שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
במה האמין אפלטון, הפילוסוף החברתי של האהבה?
אפלטון (Plato) היה פילוסוף יווני ומתמטיקאי, מהחשובים והמשפיעים ביותר בתולדות הפילוסופיה המערבית. לא מעט רואים בו את גדול הפילוסופים ויש אפילו מי שאמר שכל הפילוסופיה היא בעצם סדרה של הערות לכתביו.
אפלטון היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו (כדי לזכור פשוט שננו את השנינה "SoApAr so good"). הוא חיבר כתבים רבים וייסד את האקדמיה באתונה.
על אף שאפלטון הקדיש את מירב האנרגיה שלו להוראה באקדמיה שייסד, הוא מצא זמן גם לכתוב על נושאים פילוסופיים שהעסיקו אותו.
הוא שרטט את החברה האידיאלית בספריו על הרפובליקה, כתב דיאלוגים רבים שהדגימו את רעיונותיו ואפילו עסק באהבה הלא-ממומשת, זו שזכתה מאז לשם "אהבה אפלטונית".
בין השאר עסק בתורת-הצורות שלו, ה"פלאטוניזם". אפלטון טען שהעולם מחולק לשניים. אל מול עולם החושים, זה שמסביבנו ונתפס בחושינו המוגבלים, נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבינן רק בעזרת תבונה וחשיבה מעמיקים.
לדעתו של אפלטון, עולם החושים מציג עותקים רחוקים מהשלמות של אותן אידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות באמת. אחת הדוגמאות לכך שנתן אפלטון וכנראה המוכרת שבהן היא זו של "משל מערת האסירים" המכונה גם פשוט "משל המערה" (קראו עליו באאוריקה בתגית "משל המערה").
הנה הפילוסופיה של אפלטון (מתורגם):
https://youtu.be/VDiyQub6vpw
שגיאותיו והצלחותיו הגדולות של אפלטון (מתורגם):
https://youtu.be/jLesc5lITvo
בספרו "הרפובליקה" הוא שרטט את הסדר החברתי האידיאלי.
משל המערה עם האסירים של אפלטון:
http://youtu.be/q34MHpBu0Oo
הרצאת כורסה על אפלטון ואריסטו (עברית):
https://youtu.be/gzndZAnGJ4U?long=yes
וסרט תיעודי קצרצר על חייו ומעשיו של אפלטון:
https://youtu.be/GWZlx6XheD4?long=yes
מה זו סימולאקרה?
סימולאקרה (Simulacra), משמעותה "דמיון" או "הקבלה". כבר בימי קדם הציג אפלטון את עולם העצמים כהעתק של עולם האידאות. הוא ראה את העצמים המוחשיים כפחותים לעומת האידאות, שהאמת הפנימית שלהם היא נעלה. העצמים הללו לפי אפלטון, רק ייצגו את האידאות, אותם רעיונות חשובים ובעלי משמעות של ממש.
לקראת סופה של המאה ה-16 השתמשו ככל הידוע לראשונה במושג "סימולאקרה" לייצוגים אמנותיים נאמנים למציאות, כמו פסלים וציורים. במאה ה-19 החלו פילוסופים ומדענים לראות בסימנים, סמלים, ייצוגים, דימויים והעתקים, - מושגים שהחליפו בחברה המתקדמת את המקור, המציאות, המשמעות והממשי.
במאה ה-20 החלו להשתמש בסימולקרה כמהווה חלק מהשיח הפוסטמודרני, בעיקר כדי להתייחס למציאות שבה הקשר המסורתי בין המציאות לייצוגיה השתבש והופר. כיום אנו יכולים לומר שבאופנים רבים מתייחסת תרבות הריאליטי והשיווק העצמי, לביטויים של מציאות בדויה והם סימולאקרה. כך גם מהווים פארקי המיני של מדינות רבות, כמו "מיני ישראל" ומקביליו בעולם, סוגים של סימולאקרה.
גם בעולם האמנות לא מעט אמנים מתעסקים בסימולקרה, אם זה בקשר שבין מקור והעתק, או ביחס שבין פעולת ההעתקה והשיעתוק, בין דמויים למה שהם מייצגים ועוד.
פירוש המושג "סימולאקרה" היא צורת הריבוי של "סימולאקרום" ומשמעותה "דמיון" או "הקבלה". בעברית פירושה "דֶּמִי" .
הנה עבודת וידאו ארט עם מבחר דימויים בסימולאקרה:
https://youtu.be/Yr0ceo0_WfE
דימוי, סימולאקרום, מורכב ומפורק שוב:
https://youtu.be/F-mNNsSMGec
סרטון מדברי שמתייחס למושג סימולאקרה:
https://youtu.be/TOphvHN-JhI
גם במשל המערה של אפלטון יש ביטוי לסימולאקרה, בביטוי של הצלליות את העולם האמיתי שבחוץ, או את האמת:
https://youtu.be/1RWOpQXTltA
וחגיגה של סימולאקרה ב"מיני ישראל":
https://youtu.be/REzNTLatYuQ
מה ניסה אפלטון לומר במשל המערה?
הפילוסוף היווני אפלטון (Plato) הוא מהאישים החשובים והמשפיעים בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים והאמין בהוראה, שכן הוא יסד את האקדמיה באתונה.
