שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה לאנשים לשלם עבור טרמפ במכוניות אובר?
רבים מאיתנו מכירים את אפליקציית המוניות Getit, הידועה בשמה הקודם "גט טקסי". אבל חברה עולמית מרתקת אף יותר היא Uber.
"אובר" היא חברה השונה בכך שהזמנת נסיעה באפליקציה שלה, לא תביא לכם נהגי מוניות הנוהגים באופן מקצועי במוניות, אלא אנשים פשוטים כמוכם, שיסיעו אתכם ברכבם הפרטי, בתמורה ל"השתתפות בהוצאות הנסיעה".
המרכאות, אגב, הן מפני שכולם כבר מבינים שלא מדובר כאן עוד בקארפול, שיתוף נסיעה של מישהו הנוסע ברכבו לכיוון מסוים, עם אנשים המעוניינים להצטרף אליו ומוכנים להשתתף בהוצאות שלו, אלא בשירות מוניות ללא מוניות. או בלשון אחרת - מוניות לא רשמיות, הנהוגות בידי בעליהן, בתמורה לדמי נסיעה מופחתים.
מדובר באחת הדוגמאות המוצלחות של עולם הכלכלה השיתופית. בעולם המודרני נוסעים כלי רכב רבים כשבתוכם אדם אחד. זה עניין טיפשי מהמון בחינות, כי מדובר גם בבזבוז של כסף רב על דלק וחנייה ובלאי של המכונית, אבל גם בפגיעה עצומה בסביבה, יצירת פקקי תנועה ענקיים, המבזבזים הון עתק למשק וזמן יקר לאנשים, ולא פחות מזה - מדובר בנסיעה בבדידות מזהירה, שבה אנשים מסתגרים לבדם במכונית לשעות ארוכות ונוהגים לבדם, מפקק לפקק, כשנם סגורים בתוך קופסה עם גלגלים.
כלכלת השיתוף מאפשרת לפתור את הבעיה הזו. שיתוף נסיעות או קארפול (carpool) מאפשר לכמה אנשים לנסוע ביחד במכונית אחת. נסיעה כזו היא זולה יותר ובחלק גדול מהמקרים גם מעניינת ומהנה יותר מנסיעה באמצעי תחבורה ציבורית רגילים.
הקארפול טובה לסביבה הרבה יותר, כי פחות מכוניות בכבישים פירושו פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקים. נסיעה כזו היא גם בטוחה יותר מטרמפים חינמיים אך מסוכנים, שניתן אולי לתפוס בצידי הדרך, אך מבלי לדעת באמת מי האדם שאוסף אותך לנסיעה.
גם לבעל הרכב זה משתלם. בנסיעה של כמה שעות, שווה לבזבז כמה דקות ולאסוף שותף לנסיעה שמשלם חלק מעלות הנסיעה. בנוסף, לרבים מהנהגים נחמד שיש עם מי לדבר ולהעביר את זמן הנסיעה הארוך והמונוטוני.
"אובר" לא לבד. אתרי אינטרנט, אפליקציות כמו Waze ומוביט ושירותים שיתופיים כמו BlaBlaCar, מאפשרים או אפשרו לחבר לקארפול את מי שמעוניינים לנסוע בחסכון אך לא רוצים לעשות זאת בתחבורה ציבורית.
באמצעות ה"קרפול" הם יכולים להצטרף לנסיעות למרחקים ארוכים של בעלי רכב הנוסעים לאותו יעד.
כאמור, גם בתוך הערים מצליחים מיזמים חברתיים לגרום לאנשים לנסוע כטרמפיסטים משלמים, במכוניות פרטיות במקום במוניות. סטארטאפים כמו Uber, Lyft ו-SideCar מציעים תחליף זול למוניות ולתחבורה הציבורית העירונית.
התמורה ברורה לכולם - הנוסע מוותר על נסיעה עם נהג מקצועי, תמורת נסיעה זולה יותר, עם בני אדם שכבר באפליקציה ועל פי דירוג הנוסעים הקודמים שלהם, ניתן לדעת מי הם יהיו, מה האיכות האנושית והמקצועית שלהם ועד כמה הם אמינים ומעניינים לשיחה טובה בדרך...
כך נראה שיתוף הנסיעות דרך אפליקציה (עברית):
https://youtu.be/k8XjBvA1Yus
יתרונות הקארפולינג:
https://youtu.be/e-gIHqeNwTY
פרסומת שמסבירה את היתרונות (עברית):
http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c
היתרונות הסביבתיים של שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/okD8RMpu2Vs
ומעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo
כיצד ספוטיפיי מחדדת לנו את הטעם המוסיקלי?
אין הרבה חברות מסחריות דוגמת "ספוטיפיי" (Spotify), שבתוך שנים ספורות הפכו כה אהובות על הציבור. החברה מספקת שירים בהזרמה לכל מכשיר שיש לכם - לטלפון החכם, למחשב, טלוויזיה חכמה, עוזרת אישית או אפילו השעון החכם שלכם.
החברה השוודית הזו נותנת שירות מצוין ובמחיר סביר, תוך נגישות למיליוני שירים, אלבומים ורשימות השמעה (פלייליסטים) נהדרות של מוסיקה.
ספוטיפיי נחשבת לחברת הסטרימינג הגדולה בעולם, כלומר החברה להזרמת מוזיקה עם מספר המנויים הגדול בתבל. היא האחראית העיקרית למהפכת הסטרימינג, שגמלה מאות מיליוני צרכני מוסיקה מהורדות בלתי חוקיות של שירים ואלבומים, לטובת שירות בתשלום מלא. דמי המנוי הללו מתגמלים גם את ספוטיפיי כמובן, אבל גם את היוצרים ואת חברות התקליטים. לכם הם מספקים מוסיקה באיכות האזנה מצוינת, ישירות מהמקור.
אחד הצדדים הכי מעניינים ומיוחדים בשירות של ספוטיפיי הוא הפרסונליזציה שמופעלת בה. האלגוריתמים שלה לומדים בהתמדה את המשתמשים ומרבים להמליץ להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים שהם ורק הם עשויים לאהוב. זה הכי בולט בפיצ'ר שנקרא Discover Weekly. מדובר ברשימה שבועית מופלאה שעולה בכל יום שני ומציעה לך שירים ומוזיקה שהאלגוריתם הגאוני שלהם חושב שעשוי להתאים לטעמך השבוע.
וואו. בכך הופכת ספוטיפיי מעוד שירות להאזנה למוסיקה, יש רבים כאלה, לכלי מיוחד ומעולה לטיפוח הטעם המוסיקלי ולגילוי של שירים ומוסיקה חדשה שאנו עשויים לאהוב.
ובל נטעה - חברות רבות עושות פרסונליזציה. אבל נדיר מאוד למצוא שירות שמצליח לדייק כל כך וממש לתת שירות מיטבי למשתמשים שלו. חברת "נטפליקס" (Netflix), למשל, שנוהגת להזרים סדרות וסרטים לטלוויזיה ולמכשירים של מנוייה, לא מצליחה להמליץ על כך טוב ומפספסת המון. גם אם נחשוב שאולי קל יותר לנצח בתחום המוסיקה מאשר בסרטים או סדרות, כדאי להיות מודעים לכך שגם מתחרותיה של ספוטיפיי בתחום המוזיקה לא הצליחו להגיע ליכולות שלה. היא פשוט טובה. ויפה ונעימה ומגניבה... טוב, שוודית אבל למזלנו לא יקרה כמו שוודיה.
