שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הייתה תוכנת השיחה אלייזה?
"אלייזה" (Eliza), או אליזה, הייתה תוכנת שיחה שנולדה בשנת 1966 וחיקתה שיחה עם פסיכולוג. היא הייתה מעין צ'טבוט, אולי הצ'טבוט הראשון בהיסטוריה, אף שלא הייתה מצוידת בבינה של ממש.
אלייזה נכתבה על ידי ג'וזף וייצנבאום, מדען מחשב וחוקר מ-MIT, כסוג של פרודיה על טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיה בשיטת קרל רוג'רס, שיטה שנחשבה בשנות ה-60 להצלחה גדולה. וייצנבאום ואנשיו באוניברסיטת MIT שבבוסטון הופתעו אז לגלות שרבים הגיבו אל 'אלייזה' ממש כאילו הייתה מטפל אמיתי ולא תוכנת מחשב פשוטה.
אך למרות ששיחה עם אליזה הרגישה לא פעם כשיחה עם דובר אינטליגנטי והיא הגיבה ותקשרה באופן שנראה הגיוני, בפועל אלייזה לא הייתה חכמה. היא הייתה אז רק סימולציה לשיחה עם פסיכולוג ועל אף שרבים קיוו שהיא תבונית, טענת המפתח הייתה חד-משמעית - אלייזה אינה מצוידת בבינה מלאכותית של ממש.
הטריק של וייצנבאום ואנשי MIT שפיתחו אותה היה לגרום לתוכנה לזהות מילות מפתח בדברי המשוחח עמה ולהשתמש בהן בתשובותיה, באופן מתוכנת.
דוגמאות לזיהוי מילות מפתח בתחום הטיפולי ולשימוש בהן לקידום השיחה, לא חסרות. נניח שהדובר אמר לאלייזה שהוא עצוב, התוכנה הייתה מגלה את מילת המפתח "עצוב" ושואלת אותו בצ'אט "למה אתה חושב שאתה עצוב?". אם הוא אמר שהוא שמח אז התגובה יכולה להיות כמו "ואיך ההרגשה להיות שמח?"
על שאלות ללא מילות מפתח אלייזה נהגה לשאול אז "האם שאלה זו מעניינת אותך?" או "מה מעניין אותך בשאלה זו?"
באופן כזה הולכת ונוצרת נוצרת שיחה משעשעת שכמעט יכולה להביא למחשבה שמדובר במטפל מבין ונבון. בשנות המחקר התגלה שאנשים ייחסו למילים של אלייזה משמעות רבה והתייחסו אליה לא פעם באופן רגשי, ממש כמו אל פסיכולוג אנושי.
באותה תקופה היו שדיברו על יכולותיה של אלייזה כתוכנה חכמה, שאולי תוכל לעמוד ב"מבחן טיורינג" אפשרי. אבל היא לא עשתה זאת, כפי שהצהירו מראש המפתחים. בכל זאת נרשמה אז אכזבה ברורה מכך שאלייזה לא באמת התגלתה כבעלת בינה מלאכותית.
מדובר היה בשנות ה-60, עידן שבו כל המחשוב מבוסס המסוף (מקלדת ומסך המתחברים למחשב מרכזי) היה חדשני מאד והציפיות היו גבוהות מהיכולות האמיתיות של עולם המחשבים. רק 15 שנה אחר כך יגיעו המחשבים האישיים, ועוד 30 שנה יעברו, בטרם יתחילו לפעול מנועי חיפוש כמו "אסק ג'יבס", שהתבססו על עיבוד שפה טבעית, כשלצידן פועלות גם תוכנות ומערכות עזרה ממוחשבות "חכמות" מהסוג של "קליפי", שצורף אז ל-Windows.
הכישלון של אלייזה, עד כמה שהוא היה צפוי, היה אחת הסיבות לפתיחתו של העידן שנקרא אז "החורף של הבינה המלאכותית", תקופה שתימשך עד אמצע שנות ה-2000 ותתאפיין באכזבה מהבטחת האינטליגנציה המלאכותית המוקדמת.
