמעט 100 שנה לפני כן ומוציאה את ה-PC, המחשב האישי הפופולרי בעולם. שלל המתחרות שלה, מטאיוון ועד יפן, החלו להוציא "תואמי IBM", שהיו זולים מהאפל 2 של חברת Apple ומה-PC של IBM. התחרות שמתפתחת בתחום הופכת את המחשבים האישיים לנפוצים בכל העולם.
אז מי המציא, אם כן, את המחשב? - זה היו כולם. המחשב נולד משרשרת ארוכה ובת מאות שנים של המצאות ופיתוחים, ניסיונות וכישלונות, לא מעט דגמים שלא הוזכרו כאן, שלל טכנולוגיות וארגונים שהשקיעו ממון בפיתוחים יקרים להחריד.
היו גם המון אנשים, מאוד חכמים, שתרמו להיווצרותו של המחשב. כל אחד מהם תרם שלב בסולם שהוביל אל המחשב שאנו מכירים. האמת שזה לא נגמר כאן כי גם הטלפונים החכמים, הטאבלטים ואפילו הכספומטים של הבנק הם סוגים של מחשבים, אבל על כך תקראו בערכים שמוקדשים להם.
הנה תולדות המצאת המחשב וממציא המחשב האמיתי:
https://youtu.be/d1pvc9Zh7Tg
המחשב האוטומטי הרווארד סימן 1 שתכנן הווארד אייקן (מתורגם):
https://youtu.be/4ObouwCHk8w
המחשב הראשון שפיתח טיורינג:
http://youtu.be/36Ykw1l_KWs
מחשב UNIVAC, המחשב שהביס לראשונה מומחים אנושיים, בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
ותולדות המחשבים או ההיסטוריה של המחשב שהחלו ממנו (עברית):
https://youtu.be/KtK-ZwxfX90?long=yes
"הקרב על הבליטה" (Battle of the Bulge) הוא הכינוי שניתן למתקפה הגרמנית האחרונה במלחמת העולם השנייה. זו הייתה מערכה קשה ומדממת, בין בעלות הברית לוורמכט, צבא גרמניה הנאצית. הוא התקיים על הארדנים - אזור גבעות ויערות, בגבול בלגיה-צרפת, אזור שקיבל את שמו מאלת הציד הגאלית, ארדואנה.
את המערכה הזו יוזם היטלר. האיש שקוע בהזיות ועדיין מאמין ביכולתו לנצח במלחמה. הוא מחליט להשקיע את מרב הכוח בהדיפת בעלות הברית, במקום להתרכז בחזית המזרחית נגד כוחותיו של סטאלין. הוא גם דוחה את אזהרות גודריאן, גאון צבאי גרמני שרואה הה שגיאה איומה ומזהיר ממתקפת הענק הרוסית שמתקרבת. היטלר מאמין שכמו פרידריך הגדול, הוא ינצח את המלחמה כולה, לאחר שיפרק את הברית שנלחמת בו, על ידי הניצחון כאן.
בהחלטה פוליטית ולא צבאית, אין להיטלר קשב גם לאזהרות הגנרלים שניהול שתי חזיתות בו-זמנית נוגד את התפיסה האסטרטגית הגרמנית ומה שנקרא "תכנית שליפן". בניגוד לדעת מרבית מפקדי הוורמכט המנוסים, מטרתו היא לנצל את הבקיעים בין הבריטים לאמריקאים ולפצל את כוחות בעלות הברית, המתקדמים אל גרמניה, לכתר את הצבא הבריטי, כמו שעשה ב-1940 לפני מבצע דנקירק, לייאש את בנות הברית, לגרום להם לחתום איתו הסכם שלום ולאפשר לו להתרכז בחזית המזרחית ולבלום את צבאו של סטלין.
וכך, בפעולה מהירה ומפתיע ותוך אחד הכישלונות הקשים ביותר של מודיעין בעלות הברית במלחמה, באה המתקפה הגרמנית בבוקר של ה-16 בדצמבר 1944 יוצרת פריצה מהירה וכיבוש הבליטה בקווי ההגנה של האמריקאים.
