שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו ציור "ליל הכוכבים" של ואן גוך?
זה קרה כשוינסנט ואן גוך היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש, לאחר שכרת את אוזנו. הוא הביט מהחלון החוצה וצייר את אחד הציורים היפים והאהובים בתולדות האמנות - "ליל כוכבים" (Starry Night), מהציורים הידועים ביותר של הצייר ההולנדי הנודע.
לפי גרסה אחרת, צייר ואן גוך את "ליל הכוכבים" בשנת 1889 מהזיכרון בלבד. הוא תיאר את הנוף שנשקף מחלון חדרו בבית החולים לחולי נפש שבו שהה. כיום הציור מוצג במוזיאון לאמנות מודרנית שבניו יורק.
השמיים הם ללא ספק החלק החשוב בציור. הם תופסים כשני שליש משטח הציור ומשובצים בהם כמה כוכבים וירח. ואן גוך אהב לצייר את הלילה. הוא נהג לומר שיש בלילה הרבה יותר צבע מאשר ביום. ואכן, הוא צייר כמה ציורי לילה מצוינים. אחד המרכיבים הבולטים ב"ליל כוכבים" הן המערבולות ששרטט שוב ושוב ואן גוך בשמי הלילה. למה התכוון הצייר? האם זו עדות למצבו הנפשי בתקופה הקשה בחייו?
משיכות המכחול של ואן גוך יוצרות תחושת תנועה וחיים בלילה הזה. זהו ציור חי ולא כזה שרוצה להקפיא את הרגע. יש בציור ביטוי אישי שיהיה הבסיס לסגנונות המשמעותיים בתקופה שאחרי ואן גוך - האימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם.
הנה סיפורו של "ליל כוכבים" (מתורגם):
https://youtu.be/PMerSm2ToFY
כמה סטודנטים במוזיאון מדברים על הציור הזה:
http://youtu.be/rjNGj04DAAI?t=3s
סרטון הנפשה שמדגים את התנועה שבציור:
http://youtu.be/91mSLGOfH2E
ומישהו שמצייר אותו על מי צבע כהים:
https://youtu.be/4dKy7HNU4vk
מתי ון גוך צייר את החמניות?
החמניות (Cafe Terrace at Night) הם סדרת ציורים שצוירו בידי הצייר ואן גוך, בתקופה בה שהה בפרובאנס, חבל הארץ היפה שבדרום צרפת.
כשהוא מגיע לפרובאנס בשנת 1888, וינסנט מתרשם עמוקות מאיכות האור ומהצבעים העזים והבוהקים. הוא מגלה את השמש של דרום צרפת ואת שדות החמניות שבפריחתן וקמילתן השנתית הוא רואה את רצף החיים עד המוות.
ואן גוך מצייר חמניות בעיקר בתוך כדים אך נותרים גם ציורים אחדים פרי מכחולו שמתארים אותן כמו שהן.
ואן גוך מבלה שנה אינטנסיבית ופורייה בעיר ארל, שבמהלכה הוא מצייר אחדים מציוריו הגדולים ביותר, כולל החמניות, הכיסא, בית קפה של לילה ואת הגשר באָרל.
במעבר לפרובאנס, משמח אותו בהתחלה גם החום האנושי שכל כך חסר לו בפריז. וינסנט הבודד מתנתק מסצנת האמנות של פריז, אך חסרים לו האמנים מסביבו. הוא חולם להקים בארל מושבת אמנים והאמן היחיד שנעתר להצטרף אליו הוא חברו הצייר פול גוגן.
מה שווינסנט לא ידע זה שגוגן, שסבל גם הוא מעוני, עשה זאת כי תיאו, אחיו של וינסנט, שילם לו כדי להקל על בדידותו של ואן גוך. הוא בהחלט שמח לחיות על חשבונו בדרום.
