שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו קית ג'ארט שנחשב למוצרט של הג'אז?
מה לא אמרו עליו. שהוא גאון משוגע, קפריזי ודעתן, הוא מנגן במאמץ, משקיע את כולו בנגינה, עם ראש מלא במוסיקה - מקלאסית ועד מוסיקה שחורה, דרך פיוז'ן ועד המזרח הרחוק. הוא משתגע אם מישהו משתעל או מרעיש בהופעה. סיפרו שהוא נוהג לסחוב את פסנתר הכנף שלו להופעותיו בכל העולם ומתעקש לכוון אותו בעצמו, גם אם ברור שאחריו יבוא מכוון פסנתרים מקצועי. המוסיקאי הזה הוא משהו אחר ובכל המובנים. קוראים לו קית' וב-2025 הוא בן 80.
קית ג'ארט (Keith Jarrett) נולד ב-1945 באלנטאון שבפנסילוניה. הוא מתחיל ללמוד פסנתר עוד לפני גיל 3 ובגיל 7 כבר מופיע בקונצרט סולו ראשון. עם השנים יהפוך הילד המוכשר למוסיקאי אמריקאי שהוא אגדה חיה של ג'אז מודרני, בעיקר בזכות יכולת האלתור המדהימה שלו שזיכתה אותו בכינוי "מוצרט של הג'אז".
באמצע שנות ה-60 מצטרף ג'ארט ללהקתו של מיילס דייוויס (Miles Davis) ומנגן איתו עד 1971. מסתבר שמיילס גילה את הכישרון הייחודי שלו והפך אותו לשם דבר בקהילת הג'אז העולמית.
בתקופה הזו עוצבה זהותו המוסיקלית ופתחה לו את הדרך להכרה בינלאומית. אבל הרגע המשמעותי ביותר בקריירה של הפסנתרן הצעיר יגיע ב-24 בינואר 1975 בעיר קלן שבגרמניה.
קית היה אמור לנגן באותו ערב, אבל הוא גילה שהפסנתר באולם הקונצרטים לא הפיק היטב בצלילים הגבוהים והנמוכים. במקום לבטל את ההופעה, דבר שכל מוסיקאי שמכבד את עצמו היה ככל הנראה עושה, הוא החליט לנגן על האוקטבות האמצעיות בלבד.
הנסיבות הבלתי צפויות הללו עתידות להוליד את אחד הרסיטלים המפורסמים בהיסטוריה. כי באותו ערב ג'ארט ניגן רק מוסיקה מאולתרת, שהמציא על המקום. בהופעה, על פסנתר בלבד, הוא יצר אלתור מלא של 65 דקות שהפך לאלבום "The Köln Concert", הקונצרט של קלן.
האלבום הזה יהיה לאלבום הג'אז הנמכר ביותר בהיסטוריה.
מכאן תהיה דרכו סלולה לתהילה עולמית. הנגינה של ג'ארט משלבת השפעות מהמוסיקה הקלאסית, מהפולק האמריקאי ומהמוסיקה של המזרח. הוא יוצר על הפסנתר מלודיות (מנגינות) שלמרות שהן נוצרות לחלוטין בזמן אמת, הן נשמעות וזורמות כאילו הן יצירות מוגמרות, שחוברו ונכתבו לפני כן.
ב-1983 מקים קית את שלישיית הג'אז שלו Standards Trio עם המתופף ג'ק דיג'ונט (Jack DeJohnette) והבסיסט גרי פיקוק (Gary Peacock). הלהקה שתפעל 30 שנה תפרש מחדש את הסטנדרטים הקלאסיים של הג'אז האמריקאי.
כמו שראיתם בהתחלה, אישיותו של ג'ארט הייתה מאז ומתמיד מורכבת. מי שנודע כפרפקציוניסט קיצוני שלא פעם הפסיק קונצרט באמצע רק כי הוא שמע רעשים מהקהל, חלה בשנת 1996.
זה מתגלה באמצע סיבוב הופעות שלו באיטליה ומדובר בתסמונת העייפות הכרונית. המחלה הולכת וסוגרת אותו בבית למשך שנתיים. אחרי מאבק ממושך במחלה הוא שב באופן מוגבל להופיע ועשה זאת עד 2018 ואז לקה בשני שבצים שסיימו לתמיד את הופעותיו.