מכאן מתנהל הקרב, מאמצע דצמבר 1944 ואמצע ינואר 1945. במערב קוראים לו "על הבליטה", על שום הניסיון האמריקאי ל"יישר" את הבליטה שיצרו הגרמנים בקו ההגנה של כוחות בעלות הברית.
בשלב הזה אין לבנות הברית יומינט, מודיעין אנושי ולא יכולת לאתר כוונות בתקשורת הצבאית של הצד השני. הגרמנים כבר לא משתמשים באלחוט, לאחר שבמפקדה של היטלר מבינים שבנות הברית פיצחו את צופן האניגמה והפיהרר מורה למפקדים הגרמנים לתקשר רק בקשר קווי של טלפוני שדה.
מאז מבצע אוברלורד, בו נחתו בעלות הברית בחופי צרפת ב-6 ביוני 1944, הם עדיין לא הצליחו לפרוץ לגרמניה ולהעביר לשטחה את המלחמה. אייזנהאואר גם מתח יותר מדי את קווי האספקה שלו ולא תמיד ניצל את הכוח האמריקאי כראוי. בנוסף, הוא הזניח את הארמיה השלישית של ג'ורג' פטון, שמצא את עצמו בקרב סטטי, באזור אלזס-לוריין.
וכך, במתקפה הגרמנית המוצלחת, גורמים הגרמנים לאבדות כבדות אצל האמריקאים. אבל אלה מתעשתים ובולמים אחרי 10 ימים את המתקפה. הגנרל פטון, המפקד הבולט ביותר של הכוחות האמריקאים, הוא שעולה על הדרך הנכונה לניצחון. הוא מציע הצעה נועזת ובלתי נתפסת במונחים צבאיים, לצאת למתקפת נגד תוך 3 ימים.
המצב מבחינת בעלות הברית לא מזהיר. אבל אייזנהאואר והפיקוד העליון שבראשו עמד השכילו לנהל את המערכה נכון, לבלום ולשבור את הגרמנים. בהחלטה מבריקה אייזנהאואר מעביר שתי ארמיות מנותקות יחסית לפיקודו של "מונטי", המנצח הגדול של אל-עלמיין והמתקפה יוצאת לדרך. מתקפת הנגד מנוהלת היטב, פטון עומד במשימה הלא הגיונית שלקח על עצמו וביחד עם גבורת החיילים האמריקאים והנחישות חסרת התקדים שלהם, הצבא הגרמני נבלם ומותקף בחזרה.
בתום חודש מתחילת המערכה שבים הגרמנים ומורחקים לקו שממנו התחילו אותה. הקרבות על הבליטה הפכו מאז לאחד הרגעים היפים בתולדות הצבא האמריקאי, כולל סירובו המפורסם של מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-101, גנרל אנטוני מקאוליף, להיכנע ולא להתחסל על ידי הצבא הגרמני, שצר על כוחותיו בעיר בסטון ומאיים לחסלם.
מקאוליף ענה בכתב עם מילה בודדת שתהפוך למיתוס "Nuts", סלנג אמריקאי שאומר "לכו לכל הרוחות". התשובה העיפה לשמיים את מורל הלוחמים שלו והכניסה את תשובתו לספרי ההיסטוריה. 4 ימים אחר כך הגיעו כוחותיו של הגנרל פטון וביחד הם הסירו את המצור הגרמני והכניעו את הגרמנים שכתרו את העיר ואיימו להשמידה על כל יושביה.
הנה סיפורו של קרב הבליטה:
https://youtu.be/IgU5PRc9glw
מתוך סרט קולנוע על הקרב:
https://youtu.be/mdjau_yi5AY
סרטון תיעודי הסוקר את הקרב על הבליטה:
https://youtu.be/0THpux__SXA?long=yes
תיאור באנימציה על הקרב של הבליטה:
https://youtu.be/75APY0XhtCQ?long=yes
ופודקסט רדיו של ד"ר יצחק נוי על הקרב (עברית):
https://youtu.be/1sLnkOG2TrA?long=yes
דמיינו רשת צבאית של מחשבים, שאמורה למנוע מצב בו האויב, בהתקפה אחת בודדת, משמיד את הכוח הצבאי של המדינה.
