אמנות הציור בתקופת הרנסאנס (Renaissance Art) הביאה לציור את הריאליזם והרגש. כלומר, האמנים של הרנסאנס השתדלו תמיד להציג את דמות האדם ומושאי הציור בכלל, בצורה אמיתית כל הניתן, או במונח המקובל בעולם האמנות - בצורה ריאליסטית.

לשם כך הם השתמשו בשיטות חדשות, כמו המחשת העומק (פרספקטיבה) או החיקוי המדויק של האופן שבו האור הטבעי מוטל על דברים. ההתבוננות של ציירי הרנסאנס בעולם והחקר המתמיד שלו, אפשרו להם לתעד בציוריהם טוב יותר את המציאות.

ציירי הרנסאנס המרכזיים היו מיכאלאנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י ורפאל. בציוריהם הם ציירו דיוקנאות רבים של אנשים, נופים ותמונות שמתארות את סיפורי התנ"ך, אך הם עשו זאת באופן אחר לחלוטין מאמני ימי הביניים.

כי בעוד אמנות ימי הביניים לא ניסתה לדייק בייצוג המציאות והדגישה דווקא את הסמלים הדתיים של הנצרות, אמני הרנסאנס חזרו לריאליזם הקלאסי שאפיין את אמני העת העתיקה, אלו של יוון ורומי העתיקות, והחשיבו מאד את הקומפוזיציה, הסימטריה, הפרספקטיבה והאור.

ואכן, ההשפעות העיקריות על ציירי הרנסנס באו מאמנות יוון העתיקה ורומי העתיקה.


הנה אמני הרנסאנס:

https://youtu.be/ppgsOXjYZlE


סקירה על אמנות הרנסאנס דרך אמני התקופה הגדולים:

https://youtu.be/D4DC97SceTs


לצורך ציוריו, לאונרדו דה וינצ'י למד את האנטומיה של גוף האדם:

https://youtu.be/jMTJD5hTx4U


ג'וטו די בונדונה, שהיה גם אדריכל, השתמש בחלל והחל את השימוש בפרספקטיבה:

https://youtu.be/3siMvDQkhoE


והנה תכנית חינוכית על רפאל (עברית):

https://youtu.be/G5y0EmxFme0?long=yes