שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך האילתור תורם למוסיקת הג'אז?
אילתור (Improvisation) הוא מהמרכיבים החשובים ביותר בנגינת ג'אז. כשנגן מאלתר מוסיקה, הוא ממציא אותה בזמן הנגינה, ללא הכנה מוקדמת או הלחנה מראש - באופן ספונטני. האילתור המוסיקלי מושפע ממצב רוחו, מהאווירה מסביבו ברגע הנגינה, מהחיבור שלו לנגנים האחרים שבהרכב וכדומה.
בסגנונות הראשונים של הג'אז, כמו הדיקסילנד, הביג בנד והסווינג, התבסס האלתור על המנגינה. בהמשך ההיסטוריה של הג'אז, בסגנון הביבופ, השתנה גם האלתור באופן מהותי. בביבופ החלו האילתורים להתבסס ברובם על ההרמוניה, כלומר על האקורדים המורכבים של הביבופ, אלו שמלווים את המלודיה, אך מנגינת הקטעים.
האילתור בג'אז הוא מרכזי ומסימני ההיכר של הסגנון. מלבד מוסיקה עממית של ארצות וחברות שונות בעולם, אין כמעט סגנון מוסיקלי שהאילתור הוא כל כך מרכזי בו, כמו במוסיקת הג'אז, במיוחד לא במוסיקה אמנותית.
במוסיקה הקלאסית, למשל, נהג לאלתר הסולן שניגן עם התזמורת בקונצ'רטו, בסוף הפרק הראשון של היצירות הללו. כיום הנוהג הזה כמעט ולא קיים. במקומו נוהגים לבצע ביצירות אלה של הקונצ'רטו את אילתורי העבר של גדולי הכנרים, אילתורים שנרשמו בתווים ונשמרו "לטובת הדורות הבאים"...
הנה מוסיקאי ג'אז מדגים אילתורי ג'אז:
https://youtu.be/-_HwIpDhx9I?t=9m13s&end=11m17s
הדגמה של אימפרוביזציה, אילתור בפסנתר:
https://youtu.be/XwZqmVaAaRg
אילתור קולי של אמן הג'אז בובי מקפרין:
https://youtu.be/8eH8jS0DyO0
והרצאת טד על האילתור:
https://youtu.be/9z689tFlH0g?long=yes
מה גדול בקונצרט קלן של קית' גארט ב-1975?
אומרים שליצירתיות צריך גבולות ואז היא פורחת. שאם מגבילים ומונעים את כל האפשרויות, היצירתיות תגדל. כנראה שזה נכון וברוב המקרים. אחד המקרים המדהימים בתולדות המוסיקה היא הקונצרט ההוא, בעיר גרמנית, עם פסנתר לא מוצלח ומוסיקאי שכבר חשב לבטל אבל אז אמר לעצמו: "כל הכרטיסים נמכרו.. טוב, אז לפחות תהיה לנו ההקלטה של זה.."
ב-24 בינואר 1975, בבית האופרה של קלן (Cologne Opera House), התרחש משהו שאיש לא ציפה לו. קית' ג'ארט (Keith Jarrett), פסנתרן ג'אז אמריקאי בן 29 שכבר ידוע מעבודתו עם מיילס דייוויס (Miles Davis), עולה לבמה עייף, עם גב כואב, אחרי נסיעת לילה ארוכה מציריך (Zurich) שבשווייץ, כ-400 מייל ברכב ישן והוא לא ישן כמעט.
כשהוא מגיע לאולם, הוא מוצא על הבמה פסנתר שגוי לחלוטין. ג'ארט ביקש במפורש פסנתר מדגם בֶּזֶנדוֹרפֶר 290 אימפריאל, אחד הפסנתרים הגדולים בעולם, בן 97 קלידים. בשל בלבול, אנשי בית האופרה הכינו פסנתר בֶּזֶנדוֹרפֶר קטן המיועד לחזרות, לא מכוּון, עם דוושות תקועות וקלידים שלא עבדו.
