שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי חברת אפל רקורדס שהקימו הביטלס?
זה קרה כשבריאן אפשטיין, האמרגן המיתולוגי של הביטלס, מת. מעתה, החליטו חברי הלהקה, הם ינהלו את עסקיהם בעצמם. לשם כך הוקמה בשנת 1968 חברת התקליטים והסרטים "אפל רקורדס" (Apple Records).
חברי הביטלס החליטו שזו תהיה חברה שונה והפוכה מחברות התקליטים השמרניות והמסחריות שפעלו אז בעולם הפופ. ואכן, חברת אפל רקורדס התכוונה להיות מעין "בית פתוח", שיאפשר לאמנים צעירים להציג רעיונות אמנותיים לא שגרתיים ואף נועזים ולקבל מימון והפקה מחברת תקליטים יצירתית וצעירה, שמביטה בהם בעניין שאינו רק מסחרי אלא גם אמנותי ומבינה אותם.
כמובן שהחברה הייתה לחברת התקליטים שהוציאה בהמשך גם את תקליטי "הביטלס" עצמה ואת תקליטי הסולו של חברי הלהקה (ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר) בקריירות שלאחר פירוקה.
אפל רקורדס הייתה גם הסיבה שבמשך שנים רבות הייתה חברת המחשבים Apple מנועה בהסכם משפטי מלעסוק בכל דבר שקשור במוסיקה, למעט טכנולוגיה שאיפשרה השמעת מוסיקה, כמו מכשירי האייפוד המצליחים.
רק לאחר שמיזם iTunes הצליח במכירת שירים מקוונת נערך הסכם שאיפשר את מכירת שירי הלהקה בו.
ואגב, חברת אפל קיבלה את שמה מציור של הצייר רנה מגריט.
הנה הביטלס מקימים את חברת אפל:
https://youtu.be/4THOijFAzJU?t=20s
החנות של "אפל":
http://youtu.be/SaS1u6nVE3A
החיבור המנצח בין שתי ה"אפליות":
http://youtu.be/BWm6KMJGhGc
מסע באלבומים של ארבעת המופלאים, לרגל עליית שירי הביטלס לאייטונז:
https://youtu.be/4Pf3s1KNYvI
זהו סיפורה של חברת אפל רקורדס:
https://youtu.be/LqH8VCq8p2E?long=yes
סיפור התביעה המפורסמת של אפל רקורדס נגד אפל מחשבים:
https://youtu.be/Ckx53O-OWT4?long=yes
וסרט ארוך עם 107 עובדות על הביטלס:
https://youtu.be/colkbNZQ2LM?long=yes
איך עשה נגן האייפוד מהפכה?
האייפוד (iPod) לא היה נגן ה-mp3 הראשון בעולם. הוא אפילו לא היה הטוב שבהם, או הזול, או המתוחכם, הקטן או המלהיב. הוא פשוט היה נגן mp3 של חברת אפל ובשנת 2001 הוא החל לא פחות ממהפכה.
זה החל כשחברת המחשבים הצומחת מחדש, חברת אפל, הוציאה באיחור את נגן המוסיקה שלה. בשוק כבר היו רבים כאלה, חלקם מצוינים. ועדיין אפל עשתה את מה שהיא תמיד ידעה לעשות.
האייפוד היה נגן מוסיקה מעוצב למשעי, עם איכות צליל מעולה ומסך טקסט שגלגל ניווט מכני שימש לגלול בו את רשימת השירים והתיקיות. בצידי הגלגל היו כפתורי ההפעלה, לנגינת השירים.
האייפוד היה נוח להפעלה והיה בו מקום ליותר מ-1,000 שירים. זה לא קרה סתם, אלא בשילוב המצוין של כונן קשיח קטנטן וחדשני, עם "עיצוב אפלי" ואיכות צליל נהדרת.
