שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו אנקור והאם הוא הדרור?
אַנְקוֹר (House sparrow) הוא שמו של דרור הבית בתקופת התלמוד, חלק ממשפחת ציפורי-שיר קטנות, שמוזכר הן בתלמוד והן בשירה העברית ובמקורות קלאסיים שונים.
הכירו וראו אותו בתגית "דרור", שמו המקביל של האנקור.
מי הייתה אדית פיאף, האנקור הצרפתי?
היא הייתה אישה קטנה, לא הכי יפה ובעלת קול שאינו ערב במיוחד. היא גדלה בעוני ובצל הפשע ברחוב, אבל ברגע שהחלה לשיר התאהבה בה כל צרפת. שיריה היו מלאי רגש והיא הייתה מהזמרות האמיתיות והכנות שהופיעו במאה ה-20. האסונות שעברה והקשיים שעליהם התגברה בחייה, רק חישלו את הנפש והאמנות שלה לדרגה שקרובה לשלמות. היא הייתה זמרת שידעה על כל מה ששרה, כי חייה שלה היו כמו סרט מדהים וכמעט לא יאומן.
מעוני, כאב ובדידות ועד אהבה, אובדן ורגש - ההמונים האמינו לה כי היא ידעה על מה היא שרה וסיפור חייה העיד על כך.
אדית פיאף נולדה בחדר מדרגות בפאריס, בירת צרפת. בת למשפחה ענייה של אמני רחוב, שאמה ראתה בה נטל ונטשה אותה. אביה, שהיה חייל במלחמת העולם הראשונה, העבירה לסבתה שגידלה אותה בין פושעים. כשחזר האב מהמלחמה, החל להופיע עם אדית הצעירה ברחוב והיא החלה לשיר, כדי להגדיל את התרומות מהעוברים ושבים. בגיל 16 נישאה לנער שליח ובתם התינוקת מתה ממחלה.
אדית התגלתה ברחוב והחלה להופיע במועדון. היא התפרסמה בגיל 20 וזכתה לכינוי "ציפור דרור" (בצרפתית: פיאף). הכינוי הפך לשמה הבימתי. לבושה בשמלה השחורה הקטנה שלה, היא לא הייתה צריכה כל בגד אחר. בשנות מלחמת העולם השנייה היא המשיכה להופיע בפאריס הכבושה על ידי הנאצים ועוררה ביקורת על חייה הנוחים, בצל הכובש הגרמני.
היו לה הרבה חברים אבל אהבת חייה היה המתאגרף הצרפתי מרסל סרדן. הוא מת בהתרסקות מטוס, כשהיה בדרכו אליה לניו יורק. אבל פיאף, מנוסה בכאב ובקשיים, התעקשה באותו הערב לא לבטל הופעה ולהופיע כרגיל. כל צרפת חשה את כאבה של הכוכבת האהובה שלה. לזכרו היא כתבה את "הימנון לאהבה" המרטיט.
בגיל 48 מתה "האנקור הצרפתי" ממחלת הסרטן והשאירה אומה שלמה כואבת. הסרט "החיים בורוד" שנעשה ב-2007 על חייה, היה לסרט היקר והמצליח ביותר בצרפת אי-פעם.
הנה אדית פיאף בשיר "המנון לאהבה" מתוך סרט:
http://youtu.be/QYgVDXUIAuo
גדולת זמרות צרפת בשיר "לא, איני מצטערת על דבר":
http://youtu.be/fpHAsb2XQOY
השיר "הקהל" של אדית פיאף שתורגם לעברית:
http://youtu.be/X1OL4-m43U4
אחד משיריה המוכרים ביותר, שגם הפך לסטנדרט ג'אז פופולרי "עלי שלכת":
http://youtu.be/wj9QTpzIcGU
והלווייתה של אדית פיאף ותמונות מהקריירה שלה:
http://youtu.be/KFQm1HXTbhg
מה מיוחד בציפור דרור?
דרורים הם משפחת ציפורים הכוללת כ-43 מינים הפרוסים ברחבי העולם ונצפים לרוב כשהם עפים בלהקות גדולות וקולניות.
המין המוכר ביותר הוא דְּרוֹר הַבַּיִת (House Sparrow), ציפור הבר הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ.
דרור הבית הוא ציפור אוכלת כל, המתגוררת על פני עצים, בערים וביישובים. את דרור הבית אפשר למצוא כמעט בכל יבשת בעולם והוא מהציפורים הנפוצות ביותר גם בישראל.
למעשה, דרור הבית, שבתלמוד נקרא גם אַנְקוֹר, הוא ציפור שיר קטנה, באורך 14-18 סנטימטרים ובמשקל בין 20-35 גרם. הציפור הזו ידועה בהסתגלות שלה לחיים ליד ובקרבת בני-אדם.
זכרי הדרור מתאפיינים בכתם שחור על הצוואר וצבעים בולטים יותר, כשהנקבות חומות יותר עם פסים כהים על הגב. גופם של דרורי הבית הוא שמנמן וקומפקטי, עם זנב קצר ומקור שהוא פחוס אך חזק ומותאם במיוחד לפיצוח זרעים.
