דמיינו את האלה הרומית ונוס נולדת מתוך צדפה ומגלי הים כאישה בוגרת ויפה להפליא. זה עתה דמיינתם את הציור "הולדת ונוס" (The Birth of Venus), אחד הציורים הידועים והנערצים בתולדות האמנות.

נושא הציור מתבסס על המיתולוגיה היוונית. האגדה מספרת על איבר מינו הכרות של אורנוס, שנזרק לים בידי בנו, הטיטאן קרונוס. ונוס נולדה משצף הגלים שנוצרו במפגש שבין הים לאיבר המין הכרות.

בציור יש עירוב בין העולם הפיזי והעולם האלוהי. במרכז הציור ניצבת ונוס, יפה להפליא ועירומה. היא עומדת בתוך צדפת "מסרק יעקב" גדולה, שעליה היא הובלה על ידי הרוח, לפי המיתולוגיה, אל חופי קפריסין.

ליד ונוס עומדת אישה נוספת, ממתינה עם שמיכה בידה, כדי לכסות את ונוס ולהצניעה.

מצידה השני מציג הציור שני מלאכים המרחפים מעל המים, דמויות של גבר ואישה. הם מייצגים בציור את רוח האלוהים והשלמות, שסוחפת את הצדפה אל החוף ומביאה לעולם את היופי וההרמוניה, המשתקפים בדמותה של ונוס.

הציור הזה נוצר בידי הצייר האיטלקי סנדרו בוטיצ'לי, בשנת 1486, בעיר האיטלקית פירנצה. בוטיצ'לי הוא לא הראשון שצייר את לידתה של אפרודיטה, האלה היוונית שממנה נולדה ונוס הרומית. היא עצמה יפה אך לא מושלמת.

גם כצייר רנסאנס, עדיין בוטיצ'לי הוא לא לאונרדו דה וינצ'י. כי עם צוואר ארוך מדי וכתפיים שמוטות, גופה של ונוס רחוק מלהיות מושלם. אפילו הגלים מצויירים ברישול מסוים.

מי ששימשה מודל לציור, היא סימונטה וספוצ'י, מהנשים היפות בפירנצה ומי שהייתה פילגשו של ג'וליאנו, אחיו הצעיר של שליט פירנצה לורנצו מדיצ'י, פטרון האמנות הנודע.

אגב, אם שם המשפחה שלה מזכיר לכם משהו, אז זה מפני שהיא קרובת משפחתו של הימאי המפורסם אמריגו וספוצ'י. אמריגו היה זה שגילה שקולומבוס נחת לא בהודו אלא בעצם ביבשת חדשה, שנקראה לבסוף על שמו של אמריגו - "אמריקה".

הציור "הולדת ונוס" מוצג כיום במוזיאון גלריית אופיצי שבפירנצה.


הנה "הולדת ונוס" של סנדרו בוטיצ'לי:

https://youtu.be/L3J-JDa2knc


סיפורו של הציור המפורסם והייחודי של ונוס העולה מן הים:

https://youtu.be/K6PBfbkMzFU


איך השלמות הזו גם היא מתחברת לפיבונאצ'י ומי המשתתפים בתמונה:

https://youtu.be/TR-TPuOPvZA


המלחין אוטורינו רספיגי כתב על הציור הזה לצד שני ציורים של בוטיצ'לי את היצירה "לידת ונוס":

https://youtu.be/WQYJ57r8M7E


וסרט תיעודי קצר על הציור המפורסם ביותר של בוטיצ'לי:

https://youtu.be/l9ZIJOX0Jjo?long=yes

ונוס ממילו (Venus de Milo) הוא אולי הפסל היווני המפורסם ביותר בעולם. הפסל, מהיפים שבפסלים היווניים העתיקים, מציג את האלה אפרודיטה, אלת האהבה והיופי מהמיתולוגיה היוונית (ונוס בשמה הרומי).

גובה הפסל עשוי השיש 203 סנטימטרים. על אף שידיה ורגליה של ונוס נעלמו במהלך השנים, היא מרשימה במיוחד והיא שילוב של ריאליזם, ניסיון לתאר את צורתה האמיתית, ביחד עם עקרונות היופי של האמנות היוונית.

החוקרים חושבים שמדובר ב"ונוס המנצחת" - אירוע שבו קיבלה לפי המיתולוגיה היוונית, תפוח זהב מפאריס. זה גם התאים לשמו של האי שבו נמצאה - "מילוס" ביוונית פירושו "תפוח".

