שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה טובה פרסונליזציה ברשת?
פרסונליזציה (Personalization) באתרי אינטרנט, באפליקציות ואפילו במערכות הפעלה, היא התאמה אישית של התוכן המוצג למשתמש, לתחומי העניין האישיים שלו ולמה שהוא מעדיף, מחפש ומתעניין.
כל אחד הוא מיוחד ואף אחד הוא לא כמו כולם.
החשיבות של הפרסונליזציה היא שלכל אדם יש תחומי עניין שונים במקצת, כך שאם יותאמו התכנים במיוחד לכל משתמש, קורא, או צרכן, הוא ייהנה מהם הרבה יותר ויבצע פעולות שישתלמו גם לשירות המקוון. זה יקרה משום שהתוכן שיותאם למשתמש יהיה יותר רלוונטי ובעל משמעות רבה יותר עבורו.
כך יוצא שפרסונליזציה היא טכנולוגיה משבשת, אחד הכלים הכי חזקים בדרך לשיבוש חיובי של שווקים שזקוקים לשיבוש, באנגלית "דיסראפשן" (Distruption), כלומר לחדשנות. על ההמלצות של ספוטיפיי שמעתם? - זו פרסונליזציה שנעשית מצוין.
באתרים רבים ניתן כיום למצוא רמות שונות של פרסונליזציה. דוגמאות לכך לא חסרות. הכי מוכרות הן תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל, שמותאמות לתחומי העניין של המחפש ולהיסטוריית החיפושים שלו. גוגל לומדת כל אחד מאיתנו ומתאימה לנו תוצאות חיפוש אישיות.
אגב, באותה שיטה היא גם מתאימה לנו פרסומות - היא גם יודעת מה חיפשנו או במה עוסק דף האינטרנט שבו אנו מתעניינים כרגע וגם מכירה אותנו, על תחביבינו, תחומי העניין שלנו ומה אנחנו חולמים לקנות או להכיר.
דוגמאות מוכרות נוספות הן למשל הצעות לחברים אפשריים שפייסבוק מציגה לנו, או הצגת פוסטים מומלצים בפיד של המשתמשים. השירות החברתי הזה לא מציג את אותם פוסטים ותכנים לכלל המשתמשים, כמו בבלוג רגיל, אלא בוחר פוסטים מתאימים ומותאמים לכל אחד ואחד. המטרה של פייסבוק היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן ברשת החברתית שלה. הפרס שלה על השימוש המוגדל שלנו ברשת החברתית הוא הרבה לחיצות וצפיות בפרסומות, כמו גם מידע שהיא צוברת עלינו ושווה לה הון.
עוד דוגמאות הן המלצות על ספרים ומוצרים שיעניינו את המשתמש בחנות המקוונת של אמזון. אלה ניתנות על פי הלימוד של תחומי העניין שלו, כפי שבאו לידי ביטוי בקניות קודמות ובעיון באתר. כשהם מוצגים כך אנו מתפתים לקנות יותר מאשר תכננו. התוצאה היא שורת רווח מוגדלת ועשרות מיליארדי דולרים יותר.
פרסונליזציה עובדת טוב לשביעות הרצון שלנו משירותים נוספים. כך גם ממליצים על סרטים בשירות של נטפליקס, שירות שאגב יש לו המון לאיפה להשתפר. כך ממליצים באפליקציית ספוטיפיי על שירים או מוסיקה שתואמת לטעם המשתמש ובאתר YouTube, על סרטונים שהמשתמש עשוי לאהוב.
בשביל המשתמשים הפרסונליזציה עושה הרבה יותר מסתם המלצות טובות. אם נרצה להבין מדוע העיתונות המודפסת הולכת ונסגרת, כדאי להביט באפליקציה של גוגל ניוז. כשהיא מתאימה לנו הקוראים את החדשות המוגשות לנו מאתרי חדשות שונים, כך שנקבל את החדשות שבהם אנו מתעניינים, היא מבצעת פרסונליזציה.
בעולם המהיר שבו אנו חיים, עם אינספור הסחות דעת וכל כך מעט זמן פנוי, ההתאמה שעושים שירותים כאלה היא הצלה לאדם העסוק. כך ורק כך יקבל מי שחובב פוליטיקה הרבה חדשות מהתחום הפוליטי ופחות רכילות, שאותה יקבלו מי שממש אוהבים רכילות ושונאים חדשות פוליטיות או חדשות מעולם הפלילים, שלא פעם אגב מצטלבות דרכיהן באופן מוזר...
הנה פרסונליזציית התוכן:
https://youtu.be/iZko_YquwjU
איש שיווק מסביר איך פרסונליזציה משמשת להגדלת המכירות (עברית):
https://youtu.be/3wYkgclinDM
גם בחינוך מחפשים את הפיצוח הפרסונלי להוראה (עברית):
https://youtu.be/08zPDkfRnJw
ברור שפרסונליזציה של התוכן היא כלי שיווקי מעולה:
https://youtu.be/U39SZCB_i9w
יש לה המון יתרונות והיבטים:
https://youtu.be/iFgnQ0Uwl1M
אנשים בימינו התרגלו ומעדיפים טיפול אישי באתרים מסחריים, גם אם ברור להם שיש לו גם מטרות מסחריות:
https://youtu.be/fJT4xP1oZNE
והנה סרטון מקיף על הפרסונליזציה שב-2024 הופכת לעניין גדול עוד יותר:
https://youtu.be/6QFlakh8z2M?long=yes
מהי למידה עמוקה?
הלמידה העמוקה (Deep Learning) היא תחום מחקר בעולם המחשבים וספציפית בתחום "למידת המכונה" שמניח שהמחשב יכול ללמוד וללמד את עצמו, ממש כמו המוח האנושי. מטרתו הברורה של התחום הזה היא ליצור חיקוי ממוחשב של פעולת המוח האנושי.
בין שנות ה-70 לאמצע שנות ה-2000, רווחה אכזבה מאד גדולה מהביצועים של תחום הבינה המלאכותית. התחום, שהבטיח מהפכה של ממש בעולם המחשוב ו"לא סיפק את הסחורה", אכזב במידה רבה והמחקר שלו נכנס לתקופה שכונתה אז "החורף של הבינה המלאכותית".
אבל בשלב מסוים, בשנות האלפיים ואחרי שנים רבות של האכזבה, הפציעה האינטליגנציה המלאכותית מחדש, כשהפעם היא החלה לממש סוף כל סוף את ההבטחה מימי התום שלה. מחשבים מהירים פי מיליון, כמויות מידע עצומות שהחל להציע האינטרנט ושנאגרו על כונני ענק זולים ונגישים - כל אלה הבשילו ביחד עם הבשלה של טכנולוגיה חזקה ומעשית מאי-פעם - "הלמידה העמוקה". הרעיון בה, בפשטות, הוא לפתח "מוח ממוחשב", על בסיס המוח האנושי, תחת הרעיון שהמוח הוא סדרת רכיבים , שלכל אחד מהם תפקיד עצמאי והם מחוברים ביניהם.
ה"הלמידה העמוקה" היא תת-תחום בתוך תחום "למידת המכונה", שגם הוא עצמו, כמו שאומרים מקצועני תחום "למידת המכונה" (ML), מהווה תת-תחום מרכזי בעולם האינטליגנציה המלאכותית.
המיוחד במערכות "למידה עמוקה" הוא היכולת שלהן ללמוד ולהשתפר כל הזמן ולעשות את הלמידה והשיפור המתמיד לגמרי בעצמן. מפתחי מערכות כאלה בונים בשבילה מעין "רשת סמנטית". זו מערכת שמחקה את המערכת הנוירונים שבמוח האנושי וכאמור פועלת ולומדת כמוהו - ככל שהיא פועלת וככל שמשתמשים בה - היא משתפרת ו"יודעת" יותר.
מדובר בתחום חדש יחסית בעולם של חקר המערכות הלומדות, או "למידת המכונה". הוא נקרא גם "הלמידה החישובית" (Machine Learning) והרעיון החדשני בו היה שב"למידה עמוקה" המכונה לומדת בעצמה, מבלי שיאמנו אותה כמו שעושים בלמידה מכונה רגילה.
לטווח רחוק מטרת התחום היא פיתוח של מחשב שיוכל להחליף את החשיבה האנושית. מערכת כזו תהיה מסוגלת לזהות תבניות ודפוסים בדיבור, תמונות, צלילים ועוד סוגי מידע, שהמערכות הממוחשבות התקשו, עד לא מזמן, לעבד ולטפל בהם.
