שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה נייקי לימדה את עולם העסקים?
נייק או נייקי (Nike) הם שמותיה של חברת ספורט אמריקאית מצליחה, שהחלה בשיווק נעלי ספורט והפכה לאימפריה של ייצור נעלי ספורט, בגדים ןציוד ספורטיבי מגוון.
את אסטרטגיית הבידול שלה ביססה Nike על ערכים ואמונה ולא רק על מוצר. נייקי מראה ללקוחותיה שהיא לא מוכרת נעליים אלא מוטיבציה, שאיפה, מאמץ ובעיקר תחושת ניצחון.
הסלוגן הגאוני שלה "Just Do It" הפך לכוח ולמנטרה תרבותית של ממש. הוא יצר לה קהל מעריצים גדול ונאמן שמזדהה עם המסר אפילו יותר מאשר עם הנעל שהם מוכרים.
גם ה"סווש" (Swoosh), הסמל המוכר כל כך של נייקי הוא לוגו פשוט שהפך לאגדה. הסווש המפורסם מבטא תנועה ומהירות והפך עם השנים לאחד מסמלי המותגים המוכרים בעולם.
בתחילה כינו אותו בפשטות "הרצועה". אך הוא מבוסס על כנפיה של אלת הניצחון היוונית ניקֶה (באמריקה מבטאים אותו נייקי) והוא נועד מראש לשדר תנועה ומהירות.
את הלוגו המפורסם עיצבה ב-1971 סטודנטית לעיצוב גרפי בשם קרוליין דייווידסון (Carolyn Davidson). היא קיבלה תמורתו 35 דולר בלבד. מייסד החברה, נייט, הודה לימים שהוא לא אהב אותו במיוחד, אבל קיווה שיתרגל אליו.
מחקרים מראים שהסווש הוא כיום אחד הלוגואים הבודדים שמוכרים ברחבי העולם גם בלי קשר לשם המותג. הוא הפך לסמל שמעבר לספורט והפך היום בשביל רבים לסמל של שאפתנות, חתירה לניצחון ולתרבות הפנאי המודרנית.
לימים, פיל נייט העניק למעצבת מניות בחברה, אף שהיא אפילו לא ביקשה זאת. ב-1983 הוא הזמין אותה לארוחת ערב מיוחדת. במהלך הארוחה, בה הוא הודה לה על הסמל הנהדר שהפך לעולמי, הוא מסר לה כהכרת תודה מאוחרת מעטפה עם מניות נייקי ששוויין עלה עם השנים לסכום עצום.
#תולדות החברה
סיפורה של חברת נייק מתחיל בשנת 1964 כשפיל נייט (Phil Knight), רץ לשעבר מאוניברסיטת אורגון (University of Oregon) סיים ללמוד תואר במנהל עסקים. הוא שב מסיור ביפן עם רעיון פשוט: לייבא נעלי ריצה יפניות זולות ואיכותיות לשוק האמריקאי.
נייט פונה למאמנו לשעבר ביל באוורמן (Bill Bowerman) והשניים משקיעים 1,000 דולר ביחד ומקימים את חברת "Blue Ribbon Sports". ימיה הראשונים של החברה היו צנועים ואפילו נעט קומיים: נייט מוכר בתחרויות אתלטיקה את נעלי Onitsuka Tiger שייבא, מתוך תא המטען של מכוניתו.
ב-1971 שינתה החברה את שמה ל-Nike, על שם אלת הניצחון היוונית. שנה אחר כך, באוורמן, שהיה אובססיבי לקלילות הנעל, ניסה ליצוק גומי לתוך "מכשיר ופל" (Waffle Iron) ביתי במטבחו. יום אחד, כשהוא הביט במכשיר הוואפל של אשתו, הוא כמו ראה את הסוליה העתידית של נעל הריצה המהירה בעולם. הוא יצק גומי לתוך המכשיר וקיבל מבנה כמו תאי, שמצד אחד יהיה קל יותר ממוצק ומצד שני יצליח לאחוז בקרקע טוב יותר בזכות הבליטות.
הסוליה שנוצרה מאותה הברקה של מכשיר הוופל הפכה לסוליית ה-Waffle Trainer המפורסמת של חברת נייק. אשתו, אגב, לא שמחה על הלכלוך למכשיר הוופל וכעסה. אך הסוליה שנוצרה באותו בוקר שינתה את עולם הריצה.
ב-1972 הציגה נייק את דגם ה-Cortez, שבעצמו היה שנוי במחלוקת: Onitsuka Tiger, היצרנית היפנית, טענה לבעלות עליו, וניהלה על כך תביעה משפטית ממושכת.
הפריצה הגדולה באמת הגיעה ב-1984 עם חתימת החוזה עם מייקל ג'ורדן (Michael Jordan). ה-Air Jordan 1 יצא ב-1985 בצבעי שחור-אדום שה-NBA פסל כמפר את כללי המדים, וחייב את ג'ורדן בקנס של 5,000 דולר לכל משחק שישחק בהם. חברת Nike שילמה את הקנסות בשמחה, כי הפרסום היה שווה פי אלף.
בשנות ה-90 והיא כבר חברה מצליחה ספגה נייק מכה ציבורית קשה על תנאי העבודה במפעלים שלה בווייטנאם ובאינדונזיה. זה לימד את עולם העסקים שמותג חזק אינו חסין מביקורת, שקיפות היא לא אופציה, ואחריות שרשרת האספקה שייכת לתדמית המותג באותה מידה שנעל עצמה שייכת לה.
חברת נייקי של המאה ה-21 מחזיקה בין השאר גם במותגים כמו קונברס ולצד נעלי ספורט כמו Air Max ו-Air Jordan, היא משווקת בגדי Dri-FIT טכנולוגיים וביגוד לענפי ספורט שונים, לצד ציוד ריצה, כדורסל וכדורגל.
ב-2026 היא עוברת משבר מסוים, שהחל והתגבר מאז תקופת מגפת הקורונה בה חברות צעירות הצליחו להתאים את עצמן לשיווק מקוון והיא פחות.
סיפורו של האתלט שלא הצליח אך יסד את חברת נייקי:
https://youtu.be/piAhdQJQDtc
עיצוב הלוגו של נייקי:
http://youtu.be/RBTiTcHm_ac
סיפורה המלא של חברה קטנה שהפכה לאימפריית ציוד ספורט:
https://youtu.be/Gi7Vy_2B_D8?long=yes
כיצד החלו המייסדים למכור נעליים מהאוטו והפכו לחברה אדירה:
https://youtu.be/mH1-J8vyBo0?long=yes
והביקורת על החברה כיום:
https://youtu.be/WGhy62UZnbg?long=yes
כיצד הפכה רשת סטארבקס למצליחה ביותר בעולם?
