שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה התהליך המופלא שעברה אינסטגרם?
האפליקציה המצליחה "אינסטגרם" (Instagram) היא הרבה מעבר לאפליקציית צילום. היא הפכה תוך זמן קצר מאד לרשת חברתית עצומה ומבוססת צילום.
הרעיון שכל חבר ברשת יכול לעקוב אחרי כל חבר אחר, לראות את צילומיו ולחוות באופן ויזואלי, חזותי, את החוויות שהוא עובר, הפך אותה להצלחה עולמית עצומה.
רכישת הרשת בידי פייסבוק, בעלת הרשת החברתית הגדולה והעשירה בעולם, רק הדגימה עד כמה הייתה אינסטגרם מדוייקת ומוצלחת במונחים חברתיים.
לא רבים יודעים שההשראה לפיתוח של "אינסטגרם" עלתה במוחו של המפתח שלה, קוין סיסטרום, מזכרונותיו ממצלמת האינסטמטיק שהייתה לו בילדותו. האינסטמטיק הייתה מצלמה זולה ששיווקה חברת קודאק החל משנות ה-60 לבני נוער וצעירים. המצלמה המצליחה הוציאה תמונות דומות ריבועיות שהפכו לסימן ההיכר של "צילומי צעירים".
סיסטרום, בוגר אוניברסיטת סטאנפורד ובעל חיבה לצילום, רצה ליצור אפליקציה שתהיה מעין אינסטמטיק בגרסת רטרו. שתתן את החוויה של התמונות של פעם, ביחד עם היכולות המדהימות של הצילום הסלולארי ויכולת העיבוד הדיגיטלי שלהן.
אגב, בשנת 2012 רכשה פייסבוק את אינסטגרם, במיליארד דולר. זה היה סכום דמיוני עבור אפליקציית תמונות צעירה, עם "בקושי" 30 מיליון משתמשים וללא הכנסות כלל. ב-2018 יש בה מיליארד משתמשים, היא שווה פי 100 וקולטת את כל הנוטשים של פייסבוק עצמה. עיסקה לא רעה לכנופיה של צוקרברג...
הנה סיפורה של אפליקציית אינסטגרם:
https://youtu.be/I5qDiJ3FVLA
מקור ההשראה - מצלמת האינסטמטיק של קודאק:
https://youtu.be/Uhg0UpFziQU
דברים שלא ידעתם על האינסטוש שלכם:
https://youtu.be/RVJZANaUg-0
גם באינסטגרם האשטג משנים את החיים:
https://youtu.be/qr2fv_rxUZU
היום נוצרו גם "שקרי אינסטגרם":
https://youtu.be/0EFHbruKEmw
מוזיאונים שנפתחו בשביל האינסטגרם:
https://youtu.be/Qx_r-dP22Ps
ויש אפילו מי שאופים עוגת אינסטגרם:
https://youtu.be/GlgTQ6-5LIQ
מה זה האשטאג?
ראיתם פעם ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם או טוויטר, משהו שנראה כמו # ואחריו מילה לא ברורה? - הכירו את האשטאג (Hashtag). המאגד של פוסטים לנושא אחד, או השיוך של הפוסט לדיון בנושא שמעסיק את הקהילה.
האשטאג הוא האמצעי לתייג פוסטים בפייסבוק, תמונות באינסטגרם או ציוצים בטוויטר כדי להכניסם להיות חלק מנושא מסוים. עושים זאת על ידי הוספת סולמית לפני הנושא. זוהי הדרך המהירה ביותר לשייך פריט שלך לקבוצת פריטים שקשורים אליו בנושא מסוים. השטגים כמו #Selfie#, YOLO או #Girlboss כבר מזמן הפכו להצלחות ענקיות בחיבור של פוסטים או טוויטים לקבוצות נחשבות ומסוקרות.
לא רבים יודעים שאת ההשטג הציע משתמש להנהלת טוויטר, אבל הם סרבו והתעלמו מההצעה. רק לאחר גל שריפות קשות בארה"ב, כשמשתמשים עצמם החלו להשתמש בהאשטג, כדי לדון בנושאי השריפות, הבינה טוויטר שזו דרך מעולה ליצור שיח בריא והכניסה אותו לקוד.
האשטאג יהיה לרוב מקושר, כך שלחיצה עליו תוביל את המשתמש לכל התמונות או הפוסטים שכוללים אותו. הוא ייראה תמיד כמילה אחת או כמה מילים המחוברות ביניהן בלי רווחים - בצמידות או בקו תחתון שמפריד ביניהן.
כולם מבינים עד כמה האשטאג הוא עניין שהפך חברתי ואופנתי. הוא מאפשר גם איגוד של פריטים רבים לקבוצה משותפת, אך גם הוספה של רבדים נוספים (סאבטקסט) לפריטים עצמם. חברות מסחריות מוסיפות את סמל ההאשטאג לפני כותרות ושמות מוצרים, רק כדי להשיג שיווק חינם.
כך נולד ההאשטג - מהמשתמשים עצמם:
https://youtu.be/LN6_S5_FE3o
מצגת מהירה שמסבירה מהו האשטג:
https://youtu.be/NH3fq3oKlPo
הנה הסבר ההאשטאג:
https://youtu.be/-4A_wdR0Ukc
ואחד המצליחים - האשטאג "#Selfie":
https://youtu.be/kdemFfbS5H0
ממה מתפרנסים המשפיענים?
קייסי נייסטאט (Casey Neistat) הוא יוטיובר יהודי אמריקאי מפורסם, במאי ויוצר סרטים, וולוגר ומייסד ערוץ מולטימדיה שנמכר לענקית הטלוויזיה CNN וכללית איש מגניב, לא צעיר ולא יפה, אבל נחוש, חרוץ ועקבי, שחי את החלום של המשפיען והמתקשר האולטימטיבי. כל פוסט או סרטןן שלו מגיע למיליונים של בני אדם.
משפיענים (Influencers) הוא כינוי לסוג חדש של אנשים שפועלים באינטרנט, בעיקר ברשתות החברתיות. המשפיענים הם סוג של מעצבי דעה מודרניים, המקבילים הפופולריים, שלא לומר הפופוליסטיים, של הוגי הדעות מהעבר.
