שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה הזניחו בעבר את העתיקות?
לאורך מרבית תקופות ההיסטוריה האנושית, עתיקות נתפסו לרוב כשרידים חסרי ערך או אפילו כמכשול לקידמה ומודרניות. אנשים ראו באתרים עתיקים מקור נוח לחומרי בנייה, מבלי להבין את ערכם ההיסטורי והתרבותי העצום.
המצב הזה נמשך עד המאה ה-18, כשתפיסות חדשות החלו להתעורר.
ההזנחה עד אז התבטאה במגוון דרכים מצערות. אתרים ארכיאולוגיים הפכו למזבלות מאולתרות, מבנים עתיקים שימשו כמאגרי אבנים זמינים לבנייה חדשה, מה שנקרא שימוש משני, וכשממצאים יקרי ערך נמכרים לסוחרי עתיקות ללא תיעוד או שימור.
התפתחות הערים גבתה מחיר כבד מהמורשת העתיקה, כאשר לא מעט שרידים היסטוריים נהרסו לטובת בנייה חדשה.
נקודת המפנה החלה במאה ה-18, עם תנועת הנאורות או ההשכלה באירופה. החפירות המסודרות הראשונות בעיר פומפיי (Pompeii) שהחלו ב-1748 סימנו את תחילתו של עידן חדש בחקר העבר.
תנועת הנאורות הביאה עמה גישה מדעית ורציונלית לחקר ההיסטוריה, תוך שהיא מניחה את היסודות למחקר הארכיאולוגי המודרני.
במאה ה-19, המאה של הלאומיות הגוברת, התעוררו רגשות לאומיים ברחבי אירופה וחיזקו את המגמה הזו. מדינות החלו לראות בעתיקות שבתחומן חלק בלתי נפרד מזהותן התרבותית. במקביל, הלהיבו תגליות מרעישות כמו פענוח הכתב ההירוגליפי במצרים את דמיון הציבור והגבירו את העניין בחקר העבר, בארכאולוגיה ובעתיקות.
התפתחות התיירות מילאה תפקיד עוד יותר מכריע בשינוי היחס לעתיקות. עם הופעת הרכבות ואמצעי התחבורה המודרניים, הפכו אתרים ארכיאולוגיים למוקדי משיכה תיירותיים מבוקשים. ההכנסות מתיירות סיפקו תמריץ כלכלי חשוב לשימור אתרים עתיקים ולפיתוחם.
בשנת 1972 אף הוקם ארגון אונסק"ו (UNESCO) שהפך לגוף המוביל בעולם בשימור אתרי מורשת עולמית.
בימינו נשמרות העתיקות היטב במרבית מדינות העולם. למעט אצל מדינות הנשלטות על ידי תנועות דתיות ופנאטיות, כמו זו שהרסה מונומנטים ענקיים באפגניסטן ומלחמות דת כמו אלה של דאעש, הן נתפסות כנכס תרבותי, חינוכי וכלכלי יקר ערך.
על שינוי היחס לעתיקות מעיד המעבר מהזנחה לשימור. חוקים ותקנות בינלאומיים מגינים כיום על עתיקות, בעוד טכנולוגיות חדשניות מאפשרות לחקור ולשמר אותן טוב יותר מאי-פעם. השינוי המרשים הזה ביחס לעתיקות משקף התפתחות בהבנת החברה האנושית את חשיבות העבר ואת הצורך בשימורו לדורות הבאים, בצירוף התמורה הכלכלית ושפע ההכנסות הזורמים לכלכלות של מדינות שמטפחות אתרים עתיקים, בעיקר בזכות תיירות מתגמלת וממריצה.
הנה עתיקות שהוזנחו בעזה:
https://youtu.be/PGbyTVJwW8o
בקמבודיה זה קרה לפני כמה עשורים:
https://youtu.be/5lt5lGIbnPo
חורבות ממלכת המאיה הוזנחו בגואטמלה במשך אלפי שנים:
https://youtu.be/7MFKy7DJsCY?long=yes
עתיקות רומיות באיטליה שנהרסו במלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/rbSFMUcabnU?long=yes
והנה הדור הבא של המוזנחים (עברית):
https://youtu.be/6j61d2UQud0?long=yes
מהו הפורום הרומי?