"משל המערה" (The Cave Analogy) של אפלטון, מתוך הספר השביעי שלו, הוא מהמשלים החכמים והחשובים בתולדות החינוך. אפלטון הדגים בו תופעה שלדבריו מסבירה את תפקידם של הפילוסופים והמחנכים - להראות לאנשים את האמת.
במשל המערה אפלטון מתאר מתאר מצב מדומה שבו אסירים כלואים וכבולים במערה ורואים רק את הצלליות של מה שקיים בחוץ. כמוהם גם אנו רואים רק את מה שנראה לנו כעולם הממשי, אבל לא כך הוא. צלליהן של הצורות והדמויות שעל קיר מערת האסירים נראים להם כ"מציאות", אך אפלטון מבהיר שהצללים שעל הקיר הם רק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה ולא המציאות עצמה. בשלב מסוים במשל, מצליח להשתחרר אחד האסירים ויוצא החוצה. הוא רואה את העולם האמיתי וחוזר כדי לספר לחבריו עליו. הם לא מאמינים שהעולם שהם רואים, באופן צלליות שעל הקיר, הוא לא העולם האמיתי.
אפלטון גורס שהפילוסוף, בתור האדם שמצליח להשתחרר מכבלי המערה בכך שהטיל ספק במציאות, חוזר למערה המטפורית (המדומה) עם האמת, כדי לשחרר את חבריו ולהשכיל אותם בממשיות של הדברים, או באמת.
אפלטון סיים את המשל המצמרר, בחלק שלא מרבים לצטט כשמזכירים את משל המערה. לפיו האסירים אינם מאמינים לחברם המספר את האמת והורגים אותו. בזכרונו של אפלטון הדהדה מן הסתם הוצאתו להורג של המורה העקשן שלו, הפילוסוף סוקרטס. איך מוותרת אתונה על פילוסוף כזה?
קראו על סוקרטס ומדוע הוצא להורג בתגית "סוקרטס".
משל המערה של אפלטון קשור ומדגים את תורת-הצורות שלו, המכונה "פלאטוניזם". לפי אפלטון מחולק העולם לשני חלקים שונים. מצד אחד נמצא עולם החושים, זה שאנו רואים סביבנו ותופסים בעזרת חושינו המוגבלים (הצללים שעל קיר המערה). מצד שני נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבין רק בעזרת השכל ובחשיבה מעמיקה. עולם החושים, מבחינת אפלטון, מציג עותקים רחוקים משלימות של האידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות וניתן לתפוס אותן רק בתבונה ובשכל. אפלטון גם טוען שבניגוד למה שאנו תופסים בחושינו, האידיאות הן מושלמות ולא ניתנות לשינוי (אותן רואה האסיר שיוצא החוצה ומבין לפתע את הדברים האמיתיים, בניגוד לצללים שכל העת חשבו הוא וחבריו שהם האמת).
הנה סיפורו והמשמעות של משל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/1RWOpQXTltA
משל המערה (עברית):
https://youtu.be/1jrgE7PSY38
האלגוריה במשל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/SWlUKJIMge4
סרטון משעשע אך נכון על משל אפלטון:
http://youtu.be/q34MHpBu0Oo
על משל המערה מאת אפלטון:
http://youtu.be/57XhxJYxWxk
הרצאת וידאו על המשל המפורסם של אפלטון (עברית):
https://youtu.be/FTn55PM_THc?long=yes
ודיון חינוכי ארוך על משל המערה (עברית):
https://youtu.be/WSaLKzyi0AU?long=yes
מה זה מיתוס?
מקור המילה "מיתוֹס" הוא מיוונית. המיתוס הוא סיפור עם שמתאר אירועים בעלי חשיבות גדולה לקבוצת אנשים, קהילה. מיתוסים קשורים לרוב לאלים, או לגיבורים עם כוחות-על. המיתוס תורם לגיבושה של הקבוצה המאמינה בסיפור של המיתוס. החכם היווני אפלטון אמר על המיתוס שהוא סיפורה של התרחשות אלוהית במציאות הרגילה של בני-האדם.
בחיים היומיומיים קוראים 'מיתוסים' גם לאמונות של אנשים בדברים שאינם בהכרח נכונים. יש מיתוסים אורבניים, מעין אגדות שמספרים מאחד לשני ואיש לא יכול ממש להעיד שהוא יודע שהן נכונות, או מיתוסים רפואיים, כמו כל מיני 'טיפולים' ו'תרופות פלא' שלא ממש הוכחה יעילותם ועוד.
להיכרות עם מיתוסים כאלה ראו בתגית "מיתוסים".
הנה המיתוס ומשמעותו (מתורגם):
https://youtu.be/HeX6CX5LEj0?long=yes
סרטון אמנותי על העם היהודי ומיתוס עוף החול, שקם אחרי אסון ומצליח להתאושש שוב:
http://youtu.be/X8i_tpAJprk
וסרטון שמפריך מיתוסים עממיים ורפואיים שאין להם ממש בסיס מדעי:
http://youtu.be/3MA-K5whgZk
מהי היבשת האבודה אטלנטיס?
