הבומרנג היה כלי הציד שפיתחו האבוריג'ינים, תושביה המקוריים של אוסטרליה. המיוחד בכלי ציד זה הוא שהוא חוזר אל הזורק אותו. במשך אלפי שנים צדו האבוריג'ינים בעזרתו ונהנו מפיתוח פשוט וחכם שיצרו.

הבומרנג עשוי עץ ולאחר הזריקה, הוא מסתחרר תוך כדי מעופו באוויר, ויכול לגמוא מרחקים ארוכים. לא כל בומרנג יכול לשוב אל הזורק ו"מקלות השלכה" היו נהוגים גם במקומות אחרים בעולם העתיק. הבומרנגים המתוחכמים של האבוריג'ינים תוכננו כך שאם הם נזרקו בצורה נכונה, הם עפו במעגל גדול באוויר וחזרו אל מקומו של הזורק.

בשל הפשטות והתחכום שלו, היה הבומרנג במשך תקופה ארוכה כמעט הדבר היחיד שהעולם המודרני הכיר מהתרבות האבוריג'ינית. כיום משמש הבומרנג בעיקר לספורט ונקרא "בום".


הנה הבומרנג האוסטרלי:

http://youtu.be/oneyK1bnfYw


כך הוא פועל וחוזר:

https://youtu.be/ADJKsLEAOHo


שימו לב איך הוא עף כשמטילים אותו ואז חוזר ממרחקים לידי המטיל:

https://youtu.be/_JnS4NHdR9U


כך מטילים אותו:

https://youtu.be/jPj53n33F7Q


ובומרנגים ספורטיביים חדישים ומשוכללים יותר, שמפותחים בשנים האחרונות:

http://youtu.be/VtpoA9bqrfs

חץ וקשת (Bow and arrow) הם מכלי הנשק העתיקים ביותר בעולם. כבר בתקופת האבן השתמשו בני אדם בחץ וקשת למטרות ציד. בתקופה הנאוליתית (סוף תקופת האבן) החלו בני אדם להשתמש בקשת וחיצים ככלי נשק, נגד שבטים אחרים, האחד נגד רעהו.

לעומת היוונים והרומים, שלא ראו בחץ והקשת כלי נשק יעילים, הרבו צבאות ההונים והמונגולים להשתמש בהם ולנצח בשדה הקרב.

גם האנגלים היו משתמשים מיומנים מאד בחץ וקשת והקשתים האנגלים היו קלעים מצוינים ומהירים במיוחד. במלחמת מאה השנים הם ניצחו את הקשתים הצרפתים שהשתמשו ברובה הקשת המשוכלל ועלו עליהם בביצועיהם.


הנה ההיסטוריה של הקשת והחיצים:

https://youtu.be/qsgK8tuJquc


קשתות מעוקלות פעמיים יצרו יכולת עוד יותר טובה:

https://youtu.be/RQrM8EwJ9uM


וסרט תיעודי על החיצים והקשתות:

https://youtu.be/5tuJvei2Uw8?long=yes

ההסוואה של המדוזה השקופה מקשה על הטרף להבחין בה. המדוזה הקובייתית פורשת את המשושים שלה וממתינה. כשדג תמים עובר לידה בלי להבחין בה, משתק אותו הארס שבמשושיה והיא בולעת אותו במהירות.


כך נראית המדוזה הקובייתית בים:

http://youtu.be/zejJw1F-AWA


כאן צדה המדוזה הקובייתית המסוכנת הזו דגים:

http://youtu.be/WrMRwddl7iQ


סרטון שמסביר עד כמה המדוזה הקובייתית יכולה להיות קטלנית ומסוכנת לבני אדם:

http://youtu.be/-2KR8LypESI


וכך עוקצת המדוזה ואף הורגת (מתורגם):

https://youtu.be/Pu_ijC8HFRU

לאסו (Lasso), לָסוֹ ובעברית פַּלְצוּר, הוא לולאת חבל שזור וחזק, ששימשה בעבר למטרות של ציד וניהול עדרי בקר. בלאסו נהגו להשתמשים בו גם ללכידת סוסים בורחים ולהשבת פרטים מעדרי בקר, שסטו והתרחקו מהעדר.

