האמנות האיסלאמית (Islamic art) היא אמנות חזותית, הכוללת עיטורים, אדריכלות וקליגרפיה, שהתפתחו והפכו למרכיב חשוב באימפריה המוסלמית ובארצות והמדינות שנולדו ממנה.

ישנם שני מאפיינים שבולטים במיוחד באמנות המוסלמית. הראשון שבהם הוא השימוש בקליגרפיה של הכתב הערבי לעיטורים שונים.

בשל מגבלות ההלכה המוסלמית, הנקראת "השריעה" והאיסור החמור על דמויות של בני אדם בציור או בפיסול, הקליגרפיה הפכה מרכזית באמנות המוסלמית. האיסור הזה, שהאיסלאם ירש מהיהדות, בה יש איסור של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". אבל הוא קיים או התקיים כמעט בכל דת בשלב כלשהו בהיסטוריה שלה. במחקר התופעה הזו מכונה "אנאייקוניזם".

את תוצאות האיסור הזה ניתן לראות היטב במסגדים המוסלמיים המקושטים ברישומי קליגרפיה רבים ובערבסקות. כל אלה הפכו מרכזיים באמנות האסלאמית ומעבירים את הרעיון שאת מעשי האל לא ניתן לתפוס.

עובדה זו באה לידי ביטוי גם בפיתוח של אדריכלות ייחודית לבנייה של מסגדים ובתי מדרש מוסלמיים, המכונים "מדרסות".

את התפיסה מגלמים כתביו של הפילוסוף המוסלמי אבו אל-חזן, שחי בקהיר במאה ה-10. הוא כתב שהיופי נמצא בכל מקום ותולה אותו באופן בו רואים את הדברים, בדברים עצמם ובכל חפץ קיים.

לדבריו, בעצמים המאירים, בשמש והכוכבים, בכתב הערבי על הפיתולים שבו והחזרה הריתמית ובעיטורים שבכתב הזה ובערבסקות הנפוצות בתרבות והאמנות המוסלמית - בכל אלה יש יופי.

האור עצמו, כותב אבו אל-חזן, הוא יופי. גם הצבע הוא יופי והדמיון יוצר יופי. אפשר, הוא כותב, להעתיק את התהליך לאמנות ולהסביר לפיו את היפה באמנות המופשטת - היופי שבמשטח חלק, יופי בלתי פיגורטיבי, שניתן למצוא בכיפות המסגדים המבריקות שהאיסלאם הקים בכל ארץ שכבש, בפיתוחי שיש ועץ ועוד. אל חזן הטעים שהאמן המוסלמי לא מרגיש צורך לתאר דמות אדם ביצירתו ואם כבר אז יעדיף לתאר אותה בצורה מופשטת.

עוד על כך קראו בתגית "קליגרפיה, איסלאם".


הנה אמנות האיסלאם עם העיטורים הגאומטריים והעיטורים החוזרים במקום דמויות (מתורגם):

http://youtu.be/pg1NpMmPv48


על הקשר ההיסטורי שבין דת ואמנות (עברית):

https://youtu.be/qfITRYcnP84


ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:

https://youtu.be/yGp29FIirI8


ותכנית טלוויזיה על אמנות איסלאמית (עברית):

https://youtu.be/afDg86ILFwY?long=yes

מִסגָד (Mosque) הוא בית התפילה של הדת המוסלמית. אל המסגד נוהג להיכנס המאמין ולהסיר נעליים. המסגד מלא בשטיחים, שעליהם כורעים המאמינים ומתפללים לאללה, אלוהים בפי המוסלמים. בזמן התפילה, פונים כל המתפללים לכיוון העיר מכה, העיר הקדושה ביותר לאסלאם.

בכל יום שישי, היום הקדוש למוסלמים, מתכנסים המאמינים במסגד ושומעים דרשות דתיות.

מעל כל מסגד מתנוסס צָרִיחַ מִסגָד. הצריח נועד כדי שהמואזין יעמוד עליו ויקרא למאמינים לבוא להתפלל. הצריח בדרך כלל גבוה. זאת כדי שקולו של המואזין יישמע למרחק רב. כיום יש אמנם רמקולים שמגבירים את קולו, אבל פעם היה נאלץ המואזין לקרוא בקול למרחקים, ללא הגברה. הצריח סייע לקולו להגיע לכל קצווי הכפר או קצות השכונה בעיר.


הנה סיפורה של איה סופיה, המסגד שהיה פעם כנסיה (מתורגם):

https://youtu.be/KRPp3jzv1Tw


לאדריכלות המסגדים יש תפקיד פוליטי (עברית):

https://youtu.be/QGL7Iy7PqA8


מצריח המסגד קורא קול המואזין:

https://youtu.be/zBNUdeWw-wE


ועוצמת הקול שלו היא עניין רציני (עברית):

https://youtu.be/HxwkYvOC5WE?long=yes

אמנות קישוטית, או אמנות דקורטיבית (Decorative art), היא אמנות עתיקה של קישוט כלים וחפצים שונים. אמנות זו אפשרה לקשט כדים, תכשיטים, כלי חרס, סירים, רהיטים ועוד.

אמנות דקורטיבית היוותה את אחת מצורות האמנות והאסתטיקה הראשונות והנפוצות בעת העתיקה.

ביוון העתיקה נהגו לקשט כדים וכלי חרס בציורי אלים וגיבורים, בגווני אדום ושחור. היוונים והרומאים הפכו את עיטור העמודים לשיטה אמנותית משוכללת.

דורות אחר-כך הגיעו המוסלמים, שהדת אוסרת עליהם לצייר במסגדים, לרמה גבוהה מאד של קישוט ועיטור בנייני הפאר ומסגדי התפילה שלהם, בצורות גאומטריות ועיטורי פרחים.

במאה ה-20 תחזור האמנות הזו בדמות סגנון ה'אר-דקו' (Art-Deco), האמנות העיטורית החדשה והמרשימה.


הנה אמנות הקישוט של האמפורות ביוון העתיקה:

https://youtu.be/WU1AGu_C6bQ


כך יצרו את האמפורות וקשטו אותן:

https://youtu.be/FpLPx_Akl7Y


העיקר והמרכז של האמנות האסלאמית הם העיטור והתבניות המחזוריות:

https://youtu.be/8ZaujMJjpHE


ודוגמאות לאמנות איסלאמית:

https://youtu.be/pUm5k56zBHs

האמונה האיסלאמית אוסרת על ציור דיוקנאות, פורטרטים של בני אדם. לכן נמנעו האמנים ומאמיני האיסלאם לעטר את המסגדים שלהם בתמונות וציורים אנושיים. הדבר הוביל למסורת של עיטור שמתבסס על תבניות חוזרות. בעיטור הזה השתמשו ומשתמשים עד היום אמני האיסלאם. העיטור המגולף הזה נקרא "ערבסקה" (Arabesque). הוא נפוץ בעיטור מבני ציבור דתיים, בתי קודש וכתבי קודש מוסלמיים.

