שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה ההבדל בין טקטיקה לאסטרטגיה?
היה זה גנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, שאמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה."
ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב שהכוחות עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.
זהו ההבדל הבולט שבין הטקטיקה, המיידית וקצרת הטווח במבט שלה, ובין האסטרטגיה, מרחיקת הראות והמתנהלת לטווח הארוך ובמבט-על על יחסי הכוחות וההישגים במערכה.
אם אסטרטגיה היא המסע הכללי שלנו, הטקטיקה היא צעד בדרך. זה צעד שנועד להביא אותנו למימושה המלא. מה שאומר שהישג צבאי טקטי, מטבעו, הוא זמני וההשפעה והאפקטיביות שלו עתידה לפוג לאורך זמן. ניצחת בקרב? - נהדר, אבל זו לא המלחמה שניצחת. אם תרצה לנצח במלחמה, עדיף שתעשה מעשה מדיני ומהיר ככל הניתן. כי אין יותר קצר מחלון הזמן שעומד לרשות המנצח בקרב, כדי שינוצל בידיו לצורך הישג מדיני.
למה חלון הזמן כל כך קצר? - הסיבה לכך היא שהאויב כמעט תמיד ישאף להתאושש ואם הוא מזהה שהצליח להתאושש ושרד, יירד משמעותית הרצון שלו בהסדר מדיני ובסיום המלחמה, בעיקר סיום שמגיע כשידו על התחתונה. במצב שכזה רצונו להסדיר יתקרר ויילך. גם הוא מבין שהוא מובס, ותבוסה, כל אחד יודע, זה לא כיף.
דוגמאות, כמו בתחום הצבאי, לא חסרות. אם תכניתו של מצביא היא לכבוש מדינת אוייב, הוא יצטרך לגבש טקטיקות לכיבוש ערים, מוצבים ויעדים בדרך ולהגיע לניצחון בקרבות שבהם ינסה היריב לעצור אותו. כל קרב יחייב את הטקטיקה שלו. כל מערכה היא חלק מהמלחמה השלימה.
בעולם העסקים, למשל, משתדלים מי שמחשיבים את עצמם למנהלים מוצלחים להתרחק מהתדמית של טקטיקנים ומנסים למצב את עצמם כאסטרטגים. איש לא רוצה שיראו בו חסר חזון, "מכבה שריפות", טקטיקן שפותר בעיות מקומיות והוא חסר ראייה מערכתית. כולם היו רוצים להיות בעלי ראייה רחבה וארוכת טווח, בעלי חזון ויכולת להתוות דרך לשנים קדימה, או במילים אחרות - בעלי אסטרטגיה.
זה נכון, אבל בפועל זה לא תמיד מתאים לקצב האירועים ולהתנהלות עולם העסקים המודרני. ממנהל נדרשת לא פעם יכולת טקטית יצירתית ומי שיש להם מיומנויות משוכללות יותר בתחום הטקטיקה יוכלו להתמודד עם מצבים קשים, במציאות שמשתנה במהירות.
מציאות דינמית שכזו הופכת לא פעם את האסטרטגיה של אתמול לבלתי רלוונטית. במציאות כזו ולטווח הארוך ינצחו דווקא מנהלים טקטיקנים. ועוד יותר, מי שכמובן יהיו מנהלים בעלי יכולות משני הסוגים - גם אסטרטגים בעלי חזון ויכולת להתוות דרך וגם טקטיקנים זריזים, יצירתיים וגמישי מחשבה.
הנה ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה:
https://youtu.be/rZkaod95FHo
הפתרון לבעיית התיאום בין המטרות שנרצה להשיג, האסטרטגיה שקבענו והטקטיקות היומיומיות, שיש להתאים להן:
https://youtu.be/HdTgZGXRy6M
והסבר נוסף על ההבדלים שבין אסטרטגיה לטקטיקה, היחד עם המטרה ואבני הדרך אליה:
https://youtu.be/voZI75TyeHI
למה צריך אסטרטגיה?
אסטרטגיה (Strategy) היא אוסף של פעולות והחלטות שבאמצעותן מתכננים אדם או ארגון להשיג את יעדיהם, מטרותיהם ואת החזון שלהם. האסטרטגיה היא בעצם תכנית פעולה שמתמקדת בהשגת המטרות והיעדים בטווחי זמן משמעותיים ואת הפעולות הנדרשות להשגתם.
לא הבנתם, נכון? - בואו נאמר שכל שאיפה, בין אם היא אישית, פוליטית או עסקית, לרוב מתחילה בחלום. כדי להגשים את החלום, יש לקבוע מטרות ולבצען. הדרך לעשות זאת היא האסטרטגיה.
הגנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, אמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה." - ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב הזה שאנו עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.
מקור המושג "אסטרטגיה" הוא מהשפה היוונית. הוא נולד בתחום הצבאי וממנו עבר לתחומים אחרים, כמו ניהול, פוליטיקה, קריירה ועוד.
הנה האסטרטגיה:
https://youtu.be/TD7WSLeQtVw
זוהי אסטרטגיה עסקית (עברית):
https://youtu.be/Dw9VczXsZgg
עוד על האסטרטגיה העסקית (עברית):
https://youtu.be/9Bv0d-EawWk
וכיצד לבנות אסטרטגיה עסקית (מתורגם):
https://youtu.be/hJfCBcpoT_s?long=yes
מהי שיטת הפרד ומשול, המחלישה את הצד השני?
הפרד ומשול (Divide and rule ובלטינית "divide et impera") היא שיטה בה השולט משיג ושומר על עוצמתו, על ידי פיצול הכוח המצוי בידי האחרים.
במילים אחרות, שיטת "הפרד ומשול" מסייעת להפרדה ולפיצול כוחות האויב או הציבור המתנגד, במטרה להחליש את כוחם.
מכיוון ש"השלם גדול מסכום חלקיו", יהיו הפלגים של השלם המאוחד, אותן קבוצות מפוצלות של הצד השני, קטנים וחלשים מאשר הקבוצה המאוחדת והחזקה שלפני ההפרדה. לפיכך ישתדל השליט למנוע התנגדות של קבוצה מאוחדת או אוכלוסייה גדולה, שתקשה על שליטתו בה. הוא ישאף להפריד, כדי למשול.
מי לא עושים שימוש בשיטה הזו? - לא חסרות דוגמאות. הנה שתיים: הנהלות ישאפו לשבור שביתות, על ידי כך שישכנעו חלק מהעובדים המפגינים נגדם ואף שובתים "לשבור שביתה" ובכך יפגעו בסולידריות, ה"ביחד" של השובתים. פוליטיקאים ומנהיגים שנויים במחלוקת ישאפו לפלג את העם ולשסות את האזרחים אלו באלו ובכך להחליש את המתנגדים העושים להפלתם.
#הפרד ומשול בהיסטוריה
את השיטה הזו יישמו בהמון הקשרים היסטוריים. האימפריה הרומית נהגה שוב ושוב לפצל ולבודד עמים כבושים שכבשה בעולם, בכדי שלא יתאחדו נגד שלטונה. כך עשתה רומי במקדוניה, כך עשה יוליוס קיסר במלחמות הגאליות ועוד.
סטרבו, היסטוריון רומי, מתייחס בכתביו לשיטה, בשאיפתה של רומי לפצל את הליגה האכאית במוקדון. הפיצול אפשר לרומאים לנהל משא ומתן שונה, עם כל מדינה בליגה. בעוד שעם חלק מהמדינות מטרת המו"מ הייתה לשמור על כוחן, עם אחרות, שהפריעו לרומי, המטרה הייתה להחליש ולהביא להרס שלהן.
אגב, ברומי השיטה יושמה בארצות שכבשה האימפריה, בצורה של "הפרד וכבוש", כדי שלא ליצור בריתות צבאיות נגדה. בכך היא סתרה את השיטה המדינית ההפוכה שהנהיגה האימפריה הרומית לאחר כיבוש הארצות הללו - שיטה בה איחדו את כל ארצות הכיבוש, אל הקיסרות החזקה והמאוחדת של רומי.
מקיאבלי, בספרו "אמנות המלחמה" (Dell'arte della guerra), הציע גם הוא ליישם את האסטרטגיה הזו בשדה הקרב. הוא המליץ למנהיג לעשות הכל בכדי לפצל את כוחות האויב. הטכניקות הן, בין השאר, לעורר חשד אצל המפקד או המצביא לגבי הנאמנות של חלק מכוחותיו, או אף לספק לו מניע לפיזור של הכוחות בשדה הקרב, כך שהאויב ממילא ייחלש.
גם האימפריה הבריטית בהודו הכבושה התסיסה את הפלגים שונים וגרמה להם להילחם זה בזה, כדי שלא יתאחדו. השיסוי הבריטי של בני דתות שונות בהודו יצר שנאה עזה, שנמשכת עד היום ובאה לידי ביטוי גם בפיצול המוסלמים של הודו למדינה משלהם - פקיסטן.
