שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו המקדש המופלא שחרב באפסוס?
פעם הוא היה אחד משבעת פלאי העולם. פאוסיניוס היווני אמר עליו ש"מנקודת ראותם של הפיסול והאמנות, המקדש הזה הוא המושלם מבין הנפלאות שיצר האדם". אנטיפטר מצידון, בן המאה השנייה לפני הספירה, כתב בשיר: "ראיתי את פסלו המוזהב של זאוס, הגנים התלויים מבבל, את קולוסוס השמש, הנמל רחב-הידיים למרגלות הפירמידות הגבוהות וקברו העצום של מאוזולוס. אך כשראיתי את ביתה של ארטמיס, שמגרד את העננים, כל שאר הפלאים איבדו מיופיים. אמרתי שמלבד האולימפוס, השמש מעולם לא ראתה דבר כה יפה."
מקדש אָרְטֵמִיס בֵאֶפְסוּס (Temple of Artemis) הוא מקדש שהקימו היוונים לכבוד ארטמיס (הרומאים קראו לה דיאנה), אלת הירח והציד היוונית, שהייתה גם אלת לידה ופריון. חוץ מהפאר והיופי שלו, גם גודלו היה עצום - לפחות פי 4 מהפרתנון העצום שבאקרופוליס של אתונה. הוא המבנה הגדול ביותר נבנה באיפריה היוונית העתיקה, ובתקופתו הוא נחשב למבנה הגדול ביותר בעולם.
המקדש היווני שנבנה בעיר אפסוס כבר מזמן חרב. לפי המסורת הוא נהרס ונבנה 7 פעמים, עד שלא קם עוד. חלק מעמודיו נלקחו לצורך בנייתה של ה"איה סופיה" - כנסיית החוכמה המפוארת שנבנתה בקונסטנטינופול. מעט מאד נשאר בחורבותיו. אבל תהילתו עדיין מהדהדת ברחבי אסיה הקטנה, בטורקיה של ימינו.
לפי המסורת, מי שהקימו את המקדש האגדי היו האמזונות, אותו שבט של נשים לוחמות ועצמאיות, שלא נזקקו לגברים. במקדש הן התכוונו לשמור את המסורת ולעבוד את ארטמיס.
העיר אפסוס, שנשארה עיר חשובה גם בהמשך ההיסטוריה, נבנתה במקור ליד מפרץ מוגן מרוחות באנטוליה. היא מוקמה בדיוק מול אתונה, אך מעבר לים. אבל כיום המפרץ התייבש והאזור כולו הפך יבשה. הנהר הוא שייבש את המפרץ במהלך השנים, כשמילא אותו בשפכי אדמה שהגיעו עם המים מרמת אנטוליה. כך ירדה מגדולה עיר הנמל המפוארת והחשובה והפכה לעיר תורכית קטנה ומנומנמת בשם סלצ'וק.
הנה סיפורו של מקדש אפסוס:
https://youtu.be/lWbGtyxgwbg?t=12s
כך בנו אותו:
https://youtu.be/iD9oyYDdvVw
סרטון של מקדש ארטמיס באפסוס:
https://youtu.be/8Qae_Y05vio
האלה ארטמיס עמדה בלב הפולחן שבמקדש זה:
https://youtu.be/L-2iShQHWP8
טיסה מעל לחורבות המקדש מדגימה את גודלו והפאר שהיה בו:
https://youtu.be/IEka7v6L0kM
וסרט תיעודי על המקדש המופלא והעיר אפסוס:
https://youtu.be/iQqd3yrRLIU?long=yes
איך נולדה מוסיקת הרֶבֶּטִיקוֹ של יוון?
רֶבֶּֿטִיקוֹ, שנקרא גם רמבטיקו וברבים רֶבֶּֿטִיקָה, הוא סגנון מוסיקלי שלידתו החל מסוף המאה ה-19 באסיה הקטנה, חצי האי של מערב טורקיה של ימינו. אז חיים בה לא מעט יוונים שישבו שם מדורי דורות.
אבל אחרי מלחמת העולם הראשונה יוון וטורקיה נלחמות זו בזו. הקהילות היווניות באסיה הקטנה סובלות ממעשי טבח של טורקים, במה שמקבל את השם "אסון הקהילות היווניות באסיה הקטנה".
וכך, יוון וטורקיה מחליטות לבצע טרנספר הדדי - חילופי אוכלוסיות ביניהן. לטורקיה עוברים הטורקים תושבי יוון. מצד שני, ליוון מועברים כל היוונים של אסיה הקטנה כפליטים, כשמוסיקת הרמבטיקו עוברת איתם.
רבות ממשפחות הפליטים היוונים שהיגרו מאסיה הקטנה ליוון הופכות עניות וחסרות כל. בלית ברירה הן מתיישבות בשכונות העוני של ערי נמל ביוון, בעיקר בפיראוס, וולוס וסלוניקי. עוני, אבטלה ופשע הופכים לאופי החיים החדש שלהם.