העוקבים של המשפיען הם קהל היעד שלו. אליהם המשפיענים מדברים וכותבים. חלק גדול מהמשפיענים והמשפיעניות מעלים כמה פוסטים ביום ומשתפים את העוקבות בהתרחשויות רבות בחייהם, בתחומי המומחיות או בתחביבים שלהם.
את המשפיענות אפשר כבר להגדיר כמקצוע, אחד מסוגי המקצועות החדשים של המאה ה-21, מקצוע שבעבר לא היה סיכוי שיוולד.
והפרנסה? - מהכנסות הפרסומות בבלוג או בווידאו שלהם, דרך המלצות משולמות על מוצרים, קמפיינים מסחריים מסווים או גלויים ועד הפיכה לפרזנטורים של מותגים ועסקים או אפילו מניות ועד שותפות בחברות הזנק, סטארטאפים, שהם הופכים לזרוע השיווקית שלהם.
לרוב, המוטיבציה של משפיענים רבים מתחילה מקידום עצמי. לעתים הסיבה היא שיווק של כלי תקשורת שממנו הם משתכרים, כמו אלו שמגישים תוכנית רדיו או טלוויזיה, או כותבים טור בעיתון. היו מהם ששיווקו את ההרצאות שלהם, או סתם החלו את הדרך ברצון לזכות באהדה ותשומת לב מהציבור.
בהמשך החלו להגיע התגמולים העסקיים של חברות, שהחלו לשלם להם כדי שינסו וימליצו על מוצריהן. משלמדו אותם עסקים שאותם משפיענים אכן הגדילו משמעותית את המכירות שלהם, התופעה הלכה וגברה. משפיענים רבים מכניסים כיום סכומי כסף יפים באופן זה.
המשפיענים הם חלק מ"כלכלת תשומת הלב", מה שזכה לכינוי "כלכלת הצומי". יש בישראל מיליוני צעירים ולא מעט מבוגרים שניזונים לצורך קבלת החדשות והמידע שלהם רק מהרשתות החברתיות. רדיו, עיתונים וטלוויזיה הם לא חלק מהיום יום שלהם. איך הם יקבלו תמונת עולם שמשקפת את המציאות בעולם האמיתי?
הנה קייסי נייסטט שמעיד על עצמו שככל שהורידו לו הוא העלה לעצמו:
https://youtu.be/jG7dSXcfVqE
משפיענית בעבודה (עברית):
https://youtu.be/mwXimQBsHo0
כשמרכזים אותם וזורקים אותם ממטוס (עברית):
https://youtu.be/2qI5_oUehwo
נסיונות ללמד את הטכניקות של המשפיענים (עברית):
https://youtu.be/DOWrJDQx4pY
מפורסמים יכולים להפיץ אפילו רעיונות שקשה להפיץ, במיוחד כשמגייסים רבים מהם להעביר מסר אחד (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
הבלוגרים המטיילים:
https://youtu.be/R0WmkoOZ6ZE
המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
וכתבת טלוויזיה על סבתא ימימה - אושיית רשת לא צפויה (עברית):
https://youtu.be/G3gH8RkSvI4?long=yes
למה צריך את הסטוריז?
אל תשאלו למה אתם כמשתמשים צריכים את הסטוריז (Stories) הנפוצים כל כך ברשתות החברתיות. מי שצריכים אותם הן האפליקציות והרשתות החברתיות והן שצריכות אותם כדי... למכר אתכם!
כי הסטוריז נולדו בפלטפורמות סנאפצ'ט, אינסטגרם, פייסבוק ועוד, בתור סרטונים קצרים או תמונות עם כותרות, שאפשרו שיתוף חוויות מיידי וספונטני, בלי לחץ שחייב את המשתמש לייצר תוכן מושלם בזמן אמת.
הסטוריז הותאמו במיוחד עבור הדור הצעיר, דור ה-Z שמעדיף תקשורת מיידית, ויזואלית והדדית. הם נולדו לאפשר ביטוי עצמי ושמירה קלה ומהנה על קשר עם חברים.
הסטוריז נועדו להיות קצרים וזמניים ובשל כך הפכו להיות סופר אטרקטיביים לצעירים. באמצעותם הם קיבלו אפשרות לשתף בחייהם וברעיונות שלהם, בלי החשש להשאיר ברשת "חותמת" קבועה, לכול החיים.
כי בתחילה הסטוריז הועלו ליממה אחת בלבד ונעלמו אחרי 24 שעות. רק בהמשך הוסיפו את האפשרות לבחור אילו סטוריז להשאיר בארכיון האישי, למי ששמחליטים ברוגע לעשות זאת.
לעתים הם אפשרו גם יצירת אינטראקציה עם העוקבים, באמצעות סקרים, שאלות או הזמנת תגובות. הסטוריז גם הכניסו ממד של יצירתיות, - עם כלי עריכה כמו פילטרים, אפקטים וסטיקרים (מדבקות דיגיטליות).
היתרונות של הסטורי בקרב הצעירים היה ברור גם להם וגם למפתחים. עבור הצעירים, היה בהם ממד של פרטיות. כי הם אפשרו בדרך כלל לשתף את העניינים עם חברים קרובים וקהלים מצומצמים יותר מאשר הפוסטים הרגילים.
גם הפלטפורמות נהנו, בעיקר מהחשש של המשתמשים להפסיד או להחמיץ עדכונים שווים, אל מול העובדה שהסטוריז נעלמים במהירות. החשש הזה הגדיל אצלם את ה"FOMO" של הצעירים ועודדה אותם לצפייה תכופה יותר ושהייה ארוכה בפלטפורמה, מה שכמובן הגדיל את ההכנסות שלה - מפרסומות, צבירת מידע, מכירת פיצ'רים מיוחדים ועוד.
גם המפרסמים והמותגים המסחריים החלו די מהר להשתמש בסטוריז כדי לקדם מוצרים ושירותים באופן שנתפס כנגיש ואותנטי יותר מסתם פרסומות.