הערבסקות הן צורות או מוטיבים עיטוריים מופשטים שהאמנות המוסלמית מרבה להשתמש בהם. הן נולדו כשהאמנים המוסלמים יצרו עם הזמן משטחים מעוטרים בקווים ובצורות שיוצרים דגמים החוזרים על עצמם. הערבסקות כללו בדרך כלל עיטורים חוזרים כמו עלים, גבעולים שזורים ותבניות גאומטריות שונות.

יש חוקרי תולדות האמנות שרואים בערבסקה המוסלמית שילוב של מסתורין ורוחניות. אחרים רואים בה פשוט אסתטיקה שנולדה מתוך האילוץ שיצר האיסור הדתי.

מקורות ההשראה של הערבסקות לא ברורים לחלוטין. צורות הערבסקה משתמשות במרכיבים מעולם הצומח, כמו שריגים וצורות עלים. על שימוש מופשט במרכיבים כאלה אין איסור דתי. גם טקסטים מהקוראן, הספר הקדוש למוסלמים, משמשים לאמני הערבסקה, השוזרים אותם ויוצרים דגמים מופשטים שהדת מתירה להם ליצור.

הערבסקות היו לצורה הנפוצה והשכיחה באמנות המוסלמית ואמני הגילוף של ערבסקות היו מבוקשים מאד. גם הקליגרפיה המוסלמית הושפעה והשפיעה על אמנות הערבסק. במאה ה-20 הושפעה מהן האמנות המודרנית והרבתה להשתמש בערבסקות המופשטות בתחומי האמנות השונים. הערבסקה האקזוטית מהמזרח מצאה את דרכה לאמנות הציור של ציירים מודרניים כמו אנרי מאטיס, למחול, למוסיקה ולאדריכלות העולמית המודרנית שחיפשה צורות מופשטות בתרבויות העולם ולעיטור רהיטים, במיוחד בזרם האר-נובו.


זוהי הערבסקה באמנות האסלאם ותפקידה המרכזי כל כך באדריכלות ובאמנות הזו (עברית):

https://youtu.be/0NGGDXBanhs


הנה הערבסקות המצוירות:

http://youtu.be/z-NFKNd6VNg


ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:

https://youtu.be/yGp29FIirI8


פעמים רבות מדובר בגאומטריה או בעיטור בודד החוזר על עצמו (מתורגם):

http://youtu.be/pg1NpMmPv48


ערבסקות בתקרה של מסגד:

http://youtu.be/BPwJDnHggps


ערבסקה בכיתוב על מבנים איסלמיים:

http://youtu.be/yGp29FIirI8


אמנות הערבסקה תרמה רבות לקליגרפיה האיסלאמית:

http://youtu.be/DO9I6TAzkPI


גילוף ערבסקות:

http://youtu.be/J7Rxbu4FY4Q

סגנון הציור שנקרא "מופשט גאומטרי" הוא ציור שבנוי מצורות גאומטריות טהורות.

בסגנון המופשט גאומטרי ציירו אמנים רבים. למעשה, הסגנון נולד מאמני אוונגרד שבראשית המאה ה-20 החלו לצייר בצורות כאלה. על אמני הזרם נמנו דמויות כמו הציירים פיט מונדריאן, וסילי קנדינסקי, קזימיר מלאביץ' ואחרים.

ניתן למצוא הקבלה של סגנון זה אל ההפשטה של האמנות המוסלמית או האיסלאמית, הנמנעת מדמויות אנושיות ומבוססת על צורות גאומטריות, צבעים עזים ועיטורים.

בעיני מבקרי אמנות רבים נתפש סגנון המופשט הגאומטרי כרמה הגבוהה ביותר של חוסר אובייקטיביות בציור, גישה שתכליתה הייתה הימנעות מיצירת אשליה של דימוי או חלל.

בשנת 1905 ביקר הצייר ההולנדי פיט מונדריאן בתערוכה של ואן גוך שהשפיעה עליו מאוד. בהמשך הוא הושפע מהפוביזם ומהקוביזם של פיקאסו. ממש כמו הקוביסטים, הוא החל בהדרגה לתת בציוריו קדימות לצבע על פני הרישום, הפרטים וההבעה.

בהמשך הותיר מונדריאן ביצירותיו רק צורות גאומטריות שונות על הבד, עם מעט צבעים שמדגישים אותן ושמות במספרים או בתיאורים יבשים של צבע וצורה.

לבסוף החל מונדריאן לצייר ריבועים ומלבנים צבעוניים ובכך השלים את המעבר אל הציור המופשט ואל המודרניזם של המאה ה-20, שהוא מהחשובים והחלוצים בו.


הנה סרטון עם תמונות מיצירותיו של מונדריאן:

http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ


מונדריאן הפך למשפיע בתרבות המודרנית ובדור היוטיוב זה יוצא מעניין, כמו בפרויקט הבא:

http://youtu.be/WVks2r3q4sE


והנה פרויקט עיצובי בסגנון המופשט גאומטרי:

http://youtu.be/oIGFQEkjRrE

משְרַביה (Lattice work או Mashrabiya) היא סבכה, מעין חלון מסוגנן, שמקובל בבנייה האיסלאמית, בחלונות, בקירות ובפתחי מבנים.

משרביות הותקנו בצדי הבתים כדי לאווררם. את המשרביה שבדרך כלל נעשתה מעץ, אפשר לראות בבתים מסורתיים רבים במדינות ערב. האמנות והאסתטיקה האיסלאמית, שהביאו לשיא את עבודת העיטור, הפכו את המשרביות הללו למעוטרות ומסוגננות במיוחד בסגנון הערבסקות.

המשרביה משתמשת במגבלה אופטית שמקשה על המבט מאזור מואר אל אזור חשוך. כשאנו מצויים באור ומביטים לעבר מקום חשוך, העין שלנו מתקשה להתמודד עם החשיכה ולהבחין בה בפרטים.

האור שמחוץ לבית מסתיר את הבית המוצל והחשוך יותר. ואכן, משרביות מאפשרות לחצוץ מבלי לחסום, לאפשר חלון הצצה החוצה, מבלי להיחשף. בכך הן משרתות צורך מסורתי ודתי של המוסלמים, להבדיל בין פנים הבית למה שקורה בחוץ.