לפי הערכות החוקרים, הפַּסָּל שיצר את ונוס ממילו היה אלכסנדרוס איש אנטיוכיה. הוא עבד על הפסל המופלא, בשנת 130 לפני הספירה. הפסל נמצא על ידי דייג מקומי באי מילוס, בשנת 1820. כשהוא נמצא הוא היה מפורק לשני חלקים נפרדים. מאוחר יותר נמצאו לא רחוק ממקום מציאת הפסל, חלקים מהיד של ונוס, כולל התפוח המשוער, אבל הם לא היו מספיקים כדי לשחזר אותה.

אגב, הטורקים ששלטו באותה תקופה באי מילוס החרימו את הממצא. אבל שגריר צרפת שישב באיסטנבול גרם לכך שצרפת תרכוש אותו מהם ומאז נמצא הפסל המרהיב של ונוס במוזיאון הלובר שבפאריס.


הנה סיפורו של הפסל המיוחד של ונוס ממילו:

https://youtu.be/gs1VWuQEd7Y


ונוס ממילו במוזיאון הלובר, מוקפת בהמון מעריצים:

http://youtu.be/XxWmDaHXDu4


מודל תלת מימדי שמנסה לשער כיצד נראה הפסל לפני שהושחת:

http://youtu.be/sT27rGkg4S0


האי היווני מילו, שבו נמצא הפסל המפורסם:

http://youtu.be/T-ODceTNFmE


אנימציה בסגנון יווני עתיק של האלה אפרודיטה, עם ארוס אל האהבה היורה חיצי אהבה:

https://youtu.be/WHER8FPXvCA


והרצאה ארוכה על ונוס מהאי מילו:

https://youtu.be/6v8s29TubC0?long=yes

שמתם לב שפניני חוכמה הם ביטוי שגור לדברי חוכמה?

הפנינים זכו בעולם העתיק למעמד כמעט מיתולוגי. היה אז קושי עצום בדליית פנינים ממעמקי הים, בעולם שאין בו ציוד לצלילה ממושכת. במקביל, הפנינה הנדירה הפכה אז לסמל של כל מה שטוב: יופי, שלימות, אור, פוריות, אלמוות והכי חשוב - עושר גדול.

בשל נדירותן, יכולים היו רק עשירים לרכוש פנינים. למעשה נחשבה הפנינה בעבר ל"מלכת האבנים היקרות". בימי הביניים יצאו משלחות גדולות בחיפוש אחר פנינים, רק כדי לשבצן בכתרי המלכים.

הרבה אמונות וסיפורים מיתולוגיים נקשרו בפנינה היקרה. היוונים האמינו שהפנינים הם דמעות האושר שמחתה האלה אפרודיטה כשנולדה. לפי המיתוס הזה, הפנינים היו בעצם דמעותיה של אפרודיטה, שנפלו לים.

ככלל, בתרבויות שונות ראו בפנינים את דמעות האלים. גם דרקונים סיניים תוארו כלופתים פנינה. קלאופטרה התערבה עם מרקוס אנטוניוס שהיא תכלה את עושרה של ממלכה שלמה בארוחה בודדת. היא ניצחה אותו, לאחר שהמיסה פנינה יקרה מזוג העגילים שלה בחומץ ושתתה את התמיסה...

לעומתם, במשלי אזופוס הוחזרו הדברים לפרופורציות, כשסיפר אזופוס על תרנגול שמצא פנינה אך העדיף גרגר שעורה על פניה, שכן "דברים יקרים נועדו רק למי שמסוגלים להעריך אותם."

אבל מאיפה בא הקישור המוזר בין פנינה לחוכמה?

ובכן, כבר בעולם העתיק זכו הפנינים להיות סמל לחוכמה. את בני התקופה הרשימה הסבלנות שבה נוצרת הפנינה במשך שנים רבות, ממש כמו חכם הצובר ידע לאורך שנים.

זו הייתה מטפורה נאה. ממש כמו דברי חוכמה אמיתיים, הייתה גם הנדירות של הפנינים לסמל. גם ההערצה הגורפת ליופיה של הפנינה, מעין אבן זעירה שמזכירה את הירח, תרמה להיותה כה נחשבת, נחשקת ודומה לדברי חוכמה, שתתפלאו אבל פעם נחשבו לעניין של זקנים. כל אלה הולידו את הביטוי "פניני חוכמה" (Pearls of wisdom).


הנה תולדות הפנינים ופניני החוכמה בעת העתיקה ובהיסטוריה בכלל:

http://youtu.be/NOgnHJszhlA

ישו, מייסד הנצרות, זוהה לא פעם בניסים עם דגים. מסופר בברית החדשה על נס הדגים המפורסם שעשה למאמיניו.

על פי האמונה הנוצרית ישו בחר חברים דייגים כמו פטרוס, אנדראס, יוחנן ויעקב להיות לו לתלמידים ולשליחים והבטיח להפוך אותם ל"דייגי בני אדם" לרעיונותיו.

לא פלא, אם כן, שהדג הפך לסמל פנימי ולסימן זיהוי בקרב הנוצרים המעטים שהתקבצו סביבו.

