שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו אמודאי שצולל למעמקים?
האמודאי הוא צוללן שלרוב מקבל את אספקת האוויר שלו באמצעות צינור המחובר לאונייה שמעליו ולא מבקבוקי חמצן אישיים, כמו הצוללנים המוכרים לנו.
בתחילת עידן הצלילות למעמקי הים החלו הצוללנים לצלול בתור אמודאים. כיום האמודאים הם צוללנים המתמחים בביצוע עבודות תת-ימיות המחייבות זמן עבודה רב ואספקת חמצן קבועה ולא מוגבלת.
כך הם עושים, למשל, בעבודות של תחזוקת אניות וכלי שיט, או בטיפול תת-מימי במתקנים ימיים. עבודות אחרות אלה נעשות פעמים רבות באמצעות אמודאים. גם משימות מורכבות של משיית כלי שיט טבועים מבוצעות במרבית המקרים בעזרתם של אמודאים.
עוד בימי הרנסאנס המציא המדען, איש האשכולות והמהנדס לאונרדו דה וינצ'י חליפת צלילה לבני אדם. החליפה הייתה עשויה ברובה מעור ובעלת חלונות זכוכית לעיניים.
לאונרדו תכנן שבבליטה מיוחדת מעל ז'קט העור יאוחסן האוויר ויועבר לנשימת האמודאי באמצעות צינורות שיובילו עד לפיו של הצוללן. הוא אפילו תכנן אזור לאגירת שתן בחליפה וכיסי כלים מיוחדים לכלי עבודה שיאפשרו לצוללן למלא את תפקידו.
במאה ה-20 המציאו המדען ז'ק קוסטו והמהנדס אמיל גנון את חליפת הצלילה המודרנית, הידועה בכינוייה ה"ריאה המימית". לא ידוע אם הכירו את תכניותיו של דה וינצי, אך הדמיון לחליפה שהוא תכנן הוא די מדהים.
הנה אמודאי שנקלע לאי של פראים בקומדיה "הנווט" של באסטר קיטון משנת 1924:
http://youtu.be/aCrVY9BxT8U?t=32s
אמודאים יורדים לעבודות תת-ימיות בצבא האמריקאי:
http://youtu.be/DZbMGkCDIwc
וצוללן שיורד לצלול עם כובע היסטורי של אמודאי:
https://youtu.be/eDXGiN5SZ8o
מהי חליפת הצלילה שהמציא לאונרדו דה וינצ'י?
כבר במאה ה-15 לספירה תכנן איש הרנסאנס לאונרדו דה וינצ'י את חליפת הצלילה שלו, ששילב אספקת אוויר, עם בקרת ציפה בחליפה אחת. היה שם גם זוג סנפירים ושנורקל. אמנם לאונרדו לא היה הממציא הראשון שתכנן חליפת צלילה לבני אדם, אבל כמו בפיתוחים נוספים שלו, גם הרעיון הזה היה גאוני ומתקדם ביחס לתקופה שבה פעל הגאון - תקופת הרנסאנס.
חליפת הצלילה שתכנן לאונרדו דה וינצ'י נועדה להיות עשויה כמעט לחלוטין מעור. היו בה ג'קט ומכנסיים ובחזית המסכה שלה תכנן לאונרדו חלונות זכוכית בשביל העיניים. את האוויר תכנן לאחסן בכיס, שהוא מעין בליטה בג'קט העור. ממנו יצאו צינורות שחוברו אל המסכה כך שהצוללן יוכל לנשום מהם. לאונרדו אף הרחיק ותכנן מקום בחליפה לאגירת שתן, למקרים שבהם הצוללן ייאלץ לשהות זמן רב במעמקים..
מבדיקה מדוקדקת של שרטוט ציוד הצלילה שתכנן לאונרדו, הסתבר לחוקרים שהמודל שלו עובד. אבל תכניותיו של לאונרדו נשארו על הנייר במשך כ-500 שנה. רק בשנת 1943 המציאו ז'אק קוסטו, ממציא ומדען נודע, והמהנדס אמיל גנון את ציוד הצלילה המודרני.