כששלטו המונגולים בסין, גם הם השתמשו בשיטה בצורה חכמה. המונגולים הביאו אנשי ניהול מוסלמים ממערב אסיה, כדי לנהל בסין את השלטון מטעמם, כשמנגד הם העבירו מנהלנים סיניים, בכדי לנהל אזורים מוסלמיים שכבשו. התוצאה הייתה שהמנהיגות הייתה מפוצלת מהשלטים ובכך הסינים יצרו פיצול אינטרסים מולם.
גם באפריקה הפריד הקולוניאליזם בין חברות, שבטים וארצות - כדי למנוע התקוממות משותפת כנגדו. הקולוניאליסטים ידעו בפירוש שאם האפריקאים יתאחדו נגדם, הם ינצחו אותם לבסוף ולכן השיטה הניבה שלטון בן מאות שנים והעברה של מיליונים לעבדות באירופה ובאמריקה.
במזרח התיכון, אחרי מלחמת העולם הראשונה, חילקו ביניהן בריטניה וצרפת, את המזרח התיכון, בהסכם סייקס פיקו. כך החלישו ופיצלו את המזרח התיכון, שקודם נשלט כיחידה אחת על ידי האימפריה העות'מאנית. הפיצול למדינות ערביות שונות, נועד בעיקר כדי שלא יתמרדו כנגד המעצמות הקולוניאליסטיות מאירופה.
גם כיום משמשת שיטת "הפרד ומשול" לצרכים מגוונים בפוליטיקה ובחברה המודרנית. באמצעות שיטה זו ניתן לפצל עובדים של ארגון גדול ובכך למנוע מהם להתאגד למחאה או שביתה, כנגד ההנהלה או המעסיק. "הפרד ומשול" שימשה גם את הממשלה כדי לסכסך ולפלג את המחאה החברתית בישראל של 2011.
הנה יישום של הפרד ומשול בפוליטיקה - עיתונאית חכמה מסבירה כיצד עושים הפרד ומשול למחאה החברתית ב-2012 (עברית):
https://youtu.be/YEo1X9BbDXE
גלות בבל הייתה חלק משיטה של ממלכת אשור ל"הפרד ומשול" בארצות שכבשה:
https://youtu.be/Wyu-weq5FjY
ושיר על הפרד ומשול (עברית):
https://youtu.be/tRMVAv_XOp0
מהו הספר "אמנות המלחמה" של סון זו?
הספר "אמנות המלחמה" (The Art of War) הוא
ספר שנכתב לפני יותר מ-2,500 שנה, בידי סון זו (אפשר גם סון דזה, או סון טסו כמו שכותבים רבים בטעות).
זהו מחבר סיני, שמעט מאוד ידוע עליו ולכן הוא מוגדר כ"מצביא ופילוסוף". אין הרבה ספרים שאלפי שנים אחרי שנכתבו מצליחים להישאר רלוונטיים וממשיכים ללמד אותם באקדמיות לניהול, בבתי ספר צבאיים לפיקוד ובפקולטות שונות באוניברסיטה.
מטרת הספר, על 13 הפרקים שלו, היא להציע כללים לניהול מלחמה מוצלחת. בכל פרק עוסק המחבר בצד אחר של הפיקוד וההובלה, מלחימה, מודיעין, טקטיקה, אסטרטגיה ועד פוליטיקה וארגון.
הטענה של סון היא שאם מפקד או מנהיג ימלא את הכללים שלו - הוא ינצח במלחמה.
בספר העתיק הזה סון זו מציע רעיונות בתחומים שונים, שכולם נועדו לניצחון מהיר וברור במלחמה. את ההשפעות שלו ניתן לראות עד היום ובתחומים רבים.
הספר, שב-1974 התגלה עותק במבוק שלו, מימי הקיסר צ'יינלונג, נחשב קלאסי. במהלך השנים אימצו עקרונות ממנו מפקדי צבא, מנהיגים היסטוריים, מנהלים בתחום העסקי ומובילי מאבקים חברתיים בעולם. ציטוטים ממנו נפוצים עד היום גם במשחקי אסטרטגיה ומשחקי מחשב.
#מהמלצות סון זו
יש בספר המון חוכמה, אך נציין כמה דברים מהם. סון כותב שעל מנהיגים לשאוף לכך שהניצחון יושג מבלי שיצטרכו להילחם כלל.
הוא ממליץ למנהיג לבחון מלחמה כתהליך בלתי צפוי, שלאורך זמן יהיה קשה לשלוט בו. לכן מטרתו של המנהיג הריאלי צריכה להיות חתירה להכרעה מהירה, עד כמה שניתן.
לאורך הספר סון מדגיש חמש תכונות שהן הכרחיות לניצחון במלחמה. את היכולות:
לאחד את כל הלוחמים למטרה אחת משותפת.
לפעול בהתאם לכוח ולגודל של היריב.
לזהות מתי יש להילחם ומתי לא.
