שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה המעצב הדני ארנה יאקובסן?
המעצב והאדריכל מדנמרק ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) היה מהמעצבים הבולטים בסגנון העיצוב הדני של המחצית השנייה של המאה ה-20. מי שהאמריקאים מכנים ארן ג'ייקובסן הוא אולי הדוגמה הכי מוכרת לעיצוב הסקנדינבי הכל כך מובחן ואהוד בעולם המערבי.
סימנים ראשונים למקצועו העתידי גילה כבר בילדותו מי שנולד ב-1902 למשפחה יהודית דנית בקופנהגן. כילד הוא צבע את הטפט הוויקטוריאני בחדרו בצבע לבן מלא. בימינו החלטות כאלה היו מתקבלות כדעתנות אופיינית של ג'נזים, בני דור ה-Z שלא מזכירים בשום צורה את קודמיהם מדורות ה-Y או ה-X. אך באותם ימים של תחילת המאה העשרים קירות לבנים היו רחוקים מלהיות בטרנד. כלומר, יאקובסן הצעיר, שבבגרותו יהיה למעצב-על, הקדים את זמנו וגילו בהרבה.
ואכן, ארנה יאקובסן יהפוך לאחד ממעצבי המוצר והאדריכלים המשפיעים בהיסטוריה המודרנית, מי שעיצב מחדש את האסתטיקה הסקנדינבית והפך אותה לשפה עיצובית עולמית.
הקריירה שלו החלה באדריכלות, אך היא התפתחה במהירות לכיוון שעיצב את כל פרטי החיים היומיומיים. יאקובסן האמין שאדריכל חייב לעצב הכול, מכלל הבניין ועד לידית הדלת, מהסכו"ם ועד לכיסא. הפילוסופיה הזו הפכה אותו לאחד מאבות העיצוב הטוטאלי.
ןעדיין, למוניטין הבינלאומי שלו הוא זכה במידה רבה על עיצובי הכיסאות המהפכניים שלו. כיסא הביצה (Egg Chair) שעוצב ב-1958 עבור מלון רויאל (Royal Hotel) בקופנהגן הפך לאייקון מיידי.
הייתה זו הצורה הביצתית החובקת של הכיסא, המרופדת בעור או בד, שיצרה בו מעין מקלט אינטימי למשתמש. העיצוב החדשני ביטל כל קו ישר ויצר צורה פיסולית אחת שלמה שהפכה את הכיסא לפסל פונקציונלי.
באותה שנה יצר יאקובסן גם את כיסא הברבור (Swan Chair), שכולו עיגול רך ונוזלי. שני הכיסאות האלה מיוצרים עד היום על ידי חברת פריץ הנסן (Fritz Hansen) ונמכרים ברחבי העולם.
מעניין לספר שיאקובסן עיצב את כיסא הביצה והברבור במיוחד עבור הלובי והטרקלינים של מלון רויאל בקופנהגן, פרויקט שבו תכנן כל פרט, מהמבנה ועד לסכינים והמזלגות.
הכיסאות הללו נועדו ליצור אווירה אלגנטית אך מזמינה במרחב הציבורי של המלון, כשהעיצוב האורגני והחובק שלהם נועד לתת לאנשים תחושת פרטיות במרחב הפתוח.
ועדיין, העיצוב המפורסם ביותר של יאקובסן הוא ללא ספק הסדרה 7 (Series 7), שהושקה ב-1955. הכיסא הזה, בעל הגב המעוגל והרגליים העדינות, הפך לכיסא הנמכר ביותר בתולדות חברת פריץ הנסן. למעלה מ-5 מיליון יחידות שלו נמכרו מאז. הסוד שלו טמון בפשטות, בקלילות הוויזואלית ובמחירו הנגיש יחסית. העיצוב מבוסס על טכנולוגיה של עץ לבוד מעוצב בלחץ, שיצר מעטפת דקה במיוחד המשלבת מושב וגב לאלמנט אחד.
