שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד הפכה חברת אמזון לחנות הגדולה בעולם?
חברת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם אמזון. קום היא מחלוצות המסחר המקוון באינטרנט. אמזון נוסדה על ידי ג'ף בזוס בשנת 1994. בתחילה היא נקראה Cadabra.com, אבל בזוס שינה את שמה במהרה לאמזון - על שם נהר האמזונאס. בזוס משמש מאז ועד היום יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה והוא הביא אותה לשווי של מאות מיליארדי דולרים.
אמזון היא הדוגמה הקלאסית לחנות שמספקת את "הזנב הארוך" של המוצרים. אם עד שנות ה-90 מכרו חנויות הספרים מעט רבי מכר להמוני אנשים, אמזון הציעה המוני כותרים וספרים למכירה, רובם ספרים שמעניינים מעט מאד לקוחות וששום חנות פיזית לא הייתה יכולה להציע למכירה.
החברה גם הצטיינה במכירות חכמות. היא הייתה הראשונה להציג ללקוחות המלצה בנוסח שאף רשמה עליו פטנט של דרך לעשיית עסקים: "אנשים שקנו מוצר זה, קנו גם את אלו"... והציגה פריטים נוספים.
אמזון נוסדה ב-1994 והתפרסמה בראשיתה במכירת ספרים. האתר עצמו נפתח ב-1995 ובתחילה פעל רק בארה"ב. בהדרגה פתח בזוס אתרים נפרדים עבור מדינות שונות.
בהמשך, אחרי שהפכה לחנות הספרים הגדולה בעולם והפכה לחברת ענק, החלה אמאזון למכור גם מוצרים נוספים כמו דיסקים, סרטים, מוצרי אלקטרוניקה, בגדים ועוד.
ואמזון גם הבינה כמה חשוב להיות ספקית אונליין מהירה ופשוטה לקנייה. אם פעם לקח לה 48 שעות לספק את הסחורה ללקוחות, כיום היא מספקת בערים הגדולות, בתוך שעתיים. היא מתעתדת להפעיל רחפנים שיספקו את המוצרים מתוך המחסן, ישירות אל פתח הבית.
אחרי שהפכה עם השנים לחברה טכנולוגית מהמובילות בתחומים כמו שירותים לחברות אינטרנט, חוות שרתי ענן ענקיות, פרסום מקוון לעסקים ועוד, כיום יצאה מעצמת המסחר האלקטרוני הזו מילולית לרחובות.
היא מפעילה רשת חנויות אוטונומיות, שאליהן נכנסים, נוטלים את המוצרים ויוצאים, מבלי לעמוד בקופה או לפגוש קופאים. מצלמות רואות מה אספתם והחיוב מגיע ישירות לחשבון הטלפון הנייד שלכם. זוהי רשת מסחר שהבינה את דור ה-Y ומספקת את צרכיו בפשטות, במהירות ובכל שעה - בלי תור ובלי שעות פתיחה או סגירה.
הנה סרטון קצר על ההיסטוריה של אמאזון:
http://youtu.be/_Ej4CvUv9iY
סרטון ארוך יותר על תולדותיה של אמזון:
http://youtu.be/ragPsesuk5U
הדרך שעושה חבילה של אמזון, בדרכה אל הלקוח:
http://youtu.be/8-DgmfMa5Zk
ממה עושה כיום אמזון את הרווחים העצומים שלה?
https://youtu.be/3nGAQWyzY94
ותכניות העתיד של החברה על הליקופטרים זעירים שיביאו את החבילות אל הלקוחות בעתיד:
http://youtu.be/f2kfl4j42ac?t=3s
איך הקים ג'ף בזוס בחניית ביתו את החנות הגדולה בעולם?
מקצוען המסחר האלקטרוני מספר 1 בעולם, מנהל קשוח עם התפרצויות זעם, האיש שהדיח את ביל גייטס מראש רשימת האיש העשיר בהיסטוריה המודרנית, הוא בעל אורח חיים צנוע ומי שמזהה חידושים הרבה לפני כולם. אבל מי האיש הזה שהקים את אימפריית המסחר הגדולה בהיסטוריה והביא את העולם כולו לעידן המסחר המקוון בלבד?
השנה היא שנת 1994, כשבוגר אוניברסיטת פרינסטון, ג'ף בזוס (Jeff Bezos), הקים בחניית ביתו, הגראז' של הבית, אתר קטן למכירת ספרים באינטרנט בשם אמזון.
האתר הזה עתיד להפוך ברבות הימים לחברת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם, אבל בשלב הראשון הוא מתבסס על "תכמון" פקחי מאין כמותו, שעתיד להפוך את בזוס בעתיד לאיש העשיר בעולם.
הרעיון המבריק של בזוס עתיד לזכות בכינוי "הזנב הארוך". בזוס זיהה שהאינטרנט עומד להשתלט על העולם וחשב לעצמו, שאם יקים חנות מקוונת לספרים, הוא לא חייב לנהוג כמו חנות פיזית, חנות "אמיתית", ולהחזיק את המלאי בחנות. הוא הציג באתר עשרות אלפי ספרים, שלא היו ברשותו. כשהוזמנו ספרים שונים, הוא היה רוכש אותם מהמוציאים לאור, מקבל אותם במשלוח ושולח ישר ללקוחות. זול יותר, כי לא צריך מחסנים ומאפשר למכור הרבה יותר כותרים.
כך הוא שינה למעשה, את עולם המסחר בספרים. במקום למכור מעט רבי מכר, ספרים מצליחים וטרנדיים, שהחנויות הרגילות מחזיקות רק אותם על המדפים ומוכרות להמונים, הוא הצליח להפוך את המשוואה. הוא מכר המון ספרים, שכל אחד מהם נמכר למעט אנשים ואולי אף לקונה אחד. כך הוא בעצם הציע מקום שבו ניתן למצוא כמעט כל ספר אפשרי. הוא מכר המון. ממש המון!