חשיבה עמוקה היא רק בתחילתה, אבל חוקרים נעזרו בה כבר לזיהוי מולקולות שייקשרו למטרות בגוף טוב יותר ומסתייעים בממצאים לפיתוח תרופות חדשות. מחשב או תוכנה שמצוידים ב"חשיבה עמוקה" מבינים כבר היום שפה אנושית במנועי חיפוש, בחיפוש קולי ובעוזרים דיגיטליים כמו "סירי" של חברת אפל ו"קורטנה" של מיקרוסופט. בעתיד יסיקו מערכות כאלה גם מסקנות ויקבלו החלטות בכוחות עצמן.
העתיד מבטיח מפיתוחים אלה מערכות רפואיות שמטפלות בחולים, אנליסטים ומומחים ממוחשבים לניהול כספים ומסחר במניות ועד למערכות ראיה ממוחשבת, שיוכלו לזהות עצמים במרחב ולסווג אותם, ללא צורך בהתערבות אנושית.
באמצעות חיקוי היכולת האנושית ללמוד, מצליחות מערכות למידה עמוקה גם ליצור ציורים, מוסיקה, סרטונים וטקסטים,להמליץ ללקוחות על רכישות, לייצר קריינות מלאכותית, לזהות עצמים ופנים מדויקות בתמונות וסרטונים, לאבחן מחלות, להפיק רווחים ממניות, להלביש פנים של מפורסמים על סרטי וידאו ועוד שלל יישומים.
המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "Google Brain", על אחד מפרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים ביותר אי פעם.
הנה טכנולוגיית הלמידה העמוקה והעתיד שהיא מסמנת, כולל הסכנות האפשריות:
http://youtu.be/IoP9akd44wk
כך עובדים על פיתוח המוח העמוק:
http://youtu.be/zLp-edwiGUU
הדגמה ויזואלית של עץ ההחלטות הגדל ומתפתח של מערכת חכמה:
http://youtu.be/nSg4HKHdDs4
מה חכם בטלוויזיה החכמה?
טלוויזיה חכמה (Smart TV) היא מכשיר טלוויזיה שפועלת על מערכת הפעלה משלה ומגוון טכנולוגיות שמאפשרות ליהנות מתוכן, בנוסף לערוצי הטלוויזיה הרגילים. טלוויזיה חכמה מספקת שירותי VOD המועדפים עליכם, כגון Netflix, Amazon, YouTube, ובנוסף שירותי צפייה ישירה של מוזיקה, כגון Spotify, ואפילו משחקים שונים ותוכן ספורט להנאתכם. אפילו שידורי כבלים ולוויין בתשלום זמינים לצפייה בטלוויזיות חכמות - עליכם רק להתקין את האפליקציה שמספקת חברת הכבלים או הלוויין.
בנוסף לערוצי טלוויזיה רגילים, מציע עולם מגוון ועשיר של תוכן, דרך אפליקציות שניתן להתקין בה, חיבור ישיר לאינטרנט ואפשרות לחבר אליה שלל התקנים חיצוניים הכוללים או מאחסנים תוכן.
ניתן לנסח משוואה פשוטה:
טלוויזיה + אינטרנט + אפליקציות + חיבוריות למגוון אמצעים = טלוויזיה חכמה
מה טלוויזיה חכמה יכולה לעשות בשביל הצופים?
תוכן אינסופי - התקנת אפליקציות או כאלה שהותקנו מראש מציעות שירותי VOD ושירותי סטרימינג, המזרימות תוכן לצפייה. סרטים וסדרות מציעות אפליקציות כגון Netflix, דיסני, YouTube, Amazon ועוד. מוסיקה ניתן לקבל מאפליקציות סטרימינג של מוזיקה, כגון Spotify ו-Apple music. אפליקציות שירותים נוספות שחלקן בתשלום, מציעות גם משחקים, שידורי ספורט, שידורי כבלים ולוויין ועוד.
חיפוש מהיר ונוח - מאפשר למצוא בקלות את התוכן המבוקש. מהקלדה באמצעות השלט המצביע ועד חיפוש קולי - הדבר החשוב הוא למצוא את התוכן ללא מאמץ. זיהוי קול מחליף את ההקלדה הידנית ואת השימוש בחיישני תנועה המחייבים "הצבעה" על אותיות, באמצעות השלט הרחוק החכם.
המלצה על תוכן - טלוויזיה חכמה מתוכנתת לא פעם להציע תוכן שהצופים יאהבו עוד לפני שמתחילים לחפש. אלגוריתמים המנתחים את העדפות ודפוסי הצפייה והחיפוש מוצאים וממליצים על תוכן תואם, מעדכנים על עונות חדשות של סדרות ותכניות אהובות ומספקות שירותים שמתבססים על נתוני הצפייה של הצופים.
זיהוי התקנים חיצוניים - טלוויזיה חכמה מתוכננת לזהות באופן אוטומטי כל התקן שמחברים אליה באמצעות חיבור ה-HDMI שלה. יש לה בדרך כלל ממיר אינטראקטיבי, שלט רחוק חכם, המסוגל לשלוט במכשירים שמחוברים אליה וניתן לתפעל אותה מהסמארטפון, הטלפון החכם של הצופה.
הנה הסבר על הטלוויזיה החכמה:
https://youtu.be/PURSrRFEDcA
הטלוויזיה עם מערכת ההפעלה אנדרואיד TV היא אפילו יותר חכמה:
https://youtu.be/B-Vri7gKFsI
האבולוציה של הטלוויזיה:
https://youtu.be/aiWiW9DjwFw
וכך ניתן להפוך טלוויזיה פשוטה לחכמה (עברית):
https://youtu.be/5_nX5uQP8Q0
כיצד הפכה חברת אמזון לחנות הגדולה בעולם?
חברת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם אמזון. קום היא מחלוצות המסחר המקוון באינטרנט. אמזון נוסדה על ידי ג'ף בזוס בשנת 1994. בתחילה היא נקראה Cadabra.com, אבל בזוס שינה את שמה במהרה לאמזון - על שם נהר האמזונאס. בזוס משמש מאז ועד היום יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה והוא הביא אותה לשווי של מאות מיליארדי דולרים.
אמזון היא הדוגמה הקלאסית לחנות שמספקת את "הזנב הארוך" של המוצרים. אם עד שנות ה-90 מכרו חנויות הספרים מעט רבי מכר להמוני אנשים, אמזון הציעה המוני כותרים וספרים למכירה, רובם ספרים שמעניינים מעט מאד לקוחות וששום חנות פיזית לא הייתה יכולה להציע למכירה.
החברה גם הצטיינה במכירות חכמות. היא הייתה הראשונה להציג ללקוחות המלצה בנוסח שאף רשמה עליו פטנט של דרך לעשיית עסקים: "אנשים שקנו מוצר זה, קנו גם את אלו"... והציגה פריטים נוספים.
אמזון נוסדה ב-1994 והתפרסמה בראשיתה במכירת ספרים. האתר עצמו נפתח ב-1995 ובתחילה פעל רק בארה"ב. בהדרגה פתח בזוס אתרים נפרדים עבור מדינות שונות.
בהמשך, אחרי שהפכה לחנות הספרים הגדולה בעולם והפכה לחברת ענק, החלה אמאזון למכור גם מוצרים נוספים כמו דיסקים, סרטים, מוצרי אלקטרוניקה, בגדים ועוד.
ואמזון גם הבינה כמה חשוב להיות ספקית אונליין מהירה ופשוטה לקנייה. אם פעם לקח לה 48 שעות לספק את הסחורה ללקוחות, כיום היא מספקת בערים הגדולות, בתוך שעתיים. היא מתעתדת להפעיל רחפנים שיספקו את המוצרים מתוך המחסן, ישירות אל פתח הבית.
אחרי שהפכה עם השנים לחברה טכנולוגית מהמובילות בתחומים כמו שירותים לחברות אינטרנט, חוות שרתי ענן ענקיות, פרסום מקוון לעסקים ועוד, כיום יצאה מעצמת המסחר האלקטרוני הזו מילולית לרחובות.
היא מפעילה רשת חנויות אוטונומיות, שאליהן נכנסים, נוטלים את המוצרים ויוצאים, מבלי לעמוד בקופה או לפגוש קופאים. מצלמות רואות מה אספתם והחיוב מגיע ישירות לחשבון הטלפון הנייד שלכם. זוהי רשת מסחר שהבינה את דור ה-Y ומספקת את צרכיו בפשטות, במהירות ובכל שעה - בלי תור ובלי שעות פתיחה או סגירה.