הנה סיפורו של קית' ג'ארט
על "קונצרט קלן":
https://youtu.be/8AxivIeh7kM
המוסיקאי ריק מנתח את הגאון קית':
https://youtu.be/QMfchuNAvH4
סרט תיעודי על המאסטר של האילתור:
https://youtu.be/mb1WIaQaU68?long=yes
קונצרט עם הרביעייה האירופית שלו ב-1974:
https://youtu.be/P06iM-UGi3s?long=yes
הטריו של קית' ג'ארט בהופעה שלמה ב-1985:
https://youtu.be/XYaVbTVMZtA?t=18s
הראיון המלא עם קית' ג'ארט:
https://youtu.be/qtEYUfcPTWQ?long=yes
וקית ג'ארט מייצר באולפן קטעים לא פחות נפלאים ומרגשים, כמו "הדרן מטוקיו" מ-1978:
https://youtu.be/LTVjFQ8ghC8?long=yes
איך האילתור תורם למוסיקת הג'אז?
אילתור (Improvisation) הוא מהמרכיבים החשובים ביותר בנגינת ג'אז. כשנגן מאלתר מוסיקה, הוא ממציא אותה בזמן הנגינה, ללא הכנה מוקדמת או הלחנה מראש - באופן ספונטני. האילתור המוסיקלי מושפע ממצב רוחו, מהאווירה מסביבו ברגע הנגינה, מהחיבור שלו לנגנים האחרים שבהרכב וכדומה.
בסגנונות הראשונים של הג'אז, כמו הדיקסילנד, הביג בנד והסווינג, התבסס האלתור על המנגינה. בהמשך ההיסטוריה של הג'אז, בסגנון הביבופ, השתנה גם האלתור באופן מהותי. בביבופ החלו האילתורים להתבסס ברובם על ההרמוניה, כלומר על האקורדים המורכבים של הביבופ, אלו שמלווים את המלודיה, אך מנגינת הקטעים.
האילתור בג'אז הוא מרכזי ומסימני ההיכר של הסגנון. מלבד מוסיקה עממית של ארצות וחברות שונות בעולם, אין כמעט סגנון מוסיקלי שהאילתור הוא כל כך מרכזי בו, כמו במוסיקת הג'אז, במיוחד לא במוסיקה אמנותית.
במוסיקה הקלאסית, למשל, נהג לאלתר הסולן שניגן עם התזמורת בקונצ'רטו, בסוף הפרק הראשון של היצירות הללו. כיום הנוהג הזה כמעט ולא קיים. במקומו נוהגים לבצע ביצירות אלה של הקונצ'רטו את אילתורי העבר של גדולי הכנרים, אילתורים שנרשמו בתווים ונשמרו "לטובת הדורות הבאים"...
הנה מוסיקאי ג'אז מדגים אילתורי ג'אז:
https://youtu.be/-_HwIpDhx9I?t=9m13s&end=11m17s
הדגמה של אימפרוביזציה, אילתור בפסנתר:
https://youtu.be/XwZqmVaAaRg
אילתור קולי של אמן הג'אז בובי מקפרין:
https://youtu.be/8eH8jS0DyO0
והרצאת טד על האילתור:
https://youtu.be/9z689tFlH0g?long=yes
מהו ריקוד הרומבה של קובה?
ריקוד הרומבה (Rumba) הסלוני הוא ריקוד קובני שמסמל אהבה ולעתים פיתוי, אך לעומת ריקודים לטיניים וקובניים אחרים הקצב שלו יותר איטי.
חשוב להבדיל בין הרומבה הסלונית (Ballroom Rumba) שמלמדים באולמות ריקוד מערביים, סגנון ריקוד שהתפתח ותוקנן בארצות הברית של שנות ה-1930 על בסיס גרסה מסחרית של הריקוד הקובני, לבין המקור האותנטי קובני של הרומבה.
המקור האותנטי של הרומבה הקובנית (Cuban Rumba) צמח כסגנון מוסיקלי מתוך התרבות האפרו-קובנית, כאשר עבדים משוחררים ומהגרים אפריקאים שילבו מסורות מערב-אפריקאיות עם אלמנטים קובניים וספרדיים.