זו הייתה הברקה מסחרית ששינתה את פני האינטרנט. הספרים הנשכחים, ספרי הנישה הללו, היו "הזנב הארוך" של שוק הספרים - בדימוי לזנב הארוך של המטאורים המשתרכים אחרי כוכב שביט.
בזוס הפך את האתר שלו די מהר לחנות הספרים הגדולה בעולם. כשהוא הגיע לשליטה מוחלטת בענף, הוא החל למכור גם דיסקים ואחר כך פתח עוד ועוד מחלקות, ואתרים נפרדים למדינות שונות בעולם. צעדים אלו הפכו את אמזון לחנות הגדולה באינטרנט. עם השנים הוא זיהה תחומים חדשניים נוספים והוא מוביל גם בתחומי הספרים האלקטרוניים, דוגמת ה"קינדל" שלו וגם בתחום האחסון ב"ענן", שבו אמזון הקדימה את כל מתחריה ובעוד אינספור תחומי מסחר ושווקים.
כיום נראה שאמזון מוכרת פשוט הכל. בזוס קנה רשת סופרמרקטים אמריקאית והוא מוכר בסניפיה ללא קופות או קופאים. אנשים באים, נוטלים מוצרים מהמדפים ויוצאים הביתה. החיוב נעשה אוטומטית.
בזוס משמש עד היום יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה. שווייה של אמזון הוא של מאות מיליארדי דולרים, עם יכולת להפוך לחברה העסקית הגדולה בעולם. הוא עצמו, אגב, נחשב ב-2018 לאדם העשיר ביותר בעולם.
הנה סיפורו של ג'ף בזוס:
https://youtu.be/T_P1D_H1et8
טיפים לניהול ממנו שווים לא מעט, לא?
https://youtu.be/-aGz0FnoMgU
קווים לדמותו (עברית):
https://youtu.be/YlU9DqxMcvE
ראיון בתחילת הדרך ב-1997:
https://youtu.be/rWRbTnE1PEM
ועובדות מעניינות על בזוס:
https://youtu.be/JEA5saVv4Ek?long=yes
איך אנשים מתפקדים טוב יותר ממחשבים בטורקי של חברת אמזון?
תשלום על עבודה קלה מהבית וצבירת רווחים קלים אינם כל כך נפוצים או אפשריים בחברה המודרנית. אבל מסתבר שהמוח האנושי יכול לבצע בקלות ובמהירות רבה משימות שונות שמחשבים או מכונות המצוידות באינטליגנציה מלאכותית, מתקשים בהן עדיין.
רוצים דוגמאות? - משימות כמו תרגום של טקסטים, זיהוי עצמים בתמונות או אפילו זיהוי של מילים ופרטים בהאזנה להקלטות - כל אלו הן דוגמאות למשימות שמהנדסי ומדעני מחשבים מלמדים בהדרגה את המחשבים המשוכללים שלהם לבצע, אבל הם עדיין לא שם ונדרשת עזרה אנושית לביצועם. המשימות הללו נקראות HIT, קיצור של Human Intelligence tasks, או בעברית "משימות לאינטליגנציה אנושית".
את המשימות הללו בדיוק מטילה חברת אמזון על הגולשים שמעוניינים בכך, בשירות שנקרא Mturk, קיצור של הטורקי המכני (Mechanical Turk). השירות הזה מתבסס על מה שנקרא "מיקור המונים" (Crowdsourcing), בו מפעילים בני אדם רבים לביצוע משימות עבור חברה או ארגון, שאם היו רוצים למלא את המשימות הללו, היו צריכים להעסיק המוני עובדים.
אמזון הבריקה ראשונה ברעיון של מיזוג היכולות של בני אדם בביצוע פעולות מסוימות, עם המהירות והיעילות שמאפשרת רשת האינטרנט. בכך היא מצליחה לטפל בבת-אחת, בתוך ימים ספורים ובמקביל, במאות אלפי או אפילו מיליוני משימות HIT שהיא מקבלת על עצמה לביצוע. כך נעזרת אמזון בגולשים כדי לבצע עבור לקוחותיה את אותם פרויקטים, שבאופן רגיל היו מחייבים אותה לזמן רב ולסכומים גדולים למימון של צוותים קטנים ויקרים להפעלה.
אותם גולשים שמעורבים במיקור ההמונים הזה של אמאזון מכונים לעתים "עובדים של סנט 1". את השם הזה הם קיבלו, כי הם זוכים לתשלום זעום על משימות כאלה, אבל צוברים כסף ושכר ראוי, כתוצאה ממילוי משימות רבות מסוג זה.
בין המשימות שמציעים באמזון לגולשים לבצע יש נושאים כמו תרגום קטעים משפה לשפה, תמלול של הקלטות ועד משימות כמו איתור נעדרים בצילומי לוויין, כמו שנעשה בחיפושים שנערכו בתצלומי אוויר, אחרי שמיליארדר מפורסם נעלם עם היכטה שלו בלב ים.
העובדים של הטורקי המכני של אמזון נדרשים גם למשימות כמו זיהוי שמות האמנים המופיעים בגופנים שונים ומשונים בתצלומים של אלבומי מוסיקה ישנים שהוצגו להם, בבחירה של תמונות טובות מבין אוסף אדיר שהועמד לבחינתם בפרויקט שנקרא A9 וכדומה.
שמו של השירות ניתן לו בהשראת "הטורקי המכני" של קמפלן. אותו קמפלן היה נוכל, שהפעיל את מכונת השחמט שניצחה את כל מי ששיחקו נגדה. אבל אחרי מותו של הנוכל, התגלה שהמכונה המופלאה הזו הופעלה למעשה, בידי שחקן שחמט מומחה שהסתתר בתוכה... תוכלו לקרוא על זה בתגית "הטורקי המכני".
הנה הסבר על הטורקי של אמאזון:
https://youtu.be/3dqlxbj0V1E
והסברים שמספק המחשב לנושא:
https://youtu.be/BiPm9Esx4DE
הסבר של השירות:
https://youtu.be/WTOpIsplNnk
ומדריך לטורקי המכני של אמזון:
https://youtu.be/2-wRpp4H_Q4
איך יובילו חבילות בעתיד?
