שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי נולדה הפרספקטיבה?
פרספקטיבה (Perspective), אותה טכניקת ציור שבה נוצרת אשליה של מרחק ושל עומק, נולדה בתקופת הרנסאנס. זה התרחש כשנוצרה בפירנצה שיטה ליצירת עומק בציור. השיטה הזו. זכתה לשם "הפרספקטיבה המדעית". כיום היא מכונה לעתים "פרספקטיבת הרנסאנס".
היה זה האדריכל האיטלקי הגאון ברונלסקי שתרם לעולם האמנות את הפרספקטיבה המתמטית. זה היה פיתוח של כלים חישוביים ותכנוניים ליצירת פרספקטיבה מדוייקת להפליא, בתכניות ושרטוטים. בזכות הפיתוח הזה יכולים היו האדריכלים אחריו לבחון ולהדגים לאחרים מבנים אדריכליים שתכננו, עוד בשלבי התכנון והשרטוט שלהם.
כך נתנו השיטות לציור הפרספקטיבה יכולת לתאר את העולם הממשי בדרך של יצירת אשליית עומק ונפח. לאמני הרנסנס והאמנים שבאו אחריהם הייתה הפרספקטיבה כלי מצוין לתיעוד העולם בדיוק רב.
אנשי הרנסאנס השתמשו אז בשיטה החדשה, בכדי להתנתק ממסורת הציור של ימי הביניים. בעזרתה הם תיארו טוב יותר את העולם המציאותי, הטבעי, האובייקטיבי והחילוני. תיאורים אלו החליפו את התיאורים שנלקחו מספרי הקודש ולא הוכרחו להיות דומים למה שהאדם רואה במציאות. משום כך היא מכונה לעתים "פרספקטיבת הרנסאנס".
דוגמאות לפרספקטיבה של הרנסאנס לא חסרות. אחת הטובות היא ציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י. בציור זה הפרספקטיבה הגאומטרית, או המתמטית, שיוצרת בו תחושה של עומק ומושכת את המבט של הצופה אל דמותו של ישו.
דוגמה אחרת היא זו של הפרספקטיבה האטמוספירית, המשמשת בציור "המונה ליזה" של לאונרדו. כאן היא מסייעת להבדיל בין מוקד התמונה, המונה ליזה, ובין הנוף שמאחור.
על הפרספקטיבה שהתפתחה בתקופת הרנסאנס (מתורגם):
https://youtu.be/wujEE3PRVUo
ועל הפרספקטיבה באנגלית:
https://youtu.be/WQUi5Ue_fLY
גילוי הפרספקטיבה הלינארית בידי ברונלסקי:
https://youtu.be/xgHTXMEhE2k
ממנה יצר ברונלסקי את הפרספקטיבה המתמטית:
https://youtu.be/X80kxg2YAEc
והפרספקטיבה בסעודה האחרונה של לאונרדו:
https://youtu.be/ODEvCINTADs
איך צייר לאונרדו כל כך טוב בני-אדם?
לאונרדו דה וינצ'י חקר כל חייו את האנטומיה של גוף האדם. כאיש אשכולות, בעל תחומי עניין ועיסוק מגוונים, הוא היה גם אמן וצייר, אך גם מהנדס ומדען, שחקר את גוף האדם ולמד דברים רבים וחשובים על המבנה והצורה שבה הוא בנוי. לאונרדו העדיף תמיד ללמוד בעצמו ולבחון דברים בעצמו, במקום להסתמך על ידע קודם. זו אחת הסיבות לחידושים המדהימים שלו ולחשיבה המקורית שגילה, שהובילה לפריצות דרך כמעט בכל תחום שבו עסק.
גם מהלימוד הזה של הגוף האנושי הוא למד דברים חשובים שחלקם שימשו אותו בהמצאות הגאוניות שלו, המצאות שלא פעם הקדימו את זמנן בכמה מאות שנים. הידע האנטומי שרכש תרם גם ליכולות הציור המופלאות שלו, אלה שבזכותם צייר כמה מהציורים הטובים בתולדות האמנות.
לצורך ציוריו, לאונרדו דה וינצ'י נהג להכין רישומים רבים. כל שריר וכל איבר נבחן ונבדק בסקיצות שלו שוב שוב, עד שגילה כיצד נכון לציירו.