התסריט הזה, של השמדת מרכז השילוח הגרעיני האמריקאי, הדאיג מאוד את נשיא ארצות הברית. במיוחד לאחר שברית המועצות שלחה לחלל את "ספוטניק", לוויין שהפגין את עליונותה של הטכנולוגיה הרוסית על האמריקאית, לפחות בתחום החלל.
אלה סוף שנות ה-50, בואכה שנות ה-60 של המאה העשרים, בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הנשיא אייזנהאואר המודאג מקציב הרבה כסף ונוסדת ה"סוכנות למחקר מתקדם" בארצות הברית, ששמה בראשי תיבות ARPA.
ראשית הפיתוח שלה יתמקד בדיוק בתסריט המפחיד ההוא. הרעיון היה להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים, שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור הגרעיני האמריקאי, תוכל רשת מחשבים לפעול בתקשורת מחשבים ולהפעיל מרכזי שיגור אחרים, על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
או במילים פשוטות - בסוכנות ARPA מפתחים רשת שתחבר לראשונה בהיסטוריה בין רשתות מחשבים מקומיות, לרשת אחת שלמה, שתפעל על פני מאות ואלפי קילומטרים.
רשת המחשבים שמפתחים בארפה נקראת אז אַרפָּאנֵט (ARPANET), או ביישום הבטחוני המקורי שלה DARPA.
ה-D שנוסף ל-ARPA הוא מהמילה Defence, הגנה.
הרשת הזו הייתה מה שאפשר לצבא האמריקאי להיות בטוח שאם תותקף ארצות הברית בנשק גרעיני, בידי ברית המועצות או על ידי כל משוגע גרעיני אחר, היא תוכל להשמידו בחזרה...
על הדרך היא יכולה בקלות להיחשב לתחילתו של האינטרנט שאנו מכירים ומשתמשים בו כל כך הרבה היום.
כי זו הייתה רשת DARPA. אבל די מהר הבינו באמריקה שהרשת הזו והטכנולוגיה שלה, שאפשרה תקשורת בין מחשבים רחוקים, יכולים להיות מעולים לשימושים מחקריים, מדעיים ואקדמיים.
הרעיון היה שבאמצעות תקשורת כזו יוכלו אוניברסיטאות ומכוני מחקר להיעזר בכוח החישובי המדהים שעמד לרשות אוניברסיטאות מעטות ועשירות מאוד, כאלה שהחזיקו במחשבים שבאותה תקופה היו יקרים מאוד. הטלפון החכם שלכם, אגב, חזק לפחות פי מיליון מכל מחשב כזה, שעלה באותה תקופה כמו מחיר הקמת מפעל לייצור סמארטפונים בימינו. רק שתדעו כמה ברי מזל אתם.
מכל מקום, הרשת החדשה ARPANET, ששימשה קודם את הצבא, אפשרה מעכשיו לאוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים "עניים", להשתמש ביכולת החישוב של האוניברסיטאות העשירות עם מחשב.
וכך, בהשתלשלות היסטורית כמעט חסרת תקדים, הוביל איום צבאי וצורך בטחוני להגנה מפני האויב, לאחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות בהיסטוריה ולשינוי מוחלט של האנושות, חצי מאה לאחר מכן.
מספר אחד המפתחים של ארפאנט (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות דארפה, ארפאנט והאינטרנט:
https://youtu.be/BQFprTs2Gso
כך התפתח מארפאנט האינטרנט כולו:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
והסיפור המלא של ארפא, דארפה והאינטרנט:
https://youtu.be/nsdFNTeGqIg?long=yes
כמפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה, היה זה הגנרל האמריקאי דייוויד אַייזֶנהַאוּאֶר (Dwight Eisenhower), מי שהוביל את הלוחמה בגרמניה הנאצית במערב אירופה.
אבל החלטה אחת, ביוני 1944 היא שהפכה אותו למפקד ומצביא דגול. מיד נספר עליה.
כי במיוחד נזקפת לזכות "אייק", כמו שכינו אותו, העובדה שהוא זה שפיקד על הפלישה לצרפת הכבושה, מה שיסמן את תחילת הניצחון במלחמת העולם השנייה. זה היה ב-"די דיי" (D-Day), יום ומבצע הנחיתה הימי הגדול בהיסטוריה, מבצע הידוע גם כ"מבצע אוברלורד".