חברת אמאזון היא אולי חברת המסחר החדשנית והטכנולוגית בעולם. אך אחת הבעיות שמטרידות אותה הוא השילוח המהיר של חבילות אל המזמינים. שירות עתידי שמתכננת החברה הוא "אמזון פריים אייר", שבאמצעותו יובילו רחפנים את החבילות שהוזמנו מהם, היישר מהמחסנים המקומיים שלהם - אל פתח דלתו של המזמין.
רחפנים כאלה יהיו מצוידים ביכולות ניווט מדויקות, במערכת תקשורת מתוחכמת, שתשדר ללקוח את מיקום החבילה בכל שנייה ותזמן אותו לצאת אל פתח הבית, בדיוק ברגע שבו מונחתת החבילה שלו בפתח הדלת.
ואמזון לא היחידה - גם חברות שילוח גדולות, כמו חברת UPS למשל, בודקות או מפתחות שליחים רובוטיים משלהן.
הנה רחפן החבילות המתוכנן:
http://youtu.be/f2kfl4j42ac?t=3s
הקורונה והסגרים הכניסו גם את הישראלים לתחרות בתחום (עברית):
https://youtu.be/kEzhXGkVWFM
העתיד של השליחים, לפי אמזון:
http://youtu.be/98BIu9dpwHU
ופרודיות על גנבי חבילות וציידי תחתונים שיוליד השירות הזה:
http://youtu.be/ViqsDpTvRdk
איך חנויות ואתרי שיווק מעודדים קניות אימפולסיביות?
מכירים את בלבול החושים שמתלווה לגלישה אל אתר קניות באינטרנט או לביקור בקניון עשיר באפשרויות קנייה? שמתם לב איך לפתע משתבשים לכם בסופרמרקט לא פעם כושר השיפוט והשליטה העצמית שלכם בארנק או בכרטיס האשראי?
זה לא קורה לכם או להורים שלכם במקרה. מדענים יודעים להעריך ש-50% מהרכישות שלנו הן כאלה שלא תכננו מראש. זה נתון מדהים שזכה לשם "קניות דחפים" (Impulse buying). רכישות כאלה מייצרות רווחים עצומים למוכרים, כי הן מפתות את הצרכן או הצרכנית להתעלם מרשימת הקניות שלהם ומרגע שהרשימה נפרצת קל הרבה יותר למכור לך שטויות.
כך שכדאי לדעת שקניות לא מתוכננות, או רכישות אימפולסיביות כאלה, נוצרות במכוון על ידי מומחי הרשתות והאתרים הללו. הם יודעים ללחוץ על הכפתורים הנכונים במוח שלנו ולגרום לנו לעשות דברים שלא התכוונו מראש. הדופמין נותן לנו הרגשה נהדרת ומאוד מטעה. פרטים על כך עוד רגע.
אבל איך זה מצליח להם?
אז מדובר במה שנקרא "אפקט גרואן" (Gruen effect). זה מתייחס לקנייה בולמוסית של מוצרים שלא תיכננו לקנות ברשימת הקניות שלנו. דברים שקנינו מבלי להתכוון מראש ובהחלטה רגעית, בלי לחשוב.
אותן קניות אימפולסיביות שהזכרנו הן חלק משמעותי בתרבות הצריכה המטורפת של העולם השבע, זו שקיבלה גם את המנוי הסרקסטי של "תרבות השפע". למה סרקסטי? - כי מרבית "פורצי רשימת הקניות" הללו אינם אנשים אמידים. הם קונים המון דברים מיותרים ולא מעט בשל כך גם נכנסים לאוברדרפט ולחובות בחשבון הבנק והאשראי שלהם.
"אפקט גרואן" נקרא על שמו של אדריכל הקניון הראשון, ויקטור גרואן, הידוע כמי שייסד ב-1959 את הקניון הראשון בארה"ב.
האפקט כאפקט פסיכולוגי פועל בכניסה של אדם לחנות, בין אם פיזית ובין בכניסה וירטואלית לאתר המוכר מוצרים, כי אין הבדל פסיכולוגי בכניסה אליהם. מאיקאה ועד אמזון - חברות מסחר מתקדמות יודעות לייצר אותו היטב.
יש גם קניה רגשית (Emotional shopping), שבה אנו קונים כדי לפצות את עצמנו על תסכול, עצב, דכאון וכדומה.
בין אם יש לנו כסף למימון הקניות המיותרות ובין אם לא - החומרנות הזו שבה אנו קונים דברים שאיננו זקוקים להם היא בעיה. הקניות הללו הן אחת הסיבות למצבים כלכליים קשים אצל משפחות רבות ויחידים בעולם המודרני ובמיוחד במדינות המפותחות. הם אחת הסיבות העיקריות, אם לא העיקרית, שאנשים חיים על המינוס ולא מצליחים לחיות לפי הכנסותיהם. זו גם הסיבה שארגוני צרכנות ומחוקקים בלא מעט מדינות, חוקקו חוקים המאפשרים ביטול קניות באינטרנט והחזרת או החלפת מוצרים בחנויות רגילות.
אבל לא סתם זה קורה. השופינג המלהיב, התזזיתי, מייצר הדופמין וזה שאין לו סוף, מתנהל לא רק במרחבי הקניון או בין מסכי המוצרים של אמזון או עלי אקספרס. השופינג הזה הוא חלק מתרבות שפע, או לפחות כך היא נקראת כי השפע שאנו חשים הוא די אשלייה במרבית המקרים. יש שפע - הוא פשוט לא נחלתם של רובנו. השופינג הזה הוא חלק מקדחת קניות אנושית, קניות שברובן אינן נחוצות ומייצרות זבל בכמויות, זיהום אוויר מטורף, עקירת יערות, הרס משאבי טבע יקרים מפז וחשובים גם לקיומנו על כדור הארץ. ניצול של עובדים במדינות עניות, סחר לא הוגן ועוד המון דברים מעוותים.
