שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו רכס האנדים שהוא הרכס הארוך בעולם?
מארגנטינה שבדרום ועד קולומביה בצפון, לאורך 8,000 קילומטרים באזור החוף המערבי של אמריקה הדרומית, משתרע לו רכס הרי האנדים (Andes), רכס ההרים הארוך ביותר בעולם.
משמעותו ומקור שמו של הרכס, "אנדס", הם "פסגה גבוהה" בשפת הקצ'ואה. בגובה של 6,964 מטרים, הר אקונקגווה הוא הפסגה הגבוהה ביותר ברכס האנדים.
רכס הרי האנדים חוצה 7 מדינות בדרום אמריקה: קולומביה, ונצואלה, אקוודור, פרו, בוליביה, צ'ילה וארגנטינה. מדינות אלה זכו לשם "מדינות האנדים". לכל אורכו הוא מספק נופים עוצרי נשימה ונוף אנושי מרתק ומלהיב לא פחות.
הרי האנדים מהווים את לב הכלכלה של מדינות האנדים. ההרים הללו, על מורדותיהם ועל העמקים שביניהם, הם שופעים ומלאי תנובה.
בסביבות 10,000 עד 11,000 לפני הספירה, הגיעו אל הרי האנדים ציידים-לקטים מאמריקה הצפונית והיו למתיישבים הראשונים בהם.
על ההרים הללו מלחכים עד היום סוסי האינקה והפרדות האינדיאניות את משטחי הסֶחָס, העשב הדוקרני שגדל באפרי הגבהים.
חוקרים מעריכים שבאנדים בויתו, לראשונה באמריקה, בהמות כמו האלפקה והלמה המצויה. כאן בוית גם תפוח האדמה, בשלב כלשהו לפני האלף השביעי לספירה.
השפע הגאולוגי והביולוגי שבמרומי האנדים אפשר בהם התפתחות של אימפריות אינדיאניות משגשגות ומפותחות, אשר הצליחו מאוד.
שרידי העיר צ'אווין דה ואנטאר באנדים מעידים על כך שככל הנראה בסביבות המאה ה-9 לפנה"ס מופיעה בהם תרבות מפותחת לראשונה.
מבט אל רכס הרי האנדים והר הקשת שבו:
https://youtu.be/dlyzSKna38o
מראות טיול להרי האנדים:
https://youtu.be/VQ46CLbf7p0
ומוזיקה אופיינית למדינות האנדים:
https://youtu.be/fnVDlzgfCMA
מהם האיים המלאכותיים של שבט האורו?
אגם טיטיקקה שוכן ברכס הרי האנדים, בין פרו לבוליביה. זהו אגם המים המתוקים הגדול ביותר בדרום אמריקה.
אחת התופעות התרבותיות המיוחדות שבאגם החשוב הזה הם "איי האוּרוֹ" (Uros islands). אלו מספר איים מלאכותיים שבנו בני שבט האורו על האגם, בסמוך לעיר פונו שבפרו, כבר משנת 800 לספירה. האיים הם למעשה רפסודות ענק, שעליהן חיים בני השבט. במקור נבנו האיים כדי להגן על השבט מהתקפות של שבטים אויבים, כמו שבט האינקה המיתולוגי. אחד היתרונות שלהם הוא היכולת להזיזם בשעת הצורך על פני האגם.
האיים שורדים כ-30 שנה ואז חייבים בני השבט להוסיף שכבות חדשות, כדי לחזקם, או לבנות אותם מחדש. לבנייה משמש צמח מים הדומה לקנה סוף בשם "טוטורה", שלאחר ייבוש מקבל מראה שדומה לקש.
מרבית בני שבט האורו לא שרדו את הרעב הגדול שפקד את האזור במאה הקודמת. הנותרים המעטים ששרדו, בצירוף בני שבט האיימארה האינדיאני, משמרים את אורח החיים של בני האורו ומתפרנסים כיום בעיקר מהתיירים הרבים הפוקדים את האיים,
משימת חיפוש
==========
מצאו את איי האורו באגם טיטיקקה הענקי. התקרבו במפת "ביקור וירטואלי" וחפשו עד שתמצאו שורה של איים מלאכותיים מקש.