להתכונן בעצמך, אך בה בעת למצוא את הרגע הנכון כדי לתקוף את היריב בהפתעה.
לאפשר לאנשים מוכשרים לפעול, מבלי להידחף ולהתערב להם.
סון גם מציין 5 תכונות אופי הכרחיות למנהיגים:
אחריות - כי פזיזותנו תוביל לשגיאות.
אומץ לב - כי פחד מנקיטת יוזמה לא יקדם אותנו.
קור רוח - כי היריב ינצל רגשנות מצידנו.
צניעות - כי התעקשות על כבוד, תוביל לשגיאות.
אכזריות - כי רחמנותנו תנוצל בידי היריב.
על סאן זו וספרו "אמנות המלחמה":
https://youtu.be/brV2hz5vnfU
על הספר המפורסם (עברית):
https://youtu.be/kwblPOB64zM
העקרונות שלו באנימציה:
https://youtu.be/BOLXv3nqDkI
הסבר העקרונות שכתב סון טסו ב"אמנות המלחמה":
https://youtu.be/Hz4FNBj1APA
וסרט תיעודי על הספר "אמנות המלחמה":
https://youtu.be/cWq4WI3ca_M?long=yes
איך הושמדו חילות האוויר של האוייב במבצע מוקד?
מבצע מוקד הוא מגדולי המבצעים הצבאיים של צה"ל בכל הזמנים וכזה שלומדים ומלמדים בבתי ספר צבאיים.
במסגרת המבצע המורכב והמדהים הזה, שפתח את מלחמת ששת הימים, הנחית חיל האוויר הישראלי מכה מקדימה על שדות התעופה של חיל האוויר המצרי, מה שהעניק לו עליונות אווירית מוחלטת במלחמה ושליטה באוויר, שהעניקה לו יכולת לסייע לכוחות היבשה ללא הגבלה בהמשך המלחמה.
הכל החל בבוקר ה-5 ביוני בשנת 1967. בדיוק בשעה שבה טייסי חיל האוויר המצרי סועדים את ארוחת הבוקר שלהם בשלווה, בחדרי האוכל שלהם, ומפקדיהם עושים את דרכם מהבית אל הבסיס.
בדיוק בשעה 7:45 צללו בהפתעה מוחלטת, כ-200 מטוסים, מגובה רב, אל עבר 11 שדות תעופה מצריים. הם החלו לכתוש את המטוסים המסודרים בשורות ואת מסלולי ההמראה עצמם.
הפצצות והרקטות שהוטלו על מסלולי ההמראה המצריים, הפגזים שנורו על המטוסים ועל סוללות הנ"מ המסוכנות, אותו נשק נגד מטוסים - כל אלו עשו עבודה מהירה ואכזרית. בתוך דקות היתמרו אל השמיים, מכל בסיסי חיל האוויר המצרי, עמודי עשן סמיכים. על המסלולים בערו מאות מטוסי הקרב של האויב. ומסלולי שדות התעופה שלו, מלאים בבורות וחורים, שלא יאפשרו שימוש בהם בימים הבאים.
בתוך פחות משעה הכריעו מטוסי הקרב של ישראל, את חיל האוויר של המצרים והשיגו עליונות אווירית מוחלטת. זו תאפשר לצה"ל, צבא קטן המגן על מדינה ששטחה זעיר, אל מול אוייבותיה הענקיות, ומותניה צרות באופן מסוכן, לנצח בששת הימים הבאים צבאות ענקיים של 7 מדינות ערביות ולייצר את אחד הנצחונות הצבאיים המרשימים בהיסטוריה האנושית.
הנה סיפורו של מבצע מוקד (מתורגם):
https://youtu.be/e2ckaML9D8c
סיקור המבצע (עברית):
https://youtu.be/xMs4EvQ088A
כך התגלגלו העניינים לאחר מכן (עברית):
https://youtu.be/7vuJKjJcsZQ
עדויות הטייסים שהפציצו את שדות התעופה המצריים (מתורגם):
https://youtu.be/dR0awYnrZlI
במבצע זה גם נרשם כישלון צורב בחזית העיראקית, אבל יתכן שדווקא הוא תרם לניצחון הגדול (עברית):
https://youtu.be/-K9sj8UDEaw
מוטי הוד, מפקד חיל האוויר מספר על הסיכון המחושב שהוא לקח (עברית):
https://youtu.be/O8OKcrUZfwo
וסיפורו של מבצע מוקד באנגלית:
https://youtu.be/gU1F1gdcJD4
היה זה גנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, שאמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה."
ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב שהכוחות עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.