הנה הקניות של ההזדמנות או הקניה הרגשית, שמנסה לגרום לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו או לפצות על דיכאון או עצב:
https://youtu.be/cF2UzT0TCBA
כך נראית הקנייה האימפולסיבית:
https://youtu.be/L3caFkCaUaY
קונים אונליין בקלות ובזול, הדופמין עולה, ההתרגשות גואה ואז...
https://youtu.be/_qWHJ29-s4U
זהו אפקט גרואן שמסביר את הקניות האימפולסיביות:
https://youtu.be/plyZzgAsODc
כך מייצרת איקאה מכירות מטורפות של דברים שלא התכוונו לקנות:
https://youtu.be/WYKUJgMRQ7A
זו הדרך בה תוכלו להמנע מקניות אימפולסיביות:
https://youtu.be/FY6pCHkeED4
משהו על חומרנות ומה המחיר שאנו באמת משלמים עליה:
https://youtu.be/VPjkhhDaeYE
ולסיום, חיוך על קניות וחומרנות:
https://youtu.be/8EPu2gNJI9I
למה טובה פרסונליזציה ברשת?
פרסונליזציה (Personalization) באתרי אינטרנט או באפליקציות, היא התאמה אישית של התוכן המוצג למשתמש, לתחומי העניין האישיים שלו ולמה שהוא מעדיף, מחפש ומתעניין.
החשיבות של הפרסונליזציה היא שלכל אדם יש תחומי עניין שונים במקצת, כך שאם יותאמו התכנים במיוחד לכל משתמש, קורא, או צרכן, הוא ייהנה מהם הרבה יותר ויבצע פעולות שישתלמו גם לשירות המקוון. זה יקרה משום שהתוכן שיותאם למשתמש יהיה יותר רלוונטי ובעל משמעות רבה יותר עבורו.
כך יוצא שפרסונליזציה היא טכנולוגיה משבשת, אחד הכלים הכי חזקים בדרך לשיבוש חיובי של שווקים שזקוקים לשיבוש, באנגלית "דיסראפשן" (Distruption), כלומר לחדשנות. על ההמלצות של ספוטיפיי שמעתם? - פרסונליזציה. שנעשית מצוין.
באתרים רבים ניתן כיום למצוא רמות שונות של פרסונליזציה. דוגמאות לכך לא חסרות. הכי מוכרות הן תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל, שמותאמות לתחומי העניין של המחפש ולהיסטוריית החיפושים שלו. גוגל לומדת כל אחד מאיתנו ומתאימה לנו תוצאות חיפוש אישיות. אגב, באותה שיטה היא גם מתאימה לנו פרסומות - היא גם יודעת מה חיפשנו או במה עוסק דף האינטרנט שבו אנו מתעניינים כרגע וגם מכירה אותנו, על תחביבינו, תחומי העניין שלנו ומה אנחנו חולמים לקנות...
דוגמאות מוכרות נוספות הן למשל הצעות לחברים אפשריים שפייסבוק מציגה לנו, או הצגת פוסטים מומלצים בפיד של המשתמשים. השירות החברתי הזה לא מציג את אותם פוסטים ותכנים לכלל המשתמשים, כמו בבלוג רגיל, אלא בוחר פוסטים מתאימים ומותאמים לכל אחד ואחד. המטרה של פייסבוק היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן ברשת החברתית שלה. הפרס שלה על השימוש המוגדל שלנו ברשת החברתית הוא הרבה לחיצות וצפיות בפרסומות, כמו גם מידע שהיא צוברת עלינו ושווה לה הון.
עוד דוגמאות הן המלצות על ספרים ומוצרים שיעניינו את המשתמש בחנות המקוונת של אמזון. אלה ניתנות על פי הלימוד של תחומי העניין שלו, כפי שבאו לידי ביטוי בקניות קודמות ובעיון באתר. כשהם מוצגים כך אנו מתפתים לקנות יותר מאשר תכננו. התוצאה היא שורת רווח מוגדלת ועשרות מיליארדי דולרים יותר.
פרסונליזציה עובדת טוב לשביעות הרצון שלנו משירותים נוספים. כך גם ממליצים על סרטים בשירות של נטפליקס, שירות שאגב יש לו המון לאיפה להשתפר. כך ממליצים באפליקציית ספוטיפיי על שירים או מוסיקה שתואמת לטעם המשתמש ובאתר YouTube, על סרטונים שהמשתמש עשוי לאהוב.
בשביל המשתמשים הפרסונליזציה עושה הרבה יותר מסתם המלצות טובות. אם נרצה להבין מדוע העיתונות המודפסת הולכת ונסגרת, כדאי להביט באפליקציה של גוגל ניוז. כשהיא מתאימה לנו הקוראים את החדשות המוגשות לנו מאתרי חדשות שונים, כך שנקבל את החדשות שבהם אנו מתעניינים, היא מבצעת פרסונליזציה.
בעולם המהיר שבו אנו חיים, עם אינספור הסחות דעת וכל כך מעט זמן פנוי, ההתאמה שעושים שירותים כאלה היא הצלה לאדם העסוק. כך ורק כך יקבל מי שחובב פוליטיקה הרבה חדשות מהתחום הפוליטי ופחות רכילות, שאותה יקבלו מי שממש אוהבים רכילות ושונאים חדשות פוליטיות או חדשות מעולם הפלילים, שלא פעם אגב מצטלבות דרכיהן באופן מוזר...