קפה הוא כנראה ההתמכרות הגדולה בעולם. רבים חושבים שרק כך ניתן להצליח להבין את ממדיה והצלחתה של רשת סטארבקס (Starbucks), שהייתה בשנים האחרונות לרשת בתי הקפה הגדולה בעולם. יש לה, החזיקו חזק, מעל ל-23 אלף סניפים בעולם כולו.
אבל זה לא הקפה שהפך את סטרבקס לאימפריה - זו החוויה. סטארבקס השכילה לבדל את עצמה, אבל לא בטעם הקפה אלא בלהיות עבור הלקוחות "המקום השלישי" - המקום שהם נמצאים בו אחרי הבית והעבודה.
האווירה ותחושת השייכות שסטארבקס נותנת היא שיוצרת את ההרגל לבוא אליה באופן קבוע והיא שמייצרת את הנכונות של לקוחותיה הרבים לשלם פי שלוש ממחיר קפה רגיל.
כמו העמיתה שלה מתחום המזון המהיר, מקדונלדס, גם סטארבקס מצליחה לספק חווייה דומה בכל סניפיה בעולם ולאפשר ללקוחותיה תמיד להיות בהם ו"להרגיש בבית".
העובדה שהיא הייתה הרשת שבה כל סניפיה איפשרו אינטרנט חופשי ואנשים הוזמנו לשבת ולעבוד בהם ללא מגבלה הפכה את סטארבקס לאהודה על רבים ולהצלחה מסחרית כה גדולה.
מייסד הרשת הוא יהודי ממשפחה ענייה בברוקלין בשם הווארד שולץ. הוא הפך את רשת סטארבאקס לאימפריה כלכלית ולסיפור הצלחה אמריקאי. כבן משפחה קשת יום, שאביו הפך מובטל, הוא התאמץ, הפך לראשון מבני משפחתו שנרשם לאוניברסיטה והפך לאיש עסקים קטן.
כשרכש שולץ רשת זעירה של בתי קפה, הוא החליט לשנות את המצב שבו אמריקאי קונה קפה גרוע בחצי דולר. את ההשראה לרשת שלו הוא לקח מבתי הקפה האיטלקיים והאיכותיים כל כך. שולץ ניסה והצליח לשכנע את האמריקאים לקנות ממנו קפה מעולה ב-5 דולר, בטעמים שונים ובליווי מזון ודברי מאפה טריים.
בהדרגה החלו להגיע היאפים האמריקאים ואחריהם רבים אחרים. הם הסכימו לשלם את המחיר הלא זול ומבוסס על אסטרטגיית בידול (חוויית קפה פרימיום וסניפים יוקרתיים) - תמורת חוויית שירות מעולה וסניפים שונים מכל מה שהכירו עד אז.
הקומיקאי לואיס בלאק סיפר פעם שראה פעם סניף של רשת סטארבקס ומולו סניף נוסף של הרשת, וידע שסוף העולם הגיע... ואכן, ההייפ שמעוררת הרשת והעובדה שלקוחותיה אוהבים לצלם את עצמם בסניפיה, לצלם את סטארבאקס בחגים אמריקאים וכן - גם את התחביב המשונה של ללכוד בתמונה אחת יותר מסניף אחד של הרשת - כל אלה מחוללים עניין כל הזמן ברשת.
את מעמדה הבכיר השיגה רשת הקפה האימתנית הזו בין השאר בניהול מתוחכם של השיווק שלה, שיווק שנעשה לא מעט באמצעות רשת האינטרנט. ממטה החברה שנמצא בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות הברית, מפעילה הרשת דפי פייסבוק וטוויטר שבהם מיליונים מלקוחותיה עוקבים ומסייעים לשיווקה מבלי משים. שוב ושוב היא מצליחה להניע את הגולשים לפרסם את מוצריה. כך, על אף היותה מושמצת לא פעם, היא משיגה מעמד בכיר ופרסום חינמי ומתמשך.
את שמה נטלה החברה מהשם של "סטארבק", מהדמויות בספר המפורסם "מובי דיק". משם גם בא סמלה הירוק, שבו נראית סירנה מיתולוגית ומצוירת.
הנה הסיפור של סטארבאקס:
http://youtu.be/9HVMhm59Ibs
המייסד היהודי האוורד שולץ:
http://youtu.be/LnA7n9qSB7E
מעוני גדול להצלחה מסחררת - סיפור חייו המרתק:
https://youtu.be/2PZ9TyA0EXI
ומצגת וידאו על תולדות סטארבקס:
http://youtu.be/_XX4gqRq1wY
מה הסיפור של סמל הסווש של נייקי?
חברת נייק או נייקי (Nike) היא אחת החברות הכי מפורסמות בעולם. אבל הסיפור של הסמל או הלוגו המיוחד והפשוט שלה הוא לא פחות מעניין מסיפורה של החברה הזו.
ה"סווש" (Swoosh) המפורסם, הסמל המוכר כל כך של נייקי, מבטא תנועה ומהירות והפך עם השנים לאחד מסמלי המותגים המוכרים בעולם.
בתחילה כינו את הסמל הזה בפשטות "הרצועה". אך לא רבים יודעים שהוא מבוסס על כנפיה של אלת הניצחון היוונית ניקֶה (באמריקה מבטאים אותו נייקי) ונועד מראש לשדר תנועה ומהירות.
את הלוגו המפורסם עיצבה ב-1971 סטודנטית לעיצוב גרפי שלמדה אצל מייסד החברה באוניברסיטה. שמה קרוליין דייווידסון (Carolyn Davidson) ועבור העבודה שנמשכה 17 שעות וחצי היא קיבלה 35 דולר בלבד. המייסד, נייט, הודה לימים שהוא לא אהב אותו במיוחד, אבל קיווה שיתרגל אליו.
מחקרים מראים כיום שהסווש הוא כיום אחד הלוגואים הבודדים שמוכרים ברחבי העולם גם בלי קשר לשם המותג. הוא הפך לסמל שמעבר לספורט ועבור רבים הוא נתפס כסמל של שאפתנות, חתירה לניצחון ומקושר לתרבות הפנאי המודרנית.
#הכרה מאוחרת
הסווש הוא כבר שנים רבות לוגו מסחרי שהפך לאגדה. הוא כל כך משמעותי בתולדות חברת נייק והצלחתה, עד שלימים העניק פיל נייט למעצבת מניות בחברה, אף שהיא אפילו לא ביקשה זאת.