זהו ז'אנר מוסיקלי ותרבותי שנולד ברחובות ושכונות העוני של קובה במאה ה-19, בעיקר בערים הוואנה (Havana) ומטנסאס (Matanzas).
בשנת 2016 הכירה אונסקו (UNESCO) ברומבה הקובנית כמורשת תרבותית בלתי מוחשית של האנושות.
ברחובות הוואנה ומטנסאס עדיין ניתן לראות רומבה דה קאחון (Rumba de Cajón) ספונטנית, כשמספר מוסיקאים ורקדנים מתאספים בחצרות או בפינות רחוב ומנגנים, שרים ורוקדים.
בעבר, כשהתופים היו יקרים מדי או אסורים על ידי השלטונות הקולוניאליים, הקובנים היו מתופפים על ארגזי פירות ריקים או על ארגזי דגים. זה הוליד את כלי הקאחון שנעשה מרכזי ברומבה.
למרות שהרומבה נותרה בעיקר מסורת עממית באי, השפעתה התפשטה לכל סגנונות המוסיקה והריקוד הלטיניים.
#הבסיס המוסיקלי
המוסיקה של הרומבה מבוססת על קצבים פוליריתמיים מורכבים שמנוגנים על כלי הקשה מסורתיים. החשובים שבהם הם הקלאווס (claves), שני מקלות עץ שמקישים זה בזה ויוצרים את דפוס הקצב הבסיסי. לצידם תופי קונגה (congas) הגבוהים וגם קאחון (cajón) - מעין ארגז עץ שעליו יושבים ומתופפים.
הזמרים ששרים רומבה קוראים ומגיבים בסגנון שירת מענה (call-and-response) שמקורו באפריקה, תוך שהם משלבים אילתור ושירה בספרדית. ואגב, במסורת הרומבה מכונה הזמר המוביל "גאיו" (gallo), שמשמעותו בספרדית "תרנגול", בגלל שהוא "מקרקר" ומכריז על תחילת הריקוד ומוביל את המוסיקאים.
#סגנונות הרומבה האותנטיים
ריקוד הרומבה האותנטי מתחלק לשלושה סגנונות עיקריים:
יאמבו (Yambú) - הרומבה הקדומה והאיטית ביותר היא היאמבו, ריקוד רומבה של זוגות מבוגרים המאופיין בתנועות עדינות יחסית.
גואגואנקו (Guaguancó) - הסגנון הפופולרי ביותר, ריקוד חיזור זוגי ללא מגע בין הגבר לאישה, בו הגבר מנסה "לתפוס" את האישה בתנועת אגן מהירה המכונה "ווקונאו" (vacunao) ומסמלת כיבוש, בעוד היא מתחמקת ממנו בתנועות הגנה.
שווה לדעת שהגואגואנקו, עם תנועת הווקונאו המפתה שלו, נתפס כריקוד מגונה ואירוטי מדי על ידי השלטונות הקולוניאליים הספרדיים והכנסייה הקתולית במאה ה-19. הם ניסו לאסור אותו וראו בו איום על המוסר הציבורי. אבל הרומבה המשיכה לפרוח בסתר בשכונות העניות, שם הפכה לביטוי חזק של זהות ואמנות עממית.
קולומביה (Columbia) - הצורה המהירה ביותר של הרומבה, בה רקדן סולו גברי מפגין אקרובטיקה ותנועות מרשימות. לעתים, אוחז הרקדן בסכין או במצ'טה בסגנון הזה, בזמן שהוא רוקד. זה מוסיף אלמנט של סכנה ודרמה למופע הווירטואוזי של ריקוד הרומבה קולומביה.