הפלישה הזו לצרפת הכבושה הייתה נקודת המפנה במלחמה של בנות הברית נגד גרמנית הנאצית. השתתפו בו מעל 150 אלף חיילים וכ-7000 כלי שיט, כמו גם 12 אלף מטוסים.
אבל רבים לא יודעים שכל המבצע החשוב כל כך הזה היה קרוב לדחייה שהייתה עלולה לשנות את סופו.
כי ביום שלפני מועד המתקפה שרר בנורמנדי מזג אוויר גרוע במיוחד. זו הייתה סופה קיצית קשה מאוד ולא צפויה לחלוטין, אבל כזו שעלולה להטביע בים הסוער עשרות אלפים מחיילי בנות הברית שייצאו לפלישה.
ההחלטה הייתה בידיו של המפקד, הגנרל אייזנהאואר.
האם עליו לבטל את המבצע או לדחותו בכמה ימים ולהסתכן בכישלון? - הרי הנאצים כבר יודעים שהשעון כבר מתקתק למתקפה. הם לא יודעים איפה וזה יתרון אדיר של צבא בנות הברית.
אם המביע יידחה, יהיה קשה לשמור על סודיות ויש חשש שהגרמנים ייאתרו שהמטרה המפתיעה היא נורמנדי. הם גם יראו שגשרים מרכזיים נכבשו יום לפני על ידי צנחני בנות הברית כדי למנוע מהנאצים לפוצץ אותם ולהקשות כך על חיילי בנות הברית שיירצו לנוע לעבר פריז בתום המתקפה המתקרבת.
כדי למנוע מבנות הברית את הניצחון במתקפה, ישמחו הנאצים להזרים כוחות וכלי נשק רבים לאיזור. עוד כמה ימים יהיו בשבילם כל מה שהם צריכים כדי להביס את חייליו.
על כף המאזניים עמד גורלו של המבצע כולו. אייזנהאואר יודע שהחלטתו תקבע במידה רבה את הסיכויים לבצע את המבצע כמו שתוכנן ולנצח. מצד שני, מתקפה בשעת סערה עלולה לגבות מחיר נורא, של אלפי חיילים של בנות הברית שיתקשו לתקוף, יטבעו בהמוניהם וייהרגו.
כאן מתעלה הגנרל אייזנהאואר. במקום לדחות את המבצע הוא החליט אחרת. מי שכבר החליט בהחלטה נועזת ואמיצה לפרוץ דווקא בחופי נורמנדי, בהם הנאצים לא יתכוננו למתקפה, הוא החליט שוב בניגוד לאינסטינקט והורה לצאת למתקפה הגדולה בהיסטוריה, בתוך הסערה ואל תוכה.
החלטתו לממש את המתקפה דווקא בעת סערה ובמזג האוויר הקשה הייתה אילוץ שיהפוך להברקה. בהחלטה של פעם בחיים החליט הגנרל אייזנהאואר לתקוף בכל מחיר. הוא ידע שהכוננות הגרמנית תהיה חלשה גם היא ביום סוער, כמו גם היכולת ורוח הלחימה של חיילי גרמניה והוא הבין שזו גם ההזדמנות הצבאית של בנות הברית, בדרך לניצחון על היטלר.
הוא קיווה לטוב באשר למימי תעלת לאמאנש, צדק והצליח במבצע. רבים מחייליו ייהרגו במהלכו, אך הרבה פחות משחשש וכמעט איש לא בגלל הסערה. מבצע אוברלורד היה ניצחון מטורף.
על שום ניצחונו הגדול על היטלר והנאציזם, אייק יהפוך אחרי המלחמה והניצחון הגדול לראש מטה צבא ארצות הברית (Chief of Staff of the Army), הקצין הבכיר ביותר בצבא ארצות הברית כולו.
בשנים 1953 עד 1961 הוא יהיה לנשיאה ה-34 של ארצות הברית ואמריקאי נערץ, ששמו נישא בפי כל.