הנה האיים של בני שבט האורו שעל אגם טיטיקקה:
http://youtu.be/2729LQajLiE
עוד על האיים הצפים של בני שבט האורו:
http://youtu.be/XcnWc93c5pw
ובני האורו המציגים את אורח חייהם על האיים המלאכותיים שיצרו על הטיטיקקה:
http://youtu.be/H9sV2r7PsFo
מה מקור שמה של הפסיפלורה?
הפסיפלורה (Passiflora), אותו צמח בעל פרחים בצורת חוגה של שעון ופרי חמצמץ-מתוק, הוא אחד הצמחים עם הפירות הטעימים ביותר.
שמו העברי של הצמח, שעונית נאכלת, בא לו מהפריחה הנהדרת שלו, עם הפרחים הסגולים-לבנים ויפהפיים, המזכירים את לוח השעות של שעון המחוגים.
לגבי השם הלועזי, פסיפלורה, רבים סבורים שהוא בא מהיותו של פרי הצמח הזה פרי תאווה (Passion Fruit) ופירוש שמו הוא בעצם "פרח התשוקה" (Passion flower). בתקופות ומקומות שונים הוא אפילו תואר כמעורר תאווה וייחסו לו תכונות של אפרודיזיאק טבעי.
ובכן, מסתבר שלא תשוקה ולא עוררות יש לצמח התאווה הזה. בעצם, הפרי הזה איננו פרי התאווה או התשוקה, אלא פרי הייסורים. כל שיבוש העניינים הזה מקורו בטעות לשונית היסטורית והפרי הצנוע והטעים הזה מעולם לא התקשר לתאווה מינית או אחרת.
איך זה קרה?
יש טענות שונות לדמיון שמצאו בו הנזירים הנוצריים והמיסיונרים, שגילו אותו בברזיל, לסיפורו של ישוע הנוצרי. אומרים שבתחילה הוא כונה בספרדית “פרח חמשת הפצעים” על שום הצורה הייחודית שלו. רק בהמשך קיבל את השם "פסיון", שמו של מסע הייסורים של ישו אל מותו. טענה אחרת היא שקוציו המיובשים של פרח הפסיפלורה הזכירו להם את כתר הקוצים של הצלוב. ואולי היה זה סידור העלים שלו שעזר להם להמחיש את הצלב שעליו הוא נצלב.
לא ברור מה בדיוק קשר את הפרי לישו.
אז רבים בעולם ובמיוחד אצלנו לא יודעים שמקור המילה "פסיון" הוא במשמעות הדתית שפירושה סבל. רק בהמשך ההיסטוריה ובהשפעת הספרות, התגלגלה המילה פסיון, באנגלית Passion, להקשר של תשוקה ואהבה. אז גם הגיע התרגום השגור והמוטעה לפסיפלורה, פרי הפסיון, בתור פרי התאווה ולא פרי הסבל.
מכאן שהם נתנו לצמח החדש שמולם את השם "פרי הפסיון" (Passion Fruit). אבל המילה "פסיון" באה במקור לא במובן של "תשוקה" אלא דווקא במובן הנוצרי של "סבל". רבים מכירים את הפסיונים שנכתבו על ידי מלחינים רבים לטקסים הקתוליים לזכר ישו, כשהבולטים שבהם הם "מתיאוס פסיון" ו"יוהנס פסיון" של גדול מלחיני תקופת הבארוק יוהן סבסטיאן באך.
כך או כך ויהיה אשר יהיה הדמיון לדרכו האחרונה של ישו אל הצלב, הצמח הזה סייע למיסיונרים להדגים לילידים את הצליבה. לכן, מהיום אימרו "פרי הסבל והייסורים" ולא "פרי התשוקה".
ועדיין, הטעם שלו נפלא. יש להניח שאפילו ישו היה נהנה ממנו ואוכל אותו בתאווה לא מוסתרת.
