הילוך לאחור הוא טכניקה מגניבה להצגה של סרט שצולם מהסוף להתחלה. מה שכל כך משעשע בזה הוא ההיפוך של האפשרויות - המון דברים שאינם אפשריים בעולם האמיתי, נראים פתאום על המסך. אם עושים עבודה טובה ויצירתית, אפשר להשתמש בטכניקה הזו, כדי ליצור סרטונים וקליפים מרתקים.

מבחינת טכנית, הקרנה של סרט לאחור אומרת שמציגים את התמונות של הסרט (פריימים), בסדר הפוך, מהסוף להתחלה. כך, כשמנגנים את הסרט, הוא נראה כאילו הכל מתרחש "לאחור"..


משימה יצירתית:
===========
תכננו סרטון שמשתמש בהילוך לאחור וצלמו אותו בווידאו. השתמשו בתוכנת עריכה כדי לערוך את הסרט ההפוך והמדהים שלכם והציגו לחברים או ברשת. בהצלחה!


הנה דוגמה למה שאפשר לעשות עם הילוך לאחור:

http://youtu.be/r3q2XXeasAA


"הסיינטיסט" של קולדפליי בקליפ שנעשה כולו בהילוך לאחור:

http://youtu.be/RB-RcX5DS5A


סרטון מדהים עם הילוך לאחור, בין עוד אפקטים כהילוך איטי וסופר סלואו מושן:

https://youtu.be/gooWdc6kb80


או זה:

https://youtu.be/D-eDNDfU3oY


שתי בנות שעושות דברים מגניבים בנגינה לאחור:

http://youtu.be/mXILPLxoEP0


ומה שמוסיקת אקשן עושה להילוך אחורי:

http://youtu.be/0fxjO93TcGk

הילוך איטי הוא אפקט קולנועי שבו החומר המצולם מוצג באיטיות רבה. הראשון שהציג הילוך איטי בסרטים הוא הכומר האוסטרי אוגוסט מוסגר, שהשתמש באפקט כבר בתחילת המאה ה-20. ההילוך האיטי הפך מאז לכלי שימושי בתעשיית הקולנוע.

כיום עושים שימוש רב בהילוך האיטי גם בתחומים כמו צילום ספורט, צילום טבע וצילומים מדעיים.


הנה סצנת סלואו מושן מרהיבה מהסרט הקוריאני "ברוכים הבאים למקגול":

https://youtu.be/VeqojOmFr2k


טיפות מים שנופלות בהילוך איטי לתוך שלולית:

http://youtu.be/XJVR7tEv5tw?t=43s


פלייליסט של צילומים מדהימים בהילוך איטי מערוץ דיסקאברי:

https://youtu.be/yaSLaW3TRTs?list=UUjVtRqx7vMcwiBFURTcYhNw


שפתיו של אמן ביטבוקס בהילוך איטי:

http://youtu.be/e4sJa1usbns


הילוך איטי של בועות סבון:

https://youtu.be/ktvZ2Z_s4Bo?t=42s


"שיר הקתדרלה" (Cathedral Song) של טניטה טיקרם בקליפ עם המון סלואו מושן :

https://youtu.be/URflja3pE3Q


וקליפ של להקת האלקטרו פופ מהאייטיז OMD שמתחיל בהילוך איטי:

https://youtu.be/LdhYzXobHEk

אוברלאפ, או סאונד אוברלאפ (באנגלית Sound Overlap), או "גשר צליל" (Sound bridge), הוא אחד מסוגי העריכה הקלים והבסיסיים ביותר בעריכת וידאו וסרטים.

מדובר בשמות שונים של טכניקת עריכה פשוטה, שנחשבת לאחד מקסמי העריכה הקולנועית. הטריק בה הוא שהסאונד מקדים את התמונה. או במילים פשוטות - אנו שומעים את הקליפ הבא לפני שאנו רואים אותו.

לא הצלחנו להסביר? - אז יסייע לדעת שיש שם נוסף לטריק העריכה המצוין הזה והוא J Cut.

האות J שניתנה לקאט הזה מסייעת ומקלה לזכור את הרעיון שלו, כי הקצה התחתון של האות מקדים את העמוד המרכזי שלה. כך שהאות הזו מדגימה את צורת האודיו המקדים, בקאט מסוג זה.

ה-J קאט מציע דרך נפלאה ליצור מעבר חלק בין שוטים. ההשפעה שלו עדינה, אבל ממש יעילה. כי ב-J Cut הקאט של הסאונד לא חופף לקאט של התמונה. השמע של השוט הבא, או הקליפ הבא, יכנס לקליפ הראשון לפני שיבוא הקאט בתמונה ונראה את השוט הבא.

