שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי סגסוגת הברונזה או הארד?
מתכת הארד, או הברונזה, היא מתכת שאינה מתכת טהורה, אלא סגסוגת. כלומר, היא מורכבת משתי מתכות: נחושת ובדיל.
הברונזה הומצאה לפני מעל 5,300 שנים. ההמצאה הזו הייתה חזקה מהברזל והייתה להמצאה חשובה מאד, שגם תרמה לקידמה האנושית. בין השאר יצרו ממנה אז כלי נשק, כלי אוכל וכלי עבודה.
בזכות התרומה העצומה שהייתה לברונזה ניתן לזמן ההוא, שבו פותחה, השם "תקופת הברונזה".
כיום משמש הארד או הברונזה ליציקת פסלים, מדליות, מטבעות ופעמונים.
כך יוצקים חרב עשויה ארד:
http://youtu.be/8c2xiKFLnYY
כך יצרו את הברונזה, המתכת הקשה והשימושית בימי קדם:
http://youtu.be/eEWIuyeNp2k
ופיסול בברונזה (עברית):
http://youtu.be/yqEi6qo7_H4
מה מיוחד בתקופת הברונזה?
תקופת הברונזה (The Bronze Age) נמשכה מהשנים 2,000 לפני הספירה ועד 1,000 לפני הספירה. היא באה אחרי תקופת הנחושת.
זו הייתה תקופה אנושית שבה ייצרו כלים מארד ("ברונזה" בשמה הנוסף) - מתכת שנוצרה מתערובת של מתכות הנחושת והבדיל. מתקופה זו נמצאו בעיקר כלי נשק עשויים ארד.
בתקופה זו נוצרות הערים הראשונות, במיוחד בשני מוקדים בעולם העתיק - מצרים ומסופוטמיה. בתרבויות אלה החלו להשתמש בכלים עשויים ברונזה, ואחריהם התפשטה הברונזה למקומות נוספים.
בתקופת הברונזה הומצאו גם האבניים המהפכניות. זהו משטח אבן מסתובב שבעזרתו יצרו מעתה כדים וכלי חימר.
בתקופת הברונזה גם נולד הכתב האלפבתי. כתב שאפשר את היווצרותה של התרבות האנושית ואת רישום ההיסטוריה, הנכתבת ומתועדת לדורות הבאים.
כך החלו לייצר חרבות בתקופת הברונזה:
http://youtu.be/eEWIuyeNp2k
על תקופת הברונזה:
http://youtu.be/kDXQCUpjAyk
עבודת המתכת מלפני 4,000 שנה וכיצד היא סייעה ליצירת הדרכים הרומיות אלפי שנים לאחר מכן:
https://youtu.be/XrPe3aOM678
והחיים בצפון אירופה בסקנדינביה, בתקופת הברונזה:
http://youtu.be/ymGsUp5xiMk
איך בנוי איל הניגוח?
איל הברזל או איל ניגוח היה כלי פריצה מלחמתי ששימש בימי קדם. זה היה גזע עץ גדול ומוארך שהוסע על ידי הלוחמים, כדי לשבור את השער או החומות בעת התקפה על מבצרים או ערים מוגנות בחומה.
לאורכו של איל הניגוח היה מותקן גזע עץ גדול ותלוי. עליו הותקנו ידיות אחיזה, שאיפשרו ללוחמים להטיחו בשער או בחומה. גוש הברזל שבקצהו נועד לשבור את השער במהלך ההטחות.
מקורו של האיל הוא עוד מהתקופה הפרהיסטורית. הוא שימש בתפקיד פורץ החומות עד לסוף ימי הביניים. בתחילה השתמשו בגזעי עץ ענקיים או בעמודי אבן. רק בהמשך ההיסטוריה יצקו את איל הנגוח שעל גזע העץ, מברזל או מברונזה.
לאיל היה גג שהגן על מפעיליו מיורי חיצים ושופכי שמן רותח שעמדו מעל החומות והגנו כנגד ההתקפה. כך יכולים היו המפעילים להתקרב למטרה ולהשתמש בכוח התנופה כדי לשחרר את ה"מגח", כך שיוטח בעוצמה קדימה, שוב ושוב, עד לשבירת החומה או השער המגן.