פורום הוא אזור ציבורי מרכזי בערים הרומיות, שעוצב בצורת כיכר או כמה כיכרות מחוברות. כמעט כל עיר רומית נבנתה עם פורום משלה, אך כשמדברים על "הפורום הגדול" מתכוונים למתחם עתיק ברומא, אחד האתרים הארכאולוגיים המפורסמים בעולם, שנקרא בתקופה הרומית "פורום מגנום" (forum magnum).
בתקופת האימפריה הרומית הפורום היה אזור מרכזי שבו התקיימו עיקר חיי העיר. המקום אז היווה את מרכז החיים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והדתיים של האימפריה הרומית.
בפורום מגנום ניצבה אז כיכר שוק הומה אדם ועתירת חנויות מקורות ובה בתי משפט פומביים, מקדשים, שערי ועמודי ניצחון, בית הנבחרים ועוד. בימי הרפובליקה הרומית הוא שימש גם מרכז לאסיפות עם ולקרבות גלדיאטורים.
הרבה נושאים ציבוריים עלו כאן על סדר היום הרומי. תהלוכות ניצחון צעדו כאן, נישאו הספדים ונאומים של מנהיגים ואנשי דת ועוד.
הפורום ממוקם בין גבעת קפיטולין, מקום מושבם של הקיסרים והאצולה הרומית, לבין גבעת פלטין (Palatino), ביתם של עשירי ושליטי רומא.
בין המבנים העתיקים שבו נמצא שער טיטוס המפורסם, שהוקם לאחר מות הקיסר טיטוס ולציון ניצחון הרומאים על היהודים בהנהגתו וכיבוש ירושלים.
עוד בפורום גם ביתו של הקיסר אוגוסטוס, ששיקומו ושחזורו נמשכו לא פחות מ-40 שנה ומקדש יוליוס קיסר.
במרכז הפורום עברה מה שנקראה אז "ויה סקרה", "הדרך קדושה" שבה עברו התהלוכות הדתיות ותהלוכות הניצחון.
#תולדות הפורום הרומי
כבר בתקופת האבן, התקופה הראשונה של הפרהיסטוריה, היה הפורום הרומי, שניזון ממימי הטיבר, מאוכלס בבני אדם. זאת למרות שבפועל הוא ניצב אז מחוץ לאזורי ההתיישבות באזור.
בתקופת הברזל, התקופה בה אפשרה היכולת הטכנולוגית של האדם לייצר כלים מברזל, היו כאן בתי קברות של התושבים המקומיים.
בתקופת האימפריה הרומית, בה האזור נוקז מביצות והזיהומים נוקו, הפך האזור למרכז היצירה והמסחר של העיר והזמין תושבים מכל רחבי האימפריה להגיע אליו.
אך כמו העלייה של המקום, כך הגיעה גם הירידה. עם בניית המרכז הדתי והשלטוני במרכז הפאלאטין, מעמדו של הפורום החל לרדת. הצורך במקדשים, התחזקות הנצרות ובכלל - זניחת אורח החיים הרומי, הביא להזנחה קשה של האזור והמבנים התמוטטו והתכסו בחול. זו הייתה התקופה בה קיבל הפורום את הכינוי "שדה הבשר" - בגלל גופותיהם של בעלי החיים שהושלכו לכאן.
במאה ה-19 החלו החפירות והשחזורים שהפכו אותו למקום שבו אתם עומדים היום. התנופה המשמעותית ביותר התבצעה בימי שלטונו של הרודן הפשיסטי מוסוליני, במאה ה-20.