הנה סרטון קצר על ההיסטוריה של אמאזון:
http://youtu.be/_Ej4CvUv9iY
סרטון ארוך יותר על תולדותיה של אמזון:
http://youtu.be/ragPsesuk5U
הדרך שעושה חבילה של אמזון, בדרכה אל הלקוח:
http://youtu.be/8-DgmfMa5Zk
ממה עושה כיום אמזון את הרווחים העצומים שלה?
https://youtu.be/3nGAQWyzY94
ותכניות העתיד של החברה על הליקופטרים זעירים שיביאו את החבילות אל הלקוחות בעתיד:
http://youtu.be/f2kfl4j42ac?t=3s
מהו הסיפור המופלא של האתר יוטיוב?
כל אחד מאיתנו מכיר את אתר הווידאו המוביל YouTube. זהו האתר השלישי באינטרנט בכמות הצופים בו העולם ואתר הווידאו החשוב ביותר בתבל. אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה.
יוטיוב נוסד על ידי שלושה עובדים של חברת אינטרנט אחרת, חברת פייפאל, צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים. השלושה רצו ליצור אתר היכרויות בווידאו, אבל השתעממו מהסרטונים שכולם היו דומים. אז הם שינו לאתר שיאפשר לשתף ולהציג קבצי וידאו ואודיו גדולים דרך האינטרנט.
בתחילה הוא הוצג כאתר שמאפשר לגולשים לשתף בתוכן שלהם, כמו סרטוני וידאו שצילמו וכדומה. כבר הסרטון הראשון שהועלה הדגים זאת - אחד המייסדים צולם בו מבקר בגן החיות.
בדצמבר 2005 האתר יוטיוב עלה לאוויר ושנה לאחר מכן הוא נרכש בסכום של 1.65 מיליארד דולר, על ידי חברת גוגל. מחיר הרכישה, אגב, נולד מהחלטה של מייסדי גוגל לתת למייסדים 10% מעל המחיר בו נמכרה החברה שהם עבדו בה (PayPal), שנמכרה כמה שנים לפני כן במחיר של מיליארד וחצי דולר...
אגב, הקונים לא ידעו שאם יוטיוב לא הייתה נמכרת היא הייתה נסגרת. למייסדים פשוט לא היה מספיק כסף לשלם על השרתים המתרבים ממש מדי יום, שרתים שנדרשו להפעלתה.
איזה מזל.
מכל מקום, חברת גוגל הפכה את יוטיוב בשנים שלאחר מכן לאחד האתרים הגדולים באינטרנט והשביחה את מערך השרתים שלו, כך שינגן סרטונים ברצף, כמעט בכל מקום בעולם. הוא גם החל לעבוד בשפות שונות ומול מדינות שונות וכך אפשרה גוגל פרסומות מקומיות ומכניסות יותר.
אחרי שהאתר שינה את תרבות הצפייה לצפייה בסרטונים קצרים, גוגל מציבה אותו כאחד מגורמי השינוי לעבר "טלוויזיית האינטרנט", כפי שתהיה בעתיד ומעלה אליו סדרות וסרטים רבים באורך מלא. הנתון המדהים לאמצע שנת 2024 הוא שבכל יום נרשמות מיליארד שעות צפייה ביוטיוב - בטלוויזיות בלבד.
מרגע ששמה דגש על הצעה של תכני וידאו מותאמים למשתמש ועל אלגוריתם המלצה שתמיד יודע מה מעניין אותנו ומציע לנו עוד מהם, יוטיוב משמשת דוגמה מעולה למערכת המלצות יעילה ומותאמת לכל משתמש ומשתמש ול"זנב הארוך" של הקליפים והסרטונים.
הכוונה היא שאם בטלוויזיה צופים בסרטונים והקליפים הפופולאריים בלבד (הרייטינג קובע.), ביוטיוב מופיעים מיליוני סרטונים, שחלק גדול מהם לא מעניין את ההמונים, אלא אנשים ספורים בלבד. שום תחנת טלוויזיה, בית קולנוע או אמצעי אחר, לא יכולים היו לספק את העניין של רבים מאיתנו בסרטונים נשכחים שכאלה ויוטיוב עושה זאת מצוין. הוא גם מדביק אותנו אליו, במה שנקרא אנגייג'מנט, ומרוויח בדרך המון כסף מהמפרסמים.
אז אם בשנים הראשונות הפסידה כסף רב, בשל התפעול היקר של יוטיוב, כיום גוגל מכניסה מפרסום בו ומרוויחה, רק ממנו, מיליארדי דולרים בכל שנה.
כיום יוטיוב הוא חלק מהגורמים המאיימים על הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותה. בכל חודש צופים בה מעל 2 מיליארד איש.
ומעל 500 שעות של וידאו עולים לאתר בכל דקה.
הנה הסרטון הראשון שהועלה ליוטיוב - בידי ג'אווד קארים, אחד המייסדים שביקר בגן חיות:
https://youtu.be/jNQXAC9IVRw
תיאור באנימציה של האבולוציה של יוטיוב- כיצד התפתח האתר מיומו הראשון ועד היום:
https://youtu.be/7xVzQXPepo8
בלוגר סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב:
http://youtu.be/x2NQiVcdZRY
כמה עובדות מעניינות על אתר הווידאו המוביל בעולם (עברית):
https://youtu.be/EKvt1idqXxY?t=16
וכך התחיל סיפורו של השירות ששינה את העולם:
https://youtu.be/P4dT-lW9260?long=yes
מה המהפכה של ענקית הסטרימינג נטפליקס?
נטפליקס (Netflix) היא חברת הסטרימינג המצליחה והמהפכנית של עולם הטלוויזיה וללא ספק האבטיפוס של חברות הסטרימינג של ימינו בכלל. אם יש סיבה עיקרית לשלל המושגים החדשים בעולם הבידור הביתי, כמו בינג', "חותכי כבלים", התמכרות לסדרות, או "בית הקלפים" - קוראים לה נטפליקס.
היא החלה את דרכה בשנת 1997, כאתר להשכרת סרטי DVD שהובאו למזמין באמצעות שליח עד הבית. בתחילת הדרך היא די הצליחה, אבל כדי להתפתח מהר יותר החליטו היזמים להציע להנהלת רשת החנויות "בלוקבאסטר" לקנות את החברה שלהם בכ-2 מיליון דולר. הסכום היה קטן יחסית, אבל הם קיבלו תשובה שלילית. לאחר זמן מה, אגב, הם שבו וניסו להציע לענקית הזו לקנות אותם, הפעם ב-50 מיליון דולר, כי הם גדלו, אבל בלוקבאסטר שוב דחתה אותם והמנכ"ל שלה צחק עליהם בלגלוג.
שנים עברו ובהדרגה הפכה נטפליקס לאופנתית מאוד. המייסדים שלה עברו עליות וירידות אבל בהדרגה עשו זאת. המילניאלס, צעירי דור ה-Y, גילו אותם ורבים רבים הצטרפו אליה. ההצלחה הייתה כה גדולה עד שבהדרגה נטפליקס חיסלה לחלוטין את תעשיות המכונות האוטומטיות להשכרת סרטים. המכונות האלה היו חלק עיקרי בהכנסותיהן של רשתות דוגמת בלוקבסטר, שדחתה אותם בעבר.
כיום, ב-2019, יש לבלוקבאסטר 4 חנויות בלבד. נטפליקס, לעומת זאת, היא הצלחה גלובלית עצומה וחברה מצליחה כמעט בכל מקום שבו היא פועלת בעולם. שוויה מוערך ב-240 מיליארד דולר, יותר מזה של דיסני הענקית.
איך זה קרה?
במהלך השנים התפתחה נטפליקס והפכה למהפכנית. בדומה ליוטיוב, החליטה החברה ב-2007 לנסות ולאפשר צפייה ישירה בסרטים דרך האתר שלה. בשונה מיוטיוב, היא הציעה את השירות הזה בתשלום ובניגוד למרבית אתרי הצפייה הישירה - באופן חוקי לחלוטין. בצד הטכני, בדומה לה, התמקדה נטפליקס בהזרמה דרך האינטרנט, של תוכן ויזואלי, היישר לטלוויזיה החכמה או לממיר של מנוייה.
כך הפכה נטפליקס די מהר מאתר אינטרנט ששלח בדואר סרטים ב-DVD להשכרה, לחברת סטרימינג, שהשאירה מאחור גם את שירותי הכבלים וה-VOD המיושן שלהם.
השיטה הייתה פשוטה והיום היא נפוצה - תשלום חודשי מקנה למנוי גישה חופשית לכל התכנים, ללא פרסומות וכמובן מבלי שייאלץ להמתין שבוע שלם לפרק הבא. הבינג' נולד.