אטלנטיס היה אי אגדי, יבשת עצומה, שהוזכרה בכתביו של הפילוסוף היווני אפלטון, בשנת 350 לפני הספירה. אפלטון תאר את מיקומו של אטלנטיס "מעֵבר לעמודי הרקולס" (מיצר גיברלטר של היום) ואטלנטיס תוארה כגדולה מלוב ואסיה יחדיו. אפלטון כתב שמקור הסיפור אינו שלו אלא קדום יותר. הוא גם כתב על עיר קסומה שהחיים בה הם חיי שלום ושגשוג, אך הוא סיפר שזעמו של זאוס, אבי האלים, החריב את היבשת ברעידת אדמה או התפרצות של הר געש, בשל התנהגות חמדנית ואנוכית של תושביה.
מיקומה של אטלנטיס האגדית במחלוקת בין החוקרים. חוקרים רבים מאמינים כי הסיפור שאפלטון כתב על אטלנטיס הוא משל אלגורי בלבד, שנכתב כדי להעביר רעיון ומסר חינוכי. אך ישנם חוקרים שלא שוללים את האפשרות שאטלנטיס אכן הייתה קיימת, חלקם משערים שמדובר בתרבות ששכנה על אי שנהרס (האי כרתים הוא מה שנשאר ממנו), בשל התפרצות של הר געש עצום שבאי הסמוך סנטוריני. חוקרים אחרים סבורים שמדובר ביבשת אמריקה, שכבר בעולם העתיק ידעו על קיומה. סברה אחרת היא שקרקעית האוקיינוס האטלנטי באזור מסוים היתה פעם יבשה ולסברה זו נמצא חיזוק מסוים בלבה שנמצאה על קרקעית האוקיינוס, לבה שהתקשתה ושיכולה להתקשות כך רק אם היא יבשה.
אטלנטיס תוארה רבות בסרטים וגם בספר הידוע של ז'ול ורן "20,000 מיל מתחת למים", כשקפטן נמו וחבריו מסיירים על קרקעית הים ומגלים את השרידים של העיר אטלנטיס ששקעה בים.
הנה סיפורה של אטלנטיס האבודה:
http://youtu.be/j2jBG0c-1bs
ולילדים (עברית):
https://youtu.be/1-avDMlHwZw
מיקומים אפשריים של אטלנטיס:
https://youtu.be/t0RqgVNeq5Y
וולט דיסני מציגים את גרסתם לטביעת אטלנטיס בים:
http://youtu.be/2NrI6bBE6TY?t=17s
וסרט ארוך על מיקומה האפשרי של יבשת אטלנטיס המעוררת את הדמיון:
https://youtu.be/MScbhEYUgB0?long=yes
כיצד פיתגורס זיהה ראשון שכוכב הארץ הוא כדור?
כדור הארץ עגול. את העובדה הזו פיתגורס (Pythagoras) היה ככל הידוע הראשון שהעלה על דעתו. הוא לא עשה זאת באמצעות הדמיון אלא בכוח החשיבה הידוע שלו.
המדען והפילוסוף היווני הזה, מתמטיקאי שתגליותיו תרמו רבות לאנושות, קבע בין השאר שכדור הארץ אינו נייח אלא נע כל הזמן. הוא גם הרבה לחקור את יחסי הגודל שבין הכוכבים.
אבל פיתגורס היה מהראשונים, אם לא הראשון שסבר שכדור הארץ הוא עגול. מדהים לחשוב שמתמטיקאי עלה כבר לפני כ-2500 עד 2400 שנה על הרעיון המקורי ופורץ הדרך הזה, כשהוא חי בעולם ובתרבות שבהם לכולם ברור שהארץ היא שטוחה ואין על זה אפילו ויכוח.
אגב, גם אפלטון, קרוב לוודאי באותה מאה, סבר שהארץ אינה שטוחה. אבל כמו פיתגורס, גם הוא לא הותיר הוכחות או טענות מעין מדעיות שניסו להוכיח זאת.
היה עוד מישהו. זה היה נוסע קדום, מגלה ארצות יווני בשם פִּיתֶאַס. האיש שבסביבות שנת 350 לפני הספירה שב ליוון ממסע בצפון כדור הארץ. הוא סיפר שביקר בארצות בהן השמש לא זורחת כמה חודשים בשנה וחשיכה ארוכה שוררת בהן ובחודשים אחרים השמש לא שוקעת ומאירה ללא הפסק.
המדענים היוונים הבינו שאם האיש דובר אמת, הרי שתופעה כזו מראה שמדובר בכדור ארץ ולא במשטח ארץ או בצלחת שטוחה, כמו שחשבו אז.
ואם כדור הארץ הוא עגול, זה גם הסביר להם כיצד בנקודה דרומית על פני כדור הארץ (היום אנו קוראים לה קו המשווה) השמש בצהריים היא מעל לראש, בעוד שבצפונו, באותו זמן, היא קרובה לאופק.
נדרשו עוד מאה מאתיים שנה עד שיפורסמו בכתובים ההוכחות הראשונות בידי אריסטו. הוא יציג את צורת ליקוי הלבנה וצל כדור הארץ המוטל על פני הירח, כמו גם את ההיעלמות ההדרגתית של ספינות ועננים אל מתחת לאופק הים, כהוכחות לצורתה הכדורית של הארץ.