אותם יוונים שעוברים מטורקיה ליוון מביאים איתם את מוסיקה הרמבטיקו. המוסיקה הזו כוללת לא מעט אלמנטים טורקיים, שהם שונים מהמוסיקה היוונית בעלת האופי הבלקני. היא הופכת למוסיקה מנחמת לאותם פליטים והם באים להאזין לה בטברנות העניות של השכונות הללו.
מהטברנות הולך ומתפתח סגנון הרמבטיקו והופך לסוג של מוסיקה עירונית יוונית, ההולך וכובש לו מעריצים במקומות רבים ביוון.
בהדרגה מופיעים שירים חדשים, עם לחנים מזרחיים מ"אסכולת איזמיר". אל המקצבים והאופי המזרחי של המלודיות הללו, מצטרפים תכנים חדשים. אלה מדברים על קשיי החיים, העוני, הפשע והכאב של המהגרים והם אותנטיים לחלוטין. לא מזויפים.
בפיראוס, עיר הנמל הסמוכה לאתונה, צמחה אז "אסכולת פיראוס". שרים בה אז גברים בלבד והם מלווים בכלי נגינה מעורבים. מצד אחד הבגלמה הטורקית והבוזוקי, כלים שבאותה תקופה ניתן למצוא ביוון רק במוסיקה זו ולצידן הגיטרה המערבית.
הכוכבים הגדולים של הרבטיקו יהיו אנשים כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות אגב הן יווניות יהודיות.
אותם פליטים מטורקיה הפכו באחת ל"מנגס", אנשי שוליים עניים בעיר, בני המעמד הנמוך של יוון, זה שנאבק לשרוד. צעיריו נגררים לפשע והמוסיקה היא בשבילו נחמה. הם לא יודעים שהרמבטיקו, שמתפתח כסוג של בלוז יווני עצוב ואותנטי, עתיד להפוך לפופולרי כל כך.
כי הסגנון הכואב, שצמח בטברנות העניות של ערי הנמל היווניות, יהפוך עם הזמן לציר שמניע את המוסיקה הפופולרית של יוון. לזרם המרכזי של המוסיקה היוונית יפרצו הרבטיקו ותת-הסגנונות שלו, כמו "סמירנייקה". הוא ישתלב עם שירי העם של יוון, מה שנקרא "דמוטיקה" ומהרבטיקו יוולד הסגנון הפופולרי, הפופ היווני אם תרצו, שנקרא "לאיקה".
מדגים את זה היטב הבוזוקי, אותו כלי נגינה שהוא צירוף של בגלמה טורקית עם מנדולינה אירופית. הבוזוקי, שזכה בהתחלה לדימוי של כלי שפושעים מנגנים בו, הפך בהדרגה לכלי שליט בצליל היווני.
השנים יעשו לרבטיקו רק טוב. המוסיקה היוונית הזו תכבוש מעריצים רבים גם מחוץ ליוון. במיוחד זה בולט בישראל הקטנה, בה היא מספקת צורך של עולים חדשים ממדינות ערב ללחן מזרחי שהוא לא של האויב. אמנים יוונים יזכו כאן להצלחה רבה ויהודה פוליקר, שיבצע בשנות ה-80 לחנים שחלקם רבטיקו ילמד גם אותנו לאהוב את מוסיקת הפליטים שהפכה לאגדה יוונית.
הנה מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:
http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s
שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:
http://youtu.be/cDdvqkx7GOM
רוזה אשכנזי, הדיווה היהודיה של עולם הרבטיקו:
http://youtu.be/zkt47_-cXhw
עוד מהסרט המופלא ההוא:
http://youtu.be/aXJQmTSptCc
מהי מוסיקת הרמבטיקו של יוון?
לכל עם יש את הבלוז שלו. אצל היוונים הבלוז הזה עני כמו אצל כולם, אבל הוא מקושט במזרחיות, כאב והמון אוזו, האלכוהול שלהם. קוראים לו רֶבֶּֿטִיקוֹ (Rebetiko), לפעמים גם רמבטיקו וברבים: רֶבֶּֿטִיקָה.
הרבטיקו הוא טרגדיה שיש לה צלילים ונשמה, או מוסיקה שלא החליטה מהי בדיוק.
מדובר במוסיקה שנולדה בקו התפר של היוונים, תושבי אסיה הקטנה שבתורכיה, שהוכרחו לעבור ליוון, בטרנספר המפורסם בין יוון וטורקיה.
זה היה הטרנספר הידוע בעידן המודרני. תורכיה ויוון, שתי יריבות קשות, סיכמו ביניהן בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אחרי התבוסה היוונית האיומה, על חילופי אוכלוסייה. החלפת האזרחים הבטיחה לבטל אחת ולתמיד את תופעת המתנחלים שיושבים בשתיהן, יוונים השוכנים בתורכיה ותורכים שמתגוררים ביוון. המנהיגים ראו בזה פתרון מצוין, אבל מישהו שכח שמדובר בבני אדם.