בשל כך הכלי היה חלש בבס ושביר ברגיסטר העליון וג'ארט נאלץ להתרכז כמעט לחלוטין בטווח האמצעי של הקלידים. נמצא אמנם פסנתר אימפריאל חלופי, אך מכוון פסנתרים אנונימי אסר על התכנית המסוכנת להסיע אותו ברחובות קלן הגשומים. במקום זאת, הוא לוקח על עצמו לכוון את הפסנתר הפגום. "מכוון הפסנתר הציל את חיינו", אמרה ברנדס לאחר מכן. ממש לפני הקונצרט, המסעדה האיטלקית שאליה הלכו בלבלה את הזמנתו של ג'ארט ויצא שהוא עלה לבמה גם רעב.
המפיקה שארגנה את כל הערב הזה הייתה ורה ברנדס (Vera Brandes), בת 18, המארגנת הצעירה ביותר של קונצרטים בגרמניה. מאחר שלא היה מקובל לקיים קונצרטי ג'אז בבית האופרה של קלן, ההופעה נקבעה ל-23:30 ולמרות השעה המאוחרת, האולם בן 1,400 המושבים נמכר במלואו.
דמיינו איש יושב על במה ומנגן אלתורים חופשיים על כלי נגינה לא מוצלח. לפי כל התחזיות זה אמור להיות אסון מוסיקלי, אך מה שקרה בכ-66 הדקות שלאחר מכן הפך לאחת ההקלטות הנמכרות ביותר בהיסטוריה של הג'אז.
מה שגאוני בקונצרט קלן של ג'ארט הוא בין השאר שהוא פיתח נגינת אוסטינָטוֹ (ostinatos) של יד שמאל ווריאציות קצביות שפיצו על חוסר התהודה בבסים, טכניקות שנתנו לביצוע את האופי ההיפנוטי שלו. כל הקונצרט היה אימפרוביזציה טהורה, ללא תווים מוכנים מראש.
מנפרד אייכר, מייסד חברת ECM Records שהפיק את האלבום, ציין לאחר מכן שג'ארט ניגן כפי שניגן דווקא בגלל שהפסנתר היה כה גרוע. מגבלות הכלי הפכו לחוזק הגדול ביותר של המוסיקה.
האלבום שיצא מאוחר יותר אותה שנה הפך לאלבום הסולו הנמכר ביותר בהיסטוריה של הג'אז, עם למעלה מ-4 מיליון עותקים שנמכרו. ב-2025 רשמה ספריית הקונגרס האמריקאית את הקונצרט כיצירה בעלת "משמעות תרבותית, היסטורית ואסתטית".
ג'ארט עצמו היה במשך שנים רבות אמביוולנטי לחלוטין כלפי ההקלטה. תיעוד הקונצרט החי שנולד מתוך עייפות, כאב גב, פסנתר שבור וארוחת ערב שלא הגיעה, הפך ליצירת פסנתר מלודית ומלאת יופי שתיכנס להסטוריה ותשנה את מה שאנשים יחשבו שאפשר לעשות עם פסנתר סולו על במה.
הנה סיפור "קונצרט קלן" של קית' ג'ארט:
https://youtu.be/8AxivIeh7kM
במילותיו - קית' עצמו מספר:
https://youtu.be/y9rTZLjBOfI
אפילו סרט עשו על הקונצרט הזה - הנה הקדימון:
https://youtu.be/j83Ps9SmpF8
על שתיים מהדקות הכי יפות במוסיקה בניתוח הבא:
https://youtu.be/0BgXCDuqZvM?long=yes
הסיפור השלם של הקונצרט בקלן:
https://youtu.be/wIXMkZAcgRo?long=yes
והמוסיקה הנפלאה בקונצרט בקלן עם הפסנתר הפגום:
https://youtu.be/u-RZliAAe1I?long=yes
אלתור בג'אז
אילתור (Improvisation) הוא מהמרכיבים החשובים ביותר בנגינת ג'אז. כשנגן מאלתר מוסיקה, הוא ממציא אותה בזמן הנגינה, ללא הכנה מוקדמת או הלחנה מראש - באופן ספונטני. האילתור המוסיקלי מושפע ממצב רוחו, מהאווירה מסביבו ברגע הנגינה, מהחיבור שלו לנגנים האחרים שבהרכב וכדומה.