הנה קטע מסרט שמתאר את תשוקתו ללמוד את גוף האדם וכיצד לציירו נכון:
https://youtu.be/lyTayrpfGoA
סקירה על חקר האנטומיה של לאונרדו:
https://youtu.be/J9xUL5Yi_8M
על תערוכה שמסבירה את המחקר המתמיד שלו והרישומים שהותיר:
https://youtu.be/jMTJD5hTx4U
איך צייר ורמיר את ציוריו המופלאים?
הצייר ההולנדי יאן וֵֶרמֶר התפרסם במאה ה-17 בהתמחותו בציור של סצינות בית מחיי המעמד הבינוני בהולנד.
במרבית ציוריו מתוארים נשים או גברים בביתם, כשהם עובדים, מנגנים או משוחחים זה עם זה.
יותר מציורים רגילים, נראים ציורים המדהימים של יאן ורמיר יותר כמו צילומים. שום טכנולוגיה ידועה במאה ה-17 לא איפשרה דיוק שכזה. לכן נחשב ורמיר גאון ויש הרואים בו אפילו את הצייר הגדול בכל הזמנים.
מי שיצירותיו עמדו במשך שנים רבות בצילן של עבודות גדולי הציירים ההולנדים דוגמת רמברנדט או פיטר דה הוך, קנה במאה ה-19 את מקומו כאחד מגדולי הציירים.
מרכיב הדגל בשינוי מעמדו של ורמיר היה הציור המפורסם ביותר שלו, "נערה עם עגיל פנינה" - ציור שזכה לכינוי "המונה ליזה ההולנדית".
במאה ה-20 הועצם המיתוס של ורמיר. זאת לאחר שבדיקות רנטגן של ציוריו הניבו מסקנה שאין מתחת לצבעים שום רישומי עיפרון או סקיצות של הכנה לציור עצמו.
אבל לאורך שנים רבות מסתובבת השערה שוורמיר השתמש בטכנולוגיה סודית כלשהי כדי ליצור את ציוריו המושלמים. ספק של ממש עוררה היכולת שלו לפענח את נפילת האור על עצמים שונים ולשחזר זאת בציור מדויק להפליא של המציאות.
רבים חשבו שכדי לצייר בדיוק מופלא שכזה, הוא השתמש בעיקרון ה"קמרה אובסקורה" (בעברית "לשכה אפלה"), הקופסה האפלה ששימשה גם לצילום המוקדם.
היה זה ממציא ואיש עסקים אמריקאי בשם טים ג'ניסון, חובב אמנות שהתעשר בעסקי הייטק, החליט לחקור את העניין ולמצוא את הטכנולוגיה ששימשה את האמן המוערך. הוא הצליח לייצר אותה מחדש, בעזרת מראות ועדשות אופטיות ולצייר את הציור המפורסם של האמן "שיעור במוזיקה".
הפרויקט שלו תועד בסרט והתוצאה המדהימה שצייר ג'ניסון, אדם שאינו צייר מקצועי, העלתה שאלות מעניינות לגבי מקומה של הטכנולוגיה ביצירת אמנות גדולה - האם אדם הוא פחות גאון כיוון שנעזר במכשירים שאיפשרו לו להעתיק את המציאות או שפיתוח הטכנולוגיה היא חלק מהגאונות שלו.
ואם זה בעייתי אצלו אז מה ניתן לומר על לאונרדו דה וינצ'י, שהיה לא פחות ממציא ומדען מאשר אמן וששני התחומים הללו פרחו אצלו דווקא משום שעסק בשניהם (כמו עוד 10 תחומים לפחות) והם תרמו אלה לאלה.
הנה קדימון לסרט של ג'ניסון, שבו הוא לומד לצייר כמו יאן או יוהנס ורמיר:
http://youtu.be/94pCNUu6qFY
הדגמה של טים מצייר עם המראות והעדשות הללו:
http://youtu.be/foG1NIdak7Y
השערות מוקדמות לסוד של ציורי ורמיר, בהם השתמש ככל הנראה בסוג של קאמרה אובסקורה:
http://youtu.be/jruwMMT_bc8
האם כך השתמש ורמיר בקאמרה אובסקורה כדי לצייר חלק מציוריו הגדולים?
https://youtu.be/5SpaJtCv1hI
וסרט תיעודי על יכולותיו המיוחדות של ורמיר לעבוד עם אור בציוריו:
https://youtu.be/DEior-0inxU?long=yes
אמנות ומדע
פרספקטיבה (Perspective), אותה טכניקת ציור שבה נוצרת אשליה של מרחק ושל עומק, נולדה בתקופת הרנסאנס. זה התרחש כשנוצרה בפירנצה שיטה ליצירת עומק בציור. השיטה הזו. זכתה לשם "הפרספקטיבה המדעית". כיום היא מכונה לעתים "פרספקטיבת הרנסאנס".
