» «
חדר
מהו החדר היהודי?



החדר היהודי הוא סוג עתיק של כיתת תלמידים יהודית. זהו חדר קטן וצר, בו מורה הרבי תורה לתלמידיו את אותיות האלף בית ומלמד אותם לקרוא בה בלשון הקודש.

המורה בחדר, "חיידר" ביידיש, שפת העולם היהודי הישן והשטעטל היהודי, נקרא "מלמד".

תיאור החדר היהודי הוא לרוב סנטימנטלי ומלא בתמימות וחום אנושי. שיטת ההוראה המסורתית והפשוטה הנהוגה בו מבוססת על חיקוי של "המלמד". את האותיות למשל, הוא מקריא ומדגים בהברה ובהגייה, כשהילדים בתורם מחרים וחוזרים אחריו.

חדרים יהודיים היו נהוגים במרבית הקהילות היהודיות בעבר. כול יהדות מזרח אירופה למדה כך תורה וכך גם יהדות המזרח, מצפון אפריקה ועד תימן הרחוקה, בה לימד "המורי" את ילדי הקהילה התימנית תורה.

גם כיום בישראל יש עדיין חדרים כאלה, למשל בקרב הקהילות החרדיות, בהן לומדים ילדי החרדים בדיוק כך.


כך למדו בחדר היהודי בתימן:

https://youtu.be/plWhU3YnESg


והשיר "אויפן פּריפּעטשיק" של המשורר מרק ורשבסקי, שנכתב על החדר הקטן ולאחר השואה היה לשיר זיכרון (מתורגם):

https://youtu.be/LZ4QZ3Cch48?end=1m14s
אטאטורק
מה השינוי המודרני שהביא אטאטורק לטורקיה?



היה זה מוסטפא כמאל אטאטורכּ כמאל, הידוע היום בתור אטאטורק (Ataturk), שהעניק לעצמו את התואר "אבי האומה הטורקית", או בשפה הטורקית "אטאטורק" ואכן נחשב ככזה.


#תולדות חייו של אטאטורק
מייסד האומה הטורקית המודרנית נולד בסלוניקי. בעיר זו גדל מי שיהיה לקצין מבריק, למפקד הטורקי הראשון בהיסטוריה שיביס צבא מערבי והגנרל העות'מני היחידי שלא הפסיד בשום קרב, במהלך מלחמת העולם הראשונה ובכלל.

מוסטפא הקטן לא קיבל שם משפחה, כמנהג אותם ימים בטורקיה. אביו, פקיד המכס עלי רִיזַה אֶפֶנְדִי, מת בינקותו ומוסטפא גוּדל לבד בידי אימו זוביידה.

בבגרותו למד מוסטפא באקדמיה הצבאית בסלוניקי, שם קיבל ממוריו את השם כֶּמָאל ("המושלם"). הללו העריכו מאד את כישוריו וצפו לו עתיד גדול. הם בטח לא ידעו עד כמה יהיה גדול.

לאחר שכמאל נרשם לאקדמיה הצבאית בשנת 1895 וסיים אותה, הוא היה לקצין בשנת 1904. מכאן הוא ינהל קריירה צבאית מבריקה, ינצח בקרבות בגליפולי במלחמת העולם הראשונה וינהל במהלכה לוחמה מבריקה ואכזרית כנגד צבאות מדינות ההסכמה.

לאחר המלחמה, זוכה המפקד התורכי בגליפולי ומי שהפך לגיבור לאומי, בתואר "פָּאשַה". מוסטפה כמאל לא נוצח בשום קרב במלחמה ועכשיו הוא מעביר ביקורת חמורה על השלטון העות'מני שהביא לתבוסת טורקיה הגדולה בה.