לפני סדרה 7 יצר יאקובסן את כיסא הנמלה (Ant Chair) ב-1952, שהיה הניסיון הראשון שלו ליצירת כיסא מעץ לבוד תלת-ממדי. העיצוב הפשוט, עם שלוש רגליים במקור, גם אם הגרסה בת 4 הרגליים הפכה אף יותר פופולרית בהמשך.
צורתו של כיסא הנמלה הזכירה נמלה במבט מלמעלה והוא הפך לפריצת דרך טכנולוגית ואסתטית. הכיסא הזה כל כך הצליח עד שהיה עם השנים לסמל כאחד מהמוצרים המוכרים ומצליחים של העיצוב הסקנדינבי בכלל והעיצוב הדני בפרט.
מעבר לריהוט, יאקובסן עיצב גם מוצרים נוספים שהפכו קלאסיים. סדרת כלי השולחן סילינדה ליין (Cylinda-Line) שעוצבה ב-1967 עבור חברת סטלטון (Stelton) היא אחת מסדרות כלי השולחן המוכרות והאהובות בעולם. הקנקן, כוסות הערבוב והפריטים הנוספים משלבים צורות גליליות טהורות בגימור נירוסטה מבריק.
מה שהפך את יאקובסן לייחודי היה השילוב בין שימושיות (פונקציונליזם צפון אירופי) לבין גישה פיסולית רגשית. הצורות שלו לא היו קרות או מכניות, אלא חמות ואנושיות. הוא לא חשש להציע עיצובים נועזים ואורגניים, אך תמיד שמר על נוחות ושימושיות.
בגלל מוצאו היהודי, יאקובסן נמלט מדנמרק לשבדיה ב-1943, ממש לפני שהנאצים החלו לעצור יהודים דנים. הוא חזר אחרי המלחמה והמשיך ליצור עד מותו ב-1971.
המורשת שלו ממשיכה לחיות, עיצוביו עדיין מיוצרים ונמכרים והשפה הוויזואלית שלו משפיעה על מעצבים עד היום. ראו כמה מעיצוביו המפורסמים שממתינים לכם בתגית "ארנה יאקובסן".
הנה סיפורו של גאון העיצוב העולמי ארנה יאקובסן:
http://youtu.be/fPiRH5W_Xg0
כיסאות הברבור והביצה עוצבו שניהם לפרויקט המלון המעוצב הראשון בעולם מלון SAS שביצע יאקובסן:
https://youtu.be/oHQGjS7Behk
עוד על יאקובסן ופרויקט מלון SAS לו הוא גם עיצב את כיסאות הברבור והביצה:
https://youtu.be/GPBHED9YINg
כמה מהעיצובים הידועים של יאקובסן:
http://youtu.be/KG0h1HpIAWA
וסרטון תיעודי על יאקובסן:
https://youtu.be/oXvkpb8Ii7s?long=yes
מהי תחנת הדלק שתכנן יאקובסן?
תחנת הדלק טקסקו (Arne Jacobsen's Texaco Station) שתוכננה ועוצבה ידי האדריכל הדני הנודע ארן או ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) היא פצצה עיצובית של ממש, שתוכננה על ידי האדריכל והמעצב הדני בשנת 1937.
התחנה היא בעצם ה'טייק' של יאקובסן על הדגם האמריקאי הרגיל של תחנות הדלק והשירות של קבוצת טקסקו. בעיצוב הזה הדגים האדריכל מדנמרק אדריכלות קלילה ואלגנטית, שמצד אחד היא ניסיונית ומנגד מצליחה למשוך את תשומת הלב של העוברים והשבים.
התחנה מזוהה, למשל, עם מבנה הגג הייחודי שלה, שבנוסף למחסה מגשם ושמש גם פועל כמנורה ענקית, שבחלקה התחתון והמבריק משקפת חלק מהאור הטבעי הנופל על העמוד.
בערב מוארת האליפסה שבו כלפי מטה, באמצעות מנורות מעוצבות במיוחד.