זה קרה ב-1983 כשהוא הזמין את קרוליין דייווידסון לארוחת ערב מיוחדת. במהלך הארוחה הוא הודה לה על הסמל הנהדר שהפך לסמל עולמי. כהכרת תודה מאוחרת ומכובדת, נייט מסר לה מעטפה עם מניות נייקי שהיא לא ביקשה. שוויין של המניות הללו, אגב, עלה עם השנים והפך לסכום עצום של מיליונים רבים - עבור מה שיכול להיחשב בקלות כאחת מעבודות הסטודנטים המכניסות בהיסטוריה.
כך נוצר הסמל של נייקי:
https://youtu.be/bIVzq7ItBew
היום הסמל הזה הוא הבלו פרינט לאיך מעצבים לוגו:
http://youtu.be/RBTiTcHm_ac
הסיפור המלא על הסטודנטית שיצרה את אחד הלוגואים המוכרים בעולם:
https://youtu.be/fFDWfNtZKYY?long=yes
והעסק הקטן שהפך לאימפריה עסקית עולמית:
https://youtu.be/mH1-J8vyBo0?long=yes
איך התפתחה חברת אפל?
חברת אפל הוקמה על ידי כמה יזמים צעירים בגראז' ביתם (בחניית הרכב). השניים, סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, הקימו את "אפל מחשבים" ביחד עם רונלד ויין. ווזניאק היה המוח הטכנולוגי, אשף אלקטרוניקה צעיר ומבריק וג'ובס היה צעיר שאפתן ויצירתי, בעל חשיבה שיווקית ויכולת ניהול נדירה.
בתקופה זו עוד לא היו מחשבים אישיים. ווזניאק, כמו חובבי אלקטרוניקה רבים באותו הזמן, התעניין בבניית מחשב משלו ובכתיבה של מערכת הפעלה בשבילו. סטיב ג'ובס הבין את האפשרויות הגלומות בפיתוח מסחרי של מחשב אישי כזה ורתם את ווזניאק למיזם מסחרי של בניית מחשבים ומכירתם. הוא סיכם עם בעל חנות מחשבים מקומית שיבנו עבורו 50 מחשבים כאלו ויקבלו 500 דולר לכל מחשב. השותף השלישי, אגב, מכר את חלקו בחברה תמורת 800 דולר, כיוון שחשש מחובות שעלולים היו להיווצר למיזם..
השניים הלכו מחיל אל חיל. הם יצרו את המחשבים הראשונים בצורה חכמה והסדרה השנייה כבר כללה מחשב שלם ומוכן להפעלה ישר מתוך הקופסה - המחשב הראשון שנמכר כמוצר כזה! - הסדרה הזו של ה"אפל 2" הייתה הצלחה מסחררת ואפל הונפקה בבורסה והפכה את מייסדיה לאנשים עשירים. בהמשך היו הצלחות אדירות, של מחשב המקינטוש ואז ירידות חדות, כשבמהלך שנות ה-90 פוטר ג'ובס מהחברה, שהלכה והידרדרה לאחר מכן. בסוף שנות ה-90 ג'ובס חזר לנהל אותה וברצף מדהים של החלטות ניהוליות והברקות פיתוחיות הוא הביא אותה להיות חברת הטכנולוגיה המובילה בעולם.
בהמשך הפכה Apple לחברה המצליחה ביותר בכל הזמנים ולבעלת שווי השוק הגדול ביותר אי-פעם, לאחר שהייתה הראשונה לזכות בשווי של טריליון דולר.
עם מותו של ג'ובס היא הפכה מחברה נערצת, ששדרת "מאמינים" משתרכת אחריה, לחברה עסקית מהשורה, הנאבקת בתחרות גדלה והולכת. מנגד, אפל שומרת על מסורת של חדשנות, אינטגרציה בין מוצריה ואקו-סיסטם של מוצרים מקושרים ומטופלים באופן סגור יחסית.
ממשיכים לאפיין אותה גם המחירים הגבוהים המבטאים חלק מאסטרטגיית הבידול שלה, המבוססת על יצירת מוצר פשוט, מעוצב ואיקוני, לצד חווית משתמש הנתפסת כייחודית והיא זו שמאפשר לה למכור ביוקר מבלי שהלקוחות מרגישים מנוצלים.
נתחיל מהסוף, הנה הרגע שבו מכריז סטיב ג'ובס על קיצור שמה של חברת אפל ונזכר בהתחלה:
http://youtu.be/x3sg8b5iXO4
תיאור דרכה של אפל:
http://youtu.be/7CPWrK_nnjk
זכרונות מההתחלה של חברת Apple (באנגלית):
http://youtu.be/bv2wAae8tGs
כך הצילו ג'ובס וה-iMac שלו את החברה הקורסת והפכו אותה למצליחה בהיסטוריה:
http://youtu.be/W_kBW_gQ43E
גם ה"אפל סטור" - החנויות של אפל ששינו את עולם הקמעונאות:
https://youtu.be/1qj6qQ-dHWM
וההיסטוריה של מוצרי אפל בין השנים 1976-2010:
http://youtu.be/1Z2D1TUKrKA
איך הצליחה Airbnb כאתר לשיתוף דירות?
נניח שמישהו שוכר דירה יקרה והוא רוצה להקל על עצמו בהוצאות שכר הדירה, מה הוא יוכל לעשות? - האתר Airbnb למשל, הציע לבעלי דירות להשכיר את דירתם או חלק ממנה, לתיירים או מבקרים בעיר.
תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האתרים המצליחים בעולם. ככה זה כשאתה חוסך לתיירים ומטיילים כסף רב במהלך הטיול או החופשה ובו-בזמן מאפשר לבעלי דירות ובתים להתפרנס או לפחות להשלים הכנסה.
לצד החיסכון הכספי, אתרים כמו airbandb ו-Housetrip מיועדים למטיילים שמחפשים את החוויה האותנטית ולא התיירותית. אנשים רבים אוהבים את החוויה של בילוי חופשה בין תושבי המקום, כחלק מהמקומיים, בשכונות המגורים, עם הבילויים והאוכל המקומי ולא במלונות מנוכרים ויקרים.
הכלכלה הזו של שיתוף דירות קיבלה מהר מאוד תנופה והתפתחה להצלחה של ממש. משיתוף חדר בבית Airbnb הפכה לחברה להשכרה של דירות שלמות והתחברה לטרנד של כלכלת החלטורה, או הגיק אקונומי.
זה אומר שרבים החלו לעבוד בהכנת הדירות להשכרה, ניקוי, קבלת האורחים וטיפול בהם בזמן השהייה במקום. כך נוצר ענף תעסוקה חדש לחלוטין ותעשייה של השכרת חדרים ודירות לחופשה ולטווח קצר.
