שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה לי מילר הצטלמה באמבטיה של היטלר?
כשהחלה מלחמת העולם השנייה, בהתחלה לא נתנו לה לסקר את המלחמה, כי היא אישה. כשהמלחמה הסתיימה היא כבר נחשבה לכתבת המלחמה המרתקת ביותר וצילומיה מאותה תקופה הפכו אותה לאגדה.
אליזבת "לי" מילר, או ליידי פנרוז מנישואין, לא הייתה מראש צלמת. בניו יורק של שנות ה-20, החלה האמריקאית היפה את הקריירה שלה כדוגמנית אופנה בכלל. משם היא עברה לבירת האופנה התמידית פריז, שם היא המשיכה לדגמן ולצד זה החלה גם להתנסות בצילום, בדגש על אמנות ואופנה.
צילום הרחצה שלה באמבטיה של היטלר (Lee Miller in Hitler's Bath) הוא אחד הסמלים האייקונים של הניצחון על היטלר ועל גרמניה הנאצית ומהדימויים המפורסמים של התקופה.
בשלום, במלחמה, באמנות ובאופנה - בסופו של דבר לי מילר נחשבת לאחת הצלמות המעניינות, העמוקות והאמיצות של המאה ה-20.
#חייה
היא נולדה ב-23 באפריל 1907 בפוקיפסי שבמדינת ניו יורק. בתחילה היא כאמור התפרסמה כדוגמנית אופנה וכעברה לפריז היא שימשה כמוזה של הצלם הסוריאליסטי הנודע מאן ריי (Man Ray), כתלמידתו וכאהובתו. די מהר מילר מתחילה לפתח טכניקות צילום חדשניות ונחשבה לחלוצה בתחום, כולל רעיון שהיא וריי, הרבה אחרי שנפרדו, המשיכו לנהל ויכוח מי המציא אותו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה היא שהתה בלונדון עם בן זוגה האציל וכשהחלו ההפצצות הקשות על העיר היא מצאה עבודה במגזין האופנה הבריטי ווג. בשלב מסוים היא מבקשת לסקר את המלחמה בשטחי הקרב עבור ווג ולאחר הסתייגויות של המערכת, בשל היותה אישה, היא מקבלת אישור לכך ויוצאת לשטחי הקרב בצרפת. בתחילה היא מסקרת רק את העורף של הצבא, אך בהדרגה היא מתגברת על ההתנגדות השובניסטית של המפקדים, להימצאה בשדות הקרב. היא מקבלת אישור חסר-תקדים לצלם את הלוחמה בשדה הקרב ובהדרגה היא מוכיחה את עצמה והופכת מצלמת גם לכתבת מלחמה מוערכת, שהקוראים אהבו לקרוא.
כצלמת וכתבת עיתונות מתעדת מילר את הפלישה לנורמנדי, את שחרור פריז ואת מראות הזוועה שראתה במחנות ההשמדה של הנאצים ובמחנות הריכוז אושוויץ ובוכנוואלד כששוחררו. רבים מצילומי הזוועה שהיא צילמה במחנות הנציחו ראשונים את זוועות השואה, אך לא פורסמו בזמן אמת, מחשש ש"ילחיצו את הקוראים"...
#הרחצה באמבטיה של היטלר
ללא ספק המפורסמת מכל תמונותיה היא הצילום בו תיעדה מילר את עצמה, כשהיא רוחצת באמבטיה של היטלר. הצילום נוצר כקריצה אירונית שהביא הניצחון על הרייך השלישי.
תחילתו ב-30 באפריל 1945, יום התאבדותו של אדולף היטלר בבונקר שלו בברלין. באותו יום מילר מגיעה למינכן, יחד עם עמיתה וחברה הטוב, צלם המגזין "לייף", דיוויד שרמן (David E. Scherman). השניים פורצים לדירתו הפרטית של היטלר ברחוב פרינצרגנטנפלאץ 16 במינכן ומחליטים ליצור צילום סמלי בעל משמעות פוליטית.
מילר ביימה בקפידה את הסצנה - הציבה על שפת האמבטיה דיוקן של היטלר, פסל קטן של אישה חשופה על השידה ואת מגפיה הצבאיים עם הבוץ ממחנה דכאו שביקרה באותו יום היא הניחה על שטיחון האמבטיה הנקי.
בצילום, שעתיד להפוך לסמלו של ניצחון בעלות הברית על הנאציזם, ישבה מילר עירומה באמבטיה, כשהיא מביטה מעבר לכתפה ובכך יוצרת ניגוד דרמטי בין היופי האנושי לבין זוועות המשטר שהתמוטט. הצילום מבטא את ההשפלה הסמלית של היטלר ואת שיבת החיים הנורמליים למקומות שבהם שלט הטרור שהוא הביא על העולם.
ביוני 1945 פרסם ה"ווג" האמריקאי כתבה של מילר, עם תמונות שצילמה במלחמה ותחת הכותרת "האמינו". אלה היו אותן תמונות "קשוחות" שהווג הבריטי סירב לפרסם זמן קצר לפני כן.