ב-1888, כשגוגן מודיע שהוא יגיע לשהות עימו לכמה חודשים, וינסנט שיודע שגוגן אוהב חמניות, מצייר את סדרת החמניות לכבודו. ואן גוך רואה בחמניות סמל של נאמנות ומסירות. בהמשך הם יהפכו לביטוי אישי למצבו הנפשי ולנשמתו כאמן.
כשגוגן מגיע, השניים מציירים ומדברים אמנות. וינסנט שמח ובתחילה טוב להם ביחד. אך מהר מאוד מתגלים ההבדלים ביניהם, לצד הגישה השונה שלהם לאמנות והיחסים משתבשים. בשלב מסוים מתגלעת בין השניים מריבה. וינסנט המיואש רואה את גוגן שעוזב אותו, הוא רודף אחריו מיואש וכעוס, כשבידו תער של גילוח. לא ברור מדוע או שהשגעון מבלבל אותו, אך הוא חותך חלק מאוזנו. אחד מדיוקניו העצמיים מראה אותו עם התחבושת על האוזן.
שנה אחר כך, בעקבות התרבות התקפי השיגעון שלו, ואן גוך מאשפז את עצמו בבית בחולים לחולי נפש בסן רמי דֶה פרובאנס (25 ק"מ מצפון מזרח לארל), שם הוא ישהה כשנה וירבה לצייר.
בשלב מסוים הקשיים שלו הולכים וגדלים והוא יעבור להתגורר בכפר אוֹבֶר-סוּר-אוּאַז, לא הרחק מפריז. גם שם הוא יצייר אך בדידותו וקשייו הגוברים הולכים ומייאשים אותו.
חודשיים אחרי שעבר לאובר ומחשש ששגעונו לא ניתן עוד לריפוי, יורה האמן הגדול של תקופתו בעצמו למוות. חצי שנה אחריו ימות גם תיאו ובשנים הבאות הוא יזכה לתהילה אך למרבה הצער הוא לא ייהנה ממנה בחייו.
הנה החמניות שצוירו לכבוד פול גוגן חברו של ון גוך:
https://youtu.be/0D_wpqHC5_E
וסיפורם המלא של ואן גוך והחמניות הללו:
https://youtu.be/KCI_S-lpa8c?long=yes
עוד מסיפור החמניות לקראת תערוכה:
https://youtu.be/vFGVaMVyAoU?long=yes
מי צייר את מרפסת בית הקפה בלילה?
מרפסת בית הקפה בלילה (Cafe Terrace at Night) הוא אחד הציורים הידועים ביותר בתולדות הציור, בהצגת סביבה יומיומית. הוא צוייר בידי הצייר ואן גוך, שהתאפיין בכותרות הפשוטות שנתן לציוריו, כמו זו. בתחילה, אגב, הוא נקרא סתם "המרפסת".
נושא הציור, בית הקפה, הוא המוקד המואר והבהיר בציור. מדובר ככל הנראה בבית קפה אמיתי שהתקיים במציאות בעיירה ארל. גם אם לא היה פרי דמיונו של ואן גוך, הציור מתעד את המציאות באופן מהתל.
במציאות אין סיכוי שהעין תבחין בצורה כה ברורה בכוכבי השמיים, כשלפניהם יש מוקד תאורה כה חזק, כמו זה שמופיע סביב בית הקפה. הנקודה הזו, כמו אלמנטים אחרים בציוריו, מציגה שוב את התפיסה האישית של ואן גוך את המציאות, כפי שהוא ראה אותה בחזיונותיו האמנותיים והאישיים כל כך.
למרות שואן גוך מעולם לא חתם על היצירה, הוא מתייחס אליה רבות במסמכים מקצועיים רבים. הוא החל להכין את הרישומים לציור במקביל לציור אחר ומפורסם שלו, הציור "ליל כוכבים". זה היה בתקופה שבה שהה בעיר ארל שבחבל פרובנס בדרום צרפת וסבל, כמו שאר אנשי העיירה, מעוני, רעב וחולי. אבל יצירתיותו של ואן-גוך, כידוע, ניזונה דווקא מהמחסור שידע בתקופות חייו השונות ובארל הוא יצר מאות ציורים בתוך שנתיים.