מיד לאחר המלחמה הוא מקים את התנועה הלאומית התורכית. בזכות יכולת הפיקוד שלו, גבורתו ונצחונותיו בה, בזכות המנהיגות הטבעית שלו ובזכות האומץ שבו העביר ביקורת חריפה על הסולטן ועל ראשי המשטר העות'מני הרקוב בראשותו, מי שהנהיגו את טורקיה למצבה העלוב.

בזכות כל אלה הוא הופך למנהיג טורקיה.

בשנים הראשונות למנהיגותו הוא נלחם ביוונים, שניסו לנצל את חולשת הטורקים ותבוסתם במלחמה וכבשו את העיר איזמיר. לאחר שהביסם והחזיר את העיר לתורכיה, הוא היה למנהיג הבלתי מעורער והנערץ של התורכים כולם.

מכאן התאפיינה מנהיגותו בהובלת האומה הטורקית לחדשנות ולשינוי פנים ואופי. הוא קץ במה שהייתה בעבר אימפריה ובמאה הקודמת ותחילת המאה ה-20 כה הידרדרה, עד שכונתה בלעג על ידי ההיסטוריונים והאומות באירופה "האיש החולה של אירופה".

אטטורק, מנהיג חזק ולא מתפשר, מעצב אותה מחדש ומוביל אותה להיות מדינה חילונית ומתקדמת. הוא לא נוטש את הדת המוסלמית, אלא יוצר מדינה מוסלמית חדשה ועצמאית, דבר נדיר ומודל מוצלח שהיה מושא לחיקוי אצל שליטים מוסלמים, בתקופה בה שולטים אימפריאליזם מערבי ומעצמות נוצריות בהרבה ארצות מוסלמיות ולא נוצריות אחרות בעולם.

אותיות ערביות מוחלפות בכתב אירופי, תרבושים ולבוש מסורתי ומיושן מושלכים לטובת חליפות מערביות וזו רק ההתחלה. הוא לא נרתע מהכוחות האיסלמיים ומאיומים מצידם ומעביר את טורקיה מודרניזציה מהירה וחדה. מאימפריה דתית, מאובנת ומתמוטטת, בעלת תרבות מיושנת ואף מסואבת, הוא יוצר אומה מודרנית, חילונית, טכנולוגית, בעלת אוריינטציה אירופית, שמוכנה לאתגרי המאה ה-20.

לאחר מותו של אטאטורק, משליט יורשו, איסמט אינני, פולחן אישיות של ממש לגבי מייסד האומה הטורקית. תמונותיו ופסליו של אטאטורק נמצאים בטורקיה בכל מקום והוא דמות נערצת עד ימינו אנו.

בחייו אטטורק לא נבחר באופן דמוקרטי ומחשש להשתלטות דתית על הדמוקרטיה מוקדם מדי, הוא שלט כדיקטטור, למען האומה. אבל הוא הכין את הקרקע לאומה דמוקרטית והותיר מורשת כזו, שאכן מומשה בשנות ה-50 של המאה העשרים. אמנם כשטורקיה הפכה לדמוקרטיה של ממש איבדה המפלגה הכמאליסטית שייסד מכוחה, אבל ההערצה הטורקית האדירה, אליו כמנהיג שהיה כמעט לאלוהים של הטורקים, נמשכת עד ימינו.


#רפורמות אתאטורק
אין הרבה ארצות ששליט אחד שינה אותן באופן כה קיצוני ומקיף, כמו טורקיה תחת אטאטורק. כל כך הרבה שיפורים ושינויים הוא הכניס במדינה, עד שהם זכו לכותרת "רפורמות אתאטורק".

אטאטורק חולל אינספור שינויים של קידמה ומודרניות באורחות החיים במדינה הטורקית החדשה. ביניהם בלטו הפרדת הדת ובמדינה, ביטול של הסולטנות, הכרזת הרפובליקה הטורקית, ביטול החליפה והשליטה של הדת, כולל ביטול החינוך הדתי תוך הקמה של מערכת חינוך לאומית אחידה, שינויים בלבוש ובתרבוש כמו מעבר לחליפה לגברים וביטול כיסוי הראש.