הנה סגנון הרומבה:
https://youtu.be/b_Vemw-JTvo
רומבה סלוני עם מוסיקת רומבה:
https://youtu.be/_HFyCjenFUs
רומבה יאמבו:
https://youtu.be/KMGaWp621FU
רומבה גואגואנקו ברחוב בקובה:
https://youtu.be/Wi7FFypHLpM
רומבה גואגואנקו אותנטי בקובה
https://youtu.be/JaNfdh0iWCg
קולומביה רומבה:
https://youtu.be/W4aMl4HpKIQ
עוד רומבה קולומביה:
https://youtu.be/KnP_LUpbk5U
ורומבה קובנה לתיירים:
https://youtu.be/vmVkJS-XLDw
אימפרוביזציה
מה לא אמרו עליו. שהוא גאון משוגע, קפריזי ודעתן, הוא מנגן במאמץ, משקיע את כולו בנגינה, עם ראש מלא במוסיקה - מקלאסית ועד מוסיקה שחורה, דרך פיוז'ן ועד המזרח הרחוק. הוא משתגע אם מישהו משתעל או מרעיש בהופעה. סיפרו שהוא נוהג לסחוב את פסנתר הכנף שלו להופעותיו בכל העולם ומתעקש לכוון אותו בעצמו, גם אם ברור שאחריו יבוא מכוון פסנתרים מקצועי. המוסיקאי הזה הוא משהו אחר ובכל המובנים. קוראים לו קית' וב-2025 הוא בן 80.
קית ג'ארט (Keith Jarrett) נולד ב-1945 באלנטאון שבפנסילוניה. הוא מתחיל ללמוד פסנתר עוד לפני גיל 3 ובגיל 7 כבר מופיע בקונצרט סולו ראשון. עם השנים יהפוך הילד המוכשר למוסיקאי אמריקאי שהוא אגדה חיה של ג'אז מודרני, בעיקר בזכות יכולת האלתור המדהימה שלו שזיכתה אותו בכינוי "מוצרט של הג'אז".
באמצע שנות ה-60 מצטרף ג'ארט ללהקתו של מיילס דייוויס (Miles Davis) ומנגן איתו עד 1971. מסתבר שמיילס גילה את הכישרון הייחודי שלו והפך אותו לשם דבר בקהילת הג'אז העולמית.
בתקופה הזו עוצבה זהותו המוסיקלית ופתחה לו את הדרך להכרה בינלאומית. אבל הרגע המשמעותי ביותר בקריירה של הפסנתרן הצעיר יגיע ב-24 בינואר 1975 בעיר קלן שבגרמניה.
קית היה אמור לנגן באותו ערב, אבל הוא גילה שהפסנתר באולם הקונצרטים לא הפיק היטב בצלילים הגבוהים והנמוכים. במקום לבטל את ההופעה, דבר שכל מוסיקאי שמכבד את עצמו היה ככל הנראה עושה, הוא החליט לנגן על האוקטבות האמצעיות בלבד.
הנסיבות הבלתי צפויות הללו עתידות להוליד את אחד הרסיטלים המפורסמים בהיסטוריה. כי באותו ערב ג'ארט ניגן רק מוסיקה מאולתרת, שהמציא על המקום. בהופעה, על פסנתר בלבד, הוא יצר אלתור מלא של 65 דקות שהפך לאלבום "The Köln Concert", הקונצרט של קלן.
האלבום הזה יהיה לאלבום הג'אז הנמכר ביותר בהיסטוריה.
מכאן תהיה דרכו סלולה לתהילה עולמית. הנגינה של ג'ארט משלבת השפעות מהמוסיקה הקלאסית, מהפולק האמריקאי ומהמוסיקה של המזרח. הוא יוצר על הפסנתר מלודיות (מנגינות) שלמרות שהן נוצרות לחלוטין בזמן אמת, הן נשמעות וזורמות כאילו הן יצירות מוגמרות, שחוברו ונכתבו לפני כן.
ב-1983 מקים קית את שלישיית הג'אז שלו Standards Trio עם המתופף ג'ק דיג'ונט (Jack DeJohnette) והבסיסט גרי פיקוק (Gary Peacock). הלהקה שתפעל 30 שנה תפרש מחדש את הסטנדרטים הקלאסיים של הג'אז האמריקאי.
כמו שראיתם בהתחלה, אישיותו של ג'ארט הייתה מאז ומתמיד מורכבת. מי שנודע כפרפקציוניסט קיצוני שלא פעם הפסיק קונצרט באמצע רק כי הוא שמע רעשים מהקהל, חלה בשנת 1996.
זה מתגלה באמצע סיבוב הופעות שלו באיטליה ומדובר בתסמונת העייפות הכרונית. המחלה הולכת וסוגרת אותו בבית למשך שנתיים. אחרי מאבק ממושך במחלה הוא שב באופן מוגבל להופיע ועשה זאת עד 2018 ואז לקה בשני שבצים שסיימו לתמיד את הופעותיו.