במהלך ההתפתחות המהירה מאד של התחום השתלטו עליו חברות מסחריות, בעלי הון ומשקיעים מקצועיים. הם רוכשים דירות והופכים אותן לדירות להשכרה יומית. למעשה, הם מנהלים "מלונות לרוחב" - אוסף של דירות להשכרה יומית, מפוזרות במקומות שונים בעיר והרווחים מהן גדולים, בעוד שההוצאות קטנות משמעותית מאלה של מלון רגיל.
אבל איך הפכה Airbnb להצלחה כל כך גדולה? הרי צימרים היו מאז ומתמיד וחברות כמו "בוקינג" משכירות גם הן דירות לתיירים.
התשובה היא חווית לקוח. Airbnb יודעת להציע לתייר חוויה של "לחוות כמו מקומי". במקום לבנות את הבידול שלה מול המלונות על בסיס מחיר, היא הלכה על החוויה האותנטית והאנושית של לקבל דירה שמישהו מטפח ואוהב. עם הקפדה על צילום הנכסים להשכרה, הדגשה של דירוג המארחים והאורחים גם יחד (מה שהביא לעיצוב מודגש של הדירות), הכניסו המייסדים שהיו בוגרי עיצוב חשיבה עיצובית לכל חלק מהמוצר שלהם.
זה מה שיוצר אצל המטייל והנופש בדירות מעוצבות ומיוחדות את הקשר הרגשי השונה לחלוטין מהזמנת חדר במלון ואת ההרגשה של חופשה ייחודית שלא תקבל בשום מקום אחר.
הנה המיזם והרעיון השיתופי של הדירות:
https://youtu.be/YK5OQdxXbPM
משכירי הדירות מציגים מה טוב בהשכרת דירתם:
https://youtu.be/lVIz0ZbJikw
וכאן החברות המתחרות שמנהלות דירות כאלה (עברית):
https://youtu.be/7wAb0rqsPUQ
איך מובילה טסלה את המכונית החשמלית?
המכונית החשמלית הולכת ותופסת את מקומה על כבישי העולם. מעבר לתחזוקה הפשוטה יותר והנסיעה השקטה שלו, רכב חשמלי מציע אלטרנטיבה סביבתית מצוינת לכלי רכב מסורתיים מונעי בנזין, היוצרים זיהום ופוגעים קשות בסביבה.
לפני עשור רבים שאלו מה העתיד של המכונית החשמלית. בארץ התעוררה השאלה, במיוחד לאחר קריסתה של חברת בטר-פלייס הישראלית, שניסתה לייצר מכונית חשמלית ולא הצליחה להפוך את המוצר להצלחה עיסקית.
גם אם כי לא נמצאו הוכחות ממשיות לכך, בעבר הואשמו יצרני הרכב העיקריים של ארצות הברית למשל, בחבלה מכוונת במאמצי היצור של המכוניות החשמליות.
כיום המצב השתנה מן הקצה אל הקצה. כל ענקיות הרכב מייצרות מכוניות חשמליות ודגמים רבים מתחרים בטסלה הוותיקה והמצליחה.
עם התגברות משבר האקלים מבינים כולם שהמכונית החשמלית מפחיתה זיהום ותורמת לסביבה נקייה יותר. מכאן היא הולכת ותופסת במהירות את מקומה במכירות כלי הרכב.
המומחים גורסים שבתוך שנים אחדות תהיה המכונית החשמלית נמכרת יותר מהמכוניות המונעות בדלקים.
סטארטאפים קטנים יחסית, שנכנסו לתחום הרכב בזכות רעיונות חדשניים לפיתוח של רכב חשמלי, נאבקים במפלצות כמו מרצדס, טויוטה ואחרות, שמצד אחד מוכיחות בהגעה אליו שהשינוי מתקרב ומנגד מאיימות לדחוק אותן החוצה.
בעבר, הבעיה ליצירת רכב חשמלי יעיל ואיכותי היתה בסוללות החשמליות שזמן הטעינה שלהן היה ממושך מדי, ההספקים החשמליים נמוכים והעלות של ייצורן היתה יקרה מדי. כיום, מאפשרים פיתוחים חדשניים, כמו סוללות הליתיום וחידושים בעולם הננוטכנולוגיה, טעינה של שעות אחדות בזרם בית או טעינת בזק מסחרית על הדרך. הללו פותרים את הבעיה העיקרית, אם כי טווח הנסיעה מטעינה לטעינה דורש שיפור.
עד לפני שנים ספורות הצליחו חברות שונות לייצר מכוניות חשמליות טובות, אך יקרות יחסית לציבור הרחב. החברה הבולטת מביניהן הייתה ונשארה חברת טסלה (Tesla) האמריקאית, שהקים ומנהל היזם הסדרתי המצליח אילון מאסק.
מכונית הספורט החשמלית של טסלה נחשבה כבר אז מעולה והוכרזה כמכונית החסכונית ביותר בארה"ב, עם ציון שמקביל לצריכת דלק של 47.3 ק"מ לליטר והכנסות שיא, שהפכו אותו תוך זמן קצר לאדם העשיר ביותר בעולם. זו אגב הייתה אסטרטגיית הבידול שלה - "טסלה" מיצבה את עצמה כמובילת עתיד הניידות והקפידה על שליטה מלאה בחוויית הלקוח באמצעות מכירה ישירה ולא דרך סוכני מכירות.
כיום מתרחשת ביקום המכונית החשמלית פלישה סינית של עשרות יצרניות שמצליחות לייצר מכוניות חשמליות איכותיות וזולות משמעותית והפופולריות של כלי הרכב הללו גדלה מיום ליום.
הנה סיפורה המוקדם של המכונית החשמלית של טסלה:
http://youtu.be/YVqlZO7tHFE
תולדות המנוע החשמלי ארוכים שחושבים (מתורגם):
https://youtu.be/-EG6rqA2vvA
התגובה הסינית הנגישה יותר והמשתפרת (עברית):
https://youtu.be/FkVNr4TLLNo
נסיעה בטסלה החשמלית:
http://youtu.be/_DnW3tpQ57I
טסלה "סייבר טראק" חסינת הכדורים:
https://youtu.be/Q7nlMapFAM4
מכונית מרוץ? - טסלה רודסטר המהירה גומעת 1,000 ק"מ לכל טעינה (עברית):
https://youtu.be/o4GxmUHBtMY
יש גם מתחרים, כמו היפנים הבאים (עברית):
https://youtu.be/qb2Bo4-nc7E
והמהפך בזמן אמת 2022 (עברית):
https://youtu.be/Ukcysjg9F9Q?long=yes
נייק או נייקי (Nike) הם שמותיה של חברת ספורט אמריקאית מצליחה, שהחלה בשיווק נעלי ספורט והפכה לאימפריה של ייצור נעלי ספורט, בגדים ןציוד ספורטיבי מגוון.