בשנת 2013 החלה נטפליקס להפיק גם תוכן טלוויזיה מקורי משלה. לסדרה הראשונה שלה קראו "בית הקלפים" והיא עשתה היסטוריה, כי מעתה נטפליקס לא תלוייה ברשתות השידור שימכרו לה סדרות. היום הן יודעות שהיא יכולה בלעדיהן אז הן מוכרות בלי עניינים. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
ב-2019 נטפליקס מזרימה סרטים וסדרות לכל פלטפורמה אפשרית. לטלוויזיות חכמות, סטרימרים וטאבלטים ועד ללפטופים וטלפונים חכמים. דומה שהיא בכל מקום.
היא ספקית התוכן הגדולה והמצליחה בעולם. עם שווי של כרבע טריליון דולר ורקורד של שינויים מרתקים בעולם הצפייה שהיא הצליחה להחדיר לדור ה-Y.
כי המהפכה הטלוויזיונית של "נטפליקס" מתבצעת בשלל פיתוחים טכנולוגיים ובינה מלאכותית חדשניים ואפקטיביים ביותר. אם זה האלגוריתם שיודע להמליץ על סדרות או סרטים שתאהב, על סמך מה שצפית בו בעבר. אם זה החיבור הישיר וללא עצירה, אל הפרק הבא בסדרה, מה שמעודד צפיית בינג' רציפה ואם זה היכולת לעבור ממכשיר למכשיר ולהמשיך לצפות בסרט או בפרק מהסדרה, בדיוק במקום שבו עצרת במכשיר הקודם.
אז אנחנו אולי עוצרים לבסוף את הצפייה, בכל זאת מחר עובדים או לומדים, אבל המכונה של נטפליקס פשוט לא עוצרת. קוראים לזה הצלחה.
הנה הסיפור של נטפליקס:
https://youtu.be/XL6zNexyt8o
נטפליקס בישראל (עברית):
https://youtu.be/oAVkuW3I3Xk
פרסומת של נטפליקס מהימים שבהם התחרות הייתה בחנויות:
https://youtu.be/EkIDUB3SpPY
ופרסומת לשירות הסטרימינג:
https://youtu.be/-Ii2kFWhRlc
כיצד הפכה פייסבוק לאימפריה חברתית?
הסיפור נשמע כמו תסריט מהוליווד. מארק, החנון הדחוי מהארוורד לא נהנה מחיי חברה מסעירים באוניברסיטה. הוא הרגיש שעם כל כשרונו, הצד החברתי אינו מהחזקים שלו. הפתרון היה ליצור את האתר החברתי הגדול בעולם ולהיות המושל והמנהל שלו, חביב הקהל..
הרשת החברתית הגדולה בעולם פייסבוק, הוקמה לפני כעשור, על ידי סטודנט ששמו מארק צוקרברג. היום הוא מנכ"ל פייסבוק, אחת החברות הגדולות בעולם, אבל אז הוא היה סטודנט ומתכנת שהחליט להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטים אחרים ולהכיר אותם.
ההצלחה הייתה מיידית. רבים באוניברסיטה נרשמו כדי להיות בעניינים ובהדרגה החל צוקרברג, ביחד עם שותפיו, להפיץ את הרשת החברתית לאוניברסיטאות אחרות.
כשהחליט לפתוח את הרשת לאנשים רגילים, שאינם סטודנטים, ברור היה לכולם שזו הופכת להיות הצלחה עולמית ואי אפשר יהיה לעצור את גדילת הרשת. כיום היא כ-2 מיליארד חברים אבל בזמן שקראתם את הערך הזה נרשמו יותר מ-100 אנשים חדשים לפייסבוק...
שכן פייסבוק הפכה כבר מזמן ממקום שבו אנשים מחדשים, שומרים ויוצרים קשרים חברתיים, לאחת התופעות החזקות והמשפיעות בעולם. בתחילה היה קשה לדמיין את דור ה-Y בלי הרשת החברתית הזו, שהתאימה לו כמו כפפה ליד.
בעולם של חוסר יציבות, היא הייתה בשביל צעירי המילניאלס בדיוק מה שנחוץ. עם הזמן, אגב, הם פרשו מעט ממנה והתחברו לאינסטגרם הויזואלית יותר. את פייסבוק הם השאירו להורים מדור ה-X והם עצמם ישובו אליה כשהם רק כשהם יתבגרו.
על הקמת פייסבוק והאנשים שיצרו אותה, כולל הריבים והמחלוקות ביניהם, נעשה סרט מצוין בשם "הרשת החברתית".
כיום חווה פייסבוק ביקורת קשה, כולל על פגיעה בפרטיות גולשיה, על גרימה שלה להתמכרות המשתמשים ועל אי-יכולה לטפל בנחישות בפייק ניוז ובתיאוריות קונספירציה.
פייסבוק 2024, 3 מיליארד משתמשים, 40 מיליארד דולר רווח בשנה ועולם שמתדרדר ממנה (עברית):
https://youtu.be/Ua8ummR7VZw
ההיסטוריה של פייסבוק:
http://youtu.be/jWY857Lnvy0
עוד על היווצרותה של פייסבוק:
http://youtu.be/xk6GndSBDO4
קדימון לסרט "הרשת החברתית" שמתאר את הלידה של פייסבוק:
http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s
מארק צוקרברג כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:
https://youtu.be/2_hkk6lFTb4
וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:
https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
כיצד ספוטיפיי מחדדת לנו את הטעם המוסיקלי?
אין הרבה חברות מסחריות דוגמת "ספוטיפיי" (Spotify), שבתוך שנים ספורות הפכו כה אהובות על הציבור. החברה מספקת שירים בהזרמה לכל מכשיר שיש לכם - לטלפון החכם, למחשב, טלוויזיה חכמה, עוזרת אישית או אפילו השעון החכם שלכם.
החברה השוודית הזו נותנת שירות מצוין ובמחיר סביר, תוך נגישות למיליוני שירים, אלבומים ורשימות השמעה (פלייליסטים) נהדרות של מוסיקה.
ספוטיפיי נחשבת לחברת הסטרימינג הגדולה בעולם, כלומר החברה להזרמת מוזיקה עם מספר המנויים הגדול בתבל. היא האחראית העיקרית למהפכת הסטרימינג, שגמלה מאות מיליוני צרכני מוסיקה מהורדות בלתי חוקיות של שירים ואלבומים, לטובת שירות בתשלום מלא. דמי המנוי הללו מתגמלים גם את ספוטיפיי כמובן, אבל גם את היוצרים ואת חברות התקליטים. לכם הם מספקים מוסיקה באיכות האזנה מצוינת, ישירות מהמקור.
אחד הצדדים הכי מעניינים ומיוחדים בשירות של ספוטיפיי הוא הפרסונליזציה שמופעלת בה. האלגוריתמים שלה לומדים בהתמדה את המשתמשים ומרבים להמליץ להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים שהם ורק הם עשויים לאהוב. זה הכי בולט בפיצ'ר שנקרא Discover Weekly. מדובר ברשימה שבועית מופלאה שעולה בכל יום שני ומציעה לך שירים ומוזיקה שהאלגוריתם הגאוני שלהם חושב שעשוי להתאים לטעמך השבוע.
וואו. בכך הופכת ספוטיפיי מעוד שירות להאזנה למוסיקה, יש רבים כאלה, לכלי מיוחד ומעולה לטיפוח הטעם המוסיקלי ולגילוי של שירים ומוסיקה חדשה שאנו עשויים לאהוב.
ובל נטעה - חברות רבות עושות פרסונליזציה. אבל נדיר מאוד למצוא שירות שמצליח לדייק כל כך וממש לתת שירות מיטבי למשתמשים שלו. חברת "נטפליקס" (Netflix), למשל, שנוהגת להזרים סדרות וסרטים לטלוויזיה ולמכשירים של מנוייה, לא מצליחה להמליץ על כך טוב ומפספסת המון. גם אם נחשוב שאולי קל יותר לנצח בתחום המוסיקה מאשר בסרטים או סדרות, כדאי להיות מודעים לכך שגם מתחרותיה של ספוטיפיי בתחום המוזיקה לא הצליחו להגיע ליכולות שלה. היא פשוט טובה. ויפה ונעימה ומגניבה... טוב, שוודית אבל למזלנו לא יקרה כמו שוודיה.