הנה סיפורו של קית' ג'ארט
על "קונצרט קלן":
https://youtu.be/8AxivIeh7kM
המוסיקאי ריק מנתח את הגאון קית':
https://youtu.be/QMfchuNAvH4
סרט תיעודי על המאסטר של האילתור:
https://youtu.be/mb1WIaQaU68?long=yes
קונצרט עם הרביעייה האירופית שלו ב-1974:
https://youtu.be/P06iM-UGi3s?long=yes
הטריו של קית' ג'ארט בהופעה שלמה ב-1985:
https://youtu.be/XYaVbTVMZtA?t=18s
הראיון המלא עם קית' ג'ארט:
https://youtu.be/qtEYUfcPTWQ?long=yes
וקית ג'ארט מייצר באולפן קטעים לא פחות נפלאים ומרגשים, כמו "הדרן מטוקיו" מ-1978:
https://youtu.be/LTVjFQ8ghC8?long=yes
אילתור (Improvisation) הוא מהמרכיבים החשובים ביותר בנגינת ג'אז. כשנגן מאלתר מוסיקה, הוא ממציא אותה בזמן הנגינה, ללא הכנה מוקדמת או הלחנה מראש - באופן ספונטני. האילתור המוסיקלי מושפע ממצב רוחו, מהאווירה מסביבו ברגע הנגינה, מהחיבור שלו לנגנים האחרים שבהרכב וכדומה.
בסגנונות הראשונים של הג'אז, כמו הדיקסילנד, הביג בנד והסווינג, התבסס האלתור על המנגינה. בהמשך ההיסטוריה של הג'אז, בסגנון הביבופ, השתנה גם האלתור באופן מהותי. בביבופ החלו האילתורים להתבסס ברובם על ההרמוניה, כלומר על האקורדים המורכבים של הביבופ, אלו שמלווים את המלודיה, אך מנגינת הקטעים.
האילתור בג'אז הוא מרכזי ומסימני ההיכר של הסגנון. מלבד מוסיקה עממית של ארצות וחברות שונות בעולם, אין כמעט סגנון מוסיקלי שהאילתור הוא כל כך מרכזי בו, כמו במוסיקת הג'אז, במיוחד לא במוסיקה אמנותית.
במוסיקה הקלאסית, למשל, נהג לאלתר הסולן שניגן עם התזמורת בקונצ'רטו, בסוף הפרק הראשון של היצירות הללו. כיום הנוהג הזה כמעט ולא קיים. במקומו נוהגים לבצע ביצירות אלה של הקונצ'רטו את אילתורי העבר של גדולי הכנרים, אילתורים שנרשמו בתווים ונשמרו "לטובת הדורות הבאים"...
הנה מוסיקאי ג'אז מדגים אילתורי ג'אז:
https://youtu.be/-_HwIpDhx9I?t=9m13s&end=11m17s
הדגמה של אימפרוביזציה, אילתור בפסנתר:
https://youtu.be/XwZqmVaAaRg
אילתור קולי של אמן הג'אז בובי מקפרין:
https://youtu.be/8eH8jS0DyO0
והרצאת טד על האילתור:
https://youtu.be/9z689tFlH0g?long=yes
ריקוד הרומבה (Rumba) הסלוני הוא ריקוד קובני שמסמל אהבה ולעתים פיתוי, אך לעומת ריקודים לטיניים וקובניים אחרים הקצב שלו יותר איטי.
חשוב להבדיל בין הרומבה הסלונית (Ballroom Rumba) שמלמדים באולמות ריקוד מערביים, סגנון ריקוד שהתפתח ותוקנן בארצות הברית של שנות ה-1930 על בסיס גרסה מסחרית של הריקוד הקובני, לבין המקור האותנטי קובני של הרומבה.
המקור האותנטי של הרומבה הקובנית (Cuban Rumba) צמח כסגנון מוסיקלי מתוך התרבות האפרו-קובנית, כאשר עבדים משוחררים ומהגרים אפריקאים שילבו מסורות מערב-אפריקאיות עם אלמנטים קובניים וספרדיים.
