שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם השיעים והסונים ומהו המאבק ההיסטורי ביניהם?
הסיפור מתחיל ביום שאחרי מות מוחמד, מייסד האיסלאם. במהלך חייו, במאה ה-7 לספירה, איחד הנביא מוחמד את אנשי חצי האי ערב תחת דת האיסלאם. במהלך השנים כבשו הח'ליפים המוסלמים אזורים נרחבים מחוץ לעולם הערבי ואיסלמו אותם. כך הם הפכו למוסלמים את השכנים האדירים של חצי האי ערב, כולל את הפרסים ומרבית העולם הביזנטי למשל.
אבל קשה להחזיק אימפריה כה גדולה וחזקה והאימפריה של האיסלאם אכן הייתה בסיכון למאבקי כוח ושליטה, מה שאכן התממש.
לאחר מותו של מוחמד, מייסד דת האיסלאם, מצאו את עצמם מאמיניו במצב של מאבק ירושה קשה. מוחמד שהיה אב לבנות בלבד, לא הותיר אחריו יורש ברור ומוסכם לחלוטין ונוצרה מחלוקת לגבי מי צריך לרשת אותו.
מאבק הירושה הזה הותיר את מי שנבחר ליורשו, במאבק עם משפחת הנביא מוחמד שהתנגדה לו. כך הפכה המשפחה לשיעה, פלג שלא הכיר בסונה (Sunni), הזרם שהמשיך את יורשו של מוחמד.
לפיכך, נותרו השיעים (Shiites) עדה מתנגדת וקטנה יחסית. כשניסו להילחם על השליטה באיסלאם הם הובסו והוכו קשות בקרב כרבלא.
את התבוסה הזו הם מציינים עד היום, בטקס העשוראא, מלא הדם והקשה לצפייה, שהם מקיימים בכל שנה. במהלכו הם מכים את עצמם ,את גופם שלהם, עד זוב דם. הטקס המדמם הזה הוא לזכר ייסוריו של מי שהשיעים תפסו כיורש החוקי של מוחמד, מי שמת בקרב, ביחד עם 70 מבני משפחתו של הנביא.
מאז ועד המאה ה-20 שלטו הסונים במרבית מדינות האיסלאם, כשהשיעים הם מיעוט קטן וחלש יחסית, המפוזר במקומות שונים. המאבק הדתי ביניהם המתין להתפרץ.
מה ששינה את המצב במאה ה-20 הייתה המהפכה באיראן. בפעם הראשונה עלו השיעים לשלטון במדינה גדולה ומשמעותית. נישאים על גב ההצלחה, הם החליטו "לייצא את המהפכה" למדינות ערביות נוספות.
הקמת הארגון השיעי חיזבאללה היא חלק מאותה תנופה שיעית. נסיונות להמריד את השיעים התקיימו במדינות שונות ועוררו את זעמם של הסונים. במיוחד את הסעודים, הנשלטים על ידי חמולת סעוד החזקה והעשירה.
גם בעשורים האחרונים, למשל במלחמה בסוריה ובעיראק, מוצאים עצמם השיעים, בהנהגת איראן וחיזבאללה, נלחמים בסונים, או לפחות בארגון זוועתי אחר, ארגון דעאש, המכנה את עצמו "המדינה האיסלאמית", ארגון אלים וחסר העכבות.
הנה הסונים והשיעים בתולדות האיסלאם ואיך התפתח מאבקם ומעמדם לאורך השנים ועד היום (עברית):
https://youtu.be/hb7pL_epjls
סיפור האיסלאם בכלל (מתורגם):
https://youtu.be/Q9zqSZaoG1M
בחיוך - ילדים שואלים שאלות את ח"כ ד"ר אחמד טיבי (עברית):
https://youtu.be/CPf9eAsvTC8
והפרק בסדרה "היה היה" שיספר לכם על עליית האסלאם כדת מרכזית במערב אסיה והמזרח התיכון (עברית):
https://youtu.be/NJ0uokuke8s?t=1m30s?long=yes
מה היה קרב כרבלאא שקרע את האיסלאם?