מצד אחד יכולים אוויר, אור וחום להכנס דרכה אל הבית, אך מנגד שומרת המשרביה על הפרטיות ומקשה על הנמצאים מחוץ לבית לראות את מה שקורה בתוכו ובמיוחד את הנשים.

במשך מאות שנים השתמשה האדריכלות האסלאמית במשרביות עשויות עץ, אבן ואף בטון כדי להכניס אוויר ואור אל הבתים. כיום מייצרים משרביות גם בחיתוך לייזר, בטכניקות מדוייקות, מהירות וזולות הרבה יותר מכל שיטה מסורתית.

במאה ה-21 הייתה המשרביה גם למרכיב אדריכלי מקובל ובעל היבטים ירוקים. היא משמשת לנוי ולעיצוב, גם בקרב מי שאינם מוסלמים. מעבר ליופיין המעוטר, המשרביות מסייעות לבנייה ירוקה, כזו המנצלת את הטבע לאיכות חיים ושומרת על כדור הארץ.

על ידי שימוש במשרביה, ללא היבטיה החברתיים והדתיים, מנצלים אדריכלים את היכולת המופלאה שלה לשפר את זרימת האוויר הטבעית אל המבנה ולשמור, ללא השקעת אנרגיה, על קרירותו הטבעית. בעולם הולך ומתחמם - זה לא מעט.


כך מייצרים משרביות מסורתיות מעץ:

https://youtu.be/JFiaVEWG3gs


משרביות משיש:

https://youtu.be/ieVcTJlbzGE


משרביה מודרנית מעץ:

https://youtu.be/VNvK9MCEvs4


כך בונים מרפסת משרביה:

https://youtu.be/FYzlNSgClT4


משרביות מודרניות מיוצרות בעזרת חיתוך לייזר ומשמשות באדריכלות מודרנית של מבנים איסלאמיים:

https://youtu.be/PXNRiIrEcME


והנה מגוון דוגמאות של משרביות וערבסקות בחיתוך לייזר:

https://youtu.be/0SdulBbcIBw

האדריכלות המורית (Moorish architecture) היא גרסה עתיקה של ארכיטקטורה מוסלמית, מבית הכובשים המוסלמים של ספרד בימי הביניים, אלו שבאו מצפון אפריקה, כבשו ושלטו ביד רמה, בספרד של ימי הביניים. עם הכיבוש הזה של ספרד, הם הותירו השפעות רבות על סגנונה ועל האדריכלות של הממלכה הספרדית.

מאפייני האדריכלות המורית באים, בין היתר, לידי ביטוי בכיפות גדולות, קשתות מחודדות, קשתות פרסה, שימוש בסימטריה ובצורות גיאומטריות וצבעים עזים. יש בבנייה הזו גם לא מעט חצרות גדולות, שלא פעם מעוצבות בצורה של גן מוסלמי, הכולל תעלות מים, מזרקות וקולונדות עמודים מסביבן.

באירופה בולטת הארכיטקטורה האיסלאמית המורית, במיוחד בערים ספרדיות מהעת העתיקה. אחת מהן היא גרנדה, שם נבנו ארמון אלהמברה המורי. אדריכלות מורית בולטת גם בעיר קורדובה, זו שהייתה בירת אנדלוסיה המוסלמית בשנים 1036-751.

אותו מתחם האלהמברה שבעיר גרנדה, הוא מתחם שנבנה על אחת הגבעות שמקיפות את גרנדה. הוא כולל ארמונות ומבצרים מהמאות ה-13 וה-14 והוא מורכב ממבוכי פטיו, גנים יפים להפליא, שלל כיפות וקשתות המעוטרות באריחים ססגוניים ועוד.


דוגמאות לאדריכלות של המורים באי מלטה:

https://youtu.be/Wqor7zgsFN8


במרוקו:

https://youtu.be/0kkMpRcR4VU


כך הביאו המורים את האדריכלות שלהם לאנדלוסיה ולאירופה:

https://youtu.be/rYEMexhrBdI


ארמון אלהמברה בגרנדה שבדרום ספרד בנוי באדריכלות מורית:

https://youtu.be/bPccCA1BvhU


על יופיו והאדריכלות המופלאה שלו (מתורגם):

https://youtu.be/sxVUJ38XmdM


גני הארמון המורי המרשים ביותר בעולם:

https://youtu.be/r3fbDWxbzfk


ודוגמאות מרתקות לאדריכלות מורית במיטבה:

https://youtu.be/-ocAbCYAwL4?long=yes

קליגרפיה (Calligraphy), או כתיבה תמה, היא אמנות הכתיבה ובדרך כלל היא מתייחסת לכתיבה מסוגננת. זוהי אמנות הכתיבה הקישוטית.

מקורה של אמנות הקליגרפיה הוא באמנות קדומה של סין ומזרח אסיה במאה ה-4 לספירה. משם היא התפתחה והתפשטה לפרס ולארצות האיסלאם, שבה תופס הכתב המסוגנן מקום מקודש והתפתחה מסורת קליגרפית עשירה. גם ביהדות התייחסו לסופרי הסת"ם, מי שכתבו את ספרי התורה, בכבוד רב. בצד מעמדם הדתי, הם נחשבו גם בעלי סגנון אישי ואמנותי.

גם בעולם המערבי התפתחה הקליגרפיה, בתוך המעבר מאותיות יווניות לאותיות לטיניות וכתיבה של כתבי-דת לטיניים מעוטרים ומאוירים. בימי הביניים פותחו סגנונות כתיבה, כמו האותיות האוּנקִייליוֹת שהיו נהוגות באי האנגלי, המינוסקול הקרולינגי והכתב הגותי שפותחו בגרמניה והכתב הנטוי שפותח באיטליה.

במאה ה-19, לאחר שמאז המצאת הדפוס ירדה קרנה של הקליגרפיה, חזרו אמני קליגרפיה לפעול. במאה ה-20 חזרה הקליגרפיה לפרוח בציורי גרפיטי ובעולם המחשבים. זה קרה בעיקר מאז המצאת המחשב האישי ומעבדי התמלילים, על מגוון הגופנים (פונטים) שפותחו בשבילם.

דמות מרכזית בקידום הנושא היה סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל האגדי, שבצעירותו קיבל קורס קליגרפיה באוניברסיטה והושפע מהיופי של עולם האותיות והעיצוב. כשפיתח ג'ובס את מחשב המקינטוש, הוא הפך אותו למחשב גרפי שגופנים מעוצבים ומעוררי השראה ויופי תפסו בו מקום מרכזי.