הנה פיתגורס והתגליות שלו, כולל זו שהקדימה את זמנה (עברית):
https://youtu.be/HIONTxNq9Gc
היום ברור לכולם (כמעט) שהוא צדק (עברית):
https://youtu.be/oduN7zAVYgY
אם לא היה פיתגורס... החיים ב"עולם השטוח":
https://youtu.be/_-HhCwYD7rc
תומך אחד לפחות, גם אם הוא בלוגר רעשני, יש לו (עברית):
https://youtu.be/Ski8v8RUaZQ
עדיין, מסתבר שהארץ אינה לגמרי כדור:
https://youtu.be/NYggpFIU180
וסרטון המסביר איך פיתגורס היה הראשון בתהליך המדעי של יוון העתיקה:
https://youtu.be/zkB_B4lTaBc?long=yes
מהי רטוריקה?
רטוריקה (Rhetoric) היא אמנות השכנוע, שלא פעם נקראת גם "תורת הנאום". מוצגות בה הדרכים והאפשרויות שדובר או נואם מעביר בהם הרצאה, נאום או ראיון מיוחד, תוך כדי שכנוע ומשיכת תשומת לב למסרים שלו.
טריקים, שטיקים ומניפולציות, הדגשות, הסתרות וציון מחשבות כעובדות מוצקות שכתובות על הסלע - האמת היא שברטוריקה אין הרבה חדש. בסוף יש מעט מאוד חידושים והרוב כבר ידוע שנים רבות.
למשל, יש טכניקות כמו הסכמה ואז, אחרי שזוכים גם בקשב של המאזינים שהם תומכי הדובר, תקיפת היריב. זה מעין חיבוק דוב כזה, שאחרי שאתה מבהיר שאתה לא נגד מישהו, אתה אומר בעצם "כן, אבל..."
או למשל הטכניקה של הפרחת שאלה ללא תשובה, עם רמז אבל לא יותר - משאירים את השאלה באוויר - למחשבה עצמאית כביכול של המאזין... הטכניקה הזו יעילה הרבה יותר ממה שחושבים. במיוחד אם אנו מודעים לכך שמאזינים רבים אינם מצוידים בידע על העובדות, מה שגורם להנחות שעומדות בבסיס השאלה להפוך בעיניהם לעובדות מוצקות.
טכניקה אחרת היא הצבעה על הצביעות של הצד השני - למשל אם תצביע על מה שאמר היריב בהזדמנות אחת וכיצד נהג ההיפך בהזדמנות אחרת. או אם תיקח שני מקרים ותראה שהיריב נהג בהם באופן שונה. מה זה פה? אפליה! איפה ואיפה!
זה משתלב ודומה לאחת הטכניקות הטובות ברטוריקה - שאלה רטורית. יש שם תשובה או מסקנה, אבל עדיף לדובר שנגיע אליה לבד. אם למסקנה כלשהי נגיע בנאום בעצמנו, יודע הנואם או מי עונה לשאלה בראיון, יהיה לה כוח רב ויווצר חיבור רגשי של המאזין למסר.
טכניקת מצב החירום היא טכניקה מעולה שמאפשרת לגרום למאזינים לחוש פחד, אימה ולהיות דרוכים. זו טכניקה מצוינת כדי לגייס אותנו להיות איתם.
לעיתים ינסו הדוברים להעמיד דברים קיצוניים זה מול זה. זה גם משכנע וגם מעלים את העובדה שיש המון אפשרויות אחרות שהם מעדיפים שלא נדע או שלא נחשוב עליהן...
אה, כן... ויש את השקרים. אלה משמשים ברטוריקה כבר אלפי שנים וברור ששם אפשר להגדיר ולקטלג עד הבוקר, אבל האמת היא שבפשטות ניתן לומר עליהם שהם לא אמת ולכן כדאי להצטייד במעט ידע, כשאנו מאזינים לפוליטיקאים.
#קיצור תולדות הרטוריקה
הרטוריקה נולדה ביוון העתיקה, בה השלטון היה דמוקרטי, מה שחיזק את השימוש בשכנוע ונאום על פני אלימות. השתמשו בה אז ממועמדים בשוק העיר, האגורה, ששכנעו אזרחים להצביע עבורם, ועד סנטורים בסנאט בנאומיהם. מאותה תקופה מפורסמים במיוחד הפילוסופים שעשו שימוש ברטוריקה, ביניהם שלושת ידועני הפילוסופיה היוונית סוקרטס, אפלטון ואריסטו.
בימינו יש הרבה שימוש ברטוריקה. נוהגים ללמד אותה באוניברסיטאות, בקורסים פרטיים, בסדנאות למקומות עבודה ובחוגים לילדים כמו דיבייט, מה שמזכיר שהיא מעניינת גם מראיינים ובוחנים בקבלה לעבודה ולכן שווה ללמוד אותה.
שימוש רב עושים ברטוריקה גם אנשי פרסום, פוליטיקאים, דיפלומטים, מנהלי משא ומתן, יועצי בחירות, מומחי דיבייט וכדומה. אז מה אתם אומרים?