הנה פרסונליזציית התוכן:
https://youtu.be/iZko_YquwjU
איש שיווק מסביר איך פרסונליזציה משמשת להגדלת המכירות (עברית):
https://youtu.be/3wYkgclinDM
גם בחינוך מחפשים את הפיצוח הפרסונלי להוראה (עברית):
https://youtu.be/08zPDkfRnJw
ברור שפרסונליזציה של התוכן היא כלי שיווקי מעולה:
https://youtu.be/U39SZCB_i9w
יש לה המון יתרונות והיבטים:
https://youtu.be/iFgnQ0Uwl1M
ואנשים בימינו התרגלו ומעדיפים טיפול אישי באתרים מסחריים, גם אם ברור להם שיש לו גם מטרות מסחריות:
https://youtu.be/fJT4xP1oZNE
חברת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם אמזון. קום היא מחלוצות המסחר המקוון באינטרנט. אמזון נוסדה על ידי ג'ף בזוס בשנת 1994. בתחילה היא נקראה Cadabra.com, אבל בזוס שינה את שמה במהרה לאמזון - על שם נהר האמזונאס. בזוס משמש מאז ועד היום יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה והוא הביא אותה לשווי של מאות מיליארדי דולרים.
אמזון היא הדוגמה הקלאסית לחנות שמספקת את "הזנב הארוך" של המוצרים. אם עד שנות ה-90 מכרו חנויות הספרים מעט רבי מכר להמוני אנשים, אמזון הציעה המוני כותרים וספרים למכירה, רובם ספרים שמעניינים מעט מאד לקוחות וששום חנות פיזית לא הייתה יכולה להציע למכירה.
החברה גם הצטיינה במכירות חכמות. היא הייתה הראשונה להציג ללקוחות המלצה בנוסח שאף רשמה עליו פטנט של דרך לעשיית עסקים: "אנשים שקנו מוצר זה, קנו גם את אלו"... והציגה פריטים נוספים.
אמזון נוסדה ב-1994 והתפרסמה בראשיתה במכירת ספרים. האתר עצמו נפתח ב-1995 ובתחילה פעל רק בארה"ב. בהדרגה פתח בזוס אתרים נפרדים עבור מדינות שונות.
בהמשך, אחרי שהפכה לחנות הספרים הגדולה בעולם והפכה לחברת ענק, החלה אמאזון למכור גם מוצרים נוספים כמו דיסקים, סרטים, מוצרי אלקטרוניקה, בגדים ועוד.
ואמזון גם הבינה כמה חשוב להיות ספקית אונליין מהירה ופשוטה לקנייה. אם פעם לקח לה 48 שעות לספק את הסחורה ללקוחות, כיום היא מספקת בערים הגדולות, בתוך שעתיים. היא מתעתדת להפעיל רחפנים שיספקו את המוצרים מתוך המחסן, ישירות אל פתח הבית.
אחרי שהפכה עם השנים לחברה טכנולוגית מהמובילות בתחומים כמו שירותים לחברות אינטרנט, חוות שרתי ענן ענקיות, פרסום מקוון לעסקים ועוד, כיום יצאה מעצמת המסחר האלקטרוני הזו מילולית לרחובות.
היא מפעילה רשת חנויות אוטונומיות, שאליהן נכנסים, נוטלים את המוצרים ויוצאים, מבלי לעמוד בקופה או לפגוש קופאים. מצלמות רואות מה אספתם והחיוב מגיע ישירות לחשבון הטלפון הנייד שלכם. זוהי רשת מסחר שהבינה את דור ה-Y ומספקת את צרכיו בפשטות, במהירות ובכל שעה - בלי תור ובלי שעות פתיחה או סגירה.
הנה סרטון קצר על ההיסטוריה של אמאזון:
http://youtu.be/_Ej4CvUv9iY
סרטון ארוך יותר על תולדותיה של אמזון:
http://youtu.be/ragPsesuk5U
הדרך שעושה חבילה של אמזון, בדרכה אל הלקוח:
http://youtu.be/8-DgmfMa5Zk
ממה עושה כיום אמזון את הרווחים העצומים שלה?
https://youtu.be/3nGAQWyzY94
ותכניות העתיד של החברה על הליקופטרים זעירים שיביאו את החבילות אל הלקוחות בעתיד:
http://youtu.be/f2kfl4j42ac?t=3s
מקצוען המסחר האלקטרוני מספר 1 בעולם, מנהל קשוח עם התפרצויות זעם, האיש שהדיח את ביל גייטס מראש רשימת האיש העשיר בהיסטוריה המודרנית, הוא בעל אורח חיים צנוע ומי שמזהה חידושים הרבה לפני כולם. אבל מי האיש הזה שהקים את אימפריית המסחר הגדולה בהיסטוריה והביא את העולם כולו לעידן המסחר המקוון בלבד?
השנה היא שנת 1994, כשבוגר אוניברסיטת פרינסטון, ג'ף בזוס (Jeff Bezos), הקים בחניית ביתו, הגראז' של הבית, אתר קטן למכירת ספרים באינטרנט בשם אמזון.
האתר הזה עתיד להפוך ברבות הימים לחברת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם, אבל בשלב הראשון הוא מתבסס על "תכמון" פקחי מאין כמותו, שעתיד להפוך את בזוס בעתיד לאיש העשיר בעולם.
הרעיון המבריק של בזוס עתיד לזכות בכינוי "הזנב הארוך". בזוס זיהה שהאינטרנט עומד להשתלט על העולם וחשב לעצמו, שאם יקים חנות מקוונת לספרים, הוא לא חייב לנהוג כמו חנות פיזית, חנות "אמיתית", ולהחזיק את המלאי בחנות. הוא הציג באתר עשרות אלפי ספרים, שלא היו ברשותו. כשהוזמנו ספרים שונים, הוא היה רוכש אותם מהמוציאים לאור, מקבל אותם במשלוח ושולח ישר ללקוחות. זול יותר, כי לא צריך מחסנים ומאפשר למכור הרבה יותר כותרים.
כך הוא שינה למעשה, את עולם המסחר בספרים. במקום למכור מעט רבי מכר, ספרים מצליחים וטרנדיים, שהחנויות הרגילות מחזיקות רק אותם על המדפים ומוכרות להמונים, הוא הצליח להפוך את המשוואה. הוא מכר המון ספרים, שכל אחד מהם נמכר למעט אנשים ואולי אף לקונה אחד. כך הוא בעצם הציע מקום שבו ניתן למצוא כמעט כל ספר אפשרי. הוא מכר המון. ממש המון!
