אפליקציה היא יישום לטלפון חכם, לדפדפן או לטאבלט. אם זוהי תוכנה לסמארטפון, המאפשרת להשתמש בטלפון החכם ממש כמו במחשב ולבצע משימות תוכנה עם מורכבות של ביצועי תוכנה. אפליקציה לדפדפן היא תוכנה קטנה במשאבים שלה המופעלת ישר משורת הכתובת של הדפדפן, על ידי לחיצה על אייקון זעיר המופיע בה.

את האפליקציות ניתן להתקין במכשיר הטלפון החכם בפשטות, על ידי לחיצה על "התקנה" בחנויות האפליקציות, שנקראות באנגלית "App stores". החנויות הללו הן אתרי ענק, או אפליקציות בעצמן, המאפשרים בחירה מבין מיליוני אפליקציות בכל תחום שהוא והתקנה מיידית.

מרבית האפליקציות בעולם הן חינמיות, בעוד חלק קטן עולה כסף. זה לא אומר שמפתחי האפליקציות הללו לא מרוויחים כסף. חלקם מרוויחים מפרסומות או ממכירות למשתמשים בתוך האפליקציה.


מה זו אפליקציה - הסבר ויזואלי:

https://youtu.be/D5GrsDmxp1k


הסבר מקיף יותר של מהי אפליקציה:

https://youtu.be/21mpGLef_jY


אפליקציית טיולים בחו"ל והדרכות כמו שהיא מתוארת בסרטון:

https://youtu.be/ubPzfD5kidM


ובחיוך - להקת אפליקציה בלהיט "רכב חברה":

https://youtu.be/wd6yAIY5V30

המציאות הרבודה (AR) היא טכנולוגיה שתוסיף רובד של ידע, על מה שאנו רואים. בתחומים שונים היא תוכל לעשות מהפכה של ממש. גם בתחום החינוך היא תוכל להעשיר את הלומדים, הן כמי שצורכים ידע חדש והן כמי שיוצרים ידע, שיוצג כשכבה של מציאות רבודה, לעיניהם של אחרים. ההוראה, את זה יודע כל מי שמלמד או מרצה, היא אחת הדרכים הכי טובות ללמוד...

אפליקציות וכלים של מציאות רבודה יוכלו וכבר משמשים בחינוך, בכדי להעשיר את ההוראה ואת עולם הידע של הלומד. כך יוכל להביט על איור בספר כלשהו ולראות כיצד האיור "קם לתחייה" על מסך הסמארטפון או הטאבלט שלו ובעתיד גם במשקפיים חכמות. דמיינו שבמקום ציור קפוא ודו-ממדי, יוכל הלומד לצפות בעצם המוצג לפניו, כשהוא נע ומכל צדדיו. ניתן לחזות במהלך פעולתו של העצם ובשינויים שחלים בו או בסביבתו, במהלך הפעולה. דמיינו אתר עתיק שבמציאות רבודה מוצגת שכבה מעליו ש"בונה אותו מחדש" ומציגה את צורתו והמראה שלו בימיו הגדולים, בטרם נהרס והתבלה. אם תמונה שווה אלף מילים, הרי שמציאות רבודה תוכל להעשיר את התמונה במכפלות מטורפות - בהשוואה למילים ואפילו לתמונות!

אבל לא רק מילים או צילומים. גם הוספה של הסברים והמחשות מילוליות, קישורים חכמים וצלילים יוכלו להעשיר את הלמידה מאד. המציאות הרבודה מאפשרת להוסיף את כל מרכיבי המידע, כך שיופיעו לעינינו על גבי המציאות. לא רק בספר, אלא גם בעולם האמיתי או בסביבה הלימודית שלו. דמיינו מידע כתוב, שמוצג לפי דרישה - על כל אובייקט שהלומד פוגש או נחשף אליו. כך גם יושמע או יוקרן כל מידע קולי, ויזואלי וכדומה.

כיום יש אפליקציות שמאפשרות ליצור חוויית מציאות רבודה בעצמכם. כל תלמיד יכול היום ליצור סביבות עם מציאות רבודה בקלות די רבה. הכלים עדיין בתחילתם, אבל אם רוצים לייצר תערוכה, למשל, שבה כל עבודה תתעורר לחיים, או תמיד הסבר מילולי או קולי עליה... בקיצור - הבנתם. אנחנו בעתיד!


הנה אפליקציה ליצירת מציאות רבודה על אובייקטים שונים:

https://www.youtube.com/watch?v=ZR4eSmmPCxg


כלי פופולארי במקומות רבים:

https://www.youtube.com/watch?v=GBKy-hSedg8


ויישומים לחינוך ולהוראה:

https://youtu.be/gTU73_i8AOg

אפליקציות שונות יכולות לאפשר לנו לתת אופי לתמונות שצילמנו, באמצעות פילטרים שונים. חלק מהן מאפשרות גם ליצור קולאז'ים, שילובים של תמונות שונות למגזין או קולאז' של כמה תמונות ביחד, במגוון מבנים אפשריים. יש אפליקציות שמאפשרות לשפר תמונות של בני אדם, לנקות פגמים מהעור ולהפוך אותם למושלמים יותר, מה שקיבל את הכינוי העממי "לעשות פוטושופ"...

הראשונה היא הכי מומלצת שלנו למתחילים ולמי שרוצים תוצאות מעולות בקלות יחסית.