גם בארץ ישראל הצליחו הרומאים, בזכות איל הניגוח, לפרוץ למבצרים כמו מצדה. בשביל להעלותו אל חומת המצדה הם בנו סוללת מצור, סוללת עפר עצומה שנועדה להביא את איל הניגוח עד לשערי המבצר הגבוה, שנבנה על הצוק. את רמפת המצור הזו ניתן לראות במצדה עד היום.
הנה איל ניגוח בסרט "שר הטבעות":
http://youtu.be/MShWnTlP60E
הנה הסבר על איל הניגוח:
http://youtu.be/kz60knnHNaU
איל עץ שנמצא בעיר פומפיי:
http://youtu.be/3M4ynPfGd5U
ומתקן לונה פארק בצורת איל ניגוח:
http://youtu.be/P3ucVyAelMA
מהי נחושת ואיך תרמה לאדם מאז ימי קדם?
הנחושת (Copper) היא אחד החומרים המרתקים והחשובים בהיסטוריה של המין האנושי.
מסתבר שכבר בימי קדם הבינו את הפוטנציאל הגדול של הנחושת. היא ככל הנראה הייתה המתכת הראשונה שהאדם החל לעבד לצרכיו. הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בעובדה שלעתים אפשר היה למצוא גושים של נחושת על פני האדמה.
כבר בתקופות קדומות הנחושת הייתה מצוינת ליצירת תכשיטים, כלי נשק, כלי אוכל ואפילו כלים לצרכים רפואיים. הרומאים, למשל, השתמשו בנחושת כמעט לכל דבר, מייצור של מטבעות ועד כלי בישול.
אגב, השם האנגלי "קופר" בא משמה בלטינית של הנחושת - "קופרום". מקור השם הזה הוא באי קפריסין, בו כרו בימי קדם הרבה מאוד נחושת.
בהמשך ההיסטוריה התגלו יתרונות רבים אחרים וחדשניים. את הנחושת ניתן לרקוע היטב, מה שאפשר להשתמש בה לתכשיטים.
בהמשך אף החלו לשזור ממנה כבלים דקים וגילו שהיא חומר מוליך מעולה של חשמל וחום.
די מהר גם הסתבר שהיא עמידה בפני שיתוך ומתערבבת היטב עם מתכות אחרות, מה שהפך אותה לחומר מעולה ליצירת סגסוגות מתכת שימושיות בשלל תחומים (סגוסגת היא שילוב של שני יסודות כימיים או יותר, שאחד מהם הוא מתכת ולכן היא יוצרת חומר בעל תכונות מתכתיות).
בין הסגסוגות המכילות נחושת ניתן למצוא את הניקל, המשמשת לייצור מטבעות ולהבים של טורבינות, את סגסוגת הארד, שממנה מייצרים בין השאר מדליות ופסלים וכמובן גם את סגסוגת הפליז - הסגסוגת השימושית בייצור של צינורות ואינספור חלקי מכונות.
#הפקת נחושת
את הנחושת ניתן להפיק ממאות מינרלים המכילים אותה. בין המתאימים להפקה של נחושת נמצא את הקָלְקוֹצִיט (שהיא נחושת גפרית), קוּפְרִיט (תחמוצת הנחושת), כמו גם המינרלים הצבעוניים ביותר מַלְכִיט (שצבעו כחול ירוק) ואָזוּרִיט (נחושת פחמתית שצבעה כחול).
למינרל הקָלְקוֹפִירִיט (תערובת של נחושת וברזל גפרי) יש נצנוץ צהוב מתכתי המזכיר זהב, מה שהעניק לו בהיסטוריה את הכינוי "זהב השוטים".
אחד ממרבצי הנחושת הגדולים בעולם נמצא ב"רצועת הנחושת" של זמביה וזימבבווה, בעבר רודזיה.