הנה סרטון שמציג את הפורום הרומי:
http://youtu.be/TPVvXvf4xRc
כך נראה הפורום בתקופת האימפריה הרומית:
http://youtu.be/S4PACYJKxic
ומצגת וידאו שמסבירה על הפורום הרומי וחשיבותו:
http://youtu.be/0HTeWERWaJ4
מה עושים במעדר?
המעדר (Hoe) הוא כלי גינון בסיסי ורב-תכליתי המשמש בחקלאות וגננות - לחפירה, עידור ותיחוח של האדמה. מורכב מראש מתכת שטוח ומחודד המחובר לידית ארוכה, הוא מיועד להזזת כמויות אדמה קטנות.
לראש המעדר צורות שונות, המיועדות לשימושים שונים. הוא מאפשר עקירת עשבים שוטים, יצירת תלמים רדודים ותעלות, חפירה קלה לפתיחת חורים לשתילה ולהעברת צמחים ועידור הקרקע לאוורור האדמה.
לרוב הוא מעוצב בצורה של משולש או מלבן. הצורה הזו הופכת אותו יעיל מאוד בעבודות גינון. בנוסף לתיחוח וחפירה באדמה, הוא יעיל בניכוש של עשבים שוטים, בהסרת השורשים שלהם. מרבים להשתמש בו גם ליצירת תלמים, לערבוב הקרקע כדי לשלב דשן ולהכנה של שורות לזריעה.
מעדרים משמשים כיום גם את הארכאולוגים, בהיותם יעילים מאוד, באתרי חפירות ארכאולוגיות, בעיקר לניקוי של שטחים נרחבים.
#צורות מעדרים ושימושים
יש מעדרים בצורות שונות של ראשי המעדר. הבחירה ביניהם תלויה במשימה לה.נדרש החקלאי, בסוג הקרקע ובהעדפותיח האישיות.
מעדר בעל ראש משולש - צורתו המחודדת של הראש תאפשר לו לחדור בקלות לקרקע קשה ותשמש לחפירת חורים עמוקים וצרים באדמה. הוא יהיה אידיאלי לשתילת צמחים ולהסרת עשבים שוטים שיש להם שורשים עמוקים.
מעדר בעל ראש מלבני - יתאים לעבודות כלליות יותר כמו עידור, ערבוב אדמה ויצירת תלמים. שטחו הגדול יותר של הראש יאפשר לו לכסות בכל תנועה שטח רחב יותר.
מעדר דו-צדדי, בעל שני קצוות - הוא מעדר כם שני צדדים, המשלב את שני הקודמים (ראש משולש וראש רחב). לרוב עם צד רחב וצד שני מחודד. הרחב ישמש לעבודות כלליות, בעוד הצד המחודד יתאים לחפירה בקרקע קשה ולעבודות מדויקות יותר.
מעדר עם שיניים - יתאים בעיקר לקילטור ואוורור של הקרקע. השיניים מסייעות בשבירה של גושי אדמה ולהסרה של עשבים קטנים.
מעדר בצורת לב - הוא מעדר שמתאים במיוחד לעבודה מסביב לצמחים קיימים. צורת הלב המעוגל מאפשרת לגנן לעבוד בקרבת הצמח, מבלי לפגוע בשורשים שלהם.
מעדר שטוח ורחב (עדשה) יהיה אידיאלי ליצירה של תלמים רחבים, להסרת עשבים שטחיים ולעבודה רבה על פני שטח נרחב.
מעדר מזלג - מעדר שעיקר השימוש בו הוא לאוורור עמוק יותר של הקרקע ולהפיכת הקומפוסט. שיניו הארוכות מאפשרות חדירה לעומק האדמה.
הנה המעדר בניכוש עשבים:
https://youtu.be/UHaKaB28GCY
כך מנכשים במעדר:
https://youtu.be/i_-eKRk39Cc
סוגי מעדרים משמשים למגוון משימות:
https://youtu.be/RzncK1a7XCo
המחפרון המכני (Backhoe) שהחליף אותו בשדות הנרחבים:
https://youtu.be/F5GE2yVHJ9s
והם המחליפים של המעדר בחקלאות:
https://youtu.be/H1Se0c0F54Q
ארכאולוגיה
לאורך מרבית תקופות ההיסטוריה האנושית, עתיקות נתפסו לרוב כשרידים חסרי ערך או אפילו כמכשול לקידמה ומודרניות. אנשים ראו באתרים עתיקים מקור נוח לחומרי בנייה, מבלי להבין את ערכם ההיסטורי והתרבותי העצום.