הנה אפליקציית Moldiv שעושה את כל אלה:

https://youtu.be/mopoC8z_bGI


אפליקציית Airbrush:

https://youtu.be/bPhMheUnBrY


ואפליקציית Pixlr שתטשטש את הרקע כמו בצילום מקצועי, תמחק את הצבעים איפה שתרצו, תסיר חצ'קונים ותוסיף פילטרים:

https://youtu.be/WINOMQG0vLM

קראו לה "I am Rich" והיא הייתה אפליקציה יקרה. אלה הימים הראשונים של האפ-סטור, חנות האפליקציות החדשה של האייפון. משתמשי האייפון הראשונים אימצו בהתלהבות את הקונספט החדש - הטלפון שלהם הפך למחשב והאפליקציות שבאפסטור הן התוכנות שיפעלו בו. ברוך הבא הסמארטפון!

אבל בתוך ימים אחדים העלה בחור בשם ארמין היינריך (Armin Heinrich) את מה שייחשב מיד בתור האפליקציה היקרה ביותר באפסטור. אבל מה שממש הפתיע בה הוא שאם קנית אותה, אז כשפתחת את “I am Rich”, ראית פשוט מסך בודד שבמרכזו תמונת יהלום. היה שם איזה משפט שאמר משהו שמתרכז למסר של "אני עשיר ומגיע לי".

האפליקציה נמכרה בסכום של $1000 לכל קונה. בתוך זמן קצר לא פחות מ-8 אנשים קנו אותה. היא הצליחה להעניק להיינריך הכנסה פשוטה של אלפי דולרים, במה שנחשב ל“כסף קל”.

היו שראו באפליקציה דרך לזהות שני סוגים של אנשים, שאולי חלק מהם הוא גם וגם. ראשית זיהית את העשירים. הם הרי יכולים להרשות לעצמם לרכוש אפליקציה שלא עושה דבר. אבל בעזרת “I am Rich” זיהית גם את האידיוטים, ששילמו רק כדי להיראות ולחשוב על עצמם כעשירים.

כך או כך, כשנחשפה המנטרה שהופיעה בה לרוכשים הגאים, היו רבים שציינו שאפילו הכתיב בה לא נכון, מה שהיווה לדבריהם הוכחה לכך שכל העניין היה עשוי רע ולא מקצועי לחלוטין.

מצד שני - “I am Rich” היוותה את ההוכחה הטובה ביותר לכך שאתה עשיר. כך שלפחות לכמה דקות זכו הקונים הגאים לנחת, עד שהתחילה לחלחל תחושה שמישהו סידר אותם...

אגב, היום משתמשים באפליקציה הזו כפרויקט למתחילים בקורסי תכנות. כל כך קל לכתוב אפליקציה כזו, שבעולם האפליקציות היא הצליחה להחליף בקלות את "Hello World" בתור השיעור הראשון בתכנות.


הנה הבעלים הגאה של אפליקציית "I am Rich" מציג אותה לציבור:

https://youtu.be/V78Q_ChKJDQ


דיווח טלוויזיוני על הסרת האפליקציה:

https://youtu.be/a0uaieYqhsQ


זו המנטרה העילגת שראו הקונים אחרי שהפעילו את האפליקציה שקנו:

https://youtu.be/G60OLcdajXo


סיפור ההצלחה המשונה של היינריך:

https://youtu.be/Os2axzJHbzA


האקרים הפיצו אותה עם הזמן בחינם:

https://youtu.be/g6TIfyn3iPo


אחריה יבואו עוד הרבה אפליקציות, אבל משעשעות הרבה יותר, כמו זו:

https://youtu.be/_IKvlwtybHk


ובלוגרים מתבדחים על התופעה שהיא מייצגת:

https://youtu.be/7ALCsEyn3mg?long=yes

לא הרבה פעמים קרה שמכשיר חדש מצליח, מיד עם צאתו, לחולל סערה בשוק שלם ולקחת אותו בסערה. זה מה שקרה ביום שבו הוכרז האייפון (iPhone) של חברת Apple. על הבמה עמד המנכ"ל האגדי של החברה, סטיב ג'ובס, והציג את הפלא ששינה את עולם הטלפון לתמיד.

המדהים הוא שהאייפון לא היה הראשון בשום דבר. לא הסמארטפון הראשון, לא הראשון שהיה לו מסך מגע, לא הטלפון הראשון עם מצלמה, או זה שמאפשר למשתמש להוריד ולקנות אפליקציות - אבל המכשיר הזה היה מגובש ומהודק והציע מכלול שסכומו היה גדול, הרבה יותר גדול מסכום כל המרכיבים שהוא הכיל. אה, והוא היה מעוצב להפליא... אבל זה הרגיל של Apple, לא?

בתחילה, המכשיר לא אמור היה להיות אלא אבולוציה של האייפוד, נגן המוסיקה המצליח של חברת אפל. סטיב ג'ובס בכלל לא רצה לייצר טלפון, אבל בכירי החברה לא הפסיקו לנדנד לו והוא נעתר.

המודל הראשון של האייפון לא היה טלפון טוב. רבים התלוננו שפשוט לא שומעים בו טוב. הגלישה באינטרנט הייתה איטית, הוא לא תמך בטכנולוגיות פלאש, היה יקר להחריד וכל האפליקציות בו היו של היצרנית עצמה. אבל זה לא הפריע לו להפוך להצלחה מסחררת ולסמל של כל מה שנחשק ב-2007.

בפרספקטיבה, האייפון הרעיד את עולם הטלפונים הניידים ושינה אותו לחלוטין. הוא הוליד תעשיות חדשות, הזניק את הכלכלה השיתופית ובכך שינה את הכלכלה העולמית ואת העולם כולו. בד בבד, חיסל האייפון את ענקיות המובייל הוותיקות. מי סופר היום את סוני אריקסון, את פאלם, את Windows phone, בלאקברי או נוקיה? - פעם הן היו ענקיות מובייל ומובילות שוק והיום - חברות שמנסות להחזיק מעמד מעל פני המים.