זהו ז'אנר מוסיקלי ותרבותי שנולד ברחובות ושכונות העוני של קובה במאה ה-19, בעיקר בערים הוואנה (Havana) ומטנסאס (Matanzas).
בשנת 2016 הכירה אונסקו (UNESCO) ברומבה הקובנית כמורשת תרבותית בלתי מוחשית של האנושות.
ברחובות הוואנה ומטנסאס עדיין ניתן לראות רומבה דה קאחון (Rumba de Cajón) ספונטנית, כשמספר מוסיקאים ורקדנים מתאספים בחצרות או בפינות רחוב ומנגנים, שרים ורוקדים.
בעבר, כשהתופים היו יקרים מדי או אסורים על ידי השלטונות הקולוניאליים, הקובנים היו מתופפים על ארגזי פירות ריקים או על ארגזי דגים. זה הוליד את כלי הקאחון שנעשה מרכזי ברומבה.
למרות שהרומבה נותרה בעיקר מסורת עממית באי, השפעתה התפשטה לכל סגנונות המוסיקה והריקוד הלטיניים.
#הבסיס המוסיקלי
המוסיקה של הרומבה מבוססת על קצבים פוליריתמיים מורכבים שמנוגנים על כלי הקשה מסורתיים. החשובים שבהם הם הקלאווס (claves), שני מקלות עץ שמקישים זה בזה ויוצרים את דפוס הקצב הבסיסי. לצידם תופי קונגה (congas) הגבוהים וגם קאחון (cajón) - מעין ארגז עץ שעליו יושבים ומתופפים.
הזמרים ששרים רומבה קוראים ומגיבים בסגנון שירת מענה (call-and-response) שמקורו באפריקה, תוך שהם משלבים אילתור ושירה בספרדית. ואגב, במסורת הרומבה מכונה הזמר המוביל "גאיו" (gallo), שמשמעותו בספרדית "תרנגול", בגלל שהוא "מקרקר" ומכריז על תחילת הריקוד ומוביל את המוסיקאים.
#סגנונות הרומבה האותנטיים
ריקוד הרומבה האותנטי מתחלק לשלושה סגנונות עיקריים:
יאמבו (Yambú) - הרומבה הקדומה והאיטית ביותר היא היאמבו, ריקוד רומבה של זוגות מבוגרים המאופיין בתנועות עדינות יחסית.
גואגואנקו (Guaguancó) - הסגנון הפופולרי ביותר, ריקוד חיזור זוגי ללא מגע בין הגבר לאישה, בו הגבר מנסה "לתפוס" את האישה בתנועת אגן מהירה המכונה "ווקונאו" (vacunao) ומסמלת כיבוש, בעוד היא מתחמקת ממנו בתנועות הגנה.
שווה לדעת שהגואגואנקו, עם תנועת הווקונאו המפתה שלו, נתפס כריקוד מגונה ואירוטי מדי על ידי השלטונות הקולוניאליים הספרדיים והכנסייה הקתולית במאה ה-19. הם ניסו לאסור אותו וראו בו איום על המוסר הציבורי. אבל הרומבה המשיכה לפרוח בסתר בשכונות העניות, שם הפכה לביטוי חזק של זהות ואמנות עממית.
קולומביה (Columbia) - הצורה המהירה ביותר של הרומבה, בה רקדן סולו גברי מפגין אקרובטיקה ותנועות מרשימות. לעתים, אוחז הרקדן בסכין או במצ'טה בסגנון הזה, בזמן שהוא רוקד. זה מוסיף אלמנט של סכנה ודרמה למופע הווירטואוזי של ריקוד הרומבה קולומביה.
הנה סגנון הרומבה:
https://youtu.be/b_Vemw-JTvo
רומבה סלוני עם מוסיקת רומבה:
https://youtu.be/_HFyCjenFUs
רומבה יאמבו:
https://youtu.be/KMGaWp621FU
רומבה גואגואנקו ברחוב בקובה:
https://youtu.be/Wi7FFypHLpM
רומבה גואגואנקו אותנטי בקובה
https://youtu.be/JaNfdh0iWCg
קולומביה רומבה:
https://youtu.be/W4aMl4HpKIQ
עוד רומבה קולומביה:
https://youtu.be/KnP_LUpbk5U
ורומבה קובנה לתיירים:
https://youtu.be/vmVkJS-XLDw