הנה סרטון שמסביר את הרטוריקה (מתורגם):
https://youtu.be/3klMM9BkW5o
הרטוריקה של פוליטיקאים בישראל משתמשת בטכניקות שונות (עברית):
https://youtu.be/-EuPi5UpH58
שימו לב לדמיון במחוות של נואמים טובים:
https://youtu.be/xdVqjTvcXoU
אפלטון (Plato) היה פילוסוף יווני ומתמטיקאי, מהחשובים והמשפיעים ביותר בתולדות הפילוסופיה המערבית. לא מעט רואים בו את גדול הפילוסופים ויש אפילו מי שאמר שכל הפילוסופיה היא בעצם סדרה של הערות לכתביו.
אפלטון היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו (כדי לזכור פשוט שננו את השנינה "SoApAr so good"). הוא חיבר כתבים רבים וייסד את האקדמיה באתונה.
על אף שאפלטון הקדיש את מירב האנרגיה שלו להוראה באקדמיה שייסד, הוא מצא זמן גם לכתוב על נושאים פילוסופיים שהעסיקו אותו.
הוא שרטט את החברה האידיאלית בספריו על הרפובליקה, כתב דיאלוגים רבים שהדגימו את רעיונותיו ואפילו עסק באהבה הלא-ממומשת, זו שזכתה מאז לשם "אהבה אפלטונית".
בין השאר עסק בתורת-הצורות שלו, ה"פלאטוניזם". אפלטון טען שהעולם מחולק לשניים. אל מול עולם החושים, זה שמסביבנו ונתפס בחושינו המוגבלים, נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבינן רק בעזרת תבונה וחשיבה מעמיקים.
לדעתו של אפלטון, עולם החושים מציג עותקים רחוקים מהשלמות של אותן אידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות באמת. אחת הדוגמאות לכך שנתן אפלטון וכנראה המוכרת שבהן היא זו של "משל מערת האסירים" המכונה גם פשוט "משל המערה" (קראו עליו באאוריקה בתגית "משל המערה").
הנה הפילוסופיה של אפלטון (מתורגם):
https://youtu.be/VDiyQub6vpw
שגיאותיו והצלחותיו הגדולות של אפלטון (מתורגם):
https://youtu.be/jLesc5lITvo
בספרו "הרפובליקה" הוא שרטט את הסדר החברתי האידיאלי.
משל המערה עם האסירים של אפלטון:
http://youtu.be/q34MHpBu0Oo
הרצאת כורסה על אפלטון ואריסטו (עברית):
https://youtu.be/gzndZAnGJ4U?long=yes
וסרט תיעודי קצרצר על חייו ומעשיו של אפלטון:
https://youtu.be/GWZlx6XheD4?long=yes
סימולאקרה (Simulacra), משמעותה "דמיון" או "הקבלה". כבר בימי קדם הציג אפלטון את עולם העצמים כהעתק של עולם האידאות. הוא ראה את העצמים המוחשיים כפחותים לעומת האידאות, שהאמת הפנימית שלהם היא נעלה. העצמים הללו לפי אפלטון, רק ייצגו את האידאות, אותם רעיונות חשובים ובעלי משמעות של ממש.
לקראת סופה של המאה ה-16 השתמשו ככל הידוע לראשונה במושג "סימולאקרה" לייצוגים אמנותיים נאמנים למציאות, כמו פסלים וציורים. במאה ה-19 החלו פילוסופים ומדענים לראות בסימנים, סמלים, ייצוגים, דימויים והעתקים, - מושגים שהחליפו בחברה המתקדמת את המקור, המציאות, המשמעות והממשי.
במאה ה-20 החלו להשתמש בסימולקרה כמהווה חלק מהשיח הפוסטמודרני, בעיקר כדי להתייחס למציאות שבה הקשר המסורתי בין המציאות לייצוגיה השתבש והופר. כיום אנו יכולים לומר שבאופנים רבים מתייחסת תרבות הריאליטי והשיווק העצמי, לביטויים של מציאות בדויה והם סימולאקרה. כך גם מהווים פארקי המיני של מדינות רבות, כמו "מיני ישראל" ומקביליו בעולם, סוגים של סימולאקרה.
גם בעולם האמנות לא מעט אמנים מתעסקים בסימולקרה, אם זה בקשר שבין מקור והעתק, או ביחס שבין פעולת ההעתקה והשיעתוק, בין דמויים למה שהם מייצגים ועוד.
פירוש המושג "סימולאקרה" היא צורת הריבוי של "סימולאקרום" ומשמעותה "דמיון" או "הקבלה". בעברית פירושה "דֶּמִי" .
הנה עבודת וידאו ארט עם מבחר דימויים בסימולאקרה:
https://youtu.be/Yr0ceo0_WfE
דימוי, סימולאקרום, מורכב ומפורק שוב:
https://youtu.be/F-mNNsSMGec
סרטון מדברי שמתייחס למושג סימולאקרה:
https://youtu.be/TOphvHN-JhI
גם במשל המערה של אפלטון יש ביטוי לסימולאקרה, בביטוי של הצלליות את העולם האמיתי שבחוץ, או את האמת:
https://youtu.be/1RWOpQXTltA
וחגיגה של סימולאקרה ב"מיני ישראל":
https://youtu.be/REzNTLatYuQ
הפילוסוף היווני אפלטון (Plato) הוא מהאישים החשובים והמשפיעים בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים והאמין בהוראה, שכן הוא יסד את האקדמיה באתונה.