בכך הפכו בבת אחת אלפי יוונים שחיו חיים טובים בתורכיה למהגרים עניים ביוון. זו הייתה לכאורה מולדתם אבל חלקם הגדול חש בה זר ומוזר. מנהגים, אופי ואפילו מראה, הכל הבחין ביניהם לבין היוונים, אבל במיוחד פגעה בהם ההתנשאות הזו, שהציבה אותם למטה. מאד נמוך למטה.
המוזרה ביותר הייתה המוסיקה שתצמח להם, מוסיקה נחותה שצמחה בטברנות האפלוליות בשכונות העוני של המהגרים שהם היו. מפיראוס ועד סלוניקי, הרבטיקו הייתה מוסיקת הגולים שלא מוצאים את מקומם, מתפרנסים בקושי, מכורים לטיפה מרה ולסמים ומבכים את גורלם בגעגוע לעבר שכבר נגמר ולא ישוב.
הלחנים של מוסיקת הרבטיקו היו גם הם מפוצלים ולא דומים לשום דבר. עם כינור ובגלמה, עוד וקאנון, ביחד עם בוזוקי וגיטרה, הם חיברו מוסיקה תורכית וערבית עם יווניות והיו מחוברים לטקסטים עמוסי כאב, עוני וייאוש. רק בשנות ה-70, עשרות שנים אחר-כך, יגלו היוונים את הקסם של השירים של אנשים שמצאו את עצמם פעם באמצע החיים, נאבקו על זכותם להיחשב ליוונים אמיתיים ולשמור על משהו מתרבותם הישנה. אז היא תהפוך לאגדה וללהיט ענקי ביוון וברחבי העולם.
אבל מי האמין אז, בשנות העשרים, במאורות רוויות האלכוהול והחשיש שבהן שרו אמני הרבטיקו, לא מעט מהם יהודים מוכשרים, שיום יבוא והם יהיו לכוכבים. מי חשב ששמות כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל, והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות יהודיות, יעוררו גל הערצה שכזה. הרי כולם היו אז אנשי שוליים שהמוסיקה הייתה בשבילם פרנסה והצלה והם שרו ל"מאנגס", אנשי שכונות שנעו בין הפשע לאבטלה ועבודות קשות-יום והחוק כל הזמן חיפש.
כמו הבלוז האמריקאי שהיה לג'אז המצליח, כך הרבטיקו הפך למוסיקה שכל יווני עתה מחבק בחום ומאמין שהיא השורשים המוסיקליים שלו ושל יוון. הו, איך שתקליט רבטיקו מסתובב...
הנה שיר רבטיקו אמיתי:
https://youtu.be/YHjLgGJYDa8
מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:
http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s
שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:
http://youtu.be/cDdvqkx7GOM
רוזה אשכנזי, הדיווה הגדולה והיהודיה של עולם הרבטיקו:
https://youtu.be/QDzXPLX8JdQ
היו שם שירים שהיו פשוטים להפליא ובני חלק אחד בלבד:
https://youtu.be/K37zwunBFhk
עוד מהסרט המופלא ההוא:
http://youtu.be/aXJQmTSptCc
חאריס אלקסיו ממשיכת הרבטיקו:
https://youtu.be/VQ_T4WDDghU
וסרטון תיעודי מתורגם לאנגלית על מוסיקת הרבטיקו:
https://youtu.be/YHewYT_hfXg?long=yes
מי המציאו את המטבעות הראשונים?
את המטבעות הראשונים בעולם יצרו בממלכת לידיה (Lydia) ש במסופוטמיה, אזור "הסהר הפורה" של ימי קדם.
המדינה הזו, לידיה, אינה קיימת יותר. היא התקיימה בעבר הרחוק, לפני יותר מ-2,500 שנה, באסיה הקטנה, אזור בטורקיה של היום.
את המטבעות הראשונים יצקו בלידיה מתערובת של זהב וכסף. המטבעות הללו נוצרו בסביבות שנת 640 לפנה"ס, לפני כ-2700 שנים.
הנה המצאת הכסף בממלכת לידיה:
https://youtu.be/czEPG75wzPI
כל תולדות הכסף, כולל השלב שבו עברו מסחר חליפין למטבעות בלידיה:
http://youtu.be/ZXIuFpu72Nk
על המצאת הכסף (מתורגם):
http://youtu.be/YDw61fytsFo?t=24s&end=3m08s
ההיסטוריה של הכסף ומגוון האמצעים לתשלום במהלך הדורות (מתורגם):
https://youtu.be/kI1EBndardk
וקיצור המצאת הכסף:
http://youtu.be/ADaY6THQp3Y
מי המציא את המראה?