את אסטרטגיית הבידול שלה ביססה Nike על ערכים ואמונה ולא רק על מוצר. נייקי מראה ללקוחותיה שהיא לא מוכרת נעליים אלא מוטיבציה, שאיפה, מאמץ ובעיקר תחושת ניצחון.
הסלוגן הגאוני שלה "Just Do It" הפך לכוח ולמנטרה תרבותית של ממש. הוא יצר לה קהל מעריצים גדול ונאמן שמזדהה עם המסר אפילו יותר מאשר עם הנעל שהם מוכרים.
גם ה"סווש" (Swoosh), הסמל המוכר כל כך של נייקי הוא לוגו פשוט שהפך לאגדה. הסווש המפורסם מבטא תנועה ומהירות והפך עם השנים לאחד מסמלי המותגים המוכרים בעולם.
בתחילה כינו אותו בפשטות "הרצועה". אך הוא מבוסס על כנפיה של אלת הניצחון היוונית ניקֶה (באמריקה מבטאים אותו נייקי) והוא נועד מראש לשדר תנועה ומהירות.
את הלוגו המפורסם עיצבה ב-1971 סטודנטית לעיצוב גרפי בשם קרוליין דייווידסון (Carolyn Davidson). היא קיבלה תמורתו 35 דולר בלבד. מייסד החברה, נייט, הודה לימים שהוא לא אהב אותו במיוחד, אבל קיווה שיתרגל אליו.
מחקרים מראים שהסווש הוא כיום אחד הלוגואים הבודדים שמוכרים ברחבי העולם גם בלי קשר לשם המותג. הוא הפך לסמל שמעבר לספורט והפך היום בשביל רבים לסמל של שאפתנות, חתירה לניצחון ולתרבות הפנאי המודרנית.
לימים, פיל נייט העניק למעצבת מניות בחברה, אף שהיא אפילו לא ביקשה זאת. ב-1983 הוא הזמין אותה לארוחת ערב מיוחדת. במהלך הארוחה, בה הוא הודה לה על הסמל הנהדר שהפך לעולמי, הוא מסר לה כהכרת תודה מאוחרת מעטפה עם מניות נייקי ששוויין עלה עם השנים לסכום עצום.
#תולדות החברה
סיפורה של חברת נייק מתחיל בשנת 1964 כשפיל נייט (Phil Knight), רץ לשעבר מאוניברסיטת אורגון (University of Oregon) סיים ללמוד תואר במנהל עסקים. הוא שב מסיור ביפן עם רעיון פשוט: לייבא נעלי ריצה יפניות זולות ואיכותיות לשוק האמריקאי.
נייט פונה למאמנו לשעבר ביל באוורמן (Bill Bowerman) והשניים משקיעים 1,000 דולר ביחד ומקימים את חברת "Blue Ribbon Sports". ימיה הראשונים של החברה היו צנועים ואפילו נעט קומיים: נייט מוכר בתחרויות אתלטיקה את נעלי Onitsuka Tiger שייבא, מתוך תא המטען של מכוניתו.
ב-1971 שינתה החברה את שמה ל-Nike, על שם אלת הניצחון היוונית. שנה אחר כך, באוורמן, שהיה אובססיבי לקלילות הנעל, ניסה ליצוק גומי לתוך "מכשיר ופל" (Waffle Iron) ביתי במטבחו. יום אחד, כשהוא הביט במכשיר הוואפל של אשתו, הוא כמו ראה את הסוליה העתידית של נעל הריצה המהירה בעולם. הוא יצק גומי לתוך המכשיר וקיבל מבנה כמו תאי, שמצד אחד יהיה קל יותר ממוצק ומצד שני יצליח לאחוז בקרקע טוב יותר בזכות הבליטות.
הסוליה שנוצרה מאותה הברקה של מכשיר הוופל הפכה לסוליית ה-Waffle Trainer המפורסמת של חברת נייק. אשתו, אגב, לא שמחה על הלכלוך למכשיר הוופל וכעסה. אך הסוליה שנוצרה באותו בוקר שינתה את עולם הריצה.
ב-1972 הציגה נייק את דגם ה-Cortez, שבעצמו היה שנוי במחלוקת: Onitsuka Tiger, היצרנית היפנית, טענה לבעלות עליו, וניהלה על כך תביעה משפטית ממושכת.
הפריצה הגדולה באמת הגיעה ב-1984 עם חתימת החוזה עם מייקל ג'ורדן (Michael Jordan). ה-Air Jordan 1 יצא ב-1985 בצבעי שחור-אדום שה-NBA פסל כמפר את כללי המדים, וחייב את ג'ורדן בקנס של 5,000 דולר לכל משחק שישחק בהם. חברת Nike שילמה את הקנסות בשמחה, כי הפרסום היה שווה פי אלף.
בשנות ה-90 והיא כבר חברה מצליחה ספגה נייק מכה ציבורית קשה על תנאי העבודה במפעלים שלה בווייטנאם ובאינדונזיה. זה לימד את עולם העסקים שמותג חזק אינו חסין מביקורת, שקיפות היא לא אופציה, ואחריות שרשרת האספקה שייכת לתדמית המותג באותה מידה שנעל עצמה שייכת לה.
חברת נייקי של המאה ה-21 מחזיקה בין השאר גם במותגים כמו קונברס ולצד נעלי ספורט כמו Air Max ו-Air Jordan, היא משווקת בגדי Dri-FIT טכנולוגיים וביגוד לענפי ספורט שונים, לצד ציוד ריצה, כדורסל וכדורגל.
ב-2026 היא עוברת משבר מסוים, שהחל והתגבר מאז תקופת מגפת הקורונה בה חברות צעירות הצליחו להתאים את עצמן לשיווק מקוון והיא פחות.