הנה ספוטיפיי (עברית):
https://youtu.be/jSrckknI__s
על המנוי (עברית):
https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s
זו למידת המכונה שמאפשרת לספוטיפיי להציע את הרשימה השבועית המופלאה שלהם:
https://youtu.be/ai_aImEbBRw
כך פועלת מערכת ההמלצות המצוינת של ספוטיפיי:
https://youtu.be/N_U4tEh9p_8
הסבר על התכונות, כולל הפרסונליזציה שעושה ספוטיפיי (עברית):
https://youtu.be/coNq64f99bA
וכל האבולוציה של תעשיית המוסיקה עד ספוטיפיי:
https://youtu.be/-bVketPj5to?long=yes
מה התהליך המופלא שעברה אינסטגרם?
האפליקציה המצליחה "אינסטגרם" (Instagram) היא הרבה מעבר לאפליקציית צילום. היא הפכה תוך זמן קצר מאד לרשת חברתית עצומה ומבוססת צילום.
הרעיון שכל חבר ברשת יכול לעקוב אחרי כל חבר אחר, לראות את צילומיו ולחוות באופן ויזואלי, חזותי, את החוויות שהוא עובר, הפך אותה להצלחה עולמית עצומה.
רכישת הרשת בידי פייסבוק, בעלת הרשת החברתית הגדולה והעשירה בעולם, רק הדגימה עד כמה הייתה אינסטגרם מדוייקת ומוצלחת במונחים חברתיים.
לא רבים יודעים שההשראה לפיתוח של "אינסטגרם" עלתה במוחו של המפתח שלה, קוין סיסטרום, מזכרונותיו ממצלמת האינסטמטיק שהייתה לו בילדותו. האינסטמטיק הייתה מצלמה זולה ששיווקה חברת קודאק החל משנות ה-60 לבני נוער וצעירים. המצלמה המצליחה הוציאה תמונות דומות ריבועיות שהפכו לסימן ההיכר של "צילומי צעירים".
סיסטרום, בוגר אוניברסיטת סטאנפורד ובעל חיבה לצילום, רצה ליצור אפליקציה שתהיה מעין אינסטמטיק בגרסת רטרו. שתתן את החוויה של התמונות של פעם, ביחד עם היכולות המדהימות של הצילום הסלולארי ויכולת העיבוד הדיגיטלי שלהן.
אגב, בשנת 2012 רכשה פייסבוק את אינסטגרם, במיליארד דולר. זה היה סכום דמיוני עבור אפליקציית תמונות צעירה, עם "בקושי" 30 מיליון משתמשים וללא הכנסות כלל. ב-2018 יש בה מיליארד משתמשים, היא שווה פי 100 וקולטת את כל הנוטשים של פייסבוק עצמה. עיסקה לא רעה לכנופיה של צוקרברג...
הנה סיפורה של אפליקציית אינסטגרם:
https://youtu.be/I5qDiJ3FVLA
מקור ההשראה - מצלמת האינסטמטיק של קודאק:
https://youtu.be/Uhg0UpFziQU
דברים שלא ידעתם על האינסטוש שלכם:
https://youtu.be/RVJZANaUg-0
גם באינסטגרם האשטג משנים את החיים:
https://youtu.be/qr2fv_rxUZU
היום נוצרו גם "שקרי אינסטגרם":
https://youtu.be/0EFHbruKEmw
מוזיאונים שנפתחו בשביל האינסטגרם:
https://youtu.be/Qx_r-dP22Ps
ויש אפילו מי שאופים עוגת אינסטגרם:
https://youtu.be/GlgTQ6-5LIQ
מה טינדר שינה בעולם ההיכרויות?
טינדר (Tinder) היא אפליצקיית היכרויות ששיפרה משמעותית את אפשרויות ההיכרויות והדייטינג של צעירי דור ה-Y.
האפליקציה הזו המציאה רעיון חדשני כדי לחבר בין בני זוג פוטנציאליים. המשתמשים יכולים לדפדף אנשים ימינה או שמאלה. אם אהבת את המראה של מישהו? - דפדף ימינה. לא אהבת? - שמאלה!
כשיש התאמה, כלומר שני משתמשים שסימנו אחד את השני כמתאימים, רק אז הם יכולים לכתוב הודעה אחד לשני ולחשוב על דייט משותף בהמשך.
הרעיון התגלה כמעולה. כי כך נמנע מאנשים החשש הגדול שהצד השני "לא ירצה אותי". רק אם שניכם רציתם ותדעו ששניכם רציתם, תוכלו להתחיל רומן, או לפחות לבדוק את האפשרות. לעולם לא תדעו על כל מי שלא מצא בכם עניין.
אז נכון - זה היה עניין ראשוני, שטחי וכזה שמתמקד רק במראה החיצוני או בהופעה החיצונית של אדם - אבל אולי זו תחילתו של רומן או לפחות של "ידידות מופלאה".
בנוסף לזיהוי ה"הידלקות" בהופעה החיצונית של בן או בת הזוג, בטינדר גם המיקום שלכם כרגע קובע. האפליקציה מאפשרת למצוא פרטנר הנמצא קרוב למיקום הפיזי שלכם, מה שמאפשר מפגש מהיר ובדיקה של הפרטנר שאולי מצאתם לחיים.
עם הזמן גם הוסיפו עוד שירות, דרך פרופיל הטינדר. מדובר ביציאה לאירועים חברתיים, ביחד עם אנשים שנמצאים בקרבת מקום.
הנה הפלא השדכני המודרני של טינדר:
https://youtu.be/1sIyYQLSYng
מדריך טינדר קצר:
https://youtu.be/NJMXik1YOvw
הבעיות שמציבות אפליקציות ההיכרויות בנוסח טינדר (עברית):
https://youtu.be/qbOYVeJWN-8
האלגוריתם המתמטי של המתחרה הגדולה (מתורגם):
https://youtu.be/m9PiPlRuy6E
וגם היום יש אתרי שידוכים באינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/S6jHUg-Lqvg?long=yes
איך ווייז הישראלית ניווטה את העולם?
אפליקציית המפות הישראלית ווייז (Waze) היא יישום לטלפון חכם שניצח את החברות הגדולות בעולם. ווייז עשתה את זה בזכות המשתמשים שלה, או במילים אחרות, בזכות היותה רשת חברתית לנהיגה. האפליקציה של ווייז הפכה בתוך שנים אחדות מהיום שבו החל הסטארטאפ הישראלי לפעול, ללהיט גדול בתחום הניווט הסולארי.
ווייז הפכה למובילת השוק בזכות תכונותיה המיוחדות, כמו ההתראות לנהגים, שניתנו על ידי נהגים אחרים, היכולת שלה להרחיק את הנהג מפקקי תנועה, על ידי הפנייה לדרכים חלופיות, או כמו ההוראות הקוליות הידידותיות לנהג.