הנה לאונרדו דה וינצ'י וחליפת הצלילה שלו:
https://youtu.be/PwOlIGGDVjE?t=2m44s?end=3m18s
ומחקר מפורט על החליפה שפיתח לאונרדו לצלילה:
https://youtu.be/YjzZ1-Plgjs
אמודאי
האמודאי הוא צוללן שלרוב מקבל את אספקת האוויר שלו באמצעות צינור המחובר לאונייה שמעליו ולא מבקבוקי חמצן אישיים, כמו הצוללנים המוכרים לנו.
בתחילת עידן הצלילות למעמקי הים החלו הצוללנים לצלול בתור אמודאים. כיום האמודאים הם צוללנים המתמחים בביצוע עבודות תת-ימיות המחייבות זמן עבודה רב ואספקת חמצן קבועה ולא מוגבלת.
כך הם עושים, למשל, בעבודות של תחזוקת אניות וכלי שיט, או בטיפול תת-מימי במתקנים ימיים. עבודות אחרות אלה נעשות פעמים רבות באמצעות אמודאים. גם משימות מורכבות של משיית כלי שיט טבועים מבוצעות במרבית המקרים בעזרתם של אמודאים.
עוד בימי הרנסאנס המציא המדען, איש האשכולות והמהנדס לאונרדו דה וינצ'י חליפת צלילה לבני אדם. החליפה הייתה עשויה ברובה מעור ובעלת חלונות זכוכית לעיניים.
לאונרדו תכנן שבבליטה מיוחדת מעל ז'קט העור יאוחסן האוויר ויועבר לנשימת האמודאי באמצעות צינורות שיובילו עד לפיו של הצוללן. הוא אפילו תכנן אזור לאגירת שתן בחליפה וכיסי כלים מיוחדים לכלי עבודה שיאפשרו לצוללן למלא את תפקידו.
במאה ה-20 המציאו המדען ז'ק קוסטו והמהנדס אמיל גנון את חליפת הצלילה המודרנית, הידועה בכינוייה ה"ריאה המימית". לא ידוע אם הכירו את תכניותיו של דה וינצי, אך הדמיון לחליפה שהוא תכנן הוא די מדהים.
הנה אמודאי שנקלע לאי של פראים בקומדיה "הנווט" של באסטר קיטון משנת 1924:
http://youtu.be/aCrVY9BxT8U?t=32s
אמודאים יורדים לעבודות תת-ימיות בצבא האמריקאי:
http://youtu.be/DZbMGkCDIwc
וצוללן שיורד לצלול עם כובע היסטורי של אמודאי:
https://youtu.be/eDXGiN5SZ8o
כבר במאה ה-15 לספירה תכנן איש הרנסאנס לאונרדו דה וינצ'י את חליפת הצלילה שלו, ששילב אספקת אוויר, עם בקרת ציפה בחליפה אחת. היה שם גם זוג סנפירים ושנורקל. אמנם לאונרדו לא היה הממציא הראשון שתכנן חליפת צלילה לבני אדם, אבל כמו בפיתוחים נוספים שלו, גם הרעיון הזה היה גאוני ומתקדם ביחס לתקופה שבה פעל הגאון - תקופת הרנסאנס.
חליפת הצלילה שתכנן לאונרדו דה וינצ'י נועדה להיות עשויה כמעט לחלוטין מעור. היו בה ג'קט ומכנסיים ובחזית המסכה שלה תכנן לאונרדו חלונות זכוכית בשביל העיניים. את האוויר תכנן לאחסן בכיס, שהוא מעין בליטה בג'קט העור. ממנו יצאו צינורות שחוברו אל המסכה כך שהצוללן יוכל לנשום מהם. לאונרדו אף הרחיק ותכנן מקום בחליפה לאגירת שתן, למקרים שבהם הצוללן ייאלץ לשהות זמן רב במעמקים..
מבדיקה מדוקדקת של שרטוט ציוד הצלילה שתכנן לאונרדו, הסתבר לחוקרים שהמודל שלו עובד. אבל תכניותיו של לאונרדו נשארו על הנייר במשך כ-500 שנה. רק בשנת 1943 המציאו ז'אק קוסטו, ממציא ומדען נודע, והמהנדס אמיל גנון את ציוד הצלילה המודרני.
הנה לאונרדו דה וינצ'י וחליפת הצלילה שלו:
https://youtu.be/PwOlIGGDVjE?t=2m44s?end=3m18s
ומחקר מפורט על החליפה שפיתח לאונרדו לצלילה:
https://youtu.be/YjzZ1-Plgjs