בימי הבוקרים, באנגלית ה"קאובויז" המוכרים של מערב ארצות הברית, הם השתמשו בלאסו ללכידת בקר. הקאובויז נהגו אז בשעת הצורך להרכיב לולאה בקצה של חבל ארוך.

בשעת הצורך ,כשהבוקר רצה ללכוד פר או פרה, הוא נהג להשליך את החבל לעברו של בעל החיים. ברגע שהלולאה "התלבשה" סביב צווארו של הלכוד, היה הקאובוי מושך את החבל אליו והלולאה הייתה נכרכת ומתהדקת על צווארו של בן הבקר. האחרון נתפס ומעתה ניתן היה להביאו למקום הרצוי.


קאובוי אמיתי חייב לדעת להכין ולהשתמש בפלצור:

https://youtu.be/gAiGsWA4dVs


על הלאסו:

https://youtu.be/8TVvBAUQrBA


לכידה של בקר בלאסו:

https://youtu.be/Sjs5IfSGJgY


לכלבים מסייע לאסו ללמוד ללכת עם רצועה ולא למשוך (עברית):

https://youtu.be/lJKkjWTZMDY


ויצירת קשר לאסו:

https://youtu.be/z3S-H_eajvI

רשת קורי העכביש (Spider Web) היא הרשת המורכבת שעכבישים טווים מחומר שהם מייצרים בגופם. רשתות אלה משמשות כמלכודות חרקים.

רשתות קורי העכביש הן מצורות הציד המתוחכמות בטבע. מרבית העכבישאים צדים את החרקים לתזונתם באמצעות קורי עכביש שכאלה ובאמצעות שיטה זו, של טוויית רשת לכידה.

רק מעטים משתמשים בקורים לצרכים אחרים, כמו רשת טיפוס, שהיא מעין סולם טבעי, או עטיפה של הטרף בתוך פקעת קורים שטוו מסביבו.

אבל איך הם מייצרים את קורי העכביש וממה הם עשויים בדיוק?

הקורים הללו הם בעצם חוטי חלבון חזקים במיוחד, שמייצר העכביש בתוך גופו, באמצעות "פטמות טוויה" (Spinneret), איברים שממוקמים אצלו בחלק התחתון של הבטן.


הנה עכביש לוכד דבורה שנתפסה בקורי העכביש:

https://youtu.be/6eBIeBgKNcY


עכבישת צרעה טווה קורים:

https://youtu.be/a69hql8A5MU


ליד נחלים קורה לא פעם שמיליוני עכבישים טווים קורים כדי ללכוד את היתושים הרבים שעל המים:

https://youtu.be/wWDgFXzgkSo


וקורי עכביש באורך של קילומטר שנפרסו אחרי שטפון באוסטרליה:

https://youtu.be/UOxw48Ze1CA

בפסטיבל "העיט הזהוב" או "נשר הזהב" מציינים מסורת של צייד בעזרת נשרים. זוהי מיומנות עתיקה של הקזחים, שנעזרו בנשרים כדי לצוד חיות קטנות.

במונגוליה נשארו מעטים שעדיין מיומנים בציד עם נשרי הזהב. כל צייד שמתחרה בפסטיבלי מוכיח את יכולתו של הנשר המאולף שלו לצוד ומתחרה בחבריו עם נשרים מאולפים מכל רחבי הסביבה.

הפסטיבל משמר את ההיסטוריה הנעלמת הזו ועושה הכל כדי לקדם את המסורת אצל צעירי המונגולים. הוא מתקיים מדי שנה בחודש אוקטובר במערב מונגוליה.


הנה סרטון מפסטיבל העיט הזהב של מונגוליה:

http://youtu.be/4BoUyojMo-A


עוד מפסטיבל העיטים הזהובים שבמונגוליה:

http://youtu.be/E9vXI4kIOHc


ומצגת וידאו על פסטיבל העיט הזהוב (עברית):

http://youtu.be/gHfhQUsZnWw

אחד הטורפים המפתיעים בטבע הוא צב. כמובן שזה לא הצב הרגיל והשליו שכולנו מכירים, צב שאוכל ירק וצמחים. מדובר בצב טורף ששוכן במים, מצויד בשיניים חדות וצד למחייתו.

שמו צב האליגטור (Alligator snapping turtle) והוא צייד מתוחכם. הוא פשוט שוכב לו על קרקעית הנהרות וממתין לטרף שיבוא אליו וייאכל על ידו.