זו הייתה הברקה מסחרית ששינתה את פני האינטרנט. הספרים הנשכחים, ספרי הנישה הללו, היו "הזנב הארוך" של שוק הספרים - בדימוי לזנב הארוך של המטאורים המשתרכים אחרי כוכב שביט.
בזוס הפך את האתר שלו די מהר לחנות הספרים הגדולה בעולם. כשהוא הגיע לשליטה מוחלטת בענף, הוא החל למכור גם דיסקים ואחר כך פתח עוד ועוד מחלקות, ואתרים נפרדים למדינות שונות בעולם. צעדים אלו הפכו את אמזון לחנות הגדולה באינטרנט. עם השנים הוא זיהה תחומים חדשניים נוספים והוא מוביל גם בתחומי הספרים האלקטרוניים, דוגמת ה"קינדל" שלו וגם בתחום האחסון ב"ענן", שבו אמזון הקדימה את כל מתחריה ובעוד אינספור תחומי מסחר ושווקים.
כיום נראה שאמזון מוכרת פשוט הכל. בזוס קנה רשת סופרמרקטים אמריקאית והוא מוכר בסניפיה ללא קופות או קופאים. אנשים באים, נוטלים מוצרים מהמדפים ויוצאים הביתה. החיוב נעשה אוטומטית.
בזוס משמש עד היום יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה. שווייה של אמזון הוא של מאות מיליארדי דולרים, עם יכולת להפוך לחברה העסקית הגדולה בעולם. הוא עצמו, אגב, נחשב ב-2018 לאדם העשיר ביותר בעולם.
הנה סיפורו של ג'ף בזוס:
https://youtu.be/T_P1D_H1et8
טיפים לניהול ממנו שווים לא מעט, לא?
https://youtu.be/-aGz0FnoMgU
קווים לדמותו (עברית):
https://youtu.be/YlU9DqxMcvE
ראיון בתחילת הדרך ב-1997:
https://youtu.be/rWRbTnE1PEM
ועובדות מעניינות על בזוס:
https://youtu.be/JEA5saVv4Ek?long=yes
תשלום על עבודה קלה מהבית וצבירת רווחים קלים אינם כל כך נפוצים או אפשריים בחברה המודרנית. אבל מסתבר שהמוח האנושי יכול לבצע בקלות ובמהירות רבה משימות שונות שמחשבים או מכונות המצוידות באינטליגנציה מלאכותית, מתקשים בהן עדיין.
רוצים דוגמאות? - משימות כמו תרגום של טקסטים, זיהוי עצמים בתמונות או אפילו זיהוי של מילים ופרטים בהאזנה להקלטות - כל אלו הן דוגמאות למשימות שמהנדסי ומדעני מחשבים מלמדים בהדרגה את המחשבים המשוכללים שלהם לבצע, אבל הם עדיין לא שם ונדרשת עזרה אנושית לביצועם. המשימות הללו נקראות HIT, קיצור של Human Intelligence tasks, או בעברית "משימות לאינטליגנציה אנושית".
את המשימות הללו בדיוק מטילה חברת אמזון על הגולשים שמעוניינים בכך, בשירות שנקרא Mturk, קיצור של הטורקי המכני (Mechanical Turk). השירות הזה מתבסס על מה שנקרא "מיקור המונים" (Crowdsourcing), בו מפעילים בני אדם רבים לביצוע משימות עבור חברה או ארגון, שאם היו רוצים למלא את המשימות הללו, היו צריכים להעסיק המוני עובדים.
אמזון הבריקה ראשונה ברעיון של מיזוג היכולות של בני אדם בביצוע פעולות מסוימות, עם המהירות והיעילות שמאפשרת רשת האינטרנט. בכך היא מצליחה לטפל בבת-אחת, בתוך ימים ספורים ובמקביל, במאות אלפי או אפילו מיליוני משימות HIT שהיא מקבלת על עצמה לביצוע. כך נעזרת אמזון בגולשים כדי לבצע עבור לקוחותיה את אותם פרויקטים, שבאופן רגיל היו מחייבים אותה לזמן רב ולסכומים גדולים למימון של צוותים קטנים ויקרים להפעלה.
אותם גולשים שמעורבים במיקור ההמונים הזה של אמאזון מכונים לעתים "עובדים של סנט 1". את השם הזה הם קיבלו, כי הם זוכים לתשלום זעום על משימות כאלה, אבל צוברים כסף ושכר ראוי, כתוצאה ממילוי משימות רבות מסוג זה.
בין המשימות שמציעים באמזון לגולשים לבצע יש נושאים כמו תרגום קטעים משפה לשפה, תמלול של הקלטות ועד משימות כמו איתור נעדרים בצילומי לוויין, כמו שנעשה בחיפושים שנערכו בתצלומי אוויר, אחרי שמיליארדר מפורסם נעלם עם היכטה שלו בלב ים.
העובדים של הטורקי המכני של אמזון נדרשים גם למשימות כמו זיהוי שמות האמנים המופיעים בגופנים שונים ומשונים בתצלומים של אלבומי מוסיקה ישנים שהוצגו להם, בבחירה של תמונות טובות מבין אוסף אדיר שהועמד לבחינתם בפרויקט שנקרא A9 וכדומה.
שמו של השירות ניתן לו בהשראת "הטורקי המכני" של קמפלן. אותו קמפלן היה נוכל, שהפעיל את מכונת השחמט שניצחה את כל מי ששיחקו נגדה. אבל אחרי מותו של הנוכל, התגלה שהמכונה המופלאה הזו הופעלה למעשה, בידי שחקן שחמט מומחה שהסתתר בתוכה... תוכלו לקרוא על זה בתגית "הטורקי המכני".