ההברקה הגדולה של האייפון הייתה הגלישה באינטרנט הרגיל. לא זה של ה-WAP, המוגבל והמקובל בכל הטלפונים הניידים עד אז. הגלישה הזו הפכה את הטלפון הנייד למה שהוא היום - מחשב בתנועה. היא גם יצרה מהר מאד את "כלכלת האפליקציות", שבתוך שנים ספורות הפכה לאחת הכלכלות החזקות בעולם. גם כאן התנגד בתחילה ג'ובס לפתוח את שוק האפליקציות למפתחים עצמאיים. אבל מרגע שנעתר, נפתח הסכר. אפליקציות מובייל, בנות שנים אחדות, שוות כיום יותר מתאגידים ותיקים ואדירים מהכלכלה הרגילה. הוליווד כולה לא מתקרבת לשווי של 5 האפליקציות המצליחות של ימינו. מותגים כמו ווטסאפ, Waze, גט טקסי או סנאפצ'ט, הם הקוקה קולה והלוויס החדשים. מעל מיליארד בני אדם פוקדים בכל יום את האפליקציות שנולדו באייפון והפכו ליומיום של כולנו ולמרכיב מרכזי בתרבות המודרנית.

וזה לא שאפל ניצחה בשוק כולו. אנדרואיד, מערכת הפעלה שגוגל קנתה ושחררה לכל היצרניות באופן חופשי, ניצחה אותה מזמן. המכשירים של המתחרים חזקים יותר ומכילים יותר פיצ'רים. גם סמסונג ולא אפל, היא יצרנית הסמארטפונים הגדולה בעולם. אבל האייפון ואפל הם עדיין מובילי השוק, אלו שכולם מביטים לראות מה החידושים שלהם, כדי לדעת מה המכשירים שלהם יכילו בשנה הבאה. הם עדיין המעוצבים ביותר, היקרים ביותר והנחשקים מכולם.


הנה האייפון והשינוי הבלתי נתפס שחולל (עברית):

https://youtu.be/7aT6Lbvm7Io


כך הוא הוצג האייפון הראשון:

https://youtu.be/vZYlhShD2oQ


מבט על המכשיר המהפכני, 10 שנים אחרי:

https://youtu.be/386sZZbzEc4


עוד מבט:

https://youtu.be/TtFQgqe3ZFA


מה שהוא חולל מאז:

https://youtu.be/pzlePBVu_Bs


הפרסומת הראשונה שלו:

https://youtu.be/6Bvfs4ai5XU


אחת הפרודיות שהמתחרים עושים על משתמשי האייפון:

https://youtu.be/SbmgV7Oyp0w


וכתבה נהדרת על השינויים שיוצרת ההתמכרות הזו באנושות:

https://youtu.be/RmVJ1acLGic?long=yes

האפליקציה המצליחה "אינסטגרם" (Instagram) היא הרבה מעבר לאפליקציית צילום. היא הפכה תוך זמן קצר מאד לרשת חברתית עצומה ומבוססת צילום.

הרעיון שכל חבר ברשת יכול לעקוב אחרי כל חבר אחר, לראות את צילומיו ולחוות באופן ויזואלי, חזותי, את החוויות שהוא עובר, הפך אותה להצלחה עולמית עצומה.

רכישת הרשת בידי פייסבוק, בעלת הרשת החברתית הגדולה והעשירה בעולם, רק הדגימה עד כמה הייתה אינסטגרם מדוייקת ומוצלחת במונחים חברתיים.

לא רבים יודעים שההשראה לפיתוח של "אינסטגרם" עלתה במוחו של המפתח שלה, קוין סיסטרום, מזכרונותיו ממצלמת האינסטמטיק שהייתה לו בילדותו. האינסטמטיק הייתה מצלמה זולה ששיווקה חברת קודאק החל משנות ה-60 לבני נוער וצעירים. המצלמה המצליחה הוציאה תמונות דומות ריבועיות שהפכו לסימן ההיכר של "צילומי צעירים".

סיסטרום, בוגר אוניברסיטת סטאנפורד ובעל חיבה לצילום, רצה ליצור אפליקציה שתהיה מעין אינסטמטיק בגרסת רטרו. שתתן את החוויה של התמונות של פעם, ביחד עם היכולות המדהימות של הצילום הסלולארי ויכולת העיבוד הדיגיטלי שלהן.

אגב, בשנת 2012 רכשה פייסבוק את אינסטגרם, במיליארד דולר. זה היה סכום דמיוני עבור אפליקציית תמונות צעירה, עם "בקושי" 30 מיליון משתמשים וללא הכנסות כלל. ב-2018 יש בה מיליארד משתמשים, היא שווה פי 100 וקולטת את כל הנוטשים של פייסבוק עצמה. עיסקה לא רעה לכנופיה של צוקרברג...


הנה סיפורה של אפליקציית אינסטגרם:

https://youtu.be/I5qDiJ3FVLA


מקור ההשראה - מצלמת האינסטמטיק של קודאק:

https://youtu.be/Uhg0UpFziQU


דברים שלא ידעתם על האינסטוש שלכם:

https://youtu.be/RVJZANaUg-0


גם באינסטגרם האשטג משנים את החיים:

https://youtu.be/qr2fv_rxUZU


היום נוצרו גם "שקרי אינסטגרם":

https://youtu.be/0EFHbruKEmw


מוזיאונים שנפתחו בשביל האינסטגרם:

https://youtu.be/Qx_r-dP22Ps


ויש אפילו מי שאופים עוגת אינסטגרם:

https://youtu.be/GlgTQ6-5LIQ

סטרימינג (Streaming), או "הזרמת מדיה", היא טכנולוגיית אינטרנט שבה מעבירים מדיה דיגיטלית, כמו מוסיקה, רדיו או וידאו, באופן רציף ומתמשך. המשתמש נהנה מהמדיה בזמן אמת, כשהיא משוגרת אליו דרך האינטרנט והוא לא נאלץ להמתין עד שתרד כולה למכשיר שלו ורק אז יוכל ליהנות ממנה (כך היו הדברים בעבר).