בסגנונות הראשונים של הג'אז, כמו הדיקסילנד, הביג בנד והסווינג, התבסס האלתור על המנגינה. בהמשך ההיסטוריה של הג'אז, בסגנון הביבופ, השתנה גם האלתור באופן מהותי. בביבופ החלו האילתורים להתבסס ברובם על ההרמוניה, כלומר על האקורדים המורכבים של הביבופ, אלו שמלווים את המלודיה, אך מנגינת הקטעים.
האילתור בג'אז הוא מרכזי ומסימני ההיכר של הסגנון. מלבד מוסיקה עממית של ארצות וחברות שונות בעולם, אין כמעט סגנון מוסיקלי שהאילתור הוא כל כך מרכזי בו, כמו במוסיקת הג'אז, במיוחד לא במוסיקה אמנותית.
במוסיקה הקלאסית, למשל, נהג לאלתר הסולן שניגן עם התזמורת בקונצ'רטו, בסוף הפרק הראשון של היצירות הללו. כיום הנוהג הזה כמעט ולא קיים. במקומו נוהגים לבצע ביצירות אלה של הקונצ'רטו את אילתורי העבר של גדולי הכנרים, אילתורים שנרשמו בתווים ונשמרו "לטובת הדורות הבאים"...
הנה מוסיקאי ג'אז מדגים אילתורי ג'אז:
https://youtu.be/-_HwIpDhx9I?t=9m13s&end=11m17s
הדגמה של אימפרוביזציה, אילתור בפסנתר:
https://youtu.be/XwZqmVaAaRg
אילתור קולי של אמן הג'אז בובי מקפרין:
https://youtu.be/8eH8jS0DyO0
והרצאת טד על האילתור:
https://youtu.be/9z689tFlH0g?long=yes
אומרים שליצירתיות צריך גבולות ואז היא פורחת. שאם מגבילים ומונעים את כל האפשרויות, היצירתיות תגדל. כנראה שזה נכון וברוב המקרים. אחד המקרים המדהימים בתולדות המוסיקה היא הקונצרט ההוא, בעיר גרמנית, עם פסנתר לא מוצלח ומוסיקאי שכבר חשב לבטל אבל אז אמר לעצמו: "כל הכרטיסים נמכרו.. טוב, אז לפחות תהיה לנו ההקלטה של זה.."
ב-24 בינואר 1975, בבית האופרה של קלן (Cologne Opera House), התרחש משהו שאיש לא ציפה לו. קית' ג'ארט (Keith Jarrett), פסנתרן ג'אז אמריקאי בן 29 שכבר ידוע מעבודתו עם מיילס דייוויס (Miles Davis), עולה לבמה עייף, עם גב כואב, אחרי נסיעת לילה ארוכה מציריך (Zurich) שבשווייץ, כ-400 מייל ברכב ישן והוא לא ישן כמעט.
כשהוא מגיע לאולם, הוא מוצא על הבמה פסנתר שגוי לחלוטין. ג'ארט ביקש במפורש פסנתר מדגם בֶּזֶנדוֹרפֶר 290 אימפריאל, אחד הפסנתרים הגדולים בעולם, בן 97 קלידים. בשל בלבול, אנשי בית האופרה הכינו פסנתר בֶּזֶנדוֹרפֶר קטן המיועד לחזרות, לא מכוּון, עם דוושות תקועות וקלידים שלא עבדו.