הנה ספוטיפיי (עברית):
https://youtu.be/jSrckknI__s
על המנוי (עברית):
https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s
זו למידת המכונה שמאפשרת לספוטיפיי להציע את הרשימה השבועית המופלאה שלהם:
https://youtu.be/ai_aImEbBRw
כך פועלת מערכת ההמלצות המצוינת של ספוטיפיי:
https://youtu.be/N_U4tEh9p_8
הסבר על התכונות, כולל הפרסונליזציה שעושה ספוטיפיי (עברית):
https://youtu.be/coNq64f99bA
וכל האבולוציה של תעשיית המוסיקה עד ספוטיפיי:
https://youtu.be/-bVketPj5to?long=yes
פרסונליזציה (Personalization) באתרי אינטרנט, באפליקציות ואפילו במערכות הפעלה, היא התאמה אישית של התוכן המוצג למשתמש, לתחומי העניין האישיים שלו ולמה שהוא מעדיף, מחפש ומתעניין.
כל אחד הוא מיוחד ואף אחד הוא לא כמו כולם.
החשיבות של הפרסונליזציה היא שלכל אדם יש תחומי עניין שונים במקצת, כך שאם יותאמו התכנים במיוחד לכל משתמש, קורא, או צרכן, הוא ייהנה מהם הרבה יותר ויבצע פעולות שישתלמו גם לשירות המקוון. זה יקרה משום שהתוכן שיותאם למשתמש יהיה יותר רלוונטי ובעל משמעות רבה יותר עבורו.
כך יוצא שפרסונליזציה היא טכנולוגיה משבשת, אחד הכלים הכי חזקים בדרך לשיבוש חיובי של שווקים שזקוקים לשיבוש, באנגלית "דיסראפשן" (Distruption), כלומר לחדשנות. על ההמלצות של ספוטיפיי שמעתם? - זו פרסונליזציה שנעשית מצוין.
באתרים רבים ניתן כיום למצוא רמות שונות של פרסונליזציה. דוגמאות לכך לא חסרות. הכי מוכרות הן תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל, שמותאמות לתחומי העניין של המחפש ולהיסטוריית החיפושים שלו. גוגל לומדת כל אחד מאיתנו ומתאימה לנו תוצאות חיפוש אישיות.
אגב, באותה שיטה היא גם מתאימה לנו פרסומות - היא גם יודעת מה חיפשנו או במה עוסק דף האינטרנט שבו אנו מתעניינים כרגע וגם מכירה אותנו, על תחביבינו, תחומי העניין שלנו ומה אנחנו חולמים לקנות או להכיר.
דוגמאות מוכרות נוספות הן למשל הצעות לחברים אפשריים שפייסבוק מציגה לנו, או הצגת פוסטים מומלצים בפיד של המשתמשים. השירות החברתי הזה לא מציג את אותם פוסטים ותכנים לכלל המשתמשים, כמו בבלוג רגיל, אלא בוחר פוסטים מתאימים ומותאמים לכל אחד ואחד. המטרה של פייסבוק היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן ברשת החברתית שלה. הפרס שלה על השימוש המוגדל שלנו ברשת החברתית הוא הרבה לחיצות וצפיות בפרסומות, כמו גם מידע שהיא צוברת עלינו ושווה לה הון.
עוד דוגמאות הן המלצות על ספרים ומוצרים שיעניינו את המשתמש בחנות המקוונת של אמזון. אלה ניתנות על פי הלימוד של תחומי העניין שלו, כפי שבאו לידי ביטוי בקניות קודמות ובעיון באתר. כשהם מוצגים כך אנו מתפתים לקנות יותר מאשר תכננו. התוצאה היא שורת רווח מוגדלת ועשרות מיליארדי דולרים יותר.
פרסונליזציה עובדת טוב לשביעות הרצון שלנו משירותים נוספים. כך גם ממליצים על סרטים בשירות של נטפליקס, שירות שאגב יש לו המון לאיפה להשתפר. כך ממליצים באפליקציית ספוטיפיי על שירים או מוסיקה שתואמת לטעם המשתמש ובאתר YouTube, על סרטונים שהמשתמש עשוי לאהוב.
בשביל המשתמשים הפרסונליזציה עושה הרבה יותר מסתם המלצות טובות. אם נרצה להבין מדוע העיתונות המודפסת הולכת ונסגרת, כדאי להביט באפליקציה של גוגל ניוז. כשהיא מתאימה לנו הקוראים את החדשות המוגשות לנו מאתרי חדשות שונים, כך שנקבל את החדשות שבהם אנו מתעניינים, היא מבצעת פרסונליזציה.
בעולם המהיר שבו אנו חיים, עם אינספור הסחות דעת וכל כך מעט זמן פנוי, ההתאמה שעושים שירותים כאלה היא הצלה לאדם העסוק. כך ורק כך יקבל מי שחובב פוליטיקה הרבה חדשות מהתחום הפוליטי ופחות רכילות, שאותה יקבלו מי שממש אוהבים רכילות ושונאים חדשות פוליטיות או חדשות מעולם הפלילים, שלא פעם אגב מצטלבות דרכיהן באופן מוזר...
הנה פרסונליזציית התוכן:
https://youtu.be/iZko_YquwjU
איש שיווק מסביר איך פרסונליזציה משמשת להגדלת המכירות (עברית):
https://youtu.be/3wYkgclinDM
גם בחינוך מחפשים את הפיצוח הפרסונלי להוראה (עברית):
https://youtu.be/08zPDkfRnJw
ברור שפרסונליזציה של התוכן היא כלי שיווקי מעולה:
https://youtu.be/U39SZCB_i9w
יש לה המון יתרונות והיבטים:
https://youtu.be/iFgnQ0Uwl1M
אנשים בימינו התרגלו ומעדיפים טיפול אישי באתרים מסחריים, גם אם ברור להם שיש לו גם מטרות מסחריות:
https://youtu.be/fJT4xP1oZNE
והנה סרטון מקיף על הפרסונליזציה שב-2024 הופכת לעניין גדול עוד יותר:
https://youtu.be/6QFlakh8z2M?long=yes
הלמידה העמוקה (Deep Learning) היא תחום מחקר בעולם המחשבים וספציפית בתחום "למידת המכונה" שמניח שהמחשב יכול ללמוד וללמד את עצמו, ממש כמו המוח האנושי. מטרתו הברורה של התחום הזה היא ליצור חיקוי ממוחשב של פעולת המוח האנושי.
בין שנות ה-70 לאמצע שנות ה-2000, רווחה אכזבה מאד גדולה מהביצועים של תחום הבינה המלאכותית. התחום, שהבטיח מהפכה של ממש בעולם המחשוב ו"לא סיפק את הסחורה", אכזב במידה רבה והמחקר שלו נכנס לתקופה שכונתה אז "החורף של הבינה המלאכותית".
אבל בשלב מסוים, בשנות האלפיים ואחרי שנים רבות של האכזבה, הפציעה האינטליגנציה המלאכותית מחדש, כשהפעם היא החלה לממש סוף כל סוף את ההבטחה מימי התום שלה. מחשבים מהירים פי מיליון, כמויות מידע עצומות שהחל להציע האינטרנט ושנאגרו על כונני ענק זולים ונגישים - כל אלה הבשילו ביחד עם הבשלה של טכנולוגיה חזקה ומעשית מאי-פעם - "הלמידה העמוקה". הרעיון בה, בפשטות, הוא לפתח "מוח ממוחשב", על בסיס המוח האנושי, תחת הרעיון שהמוח הוא סדרת רכיבים , שלכל אחד מהם תפקיד עצמאי והם מחוברים ביניהם.
ה"הלמידה העמוקה" היא תת-תחום בתוך תחום "למידת המכונה", שגם הוא עצמו, כמו שאומרים מקצועני תחום "למידת המכונה" (ML), מהווה תת-תחום מרכזי בעולם האינטליגנציה המלאכותית.
המיוחד במערכות "למידה עמוקה" הוא היכולת שלהן ללמוד ולהשתפר כל הזמן ולעשות את הלמידה והשיפור המתמיד לגמרי בעצמן. מפתחי מערכות כאלה בונים בשבילה מעין "רשת סמנטית". זו מערכת שמחקה את המערכת הנוירונים שבמוח האנושי וכאמור פועלת ולומדת כמוהו - ככל שהיא פועלת וככל שמשתמשים בה - היא משתפרת ו"יודעת" יותר.
מדובר בתחום חדש יחסית בעולם של חקר המערכות הלומדות, או "למידת המכונה". הוא נקרא גם "הלמידה החישובית" (Machine Learning) והרעיון החדשני בו היה שב"למידה עמוקה" המכונה לומדת בעצמה, מבלי שיאמנו אותה כמו שעושים בלמידה מכונה רגילה.
לטווח רחוק מטרת התחום היא פיתוח של מחשב שיוכל להחליף את החשיבה האנושית. מערכת כזו תהיה מסוגלת לזהות תבניות ודפוסים בדיבור, תמונות, צלילים ועוד סוגי מידע, שהמערכות הממוחשבות התקשו, עד לא מזמן, לעבד ולטפל בהם.