קרב כרבלאא' (Battle of Karbala) הוא קרב חשוב בהיסטוריה המוסלמית, זה הקרב שממנו יצאה דת האסלאם לפיצול המשמעותי ביותר בהיסטוריה שלה.
הקרב נולד מקריאת התיגר של חוסיין, נכדו של מוחמד, על החליף יזיד הראשון, מכיוון שסירב להכיר בו כיורש של מוחמד ושליט האיסלאם אחריו. הוא התרחש בשנת 680 לספירה, סביב מאבק השליטה על ירושת הנביא מוחמד בהנהגת האיסלאם. מבחינה צבאית זה היה קרב קטן יחסית, אך ההשלכות הפוליטיות והדתיות שלו היו עצומות ועד ימינו הן ממשיכות להדהד בעולם המוסלמי.
הוא התרחש בשנת 680 לספירה, סביב מאבק השליטה על ירושת הנביא מוחמד בהנהגת האיסלאם. מבחינה צבאית זה היה קרב קטן יחסית, אך ההשלכות הפוליטיות והדתיות שלו היו עצומות ועד ימינו הן ממשיכות להדהד בעולם המוסלמי.
#הסיבות לקרב
הקרב בא מהמחלוקת ארוכת שנים, שנסובה על ירושת ההנהגה המוסלמית. עלי בן אבי טאלב, אביו של חוסיין ומי ששלט מ-656 עד 661 לספירה, היה בן דודו וחתנו של מוחמד. הוא היה השליט המוסלמי, החליף הרביעי והאחרון מבין "הח'ליפים הישרים".
במהלך שלטונו, אביו של חוסיין סבל מהתנגדות עזה ובשנת 661 הוא נרצח, מה שהוביל לעליית השושלת האומיית, המתנגדת לו, בהנהגת מועאוויה הראשון, מייסד השושלת.
כשניסה האחרון להוריש את שלטונו לבנו יזיד, חוסיין התנגד לכך. הוא התבסס על האמונה השיעית שמוחמד מינה את עלי כיורשו הלגיטימי. מהצד השני, ולעומת השיעים, הסונים לא מסכימים שמוחמד מינה יורש מסוים.
זו המחלוקת שמהווה את שורשיו העמוקים של הפיצול בין הסונים והשיעים באיסלאם. לכן מסרב חוסיין, צאצא ובן משפחתו של מוחמד, להכיר ביזיד הראשון כיורש הלגיטימי והמנהיג הבא של האומה האסלאמית, כלומר החליף החדש. זו קריאת תיגר ברורה שתביא לקרב כרבלא.
אז הקרב, שנחשב אירוע מכונן בתולדות האסלאם, יתנהל בין כוחותיו של חוסיין בן עלי, נכד הנביא מוחמד, לבין צבאו של יזיד בן מועאוויה, החליף האומיי החדש ובעת הקרב כבר מנהיג האומה האסלאמית.
#הקרב עצמו
ליד כרבלאא, בדרכם לכופה, נעצרים חוסיין ותומכיו על ידי הצבא האומיי, כוחות יזיד, ב-2 באוקטובר 680.
החיילים האומיים, בפיקודו של עומר בן סעד, מטילים מצור על מחנה חוסיין ומונעים מהם גישה למים. במשך כמה ימים מקיימים הצדדים משא ומתן, כשחוסיין מסרב להישבע אמונים ליזיד.
לאחר שהמשא ומתן כשל, ב-10 באוקטובר, החל הקרב עצמו. מבחינת חוסיין הוא די חסר סיכוי. אלפי החיילים של הכוחות האומיים תוקפים את מחנה חוסיין הקטן, שכלל כ-72 לוחמים בלבד. למרות ההתנגדות העזה, מובסים כוחותיו של חוסיין במהירות. בסוף הקרב נהרג חוסיין עצמו. ראשו נכרת ונשלח ליזיד בדמשק.