היה זה האדריכל האיטלקי הגאון ברונלסקי שתרם לעולם האמנות את הפרספקטיבה המתמטית. זה היה פיתוח של כלים חישוביים ותכנוניים ליצירת פרספקטיבה מדוייקת להפליא, בתכניות ושרטוטים. בזכות הפיתוח הזה יכולים היו האדריכלים אחריו לבחון ולהדגים לאחרים מבנים אדריכליים שתכננו, עוד בשלבי התכנון והשרטוט שלהם.
כך נתנו השיטות לציור הפרספקטיבה יכולת לתאר את העולם הממשי בדרך של יצירת אשליית עומק ונפח. לאמני הרנסנס והאמנים שבאו אחריהם הייתה הפרספקטיבה כלי מצוין לתיעוד העולם בדיוק רב.
אנשי הרנסאנס השתמשו אז בשיטה החדשה, בכדי להתנתק ממסורת הציור של ימי הביניים. בעזרתה הם תיארו טוב יותר את העולם המציאותי, הטבעי, האובייקטיבי והחילוני. תיאורים אלו החליפו את התיאורים שנלקחו מספרי הקודש ולא הוכרחו להיות דומים למה שהאדם רואה במציאות. משום כך היא מכונה לעתים "פרספקטיבת הרנסאנס".
דוגמאות לפרספקטיבה של הרנסאנס לא חסרות. אחת הטובות היא ציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י. בציור זה הפרספקטיבה הגאומטרית, או המתמטית, שיוצרת בו תחושה של עומק ומושכת את המבט של הצופה אל דמותו של ישו.
דוגמה אחרת היא זו של הפרספקטיבה האטמוספירית, המשמשת בציור "המונה ליזה" של לאונרדו. כאן היא מסייעת להבדיל בין מוקד התמונה, המונה ליזה, ובין הנוף שמאחור.
על הפרספקטיבה שהתפתחה בתקופת הרנסאנס (מתורגם):
https://youtu.be/wujEE3PRVUo
ועל הפרספקטיבה באנגלית:
https://youtu.be/WQUi5Ue_fLY
גילוי הפרספקטיבה הלינארית בידי ברונלסקי:
https://youtu.be/xgHTXMEhE2k
ממנה יצר ברונלסקי את הפרספקטיבה המתמטית:
https://youtu.be/X80kxg2YAEc
והפרספקטיבה בסעודה האחרונה של לאונרדו:
https://youtu.be/ODEvCINTADs
לאונרדו דה וינצ'י חקר כל חייו את האנטומיה של גוף האדם. כאיש אשכולות, בעל תחומי עניין ועיסוק מגוונים, הוא היה גם אמן וצייר, אך גם מהנדס ומדען, שחקר את גוף האדם ולמד דברים רבים וחשובים על המבנה והצורה שבה הוא בנוי. לאונרדו העדיף תמיד ללמוד בעצמו ולבחון דברים בעצמו, במקום להסתמך על ידע קודם. זו אחת הסיבות לחידושים המדהימים שלו ולחשיבה המקורית שגילה, שהובילה לפריצות דרך כמעט בכל תחום שבו עסק.
גם מהלימוד הזה של הגוף האנושי הוא למד דברים חשובים שחלקם שימשו אותו בהמצאות הגאוניות שלו, המצאות שלא פעם הקדימו את זמנן בכמה מאות שנים. הידע האנטומי שרכש תרם גם ליכולות הציור המופלאות שלו, אלה שבזכותם צייר כמה מהציורים הטובים בתולדות האמנות.
לצורך ציוריו, לאונרדו דה וינצ'י נהג להכין רישומים רבים. כל שריר וכל איבר נבחן ונבדק בסקיצות שלו שוב שוב, עד שגילה כיצד נכון לציירו.