מראות בגרסאות שונות כלשהן קיימות כבר אלפי שנים. אך המראה המודרנית, זו שאנו מכירים, נוצרה לפני כ-150 שנה. היא נקראת "מראת הזכוכית-כסף" והממציא שלה הוא הכימאי הגרמני יוסטוס פון ליביג (Justus von Liebig). הוא הראשון שיצר בשנת 1835 מראה שבה הוצמדה מתכת לזכוכית באמצעים כימיים, תוך כדי החנקת המתכת.
אגב, ליביג הזה עסק במרבית זמנו דווקא בכימיה ובדרך שבה היא מסייעת לחקלאות. הוא היה מראשוני החוקרים שהניבו את תעשיית הדשנים הכימיים לחקלאות ועד היום הוא נחשב לאחד מגדולי הביוכימאים שעסקו בכימיה חקלאית.
אם נשוב למראות, אלה נולדו אלפי שנים לפני הספירה. אז עוד לא ידעו על החיבור בין הזכוכית למתכת שתשקף בה את המראות באופן אופטי. אבל ברמת אנטוליה, הנמצאת בתורכיה של היום, השתמשו ב-6000 לפני הספירה בחומרים כמו זכוכית געשית שמולאה בנוזלים, כדי לשקף היטב.
ב-4000 לפני הספירה במסופוטמיה ו-1000 שנה אחר-כך במצרים העתיקה, השתמשו במראות מנחושת מלוטשת. עוד אלף שנים, בסביבות 2000 לפני הספירה, יצרו במרכז אמריקה מראות מאבנים מלוטשות. בערך באותם זמנים, בסין הרחוקה, נוצרו מראות מברונזה.
הנה ההיסטוריה המוקדמת של המראה:
https://youtu.be/FDs-1khMwus
וההמשך עם אבי המראה המודרנית, הכימאי יוסטוס פון ליביג:
https://youtu.be/e5Pz6NU7pww
איך טרויה נכבשה?
אם אינך יכול לשבור את החומה, כנראה שתצטרך להפעיל את הראש... כך סברו היוונים בעת המצור על העיר טרויה. כך הם כבשו את העיר בעזרת סוס טרויאני (Trojan horse). זה היה סוס עץ ענקי, שהוכנס לטרויה על ידי תושביה, לאחר שפותו התושבים להכניסו. זה סיפור של יוזמה ותחכום, ניצול חולשות כדי להיכנס בדלת הקדמית אל עיר במצור, במקום שיצטרכו היוונים לפרוץ אליה דרך החומות.
זה הסיפור המיתולוגי על מלחמת טרויה, כפי שסיפר אותו הומרוס באודיסאה שכתב. לפי הסיפור השתמשו היוונים בתכסיס כדי לכבוש את העיר טרויה, לאחר כשלון של עשר שנים בכיבוש העיר.
הומרוס מספר שהיוונים רצו לנצח את טרויה, כדי לשחרר את הלנה היפה שהנסיך פאריס חטף מבעלה, המלך היווני מנלאוס. לאחר שנכשלו שוב ושוב, היוונים קיבלו את הרעיון שהציע אודיסאוס.
לפי הרעיון, הם בנו סוס עץ חלול בגודל ענק והשאירו אותו ליד חומות טרויה, תוך שהם מעמידים פנים שהם נסוגים מהמצור על העיר.
הטרויאנים, אנשי טרויה, התפתו להאמין שהיוונים נסוגו ושהסוס הוא מתנה לאלים. הם הכניסו את סוס העץ בשערי העיר. עם רדת הלילה, יצאו אודיסאוס ומספר לוחמים שהתחבאו בתוך סוס העץ ופתחו את שערי העיר לצבאות היוונים ובראשם אגממנון, שנצחו כך את טרויה וכבשו אותה.
מאז קיבל הביטוי "סוס טרויאני" משמעות של משהו הנראה תמים, אך למעשה הוא גורם לנזק משמעותי וזה מתגלה מאוחר מדי, אחרי שהנזק כבר נגרם במלוא חומרתו. יש, למשל, סוסים טרויאניים שהושתלו במחשבים שלנו, על ידי נוכלים, האקרים ובעלי עניין.
העיר טרויה נמצאת באסיה הקטנה, בטורקיה של היום.
