מה הסיפור של אנני לנוקס?


היא אחת הזמרות המצליחות בהיסטוריה, עם מוסיקליות מדהימה, קול מצוין ודיקציה מושלמת, אבל אנני לנוקס (Annie Lennox) תמיד התעקשה לבחור את הקצב שלה. בכל המובנים.

מי שגדלה כילדה יחידה במשפחה על גבול העוני בסקוטלנד ולקח לה שנים עד שהקריירה שלה הניעה, היא מוסיקאית מוכשרת שמצאה את השותף הנכון ובזמן הנכון. לנוקס למדה באקדמיה למוסיקה אבל זמן קצר לפני סיום הלימודים היא החליטה לנטוש את הקלאסי ולזנק לבריכה הגועשת של הרוק הלונדוני.

אלו שנות ה-70 ולוקח זמן עד שהיא מבינה עד כמה קשה להצליח בשוק כל כך גועש. אבל אז היא פוגשת גיטריסט בשם דייב סטיוארט, שגם הוא הגיע ללונדון מהפריפריה. מזרח אנגליה אם שאלתם. הם מקימים להקה שלא מצליחה ועוד אחת שגם לא מניבה פירות ואז נשארים שניהם ומחליטים שהם צמד.

והצמד הזה מתפוצץ. Eurythmics.

סטיוארט הוא המפיק המוסיקלי. הוא לא יודע תווים אבל מבין צלילים וסקרן מאוד. דייב חוקר את הסאונד האלקטרוני שצומח בשנים ההן ומגלה מה אפשר לעשות איתו, עם סינתסייזרים ועם ה"סמפלר", מכשיר הפלא שמאפשר לדגום צלילים ולהפוך אותם למוסיקה. על הבמה הוא הגיטריסט שמוביל את הנגנים ובבית הם זוג.

והיא? - אנני לנוקס היא הקול. אישה מרשימה, עם תספורת קצרה, שעיצבה את המראה שלה כמעין דיוויד בואי בגרסה נשית וסקסית להפליא. במהלך הדרך היא גם תיצור לעצמה אלתר-אגואיזם מגוונים, עם תחפושות, צבעי שיער וגם היא, עם שיער קצר ומפוסל היטב בנוסח בואי אבל בגרסת לנוקס, תפגין תדמית מעט קרירה, נורדית סטייל וצבועה בשלב הזה בבלונד מדויק.

השניים מזנקים לזירה בשרשרת של להיטי ענק ומוכרים אלבומים בקצב ביטלסי. אבל שלא כמו הביטלס שסלדו מהבמה ומהקהל שלהם, על הבמה יוריתמיקס חוגגים.

כי שום תכונה של פרפורמנס לא חסרה להם. לנוקס בהופעה הייתה חיה טורפת. יכולת התנועה שלה, התיאטרליות החכמה והלא מוגזמת, הפיתוי של אישה שמודעת ליופיה ולתדמית המפתה שלה והאיפור המדויק שהיא למדה להניח על פניה - כל אלה הפכו אותה לדיווה, כמעט מהרגע הראשון.

אגב, המראה המעט גברי שהיא אימצה כדי לעמוד שווה לדייב על הבמה, העניק לה הרבה נקודות בקהילת הגייז ובממלכות הדראג קווינס שמצאו בה דמות ראויה לחיקוי.

סטיוארט ידע לתמוך בה יפה. הייתה להם סוללה של נגנים מעולים שהוא הנהיג מוזיקלית ויצרו על הבמה את המחול המיוחד שלהם.

את הבמאי הישראלי עמוס גיתאי הם הזמינו לסיבוב ההופעות שלהם ביפן, כדי שיעשה להם סרט תיעודי. הוא יצר אז את "Brand new day", הסרט התיעודי שבו הוא לוכד רגעים מיוחדים בהופעה ומסביב לה ובמיוחד מפגשים מרתקים ומודגשי סאונד עם התרבות היפנית האקזוטית והכי רחוקה מאנגליה של אותן שנים. זה אולי הסרט ה"רוקומנטרי" המעניין ביותר שנוצר עד אז ומאז.

