שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הסוציאליזם השוויוני שהגה קרל מרקס ב"מרקסיזם"?
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים כדי לשבור ולקרוע את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם היו המפעלים בהם עבדו.
מרקס הוא שהגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי וביחד עם שותפו אנגלס הוא הפיץ אותו בעולם. על שמו הוא קיבל גם את השם "מרקסיזם".
מבחינת השניים, הסוציאליזם הוא השלב שיבוא לאחר שהעם יעשה מהפכה ואמצעי הייצור יועברו לבעלות של העם. מרקס גרס שאחרי הסוציאליזם החברה תתקדם לשלב של קומוניזם - חיי שיתוף ושוויון מלא בין האזרחים.
כלומר, הסוציאליזם (Socialism) היא שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה.
כיום ישנן שיטות סוציאליסטיות שונות, עם דגשים ורעיונות משתנים, אבל זהו העקרון הבסיסי של הסוציאליזם. הוא תמיד נוגד את הקפיטליזם שבוחר ביוזמה הפרטית במקור לצמיחה וטוען שאם הממשלה לא מתערבת בכלכלה, רבים מדי בחברה נפגעים!
כשיטה כלכלית, יושם הסוציאליזם במדינות רבות, כולל בברית המועצות, במדינות ברית ורשה, ונצואלה וקובה. רבים רואים ביישום הזה כישלון חרוץ ומצביעים בדיוק על אותן מדינות, בבחינת "תראו לאיפה הן הגיעו...". אפילו סין המצליחה, מציינים רבים מהם, הצליחה רק אחרי שזנחה חלק ניכר מהעקרונות של המרקסיזם ואף הסוציאליזם ולא מעט בזכות שכר העבודה הנמוך בה.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לסוציאליזם היא הקפיטליזם וכלכלת השוק החופשי, שעוררו את זעמו של מרקס. אם הסוציאליזם דוגל בשוויון בין כלל הציבור, ללא עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט, הקפיטליזם נותן לשוק, להעזה, המאמץ והכישרון של היחידים בו לקבוע מי יהיו עשירים ומי פחות.
קראו עליה בתגית "קפיטליזם".
הנה הסבר המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
הרצאה נאה על הסוציאליזם, רעיונותיו ומקורותיו ההיסטוריים (עברית):
https://youtu.be/7E29OjfOu4M
על קארל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
תיאור ביקורתי של הסוציאליזם של מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
וקארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
מי הייתה איין ראנד ומה תורתה?
איין ראנד (Ayn Rand) הייתה פילוסופית וסופרת אמריקנית יהודייה חשובה במאה ה-20 שהגתה תיאוריה פילוסופית שהייתה כמעט לדת.
ילידת סנט פטרסבורג שברוסיה, היא מלמדת את עצמה לקרוא בגיל 6 ובגיל 9 ומחליטה להפוך לסופרת. כשהיא בת 12 חווה ראנד את המהפכה הבולשביקית ונאלצת עם משפחתה לחיות בעוני, לאחר שבית המרקחת המשפחתי מוחרם.
בגיל 21, לאחר שהיא לומדת היסטוריה ופילוסופיה באוניבריסיטת פטרוגרד ולומדת תסריטאות במכון הקולנוע הממלכתי, ראנד עוזבת את רוסיה הסובייטית, כביכול לביקור אצל קרובי משפחה בשיקגו. למעשה, היא לא מתכוונת לשוב למולדתה לעולם ומשאירה מאחור הורים שלא תראה עוד לעולם.
בארה"ב היא נסעה להוליווד, התחברה למפיק הנודע ססיל ב' דמיל (Cecil B. DeMille). האגדה מספרת שהוא שאל אותה למה היא בוהה בו, הבין שהיא באה מרוסיה ורוצה לכתוב תסריטים. הוא התרשם, הזמין אותה לסט הצילום של סרטו "מלך המלכים" (The King of Kings) ונתן לה עבודה. אגב, על אותו סט היא מתאהבת בשחקן צעיר ונאה בשם פרנק אוקונור (Frank O'Connor), משכה ביופיה את תשומת ליבו וב-1929 הם נישאים ועד מותו ב-1979 חיים יחדיו.
#האובייקטיביזם
ראנד ראתה בעצמה "אמריקאית" והעריכה את חוקת ארצות הברית ואת חירות הפרט. בהמשך היא מציגה את פילוסופיית האובייקטיביזם שלה, שתגדיר מחדש את היחסים שבין המציאות לתודעה.
כמה עקרונות מרכזיים הם הבסיס לאובייקטיביזם. הראשון גורס שהמציאות קיימת באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי בתודעתנו. שנית, רק התבונה תאפשר ליחיד להכיר את המציאות. שלישית, האדם קיים בשביל עצמו והאושר האישי שלו הוא המטרה המוסרית העליונה של חייו. מכל אלה נגזר העיקרון שראנד ראתה כמהפכני: האנוכיות הרציונלית היא מידה טובה ולא רעה.
האובייקטיביזם כפילוסופיה דוגלת בקיומה של מציאות אובייקטיבית שאותה יכול האדם לגלות על ידי שימוש בשכל. ברמה האישית האובייקטיביזם מעודד את האדם לעסוק ב"יצרנות" במישור הכלכלי וב"הגשמה עצמית" - במובן של הוצאה לפועל של כישוריו, ליצירה והשקעה של כל פרט.
אותו "אגואיזם רציונלי" שהיא מציעה נובע לדעת ראנד מערך החיים אותו צריך כל אדם רציונלי לקבל כאמת מידה לבחירות שהוא עושה בקפיטליזם ובעקרון של אי-תוקפנות, לצד התמיכה ברעיון "מדינת שומר הלילה" - עיקרון שלפיו המדינה צריכה להגביל את עצמה רק להגנה על זכויות הפרט מפני כוח פיזי - כלומר עם צבא, משטרה ובתי משפט ולהמנע מפעולה ממשלתית אחרות, כולל רווחה, חינוך או הסדרה כלכלית, מכיוון שהן פוגעות בחירות הפרט)
ראנד כותבת על רציונליזם מוחלט ונודעה בעיקר בשל ספריה הגדולים, בראשם "מרד הנפילים" (Atlas Chugged), הנחשב מהמשפיעים בספרי המאה ה-20. החברההמתוארת ב"מרד הנפילים" היא כזו שבה מחליטים היזמים והיוצרים על שביתה והיעלמות לעמק נסתר, כשבכך הם מדגימים את תלות החברה ביכולתם היצירתית.
"מרד הנפילים" מעביר ללא בושה מסרים בזכות האגואיזם והקפיטליזם. בספר היא הציגה תפיסה הרואה בקפיטליזם לא רק שיטה כלכלית אלא גם תפיסה מוסרית, שמחזקת את זכותו של אדם ליהנות מחייו ומהקניין שצבר.
בנוסף היא גם מפרסמת את הספרים החשובים לא פחות "אנו החיים" (We the Living) מ-1936, המספר סיפור חצי אוטוביוגרפי על החיים תחת המשטר הסובייטי.
חשוב לא פחות הוא ספרה "כמעיין המתגבר" (The Fountainhead) מ-1943, שהאדיר את האדם היוצר והעריץ אותו. הגיבור הוא הווארד רוארק (Howard Roark), אדריכל בלתי מתפשר שבניגוד לאדם הטפיל וחסר היצירתיות, מתעקש על חזונו האמנותי ומעדיף לפוצץ את הבניין שעיצב על פני פשרה שתשבש את החזון שלו. אף שראנד שללה טענה זו, חוקרים שונים כתבו שרוב דמות האדריכל מבוססת על הארכיטקט פרנק לויד רייט.
הספר היה הקדמה לגישת האובייקטיביזם שפיתחה ראנד ומוצגת באופן מובהק אף יותר בספרה "מרד הנפילים".
#בין הציטוטים המעניינים של ראנד:
"למדו להעריך את עצמכם שמשמעותו להילחם על האושר שלכם. זה הדבר הכי קשה בעולם - לעשות את מה שאנחנו רוצים. וזה דורש את האומץ הגדול ביותר. כלומר, את מה שאנחנו באמת רוצים."
"חיו ופעלו במסגרת הידע שלכם והמשיכו להרחיב אותו עד קצה גבול חייכם."
"אל תתנו לאש שלכם לכבות, ניצוץ אחר ניצוץ שאין לו תחליף בביצות חסרות התקווה של הלא-בדיוק, הלא-עדיין והלא-בכלל."
"אין צורה גדולה, אצילית והרואית יותר של מסירות ממעשה של אישה/גבר שלוקחת על עצמה את האחריות לחשוב."
"שמחה היא מטרת הקיום, ושמחה אינה דבר שמועיל, אלא מושגת, ומעשה הבגידה הוא לתת לחזונה לטבוע בביצת עינויי הרגע."
הנה סיפורה של איין ראנד:
https://youtu.be/tRDLL_ZiPf4
נאומו המפורסם של ג'ון גאלט מהספר "מרד הנפילים" של איין ראנד:
http://youtu.be/WQt6o-IPeJ0
ראיון מונפש עם הפילוסופית המשפיעה:
https://youtu.be/mQVrMzWtqgU
דעתה על ישראל:
https://youtu.be/2uHSv1asFvU
איין ראנד מדברת על הבגידה של ארה"ב בקפיטליזם, השחתת התרבות האמריקאית והנטייה הפוליטית לימין:
http://youtu.be/GxAFXQ6R7P8
ראיון על ספרה של איין ראנד "קפיטליזם: האידאל":
https://youtu.be/emsVhkagrjw?long=yes
מהו המרקסיזם של קרל מרקס?
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס (Karl Marx) שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים. איחוד הפועלים, בחזונו, הוא במטרה לקרוע או לשבור את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם המפעלים בהם עבדו.
כי מרקס הוא שטבע את הסיסמה "פועלי כל העולם התאחדו!" והגדיר ועיצב בכך את הרעיון הסוציאליסטי. בהמשך הוא יפיץ אותו בכל העולם, ביחד עם שותפו וחברו אנגלס.
כך קיבלה תורתו את השם "מרקסיזם", על שמו כמובן. כתבנו עליה ערך נפלא, כמו גם על שלל יישומים שניסו את המרקסיזם בעולם. מברית המועצות או הרפובליקה של סין הקומוניסטיות ועד הסוציאליזם של הקיבוצים בישראל.