גודלו של מבנה התחנה הוא רק כ-9 מטר על 15. המבנה עצמו מורכב ממשרד, מתקן לשטיפת מכוניות, מחסן, חדר דוודים ושני תאי שירותים.
תחנת הדלק הזו, שזכתה בעבר לפרסום עולמי, כמעט ונשכחה בימינו, למעט בקרב חובבי האדריכלות. וחבל שכך, כי תחנת טקסקו היא בהרבה מובנים דוגמה לעיצוב ולארכיטקטורה שפעם חשבו שיהיה העיצוב העתידי של תחנות הדלק.
התכנון העתידני שלה הוא גם דוגמה למודרניזם ולפונקציונליזם שהיו פופולריים בשנות השלושים וגם חלק מסגנון אדריכלי עתידני שקיבל את השם "אדריכלות גוגי" ושיאקובסן היה חלק מהמושפעים ממנו. ניכרות בו השפעות של עמיתיו הבינלאומיים של ארן ג'ייקובסן, דוגמת מייס ואן דר רוהה, לה קורבוזיה, גונאר אספלונד ואלבר אלטו.
למרות שברבות השנים היא עברה כמה שינויים, תחנת הדלק הזו פועלת עד היום. היא תוכננה להיות פונקציונלית ויעילה, בזכות הפריסה היעילה שהקלה בה על כניסה ויציאה של מכוניות. חלונות גדולים משני צידיה אפשרו כניסה של אור טבעי אל פנים התחנה.
תחנת טקסקו הייתה דוגמה מושלמת לפילוסופיה שלו, שגרסה שעיצוב טוב חייב להשתלב בכל היבט של חיי היומיום. תשומת לב רבה הקדיש האדריכל הדני לכל פרט בתכנון התחנה, כולל של משאבות הדלק בתחנה, השלטים שבה ואפילו של מדי המוכרים.
למרות שהיא כבר לא מוכרת דלק של טקסקו, נחשבת תחנת טקסקו עד היום לנקודת ציון בתולדות המודרניזם הדני. בתור תחנת שירות, שהוכרזה על ידי ממשלת דנמרק כאתר מורשת תרבותית, היא מהווה גם בימינו כיעד פופולרי לביקורים של חובבי אדריכלות מכל העולם.
הנה תחנת הדלק טקסקו עם שיר:
https://youtu.be/tGHQ4iDySwY
ופרסומת בתחנת טקסקו של ארן ג'ייקובסן:
https://youtu.be/AMbDcAs4kVs
האם כיסא הביצה הוא כיסא או כורסה?
כיסא הביצה (Egg chair) המפורסם עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה ג'ייקבסון (Arne Jacobsen) בשנת 1958.
מקור השם הוא בתחושת הכורסה העוטפת את היושב בה קצת כמו שביצה מכילה את הגוזל הרך שבה.
כמו "כיסא הברבור" שלו, שתוכנן עבור לובי של מלון דני, גם כיסא הביצה הוזמן כחלק מהעיצוב של בית מלון בדנמרק. היה זה בית המלון "ראדיסון" בקופנהגן, שג'ייקבסון היה גם המתכנן שלו.
כיסא הביצה נחשב לאחד מעיצובי העל של הסגנון המודרניסטי. אחת הסיבות שבמשך שנים רבות הוא לא יוצר בייצור המוני היא בשל הריפוד שכולו עשוי שתי יריעות עור שלמות, כמעט ללא תפרים.
הנה חוות דעת על כסא הביצה הנודע:
https://youtu.be/KqInfdZwWcA
על לידתו של כיסא הביצה וכיצד בונים אותו:
http://youtu.be/9UWFz9WheOA
והמלצה של איש מכירות על כיסא הביצה:
https://youtu.be/rAoYkp2BeCk
מהו כיסא הטיפה של יאקובסן?