גם היום אלייזה מסוגלת לגרום לדוברים עימה לשכוח שהיא מכונה ולעבור למצב של "השעיית חוסר האמונה" (אנחנו יודעים שזו מכונה אבל מניחים את זה בצד ונוטים להאמין בתכונות האנושיות שלה).
את אלייזה ממשיכות כיום תוכנות הצ'אטבוט (Chatbot) כמו ChatGPT או Claude. מדובר בסוגים של סוכנים חכמים, סוכני AI או סייענים חכמים, שהולכים ותופסים את מקומם בחיינו. הם כבר הפכו לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט, במיוחד מכיוון שאנשים מאמינים להן ובהן.
כך נוצר מעין "אלייזה אפקט", שמתאר את האמונה שלנו כבני אדם ב"אנושיות" של מערכת שמתנהגת כאילו היא מבינה אותנו. בעצם, אנחנו "משליכים" תכונות אנושיות על מערכת שיכולה לייצר שפה ולכן אנחנו משוחחים איתה ומאמינים לה.
האפקט הזה, אגב, הוא גם ההסבר לעובדה שאנשים מתאהבים בצ'אטבוטים מבוססי מודל AI שלא פעם גם הופכים ל"חברת AI"(מה שזכה לכינוי AI girlfriend) או ל"חבר AI" (ידוע כ-AI boyfriend).
ואגב, מקור השם "אלייזה" הוא בשמה של גיבורת "פיגמליון", המחזה הנודע של ג'ורג' ברנרד שו.
הנה סיפורן של השיחות עם תוכנת אלייזה ההיסטורית:
https://youtu.be/itYWwMJr1X4
שיחה עם תוכנה דמויית אלייזה על מחשב הקומודור:
https://youtu.be/4sngIh0YJtk
השיחות עם אלייזה:
https://youtu.be/CJWOOTMt4ko
מפגש בין צ'אטבוטים - בין העוזרת הווירטואלית של האייפון, סירי, לתוכנת אלייזה:
https://youtu.be/uTiLverShyc
וממשיכיה של אלייזה בעולם הצ'אטבוט:
http://youtu.be/iE9LtfQAYYU
אליזה
"אלייזה" (Eliza), או אליזה, הייתה תוכנת שיחה שנולדה בשנת 1966 וחיקתה שיחה עם פסיכולוג. היא הייתה מעין צ'טבוט, אולי הצ'טבוט הראשון בהיסטוריה, אף שלא הייתה מצוידת בבינה של ממש.
אלייזה נכתבה על ידי ג'וזף וייצנבאום, מדען מחשב וחוקר מ-MIT, כסוג של פרודיה על טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיה בשיטת קרל רוג'רס, שיטה שנחשבה בשנות ה-60 להצלחה גדולה. וייצנבאום ואנשיו באוניברסיטת MIT שבבוסטון הופתעו אז לגלות שרבים הגיבו אל 'אלייזה' ממש כאילו הייתה מטפל אמיתי ולא תוכנת מחשב פשוטה.
אך למרות ששיחה עם אליזה הרגישה לא פעם כשיחה עם דובר אינטליגנטי והיא הגיבה ותקשרה באופן שנראה הגיוני, בפועל אלייזה לא הייתה חכמה. היא הייתה אז רק סימולציה לשיחה עם פסיכולוג ועל אף שרבים קיוו שהיא תבונית, טענת המפתח הייתה חד-משמעית - אלייזה אינה מצוידת בבינה מלאכותית של ממש.
הטריק של וייצנבאום ואנשי MIT שפיתחו אותה היה לגרום לתוכנה לזהות מילות מפתח בדברי המשוחח עמה ולהשתמש בהן בתשובותיה, באופן מתוכנת.
דוגמאות לזיהוי מילות מפתח בתחום הטיפולי ולשימוש בהן לקידום השיחה, לא חסרות. נניח שהדובר אמר לאלייזה שהוא עצוב, התוכנה הייתה מגלה את מילת המפתח "עצוב" ושואלת אותו בצ'אט "למה אתה חושב שאתה עצוב?". אם הוא אמר שהוא שמח אז התגובה יכולה להיות כמו "ואיך ההרגשה להיות שמח?"