"משל המערה" (The Cave Analogy) של אפלטון, מתוך הספר השביעי שלו, הוא מהמשלים החכמים והחשובים בתולדות החינוך. אפלטון הדגים בו תופעה שלדבריו מסבירה את תפקידם של הפילוסופים והמחנכים - להראות לאנשים את האמת.
במשל המערה אפלטון מתאר מתאר מצב מדומה שבו אסירים כלואים וכבולים במערה ורואים רק את הצלליות של מה שקיים בחוץ. כמוהם גם אנו רואים רק את מה שנראה לנו כעולם הממשי, אבל לא כך הוא. צלליהן של הצורות והדמויות שעל קיר מערת האסירים נראים להם כ"מציאות", אך אפלטון מבהיר שהצללים שעל הקיר הם רק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה ולא המציאות עצמה. בשלב מסוים במשל, מצליח להשתחרר אחד האסירים ויוצא החוצה. הוא רואה את העולם האמיתי וחוזר כדי לספר לחבריו עליו. הם לא מאמינים שהעולם שהם רואים, באופן צלליות שעל הקיר, הוא לא העולם האמיתי.
אפלטון גורס שהפילוסוף, בתור האדם שמצליח להשתחרר מכבלי המערה בכך שהטיל ספק במציאות, חוזר למערה המטפורית (המדומה) עם האמת, כדי לשחרר את חבריו ולהשכיל אותם בממשיות של הדברים, או באמת.
אפלטון סיים את המשל המצמרר, בחלק שלא מרבים לצטט כשמזכירים את משל המערה. לפיו האסירים אינם מאמינים לחברם המספר את האמת והורגים אותו. בזכרונו של אפלטון הדהדה מן הסתם הוצאתו להורג של המורה העקשן שלו, הפילוסוף סוקרטס. איך מוותרת אתונה על פילוסוף כזה?
קראו על סוקרטס ומדוע הוצא להורג בתגית "סוקרטס".
משל המערה של אפלטון קשור ומדגים את תורת-הצורות שלו, המכונה "פלאטוניזם". לפי אפלטון מחולק העולם לשני חלקים שונים. מצד אחד נמצא עולם החושים, זה שאנו רואים סביבנו ותופסים בעזרת חושינו המוגבלים (הצללים שעל קיר המערה). מצד שני נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבין רק בעזרת השכל ובחשיבה מעמיקה. עולם החושים, מבחינת אפלטון, מציג עותקים רחוקים משלימות של האידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות וניתן לתפוס אותן רק בתבונה ובשכל. אפלטון גם טוען שבניגוד למה שאנו תופסים בחושינו, האידיאות הן מושלמות ולא ניתנות לשינוי (אותן רואה האסיר שיוצא החוצה ומבין לפתע את הדברים האמיתיים, בניגוד לצללים שכל העת חשבו הוא וחבריו שהם האמת).
הנה סיפורו והמשמעות של משל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/1RWOpQXTltA
משל המערה (עברית):
https://youtu.be/1jrgE7PSY38
האלגוריה במשל המערה (מתורגם):
https://youtu.be/SWlUKJIMge4
סרטון משעשע אך נכון על משל אפלטון:
http://youtu.be/q34MHpBu0Oo
על משל המערה מאת אפלטון:
http://youtu.be/57XhxJYxWxk
הרצאת וידאו על המשל המפורסם של אפלטון (עברית):
https://youtu.be/FTn55PM_THc?long=yes
ודיון חינוכי ארוך על משל המערה (עברית):
https://youtu.be/WSaLKzyi0AU?long=yes
מקור המילה "מיתוֹס" הוא מיוונית. המיתוס הוא סיפור עם שמתאר אירועים בעלי חשיבות גדולה לקבוצת אנשים, קהילה. מיתוסים קשורים לרוב לאלים, או לגיבורים עם כוחות-על. המיתוס תורם לגיבושה של הקבוצה המאמינה בסיפור של המיתוס. החכם היווני אפלטון אמר על המיתוס שהוא סיפורה של התרחשות אלוהית במציאות הרגילה של בני-האדם.
בחיים היומיומיים קוראים 'מיתוסים' גם לאמונות של אנשים בדברים שאינם בהכרח נכונים. יש מיתוסים אורבניים, מעין אגדות שמספרים מאחד לשני ואיש לא יכול ממש להעיד שהוא יודע שהן נכונות, או מיתוסים רפואיים, כמו כל מיני 'טיפולים' ו'תרופות פלא' שלא ממש הוכחה יעילותם ועוד.
להיכרות עם מיתוסים כאלה ראו בתגית "מיתוסים".
הנה המיתוס ומשמעותו (מתורגם):
https://youtu.be/HeX6CX5LEj0?long=yes
סרטון אמנותי על העם היהודי ומיתוס עוף החול, שקם אחרי אסון ומצליח להתאושש שוב:
http://youtu.be/X8i_tpAJprk
וסרטון שמפריך מיתוסים עממיים ורפואיים שאין להם ממש בסיס מדעי:
http://youtu.be/3MA-K5whgZk
אפלטון
אטלנטיס היה אי אגדי, יבשת עצומה, שהוזכרה בכתביו של הפילוסוף היווני אפלטון, בשנת 350 לפני הספירה. אפלטון תאר את מיקומו של אטלנטיס "מעֵבר לעמודי הרקולס" (מיצר גיברלטר של היום) ואטלנטיס תוארה כגדולה מלוב ואסיה יחדיו. אפלטון כתב שמקור הסיפור אינו שלו אלא קדום יותר. הוא גם כתב על עיר קסומה שהחיים בה הם חיי שלום ושגשוג, אך הוא סיפר שזעמו של זאוס, אבי האלים, החריב את היבשת ברעידת אדמה או התפרצות של הר געש, בשל התנהגות חמדנית ואנוכית של תושביה.