על אף עיצובו המינימליסטי, כיסא הטיפה (Drop chair) הוא כיסא פיוטי של ממש. לא נדרש הרבה דמיון כדי לזהות את צורת הטיפה, המוצגת בכיסא הזה.
הכיסא הזה, שעוצב על ידי המעצב הסקנדינבי הבולט ארנה יאקובסן, הוא דוגמה מיוחדת במינה למינימליזם - מעט שהוא יותר, מיעוט שיוצר אפקט משמעותי.
הכיסא עוצב בסוף שנות ה-50. הוא נולד כחלק מעיצוב הפנים שקיבל על עצמו יאקובסן הדני, עבור המלון המלכותי בקופנהגן.
בשנים האחרונות חידש מותג הרהיטים הדני "Republic of Fritz Hansen" את הכיסא הנודע והוציאו שוב למכירה, במגוון צבעים, בריפודי טקסטיל או עור ואפילו בגרסאות פלסטיק.
הנה "כיסא הטיפה":
https://youtu.be/-bwlbbDt43U
וקצת יותר לעומק על "כיסא טיפה":
https://youtu.be/ep_P-8ijs5I
בנו של המעצב מספר על "הטיפה":
https://youtu.be/kDUJN0fjwJ4
מה מיוחד בכיסא הברבור?
כיסא הברבור (Swan chair) עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן, או כמו שהאמריקאים קוראים לו ארנה ג'ייקובסן (Arne Jacobsen).
את כיסא ה-Swan עיצב ארן ג'ייקובסן בשנת 1958 בשביל עבור הלובי והטרקלין של מלון SAS Royal שתכנן אז בקופנהגן.
העשור של שנות ה-50 היה עשור פורה מאוד בקריירת עיצוב הרהיטים של יאקובסן. ממש באותה שנה שבה הוא הוציא את "כיסא הברבור" הוא גם יצר עבור מלון SAS ומלון נוסף את "כיסא הביצה" (Egg chair), המפורסם לא פחות שלו.
מה שבולט בכיסא הברבור מהרגע הראשון הוא הפשטות שלו, ההרמוניה והחשיבה האדריכלית של המעצב שלו. עיצוב הכיסא לא מכיל כלל קווים ישרים, מה שמקנה לו מראה אורגני ורך מאוד.
גם ארגונומית כיסא ה"ברבור" מתוכנן נפלא. הוא נוח מאוד, ניתן להסתובב בו לכל זווית ב-360 המעלות, הוא נותן תמיכה מצוינת ומלאה לגב והיציבות שלו רבה, בזכות רגל ה"איקס" המוכרת מעיצובים נוספים של ארן ג'ייקובסן.
הנה כיסא הברבור:
https://youtu.be/vpo0lz06IgM
כיסאות הברבור והביצה עוצבו שניהם לפרויקט המלון המעוצב הראשון בעולם שיאקובסן עשה:
https://youtu.be/oHQGjS7Behk
וכך מייצרים את כיסא הברבור:
https://youtu.be/ZCbIZLqtvQM
מהי מנורת הרצפה של ארנה יאקובסן?
מנורת הרצפה (Floor lamp או Louis Poulsen AJ) הקלאסית-מודרנית של ארנה יאקובסן היא מנורה עומדת, בעלת ראש בעל צורה ייחודית ואסימטרית, שהפכה אייקונית. את זווית הראש ניתן לשנות וכך להשתמש במנורה לצרכים שונים - מקריאה ועד הארה של החלל, או הטלת אור על הקיר.
ה-AJ עוצבה עבור חברת העיצוב הדנית לואי פולסן (Louis Poulsen) והיא מופצת על ידיה עד היום.
בבסיס המנורה יש חור, שבמקור יועד למאפרה. ללא המאפרה, משהו שירד במהלך השנים, מוסיף החור שבבסיס המנורה אלגנטיות וקלילות לעיצובה.