מילר נישאה ב-1947 לאמן הבריטי רולנד פנרוז (Roland Penrose) והם חיו חיי עושר. לאחר המלחמה היא המשיכה לעבוד בצילום למשך מספר שנים. אך בסופו של דבר היא נטשה את הצילום כמקצוע והפכה לטבחית גורמה. הפעם היא התפרסמה בבישול אוכל בצבעים מוזרים - תרנגולת ירוקה, ספגטי כחול וכרובית סגולה - שוב הגישה הסוריאליסטית שאפיינה את צילומיה האמנותיים, בצירוף היצירתיות האופיינית לה וששימשה אותה גם במטבח.
לאחר מותה בחוות פארלי ב-21 ביולי 1977 התגלו בעליית הגג של ביתה יותר מ-60 אלף תמונות ונגטיבים של עבודותיה. התמונות כללו צילומים סוריאליסטיים, מערכות אופנה של ווג, צילומי פוטו-ג'ורנליזם ממלחמת העולם השנייה ודיוקנאות של דמויות חשובות מהמאה ה-20. חלקם הגדול לא התפרסמו לפני כן.
בנה אנתוני גילה ופרסם את עבודתה החדשנית, כתב ספר על חייה ופועלה והשיב לה את הכבוד הראוי כאמנית עצמאית ולא רק כמוזה של אחרים.
כיום, נחשבת לי מילר לאחת מכתבות המלחמה הגדולות במאה ה-20. תצלומיה ממחנות הריכוז הם מהצילומים החשובים ביותר שתיעדו את השואה. לאחר מותה, הקימה משפחתה ארכיון על שמה ובנה ונכדתה המשיכו להנציח את פועלה והמורשת של הכתבת והצלמת המוערכת ביותר של זמנה.
הנה סקירה על התמונה הידועה של לי מילר:
https://youtu.be/kKE1vK19jx4
התמונה המפורסמת היא רק הדובדבן שלה:
https://youtu.be/PgEYNFam98Q
קיצור סיפורה:
https://youtu.be/Q1d8ETTWinE
קדימון סרט הקולנוע על רגעיה הגדולים של מילר:
https://youtu.be/DmFYkiUAAA8
צילומיה מאותם ימים של מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/8TT0vurcI3s
נכדתה מספרת בפירוט על חייה:
https://youtu.be/pZ17yAbew58?long=yes
וסיפורה המלא של לי מילר:
https://youtu.be/gx32m8-lmh8?long=yes
אמבט
כשהחלה מלחמת העולם השנייה, בהתחלה לא נתנו לה לסקר את המלחמה, כי היא אישה. כשהמלחמה הסתיימה היא כבר נחשבה לכתבת המלחמה המרתקת ביותר וצילומיה מאותה תקופה הפכו אותה לאגדה.
אליזבת "לי" מילר, או ליידי פנרוז מנישואין, לא הייתה מראש צלמת. בניו יורק של שנות ה-20, החלה האמריקאית היפה את הקריירה שלה כדוגמנית אופנה בכלל. משם היא עברה לבירת האופנה התמידית פריז, שם היא המשיכה לדגמן ולצד זה החלה גם להתנסות בצילום, בדגש על אמנות ואופנה.
צילום הרחצה שלה באמבטיה של היטלר (Lee Miller in Hitler's Bath) הוא אחד הסמלים האייקונים של הניצחון על היטלר ועל גרמניה הנאצית ומהדימויים המפורסמים של התקופה.
בשלום, במלחמה, באמנות ובאופנה - בסופו של דבר לי מילר נחשבת לאחת הצלמות המעניינות, העמוקות והאמיצות של המאה ה-20.
#חייה
היא נולדה ב-23 באפריל 1907 בפוקיפסי שבמדינת ניו יורק. בתחילה היא כאמור התפרסמה כדוגמנית אופנה וכעברה לפריז היא שימשה כמוזה של הצלם הסוריאליסטי הנודע מאן ריי (Man Ray), כתלמידתו וכאהובתו. די מהר מילר מתחילה לפתח טכניקות צילום חדשניות ונחשבה לחלוצה בתחום, כולל רעיון שהיא וריי, הרבה אחרי שנפרדו, המשיכו לנהל ויכוח מי המציא אותו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה היא שהתה בלונדון עם בן זוגה האציל וכשהחלו ההפצצות הקשות על העיר היא מצאה עבודה במגזין האופנה הבריטי ווג. בשלב מסוים היא מבקשת לסקר את המלחמה בשטחי הקרב עבור ווג ולאחר הסתייגויות של המערכת, בשל היותה אישה, היא מקבלת אישור לכך ויוצאת לשטחי הקרב בצרפת. בתחילה היא מסקרת רק את העורף של הצבא, אך בהדרגה היא מתגברת על ההתנגדות השובניסטית של המפקדים, להימצאה בשדות הקרב. היא מקבלת אישור חסר-תקדים לצלם את הלוחמה בשדה הקרב ובהדרגה היא מוכיחה את עצמה והופכת מצלמת גם לכתבת מלחמה מוערכת, שהקוראים אהבו לקרוא.