מיקומה של אטלנטיס האגדית במחלוקת בין החוקרים. חוקרים רבים מאמינים כי הסיפור שאפלטון כתב על אטלנטיס הוא משל אלגורי בלבד, שנכתב כדי להעביר רעיון ומסר חינוכי. אך ישנם חוקרים שלא שוללים את האפשרות שאטלנטיס אכן הייתה קיימת, חלקם משערים שמדובר בתרבות ששכנה על אי שנהרס (האי כרתים הוא מה שנשאר ממנו), בשל התפרצות של הר געש עצום שבאי הסמוך סנטוריני. חוקרים אחרים סבורים שמדובר ביבשת אמריקה, שכבר בעולם העתיק ידעו על קיומה. סברה אחרת היא שקרקעית האוקיינוס האטלנטי באזור מסוים היתה פעם יבשה ולסברה זו נמצא חיזוק מסוים בלבה שנמצאה על קרקעית האוקיינוס, לבה שהתקשתה ושיכולה להתקשות כך רק אם היא יבשה.
אטלנטיס תוארה רבות בסרטים וגם בספר הידוע של ז'ול ורן "20,000 מיל מתחת למים", כשקפטן נמו וחבריו מסיירים על קרקעית הים ומגלים את השרידים של העיר אטלנטיס ששקעה בים.
הנה סיפורה של אטלנטיס האבודה:
http://youtu.be/j2jBG0c-1bs
ולילדים (עברית):
https://youtu.be/1-avDMlHwZw
מיקומים אפשריים של אטלנטיס:
https://youtu.be/t0RqgVNeq5Y
וולט דיסני מציגים את גרסתם לטביעת אטלנטיס בים:
http://youtu.be/2NrI6bBE6TY?t=17s
וסרט ארוך על מיקומה האפשרי של יבשת אטלנטיס המעוררת את הדמיון:
https://youtu.be/MScbhEYUgB0?long=yes
כדור הארץ עגול. את העובדה הזו פיתגורס (Pythagoras) היה ככל הידוע הראשון שהעלה על דעתו. הוא לא עשה זאת באמצעות הדמיון אלא בכוח החשיבה הידוע שלו.
המדען והפילוסוף היווני הזה, מתמטיקאי שתגליותיו תרמו רבות לאנושות, קבע בין השאר שכדור הארץ אינו נייח אלא נע כל הזמן. הוא גם הרבה לחקור את יחסי הגודל שבין הכוכבים.
אבל פיתגורס היה מהראשונים, אם לא הראשון שסבר שכדור הארץ הוא עגול. מדהים לחשוב שמתמטיקאי עלה כבר לפני כ-2500 עד 2400 שנה על הרעיון המקורי ופורץ הדרך הזה, כשהוא חי בעולם ובתרבות שבהם לכולם ברור שהארץ היא שטוחה ואין על זה אפילו ויכוח.
אגב, גם אפלטון, קרוב לוודאי באותה מאה, סבר שהארץ אינה שטוחה. אבל כמו פיתגורס, גם הוא לא הותיר הוכחות או טענות מעין מדעיות שניסו להוכיח זאת.
היה עוד מישהו. זה היה נוסע קדום, מגלה ארצות יווני בשם פִּיתֶאַס. האיש שבסביבות שנת 350 לפני הספירה שב ליוון ממסע בצפון כדור הארץ. הוא סיפר שביקר בארצות בהן השמש לא זורחת כמה חודשים בשנה וחשיכה ארוכה שוררת בהן ובחודשים אחרים השמש לא שוקעת ומאירה ללא הפסק.
המדענים היוונים הבינו שאם האיש דובר אמת, הרי שתופעה כזו מראה שמדובר בכדור ארץ ולא במשטח ארץ או בצלחת שטוחה, כמו שחשבו אז.
ואם כדור הארץ הוא עגול, זה גם הסביר להם כיצד בנקודה דרומית על פני כדור הארץ (היום אנו קוראים לה קו המשווה) השמש בצהריים היא מעל לראש, בעוד שבצפונו, באותו זמן, היא קרובה לאופק.
נדרשו עוד מאה מאתיים שנה עד שיפורסמו בכתובים ההוכחות הראשונות בידי אריסטו. הוא יציג את צורת ליקוי הלבנה וצל כדור הארץ המוטל על פני הירח, כמו גם את ההיעלמות ההדרגתית של ספינות ועננים אל מתחת לאופק הים, כהוכחות לצורתה הכדורית של הארץ.