בניגוד למנהגו באותה תקופה, צייר ואן גוך את הציור בגוונים נועזים. במיוחד הוא השתמש בו בהרבה מהגוון הצהוב. בשחור, לעומת זאת, כמעט ולא השתמש. זאת על אף שמדובר בלילה. באומץ הוא החליף את הצבע השחור והמתבקש ללילה, באריגת צבעים רבים שגורמת למתבונן להשלימו לבד.
בציור הוא גם הצמיד גוונים בהירים לגוונים כהים וכך יצר מצב שבו גם השמיים הבהירים שצייר הפכו קודרים, מגוון הבניינים הכהה שסמוכים להם. האפקט הזה נקרא "אפקט ההסמכה".
אגב, יש סברה שבציור רפרר ואן גוך לציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו. זה כולל את 12 הדמויות היושבות לשולחנות בית הקפה, ממש כמו הציור המפורסם של דה וינצ'י, דרך האיש העוזב את בית הקפה (יהודה איש קריות?) ועוד רמזים הקושרים את ואן גוך, בן לאיש דת שאף חשב בצעירותו להיות איש דת בעצמו, לציור הנודע על ארוחתו האחרונה של ישו.
הנה סיפורו של הציור "מרפסת בית קפה בלילה":
https://youtu.be/MAEw6G5dCLU
תרגיל אנימציה של סטודנט שנותן פרשנות וחיים לציור המופלא:
https://youtu.be/-8IPIfUwu78
על התפוצצות היצירה של ון גוך בארל:
https://youtu.be/S4rDlBUvyCE
מקומות שוואן גוך צייר לעומת המציאות:
https://youtu.be/Ftwpn9CfRwI
יש מקומות שבהם המרפסת הופכת לשמלה:
https://youtu.be/K-K2HKyhDgE
או משחק בדו-וחצי ממד:
https://youtu.be/6wYdtYMKlQw
ארל
זה קרה כשוינסנט ואן גוך היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש, לאחר שכרת את אוזנו. הוא הביט מהחלון החוצה וצייר את אחד הציורים היפים והאהובים בתולדות האמנות - "ליל כוכבים" (Starry Night), מהציורים הידועים ביותר של הצייר ההולנדי הנודע.
לפי גרסה אחרת, צייר ואן גוך את "ליל הכוכבים" בשנת 1889 מהזיכרון בלבד. הוא תיאר את הנוף שנשקף מחלון חדרו בבית החולים לחולי נפש שבו שהה. כיום הציור מוצג במוזיאון לאמנות מודרנית שבניו יורק.
השמיים הם ללא ספק החלק החשוב בציור. הם תופסים כשני שליש משטח הציור ומשובצים בהם כמה כוכבים וירח. ואן גוך אהב לצייר את הלילה. הוא נהג לומר שיש בלילה הרבה יותר צבע מאשר ביום. ואכן, הוא צייר כמה ציורי לילה מצוינים. אחד המרכיבים הבולטים ב"ליל כוכבים" הן המערבולות ששרטט שוב ושוב ואן גוך בשמי הלילה. למה התכוון הצייר? האם זו עדות למצבו הנפשי בתקופה הקשה בחייו?
משיכות המכחול של ואן גוך יוצרות תחושת תנועה וחיים בלילה הזה. זהו ציור חי ולא כזה שרוצה להקפיא את הרגע. יש בציור ביטוי אישי שיהיה הבסיס לסגנונות המשמעותיים בתקופה שאחרי ואן גוך - האימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם.