הוא גם ביטל את האסלאם כחוק המדינה, הנהיג חוק עונשין מסודר, פיקוח על האוניברסיטאות, הוא שינה את האלפבית הטורקי לכזה שמבוסס על האלפבית הלטיני, נתן זכות בחירה לנשים והנהיג שמות משפחה, דבר שלא היה לפני כן בטורקיה.


כמעט אל - תיאור דמותו האגדית של אטטורק:

https://youtu.be/rhgD11FzN44


קווים לדמותו, במיוחד לאור השינוי של ארדואן את טורקיה (עברית):

https://youtu.be/lOgP-Atij2A?t=1m01s


נאום שלו:

https://youtu.be/5dVnlXLZHgE


הרפורמה שלו בתחום הלבוש, כדוגמה לשינויים שהנהיג:

https://youtu.be/7u3E7QblKSA


המאוזוליאום עם קברו:

https://youtu.be/MHH6UtwOnmk


תכנית חינוכית בעברית על מנהיג טורקיה הדגול (עברית):

https://youtu.be/HwdxUtE7SUs?long=yes


ופודקסט של פרופסור הרסגור על אבי האומה הטורקית (עברית):

https://youtu.be/F-v7UnMo9PY?long=yes
אלפבית מורס
מה האלף בית של שפת מורס?



שפת מורס (Morse code) מורכבת מקווים ונקודות. הללו מייצגים צפצופים ארוכים וקצרים שהיה על המאותת לשדר במכשיר הטלגרף.

יש לשפת המורס או למה שהוא בעצם קוד מורס אלף בית ברור. זהו אלף בית מורס שתוכלו לראות למטה.


הנה האלף בית של המורס העברי:

א • -
ב - • • •
ג - - •
ד - • •
ה - - -
ו •
ז - - • •
ח • • • •
ט • • -
י • •
כ - • -
ל • - • •
מ - -
נ - •
ס - • - •
ע - - - •
פ • - - •
צ • - -
ק - - • -
ר • - •
ש • • •
ת -


1 • - - - -
2 • • - - -
3 • • • - -
4 • • • • -
5 • • • • •
6 - • • • •
7 - - • • •
8 - - - • •
9 - - - - •
0 - - - - -

. • - • - • -
, - - • • - -
? • • - - • •



הנה אותיות אלפבית מורס בשלושה סוגי צלילים כל אחד (עברית):

https://youtu.be/95kwSwOxxXc


סרטון שמציג את כל האותיות בקווים ונקודות לפי שפת מורס באנגלית:

http://youtu.be/_J8YcQETyTw


וכך נשמע שידור מורס:

https://youtu.be/7_MJb94w8iA
אוסטרקון
מהו אוֹסְטְרָקוֹן וכיצד השתמשו בו לפוליטיקה בימי קדם?



אולי שמעתם פעם את ראש הממשלה נתניהו מזכיר בנאום את המונח "אוֹסְטְרָקוֹן" (Ostracon). אבל מה זה בדיוק?

האוסטרקון הוא מונח ביוונית המתיייחס לשבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.

את האוסטרקונים יצרו היוונים על ידי שימוש בשברי כדים וכלים שנשברו. החרסים הללו היו בעצם סוג של פתקים קדומים.

פתקים? מחרס?

כן. שברי החרס הללו שימשו בימי קדם כחומר כתיבה זול. נייר לא היה בשימוש באזור עדיין ובהיותם סוג של פסולת, קל היה להשיג את השברים הללו ופשוט לכתוב עליהם דברים קצרים, כמו שמות ורשימות.

אבל מי כתבו אוסטרקונים? - בימי קדם כתבו עליהם סוחרים, פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים ופקידים.