זהו ההבדל הבולט שבין הטקטיקה, המיידית וקצרת הטווח במבט שלה, ובין האסטרטגיה, מרחיקת הראות והמתנהלת לטווח הארוך ובמבט-על על יחסי הכוחות וההישגים במערכה.
אם אסטרטגיה היא המסע הכללי שלנו, הטקטיקה היא צעד בדרך. זה צעד שנועד להביא אותנו למימושה המלא. מה שאומר שהישג צבאי טקטי, מטבעו, הוא זמני וההשפעה והאפקטיביות שלו עתידה לפוג לאורך זמן. ניצחת בקרב? - נהדר, אבל זו לא המלחמה שניצחת. אם תרצה לנצח במלחמה, עדיף שתעשה מעשה מדיני ומהיר ככל הניתן. כי אין יותר קצר מחלון הזמן שעומד לרשות המנצח בקרב, כדי שינוצל בידיו לצורך הישג מדיני.
למה חלון הזמן כל כך קצר? - הסיבה לכך היא שהאויב כמעט תמיד ישאף להתאושש ואם הוא מזהה שהצליח להתאושש ושרד, יירד משמעותית הרצון שלו בהסדר מדיני ובסיום המלחמה, בעיקר סיום שמגיע כשידו על התחתונה. במצב שכזה רצונו להסדיר יתקרר ויילך. גם הוא מבין שהוא מובס, ותבוסה, כל אחד יודע, זה לא כיף.
דוגמאות, כמו בתחום הצבאי, לא חסרות. אם תכניתו של מצביא היא לכבוש מדינת אוייב, הוא יצטרך לגבש טקטיקות לכיבוש ערים, מוצבים ויעדים בדרך ולהגיע לניצחון בקרבות שבהם ינסה היריב לעצור אותו. כל קרב יחייב את הטקטיקה שלו. כל מערכה היא חלק מהמלחמה השלימה.
בעולם העסקים, למשל, משתדלים מי שמחשיבים את עצמם למנהלים מוצלחים להתרחק מהתדמית של טקטיקנים ומנסים למצב את עצמם כאסטרטגים. איש לא רוצה שיראו בו חסר חזון, "מכבה שריפות", טקטיקן שפותר בעיות מקומיות והוא חסר ראייה מערכתית. כולם היו רוצים להיות בעלי ראייה רחבה וארוכת טווח, בעלי חזון ויכולת להתוות דרך לשנים קדימה, או במילים אחרות - בעלי אסטרטגיה.
זה נכון, אבל בפועל זה לא תמיד מתאים לקצב האירועים ולהתנהלות עולם העסקים המודרני. ממנהל נדרשת לא פעם יכולת טקטית יצירתית ומי שיש להם מיומנויות משוכללות יותר בתחום הטקטיקה יוכלו להתמודד עם מצבים קשים, במציאות שמשתנה במהירות.
מציאות דינמית שכזו הופכת לא פעם את האסטרטגיה של אתמול לבלתי רלוונטית. במציאות כזו ולטווח הארוך ינצחו דווקא מנהלים טקטיקנים. ועוד יותר, מי שכמובן יהיו מנהלים בעלי יכולות משני הסוגים - גם אסטרטגים בעלי חזון ויכולת להתוות דרך וגם טקטיקנים זריזים, יצירתיים וגמישי מחשבה.
הנה ההבדל בין אסטרטגיה לטקטיקה:
https://youtu.be/rZkaod95FHo
הפתרון לבעיית התיאום בין המטרות שנרצה להשיג, האסטרטגיה שקבענו והטקטיקות היומיומיות, שיש להתאים להן:
https://youtu.be/HdTgZGXRy6M
והסבר נוסף על ההבדלים שבין אסטרטגיה לטקטיקה, היחד עם המטרה ואבני הדרך אליה:
https://youtu.be/voZI75TyeHI
אסטרטגיה (Strategy) היא אוסף של פעולות והחלטות שבאמצעותן מתכננים אדם או ארגון להשיג את יעדיהם, מטרותיהם ואת החזון שלהם. האסטרטגיה היא בעצם תכנית פעולה שמתמקדת בהשגת המטרות והיעדים בטווחי זמן משמעותיים ואת הפעולות הנדרשות להשגתם.
לא הבנתם, נכון? - בואו נאמר שכל שאיפה, בין אם היא אישית, פוליטית או עסקית, לרוב מתחילה בחלום. כדי להגשים את החלום, יש לקבוע מטרות ולבצען. הדרך לעשות זאת היא האסטרטגיה.