הנה סיפורו של "ליל כוכבים" (מתורגם):
https://youtu.be/PMerSm2ToFY
כמה סטודנטים במוזיאון מדברים על הציור הזה:
http://youtu.be/rjNGj04DAAI?t=3s
סרטון הנפשה שמדגים את התנועה שבציור:
http://youtu.be/91mSLGOfH2E
ומישהו שמצייר אותו על מי צבע כהים:
https://youtu.be/4dKy7HNU4vk
החמניות (Cafe Terrace at Night) הם סדרת ציורים שצוירו בידי הצייר ואן גוך, בתקופה בה שהה בפרובאנס, חבל הארץ היפה שבדרום צרפת.
כשהוא מגיע לפרובאנס בשנת 1888, וינסנט מתרשם עמוקות מאיכות האור ומהצבעים העזים והבוהקים. הוא מגלה את השמש של דרום צרפת ואת שדות החמניות שבפריחתן וקמילתן השנתית הוא רואה את רצף החיים עד המוות.
ואן גוך מצייר חמניות בעיקר בתוך כדים אך נותרים גם ציורים אחדים פרי מכחולו שמתארים אותן כמו שהן.
ואן גוך מבלה שנה אינטנסיבית ופורייה בעיר ארל, שבמהלכה הוא מצייר אחדים מציוריו הגדולים ביותר, כולל החמניות, הכיסא, בית קפה של לילה ואת הגשר באָרל.
במעבר לפרובאנס, משמח אותו בהתחלה גם החום האנושי שכל כך חסר לו בפריז. וינסנט הבודד מתנתק מסצנת האמנות של פריז, אך חסרים לו האמנים מסביבו. הוא חולם להקים בארל מושבת אמנים והאמן היחיד שנעתר להצטרף אליו הוא חברו הצייר פול גוגן.
מה שווינסנט לא ידע זה שגוגן, שסבל גם הוא מעוני, עשה זאת כי תיאו, אחיו של וינסנט, שילם לו כדי להקל על בדידותו של ואן גוך. הוא בהחלט שמח לחיות על חשבונו בדרום.
ב-1888, כשגוגן מודיע שהוא יגיע לשהות עימו לכמה חודשים, וינסנט שיודע שגוגן אוהב חמניות, מצייר את סדרת החמניות לכבודו. ואן גוך רואה בחמניות סמל של נאמנות ומסירות. בהמשך הם יהפכו לביטוי אישי למצבו הנפשי ולנשמתו כאמן.
כשגוגן מגיע, השניים מציירים ומדברים אמנות. וינסנט שמח ובתחילה טוב להם ביחד. אך מהר מאוד מתגלים ההבדלים ביניהם, לצד הגישה השונה שלהם לאמנות והיחסים משתבשים. בשלב מסוים מתגלעת בין השניים מריבה. וינסנט המיואש רואה את גוגן שעוזב אותו, הוא רודף אחריו מיואש וכעוס, כשבידו תער של גילוח. לא ברור מדוע או שהשגעון מבלבל אותו, אך הוא חותך חלק מאוזנו. אחד מדיוקניו העצמיים מראה אותו עם התחבושת על האוזן.
שנה אחר כך, בעקבות התרבות התקפי השיגעון שלו, ואן גוך מאשפז את עצמו בבית בחולים לחולי נפש בסן רמי דֶה פרובאנס (25 ק"מ מצפון מזרח לארל), שם הוא ישהה כשנה וירבה לצייר.
בשלב מסוים הקשיים שלו הולכים וגדלים והוא יעבור להתגורר בכפר אוֹבֶר-סוּר-אוּאַז, לא הרחק מפריז. גם שם הוא יצייר אך בדידותו וקשייו הגוברים הולכים ומייאשים אותו.
חודשיים אחרי שעבר לאובר ומחשש ששגעונו לא ניתן עוד לריפוי, יורה האמן הגדול של תקופתו בעצמו למוות. חצי שנה אחריו ימות גם תיאו ובשנים הבאות הוא יזכה לתהילה אך למרבה הצער הוא לא ייהנה ממנה בחייו.