בעולם הארכיאולוגיה אוהבים אותם, כי לדברי הארכיאולוגים, האוסטרקונים, כשברי כלי החרס ששימשו בימי קדם לכתיבה של מכתבים, פתקים ולעתים גם לציור, מסייעים ללמוד על העולם הקדום. הם מקור מידע מצוין על מנהגים, רעיונות ושימושים לאותם פתקים עתיקים.

היוונים, הבבלים, המצרים הקדומים ואפילו הישראלים של אותם ימים - כולם נהגו לכתוב מכתבים, רשימות, פתקים, תעודות ומסמכים על חרסים כאלו, או באמצעות חריטה עליהם או בעזרת דיו.

למעשה, משמעותה הכללית של המילה "אוֹסְטְרָקוֹן" היא חרס, שכן היא מתייחסת גם לכלי חרס ולא רק לשבר של כלי חרס, אבל בענייננו נוהגים להתייחס אליהם כשבר.


#אוסטרקונים בארץ ישראל
בארץ ישראל נמצאו הרבה אוסטרקונים, שנכתבו בעברית מקראית. אחד הקדומים שבהם התגלה בחירבת עזבת צרעה, שליד ראש העין. שם היה כתוב עליו האלפבית העברי.

בלכיש העתיקה נמצאו שברי חרס כאלו מהמאה ה-7. הם באים מהתקופה של לפני חורבן בית ראשון. בארץ ידועים גם חרסי שומרון, שנוצרו במאה ה-8 לפני הספירה.

אבל האוסטרקונים הגורליים ביותר שמצאו בישראל הם אלה ששימשו להפלת הגורלות במצדה, בשעות שלפני ההתאבדות ההרואית, שנועדה למנוע מהמורדים וממשפחתם ליפול בידי חיילי הצבא הרומי.


#אוסטרקונים ביוון העתיקה
באתונה העתיקה השתמשו באוסטרקון כ"פתק הצבעה" בבחירות. במאה ה-5 לפני הספירה רווחה אצלם שיטת ה"אוסטרקה" או אוֹסְטְרָקִיזם. בשיטה זו שימשו חתיכות כלי חרס לגירוש אנשים מאתונה, על פי החלטה של אספת העם.

איך זה מתחבר? - ובכן, השיטה עבדה כך: ההצבעה נפתחה כשכל מי שביקשו להצביע על הגליית אזרח אתונאי מהעיר, כתבו את שמו על אוסטרקון. מי מאזרחי העיר, ששמו הופיע הכי הרבה על החרסים, הוא שהוגלה מהעיר. כך נהגו האתונאים אז להוביל לפסק הדין שנקרא "אוסטרקיזם" או "אוסטרקיסמוס". פסק הדין הזה נועד לגרום לאדם הזה לעזוב את אתונה, לגלות בת 10 שנים. משחזר לאתונה, בתום הגלות, כוחו הפוליטי היה נחות והוא כבר לא חזר לממש את יכולותיו.

אבל מה הקשר לכוח פוליטי? - כי די מהר השיטה יוצאת הדופן הזו שימשה לגינוי של אישים פוליטיים חשובים, שהמצביעים ראו בהם איום פוטנציאלי על הדמוקרטיה של אתונה. למעשה, נוצרו לא פעם בריתות בין פוליטיקאים באתונה, להרחקת מתנגדיהם הפוליטיים ממנה. מכאן נולד המונח ostracism, בעברית "נידוי". הוא בא, אתם כבר יודעים, מהמילה היוונית ostrakon (גם אוסטרקה), שהתייחסה לאותם חרסים.

אגב, האתונאים ראו בהגליה גזרה על הפרט למען הגנה על החוקה ומיעטו להשתמש בה. גם אם היום יש חוקרים שרואים בה פגיעה בדמוקרטיה האתונאית, היוונים עצמם לא ראו את הפגיעה הזו במי שמגלים אותו מהעיר, כחמורה. להיפך, מבחינתם זה היה מחיר סביר, השמור למקרים קיצוניים. הם שמרו את האמצעי הזה רק לצרכי הגנה על החוקה והדמוקרטיה. זו הייתה, אם תרצו, גרסה קדומה של דמוקרטיה מתגוננת.