המצב הזה נמשך עד המאה ה-18, כשתפיסות חדשות החלו להתעורר.
ההזנחה עד אז התבטאה במגוון דרכים מצערות. אתרים ארכיאולוגיים הפכו למזבלות מאולתרות, מבנים עתיקים שימשו כמאגרי אבנים זמינים לבנייה חדשה, מה שנקרא שימוש משני, וכשממצאים יקרי ערך נמכרים לסוחרי עתיקות ללא תיעוד או שימור.
התפתחות הערים גבתה מחיר כבד מהמורשת העתיקה, כאשר לא מעט שרידים היסטוריים נהרסו לטובת בנייה חדשה.
נקודת המפנה החלה במאה ה-18, עם תנועת הנאורות או ההשכלה באירופה. החפירות המסודרות הראשונות בעיר פומפיי (Pompeii) שהחלו ב-1748 סימנו את תחילתו של עידן חדש בחקר העבר.
תנועת הנאורות הביאה עמה גישה מדעית ורציונלית לחקר ההיסטוריה, תוך שהיא מניחה את היסודות למחקר הארכיאולוגי המודרני.
במאה ה-19, המאה של הלאומיות הגוברת, התעוררו רגשות לאומיים ברחבי אירופה וחיזקו את המגמה הזו. מדינות החלו לראות בעתיקות שבתחומן חלק בלתי נפרד מזהותן התרבותית. במקביל, הלהיבו תגליות מרעישות כמו פענוח הכתב ההירוגליפי במצרים את דמיון הציבור והגבירו את העניין בחקר העבר, בארכאולוגיה ובעתיקות.
התפתחות התיירות מילאה תפקיד עוד יותר מכריע בשינוי היחס לעתיקות. עם הופעת הרכבות ואמצעי התחבורה המודרניים, הפכו אתרים ארכיאולוגיים למוקדי משיכה תיירותיים מבוקשים. ההכנסות מתיירות סיפקו תמריץ כלכלי חשוב לשימור אתרים עתיקים ולפיתוחם.
בשנת 1972 אף הוקם ארגון אונסק"ו (UNESCO) שהפך לגוף המוביל בעולם בשימור אתרי מורשת עולמית.
בימינו נשמרות העתיקות היטב במרבית מדינות העולם. למעט אצל מדינות הנשלטות על ידי תנועות דתיות ופנאטיות, כמו זו שהרסה מונומנטים ענקיים באפגניסטן ומלחמות דת כמו אלה של דאעש, הן נתפסות כנכס תרבותי, חינוכי וכלכלי יקר ערך.
על שינוי היחס לעתיקות מעיד המעבר מהזנחה לשימור. חוקים ותקנות בינלאומיים מגינים כיום על עתיקות, בעוד טכנולוגיות חדשניות מאפשרות לחקור ולשמר אותן טוב יותר מאי-פעם. השינוי המרשים הזה ביחס לעתיקות משקף התפתחות בהבנת החברה האנושית את חשיבות העבר ואת הצורך בשימורו לדורות הבאים, בצירוף התמורה הכלכלית ושפע ההכנסות הזורמים לכלכלות של מדינות שמטפחות אתרים עתיקים, בעיקר בזכות תיירות מתגמלת וממריצה.