הנה סיפורה של מלחמת טרויה:
https://youtu.be/eP2P3yA3Uac
כך התגלתה טרויה העתיקה, שאכן נכבשה ונשרפה (מתורגם):
https://youtu.be/gQbZX9JEQsQ
על כיבוש טרויה:
https://youtu.be/TOAraslCkgU
לילדים - הסיפור על סוס העץ המיתולוגי שכבש את טרויה:
https://youtu.be/LK1wBygkV1M
קטע מתוך סרט שמספר את עלילות הסוס הטרויאני:
https://youtu.be/YbiR6IMf5KQ
והמחקר נמשך:
https://youtu.be/_36-H0-Vsps
פעם הוא היה אחד משבעת פלאי העולם. פאוסיניוס היווני אמר עליו ש"מנקודת ראותם של הפיסול והאמנות, המקדש הזה הוא המושלם מבין הנפלאות שיצר האדם". אנטיפטר מצידון, בן המאה השנייה לפני הספירה, כתב בשיר: "ראיתי את פסלו המוזהב של זאוס, הגנים התלויים מבבל, את קולוסוס השמש, הנמל רחב-הידיים למרגלות הפירמידות הגבוהות וקברו העצום של מאוזולוס. אך כשראיתי את ביתה של ארטמיס, שמגרד את העננים, כל שאר הפלאים איבדו מיופיים. אמרתי שמלבד האולימפוס, השמש מעולם לא ראתה דבר כה יפה."
מקדש אָרְטֵמִיס בֵאֶפְסוּס (Temple of Artemis) הוא מקדש שהקימו היוונים לכבוד ארטמיס (הרומאים קראו לה דיאנה), אלת הירח והציד היוונית, שהייתה גם אלת לידה ופריון. חוץ מהפאר והיופי שלו, גם גודלו היה עצום - לפחות פי 4 מהפרתנון העצום שבאקרופוליס של אתונה. הוא המבנה הגדול ביותר נבנה באיפריה היוונית העתיקה, ובתקופתו הוא נחשב למבנה הגדול ביותר בעולם.
המקדש היווני שנבנה בעיר אפסוס כבר מזמן חרב. לפי המסורת הוא נהרס ונבנה 7 פעמים, עד שלא קם עוד. חלק מעמודיו נלקחו לצורך בנייתה של ה"איה סופיה" - כנסיית החוכמה המפוארת שנבנתה בקונסטנטינופול. מעט מאד נשאר בחורבותיו. אבל תהילתו עדיין מהדהדת ברחבי אסיה הקטנה, בטורקיה של ימינו.
לפי המסורת, מי שהקימו את המקדש האגדי היו האמזונות, אותו שבט של נשים לוחמות ועצמאיות, שלא נזקקו לגברים. במקדש הן התכוונו לשמור את המסורת ולעבוד את ארטמיס.
העיר אפסוס, שנשארה עיר חשובה גם בהמשך ההיסטוריה, נבנתה במקור ליד מפרץ מוגן מרוחות באנטוליה. היא מוקמה בדיוק מול אתונה, אך מעבר לים. אבל כיום המפרץ התייבש והאזור כולו הפך יבשה. הנהר הוא שייבש את המפרץ במהלך השנים, כשמילא אותו בשפכי אדמה שהגיעו עם המים מרמת אנטוליה. כך ירדה מגדולה עיר הנמל המפוארת והחשובה והפכה לעיר תורכית קטנה ומנומנמת בשם סלצ'וק.
הנה סיפורו של מקדש אפסוס:
https://youtu.be/lWbGtyxgwbg?t=12s
כך בנו אותו:
https://youtu.be/iD9oyYDdvVw
סרטון של מקדש ארטמיס באפסוס:
https://youtu.be/8Qae_Y05vio
האלה ארטמיס עמדה בלב הפולחן שבמקדש זה:
https://youtu.be/L-2iShQHWP8
טיסה מעל לחורבות המקדש מדגימה את גודלו והפאר שהיה בו:
https://youtu.be/IEka7v6L0kM
וסרט תיעודי על המקדש המופלא והעיר אפסוס:
https://youtu.be/iQqd3yrRLIU?long=yes
רֶבֶּֿטִיקוֹ, שנקרא גם רמבטיקו וברבים רֶבֶּֿטִיקָה, הוא סגנון מוסיקלי שלידתו החל מסוף המאה ה-19 באסיה הקטנה, חצי האי של מערב טורקיה של ימינו. אז חיים בה לא מעט יוונים שישבו שם מדורי דורות.
אבל אחרי מלחמת העולם הראשונה יוון וטורקיה נלחמות זו בזו. הקהילות היווניות באסיה הקטנה סובלות ממעשי טבח של טורקים, במה שמקבל את השם "אסון הקהילות היווניות באסיה הקטנה".
וכך, יוון וטורקיה מחליטות לבצע טרנספר הדדי - חילופי אוכלוסיות ביניהן. לטורקיה עוברים הטורקים תושבי יוון. מצד שני, ליוון מועברים כל היוונים של אסיה הקטנה כפליטים, כשמוסיקת הרמבטיקו עוברת איתם.
רבות ממשפחות הפליטים היוונים שהיגרו מאסיה הקטנה ליוון הופכות עניות וחסרות כל. בלית ברירה הן מתיישבות בשכונות העוני של ערי נמל ביוון, בעיקר בפיראוס, וולוס וסלוניקי. עוני, אבטלה ופשע הופכים לאופי החיים החדש שלהם.