הנה הסבר על הטורקי של אמאזון:
https://youtu.be/3dqlxbj0V1E
והסברים שמספק המחשב לנושא:
https://youtu.be/BiPm9Esx4DE
הסבר של השירות:
https://youtu.be/WTOpIsplNnk
ומדריך לטורקי המכני של אמזון:
https://youtu.be/2-wRpp4H_Q4
חברת אמאזון היא אולי חברת המסחר החדשנית והטכנולוגית בעולם. אך אחת הבעיות שמטרידות אותה הוא השילוח המהיר של חבילות אל המזמינים. שירות עתידי שמתכננת החברה הוא "אמזון פריים אייר", שבאמצעותו יובילו רחפנים את החבילות שהוזמנו מהם, היישר מהמחסנים המקומיים שלהם - אל פתח דלתו של המזמין.
רחפנים כאלה יהיו מצוידים ביכולות ניווט מדויקות, במערכת תקשורת מתוחכמת, שתשדר ללקוח את מיקום החבילה בכל שנייה ותזמן אותו לצאת אל פתח הבית, בדיוק ברגע שבו מונחתת החבילה שלו בפתח הדלת.
ואמזון לא היחידה - גם חברות שילוח גדולות, כמו חברת UPS למשל, בודקות או מפתחות שליחים רובוטיים משלהן.
הנה רחפן החבילות המתוכנן:
http://youtu.be/f2kfl4j42ac?t=3s
הקורונה והסגרים הכניסו גם את הישראלים לתחרות בתחום (עברית):
https://youtu.be/kEzhXGkVWFM
העתיד של השליחים, לפי אמזון:
http://youtu.be/98BIu9dpwHU
ופרודיות על גנבי חבילות וציידי תחתונים שיוליד השירות הזה:
http://youtu.be/ViqsDpTvRdk
אמזון
מכירים את בלבול החושים שמתלווה לגלישה אל אתר קניות באינטרנט או לביקור בקניון עשיר באפשרויות קנייה? שמתם לב איך לפתע משתבשים לכם בסופרמרקט לא פעם כושר השיפוט והשליטה העצמית שלכם בארנק או בכרטיס האשראי?
זה לא קורה לכם או להורים שלכם במקרה. מדענים יודעים להעריך ש-50% מהרכישות שלנו הן כאלה שלא תכננו מראש. זה נתון מדהים שזכה לשם "קניות דחפים" (Impulse buying). רכישות כאלה מייצרות רווחים עצומים למוכרים, כי הן מפתות את הצרכן או הצרכנית להתעלם מרשימת הקניות שלהם ומרגע שהרשימה נפרצת קל הרבה יותר למכור לך שטויות.
כך שכדאי לדעת שקניות לא מתוכננות, או רכישות אימפולסיביות כאלה, נוצרות במכוון על ידי מומחי הרשתות והאתרים הללו. הם יודעים ללחוץ על הכפתורים הנכונים במוח שלנו ולגרום לנו לעשות דברים שלא התכוונו מראש. הדופמין נותן לנו הרגשה נהדרת ומאוד מטעה. פרטים על כך עוד רגע.
אבל איך זה מצליח להם?
אז מדובר במה שנקרא "אפקט גרואן" (Gruen effect). זה מתייחס לקנייה בולמוסית של מוצרים שלא תיכננו לקנות ברשימת הקניות שלנו. דברים שקנינו מבלי להתכוון מראש ובהחלטה רגעית, בלי לחשוב.
אותן קניות אימפולסיביות שהזכרנו הן חלק משמעותי בתרבות הצריכה המטורפת של העולם השבע, זו שקיבלה גם את המנוי הסרקסטי של "תרבות השפע". למה סרקסטי? - כי מרבית "פורצי רשימת הקניות" הללו אינם אנשים אמידים. הם קונים המון דברים מיותרים ולא מעט בשל כך גם נכנסים לאוברדרפט ולחובות בחשבון הבנק והאשראי שלהם.
"אפקט גרואן" נקרא על שמו של אדריכל הקניון הראשון, ויקטור גרואן, הידוע כמי שייסד ב-1959 את הקניון הראשון בארה"ב.
האפקט כאפקט פסיכולוגי פועל בכניסה של אדם לחנות, בין אם פיזית ובין בכניסה וירטואלית לאתר המוכר מוצרים, כי אין הבדל פסיכולוגי בכניסה אליהם. מאיקאה ועד אמזון - חברות מסחר מתקדמות יודעות לייצר אותו היטב.
יש גם קניה רגשית (Emotional shopping), שבה אנו קונים כדי לפצות את עצמנו על תסכול, עצב, דכאון וכדומה.
בין אם יש לנו כסף למימון הקניות המיותרות ובין אם לא - החומרנות הזו שבה אנו קונים דברים שאיננו זקוקים להם היא בעיה. הקניות הללו הן אחת הסיבות למצבים כלכליים קשים אצל משפחות רבות ויחידים בעולם המודרני ובמיוחד במדינות המפותחות. הם אחת הסיבות העיקריות, אם לא העיקרית, שאנשים חיים על המינוס ולא מצליחים לחיות לפי הכנסותיהם. זו גם הסיבה שארגוני צרכנות ומחוקקים בלא מעט מדינות, חוקקו חוקים המאפשרים ביטול קניות באינטרנט והחזרת או החלפת מוצרים בחנויות רגילות.
אבל לא סתם זה קורה. השופינג המלהיב, התזזיתי, מייצר הדופמין וזה שאין לו סוף, מתנהל לא רק במרחבי הקניון או בין מסכי המוצרים של אמזון או עלי אקספרס. השופינג הזה הוא חלק מתרבות שפע, או לפחות כך היא נקראת כי השפע שאנו חשים הוא די אשלייה במרבית המקרים. יש שפע - הוא פשוט לא נחלתם של רובנו. השופינג הזה הוא חלק מקדחת קניות אנושית, קניות שברובן אינן נחוצות ומייצרות זבל בכמויות, זיהום אוויר מטורף, עקירת יערות, הרס משאבי טבע יקרים מפז וחשובים גם לקיומנו על כדור הארץ. ניצול של עובדים במדינות עניות, סחר לא הוגן ועוד המון דברים מעוותים.