כך אומץ סמל הדג (Ichtus איקטוס ביוונית) על ידי הנצרות בראשיתה, בעת שנרדפה על ידי השלטון הרומי. כבר אז ייצג הדג גם את האמונה הדתית.

סמל הדג היה גם עזר שימושי לזיהוי נוצרים, בינם לבין עצמם. מעין קוד של שתיקה ששימש אמצעי זיהוי שקט וזהיר. כל אימת שנוצרי פגש מישהו חדש שלא הכיר, הוא שרטט על החול חצי דג. אם האדם השני השלים את הציור לדג שלם, הוא זיהה עצמו כנוצרי. אם הוא לא היה יודע להשלים, שמרה העמימות על הנוצרי מסכנת הלשנה לשלטונות.

למעשה, הדג היה סמל עתיק הרבה יותר. מאלת הפוריות הסורית אטארגטיס, שצורתה הייתה כצורת בת-ים, דרך היות הדג סמל לאלת האהבה הרומית ונוס, לאלת האהבה היוונית אפרודיטה ולאלה האם הפגאנית שבה האמינו עובדי האלילים - הדג שימש כסמל של פיריון הרבה לפני שנולדה הנצרות.

וגם בימינו, כשהנוצרים במערב כבר לא חוששים מרדיפה דתית, הם עדיין מציירים את סמל הדג כשבמרכזו מצוייר צלב או מופיעה המילה ישו. כך הפך הדג מקוד סודי וסמל פגאני של עובדי אלילים לסמל דתי שהנוצרים גאים בו ומציירים אותו בגאווה בכל מקום.


הנה סיפורו של סמל הדג בדת הנוצרית:

https://youtu.be/gb4Vehkz94k

אֶרוֹס (Eros), קופידון במיתולוגיה הרומית, היה אל האהבה והתשוקה. הוא היה בנם של אפרודיטה וארס ונולד מתוך הכאוס.

במיתולוגיה ארוס מתואר כתינוק שמנמן או כצעיר עירום ויפה תואר, בעל כנפי זהב, הנושא עליו קשת ואשפת חיצים. כשהיה פוגע באנשים עם חיציו, ארוס היה מעורר אצלם את רגש האהבה.

כשארוס גדל מתחיל הסיפור שלו עם פְּסִיכֶה, הנערה היפה והצעירה מבין אחיותיה. היא הייתה כה יפה, עד שכולם העריצו וקראו לה "אפרודיטה החדשה". יופיה היה כל כך מדהים, עד שאפילו אפרודיטה, אלת האהבה הידועה ביופיה, החלה לקנא בה.

להערצה כמו של פסיכה אף אישה לא זכתה. אבל מנגד איש לא העיז לשאת אותה לאישה. אביה המודאג של פסיכה פנה לאורקל אפולו והוא התנבא שעליו להפקיר אותה על ראש צוק, כי נגזר עליה להינשא לדרקון מפלצתי ונורא.

אפרודיטה המקנאת שלחה את בנה ארוס לשלוח בפסיכה חיצי אהבה ולגרום לה להתאהב בגבר מכוער. אבל משהגיע ארוס לעשות זאת, הוא כל כך הוקסם מיופיה של פסיכה, עד שהתבלבל ובעצמו נפגע מחיציו והתאהב בה.

וכך נשא ארוס המאוהב את אשתו היפהפייה. אך כדי שפסיכה לא תגלה מיהו, הוא אסר עליה להביט בו ופגש אותה רק בחשכת הלילה, במיטתם.

פסיכה המאוהבת התרגלה לחיים הללו עם בעלה, אבל סיפרה לאחיותיה על המסתורין שבחייה. האחיות, שקינאו בה על הבעל יפה התואר וליטרלי גם אל יווני, אמרו לה שהן חוששות שהיא נישאה למפלצת והציעו לה להמתין שיירדם ואז להדליק נר ולהציץ בפני הבעל הישן ולהרוג אותו.

אל תנסו את זה בבית. האלימות היא מכה.

מכל מקום, כשנרדם ארוס באותו לילה, הדליקה פסיכה את הנר. היא הביטה באיש שנם את שנתו לצידה במיטה וזיהתה אותו מיד. יפה כמו אל וחתיך כמו בעל יפה.

אבל לרוע מזלה נטפה טיפת שעווה מהנר שבידה עליו והעירה את ארוס. הוא נדהם שראתה אותו ומיהר לברוח ממנה.

פסיכה, שכל כך רצתה להחזיר לעצמה את אהובה, פנתה לאפרודיטה וביקשה ממנה שתעזור לה. אפרודיטה ערמה עליה שלל משימות, קשיים ומכשולים, אבל פסיכה רצתה כל כך שארוס ישוב אליה, עד שעמדה בכל מה שהציבה אפרודיטה כנגדה והצליחה.