ווייז הוכרה באופן רשמי לאפליקציה הטובה בתחום, לאחר שחברת גוגל, בעצמה מפתחת אפליקציית ניווט מצוינת בשם "גוגל מפות", החליטה לרכוש אותה במיליארד דולר. בדיעבד ההערכה היא שהקנייה הייתה גם מסיבות של בליעת היריב החזק בתחום, שלא על מנת להשמידו, כמו שעושות חברות ביג טק עצומות בדרך כלל, אלא במקרה הזה על מנת להחזיק בו ולנצל את יתרונותיו גם להמשך פיתוחו אך גם לחיזוק "גוגל מפות", המצוינת אבל לא חברתית כמו ווייז, הכלי שפיתחה גוגל עצמה.
כך הוצגה Waze בעולם, על החדשנות החברתית שלה:
https://youtu.be/aRXSWXNF-fw
כאן היא מוצגת ברשת הטלוויזיה CNN שניסתה להבין את הפלא הישראלי:
https://youtu.be/_LUJnlT2dGg
ובחיוך - האם זה מה שמתרחש מאחורי הקלעים של האפליקציה Waze (עברית):
https://youtu.be/tfiYgCaOWM4
איך טוויטר הפך לכלי התקשורת המהיר בעולם?
טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו". אבל עם הזמן הוא היה לכלי התקשורת המשפיע ביותר בפוליטיקה העולמית.
הכל התחיל כשאחד המייסדים ראה להקת זרזירים ענקית בשמיים ושם לב איך שינוי כיוון של אחת מהן גורם מיד לאלפי האחרות לשנות את כיוונן אחריה (על התופעה ראו בתגית "זרזירים"). הוא חשב שיהיה מדהים ליצור רשת חברתית שמשפיעה במהירות כזו על השיח בעולם ועל החיים. משום כך הסמל של טוויטר הוא ציפור.
ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם מייסד אחר, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.
אגב, המייסדים לא רק קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר גם נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.
בשלב הראשון השירות די דשדש. אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!
במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.
כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.
מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.
גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.
גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.
מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.
טוויטר, שנרכשה על ידי המיליארדר אילון מאסק, "זכתה" לשם החדש X ולהרס משמעותי של השימוש בה. המשתמשים נטשו אותה בהמוניהם, עקב שינויים שהכניס האיש העשיר באופיה ובאופן שבו היא מנוטרת. שינויים אלה, לדברי מומחים ומשתמשים רבים, הפכו אותה לחממה אלימה ומסוכנת מתמיד.
הנה סיפורה של הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:
https://youtu.be/Fi9_tmEFa-s
ההיסטוריה של טוויטר:
http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc
השינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
מההתחלה הצנועה ועד לפלטפורמת התקשורת החשובה באינטרנט:
https://youtu.be/STZPjp1Z6mQ?long=yes
והסיפור של טוויטר עד להפיכתה לכל כך חשובה:
https://youtu.be/p8N0xN0ihMA?long=yes
מה המהפכה של ענקית הסטרימינג נטפליקס?
נטפליקס (Netflix) היא חברת הסטרימינג המצליחה והמהפכנית של עולם הטלוויזיה וללא ספק האבטיפוס של חברות הסטרימינג של ימינו בכלל. אם יש סיבה עיקרית לשלל המושגים החדשים בעולם הבידור הביתי, כמו בינג', "חותכי כבלים", התמכרות לסדרות, או "בית הקלפים" - קוראים לה נטפליקס.
היא החלה את דרכה בשנת 1997, כאתר להשכרת סרטי DVD שהובאו למזמין באמצעות שליח עד הבית. בתחילת הדרך היא די הצליחה, אבל כדי להתפתח מהר יותר החליטו היזמים להציע להנהלת רשת החנויות "בלוקבאסטר" לקנות את החברה שלהם בכ-2 מיליון דולר. הסכום היה קטן יחסית, אבל הם קיבלו תשובה שלילית. לאחר זמן מה, אגב, הם שבו וניסו להציע לענקית הזו לקנות אותם, הפעם ב-50 מיליון דולר, כי הם גדלו, אבל בלוקבאסטר שוב דחתה אותם והמנכ"ל שלה צחק עליהם בלגלוג.
שנים עברו ובהדרגה הפכה נטפליקס לאופנתית מאוד. המייסדים שלה עברו עליות וירידות אבל בהדרגה עשו זאת. המילניאלס, צעירי דור ה-Y, גילו אותם ורבים רבים הצטרפו אליה. ההצלחה הייתה כה גדולה עד שבהדרגה נטפליקס חיסלה לחלוטין את תעשיות המכונות האוטומטיות להשכרת סרטים. המכונות האלה היו חלק עיקרי בהכנסותיהן של רשתות דוגמת בלוקבסטר, שדחתה אותם בעבר.
כיום, ב-2019, יש לבלוקבאסטר 4 חנויות בלבד. נטפליקס, לעומת זאת, היא הצלחה גלובלית עצומה וחברה מצליחה כמעט בכל מקום שבו היא פועלת בעולם. שוויה מוערך ב-240 מיליארד דולר, יותר מזה של דיסני הענקית.
איך זה קרה?
במהלך השנים התפתחה נטפליקס והפכה למהפכנית. בדומה ליוטיוב, החליטה החברה ב-2007 לנסות ולאפשר צפייה ישירה בסרטים דרך האתר שלה. בשונה מיוטיוב, היא הציעה את השירות הזה בתשלום ובניגוד למרבית אתרי הצפייה הישירה - באופן חוקי לחלוטין. בצד הטכני, בדומה לה, התמקדה נטפליקס בהזרמה דרך האינטרנט, של תוכן ויזואלי, היישר לטלוויזיה החכמה או לממיר של מנוייה.
כך הפכה נטפליקס די מהר מאתר אינטרנט ששלח בדואר סרטים ב-DVD להשכרה, לחברת סטרימינג, שהשאירה מאחור גם את שירותי הכבלים וה-VOD המיושן שלהם.
השיטה הייתה פשוטה והיום היא נפוצה - תשלום חודשי מקנה למנוי גישה חופשית לכל התכנים, ללא פרסומות וכמובן מבלי שייאלץ להמתין שבוע שלם לפרק הבא. הבינג' נולד.
בשנת 2013 החלה נטפליקס להפיק גם תוכן טלוויזיה מקורי משלה. לסדרה הראשונה שלה קראו "בית הקלפים" והיא עשתה היסטוריה, כי מעתה נטפליקס לא תלוייה ברשתות השידור שימכרו לה סדרות. היום הן יודעות שהיא יכולה בלעדיהן אז הן מוכרות בלי עניינים. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
ב-2019 נטפליקס מזרימה סרטים וסדרות לכל פלטפורמה אפשרית. לטלוויזיות חכמות, סטרימרים וטאבלטים ועד ללפטופים וטלפונים חכמים. דומה שהיא בכל מקום.
היא ספקית התוכן הגדולה והמצליחה בעולם. עם שווי של כרבע טריליון דולר ורקורד של שינויים מרתקים בעולם הצפייה שהיא הצליחה להחדיר לדור ה-Y.