הנה קדימון המאפשר הצצה בחטף לתרבות הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/H4-xBQ28oIc
על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
קדימון הסרט "הדילמה החברתית" שמציג את המניפולציות שמפעילות הרשתות החברתיות על המשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
ופרק מסדרה תיעודית על הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/zz_GltpDb3k?long=yes
מה מניע את ההתמכרות לרשתות החברתיות?
שמתם לב שאתם לא מצליחים להתנתק מהאתרים החברתיים ומהרשתות החברתיות, דוגמת אינסטגרם, פייסבוק, סנאפצ'ט או טוויטר? אתם בטירוף של להעלות סטורי כל הזמן? עוקבים אחרי אנשים ברשת במשך שעות כל יום? נגררים שוב ושוב לעדכונים בפיד?
זה לא במקרה. גם אם אין בה הכרה רפואית רשמית כמחלה או כהפרעה, בשנים האחרונות חוקרים יותר ויותר ומדברים על ההתמכרות לרשתות חברתיות ועל תופעות הלוואי וההשפעה שיש להתמכרות הזו, במיוחד על צעירים ובני נוער, אבל גם על מבוגרים יותר.
התמכרות, ההתנהגות הכפייתית שיוצרת השפעות שליליות, של צורך בלתי נשלט לעשות דברים לעתים קרובות כל כך, עד שהם הופכים מהרגל להרגל מזיק ואז מפריעים לפעילויות חשובות נוספות, משינה, ספורט, לימודים ועבודה ועד לזוגיות.
חוקרים מאוניברסיטת שיקגו מצאו שההתמכרות הזו יכולה להיות חזקה יותר מהתמכרות לאלכוהול ולסיגריות. חוקרים באוניברסיטת הרווארד, שסרקו במכונות MRI את מוחם של אנשים בזמן שהם מדברים על עצמם, חלק מרכזי ממה שעושים ברשתות החברתיות, מצאו שתקשורת עם חשיפה עצמית מגרה לנו את מרכזי העונג שבמוח, ממש כמו באכילה ובמין.
הפוטנציאל של התמכרות לרשתות חברתיות בא ממיליוני שנות אבולוציה, בה הקשרים החברתיים היו מנגנון אבולוציוני והשרדותי מעולה. בעידן המודרני, הפכו הקשרים החברתיים לכלי מרכזי בהיכרויות, ביצירת זוגיות ובדרך לבניית משפחה.
התמכרות (Addiction), כל התמכרות היא תהליך שמתרחש במוחנו ואגב, לא רק במוח האנושי. הצרה שלנו בהקשר הזה היא מערכת ההנאה שבמוחנו. יותר ויותר מחקרים מצאו שאנדורפינים, מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו.
כשאנחנו שואבים כל כך הרבה עונג מהלייקים לתמונות, מעוד עוקב בטיק טוק, מתגובות לפוסט או לסטורי ומכל שאר מחזקי הדופמין, אנחנו בסכנת התמכרות ונטישה של קשרים חברתיים אמיתיים. וכשכמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעים ברשתות הללו הולכת וגוברת, הסכנה הזו די מהר הופכת לעובדה.
יותר ויותר אנשים בעולם מכורים לרשתות החברתיות השונות. כמו כל התמכרות אחרת, ההתמכרות הזו גם היא מדרדרת בהדרגה מאבדן זמן וקשר חברתי, לפגיעה ביכולת החשיבה ולדיכאון.
גם אם לא בכוונה רעה, התאגידים שמנהלים את הרשתות הללו עוזרים לנו בגלישה לשם. אלגוריתמים מטורפים פותחו ומפותחים כל הזמן כדי לחזק את ה"אנגייג'מנט", אותו גורם שממגנט אותנו אליהן ומגדיל את כמות השימוש, השהייה והפעולות שלנו ברשת החברתית.
הסיבות לכך ברורות - כמה שיותר פעילות שלנו ברשת החברתית שלהם, זה יותר כסף והכנסות בשבילם. משום כך הרשתות הללו, שלפתח ולהפעיל אותן עולה מיליארדים, הן חינמיות לחלוטין. המקצוענים אומרים על זה: "אם אתה לא יודע מה המוצר - אתה המוצר."
אגב, בעקבות התגלית הזו מסיקים יותר ויותר חוקרים שההתמכרות היא לאו דווקא כשל בכוח הרצון של המכור אלא יותר הפרעה נוירולוגית, מה שאומר שניתן לטפל בה ככל מחלה אחרת וכך גם חשוב לעשות, אבל בשיתוף פעולה של המכור.
הנה סרטון על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
מה שורשי ההתמכרות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
כך מתמכרים למשחקי מחשב או סמארטפון (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
קדימון מרתק לסרט החובה "הדילמה החברתית" (Social dilema) בנטפליקס שסוקר את המניפולציה שמפעילות הרשתות החברתיות עלינו כמשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
מה זה שיימינג?
שֵׁיְימִינְג (Shaming), בעברית "בִּיוּש", הוא השפלה ובושה שגורמים למישהו בפומפי, לעיני אנשים אחרים. כמובן שהשיימינג המודרני מתרחש לרוב באמצעות פרסום שלילי על מישהו, שנעשים באתרי אינטרנט, באפליקציות מסרים וברשתות חברתיות.
בדרך כלל מציג פרסום כזה את המבויש, קורבן השיימינג, במעשה שעשה, התעללות שעבר על ידי אחרים או השפלות קשות שנעשו לו ותועדו בצילום או בסרטון. כל אלה נעשים במטרה לבייש ולהשפיל ולהטיל אימה על המבויש, על מנת שיפחד להתלונן.
בשנים האחרונות חלה עליה חדה בהיקף ובשיעור תופעת השיימינג, שברובו מתרכז כיום ברשת האינטרנט, על הרשתות החברתיות שבה ואפליקציות המסרים הפופולריות כל כך.
שיימינג הוא עבירה על החוק אך גם מעשה לא מוסרי. אפילו להשתתף באופן צנוע, או לא לדווח, אלו מעשים שלא ייעשו כלפי אחרים. העמידו את עצמכם במצב שבו אתם המבויישים - האם הייתם נהנים? מי היה נהנה מביוש והשפלות לפני כולם?