לבסוף נאלצה אפרודיטה והתרצתה. היא אפילו הפכה את פסיכה לבת אלמוות. וכך הצליחה האישה הצעירה והיפה להתאחד עם אהובה מחדש ולחיות איתו באושר, הוא אל והיא אלה.


#בתרבות האנושית
הסיפור הזה השפיע על דורות רבים ולקחו ממנו המון רעיונות, מוטיבים ולקחים, כמו גם התייחסויות ואפילו במדע.

מכיוון שארוס היה מי שיצר את אהבת הגוף ושמה של פסיכה פירושו "נפש" (ומכאן הפסיכולוגיה והפסיכדליה), ארוס ופסיכה מסמלים עד היום את השילוב שבין אהבת הגוף ואהבת הנפש.

רעיונות ומוטיבים מהסיפור על ארוס ופסיכה אפשר למצוא באגדות וסיפורים שונים במהלך ההיסטוריה. ביניהם סיפורים כמו "היפה והחיה" בה מיועדת הנערה לייצור שאין לראותו, או בשנת המוות בסיפור "היפהפייה הנרדמת", בקנאת האם מסיפור "שלגיה" ובסיפור "סינדרלה" בה מוצבות לה משימות כתנאים להגעה לנשף, מה שמקביל למשימות שהציבה אפרודיטה בפניה של פסיכה.


הנה סיפורם של ארוס ופסיכה (מתורגם):

https://youtu.be/Gjj_-CPxjCM

להקת "בנה של אפרודיטה" הייתה מורכבת מכמה חברים יוונים, כשבמרכזה שני מוזיקאים, זמר וקלידן. הראשון הוא דמיס רוסוס, מי שקולו הגבוה הפך אותו לזמר נודע ומצליח, גם כסולן הלהקה וגם בקריירת הסולו שלו בהמשך, שזיכתה אותו בהצלחה מסחררת לאורך כל חייו.

השני הוא ונגליס, קלידן מוכשר שעתיד להפוך לאחד המוסיקאים היוונים המצליחים בעולם הזה. בשנים הללו הוא מגלה את הסינתסייזר, חוקר את צליליו, ובמקום לחקות איתו צלילים של כלי נגינה אחרים, הוא דווקא נלהב מהצלילים שהוא יכול לייצר באמצעותו, יש מאין.

מכל מקום, לאחר שהקליטו כמה שירים ראשונים, יצאו חברי הלהקה לפריז. הם רצו לזכות בחוזה הקלטות עם חברה מצליחה ועולמית. אלא שתוך כדי השהייה בעיר האורות, התרחשה ביוון מהפכה. מספר קולונלים מהצבא היווני השתלטו על המדינה והשליטו בה משטר דיקטטורי. איש מהם לא יכולהיה לנסוע ליוון. מנגד, גיטריסט הלהקה, ששהה באתונה בזמן המהפכה, נשאר תקוע ביוון ולקח זמן עד שהצליח לבוא ולהתאחד עם להקתו המצליחה.

חברי הלהקה נשארו בפריז ובשל המצב החדש לא יכולים היו לשוב לאתונה. בפריז הם הקליטו ויצאו להיטים רבים. השיר "גשם ודמעות" הוא אחד מהם. הוא נוצר לאחר שב-1967 היה השיר "בהיר יותר מחיוורון" של להקת פרוקול הרום שיר הקיץ המצליח ביותר בעולם. אנשי חברת התקליטים של הלהקה, חברת "מרקורי רקורדס", הציעו שלשנה הבאה הם ינסו ליצור את להיט הקיץ העולמי שיצליח כך.

ההמלצה הייתה שהם יקליטו שיר שמבוסס על מוסיקה קלאסית, כמו שעשו שנה לפני כן חברי "פרוקול הרום". בהמלצת אנשי הלייבל בחר ונגליס את הקנון ברה מז'ור של פחלבל והשתמש בו ההרמוניה לשיר מקורי של הלהקה.

השיר היה "ריין אנד טירס" (Rsin and Tears), בעברית "גשם ודמעות". הוא אכן הפך ללהיט ענק של הלהקה ומכאן היא התפרסמה עוד יותר וזכתה להצלחה רבה באירופה ובעולם.


הנה "בנה של אפרודיטה" מבצעת את "גשם ודמעות":

https://youtu.be/IJx0IcR_AKQ


דמיס רוסוס וסיפור השיר בהשפעת הקנון של פחלבל:

https://youtu.be/Q4UMI-Rw0oU


השיר בסרט קוריאני:

https://youtu.be/JQnltrcItWU


ומהתקליט של הלהקה:

https://youtu.be/UTdkDwyteYA