אותם יוונים שעוברים מטורקיה ליוון מביאים איתם את מוסיקה הרמבטיקו. המוסיקה הזו כוללת לא מעט אלמנטים טורקיים, שהם שונים מהמוסיקה היוונית בעלת האופי הבלקני. היא הופכת למוסיקה מנחמת לאותם פליטים והם באים להאזין לה בטברנות העניות של השכונות הללו.
מהטברנות הולך ומתפתח סגנון הרמבטיקו והופך לסוג של מוסיקה עירונית יוונית, ההולך וכובש לו מעריצים במקומות רבים ביוון.
בהדרגה מופיעים שירים חדשים, עם לחנים מזרחיים מ"אסכולת איזמיר". אל המקצבים והאופי המזרחי של המלודיות הללו, מצטרפים תכנים חדשים. אלה מדברים על קשיי החיים, העוני, הפשע והכאב של המהגרים והם אותנטיים לחלוטין. לא מזויפים.
בפיראוס, עיר הנמל הסמוכה לאתונה, צמחה אז "אסכולת פיראוס". שרים בה אז גברים בלבד והם מלווים בכלי נגינה מעורבים. מצד אחד הבגלמה הטורקית והבוזוקי, כלים שבאותה תקופה ניתן למצוא ביוון רק במוסיקה זו ולצידן הגיטרה המערבית.
הכוכבים הגדולים של הרבטיקו יהיו אנשים כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות אגב הן יווניות יהודיות.
אותם פליטים מטורקיה הפכו באחת ל"מנגס", אנשי שוליים עניים בעיר, בני המעמד הנמוך של יוון, זה שנאבק לשרוד. צעיריו נגררים לפשע והמוסיקה היא בשבילו נחמה. הם לא יודעים שהרמבטיקו, שמתפתח כסוג של בלוז יווני עצוב ואותנטי, עתיד להפוך לפופולרי כל כך.
כי הסגנון הכואב, שצמח בטברנות העניות של ערי הנמל היווניות, יהפוך עם הזמן לציר שמניע את המוסיקה הפופולרית של יוון. לזרם המרכזי של המוסיקה היוונית יפרצו הרבטיקו ותת-הסגנונות שלו, כמו "סמירנייקה". הוא ישתלב עם שירי העם של יוון, מה שנקרא "דמוטיקה" ומהרבטיקו יוולד הסגנון הפופולרי, הפופ היווני אם תרצו, שנקרא "לאיקה".
מדגים את זה היטב הבוזוקי, אותו כלי נגינה שהוא צירוף של בגלמה טורקית עם מנדולינה אירופית. הבוזוקי, שזכה בהתחלה לדימוי של כלי שפושעים מנגנים בו, הפך בהדרגה לכלי שליט בצליל היווני.
השנים יעשו לרבטיקו רק טוב. המוסיקה היוונית הזו תכבוש מעריצים רבים גם מחוץ ליוון. במיוחד זה בולט בישראל הקטנה, בה היא מספקת צורך של עולים חדשים ממדינות ערב ללחן מזרחי שהוא לא של האויב. אמנים יוונים יזכו כאן להצלחה רבה ויהודה פוליקר, שיבצע בשנות ה-80 לחנים שחלקם רבטיקו ילמד גם אותנו לאהוב את מוסיקת הפליטים שהפכה לאגדה יוונית.
הנה מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:
http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s
שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:
http://youtu.be/cDdvqkx7GOM
רוזה אשכנזי, הדיווה היהודיה של עולם הרבטיקו:
http://youtu.be/zkt47_-cXhw
עוד מהסרט המופלא ההוא:
http://youtu.be/aXJQmTSptCc
לכל עם יש את הבלוז שלו. אצל היוונים הבלוז הזה עני כמו אצל כולם, אבל הוא מקושט במזרחיות, כאב והמון אוזו, האלכוהול שלהם. קוראים לו רֶבֶּֿטִיקוֹ (Rebetiko), לפעמים גם רמבטיקו וברבים: רֶבֶּֿטִיקָה.
הרבטיקו הוא טרגדיה שיש לה צלילים ונשמה, או מוסיקה שלא החליטה מהי בדיוק.
מדובר במוסיקה שנולדה בקו התפר של היוונים, תושבי אסיה הקטנה שבתורכיה, שהוכרחו לעבור ליוון, בטרנספר המפורסם בין יוון וטורקיה.
זה היה הטרנספר הידוע בעידן המודרני. תורכיה ויוון, שתי יריבות קשות, סיכמו ביניהן בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אחרי התבוסה היוונית האיומה, על חילופי אוכלוסייה. החלפת האזרחים הבטיחה לבטל אחת ולתמיד את תופעת המתנחלים שיושבים בשתיהן, יוונים השוכנים בתורכיה ותורכים שמתגוררים ביוון. המנהיגים ראו בזה פתרון מצוין, אבל מישהו שכח שמדובר בבני אדם.