אבל אפל עשתה עוד מעשה גאוני. סטיב ג'ובס והמעצב הראשי שלו, ג'ונתן אייבס, שני אלופים בהבנת השיווק והמיתוג, החליטו על צבעו הלבן של האייפוד, צבע של טוהר וניקיון. סטיב ג'ובס, המינימליסט וחובב הזן, ביחד עם ג'ונתן אייבס, המעצב שהוכיח את גאוניותו בעיצוב מחשב ה-iMac, הפליאו להצמיד לאייפוד גם אוזניות בצבע לבן.
מה העניין, אתם ודאי שואלים. ובכן, בתקופה שבה כל יצרן קוריאני או יפאני שיווק נגני mp3, לא בלט אף נגן לטובה. כולם היו טובים פחות או יותר, אבל היו טמונים בכיס והאוזניות שלהם היו לרוב שחורות.
כמו האיימק, המחשב המעוצב שהוציאו שנים ספורות לפני כן ושבלט מול כל המחשבים צבועי הקרם והמשעממים, בלטו לפתע לעיני כולם האוזניות המעוצבות, עם החוט הלבן של האייפוד. הלבן של האוזניות הבליט את המשתמש בהם כבעלים גאה של אייפוד וכמי ששוחר איכות ויוקרה.
למה יוקרה, מיינד יו? - כי האייפוד היה יקר.
אבל כולם רצו אותו ולרבים מהם היה מספיק כסף כדי לקנות את המכשיר הנחשק, הטכנולוגי והמתומחר בהתאם.
האייפוד, מיותר לציין, הפך להיט היסטרי ו... סמל סטטוס. בארצות הברית השתמשו בו מעל 60% מבעלי הנגנים וגם בשאר העולם רכשו אותו כמו לחמניות חמות. בדור השני שלו הגיע גלגל המגע. אחר כך למדה אפל לשלב בגלגל המגע גם לחיצה ובדור הרביעי נכנסו הכפתורים לתוך הגלגל עצמו. המינימליזם האהוב כל כך על ג'ובס הושלם.
כשהוצג ה"אייפוד פוטו" הסתבר שהאייפוד הפך גם לאלבום תמונות אישי וה"אייפוד וידאו" שאחריו, אייפוד מהדור החמישי, החל לנגן גם סרטוני וידאו.
שלמות. לא פחות.
על הדרך הצליחה אפל לעשות מהפכה גם בהרגלי ההורדה. אם כל הנגנים אפשרו לנגן קבצי מוסיקה שרובם היו לא חוקיים, מהורדות באיכות נמוכה מהרשת או המרות של דיסקים שנעשו בבית, אפל פתחה את חנות המוסיקה המקוונת שלה, iTunes, שבניגוד לכל התחזיות הפכה ללהיט היסטרי.
הנוחות בה ניתן היה לקנות שיר במחיר של דולר ולקבלו מיידית, באיכות שמע מעולה ובלי חיפושים או המתנה, "פיתתה" רבים מבעלי האייפוד לרכוש מוסיקה באופן חוקי.
העולם, מיותר לציין, הופתע. הסתבר שאנשים כן מוכנים לשלם על מוסיקה להורדה, אם רק נותנים להם לעשות את זה בנוחות, במהירות, בסטייל ובמחיר הוגן.
אחת ההברקות של אפל הייתה שהם אפשרו לרכוש שירים בודדים ולא דרשו שהמשתמש יקנה אלבום שלם בשביל לשמוע שיר אהוב אחד. בכך הם החזירו ובהרחבה את עולם ה"סינגלים", התקליטונים שיצאו בימי התקליטים, עם הלהיט התורן מתוך האלבום כתקליטון.
שינוי קטן זה, אגב, עתיד לשנות את הרגלי ההאזנה של הדורות הבאים וליצור מודל עסקי מטורף לתעשיית הסטרימינג שתצמח ממנו. שירים בודדים, פלייליסטים שיוצרים משתמשים או ידוענים - כל אלה יחליפו את האלבומים, שיהפכו לזיכרון מתקופות אחרות.