חשיבה עמוקה היא רק בתחילתה, אבל חוקרים נעזרו בה כבר לזיהוי מולקולות שייקשרו למטרות בגוף טוב יותר ומסתייעים בממצאים לפיתוח תרופות חדשות. מחשב או תוכנה שמצוידים ב"חשיבה עמוקה" מבינים כבר היום שפה אנושית במנועי חיפוש, בחיפוש קולי ובעוזרים דיגיטליים כמו "סירי" של חברת אפל ו"קורטנה" של מיקרוסופט. בעתיד יסיקו מערכות כאלה גם מסקנות ויקבלו החלטות בכוחות עצמן.
העתיד מבטיח מפיתוחים אלה מערכות רפואיות שמטפלות בחולים, אנליסטים ומומחים ממוחשבים לניהול כספים ומסחר במניות ועד למערכות ראיה ממוחשבת, שיוכלו לזהות עצמים במרחב ולסווג אותם, ללא צורך בהתערבות אנושית.
באמצעות חיקוי היכולת האנושית ללמוד, מצליחות מערכות למידה עמוקה גם ליצור ציורים, מוסיקה, סרטונים וטקסטים,להמליץ ללקוחות על רכישות, לייצר קריינות מלאכותית, לזהות עצמים ופנים מדויקות בתמונות וסרטונים, לאבחן מחלות, להפיק רווחים ממניות, להלביש פנים של מפורסמים על סרטי וידאו ועוד שלל יישומים.
המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "Google Brain", על אחד מפרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים ביותר אי פעם.
הנה טכנולוגיית הלמידה העמוקה והעתיד שהיא מסמנת, כולל הסכנות האפשריות:
http://youtu.be/IoP9akd44wk
כך עובדים על פיתוח המוח העמוק:
http://youtu.be/zLp-edwiGUU
הדגמה ויזואלית של עץ ההחלטות הגדל ומתפתח של מערכת חכמה:
http://youtu.be/nSg4HKHdDs4
טלוויזיה חכמה (Smart TV) היא מכשיר טלוויזיה שפועלת על מערכת הפעלה משלה ומגוון טכנולוגיות שמאפשרות ליהנות מתוכן, בנוסף לערוצי הטלוויזיה הרגילים. טלוויזיה חכמה מספקת שירותי VOD המועדפים עליכם, כגון Netflix, Amazon, YouTube, ובנוסף שירותי צפייה ישירה של מוזיקה, כגון Spotify, ואפילו משחקים שונים ותוכן ספורט להנאתכם. אפילו שידורי כבלים ולוויין בתשלום זמינים לצפייה בטלוויזיות חכמות - עליכם רק להתקין את האפליקציה שמספקת חברת הכבלים או הלוויין.
בנוסף לערוצי טלוויזיה רגילים, מציע עולם מגוון ועשיר של תוכן, דרך אפליקציות שניתן להתקין בה, חיבור ישיר לאינטרנט ואפשרות לחבר אליה שלל התקנים חיצוניים הכוללים או מאחסנים תוכן.
ניתן לנסח משוואה פשוטה:
טלוויזיה + אינטרנט + אפליקציות + חיבוריות למגוון אמצעים = טלוויזיה חכמה
מה טלוויזיה חכמה יכולה לעשות בשביל הצופים?
תוכן אינסופי - התקנת אפליקציות או כאלה שהותקנו מראש מציעות שירותי VOD ושירותי סטרימינג, המזרימות תוכן לצפייה. סרטים וסדרות מציעות אפליקציות כגון Netflix, דיסני, YouTube, Amazon ועוד. מוסיקה ניתן לקבל מאפליקציות סטרימינג של מוזיקה, כגון Spotify ו-Apple music. אפליקציות שירותים נוספות שחלקן בתשלום, מציעות גם משחקים, שידורי ספורט, שידורי כבלים ולוויין ועוד.
חיפוש מהיר ונוח - מאפשר למצוא בקלות את התוכן המבוקש. מהקלדה באמצעות השלט המצביע ועד חיפוש קולי - הדבר החשוב הוא למצוא את התוכן ללא מאמץ. זיהוי קול מחליף את ההקלדה הידנית ואת השימוש בחיישני תנועה המחייבים "הצבעה" על אותיות, באמצעות השלט הרחוק החכם.
המלצה על תוכן - טלוויזיה חכמה מתוכנתת לא פעם להציע תוכן שהצופים יאהבו עוד לפני שמתחילים לחפש. אלגוריתמים המנתחים את העדפות ודפוסי הצפייה והחיפוש מוצאים וממליצים על תוכן תואם, מעדכנים על עונות חדשות של סדרות ותכניות אהובות ומספקות שירותים שמתבססים על נתוני הצפייה של הצופים.
זיהוי התקנים חיצוניים - טלוויזיה חכמה מתוכננת לזהות באופן אוטומטי כל התקן שמחברים אליה באמצעות חיבור ה-HDMI שלה. יש לה בדרך כלל ממיר אינטראקטיבי, שלט רחוק חכם, המסוגל לשלוט במכשירים שמחוברים אליה וניתן לתפעל אותה מהסמארטפון, הטלפון החכם של הצופה.
הנה הסבר על הטלוויזיה החכמה:
https://youtu.be/PURSrRFEDcA
הטלוויזיה עם מערכת ההפעלה אנדרואיד TV היא אפילו יותר חכמה:
https://youtu.be/B-Vri7gKFsI
האבולוציה של הטלוויזיה:
https://youtu.be/aiWiW9DjwFw
וכך ניתן להפוך טלוויזיה פשוטה לחכמה (עברית):
https://youtu.be/5_nX5uQP8Q0
חברת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם אמזון. קום היא מחלוצות המסחר המקוון באינטרנט. אמזון נוסדה על ידי ג'ף בזוס בשנת 1994. בתחילה היא נקראה Cadabra.com, אבל בזוס שינה את שמה במהרה לאמזון - על שם נהר האמזונאס. בזוס משמש מאז ועד היום יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה והוא הביא אותה לשווי של מאות מיליארדי דולרים.
אמזון היא הדוגמה הקלאסית לחנות שמספקת את "הזנב הארוך" של המוצרים. אם עד שנות ה-90 מכרו חנויות הספרים מעט רבי מכר להמוני אנשים, אמזון הציעה המוני כותרים וספרים למכירה, רובם ספרים שמעניינים מעט מאד לקוחות וששום חנות פיזית לא הייתה יכולה להציע למכירה.
החברה גם הצטיינה במכירות חכמות. היא הייתה הראשונה להציג ללקוחות המלצה בנוסח שאף רשמה עליו פטנט של דרך לעשיית עסקים: "אנשים שקנו מוצר זה, קנו גם את אלו"... והציגה פריטים נוספים.
אמזון נוסדה ב-1994 והתפרסמה בראשיתה במכירת ספרים. האתר עצמו נפתח ב-1995 ובתחילה פעל רק בארה"ב. בהדרגה פתח בזוס אתרים נפרדים עבור מדינות שונות.
בהמשך, אחרי שהפכה לחנות הספרים הגדולה בעולם והפכה לחברת ענק, החלה אמאזון למכור גם מוצרים נוספים כמו דיסקים, סרטים, מוצרי אלקטרוניקה, בגדים ועוד.
ואמזון גם הבינה כמה חשוב להיות ספקית אונליין מהירה ופשוטה לקנייה. אם פעם לקח לה 48 שעות לספק את הסחורה ללקוחות, כיום היא מספקת בערים הגדולות, בתוך שעתיים. היא מתעתדת להפעיל רחפנים שיספקו את המוצרים מתוך המחסן, ישירות אל פתח הבית.
אחרי שהפכה עם השנים לחברה טכנולוגית מהמובילות בתחומים כמו שירותים לחברות אינטרנט, חוות שרתי ענן ענקיות, פרסום מקוון לעסקים ועוד, כיום יצאה מעצמת המסחר האלקטרוני הזו מילולית לרחובות.
היא מפעילה רשת חנויות אוטונומיות, שאליהן נכנסים, נוטלים את המוצרים ויוצאים, מבלי לעמוד בקופה או לפגוש קופאים. מצלמות רואות מה אספתם והחיוב מגיע ישירות לחשבון הטלפון הנייד שלכם. זוהי רשת מסחר שהבינה את דור ה-Y ומספקת את צרכיו בפשטות, במהירות ובכל שעה - בלי תור ובלי שעות פתיחה או סגירה.