בימים שהמחשב הפך למוקד בידור מרכזי והטלפון הנייד שלנו הפך לכל כך הרבה יותר מטלפון, סטרימינג היא אחת התופעות החזקות ביותר בטכנולוגיה הבידורית המודרנית. שירותים כמו "ספוטיפיי" (Spotify) ו"אפל מיוזיק" (Apple music) מספקים שירים בהזרמה, מהשרתים שלהם לאוזניות שלכם. הצעירים של ימינו, דור ה-X אם תרצו, אפילו לא יודעים מהם קבצי mp3.

הרעיון הפשוט בסטרימינג הוא שמרגע שהמשתמשים "התחברו" לספק המדיה, תוכן כמו מוסיקה וסרטים מועברים אליהם באופן שוטף וכמעט ללא המתנה. בדרך זו מאפשר הסטרימינג התגברות על עומסי העברת המידע ברשת האינטרנט תוך האזנה קלה ורציפה למוסיקה מהענן, צפייה בשידורים חיים באינטרנט ובסרטים ממאגרים מקוונים.

יכולות נהדרות אלה גם עודדו את הפרסונליזציה של שירותים כאלה, שלומדים כיום את המשתמשים וממליצים להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים, למשל, שהם עשויים לאהוב. בכך הם מגבירים את הנאמנות לשירות, את השימוש בו וההמלצות עליו לחברים.

בסטרימינג משתמשים גם שירותי הווידאו, הסרטים וסדרות כמו יוטיוב (YouTube), או "נטפליקס" (Netflix), שנוהגים להזרים סרטונים וסרטים, גם באיכות גבוהה מאד - לטלוויזיות החכמות שבבית, למחשבים ולסמארטפונים בתנועה.

בשידור תוכן בסטרימינג, הוא מושמע או מוצג למשתמש, עוד בטרם הסתיים תהליך ההעברה של כל המידע המרכיב אותו. כלומר, כבר בזמן הזרמת התוכן דרך האינטרנט יכול המשתמש לשמוע או לצפות בחלק שכבר הספיק להגיע למחשבו או אל הטלפון שלו עד אותו הרגע.

השיטה לבצע זאת היא ב"הזרמת" המדיה בחלקים ולא בבת-אחת. במקום שהמשתמש יקבל את כל השיר למשל, ורק אז יתחיל להאזין לו, מועבר אליו חלק קטן מהשיר והוא מתחיל להתנגן, כשבזמן שהוא שומע את החלק שכבר אצלו, מוזרם אליו החלק הבא. כך מושמעים ברצף כל חלקי השיר, כיחידה אחת. כך בדיוק מנוגנים גם סרטים בסטרימינג, כשבכל שלב עוברים חלקים מהסרט (כמה אלפי פריימים), במקביל לצפייה בו.


הנה שוק הסטרימינג המודרני שבמרכזו נטפליקס (עברית):

https://youtu.be/aeeFnx0nzDI


הסבר על הסטרימינג ויתרונותיו:

https://youtu.be/UpbfcI7Zbqw


ספוטיפיי - שירות הסטרימינג המוסיקלי המוביל כיום (עברית):

https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s


והסטרימינג של המוזיקה הוא שהמליך סופית את הסינגל על פני האלבום (עברית):

https://youtu.be/pREu6urcI8k

פוקימון גו (Pokémon Go) היה המשחק הסלולארי, המדובר ביותר בשנת 2016, מבין משחקי האפליקציות של התקופה. המשחק שנולד משיתוף פעולה בין חברת המשחקים שפיתחה את Ingress ובין החברה של הפוקימונים הפך להצלחה גדולה.

המשחק הצליח קודם כל להוציא דור שלם מהבית ומהמחשב, אל המציאות שברחוב. שחקני המחשב נטשו אותו ויצאו ים הטלפון והאפליקציה אל הרחוב, לכיכר, אל חוף הים ואל השוק.

מה הם חיפשו? במה הם שיחקו?

האפליקציה התבססה על משחק מציאות רבודה, שהתלבש על הסביבה והמפה האמיתית שלה. המשתמש צריך היה פשוט ללכוד מפלצות דמיוניות, שהם הפוקימונים ושובצו בתמונת הנוף שמסביבו, דרך מסך הטלפון.

זה היה גאוני בפשטותו וממכר וגרם לצעירים לנוע המרחבים הפתוחים של העיר והשכונה. בכל פינה היו לפתע פוקימונים שצריך לתפוס.

משחק האפליקציה התבסס כמובן על סדרת הטלוויזיה "פוקימון" המיתולוגית. לפתע היא קצת שבה לחיי הילדים, מי שגדלו לבני נוער וצעירים ונהנו ממשחק מאתגר ואפילו מרגש, עונה ליצר האספנות והתחרות באחרים - אפליקציה חדשנית ומבוססת על מציאות רבודה.

הטרנד של פוקימון גן היה קולע, קצר ודי מהיר, כלומר הוא מיצה את עצמו די מהר, אבל הצליח להשאיר אחריו אבק לכל המתחרים על בני הנוער, שחלקם יצאו לפניו.

בדיעבד נחשב פוקימון גו לתחזית שלא התגשמה. היכולת שלו להניע את השחקנים במרחב האמיתי ולצוד פוקימונים ברחוב הייתה פורצת דרך. אבל נראה שמי שציפה לאבולוציה של משחקי מציאות רבודה, די התבדה.