תופעת השיימינג אמנם אינה תופעה חברתית חדשה. כבר בימי קדם ובימי הביניים, נהגו לקשור פושעים או אנשים שעברו על הכללים החברתיים לעמודי קלון או לכלוא אותם בכלוב, שהונח בכיכר העיר. הם הושפלו בפניהם של כל אנשי הקהילה ובוישו בפומבי, כעונש וכהרתעה לאחרים, שלא לעשות את מה שהם עשו.
אבל כשהשיימינג עובר לאינטרנט, ממדיו הרבה יותר גדולים. באינטרנט ובאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, נעשית תופעת השיימינג חמורה פי כמה וההשלכות שלה הרסניות מאי-פעם ויכולות להביא אנשים, בכל הגילאים והסוגים, למצבים קשים ואף אובדניים. אל תשתפו פעולה עם שיימינג!
כך נראה שיימינג בדקה אחת (עברית):
https://youtu.be/XRY_SbgBiOg
סרטון שממחיש איך נראה שיימינג פוגעני (עברית):
https://youtu.be/U3n1oPRTbdQ
וכמו תמיד אנחנו מקפידים לצחוק כש"המשפיל חוטף", אבל האם זו הדרך? (עברית)
https://youtu.be/ilWuUQ7aFtY
מה זה צִילחוּת?
עולם שיתוף התמונות, שמתפוצץ מאז יצאה אינסטגרם, מביא בשנים האחרונות לכך שעיצוב האוכל המוגש לשולחן הוא חשוב לא פחות מהטעם שלו. כך הולך ונכנס לתרבות הקולינרית והכללית מושג הצִילחוּת (platting) לז'רגון של חובבי הבישול. את המילה, אגב, המציא השף רן שמואלי בתוכנית הטלוויזיה "קרב סכינים".
צילחות היא פעולת סידור המזון על הצלחת. ב"צִילחוּת" מסדר השף או הטבח את הצלחת ומגיש את המנה לא רק עם טעמים מצוינים, אלא גם במראה אסתטי, מעוצב ואלגנטי, שמטרתו לגרום להתרגשות אצל הסועדים, בבחינת "את האוכל אוכלים גם בעיניים".
התורמות העיקריות ללידת המונח ולהטמעתו בשפה העברית הן ללא ספק תכניות הבישול בטלוויזיה, המשודרות בשנים האחרונות בהצלחה עצומה. המדיום הטלוויזיוני הוא מדיום של ראייה. טעמים וריחות לא עוברים בשידור כמובן ורק עדויות השופטים או האורחים בתכניות הבישול, הן שמעידות על איכותם של המאכלים. לפיכך, הדרך העיקרית שבה מעבירים את חוויית האוכל ישירות אל הצופה, היא המראה שלו.
מכאן שהמודעות הרבה של השנים האחרונות לפרזנטציה, ההצגה של המנה, הפכה את המושג בעיני רבים, לחשוב לא פחות מהטעם, מהריח ומהאיכות התזונתית של המנות.
על אף שהיצירתיות בצילחות פורחת, בצילחות טוב יש חוקים. גם כאן, כמו בכל יצירת אמנות, יש קומפוזיציה, הדרך שבה מארגנים את מרכיבי המנה על הצלחת. המרכיב העיקרי מקבל את מקומו ולידו מונחים המרכיבים הנלווים. עשבי תיבול, רטבים כמו רוטב סויה או חומץ בלסמי, גרגרי פלפל וכדומה - כל אלו משמשים לא רק לטעם, אלא גם להוספת צבעים למנה ויצירת חוויה צבעונית.
הנה עולם הצילחותים היפים וצלחות מיוחדות שמסייעות לצילומים איכותיים:
https://youtu.be/YOI9JkOnr3M
צילחות למול עיני הסועדים של מנת קינוח במסעדת אלינאה בשיקגו:
https://youtu.be/qofsdSMuGbg
תנו לאמן שבכם לאכול:
https://youtu.be/kn5DT_NvXyw
הנה הדרכה קצרה לצילחות:
https://youtu.be/YjdCyeghUgM
שיעור קצר - כך מצלחתים:
https://youtu.be/7XJw2b5qwAs
והצלחותים של השף הבריטי גורדון רמזי:
https://youtu.be/Cbn2aedc8wE?long=yes
מהי בריכת אינסוף?
בריכות פנורמיות ידועות כמעניקות תחושות של רוגע יוקרתי ושפע של סטייל, המשתקף נהדר גם בצילומי סלפי וברשתות חברתיות כמו אינסטגרם ופייסבוק.
בריכת אינסוף (Infinity Pool), או בריכת אינפיניטי, היא סוג של בריכה פנורמית. אלא שהיא לא רק נשקפת אל הנוף ומעניקה חוויה עוצרת נשימה מהבריכה עצמה, אלא מתחברת אל הנוף ממש.
מדובר בסוג של אשליה אופטית המדמה כאילו מי הבריכות הללו מתמשכים ומתחברים אל הים הגדול. מכאן האינסוף שבשמן.
זו אשליה אופטית מרהיבה ובמרבית המקרים יקרה למדי, כי הבריכות הללו גם יקרות הרבה יותר להקמה ולתפעול. בין השאר זה נובע מכך שבבריכת האינסוף לא פעם השוליים של הבריכה הם נגטיביים, כלומר אין שוליים. המים בקצות הבריכה נשפכים למטה ויוצרים הרגשה שאין קצה. השוחים חשים כאילו מי הבריכה מתחברים למי הים והתחושה היא של המשכיות מהבריכה לים.
בריכות האינפיניטי הגדולות זוכות לפרסום רב בעולם. כיום הן מצויות גם בווילות יוקרתיות של העשירים, אבל תחילתן במלונות יוקרה בהם הבריכות הללו התחברו בתחילת המילניום הנוכחי למימי האוקיינוס והפכו אותן אז למוקד עלייה לרגל לאלפיון העליון ולעשירי עולם.