בכך הפכו בבת אחת אלפי יוונים שחיו חיים טובים בתורכיה למהגרים עניים ביוון. זו הייתה לכאורה מולדתם אבל חלקם הגדול חש בה זר ומוזר. מנהגים, אופי ואפילו מראה, הכל הבחין ביניהם לבין היוונים, אבל במיוחד פגעה בהם ההתנשאות הזו, שהציבה אותם למטה. מאד נמוך למטה.
המוזרה ביותר הייתה המוסיקה שתצמח להם, מוסיקה נחותה שצמחה בטברנות האפלוליות בשכונות העוני של המהגרים שהם היו. מפיראוס ועד סלוניקי, הרבטיקו הייתה מוסיקת הגולים שלא מוצאים את מקומם, מתפרנסים בקושי, מכורים לטיפה מרה ולסמים ומבכים את גורלם בגעגוע לעבר שכבר נגמר ולא ישוב.
הלחנים של מוסיקת הרבטיקו היו גם הם מפוצלים ולא דומים לשום דבר. עם כינור ובגלמה, עוד וקאנון, ביחד עם בוזוקי וגיטרה, הם חיברו מוסיקה תורכית וערבית עם יווניות והיו מחוברים לטקסטים עמוסי כאב, עוני וייאוש. רק בשנות ה-70, עשרות שנים אחר-כך, יגלו היוונים את הקסם של השירים של אנשים שמצאו את עצמם פעם באמצע החיים, נאבקו על זכותם להיחשב ליוונים אמיתיים ולשמור על משהו מתרבותם הישנה. אז היא תהפוך לאגדה וללהיט ענקי ביוון וברחבי העולם.
אבל מי האמין אז, בשנות העשרים, במאורות רוויות האלכוהול והחשיש שבהן שרו אמני הרבטיקו, לא מעט מהם יהודים מוכשרים, שיום יבוא והם יהיו לכוכבים. מי חשב ששמות כמו צ'צ'ניס, ריטה אבדזי, מרקוס ומוואקאריס, סטלה חסקיל, והכוכבת הגדולה רוזה אשכנזי, האחרונות יהודיות, יעוררו גל הערצה שכזה. הרי כולם היו אז אנשי שוליים שהמוסיקה הייתה בשבילם פרנסה והצלה והם שרו ל"מאנגס", אנשי שכונות שנעו בין הפשע לאבטלה ועבודות קשות-יום והחוק כל הזמן חיפש.
כמו הבלוז האמריקאי שהיה לג'אז המצליח, כך הרבטיקו הפך למוסיקה שכל יווני עתה מחבק בחום ומאמין שהיא השורשים המוסיקליים שלו ושל יוון. הו, איך שתקליט רבטיקו מסתובב...
הנה שיר רבטיקו אמיתי:
https://youtu.be/YHjLgGJYDa8
מאורות הרבטיקו כפי ששוחזרו בסרט הקולנוע "רבטיקו" מ-1983:
http://youtu.be/FpYyaipU2qg?t=11s
שיר רבטיקו עם תרגום לעברית של המילים המספרות על החיכוך עם החוק:
http://youtu.be/cDdvqkx7GOM
רוזה אשכנזי, הדיווה הגדולה והיהודיה של עולם הרבטיקו:
https://youtu.be/QDzXPLX8JdQ
היו שם שירים שהיו פשוטים להפליא ובני חלק אחד בלבד:
https://youtu.be/K37zwunBFhk
עוד מהסרט המופלא ההוא:
http://youtu.be/aXJQmTSptCc
חאריס אלקסיו ממשיכת הרבטיקו:
https://youtu.be/VQ_T4WDDghU
וסרטון תיעודי מתורגם לאנגלית על מוסיקת הרבטיקו:
https://youtu.be/YHewYT_hfXg?long=yes
את המטבעות הראשונים בעולם יצרו בממלכת לידיה (Lydia) ש במסופוטמיה, אזור "הסהר הפורה" של ימי קדם.
המדינה הזו, לידיה, אינה קיימת יותר. היא התקיימה בעבר הרחוק, לפני יותר מ-2,500 שנה, באסיה הקטנה, אזור בטורקיה של היום.
את המטבעות הראשונים יצקו בלידיה מתערובת של זהב וכסף. המטבעות הללו נוצרו בסביבות שנת 640 לפנה"ס, לפני כ-2700 שנים.
הנה המצאת הכסף בממלכת לידיה:
https://youtu.be/czEPG75wzPI
כל תולדות הכסף, כולל השלב שבו עברו מסחר חליפין למטבעות בלידיה:
http://youtu.be/ZXIuFpu72Nk
על המצאת הכסף (מתורגם):
http://youtu.be/YDw61fytsFo?t=24s&end=3m08s
ההיסטוריה של הכסף ומגוון האמצעים לתשלום במהלך הדורות (מתורגם):
https://youtu.be/kI1EBndardk
וקיצור המצאת הכסף:
http://youtu.be/ADaY6THQp3Y
אסיה הקטנה
מראות בגרסאות שונות כלשהן קיימות כבר אלפי שנים. אך המראה המודרנית, זו שאנו מכירים, נוצרה לפני כ-150 שנה. היא נקראת "מראת הזכוכית-כסף" והממציא שלה הוא הכימאי הגרמני יוסטוס פון ליביג (Justus von Liebig). הוא הראשון שיצר בשנת 1835 מראה שבה הוצמדה מתכת לזכוכית באמצעים כימיים, תוך כדי החנקת המתכת.