על שאלות ללא מילות מפתח אלייזה נהגה לשאול אז "האם שאלה זו מעניינת אותך?" או "מה מעניין אותך בשאלה זו?"
באופן כזה הולכת ונוצרת נוצרת שיחה משעשעת שכמעט יכולה להביא למחשבה שמדובר במטפל מבין ונבון. בשנות המחקר התגלה שאנשים ייחסו למילים של אלייזה משמעות רבה והתייחסו אליה לא פעם באופן רגשי, ממש כמו אל פסיכולוג אנושי.
באותה תקופה היו שדיברו על יכולותיה של אלייזה כתוכנה חכמה, שאולי תוכל לעמוד ב"מבחן טיורינג" אפשרי. אבל היא לא עשתה זאת, כפי שהצהירו מראש המפתחים. בכל זאת נרשמה אז אכזבה ברורה מכך שאלייזה לא באמת התגלתה כבעלת בינה מלאכותית.
מדובר היה בשנות ה-60, עידן שבו כל המחשוב מבוסס המסוף (מקלדת ומסך המתחברים למחשב מרכזי) היה חדשני מאד והציפיות היו גבוהות מהיכולות האמיתיות של עולם המחשבים. רק 15 שנה אחר כך יגיעו המחשבים האישיים, ועוד 30 שנה יעברו, בטרם יתחילו לפעול מנועי חיפוש כמו "אסק ג'יבס", שהתבססו על עיבוד שפה טבעית, כשלצידן פועלות גם תוכנות ומערכות עזרה ממוחשבות "חכמות" מהסוג של "קליפי", שצורף אז ל-Windows.
הכישלון של אלייזה, עד כמה שהוא היה צפוי, היה אחת הסיבות לפתיחתו של העידן שנקרא אז "החורף של הבינה המלאכותית", תקופה שתימשך עד אמצע שנות ה-2000 ותתאפיין באכזבה מהבטחת האינטליגנציה המלאכותית המוקדמת.
גם היום אלייזה מסוגלת לגרום לדוברים עימה לשכוח שהיא מכונה ולעבור למצב של "השעיית חוסר האמונה" (אנחנו יודעים שזו מכונה אבל מניחים את זה בצד ונוטים להאמין בתכונות האנושיות שלה).
את אלייזה ממשיכות כיום תוכנות הצ'אטבוט (Chatbot) כמו ChatGPT או Claude. מדובר בסוגים של סוכנים חכמים, סוכני AI או סייענים חכמים, שהולכים ותופסים את מקומם בחיינו. הם כבר הפכו לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט, במיוחד מכיוון שאנשים מאמינים להן ובהן.
כך נוצר מעין "אלייזה אפקט", שמתאר את האמונה שלנו כבני אדם ב"אנושיות" של מערכת שמתנהגת כאילו היא מבינה אותנו. בעצם, אנחנו "משליכים" תכונות אנושיות על מערכת שיכולה לייצר שפה ולכן אנחנו משוחחים איתה ומאמינים לה.
האפקט הזה, אגב, הוא גם ההסבר לעובדה שאנשים מתאהבים בצ'אטבוטים מבוססי מודל AI שלא פעם גם הופכים ל"חברת AI"(מה שזכה לכינוי AI girlfriend) או ל"חבר AI" (ידוע כ-AI boyfriend).
ואגב, מקור השם "אלייזה" הוא בשמה של גיבורת "פיגמליון", המחזה הנודע של ג'ורג' ברנרד שו.
הנה סיפורן של השיחות עם תוכנת אלייזה ההיסטורית:
https://youtu.be/itYWwMJr1X4
שיחה עם תוכנה דמויית אלייזה על מחשב הקומודור:
https://youtu.be/4sngIh0YJtk
השיחות עם אלייזה:
https://youtu.be/CJWOOTMt4ko
מפגש בין צ'אטבוטים - בין העוזרת הווירטואלית של האייפון, סירי, לתוכנת אלייזה:
https://youtu.be/uTiLverShyc
וממשיכיה של אלייזה בעולם הצ'אטבוט:
http://youtu.be/iE9LtfQAYYU