זה היה טבח מוחלט בחוסיין ותומכיו, כולל בבני משפחתו. שרדו ממנו רק מעט נשים וילדים והם נלקחו בשבי. האכזריות של הקרב והריגתו של חוסיין, נכד הנביא מוחמד, זעזעו את העולם המוסלמי וחיזקו את התנגדות השיעים לשלטון האומיי. בקרב המוסלמים השיעים, שראו בהתנגדותו של חוסיין המשך ישיר למאבקו של אביו עלי, נתפס מותו כאירוע טראגי ומכונן.
#תוצאות הקרב והשפעתו ההיסטורית
הקרב הסתיים בניצחון של אנשי יזיד על אנשי חוסיין ובטבח גדול באנשיו של חוסיין.
מאז, הפך התאריך בו התחולל הקרב ליום ה"עשוראא" של הדת המוסלמית שיעית, אחד הימים המרכזיים בלוח השנה של המוסלמים השיעים.
השפעת הקרב על האסלאם הייתה עמוקה ומתמשכת והיא מגיעה עד ימינו. הוא העמיק את הפילוג בין הסונים לשיעים ובתרבות השיעית הוא הפך לסמל רב-עוצמה. את יום מותו של חוסיין הם מציינים בכל שנה בטקס האבל של ה"עאשוראא", היום המרכזי בדת השיעית, בו רבים פוגעים בעצמם עד זוב דם, בטקס ההלקאה העצמית שלהם, כדי להמחיש את הכאב והזעם. ראו בתגית "עשוראא".
עד היום, קרב כרבלאא ממשיך להיות גורם משמעותי בזהות השיעית ובדינמיקה הפוליטית במזרח התיכון. הוא משפיע על ספרות, אמנות ומאבקים פוליטיים וחברתיים. הוא מסמל את המאבק המתמשך על הלגיטימיות של ההנהגה באסלאם, שהחל עם המחלוקת סביב מינויו של עלי והגיע לשיאו הטראגי במות בנו חוסיין.
הנה תיאור הקרב שיצר את השבר המוסלמי הגדול:
https://youtu.be/uR0tsioEU9c
סיפורו של האימאם חוסיין:
https://youtu.be/KEmFNHrAJrQ
קרב עין כרבלאא' מוסבר:
https://youtu.be/UIc20Ykon7c
תיאור תיעודי של האירועים שהובילו לקרב ומהלך הקרב:
https://youtu.be/lEv24xcoMYw?long=yes
וסרטון תיעודי של קרב כרבלה וההיסטוריה של האיסלאם:
https://youtu.be/PffPVj_gfGs?long=yes
מהו טקס ההלקאה העצמית של המוסלמים השיעים?
ביום העשוראא (Ashura), בחודש ה"מוחרם", החודש הקדוש לשיעים, מבצעים המאמינים בעצמם טקס של הלקאה עצמית המונית, כשכל אחד מהם מכה את גופו בלהבים ושרשרות ופוצע את גופו בדם.
המאמינים השיעים עושים את הפולחן הזה כדי להנציח את מות נכדו של הנביא מוחמד, האימאם חוסיין. הוא נהרג עם 70 מבני משפחת הנביא בקרב כרבלא, שבו הובסו השיעים על ידי המוסלמים הסונים.
המסורת השיעית והמאמינים השיעים חווים את הסבל שגרמו להם הסונים כבר לפני יותר מ-1,000 שנים, ממש כאילו זה קרה היום. זה מרכיב משמעותי מאוד וחלק מההוויה של השיעה המוסלמית. בלי להבין את עוצמת החוויה ההיסטורית הזו, קשה להבין את מעשיהם של המאמינים ובכללם את המנהג הזה.
במהלך הטקס הקשה לצפייה מכים המאמינים את עצמם עד זוב דם. החוויה הדתית העמוקה שהמוסלמים הללו עוברים, נובעת מאמונה גדולה ומכבוד לקדוש חוסיין, נכד הנביא. בזכותה הם יכולים לעבור את הטקס האכזרי והכואב מאד הזה, עם כאבים מועטים יותר ולהתעלות לדרגת רוחניות גדולה.