והייתה גם סדרת האייפוד נאנו, בה נמכרו מכשירים זעירים וזולים יותר, יחסית למוצרי אפל. אלה אפשרו לכולם ליהנות מהתפוח האיכותי של ג'ובס.
ועדיין, דומה שההפתעה הגדולה הגיעה דווקא מהאייפון, הטלפון הסלולארי של אפל שיצא מעט אחר כך ושינה גם את האייפוד. כי כשאפל ראתה את ההצלחה האדירה של מסך המגע באייפון וההתנפלות על האפליקציות שלו, היא החליטה שמה שטוב לטלפון החכם יהיה טוב גם לנגני המוסיקה שלה.
התוצאה המשעשעת הייתה שהאייפון, שהוצג בהכרזה עליו כ"טלפון סלולארי משולב אייפוד", הפך להשראה לאייפוד טאץ', נגן משוכלל עם ממשק מולטי-טאץ' כמו של האייפון, שאפשר היה להתקין בו אפליקציות, לשלוח מיילים, לשמוע מוסיקה, לצפות בסרטונים ואפילו לגלוש באינטרנט. הכל היה בו, מלבד שיחות טלפון.
כך הלכו באייפוד לעולמם גלגל הניווט והתפריטים עם הספריות, נעלמו רשימת האמנים והשירים ברשימה - הטאץ' הציע פשוט אייפון - רק ללא הטלפון.
ובשנת 2026 דומה שדור ה-Z גואל לרגע את האייפוד מתהום השכחה. מסתמנת נהירה אחרי הנגנים הנהדרים הללו, בלי ההתראות, הסחות הדעת ושיחות הטלפון של משועממים שאין להם אייפוד משל עצמם.
הנה חזרתו של האייפוד (עברית):
https://youtu.be/JOjO_6SfKg4
וסיפורו המקורי של המכשיר ששינה את תעשיית המוסיקה:
http://youtu.be/z3G45_GnNco
האבולוציה של האייפוד:
http://youtu.be/kVX-Ko1NLAc
וכל דגמי האייפוד לדורותיהם:
http://youtu.be/YtD3pLDBcuQ
אפל רקורדס
זה קרה כשבריאן אפשטיין, האמרגן המיתולוגי של הביטלס, מת. מעתה, החליטו חברי הלהקה, הם ינהלו את עסקיהם בעצמם. לשם כך הוקמה בשנת 1968 חברת התקליטים והסרטים "אפל רקורדס" (Apple Records).
חברי הביטלס החליטו שזו תהיה חברה שונה והפוכה מחברות התקליטים השמרניות והמסחריות שפעלו אז בעולם הפופ. ואכן, חברת אפל רקורדס התכוונה להיות מעין "בית פתוח", שיאפשר לאמנים צעירים להציג רעיונות אמנותיים לא שגרתיים ואף נועזים ולקבל מימון והפקה מחברת תקליטים יצירתית וצעירה, שמביטה בהם בעניין שאינו רק מסחרי אלא גם אמנותי ומבינה אותם.
כמובן שהחברה הייתה לחברת התקליטים שהוציאה בהמשך גם את תקליטי "הביטלס" עצמה ואת תקליטי הסולו של חברי הלהקה (ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר) בקריירות שלאחר פירוקה.
אפל רקורדס הייתה גם הסיבה שבמשך שנים רבות הייתה חברת המחשבים Apple מנועה בהסכם משפטי מלעסוק בכל דבר שקשור במוסיקה, למעט טכנולוגיה שאיפשרה השמעת מוסיקה, כמו מכשירי האייפוד המצליחים.
רק לאחר שמיזם iTunes הצליח במכירת שירים מקוונת נערך הסכם שאיפשר את מכירת שירי הלהקה בו.
ואגב, חברת אפל קיבלה את שמה מציור של הצייר רנה מגריט.