אז ליישום הרעיונות של מרקס היו כישלונות והיו הצלחות. קראו על כל אלה, על דרכו ורעיונותיו של מרקס בתגית "סוציאליזם".
הנה המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
ועל קארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
מה גדולתו של הספר "מרד הנפילים"?
אין הרבה ספרים בהיסטוריה שיצרו מחלוקות כה עזות כמו "מרד הנפילים" (Atlas Chugged), יצירתה הגדולה של גאונה חד-פעמית בהיסטוריה של אמריקה וספר שהוא אחד המשפיעים ביותר בין ספרי המאה ה-20.
זהו ספרה המפורסם ביותר של הפילוסופית והסופרת האמריקנית יהודייה איין ראנד (Ayn Rand), מהסופרות והפילוסופיות החשובות במאה ה-20 ומי שהולידה בספר פולחן הזה תיאוריה פילוסופית שהייתה כמעט לדת אצל ליברטריאנים, תומכי השוק החופשי ומתנגדי ומבקרי הסוציאליזם.
הספר הדיסטופי ועב-הכרס מתרחש בארצות הברית, בשלב בו הממשלה הופכת יותר ויותר סוציאליסטית ומתערבת בשוק החופשי.
החברה המתוארת ב"מרד הנפילים" היא כזו שבה מחליטים היזמים והיוצרים על שביתה והיעלמות לעמק נסתר, כשבכך הם מדגימים את תלות החברה ביכולתם היצירתית.
הספר מעביר ללא בושה מסרים בזכות האגואיזם והקפיטליזם. בספר היא הציגה תפיסה הרואה בקפיטליזם לא רק שיטה כלכלית אלא גם תפיסה מוסרית, שמחזקת את זכותו של אדם ליהנות מחייו ומהקניין שצבר.
לקח לאיין ראנד 12 שנים לכתוב את הספר הזה ואחרי שפורסם "מרד הנפילים" ובמשך 25 השנים שעברו עד מותה, ראנד לא פרסמה אפילו ספר אחד.
שיאו הספרותי והרעיוני של הספר הוא "הנאום של גאלט", מעין נאום רדיו בספר שראנד הקדישה לכתיבתו לבדה שנתיים שלמות. זוהי מסה פילוסופית בת כמעט 60 עמודים המופיעה בשיא עלילת הספר ומהווה מעין מניפסט ספרותי, או הצהרת אמונים לפילוסופיית ה"אובייקטיביזם" (Objectivism) שהגתה ראנד.
ואגב, בזמן הכתיבה קראה אין ראנד לספר "השביתה" (The Strike), אך לבסוף אהבה את השם "מרד האטלס" שהציע בעלה, פרנק אוקונור.
בעברית תורגם שם הספר ל"מרד הנפילים" אבל השם הזה שמר על הכוונה לרמוז על אטלס מהמיתולוגיה היוונית, כמי שנושא את כיפת השמיים המשמשת כדימוי ליחידים היצרניים שנושאים על גבם את כלל החברה.
הכירו את ראנד בתגית "איין ראנד".
קדימון AI לספר "מרד הנפילים":
https://youtu.be/NUn6JJsJroA
נאומו המפורסם של ג'ון גאלט מהספר "מרד הנפילים" של איין ראנד:
http://youtu.be/WQt6o-IPeJ0
ראיון רדיו של אורן נהרי על הספר "מרד הנפילים" (עברית):
https://youtu.be/DuujZ4etQE0?long.yrs
וקיצור הפילוסופיה של איין ראנד:
https://youtu.be/asery3UeBj4
מהו הקומוניזם שאין בו רכוש פרטי?
הקומוניזם היא שיטה כלכלית שבה הכל שייך לכולם, כלומר למדינה. לפי הגישה הזו כל אמצעי הייצור במדינה הם של המדינה ואין בעלות פרטית על אמצעי ייצור. בפשטות - לאיש אין בעלות על דברים שמייצרים ערך וכסף, כמו מפעלים, שדות וכדומה.
קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם, ראה בקומוניזם את השלב הסופי של המהפכה של העם (הוא קרא לו פרולטריון) כנגד בעלי ההון, הקפיטליסטים, או בעלי המעמד, כמו האצילים, המלוכה וכדומה. בסוציאליזם יש למדינה בעלות על אמצעי ייצור ובקומוניזם יהיו כל אמצעי הייצור הללו שייכים למדינה.
היסטורית, מספר מדינות אימצו את הקומוניזם, או שהוא נכפה עליהם על ידי בריה"מ, לאחר שכבשה אותן במלחמת העולם השנייה. בכולן הוא הביא לבעיות כלכליות קשות. זה משמש את תומכי הקפיטליזם, כלכלת השוק החופשי, ככלי ניגוח נגד הקומוניסטים. הם הציעו לבחון את התוצאות של מדינות קומוניסטיות ולאיזה שפל הגיעו מבחינה כלכלית ולהבין עד כמה הקומוניזם כושל.
גוף אחר שאימץ את הקומוניזם הוא הקיבוץ הישראלי. במשך שנים רבות הוא סיפק שפע לחבריו, אך ברבות השנים מרבית הקיבוצים בחרו לסיים את הדרך המשותפת בדרך זו, לטובת הפרטה ומעבר לבעלות פרטית מסוגים שונים.
הענין בקומוניזם, כפי שהעיד פעם הבדחן אפרים קישון, הוא ש"זו תיאוריה מצוינת שיש איתה רק בעיה אחת - היא ניתנת ליישום..."
ואכן, יישומי הקומוניזם לא ממש הצליחו לטווח ארוך. אמנם כל עוד היו מצוקה ומחסור מסביב, הקומוניזם נראה אפשרות טובה ותומכת למניעת עוני. אבל כשהשפע החל להתפשט מסביב להן, מסגרות קומוניסטיות החלו להרגיש לחצים גדולים מהחברים, להפריט את עצמן ולהפוך לכלכלות חופשיות.
כי אנשים, כמו אנשים, רוצים להתבסס על הצלחתם האישית, כשרונם ומאמציהם ושאף אחד לא יאמר להם שהם כמו כולם, כי הם הרי יודעים שהם טובים יותר...
הנה סיפורו ההיסטורי והרעיוני של הקומוניזם:
https://youtu.be/bc7EGTfVCg8
על מקורות הקומוניזם ההיסטוריים (מתורגם):
https://youtu.be/C7npztitsA0
שיר הלל קומוניסטי למנהיג המהפכה הקומוניסטית ולדימיר לנין:
http://youtu.be/kEZJXI-IQS4
יפליא אתכם לדעת שמעולם לא הייתה מדינה קומוניסטית:
https://youtu.be/FrtDZ-LOXFw
סרטון תעמולה שנעשה בארה"ב נגד הקומוניזם:
http://youtu.be/KkXTd9v56LQ
וניסיון להסביר את הקומוניזם להמונים (עברית):
https://youtu.be/Irui9_7hnkE?long=yes
למה אנחנו משלמים על ג'ינס עם קרעים?
אם פעם בגדים קרועים היו בושה שרק עניים נאלצו לסבול, היום ג'ינסים קרועים (ripped jeans) הם שיא הטרנד, מצויים בכל מקום ועולים הרבה יותר מג'ינס חדש ושלם.
אז מה פה קורה פה?
בשילוב עיטורי קרעים בברכיים, מכנסי הג'ינס הקרועים כבר מזמן הפכו לפריט חובה אופנתי בארון הבגדים של המילניאלס ואחריהם בני דור ה-Z החביבים שלנו. וכן, כיתה י' 2, אנחנו מדברים עליכם.
ג'ינסים עם קרעים, מסתבר, הם הצהרה, עיצוב ואסתטיקה אופנתית שיתכן שנראית הזויה והחלפה בלתי נתפסת של תפקידו של המכנס לטובת הסטייל שלו, אבל יש בה מסתבר, הגיון רב.
מהו? - עוד מעט.
קצת היסטוריה של הג'ינס הקרוע. עד שנות ה-70 העיזו ללכת בג'ינס קרוע רק מי שלא היה בידיהם הממון לתקן ג'ינס בלוי או כזה שנקרע. הג'ינס הוא אמנם משופשף, שיא הטרנד אז, אבל לעולם לא קרוע או בלוי.
בשלהי אותו עשור מתחילות להופיע להקות הפאנק הראשונות. הפאנקיסטים והמעריצים שלהם קרעו את הג'ינס האישי כסוג של מחאה פוליטית, מהולה בטרנד ייחודי ומבדיל, משהו מקביל לשיער הארוך של הביטניקים ולפרחים בשיער של ההיפים.
קרעים בג'ינס כסמל למרד.
הקרעים נכנסים בהדרגה לאופנה, מתחילת שנות ה-80. בתחילה בתצוגות אופנה של מעצבים עולמיים כמו כריסטיאן דיור, שהחלו לאתגר גם את עולם האופנה בהכניסם למלתחה גם את הג'ינס הקרוע ובמכוון. מכאן החלה האופנה החדשה והמוזרה לחלחל לאיטה אל חוג הסילון של אותם ימים, עשירי עולם שהיום מכונים האלפיון העליון.
באותה תקופה היית יכול לטייל במונקו או בקאן שבריביירה הצרפתית, לראות מכונית למבורגיני או פורשה במחיר של בית יוקרה בארץ עוצרת ברחוב וממנה יוצאים בחור עשיר ומתוקתק או בת עשירים עם חולצת משי שמתחתיה מככבים מכנסי ג'ינס קרועים לתפארה.
מדהים ככל שזה נראה אז, העניין לא זו בלבד שלא היה גימיק שעתיד להיעלם, אלא להיפך. הג'ינס הקרוע רצה להישאר. החלו בטרנד כוכבי רוק זועמים כמו איגי פופ ולהקת ה-Sex Pistols וזמרות פופ שהן אייקון אופנה כמו מדונה. אחריהם באו שחקני קולנוע מפורסמים, ראפרים וסתם עשירים שהחלו להופיע ולהסתובב כשהם לובשים מכנסי ג'ינס קרועים. הכלל היה שעל הג'ינס הקרוע להיות הכי יוקרתי שיש.