העיצוב הסקנדינבי של יאקובסן הוליד יצירות אייקוניות רבות, שהקסם הנורדי והניאוקלאסי של המנורה המיוחדת הזו הוא עוד חוליה בסדרת המוצרים היפים להפליא והכל כך מיוחדים שנולדו לו.
ואגב, בהמשך יצרו ארן ג'ייקובסן ואוטו וייטלינג גרסה של מנורת הרצפה AJ שהייתה למנורת קריאה המוצמדת אל הקיר, עבור בית עיריית מיינץ (1966-1974) שבגרמניה.
הנה מנורת הרצפה AJ של ארנה יקובסן:
https://youtu.be/2z-7r1Ttv-c
והמעצב בסרטון ישן, עם שלל עיצוביו ובניינים שתכנן ומנורת הרצפה המיתולוגית שלו:
https://youtu.be/xmCuAyozbSM
מהו חדר 606 העתידני?
יש חדר אחד, במלון אחד במרכז קופנהגן, שנחשב כבר שנים רבות למוקד עלייה לרגל - בזכות העיצוב המקורי והמרשים שלו.
זהו חדר 606, בקומה השישית של מלון SAS בעיר. החדר הזה התפרסם בעיצוב העתידני שעיצב בו האדריכל ומעצב המוצר האגדי ארנה יאקובסן. המעצב הזה נחשב בעולם העיצוב לחלוץ העיצוב המודרני של דנמרק. הוא התפרסם בכל העולם, בעיקר בזכות הכיסאות האיקוניים שהוא עיצב. חלקם, אגב, ממש עוצבו במיוחד עבור המלון והחדר המסוים הזה בו.
עיצובו של מלון SAS, שכיום שמו השתנה למלון "רדיסון בלו רויאל", השתנה לאורך השנים. הוא נבנה בראשית עידן מטוסי הסילון, במטרה להציב מלון יוקרתי עבור נוסעי חברת התעופה הסקנדינבית SAS וכחלק שמחובר לטרמינל הנוסעים, סינתזה מרהיבה של מלון יוקרה הפוגש נמל תעופה.
החדר מספר 606 נחנך ב־1960 ובניגוד למלון, הוא לא השתנה מאז. זה מה שהופך אותו למעין קפסולת זמן שמנציחה רגע מדהים בתולדות העיצוב המודרני - הרגע בו התבקש גדול המעצבים הסקנדינבים לעצב אותו כרצונו והקפיא את תמונת העיצוב הפוטוריסטי (של העתיד), כמו שהוא נראה באותם ימים.
גם כיום עיצובו נותר נאמן לרוח התקופה ולסגנונו הייחודי של מי שנחשב לגדול המעצבים הסקנדינבים. יש בו את הרהיטים המקוריים שעיצב יקובסן עבור המלון, כשביניהם כיסא הביצה, שיהפוך מכאן לקלאסיקה ולאבן דרך בתולדות העיצוב המודרני.
חדר 606 היה ונותר מוקד עלייה לרגל עבור חובבי העיצוב העתידני. את האישור הברור ביותר לכך הוא קיבל כשסטנלי קובריק בחר בו לצילום מספר סצינות מסרטו הנודע "אודיסאה בחלל 2001". בסרט נבחרו רבים מרהיטי החדר לאפיין גם את ריהוט החלליות שבסרט המפורסם של קובריק.
כל לילה בחדר, תודה ששאלתם, יעלה כמעט 600 דולר. זה לכל הדעות מחיר יקר מאוד, אפילו במונחים של חדר ייחודי וחוויה עיצובית טוטאלית שהוכנסה בו.
הנה חדר 606 במלון SAS עם העיצוב העתידני של המעצב הידוע ארנה יאקובסן:
https://youtu.be/UeUz0yfv2Kc
חברים ושותפים מספרים על ארנה יאקובסן בחדר 606 עצמו:
https://youtu.be/1AJ16ntk42A
רבים מעיצוביו של ארנה יקובסן (ללא מילים):
https://youtu.be/zxAff6Ydu0k
והעיצוב הנודע של יאקובסן את Room 606 :
https://youtu.be/CkJPNVW4PuY
מה הסיפור של כיסא הנמלה?
המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן היה מהמעצבים הבולטים בסגנון העיצוב הדני של המאה ה-20 המאוחרת. הוא אולי הדוגמה הכי מוכרת לעיצוב הסקנדינבי, המובחן ואהוד כיום על רבים.
ארנה יאקובסן עיצב ב-1952 את "כיסא הנמלה" (Ant chair), עבור חברת "פריץ הנסן". ההזמנה מיאקובסן הייתה לכיסא שישמש את הבניין החדש של חברת שירותי בריאות מקומית והוא כל כך הצליח, עד שהפך לאחד הסמלים המוכרים והמצליחים של העיצוב הסקנדינבי בכלל והעיצוב הדני במיוחד.
על ידי חיבור רגלי פלדה קלות עם גוף מעוגל ועשוי מעץ לבוד מכופף, הצליח יאקובסן ליצור את אחד מהכיסאות השימושיים והנוחים ובהמשך לאחד הכיסאות הפופולריים בעולם.
הנה סרטון על כיסא הנמלה:
http://youtu.be/w-5KaxbQN3U
על ארנה יאקובסן עצמו:
http://youtu.be/fPiRH5W_Xg0
ועוד מהעיצובים של המעצב הסקנדינבי הנודע יאקובסן:
http://youtu.be/KG0h1HpIAWA
מה שילב כסא המאסטרס של פיליפ סטארק?
הכסא מדגם "מאסטרס" (Masters) הוא אחד הכסאות הנודעים של מעצב-העל פיליפ סטארק. למעשה, כיסא מאסטרס הוא מחווה לשלושה מאבות העיצוב המודרני. סטארק שילב בגב הכסא את מראה המסגרת של שלושה מהכסאות המפורסמים בעיצוב המודרני. בכך הוא יצר שלם שבו משתלבים השלושה באופן יחודי ומעניין לעין.
הכסא המודרני עשוי פוליפרופילן בצבעים שונים. החלק המעניין בו הם הקווים המעוקלים ומשתרגים של גבו, הנפגשים בשילוב ציורי של חומר והחללים שבתוכו.
המחווה שעשה כיסא מאסטרס משלבת בין שלושה כיסאות שהם אייקונים עיצוביים היסטוריים מהמאה ה-20. מהגב המפורסם של סדרת כסאות ה-7 של ארנה יאקובסן, דרך גב כורסת הטוליפ של אירו ארניו וגב הכסא הנודע "אייפל" של צ'ארלס וריי איימס - שלושת עיצובי-העל מצוטטים בעבודה אחת, במחיר סביר יחסית ובכסאות מודרניים וצבעוניים.
כסא המאסטרס משקף את תחושת הנוחות שאמור ה"אדון", המאסטר, לחוש בישיבה על הכסא המשולב. סטארק, כדרכו, יצר בו עיצוב מקורי ויצירתי וקרץ לדמויות שהוא מעריץ, כמו שעשה פעם למלך לואי ה-14 ולמלכה ויקטוריה, בכסאות הרוחות שלו, "לואי גוסט" ו"ויקטוריה גוסט".
הנה הסבר על כסא המאסטרס של פיליפ סטארק:
http://youtu.be/BE2_8uxAdgc
כיסא ה"מאסטרס" צהוב של מעצב-העל פיליפ סטארק:
https://youtu.be/gtkYjXugPEA
פרסומת למאסטר צ'ייר (ללא מילים):
https://youtu.be/25BMEmw8oEE
עוד פרסומת - שמראה איך התמזגו כיסאות לאחד הזה (ללא מילים):
https://youtu.be/5snPELlZnNc
מבט בצבעים על כסאות Masters chair בעיצובו של פיליפ סטארק (ללא מילים):
https://youtu.be/SsN7YMUpCCc
המעצב והאדריכל מדנמרק ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) היה מהמעצבים הבולטים בסגנון העיצוב הדני של המחצית השנייה של המאה ה-20. מי שהאמריקאים מכנים ארן ג'ייקובסן הוא אולי הדוגמה הכי מוכרת לעיצוב הסקנדינבי הכל כך מובחן ואהוד בעולם המערבי.