הנה עתיקות שהוזנחו בעזה:
https://youtu.be/PGbyTVJwW8o
בקמבודיה זה קרה לפני כמה עשורים:
https://youtu.be/5lt5lGIbnPo
חורבות ממלכת המאיה הוזנחו בגואטמלה במשך אלפי שנים:
https://youtu.be/7MFKy7DJsCY?long=yes
עתיקות רומיות באיטליה שנהרסו במלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/rbSFMUcabnU?long=yes
והנה הדור הבא של המוזנחים (עברית):
https://youtu.be/6j61d2UQud0?long=yes
פורום הוא אזור ציבורי מרכזי בערים הרומיות, שעוצב בצורת כיכר או כמה כיכרות מחוברות. כמעט כל עיר רומית נבנתה עם פורום משלה, אך כשמדברים על "הפורום הגדול" מתכוונים למתחם עתיק ברומא, אחד האתרים הארכאולוגיים המפורסמים בעולם, שנקרא בתקופה הרומית "פורום מגנום" (forum magnum).
בתקופת האימפריה הרומית הפורום היה אזור מרכזי שבו התקיימו עיקר חיי העיר. המקום אז היווה את מרכז החיים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והדתיים של האימפריה הרומית.
בפורום מגנום ניצבה אז כיכר שוק הומה אדם ועתירת חנויות מקורות ובה בתי משפט פומביים, מקדשים, שערי ועמודי ניצחון, בית הנבחרים ועוד. בימי הרפובליקה הרומית הוא שימש גם מרכז לאסיפות עם ולקרבות גלדיאטורים.
הרבה נושאים ציבוריים עלו כאן על סדר היום הרומי. תהלוכות ניצחון צעדו כאן, נישאו הספדים ונאומים של מנהיגים ואנשי דת ועוד.
הפורום ממוקם בין גבעת קפיטולין, מקום מושבם של הקיסרים והאצולה הרומית, לבין גבעת פלטין (Palatino), ביתם של עשירי ושליטי רומא.
בין המבנים העתיקים שבו נמצא שער טיטוס המפורסם, שהוקם לאחר מות הקיסר טיטוס ולציון ניצחון הרומאים על היהודים בהנהגתו וכיבוש ירושלים.
עוד בפורום גם ביתו של הקיסר אוגוסטוס, ששיקומו ושחזורו נמשכו לא פחות מ-40 שנה ומקדש יוליוס קיסר.
במרכז הפורום עברה מה שנקראה אז "ויה סקרה", "הדרך קדושה" שבה עברו התהלוכות הדתיות ותהלוכות הניצחון.
#תולדות הפורום הרומי
כבר בתקופת האבן, התקופה הראשונה של הפרהיסטוריה, היה הפורום הרומי, שניזון ממימי הטיבר, מאוכלס בבני אדם. זאת למרות שבפועל הוא ניצב אז מחוץ לאזורי ההתיישבות באזור.
בתקופת הברזל, התקופה בה אפשרה היכולת הטכנולוגית של האדם לייצר כלים מברזל, היו כאן בתי קברות של התושבים המקומיים.
בתקופת האימפריה הרומית, בה האזור נוקז מביצות והזיהומים נוקו, הפך האזור למרכז היצירה והמסחר של העיר והזמין תושבים מכל רחבי האימפריה להגיע אליו.
אך כמו העלייה של המקום, כך הגיעה גם הירידה. עם בניית המרכז הדתי והשלטוני במרכז הפאלאטין, מעמדו של הפורום החל לרדת. הצורך במקדשים, התחזקות הנצרות ובכלל - זניחת אורח החיים הרומי, הביא להזנחה קשה של האזור והמבנים התמוטטו והתכסו בחול. זו הייתה התקופה בה קיבל הפורום את הכינוי "שדה הבשר" - בגלל גופותיהם של בעלי החיים שהושלכו לכאן.
במאה ה-19 החלו החפירות והשחזורים שהפכו אותו למקום שבו אתם עומדים היום. התנופה המשמעותית ביותר התבצעה בימי שלטונו של הרודן הפשיסטי מוסוליני, במאה ה-20.