הנה הנחושת (עברית):
https://youtu.be/Q71xjKMGVwg
הנחושת היא גם חומר ציפוי עיצובי (מתורגם):
https://youtu.be/oorB5sxXx6Q
ומכרה קדום של נחושת:
http://youtu.be/cZJtrElE4Ic
ארד
מתכת הארד, או הברונזה, היא מתכת שאינה מתכת טהורה, אלא סגסוגת. כלומר, היא מורכבת משתי מתכות: נחושת ובדיל.
הברונזה הומצאה לפני מעל 5,300 שנים. ההמצאה הזו הייתה חזקה מהברזל והייתה להמצאה חשובה מאד, שגם תרמה לקידמה האנושית. בין השאר יצרו ממנה אז כלי נשק, כלי אוכל וכלי עבודה.
בזכות התרומה העצומה שהייתה לברונזה ניתן לזמן ההוא, שבו פותחה, השם "תקופת הברונזה".
כיום משמש הארד או הברונזה ליציקת פסלים, מדליות, מטבעות ופעמונים.
כך יוצקים חרב עשויה ארד:
http://youtu.be/8c2xiKFLnYY
כך יצרו את הברונזה, המתכת הקשה והשימושית בימי קדם:
http://youtu.be/eEWIuyeNp2k
ופיסול בברונזה (עברית):
http://youtu.be/yqEi6qo7_H4
תקופת הברונזה (The Bronze Age) נמשכה מהשנים 2,000 לפני הספירה ועד 1,000 לפני הספירה. היא באה אחרי תקופת הנחושת.
זו הייתה תקופה אנושית שבה ייצרו כלים מארד ("ברונזה" בשמה הנוסף) - מתכת שנוצרה מתערובת של מתכות הנחושת והבדיל. מתקופה זו נמצאו בעיקר כלי נשק עשויים ארד.
בתקופה זו נוצרות הערים הראשונות, במיוחד בשני מוקדים בעולם העתיק - מצרים ומסופוטמיה. בתרבויות אלה החלו להשתמש בכלים עשויים ברונזה, ואחריהם התפשטה הברונזה למקומות נוספים.
בתקופת הברונזה הומצאו גם האבניים המהפכניות. זהו משטח אבן מסתובב שבעזרתו יצרו מעתה כדים וכלי חימר.
בתקופת הברונזה גם נולד הכתב האלפבתי. כתב שאפשר את היווצרותה של התרבות האנושית ואת רישום ההיסטוריה, הנכתבת ומתועדת לדורות הבאים.
כך החלו לייצר חרבות בתקופת הברונזה:
http://youtu.be/eEWIuyeNp2k
על תקופת הברונזה:
http://youtu.be/kDXQCUpjAyk
עבודת המתכת מלפני 4,000 שנה וכיצד היא סייעה ליצירת הדרכים הרומיות אלפי שנים לאחר מכן:
https://youtu.be/XrPe3aOM678
והחיים בצפון אירופה בסקנדינביה, בתקופת הברונזה:
http://youtu.be/ymGsUp5xiMk
איל הברזל או איל ניגוח היה כלי פריצה מלחמתי ששימש בימי קדם. זה היה גזע עץ גדול ומוארך שהוסע על ידי הלוחמים, כדי לשבור את השער או החומות בעת התקפה על מבצרים או ערים מוגנות בחומה.
לאורכו של איל הניגוח היה מותקן גזע עץ גדול ותלוי. עליו הותקנו ידיות אחיזה, שאיפשרו ללוחמים להטיחו בשער או בחומה. גוש הברזל שבקצהו נועד לשבור את השער במהלך ההטחות.
מקורו של האיל הוא עוד מהתקופה הפרהיסטורית. הוא שימש בתפקיד פורץ החומות עד לסוף ימי הביניים. בתחילה השתמשו בגזעי עץ ענקיים או בעמודי אבן. רק בהמשך ההיסטוריה יצקו את איל הנגוח שעל גזע העץ, מברזל או מברונזה.
לאיל היה גג שהגן על מפעיליו מיורי חיצים ושופכי שמן רותח שעמדו מעל החומות והגנו כנגד ההתקפה. כך יכולים היו המפעילים להתקרב למטרה ולהשתמש בכוח התנופה כדי לשחרר את ה"מגח", כך שיוטח בעוצמה קדימה, שוב ושוב, עד לשבירת החומה או השער המגן.