קליגרפיה נקראת לעיתים בעברית "כתיבה תמה". מקור המילה בשפה היוונית: המלה "קאלוס" פירושה ביוונית "יופי" ו"גראפוס" היא ביוונית "כתיבה".


הנה הקליגרפיה הסינית הקדומה:

https://youtu.be/ppZWIwZsRdU


על קליגרף סיני שעשה לו שם בעולם (עברית):

https://youtu.be/d68TIY2_4H4


אוסף קליגרפיות מרהיבות:

https://youtu.be/zg7QLW0KrQw


מדריך מהיר לקליגרפיה מעשית:

https://youtu.be/Rnlha-GLL5s


קליגרפיה במחשב המקינטוש - הראשון שהעמיד במרכז את העיצוב הגרפי והקליגרפיה:

http://youtu.be/2B-XwPjn9YY?t=1m15s


יופייה של הקליגרפיה ביפאן (עברית):

http://youtu.be/cUI9PPeUCmI


והדגמה של הקליגרפיה היפנית (עברית):

http://youtu.be/geQtLi66W-A

כבר מאות שנים שסמרקנד (Samarqand) היא אחת הערים היפות בעולם. בזכות מיקומה על דרך המשי היא היתה עיר חשובה מאד בהיסטוריה של האזור.

מדובר באחת הערים המיושבות העתיקות ביותר בעולם. במאה ה-14 הפך אותה המצביא המונגולי טימור לנג לבירת האימפריה שלו.

במרכז העיר העתיקה של סמרקנד נמצא האזור היפה והמפורסם שלה. זהו מצבור בניינים עם 3 מדרסות מעוטרות ומסוגננות, מהחשובות והמסוגננות בארכיטקטורה האיסלאמית העתיקה.

בעיר העתיקה והמיוחדת הזו נמצאים גם מאוזילאום גור אמיר, בו נקבר טימור לנג המונגולי ומכיל את אבן הג'ייד הגדולה בעולם.

עוד נמצא בסמרקנד שאהי זינדה - בית קברות ענקי שחלק מהקברים בו מעוטרים באריחי קרמיקה מרהיבים ביופיים. ברבים מהם קבורים בני שושלתו של טימור לנג.


הנה העיר סמרקנד (עברית):

https://youtu.be/jrUA1SeZoFY


הזמנה לטיול באוזבקיסטן שסמרקנד היא בירתה (עברית):

https://youtu.be/aSJlWMG7Uaw


מטייל מספר (עברית):

https://youtu.be/jUGbSCqyOwY?long=yes


וממראות סמרקנד המרהיבה:

https://youtu.be/1feAEm1EnSI?long=yes

אדריכלות איסלאמית (Islamic architecture) היא סגנון התכנון והעיצוב הייחודי של המוסלמים. מדובר בסגנון שהאסתטיקה שלו שונה מאד מזו הנוצרית, למשל, המתבססת על הרבה יצירות אמנות שמציגות קדושים אנושיים, בציור, בפסל ובמסכה.

דת האסלאם הגבילה את המאמינים בעיצוב מסגדים שאוסר מאז ומתמיד על פסל ותמונה. כך התפתחה האדריכלות האסלאמית, כסגנון שנמנע ממרכיבים שכאלה והשתמש דווקא בקישוטים ועיטורים במבנים, שהתבססו על צורות גאומטריות וצורות מהטבע.

במקום תמונות ופסלים, משתמשים באדריכלות האיסלאמית במרכיבים קישוטיים רבים במבנה. ביניהם ניתן למצוא מרכיבים כמו כיפות, קשתות, משרביות, מעקות מגולפים, קרניזים וכדומה. כך מספקים את הרצון לקשט את המבנה, באמצעות פריטים אדריכליים שונים, שאינם מנוגדים לאיסורי הדת.


הנה האדריכלות האיסלאמית והגאומטריה שמככבת בה (מתורגם):

https://youtu.be/pg1NpMmPv48


כך אדריכלות משקפת מאבקי כוח על שליטה באיסלאם (עברית):

https://youtu.be/QGL7Iy7PqA8


וליד האדריכלות יש גם את ההנדסה והצד הכספי של המבנים המפוארים הללו (עברית):

https://youtu.be/Q_zGNzcMGEs

אלהמברה הוא מתחם ארמונות ומבצרים קדום, שבעיני רבים נחשב המקום היפה ביותר באירופה. הארמונות נבנו בתקופת שלטון המוּרִים בעיר גרנדה שבדרום ספרד, בימי הביניים, במאה ה-14.

המתחם המפואר והיפה של ארמון אלהמברה הוקם על גבי גבעה על יד העיר גרנדה בתקופה שהייתה בירת הממלכה המוסלמית האחרונה שהיתה בספרד.

ארמון האלהמברה מדגים את האדריכלות האיסלאמית בשיאה. הוא מורכב משלושה חלקים מרשימים: הארמון המלכותי המורי, ארמון החנרליפה שהיה מעון הקיץ של הסולטנים עם הגנים שלו וה"אלקסבה" - המצודה.

מקור השם הוא כנראה מערבית: "אל-חמרא" שפירושו "האדום", רמז למבצר האדום.


הנה סרטון הסבר על ארמון אלהמברה:

http://youtu.be/iEseJViidy8


הנה היופי המדהים של אלהמברה, ארמון המורים בגרנדה:

http://youtu.be/Mfm9RsEYCsk

עבדל חלים חאפז כונה "נער הזהב של הקולנוע המצרי". הוא היה גדול הזמרים של תקופתו והופעותיו היו הגדולות ביותר והתרחשו כמעט תמיד באיצטדיונים ואולמות גדולים.

כבר בילדותו נהג "הזמיר השחום", כמו שכינו אותו, להופיע בחפלות, שמחות שהתקיימו בבתים פרטיים, ובבתי קפה בקהיר.

חאפז הצעיר היה מעריץ נלהב של המלחין הנודע וענק הזמר המצרי מוחמד עבד אל-ווהאב. האחרון זיהה את קולו ואישיותו המוסיקלית והפך אותו לבן טיפוחיו. הוא גם הלחין לו כמה שירים, שהפכו את הצעיר המוכשר לזמר נודע בעצמו.