הנה סרטון שמציג את הפורום הרומי:
http://youtu.be/TPVvXvf4xRc
כך נראה הפורום בתקופת האימפריה הרומית:
http://youtu.be/S4PACYJKxic
ומצגת וידאו שמסבירה על הפורום הרומי וחשיבותו:
http://youtu.be/0HTeWERWaJ4
המעדר (Hoe) הוא כלי גינון בסיסי ורב-תכליתי המשמש בחקלאות וגננות - לחפירה, עידור ותיחוח של האדמה. מורכב מראש מתכת שטוח ומחודד המחובר לידית ארוכה, הוא מיועד להזזת כמויות אדמה קטנות.
לראש המעדר צורות שונות, המיועדות לשימושים שונים. הוא מאפשר עקירת עשבים שוטים, יצירת תלמים רדודים ותעלות, חפירה קלה לפתיחת חורים לשתילה ולהעברת צמחים ועידור הקרקע לאוורור האדמה.
לרוב הוא מעוצב בצורה של משולש או מלבן. הצורה הזו הופכת אותו יעיל מאוד בעבודות גינון. בנוסף לתיחוח וחפירה באדמה, הוא יעיל בניכוש של עשבים שוטים, בהסרת השורשים שלהם. מרבים להשתמש בו גם ליצירת תלמים, לערבוב הקרקע כדי לשלב דשן ולהכנה של שורות לזריעה.
מעדרים משמשים כיום גם את הארכאולוגים, בהיותם יעילים מאוד, באתרי חפירות ארכאולוגיות, בעיקר לניקוי של שטחים נרחבים.
#צורות מעדרים ושימושים
יש מעדרים בצורות שונות של ראשי המעדר. הבחירה ביניהם תלויה במשימה לה.נדרש החקלאי, בסוג הקרקע ובהעדפותיח האישיות.
מעדר בעל ראש משולש - צורתו המחודדת של הראש תאפשר לו לחדור בקלות לקרקע קשה ותשמש לחפירת חורים עמוקים וצרים באדמה. הוא יהיה אידיאלי לשתילת צמחים ולהסרת עשבים שוטים שיש להם שורשים עמוקים.
מעדר בעל ראש מלבני - יתאים לעבודות כלליות יותר כמו עידור, ערבוב אדמה ויצירת תלמים. שטחו הגדול יותר של הראש יאפשר לו לכסות בכל תנועה שטח רחב יותר.
מעדר דו-צדדי, בעל שני קצוות - הוא מעדר כם שני צדדים, המשלב את שני הקודמים (ראש משולש וראש רחב). לרוב עם צד רחב וצד שני מחודד. הרחב ישמש לעבודות כלליות, בעוד הצד המחודד יתאים לחפירה בקרקע קשה ולעבודות מדויקות יותר.
מעדר עם שיניים - יתאים בעיקר לקילטור ואוורור של הקרקע. השיניים מסייעות בשבירה של גושי אדמה ולהסרה של עשבים קטנים.
מעדר בצורת לב - הוא מעדר שמתאים במיוחד לעבודה מסביב לצמחים קיימים. צורת הלב המעוגל מאפשרת לגנן לעבוד בקרבת הצמח, מבלי לפגוע בשורשים שלהם.
מעדר שטוח ורחב (עדשה) יהיה אידיאלי ליצירה של תלמים רחבים, להסרת עשבים שטחיים ולעבודה רבה על פני שטח נרחב.
מעדר מזלג - מעדר שעיקר השימוש בו הוא לאוורור עמוק יותר של הקרקע ולהפיכת הקומפוסט. שיניו הארוכות מאפשרות חדירה לעומק האדמה.
הנה המעדר בניכוש עשבים:
https://youtu.be/UHaKaB28GCY
כך מנכשים במעדר:
https://youtu.be/i_-eKRk39Cc
סוגי מעדרים משמשים למגוון משימות:
https://youtu.be/RzncK1a7XCo
המחפרון המכני (Backhoe) שהחליף אותו בשדות הנרחבים:
https://youtu.be/F5GE2yVHJ9s
והם המחליפים של המעדר בחקלאות:
https://youtu.be/H1Se0c0F54Q