הנה סיפורו של פוקימון גו:

https://youtu.be/gEb4UFIuXLM


שחקן בודד מספר בגוף ראשון ומצרף עוד שחקנים (עברית):

https://youtu.be/drOe0FcnRsA


מה היה קורה אם היו פוקימונים כאלה במציאות:

https://youtu.be/Jhmok_dL43w


כמובן שדי מהר הגיעו גם הפרודיות (עברית):

https://youtu.be/rkb9_hRxXOM


בואו להתנסות בפוקימון גו:

https://youtu.be/FZFre2n-nIQ?qr=yes

נניח שמישהו שוכר דירה יקרה והוא רוצה להקל על עצמו בהוצאות שכר הדירה, מה הוא יוכל לעשות? - האתר Airbnb למשל, הציע לבעלי דירות להשכיר את דירתם או חלק ממנה, לתיירים או מבקרים בעיר. תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האתרים המצליחים בעולם. ככה זה כשאתה חוסך לתיירים ומטיילים כסף רב במהלך הטיול או החופשה ובו-בזמן מאפשר לבעלי דירות ובתים להתפרנס או לפחות להשלים הכנסה.

לצד החיסכון הכספי, אתרים כמו airbandb ו-Housetrip מיועדים למטיילים שמחפשים את החוויה האותנטית ולא התיירותית. אנשים רבים אוהבים את החוויה של בילוי חופשה בין תושבי המקום, כחלק מהמקומיים, בשכונות המגורים, עם הבילויים והאוכל המקומי ולא במלונות מנוכרים ויקרים.

הכלכלה הזו קיבלה מהר מאוד תנופה והתפתחה לתצלחה של ממש. משיתוף חדר בבית היא הפכה לחברה להשכרה של דירות שלמות והתחברה לטרנד של כלכלת החלטורה, או הגיק אקונומי. זה אומר שרבים החלו לעבוד בהכנת הדירות להשכרה, ניקוי, קבלת האורחים וטיפול בהם בזמן השהייה במקום. כך נוצר ענף תעסוקה חדש לחלוטין ותעשייה של השכרת חדרים ודירות לחופשה ולטווח קצר.

כך, במהלך התפתחות מהירה מאד של התחום, גם השתלטו עליו חברות מסחריות, בעלי הון ומשקיעים מקצועיים. הללו רוכשים דירות והופכים אותן לדירות להשכרה יומית. למעשה, הם מנהלים "מלונות לרוחב" - אוסף של דירות להשכרה יומית, המפוזרות במקומות שונים בעיר ושהרווחים מהן גדולים, בעוד ההוצאות קטנות משמעותית מאלה של מלון רגיל.


הנה המיזם והרעיון השיתופי של הדירות:

https://youtu.be/YK5OQdxXbPM


משכירי הדירות מציגים מה טוב בהשכרת דירתם:

https://youtu.be/lVIz0ZbJikw


וכאן החברות המתחרות שמנהלות דירות כאלה (עברית):

https://youtu.be/7wAb0rqsPUQ

מציאות רבודה היא טכנולוגיה חדשנית בעולם המחשבים שמציגה רובד חדש על המציאות, או בפשטות - מידע נוסף על המציאות הנראית בתמונה.

במציאות הרבודה מוצגים לדרישת המשתמש מרכיבי מידע מהאינטרנט או ממקורות מידע אחרים. מרכיבי מידע אלו מתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת וניתנים לשליטה אינטראקטיבית, כלומר המשתמש יכול לשלוט בהצגתם באופנים שונים, כמו בפקודות קוליות, במסכי מגע ועוד.

מרכיבי המידע של המציאות הרבודה יכולים לכלול מידע כתוב, קולי או ויזואלי (ציורים, איורים וכדומה). ניתן להציג כך דגמים בתלת ממד של תמונה, הדגמות בווידאו של פריטים שאתם רואים בפוסטר, ספר, מודעה בעיתון וכך הלאה.

שימושי מציאות רבודה ניתן למצוא כיום באפליקציות סלולאר וטאבלטים, במשקפיים חכמים ועוד.


הנה סרטון עם דוגמאות של מציאות רבודה לחיי היום יום:

http://youtu.be/tnRJaHZH9lo?t=1m6s


שימוש במציאות רבודה כדי לתת מידע על מקומות בתל אביב:

http://youtu.be/KAp5xBQTMoE?t=5s


משחק מציאות רבודה לסמארטפונים, שבו מחפשים פוקימונים ומתחרים באחרים מי יתפוס אותם:

https://youtu.be/2sj2iQyBTQs


בקמפיין פוליטי הנשיא אובמה הצטלם במציאות רבודה עם בוחריו:

http://youtu.be/B4qsLf-S0I4


ומציאות רבודה בעולם הפרסום:

http://youtu.be/oH_LfXnklRw


באדריכלות המודרנית:

https://youtu.be/oGLb1cxGm-c


האמנות:

https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=3m17s&end=4m15s


החינוך:

https://youtu.be/Q_xF8ujj7ko


וסרט תיעודי על עולם המציאות הרבודה:

https://youtu.be/Xg4pKgXSJho?long=yes

אין הרבה חברות מסחריות דוגמת "ספוטיפיי" (Spotify), שבתוך שנים ספורות הפכו כה אהובות על הציבור. החברה מספקת שירים בהזרמה לכל מכשיר שיש לכם - לטלפון החכם, למחשב, טלוויזיה חכמה, עוזרת אישית או אפילו השעון החכם שלכם.

החברה השוודית הזו נותנת שירות מצוין ובמחיר סביר, תוך נגישות למיליוני שירים, אלבומים ורשימות השמעה (פלייליסטים) נהדרות של מוסיקה.