כי המהפכה הטלוויזיונית של "נטפליקס" מתבצעת בשלל פיתוחים טכנולוגיים ובינה מלאכותית חדשניים ואפקטיביים ביותר. אם זה האלגוריתם שיודע להמליץ על סדרות או סרטים שתאהב, על סמך מה שצפית בו בעבר. אם זה החיבור הישיר וללא עצירה, אל הפרק הבא בסדרה, מה שמעודד צפיית בינג' רציפה ואם זה היכולת לעבור ממכשיר למכשיר ולהמשיך לצפות בסרט או בפרק מהסדרה, בדיוק במקום שבו עצרת במכשיר הקודם.
אז אנחנו אולי עוצרים לבסוף את הצפייה, בכל זאת מחר עובדים או לומדים, אבל המכונה של נטפליקס פשוט לא עוצרת. קוראים לזה הצלחה.
הנה הסיפור של נטפליקס:
https://youtu.be/XL6zNexyt8o
נטפליקס בישראל (עברית):
https://youtu.be/oAVkuW3I3Xk
פרסומת של נטפליקס מהימים שבהם התחרות הייתה בחנויות:
https://youtu.be/EkIDUB3SpPY
ופרסומת לשירות הסטרימינג:
https://youtu.be/-Ii2kFWhRlc
מהם אתרי שיתוף דירות וחדרים דוגמת Airbnb?
נניח שמישהו שוכר דירה יקרה והוא רוצה להקל על עצמו בהוצאות שכר הדירה, מה הוא יוכל לעשות? - האתר Airbnb למשל, הציע לבעלי דירות להשכיר את דירתם או חלק ממנה, לתיירים או מבקרים בעיר. תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האתרים המצליחים בעולם. ככה זה כשאתה חוסך לתיירים ומטיילים כסף רב במהלך הטיול או החופשה ובו-בזמן מאפשר לבעלי דירות ובתים להתפרנס או לפחות להשלים הכנסה.
לצד החיסכון הכספי, אתרים כמו airbandb ו-Housetrip מיועדים למטיילים שמחפשים את החוויה האותנטית ולא התיירותית. אנשים רבים אוהבים את החוויה של בילוי חופשה בין תושבי המקום, כחלק מהמקומיים, בשכונות המגורים, עם הבילויים והאוכל המקומי ולא במלונות מנוכרים ויקרים.
הכלכלה הזו קיבלה מהר מאוד תנופה והתפתחה לתצלחה של ממש. משיתוף חדר בבית היא הפכה לחברה להשכרה של דירות שלמות והתחברה לטרנד של כלכלת החלטורה, או הגיק אקונומי. זה אומר שרבים החלו לעבוד בהכנת הדירות להשכרה, ניקוי, קבלת האורחים וטיפול בהם בזמן השהייה במקום. כך נוצר ענף תעסוקה חדש לחלוטין ותעשייה של השכרת חדרים ודירות לחופשה ולטווח קצר.
כך, במהלך התפתחות מהירה מאד של התחום, גם השתלטו עליו חברות מסחריות, בעלי הון ומשקיעים מקצועיים. הללו רוכשים דירות והופכים אותן לדירות להשכרה יומית. למעשה, הם מנהלים "מלונות לרוחב" - אוסף של דירות להשכרה יומית, המפוזרות במקומות שונים בעיר ושהרווחים מהן גדולים, בעוד ההוצאות קטנות משמעותית מאלה של מלון רגיל.
הנה המיזם והרעיון השיתופי של הדירות:
https://youtu.be/YK5OQdxXbPM
משכירי הדירות מציגים מה טוב בהשכרת דירתם:
https://youtu.be/lVIz0ZbJikw
וכאן החברות המתחרות שמנהלות דירות כאלה (עברית):
https://youtu.be/7wAb0rqsPUQ
מהו הסיפור המופלא של האתר יוטיוב?
כל אחד מאיתנו מכיר את אתר הווידאו המוביל YouTube. זהו האתר השלישי באינטרנט בכמות הצופים בו העולם ואתר הווידאו החשוב ביותר בתבל. אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה.
יוטיוב נוסד על ידי שלושה עובדים של חברת אינטרנט אחרת, חברת פייפאל, צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים. השלושה רצו ליצור אתר שמאפשר להעביר קבצי וידאו ואודיו גדולים דרך האינטרנט.
בתחילה הוא הוצג כאתר שמאפשר לגולשים לשתף בתוכן שלהם, כמו סרטוני וידאו שצילמו וכדומה. כבר הסרטון הראשון שהועלה הדגים זאת - אחד המייסדים צולם בו מבקר בגן החיות. בדצמבר 2005 האתר יוטיוב עלה לאוויר ושנה לאחר מכן הוא נרכש בסכום של 1.65 מיליארד דולר, על ידי חברת גוגל.
חברת גוגל הפכה אותו בשנים שלאחר מכן לאחד האתרים הגדולים באינטרנט והשביחה את מערך השרתים שלו, כך שינגן סרטונים ברצף, כמעט בכל מקום בעולם. הוא גם החל לעבוד בשפות שונות ומול מדינות שונות וכך אפשרה גוגל פרסומות מקומיות ומכניסות יותר.
אם בשנים הראשונות הפסידה כסף רב, בשל התפעול היקר של יוטיוב, כיום היא מרוויחה מיליארדי דולרים בשנה ממנו בלבד!
כיום יוטיוב הוא חלק מהגורמים המאיימים על הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותה. מעל 20 שעות של וידאו עולים לאתר בכל דקה! - אחרי שהאתר שינה את תרבות הצפייה לצפייה בסרטונים קצרים, גוגל מציבה אותו כאחד מגורמי השינוי לעבר "טלוויזיית האינטרנט", כפי שתהיה בעתיד ומעלה אליו סדרות וסרטים רבים באורך מלא.
מרגע ששמה דגש על הצעה של תכני וידאו מותאמים למשתמש ועל אלגוריתם המלצה שתמיד יודע מה מעניין אותנו ומציע לנו עוד מהם, יוטיוב הייתה לדוגמה מעולה ל"זנב הארוך" של הקליפים והסרטונים.
הכוונה היא שאם בטלוויזיה צופים בסרטונים והקליפים הפופולאריים בלבד (הרייטינג קובע.), ביוטיוב מופיעים מיליוני סרטונים, שחלק גדול מהם לא מעניין את ההמונים, אלא אנשים ספורים בלבד. שום תחנת טלוויזיה, בית קולנוע או אמצעי אחר, לא יכולים היו לספק את העניין של רבים מאיתנו בסרטונים נשכחים שכאלה ויוטיוב עושה זאת מצוין. הוא גם מדביק אותנו אליו, במה שנקרא אנגייג'מנט, ומרוויח בדרך המון כסף מהמפרסמים.