סימנים ראשונים למקצועו העתידי גילה כבר בילדותו מי שנולד ב-1902 למשפחה יהודית דנית בקופנהגן. כילד הוא צבע את הטפט הוויקטוריאני בחדרו בצבע לבן מלא. בימינו החלטות כאלה היו מתקבלות כדעתנות אופיינית של ג'נזים, בני דור ה-Z שלא מזכירים בשום צורה את קודמיהם מדורות ה-Y או ה-X. אך באותם ימים של תחילת המאה העשרים קירות לבנים היו רחוקים מלהיות בטרנד. כלומר, יאקובסן הצעיר, שבבגרותו יהיה למעצב-על, הקדים את זמנו וגילו בהרבה.
ואכן, ארנה יאקובסן יהפוך לאחד ממעצבי המוצר והאדריכלים המשפיעים בהיסטוריה המודרנית, מי שעיצב מחדש את האסתטיקה הסקנדינבית והפך אותה לשפה עיצובית עולמית.
הקריירה שלו החלה באדריכלות, אך היא התפתחה במהירות לכיוון שעיצב את כל פרטי החיים היומיומיים. יאקובסן האמין שאדריכל חייב לעצב הכול, מכלל הבניין ועד לידית הדלת, מהסכו"ם ועד לכיסא. הפילוסופיה הזו הפכה אותו לאחד מאבות העיצוב הטוטאלי.
ןעדיין, למוניטין הבינלאומי שלו הוא זכה במידה רבה על עיצובי הכיסאות המהפכניים שלו. כיסא הביצה (Egg Chair) שעוצב ב-1958 עבור מלון רויאל (Royal Hotel) בקופנהגן הפך לאייקון מיידי.
הייתה זו הצורה הביצתית החובקת של הכיסא, המרופדת בעור או בד, שיצרה בו מעין מקלט אינטימי למשתמש. העיצוב החדשני ביטל כל קו ישר ויצר צורה פיסולית אחת שלמה שהפכה את הכיסא לפסל פונקציונלי.
באותה שנה יצר יאקובסן גם את כיסא הברבור (Swan Chair), שכולו עיגול רך ונוזלי. שני הכיסאות האלה מיוצרים עד היום על ידי חברת פריץ הנסן (Fritz Hansen) ונמכרים ברחבי העולם.
מעניין לספר שיאקובסן עיצב את כיסא הביצה והברבור במיוחד עבור הלובי והטרקלינים של מלון רויאל בקופנהגן, פרויקט שבו תכנן כל פרט, מהמבנה ועד לסכינים והמזלגות.
הכיסאות הללו נועדו ליצור אווירה אלגנטית אך מזמינה במרחב הציבורי של המלון, כשהעיצוב האורגני והחובק שלהם נועד לתת לאנשים תחושת פרטיות במרחב הפתוח.
ועדיין, העיצוב המפורסם ביותר של יאקובסן הוא ללא ספק הסדרה 7 (Series 7), שהושקה ב-1955. הכיסא הזה, בעל הגב המעוגל והרגליים העדינות, הפך לכיסא הנמכר ביותר בתולדות חברת פריץ הנסן. למעלה מ-5 מיליון יחידות שלו נמכרו מאז. הסוד שלו טמון בפשטות, בקלילות הוויזואלית ובמחירו הנגיש יחסית. העיצוב מבוסס על טכנולוגיה של עץ לבוד מעוצב בלחץ, שיצר מעטפת דקה במיוחד המשלבת מושב וגב לאלמנט אחד.