ואגב, התזונה של הדרורים משתנה לפי העונה. בחורף הם ניזונים בעיקר מזרעי דשאים וצמחים, כשבעונת הרבייה הם מוסיפים חרקים רבים למזונם כדי לספק חלבון לגוזלים הגדלים.
בסביבה עירונית הם מתאקלמים למזון אנושי, כמו פירורי לחם ושאריות מזון. תופעה מעניינת נצפתה במקומות שונים בעולם שבהם דרורים למדו לפתוח אריזות מזון באמצעות מקורם החד.
המבנה החברתי של הדרורים מורכב במיוחד. הדרורים חיים בקבוצות והם ציפורים חברותיות. הן מתאפיינות בפעילויות קבוצתיות שונות, עם תקשורת של דרורים, מפותחת ומבוססת על שלל ציוצים וצפצופים שהם למדו.
הדרורים מעבירים זה לזה מסרים, בדרך כלל על אודות מזון, סכנה או הזדמנויות רבייה.
הדרורים מונוגמיים ולא נודדים למרחקים, אלא קילומטרים בודדים לשם מגורים וקינון על עצים מתאימים. הם בונים את קיניהם בחורים, במרזבים או בקופסאות קינון, כשהנקבה מטילה בין 3 ל-7 ביצים ואלה בוקעות לאחר עד שבועיים של דגירה.
יכולת ההסתגלות המרשימה של הדרורים הפכה אותם לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בעולם החי. הם הגיעו לכמעט כל פינה בכדור הארץ, לעתים בעקבות פעילות אנושית. מחקרים הראו שדרורים הם בעלי זיכרון יוצא מן הכלל המסוגל לזהות פנים אנושיות לאורך זמן. הם למדו להעביר מדור לדור ידע חיוני כמו זיהוי טורפים או מקורות מזון, דבר שמסביר את הצלחתם הרבה בהסתגלות לסביבות משתנות ומגוונות.
בעולם המודרני הדרורים ממלאים תפקיד חשוב, בשליטה על מזיקים חקלאיים ובפיזור זרעים. עובדות אלה הופכים אותם לבעלי ברית יקרי ערך לחקלאים ובעצם גם לכלל המערכת האקולוגית העירונית.
הנה דרור הבית:
https://youtu.be/DJlus8c9ZTE
מסתבר שהוא מין פולש במקומות רבים:
https://youtu.be/8pOAC_VffUQ
הציוץ של הדרור:
https://youtu.be/KpOS3h_oSMs
מאכילים את הגוזלים:
https://youtu.be/ekSpqX6ElmE
עובדות על דרורים:
https://youtu.be/-5-One9qZqs
אנקור
אַנְקוֹר (House sparrow) הוא שמו של דרור הבית בתקופת התלמוד, חלק ממשפחת ציפורי-שיר קטנות, שמוזכר הן בתלמוד והן בשירה העברית ובמקורות קלאסיים שונים.
הכירו וראו אותו בתגית "דרור", שמו המקביל של האנקור.
היא הייתה אישה קטנה, לא הכי יפה ובעלת קול שאינו ערב במיוחד. היא גדלה בעוני ובצל הפשע ברחוב, אבל ברגע שהחלה לשיר התאהבה בה כל צרפת. שיריה היו מלאי רגש והיא הייתה מהזמרות האמיתיות והכנות שהופיעו במאה ה-20. האסונות שעברה והקשיים שעליהם התגברה בחייה, רק חישלו את הנפש והאמנות שלה לדרגה שקרובה לשלמות. היא הייתה זמרת שידעה על כל מה ששרה, כי חייה שלה היו כמו סרט מדהים וכמעט לא יאומן.
מעוני, כאב ובדידות ועד אהבה, אובדן ורגש - ההמונים האמינו לה כי היא ידעה על מה היא שרה וסיפור חייה העיד על כך.
אדית פיאף נולדה בחדר מדרגות בפאריס, בירת צרפת. בת למשפחה ענייה של אמני רחוב, שאמה ראתה בה נטל ונטשה אותה. אביה, שהיה חייל במלחמת העולם הראשונה, העבירה לסבתה שגידלה אותה בין פושעים. כשחזר האב מהמלחמה, החל להופיע עם אדית הצעירה ברחוב והיא החלה לשיר, כדי להגדיל את התרומות מהעוברים ושבים. בגיל 16 נישאה לנער שליח ובתם התינוקת מתה ממחלה.
אדית התגלתה ברחוב והחלה להופיע במועדון. היא התפרסמה בגיל 20 וזכתה לכינוי "ציפור דרור" (בצרפתית: פיאף). הכינוי הפך לשמה הבימתי. לבושה בשמלה השחורה הקטנה שלה, היא לא הייתה צריכה כל בגד אחר. בשנות מלחמת העולם השנייה היא המשיכה להופיע בפאריס הכבושה על ידי הנאצים ועוררה ביקורת על חייה הנוחים, בצל הכובש הגרמני.