סיפורו של האתלט שלא הצליח אך יסד את חברת נייקי:
https://youtu.be/piAhdQJQDtc
עיצוב הלוגו של נייקי:
http://youtu.be/RBTiTcHm_ac
סיפורה המלא של חברה קטנה שהפכה לאימפריית ציוד ספורט:
https://youtu.be/Gi7Vy_2B_D8?long=yes
כיצד החלו המייסדים למכור נעליים מהאוטו והפכו לחברה אדירה:
https://youtu.be/mH1-J8vyBo0?long=yes
והביקורת על החברה כיום:
https://youtu.be/WGhy62UZnbg?long=yes
קפה הוא כנראה ההתמכרות הגדולה בעולם. רבים חושבים שרק כך ניתן להצליח להבין את ממדיה והצלחתה של רשת סטארבקס (Starbucks), שהייתה בשנים האחרונות לרשת בתי הקפה הגדולה בעולם. יש לה, החזיקו חזק, מעל ל-23 אלף סניפים בעולם כולו.
אבל זה לא הקפה שהפך את סטרבקס לאימפריה - זו החוויה. סטארבקס השכילה לבדל את עצמה, אבל לא בטעם הקפה אלא בלהיות עבור הלקוחות "המקום השלישי" - המקום שהם נמצאים בו אחרי הבית והעבודה.
האווירה ותחושת השייכות שסטארבקס נותנת היא שיוצרת את ההרגל לבוא אליה באופן קבוע והיא שמייצרת את הנכונות של לקוחותיה הרבים לשלם פי שלוש ממחיר קפה רגיל.
כמו העמיתה שלה מתחום המזון המהיר, מקדונלדס, גם סטארבקס מצליחה לספק חווייה דומה בכל סניפיה בעולם ולאפשר ללקוחותיה תמיד להיות בהם ו"להרגיש בבית".
העובדה שהיא הייתה הרשת שבה כל סניפיה איפשרו אינטרנט חופשי ואנשים הוזמנו לשבת ולעבוד בהם ללא מגבלה הפכה את סטארבקס לאהודה על רבים ולהצלחה מסחרית כה גדולה.
מייסד הרשת הוא יהודי ממשפחה ענייה בברוקלין בשם הווארד שולץ. הוא הפך את רשת סטארבאקס לאימפריה כלכלית ולסיפור הצלחה אמריקאי. כבן משפחה קשת יום, שאביו הפך מובטל, הוא התאמץ, הפך לראשון מבני משפחתו שנרשם לאוניברסיטה והפך לאיש עסקים קטן.
כשרכש שולץ רשת זעירה של בתי קפה, הוא החליט לשנות את המצב שבו אמריקאי קונה קפה גרוע בחצי דולר. את ההשראה לרשת שלו הוא לקח מבתי הקפה האיטלקיים והאיכותיים כל כך. שולץ ניסה והצליח לשכנע את האמריקאים לקנות ממנו קפה מעולה ב-5 דולר, בטעמים שונים ובליווי מזון ודברי מאפה טריים.
בהדרגה החלו להגיע היאפים האמריקאים ואחריהם רבים אחרים. הם הסכימו לשלם את המחיר הלא זול ומבוסס על אסטרטגיית בידול (חוויית קפה פרימיום וסניפים יוקרתיים) - תמורת חוויית שירות מעולה וסניפים שונים מכל מה שהכירו עד אז.
הקומיקאי לואיס בלאק סיפר פעם שראה פעם סניף של רשת סטארבקס ומולו סניף נוסף של הרשת, וידע שסוף העולם הגיע... ואכן, ההייפ שמעוררת הרשת והעובדה שלקוחותיה אוהבים לצלם את עצמם בסניפיה, לצלם את סטארבאקס בחגים אמריקאים וכן - גם את התחביב המשונה של ללכוד בתמונה אחת יותר מסניף אחד של הרשת - כל אלה מחוללים עניין כל הזמן ברשת.
את מעמדה הבכיר השיגה רשת הקפה האימתנית הזו בין השאר בניהול מתוחכם של השיווק שלה, שיווק שנעשה לא מעט באמצעות רשת האינטרנט. ממטה החברה שנמצא בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות הברית, מפעילה הרשת דפי פייסבוק וטוויטר שבהם מיליונים מלקוחותיה עוקבים ומסייעים לשיווקה מבלי משים. שוב ושוב היא מצליחה להניע את הגולשים לפרסם את מוצריה. כך, על אף היותה מושמצת לא פעם, היא משיגה מעמד בכיר ופרסום חינמי ומתמשך.
את שמה נטלה החברה מהשם של "סטארבק", מהדמויות בספר המפורסם "מובי דיק". משם גם בא סמלה הירוק, שבו נראית סירנה מיתולוגית ומצוירת.
הנה הסיפור של סטארבאקס:
http://youtu.be/9HVMhm59Ibs
המייסד היהודי האוורד שולץ:
http://youtu.be/LnA7n9qSB7E
מעוני גדול להצלחה מסחררת - סיפור חייו המרתק:
https://youtu.be/2PZ9TyA0EXI
ומצגת וידאו על תולדות סטארבקס:
http://youtu.be/_XX4gqRq1wY
חברת נייק או נייקי (Nike) היא אחת החברות הכי מפורסמות בעולם. אבל הסיפור של הסמל או הלוגו המיוחד והפשוט שלה הוא לא פחות מעניין מסיפורה של החברה הזו.
ה"סווש" (Swoosh) המפורסם, הסמל המוכר כל כך של נייקי, מבטא תנועה ומהירות והפך עם השנים לאחד מסמלי המותגים המוכרים בעולם.
בתחילה כינו את הסמל הזה בפשטות "הרצועה". אך לא רבים יודעים שהוא מבוסס על כנפיה של אלת הניצחון היוונית ניקֶה (באמריקה מבטאים אותו נייקי) ונועד מראש לשדר תנועה ומהירות.
את הלוגו המפורסם עיצבה ב-1971 סטודנטית לעיצוב גרפי שלמדה אצל מייסד החברה באוניברסיטה. שמה קרוליין דייווידסון (Carolyn Davidson) ועבור העבודה שנמשכה 17 שעות וחצי היא קיבלה 35 דולר בלבד. המייסד, נייט, הודה לימים שהוא לא אהב אותו במיוחד, אבל קיווה שיתרגל אליו.
מחקרים מראים כיום שהסווש הוא כיום אחד הלוגואים הבודדים שמוכרים ברחבי העולם גם בלי קשר לשם המותג. הוא הפך לסמל שמעבר לספורט ועבור רבים הוא נתפס כסמל של שאפתנות, חתירה לניצחון ומקושר לתרבות הפנאי המודרנית.
#הכרה מאוחרת
הסווש הוא כבר שנים רבות לוגו מסחרי שהפך לאגדה. הוא כל כך משמעותי בתולדות חברת נייק והצלחתה, עד שלימים העניק פיל נייט למעצבת מניות בחברה, אף שהיא אפילו לא ביקשה זאת.