כצלמת וכתבת עיתונות מתעדת מילר את הפלישה לנורמנדי, את שחרור פריז ואת מראות הזוועה שראתה במחנות ההשמדה של הנאצים ובמחנות הריכוז אושוויץ ובוכנוואלד כששוחררו. רבים מצילומי הזוועה שהיא צילמה במחנות הנציחו ראשונים את זוועות השואה, אך לא פורסמו בזמן אמת, מחשש ש"ילחיצו את הקוראים"...
#הרחצה באמבטיה של היטלר
ללא ספק המפורסמת מכל תמונותיה היא הצילום בו תיעדה מילר את עצמה, כשהיא רוחצת באמבטיה של היטלר. הצילום נוצר כקריצה אירונית שהביא הניצחון על הרייך השלישי.
תחילתו ב-30 באפריל 1945, יום התאבדותו של אדולף היטלר בבונקר שלו בברלין. באותו יום מילר מגיעה למינכן, יחד עם עמיתה וחברה הטוב, צלם המגזין "לייף", דיוויד שרמן (David E. Scherman). השניים פורצים לדירתו הפרטית של היטלר ברחוב פרינצרגנטנפלאץ 16 במינכן ומחליטים ליצור צילום סמלי בעל משמעות פוליטית.
מילר ביימה בקפידה את הסצנה - הציבה על שפת האמבטיה דיוקן של היטלר, פסל קטן של אישה חשופה על השידה ואת מגפיה הצבאיים עם הבוץ ממחנה דכאו שביקרה באותו יום היא הניחה על שטיחון האמבטיה הנקי.
בצילום, שעתיד להפוך לסמלו של ניצחון בעלות הברית על הנאציזם, ישבה מילר עירומה באמבטיה, כשהיא מביטה מעבר לכתפה ובכך יוצרת ניגוד דרמטי בין היופי האנושי לבין זוועות המשטר שהתמוטט. הצילום מבטא את ההשפלה הסמלית של היטלר ואת שיבת החיים הנורמליים למקומות שבהם שלט הטרור שהוא הביא על העולם.
ביוני 1945 פרסם ה"ווג" האמריקאי כתבה של מילר, עם תמונות שצילמה במלחמה ותחת הכותרת "האמינו". אלה היו אותן תמונות "קשוחות" שהווג הבריטי סירב לפרסם זמן קצר לפני כן.
מילר נישאה ב-1947 לאמן הבריטי רולנד פנרוז (Roland Penrose) והם חיו חיי עושר. לאחר המלחמה היא המשיכה לעבוד בצילום למשך מספר שנים. אך בסופו של דבר היא נטשה את הצילום כמקצוע והפכה לטבחית גורמה. הפעם היא התפרסמה בבישול אוכל בצבעים מוזרים - תרנגולת ירוקה, ספגטי כחול וכרובית סגולה - שוב הגישה הסוריאליסטית שאפיינה את צילומיה האמנותיים, בצירוף היצירתיות האופיינית לה וששימשה אותה גם במטבח.
לאחר מותה בחוות פארלי ב-21 ביולי 1977 התגלו בעליית הגג של ביתה יותר מ-60 אלף תמונות ונגטיבים של עבודותיה. התמונות כללו צילומים סוריאליסטיים, מערכות אופנה של ווג, צילומי פוטו-ג'ורנליזם ממלחמת העולם השנייה ודיוקנאות של דמויות חשובות מהמאה ה-20. חלקם הגדול לא התפרסמו לפני כן.
בנה אנתוני גילה ופרסם את עבודתה החדשנית, כתב ספר על חייה ופועלה והשיב לה את הכבוד הראוי כאמנית עצמאית ולא רק כמוזה של אחרים.
כיום, נחשבת לי מילר לאחת מכתבות המלחמה הגדולות במאה ה-20. תצלומיה ממחנות הריכוז הם מהצילומים החשובים ביותר שתיעדו את השואה. לאחר מותה, הקימה משפחתה ארכיון על שמה ובנה ונכדתה המשיכו להנציח את פועלה והמורשת של הכתבת והצלמת המוערכת ביותר של זמנה.
הנה סקירה על התמונה הידועה של לי מילר:
https://youtu.be/kKE1vK19jx4
התמונה המפורסמת היא רק הדובדבן שלה:
https://youtu.be/PgEYNFam98Q
קיצור סיפורה:
https://youtu.be/Q1d8ETTWinE
קדימון סרט הקולנוע על רגעיה הגדולים של מילר:
https://youtu.be/DmFYkiUAAA8
צילומיה מאותם ימים של מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/8TT0vurcI3s
נכדתה מספרת בפירוט על חייה:
https://youtu.be/pZ17yAbew58?long=yes
וסיפורה המלא של לי מילר:
https://youtu.be/gx32m8-lmh8?long=yes