הנה בריכת האינפיניטי:
https://youtu.be/FntBejTIn9U
בריכת האינפיניטי הגבוהה בעולם בדובאי:
https://youtu.be/qEJbPQ5aGSQ
בריכת אינפיניטי היא לא פעם בעלת שוליים שליליים:
https://youtu.be/LvD0R_baO0I
וכמה בריכות כולל אינסופיות מדהימות:
https://youtu.be/ZlrPm6Q6SxM?long=yes
האפליקציה המצליחה "אינסטגרם" (Instagram) היא הרבה מעבר לאפליקציית צילום. היא הפכה תוך זמן קצר מאד לרשת חברתית עצומה ומבוססת צילום.
הרעיון שכל חבר ברשת יכול לעקוב אחרי כל חבר אחר, לראות את צילומיו ולחוות באופן ויזואלי, חזותי, את החוויות שהוא עובר, הפך אותה להצלחה עולמית עצומה.
רכישת הרשת בידי פייסבוק, בעלת הרשת החברתית הגדולה והעשירה בעולם, רק הדגימה עד כמה הייתה אינסטגרם מדוייקת ומוצלחת במונחים חברתיים.
לא רבים יודעים שההשראה לפיתוח של "אינסטגרם" עלתה במוחו של המפתח שלה, קוין סיסטרום, מזכרונותיו ממצלמת האינסטמטיק שהייתה לו בילדותו. האינסטמטיק הייתה מצלמה זולה ששיווקה חברת קודאק החל משנות ה-60 לבני נוער וצעירים. המצלמה המצליחה הוציאה תמונות דומות ריבועיות שהפכו לסימן ההיכר של "צילומי צעירים".
סיסטרום, בוגר אוניברסיטת סטאנפורד ובעל חיבה לצילום, רצה ליצור אפליקציה שתהיה מעין אינסטמטיק בגרסת רטרו. שתתן את החוויה של התמונות של פעם, ביחד עם היכולות המדהימות של הצילום הסלולארי ויכולת העיבוד הדיגיטלי שלהן.
אגב, בשנת 2012 רכשה פייסבוק את אינסטגרם, במיליארד דולר. זה היה סכום דמיוני עבור אפליקציית תמונות צעירה, עם "בקושי" 30 מיליון משתמשים וללא הכנסות כלל. ב-2018 יש בה מיליארד משתמשים, היא שווה פי 100 וקולטת את כל הנוטשים של פייסבוק עצמה. עיסקה לא רעה לכנופיה של צוקרברג...
הנה סיפורה של אפליקציית אינסטגרם:
https://youtu.be/I5qDiJ3FVLA
מקור ההשראה - מצלמת האינסטמטיק של קודאק:
https://youtu.be/Uhg0UpFziQU
דברים שלא ידעתם על האינסטוש שלכם:
https://youtu.be/RVJZANaUg-0
גם באינסטגרם האשטג משנים את החיים:
https://youtu.be/qr2fv_rxUZU
היום נוצרו גם "שקרי אינסטגרם":
https://youtu.be/0EFHbruKEmw
מוזיאונים שנפתחו בשביל האינסטגרם:
https://youtu.be/Qx_r-dP22Ps
ויש אפילו מי שאופים עוגת אינסטגרם:
https://youtu.be/GlgTQ6-5LIQ
ראיתם פעם ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם או טוויטר, משהו שנראה כמו # ואחריו מילה לא ברורה? - הכירו את האשטאג (Hashtag). המאגד של פוסטים לנושא אחד, או השיוך של הפוסט לדיון בנושא שמעסיק את הקהילה.
האשטאג הוא האמצעי לתייג פוסטים בפייסבוק, תמונות באינסטגרם או ציוצים בטוויטר כדי להכניסם להיות חלק מנושא מסוים. עושים זאת על ידי הוספת סולמית לפני הנושא. זוהי הדרך המהירה ביותר לשייך פריט שלך לקבוצת פריטים שקשורים אליו בנושא מסוים. השטגים כמו #Selfie#, YOLO או #Girlboss כבר מזמן הפכו להצלחות ענקיות בחיבור של פוסטים או טוויטים לקבוצות נחשבות ומסוקרות.
לא רבים יודעים שאת ההשטג הציע משתמש להנהלת טוויטר, אבל הם סרבו והתעלמו מההצעה. רק לאחר גל שריפות קשות בארה"ב, כשמשתמשים עצמם החלו להשתמש בהאשטג, כדי לדון בנושאי השריפות, הבינה טוויטר שזו דרך מעולה ליצור שיח בריא והכניסה אותו לקוד.
האשטאג יהיה לרוב מקושר, כך שלחיצה עליו תוביל את המשתמש לכל התמונות או הפוסטים שכוללים אותו. הוא ייראה תמיד כמילה אחת או כמה מילים המחוברות ביניהן בלי רווחים - בצמידות או בקו תחתון שמפריד ביניהן.
כולם מבינים עד כמה האשטאג הוא עניין שהפך חברתי ואופנתי. הוא מאפשר גם איגוד של פריטים רבים לקבוצה משותפת, אך גם הוספה של רבדים נוספים (סאבטקסט) לפריטים עצמם. חברות מסחריות מוסיפות את סמל ההאשטאג לפני כותרות ושמות מוצרים, רק כדי להשיג שיווק חינם.
כך נולד ההאשטג - מהמשתמשים עצמם:
https://youtu.be/LN6_S5_FE3o
מצגת מהירה שמסבירה מהו האשטג:
https://youtu.be/NH3fq3oKlPo
הנה הסבר ההאשטאג:
https://youtu.be/-4A_wdR0Ukc
ואחד המצליחים - האשטאג "#Selfie":
https://youtu.be/kdemFfbS5H0
קייסי נייסטאט (Casey Neistat) הוא יוטיובר יהודי אמריקאי מפורסם, במאי ויוצר סרטים, וולוגר ומייסד ערוץ מולטימדיה שנמכר לענקית הטלוויזיה CNN וכללית איש מגניב, לא צעיר ולא יפה, אבל נחוש, חרוץ ועקבי, שחי את החלום של המשפיען והמתקשר האולטימטיבי. כל פוסט או סרטןן שלו מגיע למיליונים של בני אדם.
משפיענים (Influencers) הוא כינוי לסוג חדש של אנשים שפועלים באינטרנט, בעיקר ברשתות החברתיות. המשפיענים הם סוג של מעצבי דעה מודרניים, המקבילים הפופולריים, שלא לומר הפופוליסטיים, של הוגי הדעות מהעבר.