הסוד שלו הוא פיסת עור בצורה של תולעת, שיוצאת מקצה לשונו. הוא משרבב את ה"תולעת" הזו מעליו ודגים רעבים מנסים ללכוד אותה. אז לוכד הצב את הדגים לתוך פיו ונהנה מהארוחה שלכד.

שמו בא מטעות של מדענים קדומים, שחשבו שהוא הכלאה בין צב לאליגטור, מין של תנין.


הנה נשיכה של צב האליגטור:

http://youtu.be/PYCC_8DDqMM


טורף אבטיח:

http://youtu.be/bgSurkfqXuI


וצב אליגטור במוזיאון:

http://youtu.be/NU5H-q11WhQ

בתקופה, שתקבל את השם "תקופת האבן", הבחינו הציידים שאבן היא החומר הכי מתאים לייצור של כלי ציד חדים ויעילים.

כך הגיעו אז, לשלב בו למד האדם להכין כלי אבן. האדם קדמון השתמש באבנים וסלעים שהצליח לסתת ולחדד, בכדי ליצור לעצמו כלי ציד יעילים, לצד כלי עבודה וכלי נשק אחרים.

מתוך האבנים למדו הקדמונים שסוג האבן הכי טובה לסיתות וחידוד היא אבן הצור. היתרונות של אבן הצור ברורים - זוהי אבן קשה, שניתן להביאה בסיתות למצב חד במיוחד, מה שהפך אותה שימושית לחיתוך ולהגנה ככלי נשק.

הציידים נהגו להלביש ולקשור אותה לענף עץ ובכך ליצור מעין גרזן קדום. זה הפך לכלי הציד המבוקש ולאמצעי היעיל להשגת בשר טרי.


כך צדו בתקופת האבן:

https://youtu.be/ucwqR3Pt-LM


והאדם לומד ללטש אבנים לכלי הציד והעבודה (עברית):

http://youtu.be/SasVGcBupDU?t=2m26s?long=yes

עוד הרבה לפני שהפכו החץ והקשת (Bow and arrows) לכלי הנשק העתיקים ביותר בעולם, הם התפתחו ככלי ציד קדומים. הציידים הקדומים גילו בעזרתם את היעילות של כלי ציד משוכללים. הקשת והחיצים אפשרו להם לצוד מרחוק, אך גם להגדיל את המהירות והדיוק של הציד. הם שיפרו כלי ציד קדומים עוד יותר, כמו החנית, הבּוּמֵרַנְג והצִלצָל.

כבר בתקופת האבן השתמשו בני אדם בחץ וקשת למטרות ציד. היות וחומרים קדומים, כמו עץ, ששימשו את הקשתות והחיצים הקדומים לא שרדו, החוקרים מסתמכים רק על ממצאים של ראשי חיצים מאבן. ואכן, חץ וקשת כאלה שימשו ציידים כבר בשנת 15 אלף לפני הספירה. אז היו יוצרים את החץ על ידי שיוף האבן לצורת להב וקשירתה אל ענף מגולף וישר. בתקופת הברזל החלו נפחים באירופה ליצור להבי חצים מברזל. בהמשך גם למדו בני השבטים לייצב את החץ על ידי קשירה של נוצות ציפורים לזנבו.

ראשי החיצים הקדומים באמריקה נמצאו בקלוביס שבצפון ארצות הברית. הם משנת 10 אלפים שנה לפני הספירה. גם באירופה נמצאו ראשי חץ קדומים, בהולמגרד (Holmegaard) שבדנמרק והם משנת 9000 לפני הספירה.


הנה הציידים הקדומים שהשתמשו בחץ וקשת לציד של חיות גדולות בתקופת האבן:

https://youtu.be/QCrI9lY_89s


כך יצרו את החיצים הקדומים לפני 10 אלפים שנה:

http://youtu.be/NhRbGG_0kzc


ההמצאה אפשרה ייעול משמעותי לציד:

https://youtu.be/xp_64UIpScM


כך יצרו האינדיאנים באמריקה את החיצים שלהם:

http://youtu.be/CUxcnn6ZdZI


והנה הקשת האנגלית:

https://youtu.be/_sY3XQZBx2w

כלבי ציד (Hunting dogs) הם כלבים שאולפו לסייע לבעליהם בציד. כלבים אלו ניחנו במהירות, חושים מעולים, סבלנות, סיבולת, תבונה ואיפוק רב.