המעריצים החלו מעתיקים את המראה הקרוע, תוך שהם קורעים את הג'ינס שלהם בבית. להקות הגראנג' של הניינטיז ובראשן להקת נירוונה לבשו ג'ינס קרוע כהצהרה אנטי קפיטליסטית והוא פרח עוד יותר.
אבל הג'ינס של היום פחות נקרע ביחס לג'ינס הקל של פעם. הרי זו הייתה מטרתו המקורית של הג'ינס - להיות בגד עבודה עמיד וחזק.
לכן יצרני דנים בימינו קורעים את הג'ינס מראש ובמפעל. אצל מותגים זולים זה נעשה באמצעות קרני לייזר. מעצבי פרימיום ומעצבי על, לעומתם, מעדיפים להושיב עובדים שיקרעו כל ג'ינס בעצמם והם מעצבים את הקרעים בדיוק כמו שמצופה מג'ינס שנקרע טבעית.
אז הקרעים הם עכשיו עיצוב ולא מצב כלכלי, או כמו שמתכנתים אוהבים לומר "זה לא באג - זה פיצ'ר". הקונים משלמים על הג'ינסים הקרועים הרבה יותר מג'ינס חדש או מג'ינס סתם משופשף ולא קרוע. יצרנים כמו דיזל הבינו עם הזמן שהקרעים חוזרים והפציצו במחירים ומעצבים כמו דולצ'ה גבאנה מתמחרים באלפי דולרים ג'ינס קרוע שלהם, שנטלתם היישר מהמדף.
הנה סיפורו של הג'ינס עם הקרעים ולמה הוא כל כך יקר:
https://youtu.be/TkLfwIsiWGU
תולדות הג'ינס עם הקרעים:
https://youtu.be/CurwSkC_Mik
ביהדות דומה שלא מקבלים אותו בהבנה (עברית):
https://youtu.be/tMyNOyHZAq4
הג'ינס הקרוע בסוף ההיסטוריה של הג'ינס:
https://youtu.be/5Bo18EypC44
יצירה של ג'ינס קרעים DIY שווה:
https://youtu.be/Io7Dx7eKTag
הציפייה והאמת עם הג'ינס הקרועים:
https://youtu.be/n3T5FwczlaY
ג'ינס משופשף לייזר בדקה וחצי:
https://youtu.be/k1BpHBafrvw
חיתוך הקרעים בג'ינס באמצעות לייזר:
https://youtu.be/3Hi_Iyxt1wI
מהו הקיבוץ הישראלי והשיתוף שהוא הדגים?
אחת ההמצאות המעניינות של הציונות והחברה הישראלית היא ללא ספק הקיבוץ.
זוהי צורת התיישבות שיתופית שנוצרה רק ביישוב שבארץ ישראל, על ידי התנועה הציונית, ליישוב מדינת ישראל. הקיבוץ התבסס על ערכים סוציאליסטיים, שיתופיים, עם השאיפה לשוויון בין בני האדם.
מטרת הקיבוצים הייתה ליצור שיתוף כלכלי ורעיוני בין החברים.
בכל קיבוץ היו בדרך כלל כמה מאות חברים. במשך שנים רבות התפרנסו הקיבוצים מחקלאות ובהמשך גם מתעשייה.
משך זמן רב הקיבוצים היו נערצים ונחשבו לשכבה מובילה במדינת ישראל. גם בעולם הם נתפסו כפלא ישראלי ייחודי ומקסים וצעירים ממדינות רבות הגיעו להתנדב בקיבוצים בישראל.
השיתוף המלא בין החברים ברכוש הקיבוצי והשוויון ביניהם בייצורו ובצריכתו היו עקרונות שנכתב עליהם רבות עוד מימי קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם. העקרונות הללו נחשבו לאוטופיה שקשה לממש. מדינות סוציאליסטיות השליטו אותו בכוח על רבים מאזרחיהן שלא דגלו בשיתוף, תוך לקיחת הרכוש הפרטי מהעשירים וחלוקתו לכולם.
הקיבוצים הישראליים, דווקא הם, היו ההצלחה הסוציאליסטית הגדולה ביותר בעולם, במיוחד בהשוואה לשלטון האימים שנדרש במדינות קומוניסטיות, כדי להשליט את אותו שוויון.
אך לקראת סוף המאה ה-20 השתנו מעט הדברים. עת משבר הגיעה לקיבוצים. בעיני רבים מחבריו התחייב שינוי במתכונת של "הקיבוץ המסורתי". החקלאות הלכה וירדה בהכנסותיה. שינויים פוליטיים הקטינו את כוחם של הקיבוצים בחברה הישראלית. עזיבת הדור הצעיר על העיר המחישה שמה שהתאים לעידן הקמת המדינה, כבר לא מושך את הצעירים בעידן המודרני. החברה הישראלית החדשה הדגישה את ה"אני" על חשבון ה"אנחנו" וגם חברי הקיבוצים החלו לבקש את הפיתויים שמסביב.
וכך שינה הקיבוץ המגונן אך מגביל את פניו בהדרגה לקיבוץ מופרט. ההפרטה הביאה לעידן שבו כל חבר מקבל שכר שונה ואנשים יכולים להחזיק רכב פרטי, לנסוע לחו"ל כרצונם ולהחזיק דירות בעיר. הקיבוץ שיתופי עכשיו אולי פחות, אך לרבים זה התאים.
בקיבוץ המופרט הבעלות על אמצעי הייצור, כולל השדות, המפעלים והמיזמים שהקים הקיבוץ, היא עדיין משותפת, אבל העבודה בפועל נעשית פעמים רבות על ידי שכירים ואנשי מקצוע מבחוץ.
הפרטת הקיבוצים כיום היא כמעט מלאה. הקיבוצים העיקריים שנשארו שיתופיים לגמרי הם הקיבוצים המבוססים, אלו שהקימו את המפעלים המצליחים והמכניסים, שמאפשרים את השיתוף ובו-בזמן מזכים את החברים בחיים נוחים ובשפע כלכלי. יש שיראו בהפרטה כישלון של הסוציאליזם, בעוד אחרים יטענו שזו רק הנוסחה המדויקת שלא נמצאה לשיתוף נכון.
הנה סיפורו של הקיבוץ (עברית):
https://youtu.be/g5TkJMbTfwU
קיבוץ אופייני מהאוויר:
https://youtu.be/wnwl4yxhu6k
על תחילתם של הקיבוצים (עברית):
https://youtu.be/-sfG2TpGSMo
האידאולוגיה של הקיבוץ מתחזקת:
https://youtu.be/LWMmcjh4wBw
דוד בן גוריון היה ראש הממשלה בעל החזון שהחליט להתיישב ולהפוך לחבר קיבוץ שדה בוקר שבנגב (עברית):
https://youtu.be/mqNnRKXxbhU
כך הוא עבד כמו כל החברים בקיבוץ:
https://youtu.be/A_jA8OHG7Vs
המון שנים היו הקיבוצים חממה למתנדבים מכל העולם (עברית):
https://youtu.be/osTZiFrPx-g
הרעיון והמעשה השיתופי המדהים של הקיבוץ הישראלי (מתורגם):
https://youtu.be/RIf2f77tjJ8?long=yes
יש גם קיבוצים שונים מהרגיל (עברית):
https://youtu.be/pRdWSevUH0o?long=yes
עם השנים החלו קיבוצים רבים בהפרטה שהורגשה בחדר האוכל (עברית):
https://youtu.be/12kFl6YW_Xk?long=yes
וזו התרומה של הקיבוצים לחקלאות העולמית:
https://youtu.be/oxxYmn3HpDU?long=yes
מי היה היו"ר מאו שהנהיג את סין העממית?
כנראה שאין עוד שליט בהיסטוריה שיש ניגוד כה עצום בין מעשיו האכזריים והנזקים שגרם לעמו ובין אהבת העם אליו, כמו מַאוֹ דְזֶה-דוּנְג (Mao Zedong), מנהיג סין הקומוניסטית במשך כ-40 שנה.
הוא היה מורה פשוט, שהפך למצביא הקומוניסטי שיוביל לניצחון במלחמת האזרחים הסינית, ישתלט על מדינת הענק ויהיה למנהיג המדינה הגדולה בעולם.
מכאן יוביל מאו מהפכה קומוניסטית שהפכה אומה עצומה וקשה לניהול לנשלטת ביד הברזל שלו. מי שהיה גאון טקטי ואסטרטגי גם במלחמות ועימותים צבאיים, במיוחד במלחמת האזרחים הסינית ובמלחמת קוריאה בה הייתה סין מעורבת וניצחה, ישלוט בה עד מותו.
במערב, אגב, על אף שהיה אחראי לעשרות מיליוני מתים מבני עמו, נתפס היו"ר מאו, כמו שהוא כונה אז בקרב צעירים ומעריצי הקומוניזם, כגאון ראוי להערצה.
אפילו הביטלס הזכירו אותו באחד מלהיטיהם על "אתה אומר שאתה רוצה מהפכה...".
שכן מאו טסה טונג, או צה טונג, כמו שנהגו בעברית לכתוב את שמו, השתלט על סין תוך מלחמת אזרחים שניהל והנהיג כנגד השלטון הקודם, כשהוא מנווט קבוצה שבה לא היה מנהיג בלתי מעורער, אבל הצליח בכשרונו הפוליטי להוביל חצי מאה.
בניגוד לשלטון היחיד של סטלין למשל, בברית המועצות, שלטון שהתבסס על רצח של כל מי שאיים על שלטונו או שנחשד כחזק מדי, כוחו של מאו היה דווקא בשליטה חכמה על מערכת האיזונים והבלמים של המפלגה הקומוניסטית הסינית, אותה הנהיג. המפלגה אפשרה לו לשלוט זמן כה רב, בזכות בריתות וחזיתות שהוא שינה כל הזמן ולא בכוח הדיקטטורה שלו.
מול העם זה כמובן היה אחרת. הערכות החוקרים מדברות על כ-60 מיליון סינים שמתו בגללו. כי כמו כל דיקטטור, גם הוא ניהל מסעות הרג ומאסרים המוניים, לכאורה כדי להילחם באויב הקפיטליסטי. אבל בכשרונו ויכולותיו להציג את מה שנראה כתמיכה ציבורית וזעם עממי אותנטי אפשר לו לעשות כמעט הכל.
