העבודה "כלב עשוי בלונים" (Balloon Dog) היא יצירה מודרנית של האמן ג'ף קונס. זהו פסל של כלב בלון שעשוי בעצם מתכת בגובה 3 מטרים. הכלב העשוי מפלדת אל-חלד ומצופה בצבע שקוף ובוהק, מזכיר כמובן את פסלי הבלון דמויי הנקניק, שיוצרים אמני יום-הולדת ומפעילי מסיבות למול עיניהם המשתאות של ילדים והוריהם..

דווקא הגדלתו של כלב הבלון לממדי ענק והעמדתו במוזיאון הופכת אותו למעניין ואנשים מביטים בו לפתע אחרת לחלוטין. אולי הם אפילו רואים לפתע עד כמה שכלבי הבלונים הללו הם יפים.. אבל מבקרים שונים ראו בו עבודה מטעה.. היו מהם שטענו שהוא נראה תמים, אך הוא מסתיר סטיות ורעיונות אחרים לחלוטין, משנראה במבט ראשון..

הכלב מבלונים הוא למעשה אחד מסדרה של 5 פסלים זהים בצבעים שונים. יש שהוא בצבע זהב ויש שהוא מגנטה, ורוד, כחול או אדום דווקא.. ואולי הוא כתום כמו הכלב שנמכר לאספן פרטי במחיר שיא לעבודה של אמן שעדיין חי, מחיר של כמעט 60 מיליון דולר!

אז אולי שווה להתאמץ מעט ולהגדיל לתערוכה הבאה שלכםעצמים שבאופן רגיל נמכרים במחיר של 5 דולר ברחוב?


הנה סיפורו של הכלב הכחול ורעיון סדרת כלבי הבלונים של קונס:

http://youtu.be/Rmo7jdbPFic


הרחבה של הכלב עשוי הבלונים של ג'ף קונס:

http://youtu.be/dYahe1-isH4


קונס מספר שרצה ליצור בכלב הבלון משהו גדול שייזכר וישרוד, כמו הסוס הטרויאני:

http://youtu.be/DCh6pIuNkfw


ופגישה במוזיאון עם יצירותיו של מי שיצר את היצירה היקרה בעולם לאמן חי (עברית):

https://youtu.be/ZZi7fk3KCXQ

ג'ף קונס (Jeff Koons) הוא אולי אמן הקיטש המוכר בעולם וללא ספק אחד האמנים המודרניים המפורסמים בעולם. האמן, שהיה בעבר מנהל השקעות והחליט להיות אמן, מציג בעבודותיו תמיהות ואולי אף ביקורת על תרבות הצריכה והאסתטיקה שמקיפים אותנו. בעבודותיו הוא מצביע על ההרגל שלנו לקבל כמובן מאליו כל מיני דברים וחפצים שהאסתטיקה זועקת מהם, אבל אנחנו לא מבחינים בה.

מצד שני, קונס הוא אמן שיווק בלתי-נתפס שיודע לייצר עבודות שימשכו תשומת לב בינלאומית. הוא מצליח שוב ושוב לזכות בכותרות ענק בכל אמצעי התקשורת ושמו עולה שוב ושוב והפך אותו לאחד האמנים העשירים בתולדות האמנות.

יש שמבקרים את האמנות שלו ורואים בו משווק מצוין ולא דווקא אמן מוצלח, מישהו שהחליף מסחר במניות בתחום רווחי הרבה יותר - אמנות מודרנית ומכניסה במיוחד. אחרים רואים בו יוצר מוכשר ובעל תפיסה אמנותית פוסט-מודרנית מוצקה, שעומד לצד יוצרים גדולים כמו דמיאן הירסט, אנדי וורהול ואחרים.