לחאפז היו מעל 250 שירים, ביניהם "סוואח" ("הנודד"), "אהוואק" ("אוהב אותך") ו"ג'אנה אל האווה" ("אהבה בואי אלינו"). במקביל הוא שיחק בסרטים גדולים שונים, ביניהם הסרט המצרי הצבעוני הראשון משנת 1956 "דלילה" והסרט "החטאים", עם השחקנית הצעירה והיפהפיה מכולן נאדיה לוטפי. אותה, אגב, ההשתתפות בסרט הזה הפכה לכוכבת-על מובילה בשלהי "עידן הזהב" של הקולנוע המצרי.

כשעבד אל חלים מת, הוכה העולם הערבי בהלם. לא רק משום גילו הצעיר, אלא גם ובעיקר בשל תדמיתו הצעירה והיותו מושא החלומות של דור שלם. עם היוודע דבר מותו של עבד אל־חלים חאפז, לקחו את חייהן צעירות ערביות רבות, מעריצות נאמנות שסרבו להיפרד מ"הזמיר השחרחר" שלהן במותו.


הנה השיר "גאנה אל האווה" ("אהבה בואי אלינו") מסרט בו כיכב עבד אל חלים חאפז:

https://youtu.be/Dy8d_bg88ZY


בהופעה חיה - השיר "אהוואק" ("אוהב אותך"):

https://youtu.be/klvHqkr53UA


והשיר "לא טאלומני" ("אל תאשימי אותי"):

https://youtu.be/Gnfvc4cr9uk

תור הזהב של האסלאם הוא הכינוי שניתן לתקופת השגשוג התרבותי, המדעי והכלכלי של העולם המוסלמי בימי הביניים. התקופה הזו נמשכה החל משלהי המאה ה-8 ועד המאה ה-14 לספירה, מימי שלטון שושלת בית עבאס במאה ה-8 ועד נפילת בגדאד בידי המונגולים ב-1258.

האיסלאם במאה ה-8 לספירה הוא לאחר כמאה שנה מאז מות מוחמד. אלו היו שנים של מלחמות ירושה של כמה פלגים, שנאבקו על הובלת הדת שהותיר מוחמד במותו. בשנים אלו עברה השליטה במיליוני המוסלמים מיד ליד ובסופה היא עברה לבית עבאס החזק ולח'ליף המנצח אבאסיד.

השנה היא שנת 777 לספירה ואנחנו בבגדד, בירת החליפות האסלאמית החדשה והחזקה. כאן מחליט הח'ליף להשקיע במדעים, פילוסופיה, מתמטיקה, כימיה, רפואה, למידה, הנדסה ואמנות. זו ההחלטה שתוליד את תור הזהב של האיסלאם (Islamic Golden Age).

כי באותם ימים בגדד הופכת למקום של פריחה תרבותית מדהימה. אלה ימי התהילה של תקופת הח'ילאפה של מדינת בני עבאס, הידועים בתור העבאסים.

המרכזים התרבותיים החשובים של התקופה הם בעיר בגדד ולצידה הערים קהיר שבמצרים, קורדובה שבספרד ובערים נוספות שבהן נוצרו עם הזמן מרכזי למידה ותרבות.

בגדד, בתקופתו זו, של הח'ליף הארון אל-רשיד, היא בירת העולם. מתקיימת בה סצנה מדעית וטכנולוגית יוצאת דופן. מדענים רבים מהמון מקומות וארצות מתכנסים בה, כדי ללמוד, ליצור ולחקור במקום בו דומה שמתרכזים המוחות המעולים ביותר.

כל מי שחשק בקריירה מדעית, או רצה ללמוד ולחקור באחד המדעים, רצה להגיע לעיר שהיא באותם ימים המקום הנכון לאנשים עם יכולות שכליות, סקרנות וציפיות מעצמם.

אבל השליט בעיר, הארון אל-ראשיד, לא עודד רק את הידע. הוא אהב גם אמנויות, קירב אליו יוצרים ותמך באמנים. בבגדד עוסקים אז משוררים, סופרים ומוסיקאים בשירה, פיוט ומוסיקה ערבית, שהיום היא קלאסית. מוסיקאים כמו יצחק אל מוסלי, שהקים בעיר בית ספר למוסיקה ותלמידו זריאב. אותו זריאב, עילוי מוסיקלי, לפי האגדה לא רצה להסתכסך עם מורהו בשל קנאת המורה. הוא היגר לאנדלוסיה ושם הקסים את הח'ליף המקומי ופתח בית ספר משלו, שהפך אבן שואבת וחממה למצוינות מוסיקלית מוסלמית באירופה.

באותה תקופה נוצר גם עושר רב, על ידי יצירת רשתות מסחר נרחבות, שהובילו לעושר כלכלי שאפשר הרחבה תרבותית והצלחה רבה.


#הישגי תור הזהב המוסלמי
תור הזהב של האסלאם נחשב לתקופה משמעותית ומכרעת בהיסטוריה העולמית. במהלכו חלה התפתחות אדירה במדע, בפילוסופיה ובתרבות האנושית כולה.

במתמטיקה המלומדים הובילו אז התקדמות משמעותית, כששיפרו את מערכת הספרות העשרונית, פיתחו את האלגברה והעמיקו את הבנת הטריגונומטריה.

בכימיה, פותחו על ידי החוקרים בתחום שיטות זיקוק ומיצוי והונחו היסודות לכימיה המודרנית.

באסטרונומיה שיפרו החוקרים המוסלמים את המכשירים והתצפיות. הם פיתחו תיאוריות מתקדמות על תנועת גרמי השמיים ויצרו מפות כוכבים משופרות ומדויקות מאי-פעם.

במדע הסוציולוגיה הופך אבן ח'לדון לאחד ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית.

ברפואה, נערכו מחקרים פורצי דרך ופותחו טכניקות ניתוח חדשות, התגלה מחזור הדם הריאתי והרופא המנתח הדגול א-זהראווי כותב אנציקלופדיה רפואית מקיפה במיוחד, שעתידה לשמש את המזרח ואת אירופה במשך מאות שנים.

גם בתחום הפילוסופיה והמדעים החברתיים, תרמו ההוגים המוסלמים רעיונות חדשים. פילוסופים מוסלמים מרכזיים אז הם אבן סינא ואבן רושד.

הלמדנים תרגמו בהתלהבות טקסטים יווניים, פרסיים והודיים עתיקים ושימרו את הידע העתיק לטובת הדורות הבאים, תוך הוספה של פרשנויות ורעיונות משלהם.

בטכנולוגיה פיתחו מדעני האיסלאם שיטות השקייה מתקדמות, המציאו מכשירים כמו המצפן הימי המשופר ושיפרו את טכניקות ייצור הנייר.