הנה קטע מסרט שמתאר את תשוקתו ללמוד את גוף האדם וכיצד לציירו נכון:
https://youtu.be/lyTayrpfGoA
סקירה על חקר האנטומיה של לאונרדו:
https://youtu.be/J9xUL5Yi_8M
על תערוכה שמסבירה את המחקר המתמיד שלו והרישומים שהותיר:
https://youtu.be/jMTJD5hTx4U
הצייר ההולנדי יאן וֵֶרמֶר התפרסם במאה ה-17 בהתמחותו בציור של סצינות בית מחיי המעמד הבינוני בהולנד.
במרבית ציוריו מתוארים נשים או גברים בביתם, כשהם עובדים, מנגנים או משוחחים זה עם זה.
יותר מציורים רגילים, נראים ציורים המדהימים של יאן ורמיר יותר כמו צילומים. שום טכנולוגיה ידועה במאה ה-17 לא איפשרה דיוק שכזה. לכן נחשב ורמיר גאון ויש הרואים בו אפילו את הצייר הגדול בכל הזמנים.
מי שיצירותיו עמדו במשך שנים רבות בצילן של עבודות גדולי הציירים ההולנדים דוגמת רמברנדט או פיטר דה הוך, קנה במאה ה-19 את מקומו כאחד מגדולי הציירים.
מרכיב הדגל בשינוי מעמדו של ורמיר היה הציור המפורסם ביותר שלו, "נערה עם עגיל פנינה" - ציור שזכה לכינוי "המונה ליזה ההולנדית".
במאה ה-20 הועצם המיתוס של ורמיר. זאת לאחר שבדיקות רנטגן של ציוריו הניבו מסקנה שאין מתחת לצבעים שום רישומי עיפרון או סקיצות של הכנה לציור עצמו.
אבל לאורך שנים רבות מסתובבת השערה שוורמיר השתמש בטכנולוגיה סודית כלשהי כדי ליצור את ציוריו המושלמים. ספק של ממש עוררה היכולת שלו לפענח את נפילת האור על עצמים שונים ולשחזר זאת בציור מדויק להפליא של המציאות.
רבים חשבו שכדי לצייר בדיוק מופלא שכזה, הוא השתמש בעיקרון ה"קמרה אובסקורה" (בעברית "לשכה אפלה"), הקופסה האפלה ששימשה גם לצילום המוקדם.
היה זה ממציא ואיש עסקים אמריקאי בשם טים ג'ניסון, חובב אמנות שהתעשר בעסקי הייטק, החליט לחקור את העניין ולמצוא את הטכנולוגיה ששימשה את האמן המוערך. הוא הצליח לייצר אותה מחדש, בעזרת מראות ועדשות אופטיות ולצייר את הציור המפורסם של האמן "שיעור במוזיקה".
הפרויקט שלו תועד בסרט והתוצאה המדהימה שצייר ג'ניסון, אדם שאינו צייר מקצועי, העלתה שאלות מעניינות לגבי מקומה של הטכנולוגיה ביצירת אמנות גדולה - האם אדם הוא פחות גאון כיוון שנעזר במכשירים שאיפשרו לו להעתיק את המציאות או שפיתוח הטכנולוגיה היא חלק מהגאונות שלו.
ואם זה בעייתי אצלו אז מה ניתן לומר על לאונרדו דה וינצ'י, שהיה לא פחות ממציא ומדען מאשר אמן וששני התחומים הללו פרחו אצלו דווקא משום שעסק בשניהם (כמו עוד 10 תחומים לפחות) והם תרמו אלה לאלה.
הנה קדימון לסרט של ג'ניסון, שבו הוא לומד לצייר כמו יאן או יוהנס ורמיר:
http://youtu.be/94pCNUu6qFY
הדגמה של טים מצייר עם המראות והעדשות הללו:
http://youtu.be/foG1NIdak7Y
השערות מוקדמות לסוד של ציורי ורמיר, בהם השתמש ככל הנראה בסוג של קאמרה אובסקורה:
http://youtu.be/jruwMMT_bc8
האם כך השתמש ורמיר בקאמרה אובסקורה כדי לצייר חלק מציוריו הגדולים?
https://youtu.be/5SpaJtCv1hI
וסרט תיעודי על יכולותיו המיוחדות של ורמיר לעבוד עם אור בציוריו:
https://youtu.be/DEior-0inxU?long=yes