הנה אוסטרקון היווני שבו מצביעים על השם דמיסטוקלס:

https://youtu.be/I9FABWRIpAI


האוסטרקונים של תל לכיש (עברית):

https://youtu.be/-UGKhbzKWPA


אוסטרקונים מצוירים ממצרים העתיקה:

https://youtu.be/W40nqSzA_-w


עוד אוסטרקון שנמצא בארץ:

https://youtu.be/k-affa0Q3vI

אלף-בית

אויפן פירפעטשיק
כיצד הפך השיר "אלף-בית" למצמרר כל כך?



השיר "אלף-בית", שמוכר הרבה יותר כ"חדר קטן" הוא שיר של המשורר מרק ורשבסקי. הוא פורסם לראשונה בפולין בשנת 1901, כשיר באידיש שנקרא "אויפן פירפעטשיק", או בעברית "חדר קטן". הוא מספר על "החדר" הקטן שבו בוערת האש באח ובו מלמד הרבי את הילדים, הקינדערלך, את האלף בית בלשון הקודש, כדי שיידעו לקרוא בתורה.

אווירתו המתנגנת והפשוטה של השיר, שהושפע מאד ממקורות עממיים, הפכה אותו לשיר תקווה, שניחם את רוחם של היהודים במזרח אירופה, בימיהם הקשים לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. לא סתם סימל השיר היהודי הנוגע ללב, את העיירה, או "השטעטל" היהודי. לרבים הוא הזכיר את חיי היהודים בגולה של מזרח אירופה, בזמנים שלפני השואה והאסון היהודי. מכאן מעמדו הנוסטלגי ומה שהפך אותו לשיר זיכרון לחיים שנכחדו.

הוא גם זכה לשלל תרגומים לעברית, בשמות נוספים כמו "צריף פשוט ודל", "חדר קטן צר" או סתם "חדר קטן".

בגרסת היידיש, השיר הזה ליווה את אחת הסצינות הקשות בסרט "רשימת שינלדר". בסצינה שמכונה על ידי רבים "הילדה באדום" צופה אוסקר שינדלר מראש הגבעה בזוועות שמתרחשות בגטו היהודי בקרקוב, כשהחיילים הנאצים מפנים את היהודים באלימות, אל הרכבות למחנות.

ילדה קטנה המופיעה רק היא בשמלה אדומה, רק היא בצבע בסרט שלם שכולו שחור לבן, ממקדת את עיני הצופים בטרגדיה ובשואה מנקודת המבט של היחיד, הרך מכל.


הילדה באדום מ"רשימת שינדלר":

https://youtu.be/no8jsmInwBQ


השיר אויפן פּריפּעטשיק (מתורגם):

https://youtu.be/LZ4QZ3Cch48?end=1m14s


וביצוע של אסתר עופרים:

https://youtu.be/OaZtt89fYAc
QWERTY
מהי מקלדת ה-QWERTY?



הסיפור שמאחורי qwerty, או מקלדת ה-qwerty, הוא סיפור של הרגלים ותעשייה, היצע וביקוש, טכנולוגיה שמשתנה והאדם, המין האנושי, שלא מוכן להסתגל ולשנות הרגלים, כדי לשפר את השימוש בטכנולוגיה שהוא כל כך אוהב.

כל זה במקלדת המחשב? - ובכן, כן גדול.

הכל מתחיל מסידור האותיות במקלדת האנגלית. זהו מערך קלידים הנקרא "qwerty", על-שם הצד השמאלי של שורת האותיות העליונה. רואים את הקלידים QWERT ו-Y?