הגנרל קרל פון קלאוזוביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית ואחד ההוגים הצבאיים החשובים בהיסטוריה, אמר פעם ש"טקטיקה היא תורת השימוש בכוחות לוחמים בקרב. אסטרטגיה היא תורת השימוש בקרבות לתכלית המלחמה." - ואכן, האסטרטגיה מכוונת להתנהלות לטווח ארוך ומבט על התמונה הכוללת, תמונת המלחמה, אם תרצו. לעומתה, הטקטיקה מדברת על הניצחון המיידי, בקרב הזה שאנו עומדים בפתחו ורוצים לנצח בו.
מקור המושג "אסטרטגיה" הוא מהשפה היוונית. הוא נולד בתחום הצבאי וממנו עבר לתחומים אחרים, כמו ניהול, פוליטיקה, קריירה ועוד.
הנה האסטרטגיה:
https://youtu.be/TD7WSLeQtVw
זוהי אסטרטגיה עסקית (עברית):
https://youtu.be/Dw9VczXsZgg
עוד על האסטרטגיה העסקית (עברית):
https://youtu.be/9Bv0d-EawWk
וכיצד לבנות אסטרטגיה עסקית (מתורגם):
https://youtu.be/hJfCBcpoT_s?long=yes
הפרד ומשול (Divide and rule ובלטינית "divide et impera") היא שיטה בה השולט משיג ושומר על עוצמתו, על ידי פיצול הכוח המצוי בידי האחרים.
במילים אחרות, שיטת "הפרד ומשול" מסייעת להפרדה ולפיצול כוחות האויב או הציבור המתנגד, במטרה להחליש את כוחם.
מכיוון ש"השלם גדול מסכום חלקיו", יהיו הפלגים של השלם המאוחד, אותן קבוצות מפוצלות של הצד השני, קטנים וחלשים מאשר הקבוצה המאוחדת והחזקה שלפני ההפרדה. לפיכך ישתדל השליט למנוע התנגדות של קבוצה מאוחדת או אוכלוסייה גדולה, שתקשה על שליטתו בה. הוא ישאף להפריד, כדי למשול.
מי לא עושים שימוש בשיטה הזו? - לא חסרות דוגמאות. הנה שתיים: הנהלות ישאפו לשבור שביתות, על ידי כך שישכנעו חלק מהעובדים המפגינים נגדם ואף שובתים "לשבור שביתה" ובכך יפגעו בסולידריות, ה"ביחד" של השובתים. פוליטיקאים ומנהיגים שנויים במחלוקת ישאפו לפלג את העם ולשסות את האזרחים אלו באלו ובכך להחליש את המתנגדים העושים להפלתם.
#הפרד ומשול בהיסטוריה
את השיטה הזו יישמו בהמון הקשרים היסטוריים. האימפריה הרומית נהגה שוב ושוב לפצל ולבודד עמים כבושים שכבשה בעולם, בכדי שלא יתאחדו נגד שלטונה. כך עשתה רומי במקדוניה, כך עשה יוליוס קיסר במלחמות הגאליות ועוד.
סטרבו, היסטוריון רומי, מתייחס בכתביו לשיטה, בשאיפתה של רומי לפצל את הליגה האכאית במוקדון. הפיצול אפשר לרומאים לנהל משא ומתן שונה, עם כל מדינה בליגה. בעוד שעם חלק מהמדינות מטרת המו"מ הייתה לשמור על כוחן, עם אחרות, שהפריעו לרומי, המטרה הייתה להחליש ולהביא להרס שלהן.
אגב, ברומי השיטה יושמה בארצות שכבשה האימפריה, בצורה של "הפרד וכבוש", כדי שלא ליצור בריתות צבאיות נגדה. בכך היא סתרה את השיטה המדינית ההפוכה שהנהיגה האימפריה הרומית לאחר כיבוש הארצות הללו - שיטה בה איחדו את כל ארצות הכיבוש, אל הקיסרות החזקה והמאוחדת של רומי.
מקיאבלי, בספרו "אמנות המלחמה" (Dell'arte della guerra), הציע גם הוא ליישם את האסטרטגיה הזו בשדה הקרב. הוא המליץ למנהיג לעשות הכל בכדי לפצל את כוחות האויב. הטכניקות הן, בין השאר, לעורר חשד אצל המפקד או המצביא לגבי הנאמנות של חלק מכוחותיו, או אף לספק לו מניע לפיזור של הכוחות בשדה הקרב, כך שהאויב ממילא ייחלש.
גם האימפריה הבריטית בהודו הכבושה התסיסה את הפלגים שונים וגרמה להם להילחם זה בזה, כדי שלא יתאחדו. השיסוי הבריטי של בני דתות שונות בהודו יצר שנאה עזה, שנמשכת עד היום ובאה לידי ביטוי גם בפיצול המוסלמים של הודו למדינה משלהם - פקיסטן.