"אוברלאפ" פירושו בעברית "חופף". האוברלאפ של סאונד משמש כדי לרכך את הקאט ולעשות אותו מעניין יותר, טבעי, או סתם פחות מורגש. הוא גם שימושי כשרוצים לחבר שוט לדברים שיתנו את התגובה עליו, או לעבור לשוט הבא, עם רמיזה מוקדמת למה שתכף נראה.

בסרטים תיעודיים ישתמשו בו לא פעם, כדי לחבר את המרואיין אל השוטים של הזכרונות, צילומי החוץ וכדומה.

ואגב, ההיפך מהקאט הזה הוא L Cut, בו האודיו מהשוט הקודם יימשך עוד קצת, גם אחרי בקאט של התמונה.


הנה הסבר של ה-J Cut, כלומר האוברלאפ:

https://youtu.be/71TH0lCWZ64


דוגמאות של קאטים עם אוברלאפ מסרטים מפורסמים:

https://youtu.be/tLm1mhrCws4


דוגמה לחיבור בין סצנות בעזרת קול שנשמע בהתחלה כקריינות (Voice over) ומתגלה בקאט כאוברלאפ:

https://youtu.be/k4rOv7EAxRc


נסחף? - לבנאי רוברט אלטמן יש חיבה לאוברלאפים על דיאלוגים שלמים, ממש שכבות של טקסטים:

https://youtu.be/WFiXAgwuaJI


שיעור קצר באוברלאפ של תמונה בחפיפת פעולות:

https://youtu.be/cRcfHkPDt5I


וכך זה נראה בסצנת מרדף:

https://youtu.be/18gHV15iNLE

"סופר-אימפוז" (Super impose) היא טכניקה שמאפשרת שקיפות, כשרואים תמונה אחת מבעד לתמונה השנייה. טכניקה זו פותחה לראשונה בסוף המאה ה-18 על ידי אטיין רוברטסון ופיליפשטל, מפתחי הפנטזמגוריה.

בקולנוע השתמשו בטכניקה הזו כבר מהתחלה לדברים רבים, החל מדמויות מעופפות כמו סופרמן (על ידי הדבקה של צילום שלו בתנוחת התעופפות על רקע סרטון של השמיים) ועד לשיחות של אדם עם בן דמותו או התאום שלו, בסרטים שונים.

שימוש נפוץ לשקיפות שהאפקט הזה מספק הוא לשקף מחשבות או זכרונות שעולים בראשו של אדם. כך רואים למשל את פניו (בקלוז אפ - צילום מקרוב), כשהפנים שקופות ודרכן רואים אירועים שבהם הוא נזכר או רעיונות שעולים בראשו.

לשלב הבא בתולדות הקולנוע - ראו באאוריקה את תגית "עקרון התמדת המראה".


הנה סרטון שמדגים את השקיפות של הסופר אימפוז הקולנועי:

http://youtu.be/s_8I6idVM9c


כיום יש שיטות עריכה לסופר אימפוז שמאפשרות לשחקן לגלם שתי דמויות זהות שמדברות זו עם זו:

http://youtu.be/4LezBxv_GpI

פלאשבק היא טכניקה בעריכת סרטי קולנוע שבה קוטעים את רצף השוטים המייצגים בסרט את ההווה (זמן ההתרחשות של העלילה) ומציגים שוטים שבהם נראה העבר.

לרוב מטרת הפלאשבק בסרטים היא להציג זכרונות מהעבר, תמונות ילדות וכדומה. מה שיוצג בפלאשבק נועד בדרך כלל להבהיר את המוטיבציות, את מה שמניע את הגיבורים, מה שרודף אותם מהעבר וגורם להם לעשות דברים במהלך העלילה וכדומה.

יוצרי הסרט ישתמשו לרוב בשינוי צבע או סוג של אפקט שיציג תמונה שונה במעט, כך שיובהר לצופה ההבדל שבין מה שקורה בהווה של הסרט ומה שמוצג מהעבר.


הנה פלאשבק בסרט "רשומון" של אקירה קורוסאווה:

https://youtu.be/xCZ9TguVOIA


פלאשבק ב"אזרח קיין" שמתחבר לוואן שוט ארוך ומיוחד:

https://youtu.be/6gbgep7wF9w


בפלאשבק בסרט "Old Boy" שמציג מישהו שנזכר בחוויה קשה:

https://youtu.be/CybajmsWfVI


והנה פלאשבק עם זכרונות של זוג מההיכרות שלהם:

http://youtu.be/XBuFsKSSrMU

שיטת הצילום של "זמן-קליע" (Bullet-Time) מגמישה את המהירות בסצנות אקשן ומציגה לאט מאד, דברים שמתרחשים במציאות במהירות הבזק. זה נעשה כדי לחזק את האפקט הדרמטי של ההתרחשות הקולנועית ובמיוחד זה מרשים כשכל זה קורה בזמן שהמצלמה ממשיכה לנוע.