סידור הקלידים הכאילו אקראי הזה הוא תרומתו של ממציא אמריקאי בשם כריסטופר שולס (Sholes), שבאמצע המאה ה-19 פיתח את מכונת הכתיבה המסחרית שלו. היא, אגב, לא הייתה מכונת הכתיבה הראשונה בעולם, אבל היא עתידה להפוך לראשונה שתהפוך למוצר מסחרי של ממש. זאת בניגוד לכמה מכונות כתיבה מתחרות, שלא התרוממו להפוך למוצרים נמכרים. אחד מהם היה "כדור הכתיבה" של האנסן (Hansen), מוצר חביב שנשאר בגדר מוצר קונספט.

מכונת הכתיבה של שולס כללה לוח מקשים מלא, בו חובר כל מקש למנוף, שבקצהו הותקנה גלופה של האות המתאימה, כלומר האות בלטה מעט, בכדי שהיא תדפיס את הדיו מסרט הדיו שבו נגעה קודם לכן, על גבי הנייר.

בתחילה ניסה שולס לסדר את האותיות במקלדת מכונת הכתיבה, לפי סדר האלפבית. אבל די מהר הוא שם לב לכך שבזמן הקלדה מהירה של צירופי אותיות מסוימים, במקרה של לחיצה על שתי אותיות במקביל, המנופים שלהן, שהתרוממו ביחד, נתקעו זה בזה.

שולס הבין שמהירות ההקלדה גורמת למנופים להסתבך. הייתה לו אפשרות לשפר את המנגנון של ההקלדה, מה שהצריך ממנו הרבה עבודה. אבל שולס היצירתי החליט פשוט לפזר את הקלידים של האותיות הנפוצות באנגלית, על גבי לוח המקשים, באופן שיקטין את הסבירות להתנגשויות והסתבכויות של מנופי האותיות.

כך הגיע סידור QWERTY של הקלידים לעולם. הוא הוכיח את עצמו. פקידות ומזכירות למדו להקליד במהירויות מטורפות וב"הקלדה עיוורת" ושיפורים מתמידים במנגנוני מכונות הכתיבה הלכו והמעיטו את התנגשויות המנופים.

אבל אלו לא נמנעו לחלוטין. כריסטופר שולס הלא מרוצה הציע בעצמו, בשלב מסוים, סידור חדש לאותיות על המקלדת. אבל המקלידים ובמיוחד המזכירות, התרגלו לסידור הישן. הוצע עוד סידור קלידים חילופי, ה-dvorak, שחוקרים רבים אמרו שהוא נוח וטוב הרבה יותר ממנו, אבל גם הוא לא הצליח להחליף את הנעילה של ה-qwerty בציבור.

האבסורד הגיע לשיאו כשהמציאו את מקלדת המחשב. לכאורה, היות ומחשב אינו מכונת כתיבה ואין לו מנופים שייתקעו זה בזה, ניתן היה לבחור מערך מקשים חדש ומוצלח. אבל היצרנים מיהרו אל המוכר ולמה שכולם התרגלו אליו, ההרגל בחר ב-QWERTY.

כך הביא ההרגל ההמוני לכך שאנו מקלידים במערכת שיעילותה פחותה משמעותית, מזו שיכולנו לעשות בה שימוש. אגב, סידור QWERTY לא עצר במקלדת המחשב והמשיך למכשירים רבים, ביניהם טלפונים חכמים, טבלטים, טלפרינטר ועוד. יחי ההרגל הגדול!


הנה סיפורה של מקלדת ה-QWERTY:

https://youtu.be/c8f6us-Sjlo


שעברה גם לעברית דרך סידור הקלידים לשפת היידיש (עברית):

https://youtu.be/OySK3gHnlkE


ממציא מקלדת ה-QWERTY הוא שולץ, הממציא של מכונת הכתיבה:

https://youtu.be/NCnbIcGQvsQ


סידור הקלידים לפי עיקרון הקוורטי ניצח:

https://youtu.be/QJ23jmHz0lM
האלפבית הראשון
מהו האלפבית הראשון בהיסטוריה?