כששלטו המונגולים בסין, גם הם השתמשו בשיטה בצורה חכמה. המונגולים הביאו אנשי ניהול מוסלמים ממערב אסיה, כדי לנהל בסין את השלטון מטעמם, כשמנגד הם העבירו מנהלנים סיניים, בכדי לנהל אזורים מוסלמיים שכבשו. התוצאה הייתה שהמנהיגות הייתה מפוצלת מהשלטים ובכך הסינים יצרו פיצול אינטרסים מולם.
גם באפריקה הפריד הקולוניאליזם בין חברות, שבטים וארצות - כדי למנוע התקוממות משותפת כנגדו. הקולוניאליסטים ידעו בפירוש שאם האפריקאים יתאחדו נגדם, הם ינצחו אותם לבסוף ולכן השיטה הניבה שלטון בן מאות שנים והעברה של מיליונים לעבדות באירופה ובאמריקה.
במזרח התיכון, אחרי מלחמת העולם הראשונה, חילקו ביניהן בריטניה וצרפת, את המזרח התיכון, בהסכם סייקס פיקו. כך החלישו ופיצלו את המזרח התיכון, שקודם נשלט כיחידה אחת על ידי האימפריה העות'מאנית. הפיצול למדינות ערביות שונות, נועד בעיקר כדי שלא יתמרדו כנגד המעצמות הקולוניאליסטיות מאירופה.
גם כיום משמשת שיטת "הפרד ומשול" לצרכים מגוונים בפוליטיקה ובחברה המודרנית. באמצעות שיטה זו ניתן לפצל עובדים של ארגון גדול ובכך למנוע מהם להתאגד למחאה או שביתה, כנגד ההנהלה או המעסיק. "הפרד ומשול" שימשה גם את הממשלה כדי לסכסך ולפלג את המחאה החברתית בישראל של 2011.
הנה יישום של הפרד ומשול בפוליטיקה - עיתונאית חכמה מסבירה כיצד עושים הפרד ומשול למחאה החברתית ב-2012 (עברית):
https://youtu.be/YEo1X9BbDXE
גלות בבל הייתה חלק משיטה של ממלכת אשור ל"הפרד ומשול" בארצות שכבשה:
https://youtu.be/Wyu-weq5FjY
ושיר על הפרד ומשול (עברית):
https://youtu.be/tRMVAv_XOp0
הספר "אמנות המלחמה" (The Art of War) הוא
ספר שנכתב לפני יותר מ-2,500 שנה, בידי סון זו (אפשר גם סון דזה, או סון טסו כמו שכותבים רבים בטעות).
זהו מחבר סיני, שמעט מאוד ידוע עליו ולכן הוא מוגדר כ"מצביא ופילוסוף". אין הרבה ספרים שאלפי שנים אחרי שנכתבו מצליחים להישאר רלוונטיים וממשיכים ללמד אותם באקדמיות לניהול, בבתי ספר צבאיים לפיקוד ובפקולטות שונות באוניברסיטה.
מטרת הספר, על 13 הפרקים שלו, היא להציע כללים לניהול מלחמה מוצלחת. בכל פרק עוסק המחבר בצד אחר של הפיקוד וההובלה, מלחימה, מודיעין, טקטיקה, אסטרטגיה ועד פוליטיקה וארגון.
הטענה של סון היא שאם מפקד או מנהיג ימלא את הכללים שלו - הוא ינצח במלחמה.
בספר העתיק הזה סון זו מציע רעיונות בתחומים שונים, שכולם נועדו לניצחון מהיר וברור במלחמה. את ההשפעות שלו ניתן לראות עד היום ובתחומים רבים.
הספר, שב-1974 התגלה עותק במבוק שלו, מימי הקיסר צ'יינלונג, נחשב קלאסי. במהלך השנים אימצו עקרונות ממנו מפקדי צבא, מנהיגים היסטוריים, מנהלים בתחום העסקי ומובילי מאבקים חברתיים בעולם. ציטוטים ממנו נפוצים עד היום גם במשחקי אסטרטגיה ומשחקי מחשב.
#מהמלצות סון זו
יש בספר המון חוכמה, אך נציין כמה דברים מהם. סון כותב שעל מנהיגים לשאוף לכך שהניצחון יושג מבלי שיצטרכו להילחם כלל.
הוא ממליץ למנהיג לבחון מלחמה כתהליך בלתי צפוי, שלאורך זמן יהיה קשה לשלוט בו. לכן מטרתו של המנהיג הריאלי צריכה להיות חתירה להכרעה מהירה, עד כמה שניתן.