ספוטיפיי נחשבת לחברת הסטרימינג הגדולה בעולם, כלומר החברה להזרמת מוזיקה עם מספר המנויים הגדול בתבל. היא האחראית העיקרית למהפכת הסטרימינג, שגמלה מאות מיליוני צרכני מוסיקה מהורדות בלתי חוקיות של שירים ואלבומים, לטובת שירות בתשלום מלא. דמי המנוי הללו מתגמלים גם את ספוטיפיי כמובן, אבל גם את היוצרים ואת חברות התקליטים. לכם הם מספקים מוסיקה באיכות האזנה מצוינת, ישירות מהמקור.

אחד הצדדים הכי מעניינים ומיוחדים בשירות של ספוטיפיי הוא הפרסונליזציה שמופעלת בה. האלגוריתמים שלה לומדים בהתמדה את המשתמשים ומרבים להמליץ להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים שהם ורק הם עשויים לאהוב. זה הכי בולט בפיצ'ר שנקרא Discover Weekly. מדובר ברשימה שבועית מופלאה שעולה בכל יום שני ומציעה לך שירים ומוזיקה שהאלגוריתם הגאוני שלהם חושב שעשוי להתאים לטעמך השבוע.

וואו. בכך הופכת ספוטיפיי מעוד שירות להאזנה למוסיקה, יש רבים כאלה, לכלי מיוחד ומעולה לטיפוח הטעם המוסיקלי ולגילוי של שירים ומוסיקה חדשה שאנו עשויים לאהוב.

ובל נטעה - חברות רבות עושות פרסונליזציה. אבל נדיר מאוד למצוא שירות שמצליח לדייק כל כך וממש לתת שירות מיטבי למשתמשים שלו. חברת "נטפליקס" (Netflix), למשל, שנוהגת להזרים סדרות וסרטים לטלוויזיה ולמכשירים של מנוייה, לא מצליחה להמליץ על כך טוב ומפספסת המון. גם אם נחשוב שאולי קל יותר לנצח בתחום המוסיקה מאשר בסרטים או סדרות, כדאי להיות מודעים לכך שגם מתחרותיה של ספוטיפיי בתחום המוזיקה לא הצליחו להגיע ליכולות שלה. היא פשוט טובה. ויפה ונעימה ומגניבה... טוב, שוודית אבל למזלנו לא יקרה כמו שוודיה.


הנה ספוטיפיי (עברית):

https://youtu.be/jSrckknI__s


על המנוי (עברית):

https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s


זו למידת המכונה שמאפשרת לספוטיפיי להציע את הרשימה השבועית המופלאה שלהם:

https://youtu.be/ai_aImEbBRw


כך פועלת מערכת ההמלצות המצוינת של ספוטיפיי:

https://youtu.be/N_U4tEh9p_8


הסבר על התכונות, כולל הפרסונליזציה שעושה ספוטיפיי (עברית):

https://youtu.be/coNq64f99bA


וכל האבולוציה של תעשיית המוסיקה עד ספוטיפיי:

https://youtu.be/-bVketPj5to?long=yes

אפליקציית מפות, או אפליקציית ניווט סלולארי היא יישום לטלפון חכם שמחליף את מפות הכבישים והדרכים. אפליקציות המפות כוללות מפות דינמיות ונעזרות בטכנולוגיית ה-GPS (זיהוי מיקום של המשתמש על פי לוויינים) כדי לאפשר לנהג לדעת את מיקומו על המפה. אפליקציות כאלה משמשות בעיקר להכוונת נהגים. יש בהן בדרך כלל גם שכבות מידע נוספות בסביבת הנהג, כמו תחנות דלק, מלונות, מסעדות וכדומה. חלק מאפליקציות המפות אוספות מידע מהמשתמשים עצמם, על עומסי תנועה, מלכודות משטרה וכדומה. כך מסייעות האפליקציות לנהגים בהכוונה לכבישים שאין בהם פקקי תנועה, לנתיבים עמוסים פחות ובטוחים יותר.

במרבית יישומי המפות יש גם הדרכה קולית, שמאפשרת לנהג להשתמש בהן בצורה בטיחותית ופשוטה, בעת הנהיגה.


הנה אפליקציית המפות החברתית Waze הישראלית, שנמכרה ל-Google:

https://youtu.be/aRXSWXNF-fw


אפליקציית גוגל מפות, שגם מאפשרת להוריד את המפות לטלפון:

https://youtu.be/oVg7hx3srzo


ויש גם אפליקציית מפות לאופניים:

https://youtu.be/mi8L3m6EDpU

אפליקציית המפות הישראלית ווייז (Waze) היא יישום לטלפון חכם שניצח את החברות הגדולות בעולם. ווייז עשתה את זה בזכות המשתמשים שלה, או במילים אחרות, בזכות היותה רשת חברתית לנהיגה. האפליקציה של ווייז הפכה בתוך שנים אחדות מהיום שבו החל הסטארטאפ הישראלי לפעול, ללהיט גדול בתחום הניווט הסולארי.

ווייז הפכה למובילת השוק בזכות תכונותיה המיוחדות, כמו ההתראות לנהגים, שניתנו על ידי נהגים אחרים, היכולת שלה להרחיק את הנהג מפקקי תנועה, על ידי הפנייה לדרכים חלופיות, או כמו ההוראות הקוליות הידידותיות לנהג.

ווייז הוכרה באופן רשמי לאפליקציה הטובה בתחום, לאחר שחברת גוגל, בעצמה מפתחת אפליקציית ניווט מצוינת בשם "גוגל מפות", החליטה לרכוש אותה במיליארד דולר. בדיעבד ההערכה היא שהקנייה הייתה גם מסיבות של בליעת היריב החזק בתחום, שלא על מנת להשמידו, כמו שעושות חברות ביג טק עצומות בדרך כלל, אלא במקרה הזה על מנת להחזיק בו ולנצל את יתרונותיו גם להמשך פיתוחו אך גם לחיזוק "גוגל מפות", המצוינת אבל לא חברתית כמו ווייז, הכלי שפיתחה גוגל עצמה.