הנה הסרטון הראשון שהועלה ליוטיוב - בידי ג'אווד קארים, אחד המייסדים שביקר בגן חיות:
https://youtu.be/jNQXAC9IVRw
תיאור באנימציה של האבולוציה של יוטיוב- כיצד התפתח האתר מיומו הראשון ועד היום:
https://youtu.be/7xVzQXPepo8
בלוגר סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב:
http://youtu.be/x2NQiVcdZRY
כמה עובדות מעניינות על אתר הווידאו המוביל בעולם (עברית):
https://youtu.be/EKvt1idqXxY?t=16
וכך התחיל סיפורו של השירות ששינה את העולם:
https://youtu.be/P4dT-lW9260?long=yes
רבים מאיתנו מכירים את אפליקציית המוניות Getit, הידועה בשמה הקודם "גט טקסי". אבל חברה עולמית מרתקת אף יותר היא Uber.
"אובר" היא חברה השונה בכך שהזמנת נסיעה באפליקציה שלה, לא תביא לכם נהגי מוניות הנוהגים באופן מקצועי במוניות, אלא אנשים פשוטים כמוכם, שיסיעו אתכם ברכבם הפרטי, בתמורה ל"השתתפות בהוצאות הנסיעה".
המרכאות, אגב, הן מפני שכולם כבר מבינים שלא מדובר כאן עוד בקארפול, שיתוף נסיעה של מישהו הנוסע ברכבו לכיוון מסוים, עם אנשים המעוניינים להצטרף אליו ומוכנים להשתתף בהוצאות שלו, אלא בשירות מוניות ללא מוניות. או בלשון אחרת - מוניות לא רשמיות, הנהוגות בידי בעליהן, בתמורה לדמי נסיעה מופחתים.
מדובר באחת הדוגמאות המוצלחות של עולם הכלכלה השיתופית. בעולם המודרני נוסעים כלי רכב רבים כשבתוכם אדם אחד. זה עניין טיפשי מהמון בחינות, כי מדובר גם בבזבוז של כסף רב על דלק וחנייה ובלאי של המכונית, אבל גם בפגיעה עצומה בסביבה, יצירת פקקי תנועה ענקיים, המבזבזים הון עתק למשק וזמן יקר לאנשים, ולא פחות מזה - מדובר בנסיעה בבדידות מזהירה, שבה אנשים מסתגרים לבדם במכונית לשעות ארוכות ונוהגים לבדם, מפקק לפקק, כשנם סגורים בתוך קופסה עם גלגלים.
כלכלת השיתוף מאפשרת לפתור את הבעיה הזו. שיתוף נסיעות או קארפול (carpool) מאפשר לכמה אנשים לנסוע ביחד במכונית אחת. נסיעה כזו היא זולה יותר ובחלק גדול מהמקרים גם מעניינת ומהנה יותר מנסיעה באמצעי תחבורה ציבורית רגילים.
הקארפול טובה לסביבה הרבה יותר, כי פחות מכוניות בכבישים פירושו פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקים. נסיעה כזו היא גם בטוחה יותר מטרמפים חינמיים אך מסוכנים, שניתן אולי לתפוס בצידי הדרך, אך מבלי לדעת באמת מי האדם שאוסף אותך לנסיעה.
גם לבעל הרכב זה משתלם. בנסיעה של כמה שעות, שווה לבזבז כמה דקות ולאסוף שותף לנסיעה שמשלם חלק מעלות הנסיעה. בנוסף, לרבים מהנהגים נחמד שיש עם מי לדבר ולהעביר את זמן הנסיעה הארוך והמונוטוני.
"אובר" לא לבד. אתרי אינטרנט, אפליקציות כמו Waze ומוביט ושירותים שיתופיים כמו BlaBlaCar, מאפשרים או אפשרו לחבר לקארפול את מי שמעוניינים לנסוע בחסכון אך לא רוצים לעשות זאת בתחבורה ציבורית.
באמצעות ה"קרפול" הם יכולים להצטרף לנסיעות למרחקים ארוכים של בעלי רכב הנוסעים לאותו יעד.
כאמור, גם בתוך הערים מצליחים מיזמים חברתיים לגרום לאנשים לנסוע כטרמפיסטים משלמים, במכוניות פרטיות במקום במוניות. סטארטאפים כמו Uber, Lyft ו-SideCar מציעים תחליף זול למוניות ולתחבורה הציבורית העירונית.
התמורה ברורה לכולם - הנוסע מוותר על נסיעה עם נהג מקצועי, תמורת נסיעה זולה יותר, עם בני אדם שכבר באפליקציה ועל פי דירוג הנוסעים הקודמים שלהם, ניתן לדעת מי הם יהיו, מה האיכות האנושית והמקצועית שלהם ועד כמה הם אמינים ומעניינים לשיחה טובה בדרך...
כך נראה שיתוף הנסיעות דרך אפליקציה (עברית):
https://youtu.be/k8XjBvA1Yus
יתרונות הקארפולינג:
https://youtu.be/e-gIHqeNwTY
פרסומת שמסבירה את היתרונות (עברית):
http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c
היתרונות הסביבתיים של שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/okD8RMpu2Vs
ומעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo
אין הרבה חברות מסחריות דוגמת "ספוטיפיי" (Spotify), שבתוך שנים ספורות הפכו כה אהובות על הציבור. החברה מספקת שירים בהזרמה לכל מכשיר שיש לכם - לטלפון החכם, למחשב, טלוויזיה חכמה, עוזרת אישית או אפילו השעון החכם שלכם.
החברה השוודית הזו נותנת שירות מצוין ובמחיר סביר, תוך נגישות למיליוני שירים, אלבומים ורשימות השמעה (פלייליסטים) נהדרות של מוסיקה.
ספוטיפיי נחשבת לחברת הסטרימינג הגדולה בעולם, כלומר החברה להזרמת מוזיקה עם מספר המנויים הגדול בתבל. היא האחראית העיקרית למהפכת הסטרימינג, שגמלה מאות מיליוני צרכני מוסיקה מהורדות בלתי חוקיות של שירים ואלבומים, לטובת שירות בתשלום מלא. דמי המנוי הללו מתגמלים גם את ספוטיפיי כמובן, אבל גם את היוצרים ואת חברות התקליטים. לכם הם מספקים מוסיקה באיכות האזנה מצוינת, ישירות מהמקור.
אחד הצדדים הכי מעניינים ומיוחדים בשירות של ספוטיפיי הוא הפרסונליזציה שמופעלת בה. האלגוריתמים שלה לומדים בהתמדה את המשתמשים ומרבים להמליץ להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים שהם ורק הם עשויים לאהוב. זה הכי בולט בפיצ'ר שנקרא Discover Weekly. מדובר ברשימה שבועית מופלאה שעולה בכל יום שני ומציעה לך שירים ומוזיקה שהאלגוריתם הגאוני שלהם חושב שעשוי להתאים לטעמך השבוע.
וואו. בכך הופכת ספוטיפיי מעוד שירות להאזנה למוסיקה, יש רבים כאלה, לכלי מיוחד ומעולה לטיפוח הטעם המוסיקלי ולגילוי של שירים ומוסיקה חדשה שאנו עשויים לאהוב.