כך, בזכות המיומנות הפוליטית שלו ונישא על מה שהוצג כהערצת ההמונים, מאו הנהיג מעון מהפכה פנימית מתמדת, שבלטה בשני קמפיינים שהוא הנהיג לשינויים בסין, שניהם היו נוראים לעם הסיני והביאו למותם של עשרות מיליוני סינים.
בסוף שנות ה-50 מתו עשרות מיליוני סינים במה שזכה בסין לשם "הרעב הגדול". הוא נגרם על ידי "הקפיצה הגדולה קדימה", הקמפיין המאואיסטי שעיקרו רפורמות תיעוש שנועדו להוביל את סין לעולם המודרני. הרפורמות הללו נוהלו מהר מדי ובלי הכנה ראויה ומספקת, ולא עזר השם מעורר ההשראה שדיבר על "קפיצה גדולה קדימה" - בפועל היה זה אסון עצום וקטלני לכמעט 50 מיליון איש.
"מהפכת התרבות" הסינית היא עוד קמפיין של מאו שהיה לאחת הזוועות הקשות שידע העולם במאה ה-20. המהפכה "התרבותית" הזו, שנמשכה עשור, עד שנת 1976, שאפה למחוק את ההרגלים, המנהגים, הרעיונות והתרבות של החברה הסינית המסורתית. המהפכה הזו הסתיימה רשמית רק כשמאו הלך לעולמו, לא לפני שהביאה למותם של עוד שני מיליון אזרחים.
שנים לאחר מותו, הודתה אפילו המפלגה הקומוניסטית הסינית בנזקים ואי-הסדרים ואפילו בנסיגה שגרמה באופן אירוני "הקפיצה הגדולה קדימה" בתקופת שלטונו של מאו.
אף על פי כן ועדיין, גם היום רבים בסין מעדיפים שלא לזכור למאו את האסונות האיומים שחוללה מדיניותו. רבים מהסינים מעדיפים לזכור את מאו בתור המהפכן הגיבור שהוביל ב-1949 להקמתה של המדינה שתפסה עם הזמן את מקומה בעולם המודרני וכיום אף מובילה בשורה הראשונה של המעצמות העולמיות, כמעט בכל תחום.
הנה חייו של מאו:
https://youtu.be/ujbapnrAKXA
סיפורו של היו"ר מאו במהירות שיא:
https://youtu.be/ztLFRWuuzDk
תכנית "הקפיצה הגדולה קדימה" שגרמה אסון עצום לסין:
https://youtu.be/A6XQKYnrlSA
מהפכת התרבות האיומה שלו שהביאה לפגיעה אנושה בתרבות הסינית לצד הרג של מיליונים:
https://youtu.be/LqJ9IpWOYQA
ותכנית היסטורית על מאו ומעלליו (עברית):
https://youtu.be/a4YTlVgJ0Z8?long=yes
איך שינה קרל מרקס ביחד עם אנגלס את העולם?
הפילוסוף הגרמני קרל מרקס (Karl Marx) היה אחד הפילוסופים המשפיעים בתולדות הפילוסופיה, כנראה המשפיע מכולם. ביחד עם עמיתו פרידריך אנגלס, מי שהתוודע לעוני ולעליבות שיצרה המהפכה התעשייתית וכתב ב-1842 את "מצבו של המעמד העובד באנגליה", מרקס ניסח, הגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי.
כגיבור מעמד הפועלים שהוא עתיד להפוך, ראה מרקס עוד במאה ה-19 את הסוציאליזם כשלב שיבוא לאחר שהעם העני ישתחרר מכבליו, יעשה מהפכה ויעביר את אמצעי הייצור הקפיטליסטיים לבעלותו שלו, כלומר לבעלות העם.
רעיונות אלה ואחרים נוסחו בספרו של הוגה הדעות קרל מרקס "הקפיטל". את הספר הוא כתב בלונדון, בשנת 1867, בעת גלותו מגרמניה. אלה היו ימי התיעוש הוויקטוריאני המטורף של המהפכה התעשייתית, בתקופה שבה הקפיטליזם היה לטרנד הכלכלי המצליח והסוחף בשתי היבשות החזקות בעולם ובאי האנגלי שביניהן.
אגב, הוא עצמו חי חיי עוני נוראים. איש חולני וחסר אמצעים, מקדיש את חייו לכתיבה, לא עובד בשום עבודה אחרת ולכן ללא הכנסות. בהיותו סוג של סמרטוט אדום עבור האליטה הקפיטליסטית ומצד שני נשוי לאהבת חייו ג'ני ואב ל-7 ילדים - רק שלושה מהם הגיעו לגיל בגרות - העוני הוא סיפור חייו.
ואם היה צריך השראה, אז נקודה מעניינת היא שלא מעט מתיאוריו הקשים של מרקס לגבי מצוקת מעמד הפועלים, הגיעו מספריו של הסופר צ'ארלס דיקנס. סיפוריו היו מלאים בדוגמאות ספרותיות לתוצאות האיומות של כלכלת השוק ושל אי השיוויון שהיא יצרה.
העניים בספריו הם מובסים וחלשים והוא יודע מגוף ראשון על העוני. חוסר הסיכוי של העניים להתמודד אל מול חברה דורסנית השפיע עליו עמוקות. נראה שלא מן הנמנע שהילד אוליבר טוויסט, אותה דמות ספרותית מבית המחסה לעניים באנגליה, השפיע על ההיסטוריה לא פחות מהקיסר הצרפתי נפוליאון ומהצורר הנאצי היטלר.
כך או כך, ביחד עם שותפו אנגלס, הפיץ מרקס את רעיונותיו הסוציאליסטיים בעולם. הוא טען שאחרי המהפכה הסוציאליסטית והשתלטות הסוציאליזם עליה, על החברה להתקדם לשלב של קומוניזם, מבנה חברתי שבו ישררו חיי שיתוף ושוויון מלאים בין האזרחים כולם.
כמו שבדרך כלל מוצאים אצל אנשים מורכבים - גם בקרל מרקס יש טוב ויש רע. מצד אחד הוא רצה בעולם טוב יותר, עולם שבו אין מנוצלים ומנצלים. מצד שני, הוא חתר למהפכה וידע שבדרך להגשמת חזונו, האלימות היא בלתי נמנעת. הגותו של מרקס הדגישה את נושא המעמדות בחברה והציגה את המהפכה האלימה כיסוד משמעותי בשינוי החברתי או בוויסות של הסדר לכיוון הסדר הצודק העתידי של השליטים והנשלטים.
שנים רבות אחרי מותו, אכן חוללו רעיונותיהם של הפילוסוף מרקס וידידו אנגלס את המהפכה הסוציאליסטית. ברוסיה השתלטו הבולשביקים על הממלכה והשליטו בה קומוניזם נוקשה וקפדני. אחריהם הפכו קומוניסטיות מדינות רבות, כולל סין, וייטנאם וקובה.
היו שנים שבהם נראה היה שהקומוניזם עומד להשתלט על העולם. למדינות הקומוניסטיות ניתן להוסיף גם את מדינות ברית ורשה, כמו פולין, יוגוסלביה, בולגריה ועוד. הייתה זו ברית המועצות החזקה שהשליטה בהן את הקומוניזם באותה תקופה. בכל מדינה כזו היא דאגה להשליט שלטון קומוניסטי מקומי וצייתן.
עד היום רואים הסוציאליסטים בקרל מרקס את מי שניתץ את השלשלאות של הבורגנות, הגן על המסכנים וחשב על הפועלים ועל שחרורם מהעול של הקפיטליזם הדורסני.
רבים אחרים, במיוחד אלו שבעד כלכלה חופשית, דמוקרטית ואף קפיטליסטית, רואים בו את מי שהוביל לסבלם של מיליארד בני אדם. בתור הדגמה הם מצביעים על מדינות גברית המועצות, סין ומדינות ברית ורשה, שנשלטו ועדיין די נשלטות על ידי הקומוניזם והבולשביזם, כמו גם על משטרים שקמו על יסודות תורתו והיו לדיקטטורות אכזריות, נוקשות ובלתי דמוקרטיות.
יש גם עניין עם יהדותו של מרקס. כן, קרל "הלוי" מרקס נמנה על משפחת מומרים. נולד יהודי ומשפחתו הפכה נוצרית. מצד אביו הוא היה נכדו של הרב הראשי של עירו ומצד אמו נמנה על שושלת רבנים הולנדית. אביו, עורך הדין, המיר את דתו לאחר שהשתנו בגרמניה החוקים ונאסר על יהודים לעסוק במקצוע. על מנת שיוכל להתפרנס מעריכת דין, הוא התנצר עם משפחתו ושם המשפחה "הלוי" הפך למרקס. החלפת הדת הזו עתידה לעצב את אופיו הפילוסופי, כצופה אובייקטיבי אל לפחות שלא חושש להצביע על הדרך המתמרנת בה משמשות דתות לשליטה במעמד העובדים המנוצלים.
בימינו רבים רואים בקרל עצמו אנטישמי היסטורי, דבר לא קשה כל כך בגרמניה של אותם ימים. אומרים שבכתביו התייחס האיש ליהודים בביקורתיות כמעט ארסית. הוא גרס שהדימוי של היהודים כנוכלים ורודפי כסף היא שלאורך דורות הם נדחפו שלא מרצונם להתפרנס מהלוואות בריבית ועסקאות ממון די בזויות, מה שיצר להם דימוי של חמדנים.
להגנתו אומרים רבים מהחוקרים כי את האשמה באופי היהודי הגרוע תלה הגאון האקסצנטרי בדת היהודית ולא ביהודים עצמם. זה מסתדר כמובן גם עם תיעובו של מרקס את הדתות בכלל וראייתו את הדת ככלי המשמש את הקפיטליזם כ"אופיום להמונים", אמצעי מתוחכם שבזכותו מוכנים הפועלים לשאת את חיי העוני והסבל שלהם, בדרך לגאולה שמבטיחה הדת.
כנראה שכמו כל גיבור בסרט איכותי, או במקרה הזה בסרט של ההיסטוריה עצמה, גם מרקס היה מורכב ורב פנים - גם טוב, גם רע וגם מה שביניהם.