הנה פיתגורס והתגליות שלו, כולל זו שהקדימה את זמנה (עברית):
https://youtu.be/HIONTxNq9Gc
היום ברור לכולם (כמעט) שהוא צדק (עברית):
https://youtu.be/oduN7zAVYgY
אם לא היה פיתגורס... החיים ב"עולם השטוח":
https://youtu.be/_-HhCwYD7rc
תומך אחד לפחות, גם אם הוא בלוגר רעשני, יש לו (עברית):
https://youtu.be/Ski8v8RUaZQ
עדיין, מסתבר שהארץ אינה לגמרי כדור:
https://youtu.be/NYggpFIU180
וסרטון המסביר איך פיתגורס היה הראשון בתהליך המדעי של יוון העתיקה:
https://youtu.be/zkB_B4lTaBc?long=yes
רטוריקה (Rhetoric) היא אמנות השכנוע, שלא פעם נקראת גם "תורת הנאום". מוצגות בה הדרכים והאפשרויות שדובר או נואם מעביר בהם הרצאה, נאום או ראיון מיוחד, תוך כדי שכנוע ומשיכת תשומת לב למסרים שלו.
טריקים, שטיקים ומניפולציות, הדגשות, הסתרות וציון מחשבות כעובדות מוצקות שכתובות על הסלע - האמת היא שברטוריקה אין הרבה חדש. בסוף יש מעט מאוד חידושים והרוב כבר ידוע שנים רבות.
למשל, יש טכניקות כמו הסכמה ואז, אחרי שזוכים גם בקשב של המאזינים שהם תומכי הדובר, תקיפת היריב. זה מעין חיבוק דוב כזה, שאחרי שאתה מבהיר שאתה לא נגד מישהו, אתה אומר בעצם "כן, אבל..."
או למשל הטכניקה של הפרחת שאלה ללא תשובה, עם רמז אבל לא יותר - משאירים את השאלה באוויר - למחשבה עצמאית כביכול של המאזין... הטכניקה הזו יעילה הרבה יותר ממה שחושבים. במיוחד אם אנו מודעים לכך שמאזינים רבים אינם מצוידים בידע על העובדות, מה שגורם להנחות שעומדות בבסיס השאלה להפוך בעיניהם לעובדות מוצקות.
טכניקה אחרת היא הצבעה על הצביעות של הצד השני - למשל אם תצביע על מה שאמר היריב בהזדמנות אחת וכיצד נהג ההיפך בהזדמנות אחרת. או אם תיקח שני מקרים ותראה שהיריב נהג בהם באופן שונה. מה זה פה? אפליה! איפה ואיפה!
זה משתלב ודומה לאחת הטכניקות הטובות ברטוריקה - שאלה רטורית. יש שם תשובה או מסקנה, אבל עדיף לדובר שנגיע אליה לבד. אם למסקנה כלשהי נגיע בנאום בעצמנו, יודע הנואם או מי עונה לשאלה בראיון, יהיה לה כוח רב ויווצר חיבור רגשי של המאזין למסר.
טכניקת מצב החירום היא טכניקה מעולה שמאפשרת לגרום למאזינים לחוש פחד, אימה ולהיות דרוכים. זו טכניקה מצוינת כדי לגייס אותנו להיות איתם.
לעיתים ינסו הדוברים להעמיד דברים קיצוניים זה מול זה. זה גם משכנע וגם מעלים את העובדה שיש המון אפשרויות אחרות שהם מעדיפים שלא נדע או שלא נחשוב עליהן...
אה, כן... ויש את השקרים. אלה משמשים ברטוריקה כבר אלפי שנים וברור ששם אפשר להגדיר ולקטלג עד הבוקר, אבל האמת היא שבפשטות ניתן לומר עליהם שהם לא אמת ולכן כדאי להצטייד במעט ידע, כשאנו מאזינים לפוליטיקאים.
#קיצור תולדות הרטוריקה
הרטוריקה נולדה ביוון העתיקה, בה השלטון היה דמוקרטי, מה שחיזק את השימוש בשכנוע ונאום על פני אלימות. השתמשו בה אז ממועמדים בשוק העיר, האגורה, ששכנעו אזרחים להצביע עבורם, ועד סנטורים בסנאט בנאומיהם. מאותה תקופה מפורסמים במיוחד הפילוסופים שעשו שימוש ברטוריקה, ביניהם שלושת ידועני הפילוסופיה היוונית סוקרטס, אפלטון ואריסטו.
בימינו יש הרבה שימוש ברטוריקה. נוהגים ללמד אותה באוניברסיטאות, בקורסים פרטיים, בסדנאות למקומות עבודה ובחוגים לילדים כמו דיבייט, מה שמזכיר שהיא מעניינת גם מראיינים ובוחנים בקבלה לעבודה ולכן שווה ללמוד אותה.
שימוש רב עושים ברטוריקה גם אנשי פרסום, פוליטיקאים, דיפלומטים, מנהלי משא ומתן, יועצי בחירות, מומחי דיבייט וכדומה. אז מה אתם אומרים?
הנה סרטון שמסביר את הרטוריקה (מתורגם):
https://youtu.be/3klMM9BkW5o
הרטוריקה של פוליטיקאים בישראל משתמשת בטכניקות שונות (עברית):
https://youtu.be/-EuPi5UpH58
שימו לב לדמיון במחוות של נואמים טובים:
https://youtu.be/xdVqjTvcXoU