הנה פירוט ההמחשות שמצאו המיסיונרים הנוצרים בצמח כדי להעביר את רעיון הצליבה של ישו וקרבתו למען המאמינים הנוצרים שלו:
https://youtu.be/M2vmQFqePLU
והשעונית הנאכלת ופרחיה:
http://youtu.be/7EkcvDXzNvE
אמריקה הדרומית
מארגנטינה שבדרום ועד קולומביה בצפון, לאורך 8,000 קילומטרים באזור החוף המערבי של אמריקה הדרומית, משתרע לו רכס הרי האנדים (Andes), רכס ההרים הארוך ביותר בעולם.
משמעותו ומקור שמו של הרכס, "אנדס", הם "פסגה גבוהה" בשפת הקצ'ואה. בגובה של 6,964 מטרים, הר אקונקגווה הוא הפסגה הגבוהה ביותר ברכס האנדים.
רכס הרי האנדים חוצה 7 מדינות בדרום אמריקה: קולומביה, ונצואלה, אקוודור, פרו, בוליביה, צ'ילה וארגנטינה. מדינות אלה זכו לשם "מדינות האנדים". לכל אורכו הוא מספק נופים עוצרי נשימה ונוף אנושי מרתק ומלהיב לא פחות.
הרי האנדים מהווים את לב הכלכלה של מדינות האנדים. ההרים הללו, על מורדותיהם ועל העמקים שביניהם, הם שופעים ומלאי תנובה.
בסביבות 10,000 עד 11,000 לפני הספירה, הגיעו אל הרי האנדים ציידים-לקטים מאמריקה הצפונית והיו למתיישבים הראשונים בהם.
על ההרים הללו מלחכים עד היום סוסי האינקה והפרדות האינדיאניות את משטחי הסֶחָס, העשב הדוקרני שגדל באפרי הגבהים.
חוקרים מעריכים שבאנדים בויתו, לראשונה באמריקה, בהמות כמו האלפקה והלמה המצויה. כאן בוית גם תפוח האדמה, בשלב כלשהו לפני האלף השביעי לספירה.
השפע הגאולוגי והביולוגי שבמרומי האנדים אפשר בהם התפתחות של אימפריות אינדיאניות משגשגות ומפותחות, אשר הצליחו מאוד.
שרידי העיר צ'אווין דה ואנטאר באנדים מעידים על כך שככל הנראה בסביבות המאה ה-9 לפנה"ס מופיעה בהם תרבות מפותחת לראשונה.
מבט אל רכס הרי האנדים והר הקשת שבו:
https://youtu.be/dlyzSKna38o
מראות טיול להרי האנדים:
https://youtu.be/VQ46CLbf7p0
ומוזיקה אופיינית למדינות האנדים:
https://youtu.be/fnVDlzgfCMA
אגם טיטיקקה שוכן ברכס הרי האנדים, בין פרו לבוליביה. זהו אגם המים המתוקים הגדול ביותר בדרום אמריקה.
אחת התופעות התרבותיות המיוחדות שבאגם החשוב הזה הם "איי האוּרוֹ" (Uros islands). אלו מספר איים מלאכותיים שבנו בני שבט האורו על האגם, בסמוך לעיר פונו שבפרו, כבר משנת 800 לספירה. האיים הם למעשה רפסודות ענק, שעליהן חיים בני השבט. במקור נבנו האיים כדי להגן על השבט מהתקפות של שבטים אויבים, כמו שבט האינקה המיתולוגי. אחד היתרונות שלהם הוא היכולת להזיזם בשעת הצורך על פני האגם.
האיים שורדים כ-30 שנה ואז חייבים בני השבט להוסיף שכבות חדשות, כדי לחזקם, או לבנות אותם מחדש. לבנייה משמש צמח מים הדומה לקנה סוף בשם "טוטורה", שלאחר ייבוש מקבל מראה שדומה לקש.
מרבית בני שבט האורו לא שרדו את הרעב הגדול שפקד את האזור במאה הקודמת. הנותרים המעטים ששרדו, בצירוף בני שבט האיימארה האינדיאני, משמרים את אורח החיים של בני האורו ומתפרנסים כיום בעיקר מהתיירים הרבים הפוקדים את האיים,
משימת חיפוש
==========
מצאו את איי האורו באגם טיטיקקה הענקי. התקרבו במפת "ביקור וירטואלי" וחפשו עד שתמצאו שורה של איים מלאכותיים מקש.