בסוף האייטיז התפרק הצמד ואנני לנוקס פנתה לקריירת סולו. הם עוד ישתפו פעולה כמה פעמים, אבל לבדה, כסולנית וכאחת הזמרות המפורסמות בעולם היא הצליחה לא פחות. אנני זכתה ביותר פרסי האקדמיה הבריטית מכל זמרת בהיסטוריה של הממלכה, 8 אם זה מעניין אתכם, ב-4 פרסי גראמי, בפרס גלובוס הזהב ובאוסקר מנצנץ על שיר הנושא של "שר הטבעות".

היא נישאה, גידלה ילדים, נעשתה פעילה חברתית למלחמה באיידס ולשלום במזרח התיכון ומדי כמה שנים שבה לפרויקט חדש, מוציאה אלבום או מקליטה עם דייב סטיוארט שיר חדש ליוריתמיקס ובאופן כללי שימרה היטב את הצלחתה ועל הרלוונטיות שלה.


הנה יוריתמיקס בהופעה "Sweet Dreams" מפתיחת הסרט "Brand new day":

https://youtu.be/0jWX30SQ1B0


ריתם אנד בלוז? קטן עליה. לנוקס נותנת ברוק:

https://youtu.be/0-Q3cp3cp88


מלחינים שיר - מתוך הסרט של עמוס גיתאי:

https://youtu.be/PJL0YwyIRZA


ובסוף הוא יוקלט א-קפלה ב-"Brand new day":

https://youtu.be/uWadgfYfAyg


"There Must Be an Angel"

https://youtu.be/CkmZmzBXXgI


לנוקס ובואי - כששני דוכסים לבנים נפגשים:

https://youtu.be/fCP2-Bfhy04


מהפחות ידועים של זמרת הפופ הבולטת של האייטיז:

https://youtu.be/RWzRKxhpPA0


בלדת הרוק של יוריתמיקס "I Saved The World Today" בסוף שנות ה-90:

https://youtu.be/TxjSanzMIPk


זוכה באוסקר כל שיר הנושא שהיא כותבת ומקליטה לטרילוגיית "שר הטבעות":

https://youtu.be/5KLg3UI5NIc


לנוקס בגיל 68 כשיוריתמיקס נכנסים להיכל התהילה של הרוק ב-2022:

https://youtu.be/BXwsNbWkm2s


וסרט תיעודי קצר על הקריירה המרהיבה של הילדה הסקוטית שהפכה לאייקון:

https://youtu.be/rPoZC0wZK_I?long=yes

לאחרונה זה קצת חוזר, אבל בשנות ה-80 זה התרחש בפעם הראשונה בזמן המודרני, כשהחלו פתאום הנשים להיראות כמו שחקני הפוטבול האמריקאים...

זה קרה תודות לכריות הכתפיים (Shoulder pads), שעברו ממגרש הפוטבול אל זירת האופנה. הכריות התפוחות הללו הפכו לפתע את הכתפיים הנשיות לאיבר הבולט בגוף, איזנו את הגוף והעניקו לו חשיבות יתר. לפתע נראה היה שהנשים מגלות את הכתפיים.

זה היה שגעון אופנתי של ממש. פתאום ראית את הכריות הללו בכל מקום. מכוכבות סדרת הטלוויזיה האינסופית "שושלת" ועד לדוגמניות-העל המצליחות בעולם - כולן הלכו עם כתפיים מורמות בכריות עשויות ספוג המתפיח אותן.

היו גם וריאציות של כריות-כתפיים שיצרו לא מעט הגזמות אופנתיות, כמו כריות כתפיים מחודדות, חלליות, מקושטות להדגשה וכדומה.

בניגוד למה שחושבים רבים, הכתפיים המודגשות לא נולדו בשנות ה-80, אלא נקלטו במלתחה הנשית כבר בשנות ה-40. זה קרה בזמן מלחמת העולם השנייה, כשהנשים החלו למלא יותר ויותר תפקידים גבריים. האופנה התאימה את עצמה אז למצב החדש. מעילי הנשים והחולצות הנשיות קיבלו טיפול צבאי משהו והפכו גבריים מבעבר.

מראה הכתפיים הרחבות והעבות הפך שכיח כבר אז יותר ויותר. גם אופנת החלל שנולדה בשנות ה-60 נתנה היתר לנשים להיראות פחות מהודקות וביישניות מבעבר. הן החלו להתגנדר במראה כובש.