שנים אחרי התפתחות כתב היתדות וכתב החרטומים, נראה בדיעבד שהכל היה מוכן לאלפבית פורץ הדרך, הא"ב הראשון בעולם. זה יקרה בראשית האלף ה-2 לפני הספירה, במכרות הנחושת של אזור סרביט אל ח'אדם, בדרום הר סיני. מקום מפתיע ועל ידי אנשים מפתיעים.

אבל רגע - היה כבר כתב, אז למה רק עכשיו אלף בית?

כי הכתב הזה הגיע זמן רב אחרי שנולדו מערכות כתב קדומות, שכללו מאות סימנים, החל מסוף האלף ה-4 לפני הספירה. בתחילה נוצר כתב יתדות מוגבל וראשוני, הכתב הראשון בעולם. הוא שימש בעיקר למטרות כספיות וחשבוניות ונולד ב"סהר הפורה", אזור מסופוטמיה שנחשב לערש התרבות. מכאן יצמח כאן כתב היתדות השומרי, ככל הנראה הכתב הראשון. לצדו יתפתח במצרים של אותם ימים כתב ההירוגליפים, עם כ-1500 הסימנים שהיוו את מאגר הרעיונות שבוטאו בו.

גם כתב היתדות של ארם נהריים וגם כתב החרטומים המצרי, שהתבסס על ההירוגליפים, ציורים שביטאו מילים - שניהם יכולים אולי לייצג את כל מה שניתן לומר בשפה המדוברת של אותם ימים, אבל היו מסורבלים ומורכבים מדי. כי כל אות בכתב היתדות וההירוגליפים ציינה הברה או רעיון שונה. כך אי אפשר היה לקדם תקשורת כתובה.

בכך הגיעה העת ההיסטורית ללידת האלפבית הראשון.

אבל נתחיל בגילויו. הממצאים שירמזו עליו אותרו בראש הר בדרום מדבר סיני. היו שם מאות הירוגליפים, שבהם שוטטה אשתו של פיטרי, ארכאולוג שחפר במקום בשנת 1905. הגברת שדרכה במקרה על שברי אבנים, בסמוך לאחד המכרות, שמה לב שיש עליהם סימנים מוזרים, שנראו לה "מכוערים". במבט ראשון דומה היה שהסימנים הם ניסיונות כושלים לכתוב הירוגליפים מצריים.

אבל פיטרי היה ארכאולוג נבון. הוא ראה שהכתובות הללו שונות מכתב הציורים של הפרעונים. הוא גם שם לב למספר המצומצם של הסימנים הללו ולעובדה שהם חוזרים על עצמם פעמים רבות. העובדות הללו הובילו אותו להערכה שככל הנראה מדובר בכתב אלפביתי, גם אם הוא לא הצליח עדיין לקוראו. עשור אחר כך, ב-1916 זיהה האגיפטולוג האנגלי אלן גארדינר שהכתובות הללו הן בכנענית.

מכאן הלכו החוקרים וגילו או העריכו שהכתב הזה נולד מכתב החרטומים המצרי, ששימש לו השראה וחומר גלם. ההירוגליפים היו מסובכים לאנשים לא משכילים, לעובדי המכרות הכנענים. סביר שהם היו מומחים בתחומם, כי הם הובאו מרחוק לעבוד במכרות הטורקיז והנחושת של דרום הר סיני, אבל לא ידעו קרוא וכתוב. מצד שני, הדיאלקטים של שפתם הכנענית דוברו אז בכל האזור.

דווקא חוסר הידע ויכולת הקריאה וכתיבה שלהם, והיותם לא חלק מההשכלה והממסד של תרבויות המזרח הקדום, דווקא הוא אפשר להם לחשוב שונה, מחוץ לקופסה.