הנה סרטון קצר על ההיסטוריה של אמאזון:
http://youtu.be/_Ej4CvUv9iY
סרטון ארוך יותר על תולדותיה של אמזון:
http://youtu.be/ragPsesuk5U
הדרך שעושה חבילה של אמזון, בדרכה אל הלקוח:
http://youtu.be/8-DgmfMa5Zk
ממה עושה כיום אמזון את הרווחים העצומים שלה?
https://youtu.be/3nGAQWyzY94
ותכניות העתיד של החברה על הליקופטרים זעירים שיביאו את החבילות אל הלקוחות בעתיד:
http://youtu.be/f2kfl4j42ac?t=3s
אלגוריתם המלצה
כל אחד מאיתנו מכיר את אתר הווידאו המוביל YouTube. זהו האתר השלישי באינטרנט בכמות הצופים בו העולם ואתר הווידאו החשוב ביותר בתבל. אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה.
יוטיוב נוסד על ידי שלושה עובדים של חברת אינטרנט אחרת, חברת פייפאל, צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים. השלושה רצו ליצור אתר היכרויות בווידאו, אבל השתעממו מהסרטונים שכולם היו דומים. אז הם שינו לאתר שיאפשר לשתף ולהציג קבצי וידאו ואודיו גדולים דרך האינטרנט.
בתחילה הוא הוצג כאתר שמאפשר לגולשים לשתף בתוכן שלהם, כמו סרטוני וידאו שצילמו וכדומה. כבר הסרטון הראשון שהועלה הדגים זאת - אחד המייסדים צולם בו מבקר בגן החיות.
בדצמבר 2005 האתר יוטיוב עלה לאוויר ושנה לאחר מכן הוא נרכש בסכום של 1.65 מיליארד דולר, על ידי חברת גוגל. מחיר הרכישה, אגב, נולד מהחלטה של מייסדי גוגל לתת למייסדים 10% מעל המחיר בו נמכרה החברה שהם עבדו בה (PayPal), שנמכרה כמה שנים לפני כן במחיר של מיליארד וחצי דולר...
אגב, הקונים לא ידעו שאם יוטיוב לא הייתה נמכרת היא הייתה נסגרת. למייסדים פשוט לא היה מספיק כסף לשלם על השרתים המתרבים ממש מדי יום, שרתים שנדרשו להפעלתה.
איזה מזל.
מכל מקום, חברת גוגל הפכה את יוטיוב בשנים שלאחר מכן לאחד האתרים הגדולים באינטרנט והשביחה את מערך השרתים שלו, כך שינגן סרטונים ברצף, כמעט בכל מקום בעולם. הוא גם החל לעבוד בשפות שונות ומול מדינות שונות וכך אפשרה גוגל פרסומות מקומיות ומכניסות יותר.
אחרי שהאתר שינה את תרבות הצפייה לצפייה בסרטונים קצרים, גוגל מציבה אותו כאחד מגורמי השינוי לעבר "טלוויזיית האינטרנט", כפי שתהיה בעתיד ומעלה אליו סדרות וסרטים רבים באורך מלא. הנתון המדהים לאמצע שנת 2024 הוא שבכל יום נרשמות מיליארד שעות צפייה ביוטיוב - בטלוויזיות בלבד.
מרגע ששמה דגש על הצעה של תכני וידאו מותאמים למשתמש ועל אלגוריתם המלצה שתמיד יודע מה מעניין אותנו ומציע לנו עוד מהם, יוטיוב משמשת דוגמה מעולה למערכת המלצות יעילה ומותאמת לכל משתמש ומשתמש ול"זנב הארוך" של הקליפים והסרטונים.
הכוונה היא שאם בטלוויזיה צופים בסרטונים והקליפים הפופולאריים בלבד (הרייטינג קובע.), ביוטיוב מופיעים מיליוני סרטונים, שחלק גדול מהם לא מעניין את ההמונים, אלא אנשים ספורים בלבד. שום תחנת טלוויזיה, בית קולנוע או אמצעי אחר, לא יכולים היו לספק את העניין של רבים מאיתנו בסרטונים נשכחים שכאלה ויוטיוב עושה זאת מצוין. הוא גם מדביק אותנו אליו, במה שנקרא אנגייג'מנט, ומרוויח בדרך המון כסף מהמפרסמים.
אז אם בשנים הראשונות הפסידה כסף רב, בשל התפעול היקר של יוטיוב, כיום גוגל מכניסה מפרסום בו ומרוויחה, רק ממנו, מיליארדי דולרים בכל שנה.
כיום יוטיוב הוא חלק מהגורמים המאיימים על הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותה. בכל חודש צופים בה מעל 2 מיליארד איש.
ומעל 500 שעות של וידאו עולים לאתר בכל דקה.
הנה הסרטון הראשון שהועלה ליוטיוב - בידי ג'אווד קארים, אחד המייסדים שביקר בגן חיות:
https://youtu.be/jNQXAC9IVRw
תיאור באנימציה של האבולוציה של יוטיוב- כיצד התפתח האתר מיומו הראשון ועד היום:
https://youtu.be/7xVzQXPepo8
בלוגר סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב:
http://youtu.be/x2NQiVcdZRY
כמה עובדות מעניינות על אתר הווידאו המוביל בעולם (עברית):
https://youtu.be/EKvt1idqXxY?t=16
וכך התחיל סיפורו של השירות ששינה את העולם:
https://youtu.be/P4dT-lW9260?long=yes
נטפליקס (Netflix) היא חברת הסטרימינג המצליחה והמהפכנית של עולם הטלוויזיה וללא ספק האבטיפוס של חברות הסטרימינג של ימינו בכלל. אם יש סיבה עיקרית לשלל המושגים החדשים בעולם הבידור הביתי, כמו בינג', "חותכי כבלים", התמכרות לסדרות, או "בית הקלפים" - קוראים לה נטפליקס.
היא החלה את דרכה בשנת 1997, כאתר להשכרת סרטי DVD שהובאו למזמין באמצעות שליח עד הבית. בתחילת הדרך היא די הצליחה, אבל כדי להתפתח מהר יותר החליטו היזמים להציע להנהלת רשת החנויות "בלוקבאסטר" לקנות את החברה שלהם בכ-2 מיליון דולר. הסכום היה קטן יחסית, אבל הם קיבלו תשובה שלילית. לאחר זמן מה, אגב, הם שבו וניסו להציע לענקית הזו לקנות אותם, הפעם ב-50 מיליון דולר, כי הם גדלו, אבל בלוקבאסטר שוב דחתה אותם והמנכ"ל שלה צחק עליהם בלגלוג.
שנים עברו ובהדרגה הפכה נטפליקס לאופנתית מאוד. המייסדים שלה עברו עליות וירידות אבל בהדרגה עשו זאת. המילניאלס, צעירי דור ה-Y, גילו אותם ורבים רבים הצטרפו אליה. ההצלחה הייתה כה גדולה עד שבהדרגה נטפליקס חיסלה לחלוטין את תעשיות המכונות האוטומטיות להשכרת סרטים. המכונות האלה היו חלק עיקרי בהכנסותיהן של רשתות דוגמת בלוקבסטר, שדחתה אותם בעבר.
כיום, ב-2019, יש לבלוקבאסטר 4 חנויות בלבד. נטפליקס, לעומת זאת, היא הצלחה גלובלית עצומה וחברה מצליחה כמעט בכל מקום שבו היא פועלת בעולם. שוויה מוערך ב-240 מיליארד דולר, יותר מזה של דיסני הענקית.
איך זה קרה?
במהלך השנים התפתחה נטפליקס והפכה למהפכנית. בדומה ליוטיוב, החליטה החברה ב-2007 לנסות ולאפשר צפייה ישירה בסרטים דרך האתר שלה. בשונה מיוטיוב, היא הציעה את השירות הזה בתשלום ובניגוד למרבית אתרי הצפייה הישירה - באופן חוקי לחלוטין. בצד הטכני, בדומה לה, התמקדה נטפליקס בהזרמה דרך האינטרנט, של תוכן ויזואלי, היישר לטלוויזיה החכמה או לממיר של מנוייה.
כך הפכה נטפליקס די מהר מאתר אינטרנט ששלח בדואר סרטים ב-DVD להשכרה, לחברת סטרימינג, שהשאירה מאחור גם את שירותי הכבלים וה-VOD המיושן שלהם.
השיטה הייתה פשוטה והיום היא נפוצה - תשלום חודשי מקנה למנוי גישה חופשית לכל התכנים, ללא פרסומות וכמובן מבלי שייאלץ להמתין שבוע שלם לפרק הבא. הבינג' נולד.