הנה סרטון בלי דם של טקס העשוראא:
http://youtu.be/kZqWe0syEEM
וההקשר ההיסטורי של מאבק הסונים והשיעים וטקס העשורא בהקשר זה (בעברית):
https://youtu.be/hb7pL_epjls
איסלאם שיעי
הסיפור מתחיל ביום שאחרי מות מוחמד, מייסד האיסלאם. במהלך חייו, במאה ה-7 לספירה, איחד הנביא מוחמד את אנשי חצי האי ערב תחת דת האיסלאם. במהלך השנים כבשו הח'ליפים המוסלמים אזורים נרחבים מחוץ לעולם הערבי ואיסלמו אותם. כך הם הפכו למוסלמים את השכנים האדירים של חצי האי ערב, כולל את הפרסים ומרבית העולם הביזנטי למשל.
אבל קשה להחזיק אימפריה כה גדולה וחזקה והאימפריה של האיסלאם אכן הייתה בסיכון למאבקי כוח ושליטה, מה שאכן התממש.
לאחר מותו של מוחמד, מייסד דת האיסלאם, מצאו את עצמם מאמיניו במצב של מאבק ירושה קשה. מוחמד שהיה אב לבנות בלבד, לא הותיר אחריו יורש ברור ומוסכם לחלוטין ונוצרה מחלוקת לגבי מי צריך לרשת אותו.
מאבק הירושה הזה הותיר את מי שנבחר ליורשו, במאבק עם משפחת הנביא מוחמד שהתנגדה לו. כך הפכה המשפחה לשיעה, פלג שלא הכיר בסונה (Sunni), הזרם שהמשיך את יורשו של מוחמד.
לפיכך, נותרו השיעים (Shiites) עדה מתנגדת וקטנה יחסית. כשניסו להילחם על השליטה באיסלאם הם הובסו והוכו קשות בקרב כרבלא.
את התבוסה הזו הם מציינים עד היום, בטקס העשוראא, מלא הדם והקשה לצפייה, שהם מקיימים בכל שנה. במהלכו הם מכים את עצמם ,את גופם שלהם, עד זוב דם. הטקס המדמם הזה הוא לזכר ייסוריו של מי שהשיעים תפסו כיורש החוקי של מוחמד, מי שמת בקרב, ביחד עם 70 מבני משפחתו של הנביא.
מאז ועד המאה ה-20 שלטו הסונים במרבית מדינות האיסלאם, כשהשיעים הם מיעוט קטן וחלש יחסית, המפוזר במקומות שונים. המאבק הדתי ביניהם המתין להתפרץ.
מה ששינה את המצב במאה ה-20 הייתה המהפכה באיראן. בפעם הראשונה עלו השיעים לשלטון במדינה גדולה ומשמעותית. נישאים על גב ההצלחה, הם החליטו "לייצא את המהפכה" למדינות ערביות נוספות.
הקמת הארגון השיעי חיזבאללה היא חלק מאותה תנופה שיעית. נסיונות להמריד את השיעים התקיימו במדינות שונות ועוררו את זעמם של הסונים. במיוחד את הסעודים, הנשלטים על ידי חמולת סעוד החזקה והעשירה.
גם בעשורים האחרונים, למשל במלחמה בסוריה ובעיראק, מוצאים עצמם השיעים, בהנהגת איראן וחיזבאללה, נלחמים בסונים, או לפחות בארגון זוועתי אחר, ארגון דעאש, המכנה את עצמו "המדינה האיסלאמית", ארגון אלים וחסר העכבות.
הנה הסונים והשיעים בתולדות האיסלאם ואיך התפתח מאבקם ומעמדם לאורך השנים ועד היום (עברית):
https://youtu.be/hb7pL_epjls
סיפור האיסלאם בכלל (מתורגם):
https://youtu.be/Q9zqSZaoG1M
בחיוך - ילדים שואלים שאלות את ח"כ ד"ר אחמד טיבי (עברית):
https://youtu.be/CPf9eAsvTC8
והפרק בסדרה "היה היה" שיספר לכם על עליית האסלאם כדת מרכזית במערב אסיה והמזרח התיכון (עברית):
https://youtu.be/NJ0uokuke8s?t=1m30s?long=yes
קרב כרבלאא' (Battle of Karbala) הוא קרב חשוב בהיסטוריה המוסלמית, זה הקרב שממנו יצאה דת האסלאם לפיצול המשמעותי ביותר בהיסטוריה שלה.