ובל נטעה - חברות רבות עושות פרסונליזציה. אבל נדיר מאוד למצוא שירות שמצליח לדייק כל כך וממש לתת שירות מיטבי למשתמשים שלו. חברת "נטפליקס" (Netflix), למשל, שנוהגת להזרים סדרות וסרטים לטלוויזיה ולמכשירים של מנוייה, לא מצליחה להמליץ על כך טוב ומפספסת המון. גם אם נחשוב שאולי קל יותר לנצח בתחום המוסיקה מאשר בסרטים או סדרות, כדאי להיות מודעים לכך שגם מתחרותיה של ספוטיפיי בתחום המוזיקה לא הצליחו להגיע ליכולות שלה. היא פשוט טובה. ויפה ונעימה ומגניבה... טוב, שוודית אבל למזלנו לא יקרה כמו שוודיה.
הנה ספוטיפיי (עברית):
https://youtu.be/jSrckknI__s
על המנוי (עברית):
https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s
זו למידת המכונה שמאפשרת לספוטיפיי להציע את הרשימה השבועית המופלאה שלהם:
https://youtu.be/ai_aImEbBRw
כך פועלת מערכת ההמלצות המצוינת של ספוטיפיי:
https://youtu.be/N_U4tEh9p_8
הסבר על התכונות, כולל הפרסונליזציה שעושה ספוטיפיי (עברית):
https://youtu.be/coNq64f99bA
וכל האבולוציה של תעשיית המוסיקה עד ספוטיפיי:
https://youtu.be/-bVketPj5to?long=yes
האפליקציה המצליחה "אינסטגרם" (Instagram) היא הרבה מעבר לאפליקציית צילום. היא הפכה תוך זמן קצר מאד לרשת חברתית עצומה ומבוססת צילום.
הרעיון שכל חבר ברשת יכול לעקוב אחרי כל חבר אחר, לראות את צילומיו ולחוות באופן ויזואלי, חזותי, את החוויות שהוא עובר, הפך אותה להצלחה עולמית עצומה.
רכישת הרשת בידי פייסבוק, בעלת הרשת החברתית הגדולה והעשירה בעולם, רק הדגימה עד כמה הייתה אינסטגרם מדוייקת ומוצלחת במונחים חברתיים.
לא רבים יודעים שההשראה לפיתוח של "אינסטגרם" עלתה במוחו של המפתח שלה, קוין סיסטרום, מזכרונותיו ממצלמת האינסטמטיק שהייתה לו בילדותו. האינסטמטיק הייתה מצלמה זולה ששיווקה חברת קודאק החל משנות ה-60 לבני נוער וצעירים. המצלמה המצליחה הוציאה תמונות דומות ריבועיות שהפכו לסימן ההיכר של "צילומי צעירים".
סיסטרום, בוגר אוניברסיטת סטאנפורד ובעל חיבה לצילום, רצה ליצור אפליקציה שתהיה מעין אינסטמטיק בגרסת רטרו. שתתן את החוויה של התמונות של פעם, ביחד עם היכולות המדהימות של הצילום הסלולארי ויכולת העיבוד הדיגיטלי שלהן.
אגב, בשנת 2012 רכשה פייסבוק את אינסטגרם, במיליארד דולר. זה היה סכום דמיוני עבור אפליקציית תמונות צעירה, עם "בקושי" 30 מיליון משתמשים וללא הכנסות כלל. ב-2018 יש בה מיליארד משתמשים, היא שווה פי 100 וקולטת את כל הנוטשים של פייסבוק עצמה. עיסקה לא רעה לכנופיה של צוקרברג...
הנה סיפורה של אפליקציית אינסטגרם:
https://youtu.be/I5qDiJ3FVLA
מקור ההשראה - מצלמת האינסטמטיק של קודאק:
https://youtu.be/Uhg0UpFziQU
דברים שלא ידעתם על האינסטוש שלכם:
https://youtu.be/RVJZANaUg-0
גם באינסטגרם האשטג משנים את החיים:
https://youtu.be/qr2fv_rxUZU
היום נוצרו גם "שקרי אינסטגרם":
https://youtu.be/0EFHbruKEmw
מוזיאונים שנפתחו בשביל האינסטגרם:
https://youtu.be/Qx_r-dP22Ps
ויש אפילו מי שאופים עוגת אינסטגרם:
https://youtu.be/GlgTQ6-5LIQ
טינדר (Tinder) היא אפליצקיית היכרויות ששיפרה משמעותית את אפשרויות ההיכרויות והדייטינג של צעירי דור ה-Y.
האפליקציה הזו המציאה רעיון חדשני כדי לחבר בין בני זוג פוטנציאליים. המשתמשים יכולים לדפדף אנשים ימינה או שמאלה. אם אהבת את המראה של מישהו? - דפדף ימינה. לא אהבת? - שמאלה!
כשיש התאמה, כלומר שני משתמשים שסימנו אחד את השני כמתאימים, רק אז הם יכולים לכתוב הודעה אחד לשני ולחשוב על דייט משותף בהמשך.
הרעיון התגלה כמעולה. כי כך נמנע מאנשים החשש הגדול שהצד השני "לא ירצה אותי". רק אם שניכם רציתם ותדעו ששניכם רציתם, תוכלו להתחיל רומן, או לפחות לבדוק את האפשרות. לעולם לא תדעו על כל מי שלא מצא בכם עניין.
אז נכון - זה היה עניין ראשוני, שטחי וכזה שמתמקד רק במראה החיצוני או בהופעה החיצונית של אדם - אבל אולי זו תחילתו של רומן או לפחות של "ידידות מופלאה".
בנוסף לזיהוי ה"הידלקות" בהופעה החיצונית של בן או בת הזוג, בטינדר גם המיקום שלכם כרגע קובע. האפליקציה מאפשרת למצוא פרטנר הנמצא קרוב למיקום הפיזי שלכם, מה שמאפשר מפגש מהיר ובדיקה של הפרטנר שאולי מצאתם לחיים.
עם הזמן גם הוסיפו עוד שירות, דרך פרופיל הטינדר. מדובר ביציאה לאירועים חברתיים, ביחד עם אנשים שנמצאים בקרבת מקום.
הנה הפלא השדכני המודרני של טינדר:
https://youtu.be/1sIyYQLSYng
מדריך טינדר קצר:
https://youtu.be/NJMXik1YOvw
הבעיות שמציבות אפליקציות ההיכרויות בנוסח טינדר (עברית):
https://youtu.be/qbOYVeJWN-8
האלגוריתם המתמטי של המתחרה הגדולה (מתורגם):
https://youtu.be/m9PiPlRuy6E
וגם היום יש אתרי שידוכים באינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/S6jHUg-Lqvg?long=yes
אפליקציות מובילות
אפליקציית המפות הישראלית ווייז (Waze) היא יישום לטלפון חכם שניצח את החברות הגדולות בעולם. ווייז עשתה את זה בזכות המשתמשים שלה, או במילים אחרות, בזכות היותה רשת חברתית לנהיגה. האפליקציה של ווייז הפכה בתוך שנים אחדות מהיום שבו החל הסטארטאפ הישראלי לפעול, ללהיט גדול בתחום הניווט הסולארי.
ווייז הפכה למובילת השוק בזכות תכונותיה המיוחדות, כמו ההתראות לנהגים, שניתנו על ידי נהגים אחרים, היכולת שלה להרחיק את הנהג מפקקי תנועה, על ידי הפנייה לדרכים חלופיות, או כמו ההוראות הקוליות הידידותיות לנהג.