כך הוצגה Waze בעולם, על החדשנות החברתית שלה:

https://youtu.be/aRXSWXNF-fw


כאן היא מוצגת ברשת הטלוויזיה CNN שניסתה להבין את הפלא הישראלי:

https://youtu.be/_LUJnlT2dGg


ובחיוך - האם זה מה שמתרחש מאחורי הקלעים של האפליקציה Waze (עברית):

https://youtu.be/tfiYgCaOWM4

עוזרת וירטואלית אישית היא מערכת טכנולוגית, בצורת מכשיר או אפליקציה לטלפון הנייד, שמסייעים במציאת תשובות, ארגון לוח הפעילויות, תזכורות לדברים שביקשתם שתזכיר לכם ועוד.

עוזרות וירטואליות משתמשות במרכיבים של בינה מלאכותית כדי להבין ולמלא תפקידים מורכבים שעד לא מזמן רק בני-אדם הצליחו למלא. סייענים אישיים מודרניים מבינים "שפה טבעית" (Natural language) כלומר המשתמש מתקשרים איתם בדיבור רגיל ולא בשפת מחשב או בכתיבה. העוזרת הווירטואלית מדברת בזכות סינתסייזר קולי, שמייצר את הדיבור שלה.

בסמארטפונים כיום מוכרות העוזרות האישיות שנקראות סירי, קורטנה ו-Google Now - שלוש עוזרות כאלה, שפותחו למערכות הפעלה שונות.

עוזרת אישית שונה היא "אלקסה" (Alexa) שפותחה על ידי חברת אמזון. הסייעת הדיגיטלית הזו מתחרה בעוזרות הווירטואליות הללו אבל היא אינה אפליקציה אלא מוח שמוטמע במכשירים שפיתחה אמזון, כמו אמזון אקו (Amazon Echo), או אקו דוט הקומפקטי. אלו הם רמקולים חכמים, שמשוטטים בבית החכם ומאזינים לפקודות בני הבית. הם מסוגלים למלא הוראות מגוונות, החל מחיפוש מידע, דרך טיפול בהזמנות מוצרים ועד להשכמה, השמעת מוסיקה והפעלת מגוון שירותים של מפתחים עצמאיים, כמו הזמנת מוניות, שליחת פרחים וכדומה.

אמזון מתכננת בעצם ליצור מעין אב-בית דיגיטלי לעולם הבית החכם ולתחום המתפתח של "האינטרנט של הדברים", מה שאומר שמכשירי האקו יפתחו ממש בקרוב לבקשתכם את החנייה, ידליקו מזגן או את הדוד החשמלי ועוד. ואגב, גם גוגל נאו הוכנס לתוך מכשיר דומה.

כיום כבר ברור שהעולם הולך לעוזרות חכמות יותר ויותר, שיאפשר מגוון של תפקידים שכיום ממלאים בני אדם, לרוב מזכירות ועוזרות אישיות אנושיות, אך גם תחליף לשירותי מודיעין, אספקה של שירותים ומוצרים, תיאומי ביקורים ועוד.

באמצע שנת 2024 מתחילה תעשיית ה-AI במרוץ של פיתוח "סוכנים חכמים", שכבר זוכים לכינוי "סוכני AI" ויכולים לתקשר בקול אנושי ובשיחה רגילה ולהפוך לסוכן, מזכיר, מדען ותחקירן בו-זמנית, של כל אחד מאיתנו. זו עומדת להיות מהפכה מטורפת.


כך פועלת עוזרת אישית בסמארטפון:

http://youtu.be/vHMaSR7kjr4


השוואת היכולות בין עוזרות אישיות שונות:

http://youtu.be/Hg8mjR1TCNs


אקו דוט של אמזון והמכשיר המקביל של גוגל:

https://youtu.be/dAsZVQvjCt8


קדימון הסרט "Her" על אדם שמתאהב בעוזרת דיגיטלית שבטלפון שלו:

https://youtu.be/4F_tHMxx23I?t=6s


הנה הצ'טבוט המתקדם של Open AI שמשמש מתורגמן:

https://youtu.be/c2DFg53Zhvw


והדגמת GPT 4o שהופך לסוכן AI ועושה המון דברים:

https://youtu.be/DrKkKLEditU?long=yes

בשנים האחרונות אנו הולכים ונחשפים לשירותים, כמו פייסבוק שפתחה את שירות ההודעות שלה, Messenger, לצ'ט-בוטים (Chatbots) או ל-OpenAI שמנפיקה בוט חכם במיוחד כמו chatgpt ומאפשרת לאלפי שירותים של צ'אט בוטים כאלה להיווצר תוך זמן קצר, תוך התבססות על GPT, הבינה המלאכותית המדהימה שהיא פיתחה.

הן לא היחידות כמובן.

צ'אט בוטים הם רכיבי תוכנה קטנים, מעין תוכנות זעירות, שחוסכות לנו זמן ומאמץ. למעשה, הצ'אט-בוט הוא מעין רובוט תוכנה שמקבל מאיתנו הוראות ורץ לבצע.

יש בוטים אינטליגנטיים, המצוידים ביכולות של "עיבוד שפה טבעית" (NLP). כלומר, ניתן להתכתב עם בוטים שכאלה, ממש כאילו היו בני אנוש - כותבים להם בשפה יומיומית והם "מבינים" אותנו. היכולת של NLP לחסוך לנו כתיבה טכנית, בתחביר שמיועד להפעלת מכונה, כלומר באמצעות קוד, היא נפלאה.

בעתיד היכולת הזו תתפתח יותר ויותר ותקל את התקשורת מולם, מה עוד שכבר היום יש בוטים חכמים שמבינים דיבור אנושי ומנהלים שיחה קולית. כרגע, עם זאת, מרבית הבוטים עדיין מתבססים על בחירה מתוך תפריטי אפשרויות מוכנים מראש.