הנה סיפורו של קרל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
כאן המרקסיזם מוסבר יפה (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
סרטון אנימציה שמתאר בביקורתיות את הסוציאליזם לפי קרל מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
משנתו של קארל מרקס:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
וסרט תיעודי על קארל מרקס וחייו (עברית):
https://youtu.be/Z3vVhd42Ct4?long=yes

היה זה הוגה הדעות קרל מרקס שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים כדי לשבור ולקרוע את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם היו המפעלים בהם עבדו.
מרקס הוא שהגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי וביחד עם שותפו אנגלס הוא הפיץ אותו בעולם. על שמו הוא קיבל גם את השם "מרקסיזם".
מבחינת השניים, הסוציאליזם הוא השלב שיבוא לאחר שהעם יעשה מהפכה ואמצעי הייצור יועברו לבעלות של העם. מרקס גרס שאחרי הסוציאליזם החברה תתקדם לשלב של קומוניזם - חיי שיתוף ושוויון מלא בין האזרחים.
כלומר, הסוציאליזם (Socialism) היא שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה.
כיום ישנן שיטות סוציאליסטיות שונות, עם דגשים ורעיונות משתנים, אבל זהו העקרון הבסיסי של הסוציאליזם. הוא תמיד נוגד את הקפיטליזם שבוחר ביוזמה הפרטית במקור לצמיחה וטוען שאם הממשלה לא מתערבת בכלכלה, רבים מדי בחברה נפגעים!
כשיטה כלכלית, יושם הסוציאליזם במדינות רבות, כולל בברית המועצות, במדינות ברית ורשה, ונצואלה וקובה. רבים רואים ביישום הזה כישלון חרוץ ומצביעים בדיוק על אותן מדינות, בבחינת "תראו לאיפה הן הגיעו...". אפילו סין המצליחה, מציינים רבים מהם, הצליחה רק אחרי שזנחה חלק ניכר מהעקרונות של המרקסיזם ואף הסוציאליזם ולא מעט בזכות שכר העבודה הנמוך בה.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לסוציאליזם היא הקפיטליזם וכלכלת השוק החופשי, שעוררו את זעמו של מרקס. אם הסוציאליזם דוגל בשוויון בין כלל הציבור, ללא עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט, הקפיטליזם נותן לשוק, להעזה, המאמץ והכישרון של היחידים בו לקבוע מי יהיו עשירים ומי פחות.
קראו עליה בתגית "קפיטליזם".
הנה הסבר המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
הרצאה נאה על הסוציאליזם, רעיונותיו ומקורותיו ההיסטוריים (עברית):
https://youtu.be/7E29OjfOu4M
על קארל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
תיאור ביקורתי של הסוציאליזם של מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
וקארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI

איין ראנד (Ayn Rand) הייתה פילוסופית וסופרת אמריקנית יהודייה חשובה במאה ה-20 שהגתה תיאוריה פילוסופית שהייתה כמעט לדת.
ילידת סנט פטרסבורג שברוסיה, היא מלמדת את עצמה לקרוא בגיל 6 ובגיל 9 ומחליטה להפוך לסופרת. כשהיא בת 12 חווה ראנד את המהפכה הבולשביקית ונאלצת עם משפחתה לחיות בעוני, לאחר שבית המרקחת המשפחתי מוחרם.
בגיל 21, לאחר שהיא לומדת היסטוריה ופילוסופיה באוניבריסיטת פטרוגרד ולומדת תסריטאות במכון הקולנוע הממלכתי, ראנד עוזבת את רוסיה הסובייטית, כביכול לביקור אצל קרובי משפחה בשיקגו. למעשה, היא לא מתכוונת לשוב למולדתה לעולם ומשאירה מאחור הורים שלא תראה עוד לעולם.
בארה"ב היא נסעה להוליווד, התחברה למפיק הנודע ססיל ב' דמיל (Cecil B. DeMille). האגדה מספרת שהוא שאל אותה למה היא בוהה בו, הבין שהיא באה מרוסיה ורוצה לכתוב תסריטים. הוא התרשם, הזמין אותה לסט הצילום של סרטו "מלך המלכים" (The King of Kings) ונתן לה עבודה. אגב, על אותו סט היא מתאהבת בשחקן צעיר ונאה בשם פרנק אוקונור (Frank O'Connor), משכה ביופיה את תשומת ליבו וב-1929 הם נישאים ועד מותו ב-1979 חיים יחדיו.
#האובייקטיביזם
ראנד ראתה בעצמה "אמריקאית" והעריכה את חוקת ארצות הברית ואת חירות הפרט. בהמשך היא מציגה את פילוסופיית האובייקטיביזם שלה, שתגדיר מחדש את היחסים שבין המציאות לתודעה.
כמה עקרונות מרכזיים הם הבסיס לאובייקטיביזם. הראשון גורס שהמציאות קיימת באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי בתודעתנו. שנית, רק התבונה תאפשר ליחיד להכיר את המציאות. שלישית, האדם קיים בשביל עצמו והאושר האישי שלו הוא המטרה המוסרית העליונה של חייו. מכל אלה נגזר העיקרון שראנד ראתה כמהפכני: האנוכיות הרציונלית היא מידה טובה ולא רעה.
האובייקטיביזם כפילוסופיה דוגלת בקיומה של מציאות אובייקטיבית שאותה יכול האדם לגלות על ידי שימוש בשכל. ברמה האישית האובייקטיביזם מעודד את האדם לעסוק ב"יצרנות" במישור הכלכלי וב"הגשמה עצמית" - במובן של הוצאה לפועל של כישוריו, ליצירה והשקעה של כל פרט.
אותו "אגואיזם רציונלי" שהיא מציעה נובע לדעת ראנד מערך החיים אותו צריך כל אדם רציונלי לקבל כאמת מידה לבחירות שהוא עושה בקפיטליזם ובעקרון של אי-תוקפנות, לצד התמיכה ברעיון "מדינת שומר הלילה" - עיקרון שלפיו המדינה צריכה להגביל את עצמה רק להגנה על זכויות הפרט מפני כוח פיזי - כלומר עם צבא, משטרה ובתי משפט ולהמנע מפעולה ממשלתית אחרות, כולל רווחה, חינוך או הסדרה כלכלית, מכיוון שהן פוגעות בחירות הפרט)
ראנד כותבת על רציונליזם מוחלט ונודעה בעיקר בשל ספריה הגדולים, בראשם "מרד הנפילים" (Atlas Chugged), הנחשב מהמשפיעים בספרי המאה ה-20. החברההמתוארת ב"מרד הנפילים" היא כזו שבה מחליטים היזמים והיוצרים על שביתה והיעלמות לעמק נסתר, כשבכך הם מדגימים את תלות החברה ביכולתם היצירתית.
"מרד הנפילים" מעביר ללא בושה מסרים בזכות האגואיזם והקפיטליזם. בספר היא הציגה תפיסה הרואה בקפיטליזם לא רק שיטה כלכלית אלא גם תפיסה מוסרית, שמחזקת את זכותו של אדם ליהנות מחייו ומהקניין שצבר.
בנוסף היא גם מפרסמת את הספרים החשובים לא פחות "אנו החיים" (We the Living) מ-1936, המספר סיפור חצי אוטוביוגרפי על החיים תחת המשטר הסובייטי.
חשוב לא פחות הוא ספרה "כמעיין המתגבר" (The Fountainhead) מ-1943, שהאדיר את האדם היוצר והעריץ אותו. הגיבור הוא הווארד רוארק (Howard Roark), אדריכל בלתי מתפשר שבניגוד לאדם הטפיל וחסר היצירתיות, מתעקש על חזונו האמנותי ומעדיף לפוצץ את הבניין שעיצב על פני פשרה שתשבש את החזון שלו. אף שראנד שללה טענה זו, חוקרים שונים כתבו שרוב דמות האדריכל מבוססת על הארכיטקט פרנק לויד רייט.
הספר היה הקדמה לגישת האובייקטיביזם שפיתחה ראנד ומוצגת באופן מובהק אף יותר בספרה "מרד הנפילים".
#בין הציטוטים המעניינים של ראנד:
"למדו להעריך את עצמכם שמשמעותו להילחם על האושר שלכם. זה הדבר הכי קשה בעולם - לעשות את מה שאנחנו רוצים. וזה דורש את האומץ הגדול ביותר. כלומר, את מה שאנחנו באמת רוצים."
"חיו ופעלו במסגרת הידע שלכם והמשיכו להרחיב אותו עד קצה גבול חייכם."
"אל תתנו לאש שלכם לכבות, ניצוץ אחר ניצוץ שאין לו תחליף בביצות חסרות התקווה של הלא-בדיוק, הלא-עדיין והלא-בכלל."
"אין צורה גדולה, אצילית והרואית יותר של מסירות ממעשה של אישה/גבר שלוקחת על עצמה את האחריות לחשוב."
"שמחה היא מטרת הקיום, ושמחה אינה דבר שמועיל, אלא מושגת, ומעשה הבגידה הוא לתת לחזונה לטבוע בביצת עינויי הרגע."
הנה סיפורה של איין ראנד:
https://youtu.be/tRDLL_ZiPf4
נאומו המפורסם של ג'ון גאלט מהספר "מרד הנפילים" של איין ראנד:
http://youtu.be/WQt6o-IPeJ0
ראיון מונפש עם הפילוסופית המשפיעה:
https://youtu.be/mQVrMzWtqgU
דעתה על ישראל:
https://youtu.be/2uHSv1asFvU
איין ראנד מדברת על הבגידה של ארה"ב בקפיטליזם, השחתת התרבות האמריקאית והנטייה הפוליטית לימין:
http://youtu.be/GxAFXQ6R7P8
ראיון על ספרה של איין ראנד "קפיטליזם: האידאל":
https://youtu.be/emsVhkagrjw?long=yes

היה זה הוגה הדעות קרל מרקס (Karl Marx) שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים. איחוד הפועלים, בחזונו, הוא במטרה לקרוע או לשבור את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם המפעלים בהם עבדו.
כי מרקס הוא שטבע את הסיסמה "פועלי כל העולם התאחדו!" והגדיר ועיצב בכך את הרעיון הסוציאליסטי. בהמשך הוא יפיץ אותו בכל העולם, ביחד עם שותפו וחברו אנגלס.