הנה החמניות שצוירו לכבוד פול גוגן חברו של ון גוך:
https://youtu.be/0D_wpqHC5_E
וסיפורם המלא של ואן גוך והחמניות הללו:
https://youtu.be/KCI_S-lpa8c?long=yes
עוד מסיפור החמניות לקראת תערוכה:
https://youtu.be/vFGVaMVyAoU?long=yes
מרפסת בית הקפה בלילה (Cafe Terrace at Night) הוא אחד הציורים הידועים ביותר בתולדות הציור, בהצגת סביבה יומיומית. הוא צוייר בידי הצייר ואן גוך, שהתאפיין בכותרות הפשוטות שנתן לציוריו, כמו זו. בתחילה, אגב, הוא נקרא סתם "המרפסת".
נושא הציור, בית הקפה, הוא המוקד המואר והבהיר בציור. מדובר ככל הנראה בבית קפה אמיתי שהתקיים במציאות בעיירה ארל. גם אם לא היה פרי דמיונו של ואן גוך, הציור מתעד את המציאות באופן מהתל.
במציאות אין סיכוי שהעין תבחין בצורה כה ברורה בכוכבי השמיים, כשלפניהם יש מוקד תאורה כה חזק, כמו זה שמופיע סביב בית הקפה. הנקודה הזו, כמו אלמנטים אחרים בציוריו, מציגה שוב את התפיסה האישית של ואן גוך את המציאות, כפי שהוא ראה אותה בחזיונותיו האמנותיים והאישיים כל כך.
למרות שואן גוך מעולם לא חתם על היצירה, הוא מתייחס אליה רבות במסמכים מקצועיים רבים. הוא החל להכין את הרישומים לציור במקביל לציור אחר ומפורסם שלו, הציור "ליל כוכבים". זה היה בתקופה שבה שהה בעיר ארל שבחבל פרובנס בדרום צרפת וסבל, כמו שאר אנשי העיירה, מעוני, רעב וחולי. אבל יצירתיותו של ואן-גוך, כידוע, ניזונה דווקא מהמחסור שידע בתקופות חייו השונות ובארל הוא יצר מאות ציורים בתוך שנתיים.
בניגוד למנהגו באותה תקופה, צייר ואן גוך את הציור בגוונים נועזים. במיוחד הוא השתמש בו בהרבה מהגוון הצהוב. בשחור, לעומת זאת, כמעט ולא השתמש. זאת על אף שמדובר בלילה. באומץ הוא החליף את הצבע השחור והמתבקש ללילה, באריגת צבעים רבים שגורמת למתבונן להשלימו לבד.
בציור הוא גם הצמיד גוונים בהירים לגוונים כהים וכך יצר מצב שבו גם השמיים הבהירים שצייר הפכו קודרים, מגוון הבניינים הכהה שסמוכים להם. האפקט הזה נקרא "אפקט ההסמכה".
אגב, יש סברה שבציור רפרר ואן גוך לציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו. זה כולל את 12 הדמויות היושבות לשולחנות בית הקפה, ממש כמו הציור המפורסם של דה וינצ'י, דרך האיש העוזב את בית הקפה (יהודה איש קריות?) ועוד רמזים הקושרים את ואן גוך, בן לאיש דת שאף חשב בצעירותו להיות איש דת בעצמו, לציור הנודע על ארוחתו האחרונה של ישו.
הנה סיפורו של הציור "מרפסת בית קפה בלילה":
https://youtu.be/MAEw6G5dCLU
תרגיל אנימציה של סטודנט שנותן פרשנות וחיים לציור המופלא:
https://youtu.be/-8IPIfUwu78
על התפוצצות היצירה של ון גוך בארל:
https://youtu.be/S4rDlBUvyCE
מקומות שוואן גוך צייר לעומת המציאות:
https://youtu.be/Ftwpn9CfRwI
יש מקומות שבהם המרפסת הופכת לשמלה:
https://youtu.be/K-K2HKyhDgE
או משחק בדו-וחצי ממד:
https://youtu.be/6wYdtYMKlQw