הנה סיפורה של ההחלטה הצבאית אולי החשובה בהיסטוריה:
https://youtu.be/Ip3htBMu-EQ
תכניות הפלישה לנורמנדי (עברית):
https://youtu.be/OMCyWRk5UxA
הפלישה עצמה (עברית):
https://youtu.be/QJ3xMhReUog
קיצור חייו של אייזנהאואר:
https://youtu.be/Ze2mFRn6rnM
סרט ארוך יותר, אמיתי ובצבע, של הפלישה לנורמנדיה:
http://youtu.be/lvZCDfhoNxA?long=yes
אייזנהאואר
זה היה בשנת 1952 כשמחשב ה-UNIVAC בחדש שפיתחו פרספר אקרט וג'ון מאושלי, ממציאיו של מחשב ה-ENIAC הצבאי, הובא לאולפן טלוויזיה.
זה ערב הבחירות לנשיאות ארצות הברית, בבחירות של 1952. המחשב הזה, שיהיה הראשון שיזכה לתפוצה מסחרית, שקל 8 טון. עד אז השתמשו בו בעיקר במוסדות אקדמיה ומחקר מובילים ובעלי ממון.
המחשב הזה הובא לאולפן, כי אנשי הטלוויזיה, בראשות המגיש המיתולוגי וולטר קרונקייט, ביקשו ממפתחיו שהוא ינסה לנבא בערב יום הבחירות את תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב.
כבר בהגיעו לאולפן רשם היוניווק לעצמו הישג מרשים באותו ערב. היסטורית, הוא היה למחשב הראשון שהגיע להשתתף בתכנית בטלוויזיה. אבל השיא היה עוד לפניו. כי המחשב הזה עתיד היה באותו ערב לנצח מומחים אנושיים, בתחום המומחיות שלהם ולהשאיר את הציבור הרחב עם לסת שמוטה מתדהמה.
איך זה קרה? - בערב, כשהגיעה שעת השידור, הצליח היוניווק לנבא במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב את נצחונו של המועמד דווייט אייזנהאואר. הניבוי של המחשב היה מנוגד לזה של הסוקרים המקצועיים והסברה הכללית באולפן הייתה שהוא טועה. לא היה מדובר בזוטי אחוזים.
יוניווק צפה ניצחון מוחץ, באנגלית "לנד סלייד" (Landslide) של אייזנהאואר, מי שאמנם היה מצביא דגול ומפקד בעלות הברית באירופה של מלחמת העולם השנייה, אבל התחרה מול סטיבנסון הדמוקרטי, פוליטיקאי מיומן שכל המומחים וגם הציבור ראו בו את המנצח הוודאי.
בשעת השיא ולשאלת המגיש, החליטו המפעילים שלו ואנשי המדגם לענות שאין לו עדיין תשובה. האמת הייתה שונה. הם פשוט לא האמינו לתוצאה ופחדו לבייש את רשת הטלוויזיה CBS ואת תכנית החדשות הסמכותית והמצליחה של קרונקייט.
אבל בסוף הערב, כשהסתבר שאייזנהאואר אכן ניצח, התגלה לראשונה לכולם שהמחשב היה היחיד שהעריך נכון וניתח היטב את הנתונים.
עיתונים הבוקר שאחרי השתוללו מהתפעלות. כותרות העמודים הראשיים סיפרו על "הגאדג'ט שניצח את האדם". זו הייתה ההוכחה המשמעותית הראשונה שהציבור הרחב קיבל, לכך שמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים ועוד של מומחים. אז זה נראה סקופ נדיר ומפתיע, היום אנחנו יודעים שההישג חסר התקדים הזה רק רימז על העתיד לבוא.
הנה UNIVAC בשידור הרדיו המפורסם, בו הוא מביס את המומחים בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
והניצחון הזה ישנה לחלוטין את כיסוי הבחירות מאז 1952 ועד היום:
https://youtu.be/abibiFa3gj0
כמובן שגם בבחירות הבאות ב-1956 ה-UNIVAC מגיע לאולפן של קרונקייט:
https://youtu.be/v7K8MW8wQWs
והנה סרט תיעודי עם שלל סרטי שיווק שעשו יצרני המחשב למכירות שלו:
https://youtu.be/j2fURxbdIZs?long=yes