גם האמנות פרחה אז, עם אדריכלים מופלאים כמו סינאן, כשבאדריכלות המוסלמית נבנים מבנים מפוארים ומורכבים, עם פתרונות מבריקים וחדשניים, דוגמת מסגד סולטן אחמד באיסטנבול וארמון אלהמברה המורי בספרד.

האמנות האסלאמית בתקופה זו מפתחת שפה ויזואלית ייחודית וושמה דגש על הקליגרפיה, על עיטורים גיאומטריים במקום תמונות שאסורות לפי הדת ועל ערבסקות מרהיבות. הספרות הערבית מנביטה יצירות סיפורת כמו "אלף לילה ולילה".

תור הזהב האיסלאמי אופיין גם ביותר סובלנות דתית כלפי דתות אחרות, במיוחד יהדות ונצרות. זו עת של חילופי ידע בין תרבויות ואל מרכזי הלמידה השונים, כמו "בית החוכמה" המפורסם בבגדד מגיעים מלומדים רבים, הן מרחבי העולם המוסלמי והן בני דתות אחרות.

במדע, בפילוסופיה, באמנות ובתרבות העולמית - את השפעתם של הישגי תור הזהב המוסלמי ניתן לראות עד ימינו. תקופה זו נולדה והדגישה את חשיבות הפתיחות התרבותית וחילופי הידע לטובת הקדמה האנושית והתוצאות ניכרות וחוצות דורות רבים.


הנה תור הזהב של האיסלאם:

https://youtu.be/mkDat9VMFpY


השחקן הנודע עומר שריף מספר על בית החוכמה שהייתה בגדד:

https://youtu.be/SHSG3-M8vSQ


עלייתה ונפילתה של האימפריה האיסלאמית (מתורגם):

https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8


על העיר בגדד בתור הזהב האסלאמי:

https://youtu.be/8EVwWH7hOoY?long=yes


סרט תיעודי על ימי תור הזהב באיסלאם ודברים שנולדו בהם:

https://youtu.be/Hm4Sg086uLg?long=yes


על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):

https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes


ותכנית טלוויזיה קצרה על תקופת תור הזהב המוסלמי:

https://youtu.be/KoAND1K2BkE?long=yes

במשך שנים רבות הוא היה האלוויס פרסלי של העולם הערבי. הוא זכה למיליוני מעריצים ותקליטיו נמכרו בהמוניהם. הוא פרט על העוד בצורה גאונית וקולו הרומנטי, ספק הבוכה, היה לסמל של הצעיר הערבי הרומנטי והמרגש.

פריד אל אטרש (Farid Al Atrash), צעיר דרוזי מסוריה, שהיגר למצרים עם אימו ואחותו בילדות, למד ועבד כעוזר אצל גדול המוסיקאים סונבטי. רק אחרי שהשכיל מספיק הוא פרץ את דרכו לקריירה משלו. מעריציו בעולם הערבי היו רבים וגם בישראל הוא זכה להמוני מעריצים. אלף איש שבאו לצפות בסרטו בקולנוע אדיסון בירושלים השתוללו והרסו את המקום, מפני שגילו שהסרט והשירים קוצרו בהקרנה הישראלית...

לכאורה היו לו את כל הסיבות להיות מאושר. אך בגיל 66, עשיר, נערץ ומחוזר מתמיד, זמן קצר לפני נישואיו בפעם הראשונה, מת פריד אל אטרש במפתיע מדום לב. אבל כבד ירד על העולם הערבי כולו ובמועדוני המעריצים שלו במדינת ישראל.


הנה להיטו "יא עואזל פאלפלו" של פריד אל אטרש:

http://youtu.be/ziLFMs0GIF8


סיפורו של הרומנטיקן הערבי הגדול ביותר (עברית):

https://youtu.be/MHCZnO_vpPI?t=01s&end=11m07s?long=yes

פריד, וירטואוז העוד, בנגינת היצירה "אסטוריאס" של איסק אלבניז הספרדי, ביחד עם תזמורת גדולה:


ופריד אל אטרש בשיר מאחד מסרטיו:

https://youtu.be/j1XruKyAiXs?long=yes

הזמרת הכי גדולה בתולדות האומה הערבית הייתה ללא ספק אום כולת'ום. כולת'ום בעלת הקול העמוק שהוכתרה בעבר ונחשבת עד היום כ"קולה של מצרים", הייתה זמרת מצרייה שלא הייתה חשובה ואהובה ממנה.

שיריה הם נכסי צאן ברזל במוסיקה הערבית וגם רבים מהיהודים והעולים ממדינות ערב מעריצים אותה, כשגם ילדיהם ונכדיהם מאזינים וממשיכים להצטרף לשיריה.

בארץ רבים מכירים ואוהבים את שירה הידוע ביותר של אום כולתום "אינתה עומרי" (אתה חיי) - שיר שנמשך חצי שעה. השיר הוא יצירת פאר של לחן, עיבוד ותזמור גאוניים, שכתב לה גדול המוסיקאים של העולם הערבי, מוחמד עבד אל-וואהב. "אינת עומרי" היה לשיר הנמכר ביותר בתולדות המוסיקה הערבית וזכה לביצועים אינספור, מפי כל גדולי המוסיקה הערבית לדורותיהם.

אום כלת'ום עצמה, מי שתזכה להיקרא "כוכב המזרח", גדלה בכפר קטן בדלתא של הנילוס. היא הייתה בת למשפחת "פלאחים", איכרים עניים מהמעמד הנמוך במצרים. לאורך כל הקריירה המפוארת שלה היא לא שכחה מהיכן באה והקפידה לקרוא לעצמה בגאווה "פלאחית" - גם כשהייתה כבר הזמרת הערבייה המפורסמת ביותר בעולם הערבי ובכלל.

מי שהפכה להיות האייקון של המוסיקה הערבית ודמות מכובדת בכל העולם החלה את דרכה ב"חפלות", מסיבות עממיות לאוכלוסיה הכפרית של האזור. בתור ילדה, היא עשתה זאת כשהיא מחופשת לבן. עם השנים הילדה הפכה לנערה ובגיל צעיר היא התפרסמה בכל הכפרים.

כשהתגלתה על ידי מוסיקאים בכירים, עברה משפחתה לקהיר. די מהר היא הייתה לסמל של מצרים החופשית וכונתה בגאווה "הפירמידה הרביעית".