העוקבים של המשפיען הם קהל היעד שלו. אליהם המשפיענים מדברים וכותבים. חלק גדול מהמשפיענים והמשפיעניות מעלים כמה פוסטים ביום ומשתפים את העוקבות בהתרחשויות רבות בחייהם, בתחומי המומחיות או בתחביבים שלהם.
את המשפיענות אפשר כבר להגדיר כמקצוע, אחד מסוגי המקצועות החדשים של המאה ה-21, מקצוע שבעבר לא היה סיכוי שיוולד.
והפרנסה? - מהכנסות הפרסומות בבלוג או בווידאו שלהם, דרך המלצות משולמות על מוצרים, קמפיינים מסחריים מסווים או גלויים ועד הפיכה לפרזנטורים של מותגים ועסקים או אפילו מניות ועד שותפות בחברות הזנק, סטארטאפים, שהם הופכים לזרוע השיווקית שלהם.
לרוב, המוטיבציה של משפיענים רבים מתחילה מקידום עצמי. לעתים הסיבה היא שיווק של כלי תקשורת שממנו הם משתכרים, כמו אלו שמגישים תוכנית רדיו או טלוויזיה, או כותבים טור בעיתון. היו מהם ששיווקו את ההרצאות שלהם, או סתם החלו את הדרך ברצון לזכות באהדה ותשומת לב מהציבור.
בהמשך החלו להגיע התגמולים העסקיים של חברות, שהחלו לשלם להם כדי שינסו וימליצו על מוצריהן. משלמדו אותם עסקים שאותם משפיענים אכן הגדילו משמעותית את המכירות שלהם, התופעה הלכה וגברה. משפיענים רבים מכניסים כיום סכומי כסף יפים באופן זה.
המשפיענים הם חלק מ"כלכלת תשומת הלב", מה שזכה לכינוי "כלכלת הצומי". יש בישראל מיליוני צעירים ולא מעט מבוגרים שניזונים לצורך קבלת החדשות והמידע שלהם רק מהרשתות החברתיות. רדיו, עיתונים וטלוויזיה הם לא חלק מהיום יום שלהם. איך הם יקבלו תמונת עולם שמשקפת את המציאות בעולם האמיתי?
הנה קייסי נייסטט שמעיד על עצמו שככל שהורידו לו הוא העלה לעצמו:
https://youtu.be/jG7dSXcfVqE
משפיענית בעבודה (עברית):
https://youtu.be/mwXimQBsHo0
כשמרכזים אותם וזורקים אותם ממטוס (עברית):
https://youtu.be/2qI5_oUehwo
נסיונות ללמד את הטכניקות של המשפיענים (עברית):
https://youtu.be/DOWrJDQx4pY
מפורסמים יכולים להפיץ אפילו רעיונות שקשה להפיץ, במיוחד כשמגייסים רבים מהם להעביר מסר אחד (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
הבלוגרים המטיילים:
https://youtu.be/R0WmkoOZ6ZE
המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
וכתבת טלוויזיה על סבתא ימימה - אושיית רשת לא צפויה (עברית):
https://youtu.be/G3gH8RkSvI4?long=yes
אל תשאלו למה אתם כמשתמשים צריכים את הסטוריז (Stories) הנפוצים כל כך ברשתות החברתיות. מי שצריכים אותם הן האפליקציות והרשתות החברתיות והן שצריכות אותם כדי... למכר אתכם!
כי הסטוריז נולדו בפלטפורמות סנאפצ'ט, אינסטגרם, פייסבוק ועוד, בתור סרטונים קצרים או תמונות עם כותרות, שאפשרו שיתוף חוויות מיידי וספונטני, בלי לחץ שחייב את המשתמש לייצר תוכן מושלם בזמן אמת.
הסטוריז הותאמו במיוחד עבור הדור הצעיר, דור ה-Z שמעדיף תקשורת מיידית, ויזואלית והדדית. הם נולדו לאפשר ביטוי עצמי ושמירה קלה ומהנה על קשר עם חברים.
הסטוריז נועדו להיות קצרים וזמניים ובשל כך הפכו להיות סופר אטרקטיביים לצעירים. באמצעותם הם קיבלו אפשרות לשתף בחייהם וברעיונות שלהם, בלי החשש להשאיר ברשת "חותמת" קבועה, לכול החיים.
כי בתחילה הסטוריז הועלו ליממה אחת בלבד ונעלמו אחרי 24 שעות. רק בהמשך הוסיפו את האפשרות לבחור אילו סטוריז להשאיר בארכיון האישי, למי ששמחליטים ברוגע לעשות זאת.
לעתים הם אפשרו גם יצירת אינטראקציה עם העוקבים, באמצעות סקרים, שאלות או הזמנת תגובות. הסטוריז גם הכניסו ממד של יצירתיות, - עם כלי עריכה כמו פילטרים, אפקטים וסטיקרים (מדבקות דיגיטליות).
היתרונות של הסטורי בקרב הצעירים היה ברור גם להם וגם למפתחים. עבור הצעירים, היה בהם ממד של פרטיות. כי הם אפשרו בדרך כלל לשתף את העניינים עם חברים קרובים וקהלים מצומצמים יותר מאשר הפוסטים הרגילים.
גם הפלטפורמות נהנו, בעיקר מהחשש של המשתמשים להפסיד או להחמיץ עדכונים שווים, אל מול העובדה שהסטוריז נעלמים במהירות. החשש הזה הגדיל אצלם את ה"FOMO" של הצעירים ועודדה אותם לצפייה תכופה יותר ושהייה ארוכה בפלטפורמה, מה שכמובן הגדיל את ההכנסות שלה - מפרסומות, צבירת מידע, מכירת פיצ'רים מיוחדים ועוד.
גם המפרסמים והמותגים המסחריים החלו די מהר להשתמש בסטוריז כדי לקדם מוצרים ושירותים באופן שנתפס כנגיש ואותנטי יותר מסתם פרסומות.