גם בארץ ישראל הצליחו הרומאים, בזכות איל הניגוח, לפרוץ למבצרים כמו מצדה. בשביל להעלותו אל חומת המצדה הם בנו סוללת מצור, סוללת עפר עצומה שנועדה להביא את איל הניגוח עד לשערי המבצר הגבוה, שנבנה על הצוק. את רמפת המצור הזו ניתן לראות במצדה עד היום.
הנה איל ניגוח בסרט "שר הטבעות":
http://youtu.be/MShWnTlP60E
הנה הסבר על איל הניגוח:
http://youtu.be/kz60knnHNaU
איל עץ שנמצא בעיר פומפיי:
http://youtu.be/3M4ynPfGd5U
ומתקן לונה פארק בצורת איל ניגוח:
http://youtu.be/P3ucVyAelMA
הנחושת (Copper) היא אחד החומרים המרתקים והחשובים בהיסטוריה של המין האנושי.
מסתבר שכבר בימי קדם הבינו את הפוטנציאל הגדול של הנחושת. היא ככל הנראה הייתה המתכת הראשונה שהאדם החל לעבד לצרכיו. הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בעובדה שלעתים אפשר היה למצוא גושים של נחושת על פני האדמה.
כבר בתקופות קדומות הנחושת הייתה מצוינת ליצירת תכשיטים, כלי נשק, כלי אוכל ואפילו כלים לצרכים רפואיים. הרומאים, למשל, השתמשו בנחושת כמעט לכל דבר, מייצור של מטבעות ועד כלי בישול.
אגב, השם האנגלי "קופר" בא משמה בלטינית של הנחושת - "קופרום". מקור השם הזה הוא באי קפריסין, בו כרו בימי קדם הרבה מאוד נחושת.
בהמשך ההיסטוריה התגלו יתרונות רבים אחרים וחדשניים. את הנחושת ניתן לרקוע היטב, מה שאפשר להשתמש בה לתכשיטים.
בהמשך אף החלו לשזור ממנה כבלים דקים וגילו שהיא חומר מוליך מעולה של חשמל וחום.
די מהר גם הסתבר שהיא עמידה בפני שיתוך ומתערבבת היטב עם מתכות אחרות, מה שהפך אותה לחומר מעולה ליצירת סגסוגות מתכת שימושיות בשלל תחומים (סגוסגת היא שילוב של שני יסודות כימיים או יותר, שאחד מהם הוא מתכת ולכן היא יוצרת חומר בעל תכונות מתכתיות).
בין הסגסוגות המכילות נחושת ניתן למצוא את הניקל, המשמשת לייצור מטבעות ולהבים של טורבינות, את סגסוגת הארד, שממנה מייצרים בין השאר מדליות ופסלים וכמובן גם את סגסוגת הפליז - הסגסוגת השימושית בייצור של צינורות ואינספור חלקי מכונות.
#הפקת נחושת
את הנחושת ניתן להפיק ממאות מינרלים המכילים אותה. בין המתאימים להפקה של נחושת נמצא את הקָלְקוֹצִיט (שהיא נחושת גפרית), קוּפְרִיט (תחמוצת הנחושת), כמו גם המינרלים הצבעוניים ביותר מַלְכִיט (שצבעו כחול ירוק) ואָזוּרִיט (נחושת פחמתית שצבעה כחול).
למינרל הקָלְקוֹפִירִיט (תערובת של נחושת וברזל גפרי) יש נצנוץ צהוב מתכתי המזכיר זהב, מה שהעניק לו בהיסטוריה את הכינוי "זהב השוטים".
אחד ממרבצי הנחושת הגדולים בעולם נמצא ב"רצועת הנחושת" של זמביה וזימבבווה, בעבר רודזיה.
הנה הנחושת (עברית):
https://youtu.be/Q71xjKMGVwg
הנחושת היא גם חומר ציפוי עיצובי (מתורגם):
https://youtu.be/oorB5sxXx6Q
ומכרה קדום של נחושת:
http://youtu.be/cZJtrElE4Ic