לאורך הספר סון מדגיש חמש תכונות שהן הכרחיות לניצחון במלחמה. את היכולות:
לאחד את כל הלוחמים למטרה אחת משותפת.
לפעול בהתאם לכוח ולגודל של היריב.
לזהות מתי יש להילחם ומתי לא.
להתכונן בעצמך, אך בה בעת למצוא את הרגע הנכון כדי לתקוף את היריב בהפתעה.
לאפשר לאנשים מוכשרים לפעול, מבלי להידחף ולהתערב להם.
סון גם מציין 5 תכונות אופי הכרחיות למנהיגים:
אחריות - כי פזיזותנו תוביל לשגיאות.
אומץ לב - כי פחד מנקיטת יוזמה לא יקדם אותנו.
קור רוח - כי היריב ינצל רגשנות מצידנו.
צניעות - כי התעקשות על כבוד, תוביל לשגיאות.
אכזריות - כי רחמנותנו תנוצל בידי היריב.
על סאן זו וספרו "אמנות המלחמה":
https://youtu.be/brV2hz5vnfU
על הספר המפורסם (עברית):
https://youtu.be/kwblPOB64zM
העקרונות שלו באנימציה:
https://youtu.be/BOLXv3nqDkI
הסבר העקרונות שכתב סון טסו ב"אמנות המלחמה":
https://youtu.be/Hz4FNBj1APA
וסרט תיעודי על הספר "אמנות המלחמה":
https://youtu.be/cWq4WI3ca_M?long=yes
אסטרטגיה
מבצע מוקד הוא מגדולי המבצעים הצבאיים של צה"ל בכל הזמנים וכזה שלומדים ומלמדים בבתי ספר צבאיים.
במסגרת המבצע המורכב והמדהים הזה, שפתח את מלחמת ששת הימים, הנחית חיל האוויר הישראלי מכה מקדימה על שדות התעופה של חיל האוויר המצרי, מה שהעניק לו עליונות אווירית מוחלטת במלחמה ושליטה באוויר, שהעניקה לו יכולת לסייע לכוחות היבשה ללא הגבלה בהמשך המלחמה.
הכל החל בבוקר ה-5 ביוני בשנת 1967. בדיוק בשעה שבה טייסי חיל האוויר המצרי סועדים את ארוחת הבוקר שלהם בשלווה, בחדרי האוכל שלהם, ומפקדיהם עושים את דרכם מהבית אל הבסיס.
בדיוק בשעה 7:45 צללו בהפתעה מוחלטת, כ-200 מטוסים, מגובה רב, אל עבר 11 שדות תעופה מצריים. הם החלו לכתוש את המטוסים המסודרים בשורות ואת מסלולי ההמראה עצמם.
הפצצות והרקטות שהוטלו על מסלולי ההמראה המצריים, הפגזים שנורו על המטוסים ועל סוללות הנ"מ המסוכנות, אותו נשק נגד מטוסים - כל אלו עשו עבודה מהירה ואכזרית. בתוך דקות היתמרו אל השמיים, מכל בסיסי חיל האוויר המצרי, עמודי עשן סמיכים. על המסלולים בערו מאות מטוסי הקרב של האויב. ומסלולי שדות התעופה שלו, מלאים בבורות וחורים, שלא יאפשרו שימוש בהם בימים הבאים.
בתוך פחות משעה הכריעו מטוסי הקרב של ישראל, את חיל האוויר של המצרים והשיגו עליונות אווירית מוחלטת. זו תאפשר לצה"ל, צבא קטן המגן על מדינה ששטחה זעיר, אל מול אוייבותיה הענקיות, ומותניה צרות באופן מסוכן, לנצח בששת הימים הבאים צבאות ענקיים של 7 מדינות ערביות ולייצר את אחד הנצחונות הצבאיים המרשימים בהיסטוריה האנושית.
הנה סיפורו של מבצע מוקד (מתורגם):
https://youtu.be/e2ckaML9D8c
סיקור המבצע (עברית):
https://youtu.be/xMs4EvQ088A
כך התגלגלו העניינים לאחר מכן (עברית):
https://youtu.be/7vuJKjJcsZQ
עדויות הטייסים שהפציצו את שדות התעופה המצריים (מתורגם):
https://youtu.be/dR0awYnrZlI
במבצע זה גם נרשם כישלון צורב בחזית העיראקית, אבל יתכן שדווקא הוא תרם לניצחון הגדול (עברית):
https://youtu.be/-K9sj8UDEaw
מוטי הוד, מפקד חיל האוויר מספר על הסיכון המחושב שהוא לקח (עברית):
https://youtu.be/O8OKcrUZfwo
וסיפורו של מבצע מוקד באנגלית:
https://youtu.be/gU1F1gdcJD4