כך קיבלה תורתו את השם "מרקסיזם", על שמו כמובן. כתבנו עליה ערך נפלא, כמו גם על שלל יישומים שניסו את המרקסיזם בעולם. מברית המועצות או הרפובליקה של סין הקומוניסטיות ועד הסוציאליזם של הקיבוצים בישראל.
אז ליישום הרעיונות של מרקס היו כישלונות והיו הצלחות. קראו על כל אלה, על דרכו ורעיונותיו של מרקס בתגית "סוציאליזם".
הנה המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
ועל קארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI

אין הרבה ספרים בהיסטוריה שיצרו מחלוקות כה עזות כמו "מרד הנפילים" (Atlas Chugged), יצירתה הגדולה של גאונה חד-פעמית בהיסטוריה של אמריקה וספר שהוא אחד המשפיעים ביותר בין ספרי המאה ה-20.
זהו ספרה המפורסם ביותר של הפילוסופית והסופרת האמריקנית יהודייה איין ראנד (Ayn Rand), מהסופרות והפילוסופיות החשובות במאה ה-20 ומי שהולידה בספר פולחן הזה תיאוריה פילוסופית שהייתה כמעט לדת אצל ליברטריאנים, תומכי השוק החופשי ומתנגדי ומבקרי הסוציאליזם.
הספר הדיסטופי ועב-הכרס מתרחש בארצות הברית, בשלב בו הממשלה הופכת יותר ויותר סוציאליסטית ומתערבת בשוק החופשי.
החברה המתוארת ב"מרד הנפילים" היא כזו שבה מחליטים היזמים והיוצרים על שביתה והיעלמות לעמק נסתר, כשבכך הם מדגימים את תלות החברה ביכולתם היצירתית.
הספר מעביר ללא בושה מסרים בזכות האגואיזם והקפיטליזם. בספר היא הציגה תפיסה הרואה בקפיטליזם לא רק שיטה כלכלית אלא גם תפיסה מוסרית, שמחזקת את זכותו של אדם ליהנות מחייו ומהקניין שצבר.
לקח לאיין ראנד 12 שנים לכתוב את הספר הזה ואחרי שפורסם "מרד הנפילים" ובמשך 25 השנים שעברו עד מותה, ראנד לא פרסמה אפילו ספר אחד.
שיאו הספרותי והרעיוני של הספר הוא "הנאום של גאלט", מעין נאום רדיו בספר שראנד הקדישה לכתיבתו לבדה שנתיים שלמות. זוהי מסה פילוסופית בת כמעט 60 עמודים המופיעה בשיא עלילת הספר ומהווה מעין מניפסט ספרותי, או הצהרת אמונים לפילוסופיית ה"אובייקטיביזם" (Objectivism) שהגתה ראנד.
ואגב, בזמן הכתיבה קראה אין ראנד לספר "השביתה" (The Strike), אך לבסוף אהבה את השם "מרד האטלס" שהציע בעלה, פרנק אוקונור.
בעברית תורגם שם הספר ל"מרד הנפילים" אבל השם הזה שמר על הכוונה לרמוז על אטלס מהמיתולוגיה היוונית, כמי שנושא את כיפת השמיים המשמשת כדימוי ליחידים היצרניים שנושאים על גבם את כלל החברה.
הכירו את ראנד בתגית "איין ראנד".
קדימון AI לספר "מרד הנפילים":
https://youtu.be/NUn6JJsJroA
נאומו המפורסם של ג'ון גאלט מהספר "מרד הנפילים" של איין ראנד:
http://youtu.be/WQt6o-IPeJ0
ראיון רדיו של אורן נהרי על הספר "מרד הנפילים" (עברית):
https://youtu.be/DuujZ4etQE0?long.yrs
וקיצור הפילוסופיה של איין ראנד:
https://youtu.be/asery3UeBj4
אנטי קפיטליזם

הקומוניזם היא שיטה כלכלית שבה הכל שייך לכולם, כלומר למדינה. לפי הגישה הזו כל אמצעי הייצור במדינה הם של המדינה ואין בעלות פרטית על אמצעי ייצור. בפשטות - לאיש אין בעלות על דברים שמייצרים ערך וכסף, כמו מפעלים, שדות וכדומה.
קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם, ראה בקומוניזם את השלב הסופי של המהפכה של העם (הוא קרא לו פרולטריון) כנגד בעלי ההון, הקפיטליסטים, או בעלי המעמד, כמו האצילים, המלוכה וכדומה. בסוציאליזם יש למדינה בעלות על אמצעי ייצור ובקומוניזם יהיו כל אמצעי הייצור הללו שייכים למדינה.
היסטורית, מספר מדינות אימצו את הקומוניזם, או שהוא נכפה עליהם על ידי בריה"מ, לאחר שכבשה אותן במלחמת העולם השנייה. בכולן הוא הביא לבעיות כלכליות קשות. זה משמש את תומכי הקפיטליזם, כלכלת השוק החופשי, ככלי ניגוח נגד הקומוניסטים. הם הציעו לבחון את התוצאות של מדינות קומוניסטיות ולאיזה שפל הגיעו מבחינה כלכלית ולהבין עד כמה הקומוניזם כושל.
גוף אחר שאימץ את הקומוניזם הוא הקיבוץ הישראלי. במשך שנים רבות הוא סיפק שפע לחבריו, אך ברבות השנים מרבית הקיבוצים בחרו לסיים את הדרך המשותפת בדרך זו, לטובת הפרטה ומעבר לבעלות פרטית מסוגים שונים.
הענין בקומוניזם, כפי שהעיד פעם הבדחן אפרים קישון, הוא ש"זו תיאוריה מצוינת שיש איתה רק בעיה אחת - היא ניתנת ליישום..."
ואכן, יישומי הקומוניזם לא ממש הצליחו לטווח ארוך. אמנם כל עוד היו מצוקה ומחסור מסביב, הקומוניזם נראה אפשרות טובה ותומכת למניעת עוני. אבל כשהשפע החל להתפשט מסביב להן, מסגרות קומוניסטיות החלו להרגיש לחצים גדולים מהחברים, להפריט את עצמן ולהפוך לכלכלות חופשיות.
כי אנשים, כמו אנשים, רוצים להתבסס על הצלחתם האישית, כשרונם ומאמציהם ושאף אחד לא יאמר להם שהם כמו כולם, כי הם הרי יודעים שהם טובים יותר...
הנה סיפורו ההיסטורי והרעיוני של הקומוניזם:
https://youtu.be/bc7EGTfVCg8
על מקורות הקומוניזם ההיסטוריים (מתורגם):
https://youtu.be/C7npztitsA0
שיר הלל קומוניסטי למנהיג המהפכה הקומוניסטית ולדימיר לנין:
http://youtu.be/kEZJXI-IQS4
יפליא אתכם לדעת שמעולם לא הייתה מדינה קומוניסטית:
https://youtu.be/FrtDZ-LOXFw
סרטון תעמולה שנעשה בארה"ב נגד הקומוניזם:
http://youtu.be/KkXTd9v56LQ
וניסיון להסביר את הקומוניזם להמונים (עברית):
https://youtu.be/Irui9_7hnkE?long=yes

אם פעם בגדים קרועים היו בושה שרק עניים נאלצו לסבול, היום ג'ינסים קרועים (ripped jeans) הם שיא הטרנד, מצויים בכל מקום ועולים הרבה יותר מג'ינס חדש ושלם.
אז מה פה קורה פה?
בשילוב עיטורי קרעים בברכיים, מכנסי הג'ינס הקרועים כבר מזמן הפכו לפריט חובה אופנתי בארון הבגדים של המילניאלס ואחריהם בני דור ה-Z החביבים שלנו. וכן, כיתה י' 2, אנחנו מדברים עליכם.
ג'ינסים עם קרעים, מסתבר, הם הצהרה, עיצוב ואסתטיקה אופנתית שיתכן שנראית הזויה והחלפה בלתי נתפסת של תפקידו של המכנס לטובת הסטייל שלו, אבל יש בה מסתבר, הגיון רב.
מהו? - עוד מעט.
קצת היסטוריה של הג'ינס הקרוע. עד שנות ה-70 העיזו ללכת בג'ינס קרוע רק מי שלא היה בידיהם הממון לתקן ג'ינס בלוי או כזה שנקרע. הג'ינס הוא אמנם משופשף, שיא הטרנד אז, אבל לעולם לא קרוע או בלוי.
בשלהי אותו עשור מתחילות להופיע להקות הפאנק הראשונות. הפאנקיסטים והמעריצים שלהם קרעו את הג'ינס האישי כסוג של מחאה פוליטית, מהולה בטרנד ייחודי ומבדיל, משהו מקביל לשיער הארוך של הביטניקים ולפרחים בשיער של ההיפים.
קרעים בג'ינס כסמל למרד.
הקרעים נכנסים בהדרגה לאופנה, מתחילת שנות ה-80. בתחילה בתצוגות אופנה של מעצבים עולמיים כמו כריסטיאן דיור, שהחלו לאתגר גם את עולם האופנה בהכניסם למלתחה גם את הג'ינס הקרוע ובמכוון. מכאן החלה האופנה החדשה והמוזרה לחלחל לאיטה אל חוג הסילון של אותם ימים, עשירי עולם שהיום מכונים האלפיון העליון.
באותה תקופה היית יכול לטייל במונקו או בקאן שבריביירה הצרפתית, לראות מכונית למבורגיני או פורשה במחיר של בית יוקרה בארץ עוצרת ברחוב וממנה יוצאים בחור עשיר ומתוקתק או בת עשירים עם חולצת משי שמתחתיה מככבים מכנסי ג'ינס קרועים לתפארה.
מדהים ככל שזה נראה אז, העניין לא זו בלבד שלא היה גימיק שעתיד להיעלם, אלא להיפך. הג'ינס הקרוע רצה להישאר. החלו בטרנד כוכבי רוק זועמים כמו איגי פופ ולהקת ה-Sex Pistols וזמרות פופ שהן אייקון אופנה כמו מדונה. אחריהם באו שחקני קולנוע מפורסמים, ראפרים וסתם עשירים שהחלו להופיע ולהסתובב כשהם לובשים מכנסי ג'ינס קרועים. הכלל היה שעל הג'ינס הקרוע להיות הכי יוקרתי שיש.