מבחינה מוסיקלית היא הצליחה לחולל שינויים של ממש בהרגלי ההאזנה של המצרים ולגרום להם להאזין ללחנים בסגנון העתיק, ביחד עם שירים פופולאריים שכתבו לה גדולי המלחינים.

אפילו גדול המוסיקאים הערביים, מוחמד עבד אל-וואהב, שהיה היריב העיקרי שלה, נפל בקסמה וכתב לה כמה משיריה הגדולים.


הנה סיפורה של אום כלת'ום (עברית):

https://youtu.be/bzZdGticqoA


גדול שיריה "אתה חיי" ("אינת עומרי"):

https://youtu.be/0na36yCrfXA


על המוסיקה של אום כלת'ום והמלחין מוחמד עבד אל וואהב שאומצה לפיוטים יהודיים:

http://youtu.be/nkNdSKtPnd0


קליפ מרהיב לעיבוד נפלא בסגנון של שירי אום כלת'ום (עברית):

https://youtu.be/avq9_dhd3hs


חלק משיר של אום כולתום (מתורגם):

https://youtu.be/3R5WC0Zsfqk


וכתבה על הקסם שלה שעדיין פועל על מי שעלו לארץ ממדינות ערב (עברית):

https://youtu.be/AXH-8MmFpuo?long=yes

גאומטריה (Geometry) היא אחד מענפי המתמטיקה העתיקים ביותר, מושג מתמטי מרכזי שעוסק וחוקר את הצורות, מבנים, גדלים, מיקומים, מרחבים, גופים ותכונות של עצמים בחלל.

מקור השם "גיאומטריה" הוא מיוונית עתיקה: "גאו" (Geo) פירושו אדמה, "מטריה" (metria) פירושו מדידה. כלומר, בבסיס ןבמקור שלה, הגאומטריה היא אמנות מדידת הארץ.

מה שהפך את הגאומטריה לכלי כה עוצמתי הוא שהיא מגשרת בין האבסטרקטי (המופשט) לקונקרטי (המוחשי). אפשר להוכיח בה משפטים בצורה קפדנית ומוחלטת, אבל בסוף תמיד אפשר לצייר אותם ולראות אותם בעיניים. זו אולי הסיבה שאפלטון (Plato) כתב מעל שערי האקדמיה שלו: "בל ייכנס מי שאינו יודע גאומטריה."


#היסטוריה
ואכן, הראשונים שפיתחו גאומטריה שיטתית היו המצרים והבבלים, לפני כ-4,000 שנה. הם לא עשו זאת מתוך אהבת המדע הצרוף, אלא מתוך צורך מעשי לחלוטין: בכל שנה, כשהנילוס הציף את גדותיו, הוא מחק את גבולות השדות. מודדי הקרקע המצריים, שנקראו "מותחי החבלים", היו צריכים לשחזר את הגבולות מחדש בכל פעם. הגאומטריה הייתה בשבילם אמצעי פרנסה וכלי עבודה הנדסי.

היוונים הקדמונים קיבלו את הידע הזה, עסקו בו בהרחבה והשתמשו בו באופן שונה לחלוטין, תוך שהם מביאים את הגאומטריה לכדי מיצוי. אוקלידס (Euclid), למשל, חי באלכסנדריה סביב 300 לפני הספירה. הוא כתב חיבור בשם "היסודות" (Elements), בו ריכז את כל הידע הגאומטרי של תקופתו לתוך מערכת אקסיומטית מסודרת: מספר הנחות יסוד פשוטות, שמהן הוציא במדויק מאות משפטים ויחסים.

מאז, עוסקים בגאומטריה האוקלידית הקלאסית בקווים ישרים, משולשים, מעגלים ומצולעים על משטח שטוח. קשה אולי להאמין, אבל במשך יותר מ-2,000 שנה ועד ימינו לומדים עם הספר הזה בבתי ספר ברחבי העולם.

כך התפתח העיצוב הגיאומטרי, למשל. בשל האיסור באיסלאם לצייר בני אנוש ובעלי חיים ומנגד האהבה האנושית ליופי - שימשה הגאומטריה בתרבות האסלאמית, לצד קליגרפיה, עיטורים צמחיים, כתיבה אמנותית וערבסקות, לעיצוב וקישוט במסגדים.

כך התמלאו בעיצובים וקישוטים גאומטריים מרהיבים ומורכבים, גם מסגדים, לצד מדרסות (מדרשות לימוד), בתים פרטיים וארמונות פאר של מוסלמים עשירים, אף שמדהים לגלות שכל מה שנדרש ליצירתם היו מחוגה, סרגל וכישרון אנושי.

כיום, הגאומטריה נמצאת בכל מקום. מהנדסים משתמשים בה לתכנון גשרים ובניינים. אדריכלים יוצרים אדריכלות דיגיטלית מרהיבה וחדשנית, מהנדסי תוכנה בונים עליה עולמות תלת-ממדיים בגרפיקה ממוחשבת (Computer Graphics). כלי ניווט מבוססי GPS מחשבים מסלולים על פי עקרונות גאומטריים והפיזיקאים התיאורטיים ממשיכים להשתמש בה כדי לתאר את המבנה של המרחב-זמן עצמו.


#גאומטריה לא-אוקלידית
אבל לאורך ההיסטוריה, התפצלה הגאומטריה לכיוונים נוספים. במאה ה-19, למשל, גילו מתמטיקאים כמו גאוס (Gauss), רימן (Riemann) ולובצ'בסקי (Lobachevsky) שאפשר לבנות גאומטריות שונות לחלוטין, שבהן כללים שנראו "מובנים מאליהם" פשוט אינם תקפים. כך נולדה הגאומטריה הלא-אוקלידית (Non-Euclidean Geometry).

על כדור, למשל, סכום הזוויות בכל משולש גדול מ-180 מעלות. כלומר, אם נחבר 3 נקודות, על משטח מעוקל כמו כדור בקווים הישרים ביותר האפשריים, נקבל משולש שסכום הזוויות שלו גדול מ-180 מעלות.

גאומטריות כאלה נקראות לא-אוקלידיות והן שהניחו את הבסיס לתורת היחסות של איינשטיין (Einstein). כי לימים זה בדיוק מה שישמש את אלברט איינשטיין: המרחב-זמן אינו שטוח אלא מעוקל על ידי כוח הכבידה, ולכן גאומטריה לא-אוקלידית היא הכלי הנכון לתארו.