בשל כך הכלי היה חלש בבס ושביר ברגיסטר העליון וג'ארט נאלץ להתרכז כמעט לחלוטין בטווח האמצעי של הקלידים. נמצא אמנם פסנתר אימפריאל חלופי, אך מכוון פסנתרים אנונימי אסר על התכנית המסוכנת להסיע אותו ברחובות קלן הגשומים. במקום זאת, הוא לוקח על עצמו לכוון את הפסנתר הפגום. "מכוון הפסנתר הציל את חיינו", אמרה ברנדס לאחר מכן. ממש לפני הקונצרט, המסעדה האיטלקית שאליה הלכו בלבלה את הזמנתו של ג'ארט ויצא שהוא עלה לבמה גם רעב.
המפיקה שארגנה את כל הערב הזה הייתה ורה ברנדס (Vera Brandes), בת 18, המארגנת הצעירה ביותר של קונצרטים בגרמניה. מאחר שלא היה מקובל לקיים קונצרטי ג'אז בבית האופרה של קלן, ההופעה נקבעה ל-23:30 ולמרות השעה המאוחרת, האולם בן 1,400 המושבים נמכר במלואו.
דמיינו איש יושב על במה ומנגן אלתורים חופשיים על כלי נגינה לא מוצלח. לפי כל התחזיות זה אמור להיות אסון מוסיקלי, אך מה שקרה בכ-66 הדקות שלאחר מכן הפך לאחת ההקלטות הנמכרות ביותר בהיסטוריה של הג'אז.
מה שגאוני בקונצרט קלן של ג'ארט הוא בין השאר שהוא פיתח נגינת אוסטינָטוֹ (ostinatos) של יד שמאל ווריאציות קצביות שפיצו על חוסר התהודה בבסים, טכניקות שנתנו לביצוע את האופי ההיפנוטי שלו. כל הקונצרט היה אימפרוביזציה טהורה, ללא תווים מוכנים מראש.
מנפרד אייכר, מייסד חברת ECM Records שהפיק את האלבום, ציין לאחר מכן שג'ארט ניגן כפי שניגן דווקא בגלל שהפסנתר היה כה גרוע. מגבלות הכלי הפכו לחוזק הגדול ביותר של המוסיקה.
האלבום שיצא מאוחר יותר אותה שנה הפך לאלבום הסולו הנמכר ביותר בהיסטוריה של הג'אז, עם למעלה מ-4 מיליון עותקים שנמכרו. ב-2025 רשמה ספריית הקונגרס האמריקאית את הקונצרט כיצירה בעלת "משמעות תרבותית, היסטורית ואסתטית".
ג'ארט עצמו היה במשך שנים רבות אמביוולנטי לחלוטין כלפי ההקלטה. תיעוד הקונצרט החי שנולד מתוך עייפות, כאב גב, פסנתר שבור וארוחת ערב שלא הגיעה, הפך ליצירת פסנתר מלודית ומלאת יופי שתיכנס להסטוריה ותשנה את מה שאנשים יחשבו שאפשר לעשות עם פסנתר סולו על במה.
הנה סיפור "קונצרט קלן" של קית' ג'ארט:
https://youtu.be/8AxivIeh7kM
במילותיו - קית' עצמו מספר:
https://youtu.be/y9rTZLjBOfI
אפילו סרט עשו על הקונצרט הזה - הנה הקדימון:
https://youtu.be/j83Ps9SmpF8
על שתיים מהדקות הכי יפות במוסיקה בניתוח הבא:
https://youtu.be/0BgXCDuqZvM?long=yes
הסיפור השלם של הקונצרט בקלן:
https://youtu.be/wIXMkZAcgRo?long=yes
והמוסיקה הנפלאה בקונצרט בקלן עם הפסנתר הפגום:
https://youtu.be/u-RZliAAe1I?long=yes