הנה הביטלס מקימים את חברת אפל:
https://youtu.be/4THOijFAzJU?t=20s
החנות של "אפל":
http://youtu.be/SaS1u6nVE3A
החיבור המנצח בין שתי ה"אפליות":
http://youtu.be/BWm6KMJGhGc
מסע באלבומים של ארבעת המופלאים, לרגל עליית שירי הביטלס לאייטונז:
https://youtu.be/4Pf3s1KNYvI
זהו סיפורה של חברת אפל רקורדס:
https://youtu.be/LqH8VCq8p2E?long=yes
סיפור התביעה המפורסמת של אפל רקורדס נגד אפל מחשבים:
https://youtu.be/Ckx53O-OWT4?long=yes
וסרט ארוך עם 107 עובדות על הביטלס:
https://youtu.be/colkbNZQ2LM?long=yes
האייפוד (iPod) לא היה נגן ה-mp3 הראשון בעולם. הוא אפילו לא היה הטוב שבהם, או הזול, או המתוחכם, הקטן או המלהיב. הוא פשוט היה נגן mp3 של חברת אפל ובשנת 2001 הוא החל לא פחות ממהפכה.
זה החל כשחברת המחשבים הצומחת מחדש, חברת אפל, הוציאה באיחור את נגן המוסיקה שלה. בשוק כבר היו רבים כאלה, חלקם מצוינים. ועדיין אפל עשתה את מה שהיא תמיד ידעה לעשות.
האייפוד היה נגן מוסיקה מעוצב למשעי, עם איכות צליל מעולה ומסך טקסט שגלגל ניווט מכני שימש לגלול בו את רשימת השירים והתיקיות. בצידי הגלגל היו כפתורי ההפעלה, לנגינת השירים.
האייפוד היה נוח להפעלה והיה בו מקום ליותר מ-1,000 שירים. זה לא קרה סתם, אלא בשילוב המצוין של כונן קשיח קטנטן וחדשני, עם "עיצוב אפלי" ואיכות צליל נהדרת.
אבל אפל עשתה עוד מעשה גאוני. סטיב ג'ובס והמעצב הראשי שלו, ג'ונתן אייבס, שני אלופים בהבנת השיווק והמיתוג, החליטו על צבעו הלבן של האייפוד, צבע של טוהר וניקיון. סטיב ג'ובס, המינימליסט וחובב הזן, ביחד עם ג'ונתן אייבס, המעצב שהוכיח את גאוניותו בעיצוב מחשב ה-iMac, הפליאו להצמיד לאייפוד גם אוזניות בצבע לבן.
מה העניין, אתם ודאי שואלים. ובכן, בתקופה שבה כל יצרן קוריאני או יפאני שיווק נגני mp3, לא בלט אף נגן לטובה. כולם היו טובים פחות או יותר, אבל היו טמונים בכיס והאוזניות שלהם היו לרוב שחורות.
כמו האיימק, המחשב המעוצב שהוציאו שנים ספורות לפני כן ושבלט מול כל המחשבים צבועי הקרם והמשעממים, בלטו לפתע לעיני כולם האוזניות המעוצבות, עם החוט הלבן של האייפוד. הלבן של האוזניות הבליט את המשתמש בהם כבעלים גאה של אייפוד וכמי ששוחר איכות ויוקרה.
למה יוקרה, מיינד יו? - כי האייפוד היה יקר.
אבל כולם רצו אותו ולרבים מהם היה מספיק כסף כדי לקנות את המכשיר הנחשק, הטכנולוגי והמתומחר בהתאם.
האייפוד, מיותר לציין, הפך להיט היסטרי ו... סמל סטטוס. בארצות הברית השתמשו בו מעל 60% מבעלי הנגנים וגם בשאר העולם רכשו אותו כמו לחמניות חמות. בדור השני שלו הגיע גלגל המגע. אחר כך למדה אפל לשלב בגלגל המגע גם לחיצה ובדור הרביעי נכנסו הכפתורים לתוך הגלגל עצמו. המינימליזם האהוב כל כך על ג'ובס הושלם.
כשהוצג ה"אייפוד פוטו" הסתבר שהאייפוד הפך גם לאלבום תמונות אישי וה"אייפוד וידאו" שאחריו, אייפוד מהדור החמישי, החל לנגן גם סרטוני וידאו.