הנה הגאומטריה:

https://youtu.be/klQbG7dOiss


עקרונות הבסיס של העיצוב הגיאומטרי שנבע מהאיסור באיסלאם על ציור במסגד (עברית):

https://youtu.be/Q4jg9JPpGg4


ללמד ילדים להכיר מגיל צעיר (עברית):

https://youtu.be/zz94dpsaGPc


לא להיבהל מגאומטריה אנליטית עברית):

https://youtu.be/_8k3UxOGXUE


הזוויות בגאומטריה (עברית):

https://youtu.be/SxmP0AOFugg


הגאומטריה מופיעה בכל מקום, משחק וטבע:

https://youtu.be/Wg4QwKBRuLI


וכך הגאומטריה משמשת בעולם:

https://youtu.be/eKFvIdk2ZnM?long=yes

מימאר סינאן (Mimar Sinan), האדריכל האגדי של האימפריה העות'מנית, הוא ללא ספק אחד מגדולי האדריכלים בתולדות העולם העתיק, אולי הגדול שבהם.

קחו ילד נוצרי (לא ברור אם ממוצא יווני, אלבני או ארמני), שגויס והפך יניצ'ר, חייל בחיל הרגלים המובחר של הסולטן העות'מני (ראו בתגית "יניצ'רים"). במהלך שירותו הצבאי, בעיקר במסעות המלחמה באירופה, הוא התרשם ממבנים עתיקים, בדגש על כנסיות נוצריות ומפוארות, שנזכיר שהן עוצבו מראש כדי להמם את המאמין, תוך המחשת אפסותו של האדם - אל מול גדולת האל.

וכך, כאוטודידקט, מי שלומד באופן עצמאי, סינאן למד על אדריכלות. כעילוי הנדסי הוא התגלה לראשונה, בעת שהצבא הגיע בקרואטיה לנהר שעצר את התקדמותו. כדי לנצח היה על הכוחות לצלוח את הנהר במהירות. סינאן הציע והצליח לבנות גשר בתוך שבועיים והניצחון הושג.

מחייל עות'מני הפך סינאן לארכיטקט צבאי בצבא האימפריה. אבל די מהר קורא לו הסולטן, ששמע על המתכנן המבריק של הגשר, כדי להכיר את סינאן. הסולטן הופך את האדריכל הצבאי הצעיר לאדריכל האימפריה, מי שיהיה למתכנן הרשמי של הסולטנות ואדריכלו הפרטי של הסולטן.

בחייו תכנן ובנה האדריכל הגאוני כ-450 מבני ענק מרשימים. לפחות 150 מהם שרדו עד ימינו. מעבר לפאר הרב שאפיין את תכנוניו של סינאן, הוא גם נהג ליצור מרחבים פנימיים גדולים במיוחד ועדיין מאוחדים. לזכותו גם חשוב לציין את הדקדוק הגיאומטרי והצורני של שאפיין את המבנים שעליהם הוא חתום.

מימאר סינאן הופך בחייו לאגדה ולאחד מגדולי האדריכלים. הוא זוכה לשלל כינויים מעריצים, כמו "מלך הכיפות", על שום הכיפות המושלמות שהוא יוצר למסגדים הרבים והמופלאים שהוא מתכנן. למעשה, הוא מחדש את תכנון הכיפה, כשבמקום הכיפה העתיקה שהייתה נהוגה אלפי שנים על גבי מבנה מרובע, הוא בונה כיפות כחלק מהמבנה המרכזי. אבל סביב הכיפה המרכזית, הראשית, הוא מציב כיפות משניות, כך שהן יתמכו ויחזקו אותה. בכך הוא יצר במסגדים שלו שני חללים, הראשי והמשני - והם בעצם חלל אחד.

מסגד באניה באשי (Banya Bashi Mosque) המרהיב, למשל, הוא מסגד עות'מני חום וצבעוני, הנחשב לאחד המסגדים היפים ביותר באירופה. סינאן מיקם בו קשתות אבן מגולפות ונהדרות, לצד עיטורי קיר מפוארים.

אבל אולי פסגת יצירתו של סינאן היא מסגד סולימאניה (Mosque of Suleyman), המסגד הגדול ביותר באיסטנבול (עם מקום ל-25 אלף מתפללים בו-זמנית) ואחד הסמלים המפורסמים של העיר. אחרי 7 שנים של בנייה, נפתח המסגד העצום, שעד היום קשה שלא להתפעל מהגאוניות של מתכננו. רבים רואים בו המבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית.

הטורקים רואים בסולימאניה את המסגד המרשים בין אינספור המסגדים של בירת טורקיה. אבל זה לא רק גודלו העצום של המסגד שיכול להכיל 25 אלף מתפללים בו-זמנית - סולימאניה נחשב בעיני רבים למבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית.

באופן נדיר מאוד לתקופתו, חי סינאן עד גיל 98. הוא התגורר במתחם מסגד סולימניה. עם מותו הוא נקבר בו, בתוך מאוזוליאום שהוא תכנן בחייו עבור עצמו. קברו של האדריכל הגאון ממוקם בסמוך לחומות של המסגד הנהדר ופסגת יצירתו, בפינה הצפון מערבית של חצר המסגד המרהיב.

עם אדריכלות מיומנת, יצירתית, מושקעת וקפדנית עד הפרטים הקטנים, נתנו סינאן ואומנותו הייחודית השראה לעולם האדריכלות, בדגש על הממלכות המוסלמיות. אפילו הטאג' מהאל שבעיר ההודית אגרא, המבנה היפה ביותר בעולם בעיני רבים, תוכנן ונבנה בהשראתו, עבור השאה ג'אהאן המוסלמי.


הנה סיפורו של מלך האדריכלות במזרח:

https://youtu.be/NoYoUQKtp28


גדולתו:

https://youtu.be/v2nykz5vo28


חייו לילדים:

https://youtu.be/_KiKD6a6AyY


"המאסטר של הגאומטריה":

https://youtu.be/liiD4BwujMU


המסגד הראשון שלו:

https://youtu.be/6Tmxt4sMMoE


מסגד סולימאניה המרהיב באיסטנבול

https://youtu.be/X-8YfvDIaQE


מסגד "בניה באשי" שבבירת בולגריה העיר סופיה:

https://youtu.be/tUnaHiQvlrM


מסגד אל-אקצא בירושלים, עוד יצירה אדריכלית מדהימה:

https://youtu.be/GtD0LNjtMmw?t=12s


סרטון ארוך על האדריכל הדגול של האיסלאם:

https://youtu.be/EbOEf4OHQ5w?long=yes


וסרט תיעודי על גדול אדריכלי האימפריה העות'מנית:

https://youtu.be/f2aokZU3Rqk?long=yes