אגב, ליביג הזה עסק במרבית זמנו דווקא בכימיה ובדרך שבה היא מסייעת לחקלאות. הוא היה מראשוני החוקרים שהניבו את תעשיית הדשנים הכימיים לחקלאות ועד היום הוא נחשב לאחד מגדולי הביוכימאים שעסקו בכימיה חקלאית.
אם נשוב למראות, אלה נולדו אלפי שנים לפני הספירה. אז עוד לא ידעו על החיבור בין הזכוכית למתכת שתשקף בה את המראות באופן אופטי. אבל ברמת אנטוליה, הנמצאת בתורכיה של היום, השתמשו ב-6000 לפני הספירה בחומרים כמו זכוכית געשית שמולאה בנוזלים, כדי לשקף היטב.
ב-4000 לפני הספירה במסופוטמיה ו-1000 שנה אחר-כך במצרים העתיקה, השתמשו במראות מנחושת מלוטשת. עוד אלף שנים, בסביבות 2000 לפני הספירה, יצרו במרכז אמריקה מראות מאבנים מלוטשות. בערך באותם זמנים, בסין הרחוקה, נוצרו מראות מברונזה.
הנה ההיסטוריה המוקדמת של המראה:
https://youtu.be/FDs-1khMwus
וההמשך עם אבי המראה המודרנית, הכימאי יוסטוס פון ליביג:
https://youtu.be/e5Pz6NU7pww
אם אינך יכול לשבור את החומה, כנראה שתצטרך להפעיל את הראש... כך סברו היוונים בעת המצור על העיר טרויה. כך הם כבשו את העיר בעזרת סוס טרויאני (Trojan horse). זה היה סוס עץ ענקי, שהוכנס לטרויה על ידי תושביה, לאחר שפותו התושבים להכניסו. זה סיפור של יוזמה ותחכום, ניצול חולשות כדי להיכנס בדלת הקדמית אל עיר במצור, במקום שיצטרכו היוונים לפרוץ אליה דרך החומות.
זה הסיפור המיתולוגי על מלחמת טרויה, כפי שסיפר אותו הומרוס באודיסאה שכתב. לפי הסיפור השתמשו היוונים בתכסיס כדי לכבוש את העיר טרויה, לאחר כשלון של עשר שנים בכיבוש העיר.
הומרוס מספר שהיוונים רצו לנצח את טרויה, כדי לשחרר את הלנה היפה שהנסיך פאריס חטף מבעלה, המלך היווני מנלאוס. לאחר שנכשלו שוב ושוב, היוונים קיבלו את הרעיון שהציע אודיסאוס.
לפי הרעיון, הם בנו סוס עץ חלול בגודל ענק והשאירו אותו ליד חומות טרויה, תוך שהם מעמידים פנים שהם נסוגים מהמצור על העיר.
הטרויאנים, אנשי טרויה, התפתו להאמין שהיוונים נסוגו ושהסוס הוא מתנה לאלים. הם הכניסו את סוס העץ בשערי העיר. עם רדת הלילה, יצאו אודיסאוס ומספר לוחמים שהתחבאו בתוך סוס העץ ופתחו את שערי העיר לצבאות היוונים ובראשם אגממנון, שנצחו כך את טרויה וכבשו אותה.
מאז קיבל הביטוי "סוס טרויאני" משמעות של משהו הנראה תמים, אך למעשה הוא גורם לנזק משמעותי וזה מתגלה מאוחר מדי, אחרי שהנזק כבר נגרם במלוא חומרתו. יש, למשל, סוסים טרויאניים שהושתלו במחשבים שלנו, על ידי נוכלים, האקרים ובעלי עניין.
העיר טרויה נמצאת באסיה הקטנה, בטורקיה של היום.
הנה סיפורה של מלחמת טרויה:
https://youtu.be/eP2P3yA3Uac
כך התגלתה טרויה העתיקה, שאכן נכבשה ונשרפה (מתורגם):
https://youtu.be/gQbZX9JEQsQ
על כיבוש טרויה:
https://youtu.be/TOAraslCkgU
לילדים - הסיפור על סוס העץ המיתולוגי שכבש את טרויה:
https://youtu.be/LK1wBygkV1M
קטע מתוך סרט שמספר את עלילות הסוס הטרויאני:
https://youtu.be/YbiR6IMf5KQ
והמחקר נמשך:
https://youtu.be/_36-H0-Vsps