שלמות. לא פחות.
על הדרך הצליחה אפל לעשות מהפכה גם בהרגלי ההורדה. אם כל הנגנים אפשרו לנגן קבצי מוסיקה שרובם היו לא חוקיים, מהורדות באיכות נמוכה מהרשת או המרות של דיסקים שנעשו בבית, אפל פתחה את חנות המוסיקה המקוונת שלה, iTunes, שבניגוד לכל התחזיות הפכה ללהיט היסטרי.
הנוחות בה ניתן היה לקנות שיר במחיר של דולר ולקבלו מיידית, באיכות שמע מעולה ובלי חיפושים או המתנה, "פיתתה" רבים מבעלי האייפוד לרכוש מוסיקה באופן חוקי.
העולם, מיותר לציין, הופתע. הסתבר שאנשים כן מוכנים לשלם על מוסיקה להורדה, אם רק נותנים להם לעשות את זה בנוחות, במהירות, בסטייל ובמחיר הוגן.
אחת ההברקות של אפל הייתה שהם אפשרו לרכוש שירים בודדים ולא דרשו שהמשתמש יקנה אלבום שלם בשביל לשמוע שיר אהוב אחד. בכך הם החזירו ובהרחבה את עולם ה"סינגלים", התקליטונים שיצאו בימי התקליטים, עם הלהיט התורן מתוך האלבום כתקליטון.
שינוי קטן זה, אגב, עתיד לשנות את הרגלי ההאזנה של הדורות הבאים וליצור מודל עסקי מטורף לתעשיית הסטרימינג שתצמח ממנו. שירים בודדים, פלייליסטים שיוצרים משתמשים או ידוענים - כל אלה יחליפו את האלבומים, שיהפכו לזיכרון מתקופות אחרות.
והייתה גם סדרת האייפוד נאנו, בה נמכרו מכשירים זעירים וזולים יותר, יחסית למוצרי אפל. אלה אפשרו לכולם ליהנות מהתפוח האיכותי של ג'ובס.
ועדיין, דומה שההפתעה הגדולה הגיעה דווקא מהאייפון, הטלפון הסלולארי של אפל שיצא מעט אחר כך ושינה גם את האייפוד. כי כשאפל ראתה את ההצלחה האדירה של מסך המגע באייפון וההתנפלות על האפליקציות שלו, היא החליטה שמה שטוב לטלפון החכם יהיה טוב גם לנגני המוסיקה שלה.
התוצאה המשעשעת הייתה שהאייפון, שהוצג בהכרזה עליו כ"טלפון סלולארי משולב אייפוד", הפך להשראה לאייפוד טאץ', נגן משוכלל עם ממשק מולטי-טאץ' כמו של האייפון, שאפשר היה להתקין בו אפליקציות, לשלוח מיילים, לשמוע מוסיקה, לצפות בסרטונים ואפילו לגלוש באינטרנט. הכל היה בו, מלבד שיחות טלפון.
כך הלכו באייפוד לעולמם גלגל הניווט והתפריטים עם הספריות, נעלמו רשימת האמנים והשירים ברשימה - הטאץ' הציע פשוט אייפון - רק ללא הטלפון.
ובשנת 2026 דומה שדור ה-Z גואל לרגע את האייפוד מתהום השכחה. מסתמנת נהירה אחרי הנגנים הנהדרים הללו, בלי ההתראות, הסחות הדעת ושיחות הטלפון של משועממים שאין להם אייפוד משל עצמם.
הנה חזרתו של האייפוד (עברית):
https://youtu.be/JOjO_6SfKg4
וסיפורו המקורי של המכשיר ששינה את תעשיית המוסיקה:
http://youtu.be/z3G45_GnNco
האבולוציה של האייפוד:
http://youtu.be/kVX-Ko1NLAc
וכל דגמי האייפוד לדורותיהם:
http://youtu.be/YtD3pLDBcuQ