ווייז הוכרה באופן רשמי לאפליקציה הטובה בתחום, לאחר שחברת גוגל, בעצמה מפתחת אפליקציית ניווט מצוינת בשם "גוגל מפות", החליטה לרכוש אותה במיליארד דולר. בדיעבד ההערכה היא שהקנייה הייתה גם מסיבות של בליעת היריב החזק בתחום, שלא על מנת להשמידו, כמו שעושות חברות ביג טק עצומות בדרך כלל, אלא במקרה הזה על מנת להחזיק בו ולנצל את יתרונותיו גם להמשך פיתוחו אך גם לחיזוק "גוגל מפות", המצוינת אבל לא חברתית כמו ווייז, הכלי שפיתחה גוגל עצמה.
כך הוצגה Waze בעולם, על החדשנות החברתית שלה:
https://youtu.be/aRXSWXNF-fw
כאן היא מוצגת ברשת הטלוויזיה CNN שניסתה להבין את הפלא הישראלי:
https://youtu.be/_LUJnlT2dGg
ובחיוך - האם זה מה שמתרחש מאחורי הקלעים של האפליקציה Waze (עברית):
https://youtu.be/tfiYgCaOWM4
טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו". אבל עם הזמן הוא היה לכלי התקשורת המשפיע ביותר בפוליטיקה העולמית.
הכל התחיל כשאחד המייסדים ראה להקת זרזירים ענקית בשמיים ושם לב איך שינוי כיוון של אחת מהן גורם מיד לאלפי האחרות לשנות את כיוונן אחריה (על התופעה ראו בתגית "זרזירים"). הוא חשב שיהיה מדהים ליצור רשת חברתית שמשפיעה במהירות כזו על השיח בעולם ועל החיים. משום כך הסמל של טוויטר הוא ציפור.
ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם מייסד אחר, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.
אגב, המייסדים לא רק קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר גם נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.
בשלב הראשון השירות די דשדש. אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!
במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.
כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.
מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.
גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.
גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.
מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.
טוויטר, שנרכשה על ידי המיליארדר אילון מאסק, "זכתה" לשם החדש X ולהרס משמעותי של השימוש בה. המשתמשים נטשו אותה בהמוניהם, עקב שינויים שהכניס האיש העשיר באופיה ובאופן שבו היא מנוטרת. שינויים אלה, לדברי מומחים ומשתמשים רבים, הפכו אותה לחממה אלימה ומסוכנת מתמיד.
הנה סיפורה של הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:
https://youtu.be/Fi9_tmEFa-s
ההיסטוריה של טוויטר:
http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc
השינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
מההתחלה הצנועה ועד לפלטפורמת התקשורת החשובה באינטרנט:
https://youtu.be/STZPjp1Z6mQ?long=yes
והסיפור של טוויטר עד להפיכתה לכל כך חשובה:
https://youtu.be/p8N0xN0ihMA?long=yes
נטפליקס (Netflix) היא חברת הסטרימינג המצליחה והמהפכנית של עולם הטלוויזיה וללא ספק האבטיפוס של חברות הסטרימינג של ימינו בכלל. אם יש סיבה עיקרית לשלל המושגים החדשים בעולם הבידור הביתי, כמו בינג', "חותכי כבלים", התמכרות לסדרות, או "בית הקלפים" - קוראים לה נטפליקס.
היא החלה את דרכה בשנת 1997, כאתר להשכרת סרטי DVD שהובאו למזמין באמצעות שליח עד הבית. בתחילת הדרך היא די הצליחה, אבל כדי להתפתח מהר יותר החליטו היזמים להציע להנהלת רשת החנויות "בלוקבאסטר" לקנות את החברה שלהם בכ-2 מיליון דולר. הסכום היה קטן יחסית, אבל הם קיבלו תשובה שלילית. לאחר זמן מה, אגב, הם שבו וניסו להציע לענקית הזו לקנות אותם, הפעם ב-50 מיליון דולר, כי הם גדלו, אבל בלוקבאסטר שוב דחתה אותם והמנכ"ל שלה צחק עליהם בלגלוג.
שנים עברו ובהדרגה הפכה נטפליקס לאופנתית מאוד. המייסדים שלה עברו עליות וירידות אבל בהדרגה עשו זאת. המילניאלס, צעירי דור ה-Y, גילו אותם ורבים רבים הצטרפו אליה. ההצלחה הייתה כה גדולה עד שבהדרגה נטפליקס חיסלה לחלוטין את תעשיות המכונות האוטומטיות להשכרת סרטים. המכונות האלה היו חלק עיקרי בהכנסותיהן של רשתות דוגמת בלוקבסטר, שדחתה אותם בעבר.
כיום, ב-2019, יש לבלוקבאסטר 4 חנויות בלבד. נטפליקס, לעומת זאת, היא הצלחה גלובלית עצומה וחברה מצליחה כמעט בכל מקום שבו היא פועלת בעולם. שוויה מוערך ב-240 מיליארד דולר, יותר מזה של דיסני הענקית.
איך זה קרה?
במהלך השנים התפתחה נטפליקס והפכה למהפכנית. בדומה ליוטיוב, החליטה החברה ב-2007 לנסות ולאפשר צפייה ישירה בסרטים דרך האתר שלה. בשונה מיוטיוב, היא הציעה את השירות הזה בתשלום ובניגוד למרבית אתרי הצפייה הישירה - באופן חוקי לחלוטין. בצד הטכני, בדומה לה, התמקדה נטפליקס בהזרמה דרך האינטרנט, של תוכן ויזואלי, היישר לטלוויזיה החכמה או לממיר של מנוייה.
כך הפכה נטפליקס די מהר מאתר אינטרנט ששלח בדואר סרטים ב-DVD להשכרה, לחברת סטרימינג, שהשאירה מאחור גם את שירותי הכבלים וה-VOD המיושן שלהם.
השיטה הייתה פשוטה והיום היא נפוצה - תשלום חודשי מקנה למנוי גישה חופשית לכל התכנים, ללא פרסומות וכמובן מבלי שייאלץ להמתין שבוע שלם לפרק הבא. הבינג' נולד.
בשנת 2013 החלה נטפליקס להפיק גם תוכן טלוויזיה מקורי משלה. לסדרה הראשונה שלה קראו "בית הקלפים" והיא עשתה היסטוריה, כי מעתה נטפליקס לא תלוייה ברשתות השידור שימכרו לה סדרות. היום הן יודעות שהיא יכולה בלעדיהן אז הן מוכרות בלי עניינים. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
ב-2019 נטפליקס מזרימה סרטים וסדרות לכל פלטפורמה אפשרית. לטלוויזיות חכמות, סטרימרים וטאבלטים ועד ללפטופים וטלפונים חכמים. דומה שהיא בכל מקום.
היא ספקית התוכן הגדולה והמצליחה בעולם. עם שווי של כרבע טריליון דולר ורקורד של שינויים מרתקים בעולם הצפייה שהיא הצליחה להחדיר לדור ה-Y.