זה קרה ב-1983 כשהוא הזמין את קרוליין דייווידסון לארוחת ערב מיוחדת. במהלך הארוחה הוא הודה לה על הסמל הנהדר שהפך לסמל עולמי. כהכרת תודה מאוחרת ומכובדת, נייט מסר לה מעטפה עם מניות נייקי שהיא לא ביקשה. שוויין של המניות הללו, אגב, עלה עם השנים והפך לסכום עצום של מיליונים רבים - עבור מה שיכול להיחשב בקלות כאחת מעבודות הסטודנטים המכניסות בהיסטוריה.
כך נוצר הסמל של נייקי:
https://youtu.be/bIVzq7ItBew
היום הסמל הזה הוא הבלו פרינט לאיך מעצבים לוגו:
http://youtu.be/RBTiTcHm_ac
הסיפור המלא על הסטודנטית שיצרה את אחד הלוגואים המוכרים בעולם:
https://youtu.be/fFDWfNtZKYY?long=yes
והעסק הקטן שהפך לאימפריה עסקית עולמית:
https://youtu.be/mH1-J8vyBo0?long=yes
חברת אפל הוקמה על ידי כמה יזמים צעירים בגראז' ביתם (בחניית הרכב). השניים, סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, הקימו את "אפל מחשבים" ביחד עם רונלד ויין. ווזניאק היה המוח הטכנולוגי, אשף אלקטרוניקה צעיר ומבריק וג'ובס היה צעיר שאפתן ויצירתי, בעל חשיבה שיווקית ויכולת ניהול נדירה.
בתקופה זו עוד לא היו מחשבים אישיים. ווזניאק, כמו חובבי אלקטרוניקה רבים באותו הזמן, התעניין בבניית מחשב משלו ובכתיבה של מערכת הפעלה בשבילו. סטיב ג'ובס הבין את האפשרויות הגלומות בפיתוח מסחרי של מחשב אישי כזה ורתם את ווזניאק למיזם מסחרי של בניית מחשבים ומכירתם. הוא סיכם עם בעל חנות מחשבים מקומית שיבנו עבורו 50 מחשבים כאלו ויקבלו 500 דולר לכל מחשב. השותף השלישי, אגב, מכר את חלקו בחברה תמורת 800 דולר, כיוון שחשש מחובות שעלולים היו להיווצר למיזם..
השניים הלכו מחיל אל חיל. הם יצרו את המחשבים הראשונים בצורה חכמה והסדרה השנייה כבר כללה מחשב שלם ומוכן להפעלה ישר מתוך הקופסה - המחשב הראשון שנמכר כמוצר כזה! - הסדרה הזו של ה"אפל 2" הייתה הצלחה מסחררת ואפל הונפקה בבורסה והפכה את מייסדיה לאנשים עשירים. בהמשך היו הצלחות אדירות, של מחשב המקינטוש ואז ירידות חדות, כשבמהלך שנות ה-90 פוטר ג'ובס מהחברה, שהלכה והידרדרה לאחר מכן. בסוף שנות ה-90 ג'ובס חזר לנהל אותה וברצף מדהים של החלטות ניהוליות והברקות פיתוחיות הוא הביא אותה להיות חברת הטכנולוגיה המובילה בעולם.
בהמשך הפכה Apple לחברה המצליחה ביותר בכל הזמנים ולבעלת שווי השוק הגדול ביותר אי-פעם, לאחר שהייתה הראשונה לזכות בשווי של טריליון דולר.
עם מותו של ג'ובס היא הפכה מחברה נערצת, ששדרת "מאמינים" משתרכת אחריה, לחברה עסקית מהשורה, הנאבקת בתחרות גדלה והולכת. מנגד, אפל שומרת על מסורת של חדשנות, אינטגרציה בין מוצריה ואקו-סיסטם של מוצרים מקושרים ומטופלים באופן סגור יחסית.
ממשיכים לאפיין אותה גם המחירים הגבוהים המבטאים חלק מאסטרטגיית הבידול שלה, המבוססת על יצירת מוצר פשוט, מעוצב ואיקוני, לצד חווית משתמש הנתפסת כייחודית והיא זו שמאפשר לה למכור ביוקר מבלי שהלקוחות מרגישים מנוצלים.
נתחיל מהסוף, הנה הרגע שבו מכריז סטיב ג'ובס על קיצור שמה של חברת אפל ונזכר בהתחלה:
http://youtu.be/x3sg8b5iXO4
תיאור דרכה של אפל:
http://youtu.be/7CPWrK_nnjk
זכרונות מההתחלה של חברת Apple (באנגלית):
http://youtu.be/bv2wAae8tGs
כך הצילו ג'ובס וה-iMac שלו את החברה הקורסת והפכו אותה למצליחה בהיסטוריה:
http://youtu.be/W_kBW_gQ43E
גם ה"אפל סטור" - החנויות של אפל ששינו את עולם הקמעונאות:
https://youtu.be/1qj6qQ-dHWM
וההיסטוריה של מוצרי אפל בין השנים 1976-2010:
http://youtu.be/1Z2D1TUKrKA
אסטרטגיית בידול
נניח שמישהו שוכר דירה יקרה והוא רוצה להקל על עצמו בהוצאות שכר הדירה, מה הוא יוכל לעשות? - האתר Airbnb למשל, הציע לבעלי דירות להשכיר את דירתם או חלק ממנה, לתיירים או מבקרים בעיר.
תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האתרים המצליחים בעולם. ככה זה כשאתה חוסך לתיירים ומטיילים כסף רב במהלך הטיול או החופשה ובו-בזמן מאפשר לבעלי דירות ובתים להתפרנס או לפחות להשלים הכנסה.
לצד החיסכון הכספי, אתרים כמו airbandb ו-Housetrip מיועדים למטיילים שמחפשים את החוויה האותנטית ולא התיירותית. אנשים רבים אוהבים את החוויה של בילוי חופשה בין תושבי המקום, כחלק מהמקומיים, בשכונות המגורים, עם הבילויים והאוכל המקומי ולא במלונות מנוכרים ויקרים.
הכלכלה הזו של שיתוף דירות קיבלה מהר מאוד תנופה והתפתחה להצלחה של ממש. משיתוף חדר בבית Airbnb הפכה לחברה להשכרה של דירות שלמות והתחברה לטרנד של כלכלת החלטורה, או הגיק אקונומי.
זה אומר שרבים החלו לעבוד בהכנת הדירות להשכרה, ניקוי, קבלת האורחים וטיפול בהם בזמן השהייה במקום. כך נוצר ענף תעסוקה חדש לחלוטין ותעשייה של השכרת חדרים ודירות לחופשה ולטווח קצר.