כבר מימי קדם, מאז בוייתו הזאבים והפכו לכלבים, אימנו בני אדם את הכלבים לעזרה במלאכות שונות בשבט. היו כלבים שאולפו לשמירה והיו לכלבי שמירה. אחרים אולפו לסייע במרעה הצאן והיו לכלבי רועים. כלבי עבודה אומנו לעבוד וכלבי מזחלת הובילו מזחלות בשלג.

כלבי הציד היו כלבים בעלי חושים מתאימים, שאולפו כך שחושיהם גויסו למלאכת הציד. חוש הריח שלהם, למשל, הוא מעולה והוא עולה פי 60 על חוש הריח האנושי. יש לחוש הריח של כלבי הציד עוד תכונה מיוחדת - אם הכלב הריח את ריחו של האדם הניצוד, למשל, הוא מכבה את שאר חושיו ורודף בעזרת חוש הריח בלבד!

כלבי הציד משמשים בשלבי הציד השונים, מאיתור הטרף, דרך הברחתו ממאורתו החוצה וחשיפתו לציידים ועד למרדף אחרי הציד, לכידתו והבאתו אל הצייד.

האילוף של כלב להתגבר על תאוות הטרף הטבעית שלו ולשרת את הצייד באופן מוחלט היא משימה לא פשוטה. במהלכה הכלב מאולף להביא את הטרף אל הציד, או למנוע מהטרף לברוח עד שיגיע אליו הציד. חושים חדים כמו חוש ריח או ראיה מצוינים, יכולת ריצה מהירה במיוחד ואיפוק הן התכונות החשובות לכלבי ציד.

גזעי כלבים שונים אומנו במהלך השנים ואף הושבחו למשימות שונות בציד. כלבי הפוינטר למשל, אולפו להצביע (point) על הטרף. כלבי סטר פשוט ישבו (sit) לידו, כדי לסמן את מקומו לציידים והרטיריברים (retrieve) הביאו את הטרף לציידים.

בעידן המודרני, שבו הצטמצם הציד בעזרת כלבים, הוסבו כלבים מגזעים של כלבי ציד למשימות שחושיהם המצוינים מסייעים בהן. בין המשימות הללו מציאת נעדרים, סיוע לבני אדם בסכנה, איתור סמים וחומרי נפץ, נחיית עיוורים ועוד.


הנה כלבי הציד:

http://youtu.be/18v_S6rj8VQ?t=30s


בגידול כלב לבית יש לאלף אותם בהתאם לכך שהם ציידים באופיים (עברית):

https://youtu.be/y8rUN6JgzYY


וכלב הסלוקי מסייע לציד הבדואי במדבר:

https://youtu.be/JiCkQ9WrpOM

דג הַחַכַּאי (Angler fish), שיש המכנים "שד הים", הוא מהחקיינים הטובים בטבע ומהציידים המצוידים ביותר. החכאי, דג מעמקים שחי בעומק של 1500 מטרים, נראה כמו אבן שמונחת לתומה על קרקעית הים. ממש מעל פיו, יוצאת מעין אנטנה שדומה לחכה מגופו.

החכאי מזיז את חתיכת הבשר הזו, שמזכירה תולעת, מצד לצד וכך הוא מפתה דגים קטנים לנסות לאכול אותה. אבל ממש ברגע שהם מנסים לנגוס ב"תולעת" של החכאי, הוא מקדים וטורף אותם.

גם החיזור של החכאים מעניין. הנקבות גדולות והזכרים זעירים. הזכר נצמד אל הנקבה וגופו מתחבר לגופה, עד סוף חייו. הם הופכים להיות לגוף אחד שיחיה כך לתמיד. עד סוף חייהם יעביר הזכר זרעים לנקבה, בכל אימת שהיא תוכל להפרות אותם.


הנה סרטון על החכאים המוזרים ומעניינים כל כך:

http://youtu.be/XUVerZsbYiw


החכאי משתמש באור כדי למשוך אליו, תכונה הנקראת ביו-לומינציה (מתורגם):

http://youtu.be/oKjFVBVGad0


ומצגת על דג החכאי:

http://youtu.be/Z-BbpaNXbxg