כך שמכל המקומות בעולם הכתב הזה ייווצר ככל הנראה דווקא במדבר סיני ודווקא מעובדי מכרות כנענים ולא משכילים מדי. הזרים הללו, סיכוי גדול שמדובר בגאון יחיד, התקשו להבין ולקרוא את ההירוגליפים, חשבו והצליחו לפשט את סימני כתב החרטומים המצרי המצוירים והמציאו בעצמם שיטת כתיב שקל יהיה לזכור אותה.

ומה שמדהים הוא שנראה שהשיטה האלפביתית הומצאה במהלך ההיסטוריה רק פעם אחת ולא במקומות שונים במקביל, כמו דברים אחרים. היא הייתה כבר מהתחלה קומפקטית, פשוטה ונגישה יחסית ולא מסובכת לזכור - ביחס לקודמותיה, כמובן.

מאותו א"ב ראשוני שנולד במדבר סיני, עתידות להתפתח בהמשך כל שיטות האלפבית, כתבי הא"ב שאנו מכירים היום בעולם. כולן היו בנותיו - עברית, אנגלית, ערבית, רוסית קירילית ומרבית מערכות הכתב בשפות המודרניות של העולם המערבי.

אלפבית זה, שנולד מכתב ההירוגליפים המצרי במדבר דווקא, יכונה על ידי החוקרים "האלפבית הפרוטו-סינאי" והוא יהיה בשימוש בחצי האי סיני, במדבר. הוא יהווה באלף הראשון לפני הספירה, את הבסיס לאלפבית הפיניקי, שנחשב לאבי הכתב העברי העתיק. מהפיניקים ישאבו היוונים השראה לכתב שלהם ובמקביל ובדומה לכתב הארמי והפיניקי, ייוולד האלפבית העברי, עוד אחת ממערכות הבת של האלפבית הפרוטו-כנעני הראשון.

מכל אלה יתפתחו בהמשך שאר האלף-בתים המוכרים כיום.


הנה מקום המצאת האלף-בית במדבר סיני (עברית):

https://youtu.be/54TZ8YvV6xs


התפתחות האלפבית הראשון בתולדות המין האנושי:

https://youtu.be/ZBiuJ40t4rk


מקדש סרביט אל-ח'אדם, שבו התגלה האלפבית הפיניקי הקדום:

https://youtu.be/4TF0QQ1ptsI


מצגת וידאו על השפות שיתפתחו מהאלפבית הראשון:

https://youtu.be/tcK-VFFKbCA


ממנו צמחו שפות עתיקות רבות:

https://youtu.be/b-Bqe5rfl5s


סרט תיעודי קצר על הרגע שבו נולד האלפבית הקדום ביותר:

https://youtu.be/MM6BrZwkBRA?long=yes
קוד מורס
איך זוכרים את האלפבית בשפת מורס?



קשה לזכור את האלפבית של קוד מורס או שפת מורס. אז בעברית המציאו דרך פשוטה לזכור את האותיות בקווים ונקודות, על ידי הקבלה שלהם לניקוד של פתח וחיריק המזכירים את קוד המורס - פתח בתור קו וחיריק בתור נקודה.

למשל המילה אִמַא מייצגת את א'. הניקוד חיריק ופתח ולכן א' היא: נקודה קו.

עוד דוגמה? - ד' מיוצגת במילה דַלִיתִי. הניקוד הוא פתח, חיריק, חיריק ולכן ד' כותבים: קו נקודה נקודה.

אז לפניכם כל אותיות האלפבית.

שימו לב:

אִמַא, בַשלִי לִי מִיץ, גַמַדִים, דַלִיתִי, הַגַנַה, וִי, זַמַר לִירִי, חִיחִיחִיחִי, טִיט בִיצַה, יִידִיש, כַבִירַה, לִיבַבתִינִי, מַפַם, נַעִים, סַבִי אַבִי, עִיר הַנַמַל, פִיל קַנַדִי, צִיטַטַה, קַטַרִינַה, רִיבַתִי,שִירִי לִי, תַם.


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.