הקרב נולד מקריאת התיגר של חוסיין, נכדו של מוחמד, על החליף יזיד הראשון, מכיוון שסירב להכיר בו כיורש של מוחמד ושליט האיסלאם אחריו. הוא התרחש בשנת 680 לספירה, סביב מאבק השליטה על ירושת הנביא מוחמד בהנהגת האיסלאם. מבחינה צבאית זה היה קרב קטן יחסית, אך ההשלכות הפוליטיות והדתיות שלו היו עצומות ועד ימינו הן ממשיכות להדהד בעולם המוסלמי.
הוא התרחש בשנת 680 לספירה, סביב מאבק השליטה על ירושת הנביא מוחמד בהנהגת האיסלאם. מבחינה צבאית זה היה קרב קטן יחסית, אך ההשלכות הפוליטיות והדתיות שלו היו עצומות ועד ימינו הן ממשיכות להדהד בעולם המוסלמי.
#הסיבות לקרב
הקרב בא מהמחלוקת ארוכת שנים, שנסובה על ירושת ההנהגה המוסלמית. עלי בן אבי טאלב, אביו של חוסיין ומי ששלט מ-656 עד 661 לספירה, היה בן דודו וחתנו של מוחמד. הוא היה השליט המוסלמי, החליף הרביעי והאחרון מבין "הח'ליפים הישרים".
במהלך שלטונו, אביו של חוסיין סבל מהתנגדות עזה ובשנת 661 הוא נרצח, מה שהוביל לעליית השושלת האומיית, המתנגדת לו, בהנהגת מועאוויה הראשון, מייסד השושלת.
כשניסה האחרון להוריש את שלטונו לבנו יזיד, חוסיין התנגד לכך. הוא התבסס על האמונה השיעית שמוחמד מינה את עלי כיורשו הלגיטימי. מהצד השני, ולעומת השיעים, הסונים לא מסכימים שמוחמד מינה יורש מסוים.
זו המחלוקת שמהווה את שורשיו העמוקים של הפיצול בין הסונים והשיעים באיסלאם. לכן מסרב חוסיין, צאצא ובן משפחתו של מוחמד, להכיר ביזיד הראשון כיורש הלגיטימי והמנהיג הבא של האומה האסלאמית, כלומר החליף החדש. זו קריאת תיגר ברורה שתביא לקרב כרבלא.
אז הקרב, שנחשב אירוע מכונן בתולדות האסלאם, יתנהל בין כוחותיו של חוסיין בן עלי, נכד הנביא מוחמד, לבין צבאו של יזיד בן מועאוויה, החליף האומיי החדש ובעת הקרב כבר מנהיג האומה האסלאמית.
#הקרב עצמו
ליד כרבלאא, בדרכם לכופה, נעצרים חוסיין ותומכיו על ידי הצבא האומיי, כוחות יזיד, ב-2 באוקטובר 680.
החיילים האומיים, בפיקודו של עומר בן סעד, מטילים מצור על מחנה חוסיין ומונעים מהם גישה למים. במשך כמה ימים מקיימים הצדדים משא ומתן, כשחוסיין מסרב להישבע אמונים ליזיד.
לאחר שהמשא ומתן כשל, ב-10 באוקטובר, החל הקרב עצמו. מבחינת חוסיין הוא די חסר סיכוי. אלפי החיילים של הכוחות האומיים תוקפים את מחנה חוסיין הקטן, שכלל כ-72 לוחמים בלבד. למרות ההתנגדות העזה, מובסים כוחותיו של חוסיין במהירות. בסוף הקרב נהרג חוסיין עצמו. ראשו נכרת ונשלח ליזיד בדמשק.