הנה קדימון המאפשר הצצה בחטף לתרבות הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/H4-xBQ28oIc
על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
קדימון הסרט "הדילמה החברתית" שמציג את המניפולציות שמפעילות הרשתות החברתיות על המשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
ופרק מסדרה תיעודית על הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/zz_GltpDb3k?long=yes
אינסטגרם
שמתם לב שאתם לא מצליחים להתנתק מהאתרים החברתיים ומהרשתות החברתיות, דוגמת אינסטגרם, פייסבוק, סנאפצ'ט או טוויטר? אתם בטירוף של להעלות סטורי כל הזמן? עוקבים אחרי אנשים ברשת במשך שעות כל יום? נגררים שוב ושוב לעדכונים בפיד?
זה לא במקרה. גם אם אין בה הכרה רפואית רשמית כמחלה או כהפרעה, בשנים האחרונות חוקרים יותר ויותר ומדברים על ההתמכרות לרשתות חברתיות ועל תופעות הלוואי וההשפעה שיש להתמכרות הזו, במיוחד על צעירים ובני נוער, אבל גם על מבוגרים יותר.
התמכרות, ההתנהגות הכפייתית שיוצרת השפעות שליליות, של צורך בלתי נשלט לעשות דברים לעתים קרובות כל כך, עד שהם הופכים מהרגל להרגל מזיק ואז מפריעים לפעילויות חשובות נוספות, משינה, ספורט, לימודים ועבודה ועד לזוגיות.
חוקרים מאוניברסיטת שיקגו מצאו שההתמכרות הזו יכולה להיות חזקה יותר מהתמכרות לאלכוהול ולסיגריות. חוקרים באוניברסיטת הרווארד, שסרקו במכונות MRI את מוחם של אנשים בזמן שהם מדברים על עצמם, חלק מרכזי ממה שעושים ברשתות החברתיות, מצאו שתקשורת עם חשיפה עצמית מגרה לנו את מרכזי העונג שבמוח, ממש כמו באכילה ובמין.
הפוטנציאל של התמכרות לרשתות חברתיות בא ממיליוני שנות אבולוציה, בה הקשרים החברתיים היו מנגנון אבולוציוני והשרדותי מעולה. בעידן המודרני, הפכו הקשרים החברתיים לכלי מרכזי בהיכרויות, ביצירת זוגיות ובדרך לבניית משפחה.
התמכרות (Addiction), כל התמכרות היא תהליך שמתרחש במוחנו ואגב, לא רק במוח האנושי. הצרה שלנו בהקשר הזה היא מערכת ההנאה שבמוחנו. יותר ויותר מחקרים מצאו שאנדורפינים, מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו.
כשאנחנו שואבים כל כך הרבה עונג מהלייקים לתמונות, מעוד עוקב בטיק טוק, מתגובות לפוסט או לסטורי ומכל שאר מחזקי הדופמין, אנחנו בסכנת התמכרות ונטישה של קשרים חברתיים אמיתיים. וכשכמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעים ברשתות הללו הולכת וגוברת, הסכנה הזו די מהר הופכת לעובדה.
יותר ויותר אנשים בעולם מכורים לרשתות החברתיות השונות. כמו כל התמכרות אחרת, ההתמכרות הזו גם היא מדרדרת בהדרגה מאבדן זמן וקשר חברתי, לפגיעה ביכולת החשיבה ולדיכאון.
גם אם לא בכוונה רעה, התאגידים שמנהלים את הרשתות הללו עוזרים לנו בגלישה לשם. אלגוריתמים מטורפים פותחו ומפותחים כל הזמן כדי לחזק את ה"אנגייג'מנט", אותו גורם שממגנט אותנו אליהן ומגדיל את כמות השימוש, השהייה והפעולות שלנו ברשת החברתית.
הסיבות לכך ברורות - כמה שיותר פעילות שלנו ברשת החברתית שלהם, זה יותר כסף והכנסות בשבילם. משום כך הרשתות הללו, שלפתח ולהפעיל אותן עולה מיליארדים, הן חינמיות לחלוטין. המקצוענים אומרים על זה: "אם אתה לא יודע מה המוצר - אתה המוצר."
אגב, בעקבות התגלית הזו מסיקים יותר ויותר חוקרים שההתמכרות היא לאו דווקא כשל בכוח הרצון של המכור אלא יותר הפרעה נוירולוגית, מה שאומר שניתן לטפל בה ככל מחלה אחרת וכך גם חשוב לעשות, אבל בשיתוף פעולה של המכור.
הנה סרטון על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
מה שורשי ההתמכרות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
כך מתמכרים למשחקי מחשב או סמארטפון (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
קדימון מרתק לסרט החובה "הדילמה החברתית" (Social dilema) בנטפליקס שסוקר את המניפולציה שמפעילות הרשתות החברתיות עלינו כמשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
שֵׁיְימִינְג (Shaming), בעברית "בִּיוּש", הוא השפלה ובושה שגורמים למישהו בפומפי, לעיני אנשים אחרים. כמובן שהשיימינג המודרני מתרחש לרוב באמצעות פרסום שלילי על מישהו, שנעשים באתרי אינטרנט, באפליקציות מסרים וברשתות חברתיות.
בדרך כלל מציג פרסום כזה את המבויש, קורבן השיימינג, במעשה שעשה, התעללות שעבר על ידי אחרים או השפלות קשות שנעשו לו ותועדו בצילום או בסרטון. כל אלה נעשים במטרה לבייש ולהשפיל ולהטיל אימה על המבויש, על מנת שיפחד להתלונן.
בשנים האחרונות חלה עליה חדה בהיקף ובשיעור תופעת השיימינג, שברובו מתרכז כיום ברשת האינטרנט, על הרשתות החברתיות שבה ואפליקציות המסרים הפופולריות כל כך.
שיימינג הוא עבירה על החוק אך גם מעשה לא מוסרי. אפילו להשתתף באופן צנוע, או לא לדווח, אלו מעשים שלא ייעשו כלפי אחרים. העמידו את עצמכם במצב שבו אתם המבויישים - האם הייתם נהנים? מי היה נהנה מביוש והשפלות לפני כולם?