היו לה הרבה חברים אבל אהבת חייה היה המתאגרף הצרפתי מרסל סרדן. הוא מת בהתרסקות מטוס, כשהיה בדרכו אליה לניו יורק. אבל פיאף, מנוסה בכאב ובקשיים, התעקשה באותו הערב לא לבטל הופעה ולהופיע כרגיל. כל צרפת חשה את כאבה של הכוכבת האהובה שלה. לזכרו היא כתבה את "הימנון לאהבה" המרטיט.
בגיל 48 מתה "האנקור הצרפתי" ממחלת הסרטן והשאירה אומה שלמה כואבת. הסרט "החיים בורוד" שנעשה ב-2007 על חייה, היה לסרט היקר והמצליח ביותר בצרפת אי-פעם.
הנה אדית פיאף בשיר "המנון לאהבה" מתוך סרט:
http://youtu.be/QYgVDXUIAuo
גדולת זמרות צרפת בשיר "לא, איני מצטערת על דבר":
http://youtu.be/fpHAsb2XQOY
השיר "הקהל" של אדית פיאף שתורגם לעברית:
http://youtu.be/X1OL4-m43U4
אחד משיריה המוכרים ביותר, שגם הפך לסטנדרט ג'אז פופולרי "עלי שלכת":
http://youtu.be/wj9QTpzIcGU
והלווייתה של אדית פיאף ותמונות מהקריירה שלה:
http://youtu.be/KFQm1HXTbhg
דרורים הם משפחת ציפורים הכוללת כ-43 מינים הפרוסים ברחבי העולם ונצפים לרוב כשהם עפים בלהקות גדולות וקולניות.
המין המוכר ביותר הוא דְּרוֹר הַבַּיִת (House Sparrow), ציפור הבר הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ.
דרור הבית הוא ציפור אוכלת כל, המתגוררת על פני עצים, בערים וביישובים. את דרור הבית אפשר למצוא כמעט בכל יבשת בעולם והוא מהציפורים הנפוצות ביותר גם בישראל.
למעשה, דרור הבית, שבתלמוד נקרא גם אַנְקוֹר, הוא ציפור שיר קטנה, באורך 14-18 סנטימטרים ובמשקל בין 20-35 גרם. הציפור הזו ידועה בהסתגלות שלה לחיים ליד ובקרבת בני-אדם.
זכרי הדרור מתאפיינים בכתם שחור על הצוואר וצבעים בולטים יותר, כשהנקבות חומות יותר עם פסים כהים על הגב. גופם של דרורי הבית הוא שמנמן וקומפקטי, עם זנב קצר ומקור שהוא פחוס אך חזק ומותאם במיוחד לפיצוח זרעים.
ואגב, התזונה של הדרורים משתנה לפי העונה. בחורף הם ניזונים בעיקר מזרעי דשאים וצמחים, כשבעונת הרבייה הם מוסיפים חרקים רבים למזונם כדי לספק חלבון לגוזלים הגדלים.
בסביבה עירונית הם מתאקלמים למזון אנושי, כמו פירורי לחם ושאריות מזון. תופעה מעניינת נצפתה במקומות שונים בעולם שבהם דרורים למדו לפתוח אריזות מזון באמצעות מקורם החד.
המבנה החברתי של הדרורים מורכב במיוחד. הדרורים חיים בקבוצות והם ציפורים חברותיות. הן מתאפיינות בפעילויות קבוצתיות שונות, עם תקשורת של דרורים, מפותחת ומבוססת על שלל ציוצים וצפצופים שהם למדו.
הדרורים מעבירים זה לזה מסרים, בדרך כלל על אודות מזון, סכנה או הזדמנויות רבייה.
הדרורים מונוגמיים ולא נודדים למרחקים, אלא קילומטרים בודדים לשם מגורים וקינון על עצים מתאימים. הם בונים את קיניהם בחורים, במרזבים או בקופסאות קינון, כשהנקבה מטילה בין 3 ל-7 ביצים ואלה בוקעות לאחר עד שבועיים של דגירה.
יכולת ההסתגלות המרשימה של הדרורים הפכה אותם לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בעולם החי. הם הגיעו לכמעט כל פינה בכדור הארץ, לעתים בעקבות פעילות אנושית. מחקרים הראו שדרורים הם בעלי זיכרון יוצא מן הכלל המסוגל לזהות פנים אנושיות לאורך זמן. הם למדו להעביר מדור לדור ידע חיוני כמו זיהוי טורפים או מקורות מזון, דבר שמסביר את הצלחתם הרבה בהסתגלות לסביבות משתנות ומגוונות.
בעולם המודרני הדרורים ממלאים תפקיד חשוב, בשליטה על מזיקים חקלאיים ובפיזור זרעים. עובדות אלה הופכים אותם לבעלי ברית יקרי ערך לחקלאים ובעצם גם לכלל המערכת האקולוגית העירונית.
הנה דרור הבית:
https://youtu.be/DJlus8c9ZTE
מסתבר שהוא מין פולש במקומות רבים:
https://youtu.be/8pOAC_VffUQ
הציוץ של הדרור:
https://youtu.be/KpOS3h_oSMs
מאכילים את הגוזלים:
https://youtu.be/ekSpqX6ElmE
עובדות על דרורים:
https://youtu.be/-5-One9qZqs
