מקור ההד במיתולוגיה היוונית היא הנימפה אקו (Echo) או אכו. תפקידה של אקו היה להעסיק את הרה, אשתו הקנאית של זאוס, בדיבורים. זאת כדי שלא תקנא ותציק למלך האלים זאוס.

כשהרה גילתה את מעשיה של אקו היא קיללה את הנימפה שלעולם לא תוכל לדבר כרצונה, אלא רק לחזור על דברי אחרים, כמו הד.

בשל הקללה לא יכולה הייתה אקו לדבר בעצמה, אלא רק לחזור כמו הד אחרי מה שאמרו לה.

אקו הפכה לבת קול. היא התאהבה בעלם היפה נרקיס ועקבה אחריו אבל לא יכולה הייתה לדבר.

כששמע נרקיסוס את עקבות רגליה הוא שאל: "מי שם?" אך אקו רק חזרה אחריו: "מי שם?". שוב ושוב ניסה לברר ושוב ושוב שמע את ההד של הנימפה. לבסוף יצאה אקו ממחבואה ורצה אל נרקיס, אך הוא הדף אותה ביהירות והרחיקה ממנו.

בהמשך הוא מת, או מרעב או כשטבע בנהר, לאחר התאהבות במראה פניו ובדמותו שלו, בה היה מאוהב קשות וניסה לאחוז.

כך נשבר ליבה של אקו והיא העבירה את חייה בגעגועים מתמשכים לאהבה הלא ממומשת לנרקיסוס.

בת הקול חיה עצובה בגיא, עד שמתה. ממנה נותר היום רק קולה, הקול הזה נשאר בהד שאנו שומעים, כשאנו קוראים בגאיות שמול ההרים ובמערות הגדולות.

מאז נקרא ההד באנגלית ובשפות דומות "אקו".


הנה סיפורם של אקו ונרקיסוס:

http://youtu.be/35jVsyWFss4


הסיפור המורחב יותר:

https://youtu.be/faCdZChbnu8


ו"אקו" של ג'ייסון ווקר מתוך "יומני הערפד":

https://youtu.be/p2TUxQhW4O0