המעריצים החלו מעתיקים את המראה הקרוע, תוך שהם קורעים את הג'ינס שלהם בבית. להקות הגראנג' של הניינטיז ובראשן להקת נירוונה לבשו ג'ינס קרוע כהצהרה אנטי קפיטליסטית והוא פרח עוד יותר.
אבל הג'ינס של היום פחות נקרע ביחס לג'ינס הקל של פעם. הרי זו הייתה מטרתו המקורית של הג'ינס - להיות בגד עבודה עמיד וחזק.
לכן יצרני דנים בימינו קורעים את הג'ינס מראש ובמפעל. אצל מותגים זולים זה נעשה באמצעות קרני לייזר. מעצבי פרימיום ומעצבי על, לעומתם, מעדיפים להושיב עובדים שיקרעו כל ג'ינס בעצמם והם מעצבים את הקרעים בדיוק כמו שמצופה מג'ינס שנקרע טבעית.
אז הקרעים הם עכשיו עיצוב ולא מצב כלכלי, או כמו שמתכנתים אוהבים לומר "זה לא באג - זה פיצ'ר". הקונים משלמים על הג'ינסים הקרועים הרבה יותר מג'ינס חדש או מג'ינס סתם משופשף ולא קרוע. יצרנים כמו דיזל הבינו עם הזמן שהקרעים חוזרים והפציצו במחירים ומעצבים כמו דולצ'ה גבאנה מתמחרים באלפי דולרים ג'ינס קרוע שלהם, שנטלתם היישר מהמדף.
הנה סיפורו של הג'ינס עם הקרעים ולמה הוא כל כך יקר:
https://youtu.be/TkLfwIsiWGU
תולדות הג'ינס עם הקרעים:
https://youtu.be/CurwSkC_Mik
ביהדות דומה שלא מקבלים אותו בהבנה (עברית):
https://youtu.be/tMyNOyHZAq4
הג'ינס הקרוע בסוף ההיסטוריה של הג'ינס:
https://youtu.be/5Bo18EypC44
יצירה של ג'ינס קרעים DIY שווה:
https://youtu.be/Io7Dx7eKTag
הציפייה והאמת עם הג'ינס הקרועים:
https://youtu.be/n3T5FwczlaY
ג'ינס משופשף לייזר בדקה וחצי:
https://youtu.be/k1BpHBafrvw
חיתוך הקרעים בג'ינס באמצעות לייזר:
https://youtu.be/3Hi_Iyxt1wI

אחת ההמצאות המעניינות של הציונות והחברה הישראלית היא ללא ספק הקיבוץ.
זוהי צורת התיישבות שיתופית שנוצרה רק ביישוב שבארץ ישראל, על ידי התנועה הציונית, ליישוב מדינת ישראל. הקיבוץ התבסס על ערכים סוציאליסטיים, שיתופיים, עם השאיפה לשוויון בין בני האדם.
מטרת הקיבוצים הייתה ליצור שיתוף כלכלי ורעיוני בין החברים.
בכל קיבוץ היו בדרך כלל כמה מאות חברים. במשך שנים רבות התפרנסו הקיבוצים מחקלאות ובהמשך גם מתעשייה.
משך זמן רב הקיבוצים היו נערצים ונחשבו לשכבה מובילה במדינת ישראל. גם בעולם הם נתפסו כפלא ישראלי ייחודי ומקסים וצעירים ממדינות רבות הגיעו להתנדב בקיבוצים בישראל.
השיתוף המלא בין החברים ברכוש הקיבוצי והשוויון ביניהם בייצורו ובצריכתו היו עקרונות שנכתב עליהם רבות עוד מימי קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם. העקרונות הללו נחשבו לאוטופיה שקשה לממש. מדינות סוציאליסטיות השליטו אותו בכוח על רבים מאזרחיהן שלא דגלו בשיתוף, תוך לקיחת הרכוש הפרטי מהעשירים וחלוקתו לכולם.
הקיבוצים הישראליים, דווקא הם, היו ההצלחה הסוציאליסטית הגדולה ביותר בעולם, במיוחד בהשוואה לשלטון האימים שנדרש במדינות קומוניסטיות, כדי להשליט את אותו שוויון.
אך לקראת סוף המאה ה-20 השתנו מעט הדברים. עת משבר הגיעה לקיבוצים. בעיני רבים מחבריו התחייב שינוי במתכונת של "הקיבוץ המסורתי". החקלאות הלכה וירדה בהכנסותיה. שינויים פוליטיים הקטינו את כוחם של הקיבוצים בחברה הישראלית. עזיבת הדור הצעיר על העיר המחישה שמה שהתאים לעידן הקמת המדינה, כבר לא מושך את הצעירים בעידן המודרני. החברה הישראלית החדשה הדגישה את ה"אני" על חשבון ה"אנחנו" וגם חברי הקיבוצים החלו לבקש את הפיתויים שמסביב.
וכך שינה הקיבוץ המגונן אך מגביל את פניו בהדרגה לקיבוץ מופרט. ההפרטה הביאה לעידן שבו כל חבר מקבל שכר שונה ואנשים יכולים להחזיק רכב פרטי, לנסוע לחו"ל כרצונם ולהחזיק דירות בעיר. הקיבוץ שיתופי עכשיו אולי פחות, אך לרבים זה התאים.
בקיבוץ המופרט הבעלות על אמצעי הייצור, כולל השדות, המפעלים והמיזמים שהקים הקיבוץ, היא עדיין משותפת, אבל העבודה בפועל נעשית פעמים רבות על ידי שכירים ואנשי מקצוע מבחוץ.
הפרטת הקיבוצים כיום היא כמעט מלאה. הקיבוצים העיקריים שנשארו שיתופיים לגמרי הם הקיבוצים המבוססים, אלו שהקימו את המפעלים המצליחים והמכניסים, שמאפשרים את השיתוף ובו-בזמן מזכים את החברים בחיים נוחים ובשפע כלכלי. יש שיראו בהפרטה כישלון של הסוציאליזם, בעוד אחרים יטענו שזו רק הנוסחה המדויקת שלא נמצאה לשיתוף נכון.
הנה סיפורו של הקיבוץ (עברית):
https://youtu.be/g5TkJMbTfwU
קיבוץ אופייני מהאוויר:
https://youtu.be/wnwl4yxhu6k
על תחילתם של הקיבוצים (עברית):
https://youtu.be/-sfG2TpGSMo
האידאולוגיה של הקיבוץ מתחזקת:
https://youtu.be/LWMmcjh4wBw
דוד בן גוריון היה ראש הממשלה בעל החזון שהחליט להתיישב ולהפוך לחבר קיבוץ שדה בוקר שבנגב (עברית):
https://youtu.be/mqNnRKXxbhU
כך הוא עבד כמו כל החברים בקיבוץ:
https://youtu.be/A_jA8OHG7Vs
המון שנים היו הקיבוצים חממה למתנדבים מכל העולם (עברית):
https://youtu.be/osTZiFrPx-g
הרעיון והמעשה השיתופי המדהים של הקיבוץ הישראלי (מתורגם):
https://youtu.be/RIf2f77tjJ8?long=yes
יש גם קיבוצים שונים מהרגיל (עברית):
https://youtu.be/pRdWSevUH0o?long=yes
עם השנים החלו קיבוצים רבים בהפרטה שהורגשה בחדר האוכל (עברית):
https://youtu.be/12kFl6YW_Xk?long=yes
וזו התרומה של הקיבוצים לחקלאות העולמית:
https://youtu.be/oxxYmn3HpDU?long=yes

כנראה שאין עוד שליט בהיסטוריה שיש ניגוד כה עצום בין מעשיו האכזריים והנזקים שגרם לעמו ובין אהבת העם אליו, כמו מַאוֹ דְזֶה-דוּנְג (Mao Zedong), מנהיג סין הקומוניסטית במשך כ-40 שנה.
הוא היה מורה פשוט, שהפך למצביא הקומוניסטי שיוביל לניצחון במלחמת האזרחים הסינית, ישתלט על מדינת הענק ויהיה למנהיג המדינה הגדולה בעולם.
מכאן יוביל מאו מהפכה קומוניסטית שהפכה אומה עצומה וקשה לניהול לנשלטת ביד הברזל שלו. מי שהיה גאון טקטי ואסטרטגי גם במלחמות ועימותים צבאיים, במיוחד במלחמת האזרחים הסינית ובמלחמת קוריאה בה הייתה סין מעורבת וניצחה, ישלוט בה עד מותו.
במערב, אגב, על אף שהיה אחראי לעשרות מיליוני מתים מבני עמו, נתפס היו"ר מאו, כמו שהוא כונה אז בקרב צעירים ומעריצי הקומוניזם, כגאון ראוי להערצה.
אפילו הביטלס הזכירו אותו באחד מלהיטיהם על "אתה אומר שאתה רוצה מהפכה...".
שכן מאו טסה טונג, או צה טונג, כמו שנהגו בעברית לכתוב את שמו, השתלט על סין תוך מלחמת אזרחים שניהל והנהיג כנגד השלטון הקודם, כשהוא מנווט קבוצה שבה לא היה מנהיג בלתי מעורער, אבל הצליח בכשרונו הפוליטי להוביל חצי מאה.
בניגוד לשלטון היחיד של סטלין למשל, בברית המועצות, שלטון שהתבסס על רצח של כל מי שאיים על שלטונו או שנחשד כחזק מדי, כוחו של מאו היה דווקא בשליטה חכמה על מערכת האיזונים והבלמים של המפלגה הקומוניסטית הסינית, אותה הנהיג. המפלגה אפשרה לו לשלוט זמן כה רב, בזכות בריתות וחזיתות שהוא שינה כל הזמן ולא בכוח הדיקטטורה שלו.
מול העם זה כמובן היה אחרת. הערכות החוקרים מדברות על כ-60 מיליון סינים שמתו בגללו. כי כמו כל דיקטטור, גם הוא ניהל מסעות הרג ומאסרים המוניים, לכאורה כדי להילחם באויב הקפיטליסטי. אבל בכשרונו ויכולותיו להציג את מה שנראה כתמיכה ציבורית וזעם עממי אותנטי אפשר לו לעשות כמעט הכל.