כי המהפכה הטלוויזיונית של "נטפליקס" מתבצעת בשלל פיתוחים טכנולוגיים ובינה מלאכותית חדשניים ואפקטיביים ביותר. אם זה האלגוריתם שיודע להמליץ על סדרות או סרטים שתאהב, על סמך מה שצפית בו בעבר. אם זה החיבור הישיר וללא עצירה, אל הפרק הבא בסדרה, מה שמעודד צפיית בינג' רציפה ואם זה היכולת לעבור ממכשיר למכשיר ולהמשיך לצפות בסרט או בפרק מהסדרה, בדיוק במקום שבו עצרת במכשיר הקודם.
אז אנחנו אולי עוצרים לבסוף את הצפייה, בכל זאת מחר עובדים או לומדים, אבל המכונה של נטפליקס פשוט לא עוצרת. קוראים לזה הצלחה.
הנה הסיפור של נטפליקס:
https://youtu.be/XL6zNexyt8o
נטפליקס בישראל (עברית):
https://youtu.be/oAVkuW3I3Xk
פרסומת של נטפליקס מהימים שבהם התחרות הייתה בחנויות:
https://youtu.be/EkIDUB3SpPY
ופרסומת לשירות הסטרימינג:
https://youtu.be/-Ii2kFWhRlc
נניח שמישהו שוכר דירה יקרה והוא רוצה להקל על עצמו בהוצאות שכר הדירה, מה הוא יוכל לעשות? - האתר Airbnb למשל, הציע לבעלי דירות להשכיר את דירתם או חלק ממנה, לתיירים או מבקרים בעיר. תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האתרים המצליחים בעולם. ככה זה כשאתה חוסך לתיירים ומטיילים כסף רב במהלך הטיול או החופשה ובו-בזמן מאפשר לבעלי דירות ובתים להתפרנס או לפחות להשלים הכנסה.
לצד החיסכון הכספי, אתרים כמו airbandb ו-Housetrip מיועדים למטיילים שמחפשים את החוויה האותנטית ולא התיירותית. אנשים רבים אוהבים את החוויה של בילוי חופשה בין תושבי המקום, כחלק מהמקומיים, בשכונות המגורים, עם הבילויים והאוכל המקומי ולא במלונות מנוכרים ויקרים.
הכלכלה הזו קיבלה מהר מאוד תנופה והתפתחה לתצלחה של ממש. משיתוף חדר בבית היא הפכה לחברה להשכרה של דירות שלמות והתחברה לטרנד של כלכלת החלטורה, או הגיק אקונומי. זה אומר שרבים החלו לעבוד בהכנת הדירות להשכרה, ניקוי, קבלת האורחים וטיפול בהם בזמן השהייה במקום. כך נוצר ענף תעסוקה חדש לחלוטין ותעשייה של השכרת חדרים ודירות לחופשה ולטווח קצר.
כך, במהלך התפתחות מהירה מאד של התחום, גם השתלטו עליו חברות מסחריות, בעלי הון ומשקיעים מקצועיים. הללו רוכשים דירות והופכים אותן לדירות להשכרה יומית. למעשה, הם מנהלים "מלונות לרוחב" - אוסף של דירות להשכרה יומית, המפוזרות במקומות שונים בעיר ושהרווחים מהן גדולים, בעוד ההוצאות קטנות משמעותית מאלה של מלון רגיל.
הנה המיזם והרעיון השיתופי של הדירות:
https://youtu.be/YK5OQdxXbPM
משכירי הדירות מציגים מה טוב בהשכרת דירתם:
https://youtu.be/lVIz0ZbJikw
וכאן החברות המתחרות שמנהלות דירות כאלה (עברית):
https://youtu.be/7wAb0rqsPUQ
כל אחד מאיתנו מכיר את אתר הווידאו המוביל YouTube. זהו האתר השלישי באינטרנט בכמות הצופים בו העולם ואתר הווידאו החשוב ביותר בתבל. אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה.
יוטיוב נוסד על ידי שלושה עובדים של חברת אינטרנט אחרת, חברת פייפאל, צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים. השלושה רצו ליצור אתר שמאפשר להעביר קבצי וידאו ואודיו גדולים דרך האינטרנט.
בתחילה הוא הוצג כאתר שמאפשר לגולשים לשתף בתוכן שלהם, כמו סרטוני וידאו שצילמו וכדומה. כבר הסרטון הראשון שהועלה הדגים זאת - אחד המייסדים צולם בו מבקר בגן החיות. בדצמבר 2005 האתר יוטיוב עלה לאוויר ושנה לאחר מכן הוא נרכש בסכום של 1.65 מיליארד דולר, על ידי חברת גוגל.
חברת גוגל הפכה אותו בשנים שלאחר מכן לאחד האתרים הגדולים באינטרנט והשביחה את מערך השרתים שלו, כך שינגן סרטונים ברצף, כמעט בכל מקום בעולם. הוא גם החל לעבוד בשפות שונות ומול מדינות שונות וכך אפשרה גוגל פרסומות מקומיות ומכניסות יותר.
אם בשנים הראשונות הפסידה כסף רב, בשל התפעול היקר של יוטיוב, כיום היא מרוויחה מיליארדי דולרים בשנה ממנו בלבד!
כיום יוטיוב הוא חלק מהגורמים המאיימים על הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותה. מעל 20 שעות של וידאו עולים לאתר בכל דקה! - אחרי שהאתר שינה את תרבות הצפייה לצפייה בסרטונים קצרים, גוגל מציבה אותו כאחד מגורמי השינוי לעבר "טלוויזיית האינטרנט", כפי שתהיה בעתיד ומעלה אליו סדרות וסרטים רבים באורך מלא.
מרגע ששמה דגש על הצעה של תכני וידאו מותאמים למשתמש ועל אלגוריתם המלצה שתמיד יודע מה מעניין אותנו ומציע לנו עוד מהם, יוטיוב הייתה לדוגמה מעולה ל"זנב הארוך" של הקליפים והסרטונים.
הכוונה היא שאם בטלוויזיה צופים בסרטונים והקליפים הפופולאריים בלבד (הרייטינג קובע.), ביוטיוב מופיעים מיליוני סרטונים, שחלק גדול מהם לא מעניין את ההמונים, אלא אנשים ספורים בלבד. שום תחנת טלוויזיה, בית קולנוע או אמצעי אחר, לא יכולים היו לספק את העניין של רבים מאיתנו בסרטונים נשכחים שכאלה ויוטיוב עושה זאת מצוין. הוא גם מדביק אותנו אליו, במה שנקרא אנגייג'מנט, ומרוויח בדרך המון כסף מהמפרסמים.
הנה הסרטון הראשון שהועלה ליוטיוב - בידי ג'אווד קארים, אחד המייסדים שביקר בגן חיות:
https://youtu.be/jNQXAC9IVRw
תיאור באנימציה של האבולוציה של יוטיוב- כיצד התפתח האתר מיומו הראשון ועד היום:
https://youtu.be/7xVzQXPepo8
בלוגר סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב:
http://youtu.be/x2NQiVcdZRY
כמה עובדות מעניינות על אתר הווידאו המוביל בעולם (עברית):
https://youtu.be/EKvt1idqXxY?t=16
וכך התחיל סיפורו של השירות ששינה את העולם:
https://youtu.be/P4dT-lW9260?long=yes