הנה ג'ף קונס מציג את עצמו:

http://youtu.be/jJLneVEmgu8


עבודותיו מוצגות במוזיאון בילבאו שבספרד:

http://youtu.be/FfHLluhVkkw


כך הוא עובד:

http://youtu.be/nNb4Z-yzzCo


עוד מעט על הקונצים של קונס:

http://youtu.be/oN_kxFmznhY


מצגת וידאו של רבות מעבודותיו:

http://youtu.be/SXgi_CQQ8sI


וסרט ארוך על האמן השנוי במחלוקת ועל דרכו כאמן:

https://youtu.be/-27B8gngS4g?long=yes

פסל הפורצלן הידוע של ג'ף קונס "מייקל ג'קסון ובאבלס" (Michael Jackson and Bubbles) מציג כקדוש את מי שנחשב "מלך הפופ" לפני כמה עשורים, כוכב הפופ הנערץ מייקל ג'קסון. בפסל מעמיד האמן את אייקון הפופ עם השימפנזה שלו בצורה שקצת מזכירה את הפייטה הרנסאנסית של מיכלאנג'לו, פסלי הרחמים שבהם שוכב ישו המת לאחר הצליבה, בחיק אמו מריה הקדושה המערסלת אותו בעצב.

על ידי הפיכתו לקדוש עשוי זהב, בפסל שמזכיר את הפסלונים שקונים התיירים באתרי התיירות הקדושים לנוצרים, קונס הופך את מלך הפופ לקדוש מסוג חדש, עם שימפנזה יקרה, מוקף זהב ובעורו הלבן, כמו שתמיד חלם שיהיה לו.

בפסל מאזכר קונס את מזבח הטיפולים האינסופיים שעשה כוכב הפופ בחייו כדי להיראות לבן יותר. הוא מציג אותו כקדוש של העידן המודרני, עידן הטיפולים האינסופיים בגוף. אצל קונס מלך הפופ הוא גם המלך וגם הקורבן של תרבות הפופ, שנראית לא פעם אכזרית ושטחית, במיוחד כשהיא מעריכה את המראה יותר מאשר את התוכן או הכשרון. הרי ג'קסון, אחד המוסיקאים המוכשרים והמצליחים בתולדות הפופ, נתפס בעיני רבים כמי שהקריב את גופו וממון רב, כדי להיות האדם המשופר, או לפחות כמו שהוא חשב שנראה האדם שכולם יעריכו - אדם לבן..


הנה מייקל ג'קסון ובאבלס מאת ג'ף קונס:

http://youtu.be/FVRjKmAidfQ


המקור - ג'קסון והקוף באבלס:

http://youtu.be/XdpmyIEUDuE


וקונס מסביר שהוא רוצה להפוך את הדברים שהוא מפסל מרגילים למיוחדים:

http://youtu.be/ZDcTNcRlF4E

הצואה הגדולה במוזיאון היא העבודה ביג שיט (Big shit) של "ג'לטין", קולקטיב אמנות וינאי, הידוע כשובר טאבו.

היצירה הזו, אחת מכמה פיסות ענק שכאלה, הייתה חלק מתערוכת "ג'לטין: וורם - עמיתים - גישה". היא נוצרה מיציקת גבס ענקית, שכוסתה בחימר חום עבה, בעבודת יד.

היא נמצאת במוזיאון Boijmans van Beuningen ברוטרדם שבהולנד. מוזיאון זה מפורסם בזכות אוסף הציורים הגדול שלו של ציירים הולנדים ופלמיים מוקדמים, דוגמת הירונימוס בוש ופיטר ברויגל האב, אמני רנסנס שציירו יצורים גרוטסקיים, מעוותים או סובלים, כמו גם אנשים ובעלי חיים שהתנהגותם גסה.

התפיסה של חבורת ג'ליטין היא שהצואה היא היצירה הראשונה של האדם ושהפעוטות מאוד גאים בה. במוזיאון היא הוצבה במקור על שטיחים פרסיים אלגנטיים, משל הייתה מתנת קבלת פנים שהשאיר על השטיח כלב ענק שהושאר לבדו.

המעניין הוא שקבוצת האמנים גם מזמינה את המבקרים לצפות ביצירות בעירום. כלומר, לא להתפשט ממש, אלא ללבוש בגדים שממתינים להם בכניסה ומדמים גוף עירום ובעצם ללכת לבושים בהם בתערוכה. המראה הוא בין מגוחך לראשוני, ילדותי, אבל אפקטיבי - חיבור לראשוני שבנו.


הנה ביקור בתערוכה:

https://youtu.be/SxD5oice_4c


התערוכה במוזיאון בויחמאנס:

https://youtu.be/0Vvll8DIdFQ


ועל היצירות בהולנדית:

https://youtu.be/p66V3Ch0-IU