תופעת השיימינג אמנם אינה תופעה חברתית חדשה. כבר בימי קדם ובימי הביניים, נהגו לקשור פושעים או אנשים שעברו על הכללים החברתיים לעמודי קלון או לכלוא אותם בכלוב, שהונח בכיכר העיר. הם הושפלו בפניהם של כל אנשי הקהילה ובוישו בפומבי, כעונש וכהרתעה לאחרים, שלא לעשות את מה שהם עשו.
אבל כשהשיימינג עובר לאינטרנט, ממדיו הרבה יותר גדולים. באינטרנט ובאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, נעשית תופעת השיימינג חמורה פי כמה וההשלכות שלה הרסניות מאי-פעם ויכולות להביא אנשים, בכל הגילאים והסוגים, למצבים קשים ואף אובדניים. אל תשתפו פעולה עם שיימינג!
כך נראה שיימינג בדקה אחת (עברית):
https://youtu.be/XRY_SbgBiOg
סרטון שממחיש איך נראה שיימינג פוגעני (עברית):
https://youtu.be/U3n1oPRTbdQ
וכמו תמיד אנחנו מקפידים לצחוק כש"המשפיל חוטף", אבל האם זו הדרך? (עברית)
https://youtu.be/ilWuUQ7aFtY
עולם שיתוף התמונות, שמתפוצץ מאז יצאה אינסטגרם, מביא בשנים האחרונות לכך שעיצוב האוכל המוגש לשולחן הוא חשוב לא פחות מהטעם שלו. כך הולך ונכנס לתרבות הקולינרית והכללית מושג הצִילחוּת (platting) לז'רגון של חובבי הבישול. את המילה, אגב, המציא השף רן שמואלי בתוכנית הטלוויזיה "קרב סכינים".
צילחות היא פעולת סידור המזון על הצלחת. ב"צִילחוּת" מסדר השף או הטבח את הצלחת ומגיש את המנה לא רק עם טעמים מצוינים, אלא גם במראה אסתטי, מעוצב ואלגנטי, שמטרתו לגרום להתרגשות אצל הסועדים, בבחינת "את האוכל אוכלים גם בעיניים".
התורמות העיקריות ללידת המונח ולהטמעתו בשפה העברית הן ללא ספק תכניות הבישול בטלוויזיה, המשודרות בשנים האחרונות בהצלחה עצומה. המדיום הטלוויזיוני הוא מדיום של ראייה. טעמים וריחות לא עוברים בשידור כמובן ורק עדויות השופטים או האורחים בתכניות הבישול, הן שמעידות על איכותם של המאכלים. לפיכך, הדרך העיקרית שבה מעבירים את חוויית האוכל ישירות אל הצופה, היא המראה שלו.
מכאן שהמודעות הרבה של השנים האחרונות לפרזנטציה, ההצגה של המנה, הפכה את המושג בעיני רבים, לחשוב לא פחות מהטעם, מהריח ומהאיכות התזונתית של המנות.
על אף שהיצירתיות בצילחות פורחת, בצילחות טוב יש חוקים. גם כאן, כמו בכל יצירת אמנות, יש קומפוזיציה, הדרך שבה מארגנים את מרכיבי המנה על הצלחת. המרכיב העיקרי מקבל את מקומו ולידו מונחים המרכיבים הנלווים. עשבי תיבול, רטבים כמו רוטב סויה או חומץ בלסמי, גרגרי פלפל וכדומה - כל אלו משמשים לא רק לטעם, אלא גם להוספת צבעים למנה ויצירת חוויה צבעונית.
הנה עולם הצילחותים היפים וצלחות מיוחדות שמסייעות לצילומים איכותיים:
https://youtu.be/YOI9JkOnr3M
צילחות למול עיני הסועדים של מנת קינוח במסעדת אלינאה בשיקגו:
https://youtu.be/qofsdSMuGbg
תנו לאמן שבכם לאכול:
https://youtu.be/kn5DT_NvXyw
הנה הדרכה קצרה לצילחות:
https://youtu.be/YjdCyeghUgM
שיעור קצר - כך מצלחתים:
https://youtu.be/7XJw2b5qwAs
והצלחותים של השף הבריטי גורדון רמזי:
https://youtu.be/Cbn2aedc8wE?long=yes
בריכות פנורמיות ידועות כמעניקות תחושות של רוגע יוקרתי ושפע של סטייל, המשתקף נהדר גם בצילומי סלפי וברשתות חברתיות כמו אינסטגרם ופייסבוק.
בריכת אינסוף (Infinity Pool), או בריכת אינפיניטי, היא סוג של בריכה פנורמית. אלא שהיא לא רק נשקפת אל הנוף ומעניקה חוויה עוצרת נשימה מהבריכה עצמה, אלא מתחברת אל הנוף ממש.
מדובר בסוג של אשליה אופטית המדמה כאילו מי הבריכות הללו מתמשכים ומתחברים אל הים הגדול. מכאן האינסוף שבשמן.
זו אשליה אופטית מרהיבה ובמרבית המקרים יקרה למדי, כי הבריכות הללו גם יקרות הרבה יותר להקמה ולתפעול. בין השאר זה נובע מכך שבבריכת האינסוף לא פעם השוליים של הבריכה הם נגטיביים, כלומר אין שוליים. המים בקצות הבריכה נשפכים למטה ויוצרים הרגשה שאין קצה. השוחים חשים כאילו מי הבריכה מתחברים למי הים והתחושה היא של המשכיות מהבריכה לים.
בריכות האינפיניטי הגדולות זוכות לפרסום רב בעולם. כיום הן מצויות גם בווילות יוקרתיות של העשירים, אבל תחילתן במלונות יוקרה בהם הבריכות הללו התחברו בתחילת המילניום הנוכחי למימי האוקיינוס והפכו אותן אז למוקד עלייה לרגל לאלפיון העליון ולעשירי עולם.
הנה בריכת האינפיניטי:
https://youtu.be/FntBejTIn9U
בריכת האינפיניטי הגבוהה בעולם בדובאי:
https://youtu.be/qEJbPQ5aGSQ
בריכת אינפיניטי היא לא פעם בעלת שוליים שליליים:
https://youtu.be/LvD0R_baO0I
וכמה בריכות כולל אינסופיות מדהימות:
https://youtu.be/ZlrPm6Q6SxM?long=yes