כך, בזכות המיומנות הפוליטית שלו ונישא על מה שהוצג כהערצת ההמונים, מאו הנהיג מעון מהפכה פנימית מתמדת, שבלטה בשני קמפיינים שהוא הנהיג לשינויים בסין, שניהם היו נוראים לעם הסיני והביאו למותם של עשרות מיליוני סינים.
בסוף שנות ה-50 מתו עשרות מיליוני סינים במה שזכה בסין לשם "הרעב הגדול". הוא נגרם על ידי "הקפיצה הגדולה קדימה", הקמפיין המאואיסטי שעיקרו רפורמות תיעוש שנועדו להוביל את סין לעולם המודרני. הרפורמות הללו נוהלו מהר מדי ובלי הכנה ראויה ומספקת, ולא עזר השם מעורר ההשראה שדיבר על "קפיצה גדולה קדימה" - בפועל היה זה אסון עצום וקטלני לכמעט 50 מיליון איש.
"מהפכת התרבות" הסינית היא עוד קמפיין של מאו שהיה לאחת הזוועות הקשות שידע העולם במאה ה-20. המהפכה "התרבותית" הזו, שנמשכה עשור, עד שנת 1976, שאפה למחוק את ההרגלים, המנהגים, הרעיונות והתרבות של החברה הסינית המסורתית. המהפכה הזו הסתיימה רשמית רק כשמאו הלך לעולמו, לא לפני שהביאה למותם של עוד שני מיליון אזרחים.
שנים לאחר מותו, הודתה אפילו המפלגה הקומוניסטית הסינית בנזקים ואי-הסדרים ואפילו בנסיגה שגרמה באופן אירוני "הקפיצה הגדולה קדימה" בתקופת שלטונו של מאו.
אף על פי כן ועדיין, גם היום רבים בסין מעדיפים שלא לזכור למאו את האסונות האיומים שחוללה מדיניותו. רבים מהסינים מעדיפים לזכור את מאו בתור המהפכן הגיבור שהוביל ב-1949 להקמתה של המדינה שתפסה עם הזמן את מקומה בעולם המודרני וכיום אף מובילה בשורה הראשונה של המעצמות העולמיות, כמעט בכל תחום.
הנה חייו של מאו:
https://youtu.be/ujbapnrAKXA
סיפורו של היו"ר מאו במהירות שיא:
https://youtu.be/ztLFRWuuzDk
תכנית "הקפיצה הגדולה קדימה" שגרמה אסון עצום לסין:
https://youtu.be/A6XQKYnrlSA
מהפכת התרבות האיומה שלו שהביאה לפגיעה אנושה בתרבות הסינית לצד הרג של מיליונים:
https://youtu.be/LqJ9IpWOYQA
ותכנית היסטורית על מאו ומעלליו (עברית):
https://youtu.be/a4YTlVgJ0Z8?long=yes

הפילוסוף הגרמני קרל מרקס (Karl Marx) היה אחד הפילוסופים המשפיעים בתולדות הפילוסופיה, כנראה המשפיע מכולם. ביחד עם עמיתו פרידריך אנגלס, מי שהתוודע לעוני ולעליבות שיצרה המהפכה התעשייתית וכתב ב-1842 את "מצבו של המעמד העובד באנגליה", מרקס ניסח, הגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי.
כגיבור מעמד הפועלים שהוא עתיד להפוך, ראה מרקס עוד במאה ה-19 את הסוציאליזם כשלב שיבוא לאחר שהעם העני ישתחרר מכבליו, יעשה מהפכה ויעביר את אמצעי הייצור הקפיטליסטיים לבעלותו שלו, כלומר לבעלות העם.
רעיונות אלה ואחרים נוסחו בספרו של הוגה הדעות קרל מרקס "הקפיטל". את הספר הוא כתב בלונדון, בשנת 1867, בעת גלותו מגרמניה. אלה היו ימי התיעוש הוויקטוריאני המטורף של המהפכה התעשייתית, בתקופה שבה הקפיטליזם היה לטרנד הכלכלי המצליח והסוחף בשתי היבשות החזקות בעולם ובאי האנגלי שביניהן.
אגב, הוא עצמו חי חיי עוני נוראים. איש חולני וחסר אמצעים, מקדיש את חייו לכתיבה, לא עובד בשום עבודה אחרת ולכן ללא הכנסות. בהיותו סוג של סמרטוט אדום עבור האליטה הקפיטליסטית ומצד שני נשוי לאהבת חייו ג'ני ואב ל-7 ילדים - רק שלושה מהם הגיעו לגיל בגרות - העוני הוא סיפור חייו.
ואם היה צריך השראה, אז נקודה מעניינת היא שלא מעט מתיאוריו הקשים של מרקס לגבי מצוקת מעמד הפועלים, הגיעו מספריו של הסופר צ'ארלס דיקנס. סיפוריו היו מלאים בדוגמאות ספרותיות לתוצאות האיומות של כלכלת השוק ושל אי השיוויון שהיא יצרה.
העניים בספריו הם מובסים וחלשים והוא יודע מגוף ראשון על העוני. חוסר הסיכוי של העניים להתמודד אל מול חברה דורסנית השפיע עליו עמוקות. נראה שלא מן הנמנע שהילד אוליבר טוויסט, אותה דמות ספרותית מבית המחסה לעניים באנגליה, השפיע על ההיסטוריה לא פחות מהקיסר הצרפתי נפוליאון ומהצורר הנאצי היטלר.
כך או כך, ביחד עם שותפו אנגלס, הפיץ מרקס את רעיונותיו הסוציאליסטיים בעולם. הוא טען שאחרי המהפכה הסוציאליסטית והשתלטות הסוציאליזם עליה, על החברה להתקדם לשלב של קומוניזם, מבנה חברתי שבו ישררו חיי שיתוף ושוויון מלאים בין האזרחים כולם.
כמו שבדרך כלל מוצאים אצל אנשים מורכבים - גם בקרל מרקס יש טוב ויש רע. מצד אחד הוא רצה בעולם טוב יותר, עולם שבו אין מנוצלים ומנצלים. מצד שני, הוא חתר למהפכה וידע שבדרך להגשמת חזונו, האלימות היא בלתי נמנעת. הגותו של מרקס הדגישה את נושא המעמדות בחברה והציגה את המהפכה האלימה כיסוד משמעותי בשינוי החברתי או בוויסות של הסדר לכיוון הסדר הצודק העתידי של השליטים והנשלטים.
שנים רבות אחרי מותו, אכן חוללו רעיונותיהם של הפילוסוף מרקס וידידו אנגלס את המהפכה הסוציאליסטית. ברוסיה השתלטו הבולשביקים על הממלכה והשליטו בה קומוניזם נוקשה וקפדני. אחריהם הפכו קומוניסטיות מדינות רבות, כולל סין, וייטנאם וקובה.
היו שנים שבהם נראה היה שהקומוניזם עומד להשתלט על העולם. למדינות הקומוניסטיות ניתן להוסיף גם את מדינות ברית ורשה, כמו פולין, יוגוסלביה, בולגריה ועוד. הייתה זו ברית המועצות החזקה שהשליטה בהן את הקומוניזם באותה תקופה. בכל מדינה כזו היא דאגה להשליט שלטון קומוניסטי מקומי וצייתן.
עד היום רואים הסוציאליסטים בקרל מרקס את מי שניתץ את השלשלאות של הבורגנות, הגן על המסכנים וחשב על הפועלים ועל שחרורם מהעול של הקפיטליזם הדורסני.
רבים אחרים, במיוחד אלו שבעד כלכלה חופשית, דמוקרטית ואף קפיטליסטית, רואים בו את מי שהוביל לסבלם של מיליארד בני אדם. בתור הדגמה הם מצביעים על מדינות גברית המועצות, סין ומדינות ברית ורשה, שנשלטו ועדיין די נשלטות על ידי הקומוניזם והבולשביזם, כמו גם על משטרים שקמו על יסודות תורתו והיו לדיקטטורות אכזריות, נוקשות ובלתי דמוקרטיות.
יש גם עניין עם יהדותו של מרקס. כן, קרל "הלוי" מרקס נמנה על משפחת מומרים. נולד יהודי ומשפחתו הפכה נוצרית. מצד אביו הוא היה נכדו של הרב הראשי של עירו ומצד אמו נמנה על שושלת רבנים הולנדית. אביו, עורך הדין, המיר את דתו לאחר שהשתנו בגרמניה החוקים ונאסר על יהודים לעסוק במקצוע. על מנת שיוכל להתפרנס מעריכת דין, הוא התנצר עם משפחתו ושם המשפחה "הלוי" הפך למרקס. החלפת הדת הזו עתידה לעצב את אופיו הפילוסופי, כצופה אובייקטיבי אל לפחות שלא חושש להצביע על הדרך המתמרנת בה משמשות דתות לשליטה במעמד העובדים המנוצלים.
בימינו רבים רואים בקרל עצמו אנטישמי היסטורי, דבר לא קשה כל כך בגרמניה של אותם ימים. אומרים שבכתביו התייחס האיש ליהודים בביקורתיות כמעט ארסית. הוא גרס שהדימוי של היהודים כנוכלים ורודפי כסף היא שלאורך דורות הם נדחפו שלא מרצונם להתפרנס מהלוואות בריבית ועסקאות ממון די בזויות, מה שיצר להם דימוי של חמדנים.
להגנתו אומרים רבים מהחוקרים כי את האשמה באופי היהודי הגרוע תלה הגאון האקסצנטרי בדת היהודית ולא ביהודים עצמם. זה מסתדר כמובן גם עם תיעובו של מרקס את הדתות בכלל וראייתו את הדת ככלי המשמש את הקפיטליזם כ"אופיום להמונים", אמצעי מתוחכם שבזכותו מוכנים הפועלים לשאת את חיי העוני והסבל שלהם, בדרך לגאולה שמבטיחה הדת.
כנראה שכמו כל גיבור בסרט איכותי, או במקרה הזה בסרט של ההיסטוריה עצמה, גם מרקס היה מורכב ורב פנים - גם טוב, גם רע וגם מה שביניהם.
הנה סיפורו של קרל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
כאן המרקסיזם מוסבר יפה (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
סרטון אנימציה שמתאר בביקורתיות את הסוציאליזם לפי קרל מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
משנתו של קארל מרקס:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
וסרט תיעודי על קארל מרקס וחייו (עברית):
https://youtu.be/Z3vVhd42Ct4?long=yes