הנה הקניות של ההזדמנות או הקניה הרגשית, שמנסה לגרום לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו או לפצות על דיכאון או עצב:
https://youtu.be/cF2UzT0TCBA
כך נראית הקנייה האימפולסיבית:
https://youtu.be/L3caFkCaUaY
קונים אונליין בקלות ובזול, הדופמין עולה, ההתרגשות גואה ואז...
https://youtu.be/_qWHJ29-s4U
זהו אפקט גרואן שמסביר את הקניות האימפולסיביות:
https://youtu.be/plyZzgAsODc
כך מייצרת איקאה מכירות מטורפות של דברים שלא התכוונו לקנות:
https://youtu.be/WYKUJgMRQ7A
זו הדרך בה תוכלו להמנע מקניות אימפולסיביות:
https://youtu.be/FY6pCHkeED4
משהו על חומרנות ומה המחיר שאנו באמת משלמים עליה:
https://youtu.be/VPjkhhDaeYE
ולסיום, חיוך על קניות וחומרנות:
https://youtu.be/8EPu2gNJI9I
פרסונליזציה (Personalization) באתרי אינטרנט או באפליקציות, היא התאמה אישית של התוכן המוצג למשתמש, לתחומי העניין האישיים שלו ולמה שהוא מעדיף, מחפש ומתעניין.
החשיבות של הפרסונליזציה היא שלכל אדם יש תחומי עניין שונים במקצת, כך שאם יותאמו התכנים במיוחד לכל משתמש, קורא, או צרכן, הוא ייהנה מהם הרבה יותר ויבצע פעולות שישתלמו גם לשירות המקוון. זה יקרה משום שהתוכן שיותאם למשתמש יהיה יותר רלוונטי ובעל משמעות רבה יותר עבורו.
כך יוצא שפרסונליזציה היא טכנולוגיה משבשת, אחד הכלים הכי חזקים בדרך לשיבוש חיובי של שווקים שזקוקים לשיבוש, באנגלית "דיסראפשן" (Distruption), כלומר לחדשנות. על ההמלצות של ספוטיפיי שמעתם? - פרסונליזציה. שנעשית מצוין.
באתרים רבים ניתן כיום למצוא רמות שונות של פרסונליזציה. דוגמאות לכך לא חסרות. הכי מוכרות הן תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל, שמותאמות לתחומי העניין של המחפש ולהיסטוריית החיפושים שלו. גוגל לומדת כל אחד מאיתנו ומתאימה לנו תוצאות חיפוש אישיות. אגב, באותה שיטה היא גם מתאימה לנו פרסומות - היא גם יודעת מה חיפשנו או במה עוסק דף האינטרנט שבו אנו מתעניינים כרגע וגם מכירה אותנו, על תחביבינו, תחומי העניין שלנו ומה אנחנו חולמים לקנות...
דוגמאות מוכרות נוספות הן למשל הצעות לחברים אפשריים שפייסבוק מציגה לנו, או הצגת פוסטים מומלצים בפיד של המשתמשים. השירות החברתי הזה לא מציג את אותם פוסטים ותכנים לכלל המשתמשים, כמו בבלוג רגיל, אלא בוחר פוסטים מתאימים ומותאמים לכל אחד ואחד. המטרה של פייסבוק היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן ברשת החברתית שלה. הפרס שלה על השימוש המוגדל שלנו ברשת החברתית הוא הרבה לחיצות וצפיות בפרסומות, כמו גם מידע שהיא צוברת עלינו ושווה לה הון.
עוד דוגמאות הן המלצות על ספרים ומוצרים שיעניינו את המשתמש בחנות המקוונת של אמזון. אלה ניתנות על פי הלימוד של תחומי העניין שלו, כפי שבאו לידי ביטוי בקניות קודמות ובעיון באתר. כשהם מוצגים כך אנו מתפתים לקנות יותר מאשר תכננו. התוצאה היא שורת רווח מוגדלת ועשרות מיליארדי דולרים יותר.
פרסונליזציה עובדת טוב לשביעות הרצון שלנו משירותים נוספים. כך גם ממליצים על סרטים בשירות של נטפליקס, שירות שאגב יש לו המון לאיפה להשתפר. כך ממליצים באפליקציית ספוטיפיי על שירים או מוסיקה שתואמת לטעם המשתמש ובאתר YouTube, על סרטונים שהמשתמש עשוי לאהוב.
בשביל המשתמשים הפרסונליזציה עושה הרבה יותר מסתם המלצות טובות. אם נרצה להבין מדוע העיתונות המודפסת הולכת ונסגרת, כדאי להביט באפליקציה של גוגל ניוז. כשהיא מתאימה לנו הקוראים את החדשות המוגשות לנו מאתרי חדשות שונים, כך שנקבל את החדשות שבהם אנו מתעניינים, היא מבצעת פרסונליזציה.
בעולם המהיר שבו אנו חיים, עם אינספור הסחות דעת וכל כך מעט זמן פנוי, ההתאמה שעושים שירותים כאלה היא הצלה לאדם העסוק. כך ורק כך יקבל מי שחובב פוליטיקה הרבה חדשות מהתחום הפוליטי ופחות רכילות, שאותה יקבלו מי שממש אוהבים רכילות ושונאים חדשות פוליטיות או חדשות מעולם הפלילים, שלא פעם אגב מצטלבות דרכיהן באופן מוזר...
הנה פרסונליזציית התוכן:
https://youtu.be/iZko_YquwjU
איש שיווק מסביר איך פרסונליזציה משמשת להגדלת המכירות (עברית):
https://youtu.be/3wYkgclinDM
גם בחינוך מחפשים את הפיצוח הפרסונלי להוראה (עברית):
https://youtu.be/08zPDkfRnJw
ברור שפרסונליזציה של התוכן היא כלי שיווקי מעולה:
https://youtu.be/U39SZCB_i9w
יש לה המון יתרונות והיבטים:
https://youtu.be/iFgnQ0Uwl1M
ואנשים בימינו התרגלו ומעדיפים טיפול אישי באתרים מסחריים, גם אם ברור להם שיש לו גם מטרות מסחריות:
https://youtu.be/fJT4xP1oZNE