מסתבר שאת רוב הפעולות בעולם יכולים צ'ט-בוטים לבצע בלי למצמץ ולחסוך לנו זמן רב ואף שגיאות ששוות לא פעם לכסף. צ'אט בוט שמאפשר הזמנת פיצה, למשל, יחליף את איש הפיצריה שעונה לטלפון. לבקשתכם הוא יציג את התפריט, יאפשר להזמין, לבקש תוספות מתפריט או לבחור את מידת החריפות ולשלם בקלות ובמהירות. אחרי שהבוט מטפל בכל שלבי ההזמנה ומוציא הוראת הכנה למטבח הפיצריה, נותר ללקוח רק להמתין לפיצה המהבילה שתגיע אליו.

כלומר, כל מה שהיום עושים החבר'ה המותשים בסניף הפיצריה, יכול הבוט לבצע בנינוחות ממוחשבת ובדייקנות מביכה, היישר מהמסנג'ר של פייסבוק או מאפליקציות כמו ווטסאפ וטלגרם.

כמובן שמטרתה של פייסבוק היא שהמשתמשים יעשו הכל בפלטפורמה של החברה, מבלי להשתמש בתוכנות, אפליקציות או כלים חיצוניים. כמה שיותר נקבל אצלה בבית - נישאר עוד יותר זמן, נחזק את שביעות הרצון מהרשת החברתית שלה ובעיקר נכניס לה כסף...

על הדרך היא חוסכת לנו הורדה והתקנת של אפליקציה נפרדת לכל עסק, לימוד של הממשק של כל אפליקציה כזו (כלומר של הדרך שבה היא מתקשרת עם המשתמש) וכדומה.

צ'ט-בוטים הם לא דבר חדש. כבר בימי ה-IRC, עידן הדינוזאורים של הרשת, פעלו בוטים שונים שאפשרו ביצוע פעולות פשוטות מול תוכנה. היום יכולים גופים עסקיים ואתרים שונים לבצע פעולות דרך הצ'אט-בוטים, אבל הרעיון נשאר כשהיה - אדם מצ'טט עם תוכנה, שמבצעת בשבילו משימות.


הנה הסבר של הצ'ט בוטים החדשים:

https://youtu.be/mmmaLe8KM-o


מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק מציג את הצ'אטבוטים ומדגים:

https://youtu.be/EOYnFUJyOlQ


הסבר איך הצ'ט-בוט עובד:

https://youtu.be/MT4JWtm5n5M


ובפינת ההומור שלנו - זה מה שקורה כשמדענים נותנים לשני בוטים אינטליגנטיים לשוחח זה עם זה:

https://youtu.be/WnzlbyTZsQY

ליפ סינק או "ליפסינק" היא התאמה של תנועות השפתיים עם קול של שיר או דיבור וכדומה. כיום, משתמשים בליפ סינק רבים, כדי להעלות לאתרי וידאו כמו יוטיוב סרטונים שבהם הם "כאילו שרים" להיטי פופ מצליחים.

בהופעה חיה ובטלוויזיה משתמשים לעיתים בליפ סינק כדי להציג כאילו שרים, כשברקע מושמע פלייבק מלא, כולל השירה וה"זמרים" רק עושים תנועות שפתיים.

בהפקה של סרטים, ליפ סינק משמש לא פעם כדי להקליט באיכות טובה דיבורים שהוקלטו באיכות לא מספקת, או לדבב סרטים משפה זרה. גם דיבוב של דמויות בסרטי אנימציה דורש ליפ סינק.

בשנים האחרונות מצליחה בצורה מטורפת הרשת החברתית "טיקטוק" (TikTok), למעשה אפליקציית טיקטוק שהיא אבולוציה של אפליקציית "מיוזיקלי".

אם מיוזיקלי הביאה לסמארטפון את תופעת הליפ סינק, טיקטוק כבר מזמן אינה רק בעניין של ליפסינק. היא הפכה לתופעה חברתית של ילדים, בהמשך בני נוער ובשנות ה-20 של המאה החדשה גם פוליטיקאים והמון חברות מסחריות מתחזקים טיקטוק פעיל ומופרך, אבל יעיל בשיווק ותעמולה.

ואלה כבר מזמן לא רק סרטוני שטות וסטוריז שעולים לטיק טוק. אנשים רבים יוצרים בה תוכן בידורי ואינפורמטיבי. אפילו גוגל מרגיש את הזליגה ממנה אל טיקטוק. כי בזמן שכל חיפוש במאגר מפוצץ הפרסומות של גוגל מנפיק לא מעט אתרים שלא מנסים לעזור אלא לשווק ולמכור מוצרים, חיפוש בטיקטוק מוביל היום את המשתמשים לידע שנוצר על ידי בני אדם אמיתיים ובווידאו.


הנה שתי הראשונות בתולדות הליפסינק - פרימרמן ומייזל הישראליות שהצליחו בליפ סינק ל"היי" של ה"פיקסיז" ויצרו שיגעון עולמי:

http://youtu.be/-_CSo1gOd48


מופע שכולו ליפ סינק לשיר הודי ישן ויפה להפליא:

https://youtu.be/dGZb1kv5zW0


הרשת החברתית טיקטוק הפכה את הליפ סינק לטרנד עולמי מטורף (עברית):

https://youtu.be/ju-yW51YbsU


סרטון של כיתה שעושה ליפ סינק לשיר פופ, בצורה חיננית משהו:

https://youtu.be/UM0gO83sPqI?t=1m42s


וגם הפוך - יש תופעה שבה מלבישים דווקא שירה על קליפ קיים:

https://youtu.be/YjaZNYSt7o0?t=5s