הנה האיים של בני שבט האורו שעל אגם טיטיקקה:
http://youtu.be/2729LQajLiE
עוד על האיים הצפים של בני שבט האורו:
http://youtu.be/XcnWc93c5pw
ובני האורו המציגים את אורח חייהם על האיים המלאכותיים שיצרו על הטיטיקקה:
http://youtu.be/H9sV2r7PsFo
הפסיפלורה (Passiflora), אותו צמח בעל פרחים בצורת חוגה של שעון ופרי חמצמץ-מתוק, הוא אחד הצמחים עם הפירות הטעימים ביותר.
שמו העברי של הצמח, שעונית נאכלת, בא לו מהפריחה הנהדרת שלו, עם הפרחים הסגולים-לבנים ויפהפיים, המזכירים את לוח השעות של שעון המחוגים.
לגבי השם הלועזי, פסיפלורה, רבים סבורים שהוא בא מהיותו של פרי הצמח הזה פרי תאווה (Passion Fruit) ופירוש שמו הוא בעצם "פרח התשוקה" (Passion flower). בתקופות ומקומות שונים הוא אפילו תואר כמעורר תאווה וייחסו לו תכונות של אפרודיזיאק טבעי.
ובכן, מסתבר שלא תשוקה ולא עוררות יש לצמח התאווה הזה. בעצם, הפרי הזה איננו פרי התאווה או התשוקה, אלא פרי הייסורים. כל שיבוש העניינים הזה מקורו בטעות לשונית היסטורית והפרי הצנוע והטעים הזה מעולם לא התקשר לתאווה מינית או אחרת.
איך זה קרה?
יש טענות שונות לדמיון שמצאו בו הנזירים הנוצריים והמיסיונרים, שגילו אותו בברזיל, לסיפורו של ישוע הנוצרי. אומרים שבתחילה הוא כונה בספרדית “פרח חמשת הפצעים” על שום הצורה הייחודית שלו. רק בהמשך קיבל את השם "פסיון", שמו של מסע הייסורים של ישו אל מותו. טענה אחרת היא שקוציו המיובשים של פרח הפסיפלורה הזכירו להם את כתר הקוצים של הצלוב. ואולי היה זה סידור העלים שלו שעזר להם להמחיש את הצלב שעליו הוא נצלב.
לא ברור מה בדיוק קשר את הפרי לישו.
אז רבים בעולם ובמיוחד אצלנו לא יודעים שמקור המילה "פסיון" הוא במשמעות הדתית שפירושה סבל. רק בהמשך ההיסטוריה ובהשפעת הספרות, התגלגלה המילה פסיון, באנגלית Passion, להקשר של תשוקה ואהבה. אז גם הגיע התרגום השגור והמוטעה לפסיפלורה, פרי הפסיון, בתור פרי התאווה ולא פרי הסבל.
מכאן שהם נתנו לצמח החדש שמולם את השם "פרי הפסיון" (Passion Fruit). אבל המילה "פסיון" באה במקור לא במובן של "תשוקה" אלא דווקא במובן הנוצרי של "סבל". רבים מכירים את הפסיונים שנכתבו על ידי מלחינים רבים לטקסים הקתוליים לזכר ישו, כשהבולטים שבהם הם "מתיאוס פסיון" ו"יוהנס פסיון" של גדול מלחיני תקופת הבארוק יוהן סבסטיאן באך.
כך או כך ויהיה אשר יהיה הדמיון לדרכו האחרונה של ישו אל הצלב, הצמח הזה סייע למיסיונרים להדגים לילידים את הצליבה. לכן, מהיום אימרו "פרי הסבל והייסורים" ולא "פרי התשוקה".
ועדיין, הטעם שלו נפלא. יש להניח שאפילו ישו היה נהנה ממנו ואוכל אותו בתאווה לא מוסתרת.
הנה פירוט ההמחשות שמצאו המיסיונרים הנוצרים בצמח כדי להעביר את רעיון הצליבה של ישו וקרבתו למען המאמינים הנוצרים שלו:
https://youtu.be/M2vmQFqePLU
והשעונית הנאכלת ופרחיה:
http://youtu.be/7EkcvDXzNvE