כך התחלפה דמות האישה העדינה של העשורים של אחרי המלחמה בדמויות שעטו לבוש נשי המשדר הצלחה ושוויון. אחד הביטויים למראה הזה היה מראה הכתפיים הגברי והמוגזם.

השיא הנשי הגיע כאמור באייטיז, כשבעזרת כריות הכתפיים שידרה האישה של שנות ה-80 החלטיות, עוצמה ואסרטיביות וכן, גם אם המחיר הוא לצאת מעט מגוחכות בעיני הדורות הבאים הצופים באלבום הישן ולא מבינים מה עבר על אמא כשהיא הלכה עם כתפיים מורמות כך...

לעתים נראה היה שכריות הכתפיים עלולות לחזור אלינו בגדול אבל בינתיים זה לא קרה. ליידי גאגא החזירה אותם רגע לתודעה, בעוד אחת מהתחפושות המרהיבות שלה. בסוף העשור הראשון של האלף החדש אף הציצו הכתפיים המודגשות לרגע על מסלולי תצוגות האופנה הנחשבות.

אז כריות הכתפיים עצמן עדיין כאן, אבל הקאמבק המיוחל של הכתפיים הסמכותיות בהגזמה עדיין לא קרה. האם הוא עוד יקרה?


הדיווה שהשפיעה - אנני לנוקס מה"יוריתמיקס" עם כריות הכתפיים:

https://youtu.be/otFsoaw4Txw


בהופעה בוומבלי הן יצאו החוצה:

https://youtu.be/ULz2-FnsNko


כך ניתן ליצור כריות כתפיים לבד:

https://youtu.be/Ja__3j8Cod0


וכך מגיבים הצעירים של היום לאופנת שנות ה-80 ולכריות הכתפיים:

https://youtu.be/NdOYTisTsw8

יוהאן סבסטיאן באך, אחד משלושת גאוני המוסיקה הגדולים בהיסטוריה (ביחד עם בטהובן וברהמס), הותיר אחריו מורשת עצומה. אך בשנות ה-60 הצליחה להקת רוק צעירה להפוך אותו גם להיסטריה.

זה קרה כשיצא "בהיר יותר מחיוורון" (A Whiter Shade of Pale) - בלדת ענק של להקת רוק בריטית בשם פְּרוֹקוֹל הארוּם, בלדה שמנגינת הליווי והסולו שלה נוגנו על אורגן האמונד והפכה מפורסמת ומצליחה בכל העולם.

הלהיט הזה היה כל כך מדויק, מלודי ויפה שהוא הפך כמעט מיד לקלסיקת רוק. אבל לא כולם יודעים שנעימה מוכרת זו נכתבה בהשראת שתי יצירות של באך. האחת היא "אריה על מיתר סול", והשנייה היא קטע מהקנטטה מס' 140 בשם "התעוררו נא, קורא הקול" (Wachet auf, ruft uns die Stimme).

כך הפך באך, שכבר מזמן היה לחביב נגני הג'אז, גם לכוכב הקלאסי המוערך ביותר של "דור הפרחים", ההיפים, צעירי שנות ה-60, שכל כך אהבו את השיר הבהיר של להקת "פרוקול הארום" ושדורות ימחו דמעה מטפורית או אמיתית של געגוע, בכל פעם שישמעו אותו מאז.


הנה האריה של באך:

https://youtu.be/pzlw6fUux4o


השיר מהקנטטה מספר 140:

https://youtu.be/hf8xr4KGBaU


והלהיט "בהיר יותר מחיוורון" של להקת הרוק פְּרוֹקוֹל הארוּם (Procol Harum):

https://youtu.be/WS8bbcamo90


חיבור מחמיא בין האריה והשיר, בתזמורת סימפונית עם גיטרת רוק:

https://youtu.be/cL7iNPbWYLg


פרוקול הארום ב-2006, עם תזמורת סימפונית ומקהלה בדנמרק:

https://youtu.be/St6jyEFe5WM


חוזה פליסיאנו בגרסה הספרדית "Con su blanca palidez":

https://youtu.be/HB7pKrKzxH0


וגרסת האייטיז של אני לנוקס המצמררת:

https://youtu.be/mYGsmDtVIyE