בשנת 2013 החלה נטפליקס להפיק גם תוכן טלוויזיה מקורי משלה. לסדרה הראשונה שלה קראו "בית הקלפים" והיא עשתה היסטוריה, כי מעתה נטפליקס לא תלוייה ברשתות השידור שימכרו לה סדרות. היום הן יודעות שהיא יכולה בלעדיהן אז הן מוכרות בלי עניינים. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
ב-2019 נטפליקס מזרימה סרטים וסדרות לכל פלטפורמה אפשרית. לטלוויזיות חכמות, סטרימרים וטאבלטים ועד ללפטופים וטלפונים חכמים. דומה שהיא בכל מקום.
היא ספקית התוכן הגדולה והמצליחה בעולם. עם שווי של כרבע טריליון דולר ורקורד של שינויים מרתקים בעולם הצפייה שהיא הצליחה להחדיר לדור ה-Y.
כי המהפכה הטלוויזיונית של "נטפליקס" מתבצעת בשלל פיתוחים טכנולוגיים ובינה מלאכותית חדשניים ואפקטיביים ביותר. אם זה האלגוריתם שיודע להמליץ על סדרות או סרטים שתאהב, על סמך מה שצפית בו בעבר. אם זה החיבור הישיר וללא עצירה, אל הפרק הבא בסדרה, מה שמעודד צפיית בינג' רציפה ואם זה היכולת לעבור ממכשיר למכשיר ולהמשיך לצפות בסרט או בפרק מהסדרה, בדיוק במקום שבו עצרת במכשיר הקודם.
אז אנחנו אולי עוצרים לבסוף את הצפייה, בכל זאת מחר עובדים או לומדים, אבל המכונה של נטפליקס פשוט לא עוצרת. קוראים לזה הצלחה.
הנה הסיפור של נטפליקס:
https://youtu.be/XL6zNexyt8o
נטפליקס בישראל (עברית):
https://youtu.be/oAVkuW3I3Xk
פרסומת של נטפליקס מהימים שבהם התחרות הייתה בחנויות:
https://youtu.be/EkIDUB3SpPY
ופרסומת לשירות הסטרימינג:
https://youtu.be/-Ii2kFWhRlc
הסיפור נשמע כמו תסריט מהוליווד. מארק, החנון הדחוי מהארוורד לא נהנה מחיי חברה מסעירים באוניברסיטה. הוא הרגיש שעם כל כשרונו, הצד החברתי אינו מהחזקים שלו. הפתרון היה ליצור את האתר החברתי הגדול בעולם ולהיות המושל והמנהל שלו, חביב הקהל..
הרשת החברתית הגדולה בעולם פייסבוק, הוקמה לפני כעשור, על ידי סטודנט ששמו מארק צוקרברג. היום הוא מנכ"ל פייסבוק, אחת החברות הגדולות בעולם, אבל אז הוא היה סטודנט ומתכנת שהחליט להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטים אחרים ולהכיר אותם.
ההצלחה הייתה מיידית. רבים באוניברסיטה נרשמו כדי להיות בעניינים ובהדרגה החל צוקרברג, ביחד עם שותפיו, להפיץ את הרשת החברתית לאוניברסיטאות אחרות.
כשהחליט לפתוח את הרשת לאנשים רגילים, שאינם סטודנטים, ברור היה לכולם שזו הופכת להיות הצלחה עולמית ואי אפשר יהיה לעצור את גדילת הרשת. כיום היא כ-2 מיליארד חברים אבל בזמן שקראתם את הערך הזה נרשמו יותר מ-100 אנשים חדשים לפייסבוק...
שכן פייסבוק הפכה כבר מזמן ממקום שבו אנשים מחדשים, שומרים ויוצרים קשרים חברתיים, לאחת התופעות החזקות והמשפיעות בעולם. בתחילה היה קשה לדמיין את דור ה-Y בלי הרשת החברתית הזו, שהתאימה לו כמו כפפה ליד.
בעולם של חוסר יציבות, היא הייתה בשביל צעירי המילניאלס בדיוק מה שנחוץ. עם הזמן, אגב, הם פרשו מעט ממנה והתחברו לאינסטגרם הויזואלית יותר. את פייסבוק הם השאירו להורים מדור ה-X והם עצמם ישובו אליה כשהם רק כשהם יתבגרו.
על הקמת פייסבוק והאנשים שיצרו אותה, כולל הריבים והמחלוקות ביניהם, נעשה סרט מצוין בשם "הרשת החברתית".
כיום חווה פייסבוק ביקורת קשה, כולל על פגיעה בפרטיות גולשיה, על גרימה שלה להתמכרות המשתמשים ועל אי-יכולה לטפל בנחישות בפייק ניוז ובתיאוריות קונספירציה.
פייסבוק 2024, 3 מיליארד משתמשים, 40 מיליארד דולר רווח בשנה ועולם שמתדרדר ממנה (עברית):
https://youtu.be/Ua8ummR7VZw
ההיסטוריה של פייסבוק:
http://youtu.be/jWY857Lnvy0
עוד על היווצרותה של פייסבוק:
http://youtu.be/xk6GndSBDO4
קדימון לסרט "הרשת החברתית" שמתאר את הלידה של פייסבוק:
http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s
מארק צוקרברג כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:
https://youtu.be/2_hkk6lFTb4
וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:
https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
אין הרבה חברות מסחריות דוגמת "ספוטיפיי" (Spotify), שבתוך שנים ספורות הפכו כה אהובות על הציבור. החברה מספקת שירים בהזרמה לכל מכשיר שיש לכם - לטלפון החכם, למחשב, טלוויזיה חכמה, עוזרת אישית או אפילו השעון החכם שלכם.
החברה השוודית הזו נותנת שירות מצוין ובמחיר סביר, תוך נגישות למיליוני שירים, אלבומים ורשימות השמעה (פלייליסטים) נהדרות של מוסיקה.
ספוטיפיי נחשבת לחברת הסטרימינג הגדולה בעולם, כלומר החברה להזרמת מוזיקה עם מספר המנויים הגדול בתבל. היא האחראית העיקרית למהפכת הסטרימינג, שגמלה מאות מיליוני צרכני מוסיקה מהורדות בלתי חוקיות של שירים ואלבומים, לטובת שירות בתשלום מלא. דמי המנוי הללו מתגמלים גם את ספוטיפיי כמובן, אבל גם את היוצרים ואת חברות התקליטים. לכם הם מספקים מוסיקה באיכות האזנה מצוינת, ישירות מהמקור.
אחד הצדדים הכי מעניינים ומיוחדים בשירות של ספוטיפיי הוא הפרסונליזציה שמופעלת בה. האלגוריתמים שלה לומדים בהתמדה את המשתמשים ומרבים להמליץ להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים שהם ורק הם עשויים לאהוב. זה הכי בולט בפיצ'ר שנקרא Discover Weekly. מדובר ברשימה שבועית מופלאה שעולה בכל יום שני ומציעה לך שירים ומוזיקה שהאלגוריתם הגאוני שלהם חושב שעשוי להתאים לטעמך השבוע.
וואו. בכך הופכת ספוטיפיי מעוד שירות להאזנה למוסיקה, יש רבים כאלה, לכלי מיוחד ומעולה לטיפוח הטעם המוסיקלי ולגילוי של שירים ומוסיקה חדשה שאנו עשויים לאהוב.
ובל נטעה - חברות רבות עושות פרסונליזציה. אבל נדיר מאוד למצוא שירות שמצליח לדייק כל כך וממש לתת שירות מיטבי למשתמשים שלו. חברת "נטפליקס" (Netflix), למשל, שנוהגת להזרים סדרות וסרטים לטלוויזיה ולמכשירים של מנוייה, לא מצליחה להמליץ על כך טוב ומפספסת המון. גם אם נחשוב שאולי קל יותר לנצח בתחום המוסיקה מאשר בסרטים או סדרות, כדאי להיות מודעים לכך שגם מתחרותיה של ספוטיפיי בתחום המוזיקה לא הצליחו להגיע ליכולות שלה. היא פשוט טובה. ויפה ונעימה ומגניבה... טוב, שוודית אבל למזלנו לא יקרה כמו שוודיה.
הנה ספוטיפיי (עברית):
https://youtu.be/jSrckknI__s
על המנוי (עברית):
https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s
זו למידת המכונה שמאפשרת לספוטיפיי להציע את הרשימה השבועית המופלאה שלהם:
https://youtu.be/ai_aImEbBRw
כך פועלת מערכת ההמלצות המצוינת של ספוטיפיי:
https://youtu.be/N_U4tEh9p_8
הסבר על התכונות, כולל הפרסונליזציה שעושה ספוטיפיי (עברית):
https://youtu.be/coNq64f99bA
וכל האבולוציה של תעשיית המוסיקה עד ספוטיפיי:
https://youtu.be/-bVketPj5to?long=yes