בסרט "המטריקס", המהפכני מבחינת אפקטים כאלה, שולבה טכניקת זמן-הקליע ביחד עם טכניקות נוספות כמו "השוט של המטריקס", המצלם ב-360 מעלות את הדמות. כך ניתן היה להפוך סצנות כמעט שגרתיות בסרטי פעולה, למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא..

צילום זמן קליע אינו שיטת צילום בלבד. האפקט הזה מחייב עריכה משמעותית באמצעות מחשב, לאחר הצילום. תוכנות אפקטים משוכללות, כמו אפטר אפקטס (After Effects), משמשות ליצירת שכבות ותוספות, שרק עימן נוצרת התמונה המלאה והסופית שבאפקט.


הנה שיטת ה"צילום זמן-קליע" לקראת סוף הסצנה בסרט מטריקס:

https://youtu.be/bKEcElcTUMk


כמה מהמחוות שעשו לסצנה האייקונית:

https://youtu.be/hGOvIzIn2Ic


הדגמה של הוספת האפקטים המיוחדים לזמן הקליע:

https://youtu.be/VjoP1V_Oizo


כל ילד יכול לעשות את זה:

https://youtu.be/yPs68kiueEw?t=21s


וזו השיטה שבה מצלמים את זה, עם עשרות מצלמות משורשרות מסביב:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA

שכפול בקולנוע (Movie Cloning), או קלונינג, הוא חלק מהקסם של האפקטים המיוחדים ומהוותיקים שבהם. לא פעם אפשר לראות בסרטים שתי דמויות שמגולמות על ידי אותו שחקן, כשהן משוחחות זו עם זו. יש ששואלים כיצד עושים את זה.

אז השיטה היא כמו בהרבה אפקטים בקולנוע, לצלם עם מסך ירוק, גרין סקרין למי שרוצה לומר זאת בשפה ה"מקצועית". קודם מצלמים את השורות של דמות אחת מהמשוכפלות כשברקע יש מסך ירוק. המסך הירוק מאפשר להלביש ברקע את הסרטון השני שיצולם, עם הדמות ה"שנייה".

לאחר מכן מצלמים את השורות של הדמות השנייה. היא מנהלת דיאלוג ומדברת עם הדמות שצולמה קודם.

בשלב העריכה מצרפים את שני התפקידים ביחד, כך שייראה כאילו מדובר בשתי דמויות שונות. הדמות עם המסך הירוק מופיעה בערוץ אחד, כשהצבע הירוק מוגדר כשקוף. דרך השקיפות הזו עובר הסרטון של הדמות השנייה, זה שבערוץ שמתחת. כך הדמויות נראות כמדברות זו עם זו.

אז כשהשחקנים מדברים עם עצמם וחושבים שהם אנשים שונים, אל תתפלאו שמכנים את הקולנוע "תעשיית האשליות"...


כך שחקן משוחח עם עצמו בסרט:

http://youtu.be/vUWjWuBeb4A


סרט קצר שבו שחקן מדבר עם עצמו בילדותו. זו שיטה מעט שונה כמובן:

https://youtu.be/mh2lGBMcnC0


ככה זה נראה כשעושים את הדמות בהמון המון גרסאות:

https://youtu.be/6Kxt-4bkMdE


ומה קורה כשאפס מדבר עם עצמו מהעתיד (או לא...)

https://youtu.be/5XKIdfJZrys


סצנות הקלוננינג הכי מפורסמים בקולנוע:

https://youtu.be/rgCbIvnQDFI?long=yes


סרט הסבר ארוך על צילום דיאלוגים מוצלחים בין דמויות משוכפלות בקולנוע:

https://youtu.be/kZLrphMBYNw?long=yes


והדרכה לצילום סצמה כזו (עברית):

https://youtu.be/M9gzboCknoU?long=yes

טיים-לאפס היא טכניקה שמציגה קפיצות זמן בוידאו. בטכניקה זו מתעדים בווידאו אירועים המתמשכים על פני זמן ארוך ואז מציגים אותם במהירות רבה. הטכניקה הזו היא טכניקה שנובעת מהאפשרויות של עריכה דיגיטלית ועושים בה שימוש כדי להראות דברים שרק בהילוך מהיר ניתן לתפוס באמת את משמעותם. דוגמאות לטיים לאפס מציגות למשל שנה שלמה של מזג אוויר ברגע, יום שלם של נוף בדקה אחת, מחזור חיים של פרחים בקצב מהיר, בניית בניין שלם בדקה וחצי ועוד.