במהלך ההתפתחות המהירה מאד של התחום השתלטו עליו חברות מסחריות, בעלי הון ומשקיעים מקצועיים. הם רוכשים דירות והופכים אותן לדירות להשכרה יומית. למעשה, הם מנהלים "מלונות לרוחב" - אוסף של דירות להשכרה יומית, מפוזרות במקומות שונים בעיר והרווחים מהן גדולים, בעוד שההוצאות קטנות משמעותית מאלה של מלון רגיל.
אבל איך הפכה Airbnb להצלחה כל כך גדולה? הרי צימרים היו מאז ומתמיד וחברות כמו "בוקינג" משכירות גם הן דירות לתיירים.
התשובה היא חווית לקוח. Airbnb יודעת להציע לתייר חוויה של "לחוות כמו מקומי". במקום לבנות את הבידול שלה מול המלונות על בסיס מחיר, היא הלכה על החוויה האותנטית והאנושית של לקבל דירה שמישהו מטפח ואוהב. עם הקפדה על צילום הנכסים להשכרה, הדגשה של דירוג המארחים והאורחים גם יחד (מה שהביא לעיצוב מודגש של הדירות), הכניסו המייסדים שהיו בוגרי עיצוב חשיבה עיצובית לכל חלק מהמוצר שלהם.
זה מה שיוצר אצל המטייל והנופש בדירות מעוצבות ומיוחדות את הקשר הרגשי השונה לחלוטין מהזמנת חדר במלון ואת ההרגשה של חופשה ייחודית שלא תקבל בשום מקום אחר.
הנה המיזם והרעיון השיתופי של הדירות:
https://youtu.be/YK5OQdxXbPM
משכירי הדירות מציגים מה טוב בהשכרת דירתם:
https://youtu.be/lVIz0ZbJikw
וכאן החברות המתחרות שמנהלות דירות כאלה (עברית):
https://youtu.be/7wAb0rqsPUQ
המכונית החשמלית הולכת ותופסת את מקומה על כבישי העולם. מעבר לתחזוקה הפשוטה יותר והנסיעה השקטה שלו, רכב חשמלי מציע אלטרנטיבה סביבתית מצוינת לכלי רכב מסורתיים מונעי בנזין, היוצרים זיהום ופוגעים קשות בסביבה.
לפני עשור רבים שאלו מה העתיד של המכונית החשמלית. בארץ התעוררה השאלה, במיוחד לאחר קריסתה של חברת בטר-פלייס הישראלית, שניסתה לייצר מכונית חשמלית ולא הצליחה להפוך את המוצר להצלחה עיסקית.
גם אם כי לא נמצאו הוכחות ממשיות לכך, בעבר הואשמו יצרני הרכב העיקריים של ארצות הברית למשל, בחבלה מכוונת במאמצי היצור של המכוניות החשמליות.
כיום המצב השתנה מן הקצה אל הקצה. כל ענקיות הרכב מייצרות מכוניות חשמליות ודגמים רבים מתחרים בטסלה הוותיקה והמצליחה.
עם התגברות משבר האקלים מבינים כולם שהמכונית החשמלית מפחיתה זיהום ותורמת לסביבה נקייה יותר. מכאן היא הולכת ותופסת במהירות את מקומה במכירות כלי הרכב.
המומחים גורסים שבתוך שנים אחדות תהיה המכונית החשמלית נמכרת יותר מהמכוניות המונעות בדלקים.
סטארטאפים קטנים יחסית, שנכנסו לתחום הרכב בזכות רעיונות חדשניים לפיתוח של רכב חשמלי, נאבקים במפלצות כמו מרצדס, טויוטה ואחרות, שמצד אחד מוכיחות בהגעה אליו שהשינוי מתקרב ומנגד מאיימות לדחוק אותן החוצה.
בעבר, הבעיה ליצירת רכב חשמלי יעיל ואיכותי היתה בסוללות החשמליות שזמן הטעינה שלהן היה ממושך מדי, ההספקים החשמליים נמוכים והעלות של ייצורן היתה יקרה מדי. כיום, מאפשרים פיתוחים חדשניים, כמו סוללות הליתיום וחידושים בעולם הננוטכנולוגיה, טעינה של שעות אחדות בזרם בית או טעינת בזק מסחרית על הדרך. הללו פותרים את הבעיה העיקרית, אם כי טווח הנסיעה מטעינה לטעינה דורש שיפור.
עד לפני שנים ספורות הצליחו חברות שונות לייצר מכוניות חשמליות טובות, אך יקרות יחסית לציבור הרחב. החברה הבולטת מביניהן הייתה ונשארה חברת טסלה (Tesla) האמריקאית, שהקים ומנהל היזם הסדרתי המצליח אילון מאסק.
מכונית הספורט החשמלית של טסלה נחשבה כבר אז מעולה והוכרזה כמכונית החסכונית ביותר בארה"ב, עם ציון שמקביל לצריכת דלק של 47.3 ק"מ לליטר והכנסות שיא, שהפכו אותו תוך זמן קצר לאדם העשיר ביותר בעולם. זו אגב הייתה אסטרטגיית הבידול שלה - "טסלה" מיצבה את עצמה כמובילת עתיד הניידות והקפידה על שליטה מלאה בחוויית הלקוח באמצעות מכירה ישירה ולא דרך סוכני מכירות.
כיום מתרחשת ביקום המכונית החשמלית פלישה סינית של עשרות יצרניות שמצליחות לייצר מכוניות חשמליות איכותיות וזולות משמעותית והפופולריות של כלי הרכב הללו גדלה מיום ליום.
הנה סיפורה המוקדם של המכונית החשמלית של טסלה:
http://youtu.be/YVqlZO7tHFE
תולדות המנוע החשמלי ארוכים שחושבים (מתורגם):
https://youtu.be/-EG6rqA2vvA
התגובה הסינית הנגישה יותר והמשתפרת (עברית):
https://youtu.be/FkVNr4TLLNo
נסיעה בטסלה החשמלית:
http://youtu.be/_DnW3tpQ57I
טסלה "סייבר טראק" חסינת הכדורים:
https://youtu.be/Q7nlMapFAM4
מכונית מרוץ? - טסלה רודסטר המהירה גומעת 1,000 ק"מ לכל טעינה (עברית):
https://youtu.be/o4GxmUHBtMY
יש גם מתחרים, כמו היפנים הבאים (עברית):
https://youtu.be/qb2Bo4-nc7E
והמהפך בזמן אמת 2022 (עברית):
https://youtu.be/Ukcysjg9F9Q?long=yes