זה היה טבח מוחלט בחוסיין ותומכיו, כולל בבני משפחתו. שרדו ממנו רק מעט נשים וילדים והם נלקחו בשבי. האכזריות של הקרב והריגתו של חוסיין, נכד הנביא מוחמד, זעזעו את העולם המוסלמי וחיזקו את התנגדות השיעים לשלטון האומיי. בקרב המוסלמים השיעים, שראו בהתנגדותו של חוסיין המשך ישיר למאבקו של אביו עלי, נתפס מותו כאירוע טראגי ומכונן.
#תוצאות הקרב והשפעתו ההיסטורית
הקרב הסתיים בניצחון של אנשי יזיד על אנשי חוסיין ובטבח גדול באנשיו של חוסיין.
מאז, הפך התאריך בו התחולל הקרב ליום ה"עשוראא" של הדת המוסלמית שיעית, אחד הימים המרכזיים בלוח השנה של המוסלמים השיעים.
השפעת הקרב על האסלאם הייתה עמוקה ומתמשכת והיא מגיעה עד ימינו. הוא העמיק את הפילוג בין הסונים לשיעים ובתרבות השיעית הוא הפך לסמל רב-עוצמה. את יום מותו של חוסיין הם מציינים בכל שנה בטקס האבל של ה"עאשוראא", היום המרכזי בדת השיעית, בו רבים פוגעים בעצמם עד זוב דם, בטקס ההלקאה העצמית שלהם, כדי להמחיש את הכאב והזעם. ראו בתגית "עשוראא".
עד היום, קרב כרבלאא ממשיך להיות גורם משמעותי בזהות השיעית ובדינמיקה הפוליטית במזרח התיכון. הוא משפיע על ספרות, אמנות ומאבקים פוליטיים וחברתיים. הוא מסמל את המאבק המתמשך על הלגיטימיות של ההנהגה באסלאם, שהחל עם המחלוקת סביב מינויו של עלי והגיע לשיאו הטראגי במות בנו חוסיין.
הנה תיאור הקרב שיצר את השבר המוסלמי הגדול:
https://youtu.be/uR0tsioEU9c
סיפורו של האימאם חוסיין:
https://youtu.be/KEmFNHrAJrQ
קרב עין כרבלאא' מוסבר:
https://youtu.be/UIc20Ykon7c
תיאור תיעודי של האירועים שהובילו לקרב ומהלך הקרב:
https://youtu.be/lEv24xcoMYw?long=yes
וסרטון תיעודי של קרב כרבלה וההיסטוריה של האיסלאם:
https://youtu.be/PffPVj_gfGs?long=yes
ביום העשוראא (Ashura), בחודש ה"מוחרם", החודש הקדוש לשיעים, מבצעים המאמינים בעצמם טקס של הלקאה עצמית המונית, כשכל אחד מהם מכה את גופו בלהבים ושרשרות ופוצע את גופו בדם.
המאמינים השיעים עושים את הפולחן הזה כדי להנציח את מות נכדו של הנביא מוחמד, האימאם חוסיין. הוא נהרג עם 70 מבני משפחת הנביא בקרב כרבלא, שבו הובסו השיעים על ידי המוסלמים הסונים.
המסורת השיעית והמאמינים השיעים חווים את הסבל שגרמו להם הסונים כבר לפני יותר מ-1,000 שנים, ממש כאילו זה קרה היום. זה מרכיב משמעותי מאוד וחלק מההוויה של השיעה המוסלמית. בלי להבין את עוצמת החוויה ההיסטורית הזו, קשה להבין את מעשיהם של המאמינים ובכללם את המנהג הזה.
במהלך הטקס הקשה לצפייה מכים המאמינים את עצמם עד זוב דם. החוויה הדתית העמוקה שהמוסלמים הללו עוברים, נובעת מאמונה גדולה ומכבוד לקדוש חוסיין, נכד הנביא. בזכותה הם יכולים לעבור את הטקס האכזרי והכואב מאד הזה, עם כאבים מועטים יותר ולהתעלות לדרגת רוחניות גדולה.
הנה סרטון בלי דם של טקס העשוראא:
http://youtu.be/kZqWe0syEEM
וההקשר ההיסטורי של מאבק הסונים והשיעים וטקס העשורא בהקשר זה (בעברית):
https://youtu.be/hb7pL_epjls