השם "Time Lapse" הוא באנגלית "מציאות בהילוך מהיר".


כך מצלמים סרטון קפיצות זמן:

https://youtu.be/yYAPibl8Ntw


סרטון טיים לאפס של איש שהתחיל מסע לבייג'ינג כשהוא קרח והפך למגודל שיער:

http://youtu.be/5ky6vgQfU24


מישהו שהחליט לעשות טיים לאפס של כל העולם ב-5 דקות:

http://youtu.be/UGnrT0F-Igs


וסרטון טיימלאפס שצולם במהלך הסופה סאנדי בעיר ניו-יורק:

http://youtu.be/PyohW9rYEKc

אחד הקטעים המדהימים שאליהם נחשפו צופי הסרט הראשון בטרילוגיית "המטריקס" היא השוט שבו נראה ניאו, קיאנו ריווס בשבילכם, כשהוא מקמר את גבו בהילוך אטי ומתחמק מכדור שנורה אליו. קטע מדהים וללא ספק אחד המרכיבים שהפכו את הסרט לאגדה.

אבל אחד הדברים החדשניים שהתגלו בו, מבחינה קולנועית טכנית, הוא מה שזכה לכינוי "השוט של המטריקס" (Matrix shot) או "אפקט המטריקס". זוהי שיטת צילום ב-360 מעלות שהוצגה לראשונה בסרט "המטריקס" וזכתה לחיקויים רבים מאז. כשהמצלמה נעה מסביב לדמות המצולמת בהילוך איטי, היא יצרה אפקט מעניין ולא מוכר לצופי הקולנוע.

כדי לצלם כך פורשים סוללה ענקית של מצלמות שמצלמות את האירוע מכיוונים שונים. בצורה כזו ניתן אחר-כך לערוך את הסצנה כאילו המצלמה סובבת סביב הדמות הקפואה, בלי קשר למהירות התנועה שלה.


כך מצלמים את "השוט של מטריקס" בגרין סקרין, כשכל נקודה בקו התנועה של המצלמה היא מיקום של מצלמה אחת:

https://youtu.be/bKEcElcTUMk


מה שצולם על הגג משתלב עם תנועות הדמות שצולמו באולפן לתוצאה שנראית בסרט הסופי:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA


שני חבר'ה שעשו לבד צילום 360 כזה:

https://youtu.be/INckJRRR1EU


ואפליקציה לטלפון חכם שמאפשרת לעשות את "אפקט המטריקס" בעצמך בעזרת 3 סמארטפונים:

https://youtu.be/LgkHcvcyTTM

אפקטים קוליים (Sound effects או SFX) הם צלילים שמוקלטים ומשולבים בסרט, כדי לחזק ולהדגיש את תוכנו של הסרט ואת המתרחש בו.

מטרת האפקטים הקוליים היא לחזק את ההשפעה של אירועי הסרט על הצופים. את האפקטים הקוליים עבור הסרטים מקליטים במיוחד באולפני פוליז (Foley studios) שבהם אמני פולי מומחים מקליטים צלילים שונים, בעזרת חומרים שיוצרים רעשים דומים לאלה שנדרשים בסרט.

בסרטים בעלי תקציב קטן יותר משתמשים בספריות אפקטים שבהן מוקלטים מאגרי ענק של קבצי סאונד למחשב. קבצים אלה כוללים צלילי יריות למשל, רעשי התנגשות מכוניות, מכות אגרוף וכדומה.

כיום משמשים האפקטים הקוליים גם בצילומי סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב וכדומה.

המונח "אפקטים קוליים" נולד בתקופה של ימי הרדיו המוקדמים, עת הקליטו אפקטים כאלה בשביל פרסומות, תכניות ו"תסכיתים", שהיו מעין הצגות או סרטים ללא תמונה. בתכניות רדיו אלה נדרשו כל מיני רעשים שידגימו את הקולות והפעולות שמתרחשים בסיפור או יחזקו את המשמעות וההשפעה על המאזינים, של התכנים המסופרים ומקוריינים.


כך מכוניות צעצוע נעזרות בסאונד אפקטס כדי להיראות ולהשמע ממש אמיתיות:

https://youtu.be/DapPl0lD_9s


עריכת האפקטים הקוליים הכל כך חשובים בסרט "אווטאר":

https://youtu.be/dIvreFpxRUc


על הקלטת האפקטים הקוליים לסרט "אינדיאנה ג'ונס":

http://youtu.be/YWDSFihqyH8


והוספת אפקטים קוליים באמצעות אמנות הפולי:

https://youtu.be/UO3N_PRIgX0