לפני סדרה 7 יצר יאקובסן את כיסא הנמלה (Ant Chair) ב-1952, שהיה הניסיון הראשון שלו ליצירת כיסא מעץ לבוד תלת-ממדי. העיצוב הפשוט, עם שלוש רגליים במקור, גם אם הגרסה בת 4 הרגליים הפכה אף יותר פופולרית בהמשך.
צורתו של כיסא הנמלה הזכירה נמלה במבט מלמעלה והוא הפך לפריצת דרך טכנולוגית ואסתטית. הכיסא הזה כל כך הצליח עד שהיה עם השנים לסמל כאחד מהמוצרים המוכרים ומצליחים של העיצוב הסקנדינבי בכלל והעיצוב הדני בפרט.
מעבר לריהוט, יאקובסן עיצב גם מוצרים נוספים שהפכו קלאסיים. סדרת כלי השולחן סילינדה ליין (Cylinda-Line) שעוצבה ב-1967 עבור חברת סטלטון (Stelton) היא אחת מסדרות כלי השולחן המוכרות והאהובות בעולם. הקנקן, כוסות הערבוב והפריטים הנוספים משלבים צורות גליליות טהורות בגימור נירוסטה מבריק.
מה שהפך את יאקובסן לייחודי היה השילוב בין שימושיות (פונקציונליזם צפון אירופי) לבין גישה פיסולית רגשית. הצורות שלו לא היו קרות או מכניות, אלא חמות ואנושיות. הוא לא חשש להציע עיצובים נועזים ואורגניים, אך תמיד שמר על נוחות ושימושיות.
בגלל מוצאו היהודי, יאקובסן נמלט מדנמרק לשבדיה ב-1943, ממש לפני שהנאצים החלו לעצור יהודים דנים. הוא חזר אחרי המלחמה והמשיך ליצור עד מותו ב-1971.
המורשת שלו ממשיכה לחיות, עיצוביו עדיין מיוצרים ונמכרים והשפה הוויזואלית שלו משפיעה על מעצבים עד היום. ראו כמה מעיצוביו המפורסמים שממתינים לכם בתגית "ארנה יאקובסן".
הנה סיפורו של גאון העיצוב העולמי ארנה יאקובסן:
http://youtu.be/fPiRH5W_Xg0
כיסאות הברבור והביצה עוצבו שניהם לפרויקט המלון המעוצב הראשון בעולם מלון SAS שביצע יאקובסן:
https://youtu.be/oHQGjS7Behk
עוד על יאקובסן ופרויקט מלון SAS לו הוא גם עיצב את כיסאות הברבור והביצה:
https://youtu.be/GPBHED9YINg
כמה מהעיצובים הידועים של יאקובסן:
http://youtu.be/KG0h1HpIAWA
וסרטון תיעודי על יאקובסן:
https://youtu.be/oXvkpb8Ii7s?long=yes
תחנת הדלק טקסקו (Arne Jacobsen's Texaco Station) שתוכננה ועוצבה ידי האדריכל הדני הנודע ארן או ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) היא פצצה עיצובית של ממש, שתוכננה על ידי האדריכל והמעצב הדני בשנת 1937.
התחנה היא בעצם ה'טייק' של יאקובסן על הדגם האמריקאי הרגיל של תחנות הדלק והשירות של קבוצת טקסקו. בעיצוב הזה הדגים האדריכל מדנמרק אדריכלות קלילה ואלגנטית, שמצד אחד היא ניסיונית ומנגד מצליחה למשוך את תשומת הלב של העוברים והשבים.
התחנה מזוהה, למשל, עם מבנה הגג הייחודי שלה, שבנוסף למחסה מגשם ושמש גם פועל כמנורה ענקית, שבחלקה התחתון והמבריק משקפת חלק מהאור הטבעי הנופל על העמוד.
בערב מוארת האליפסה שבו כלפי מטה, באמצעות מנורות מעוצבות במיוחד.
גודלו של מבנה התחנה הוא רק כ-9 מטר על 15. המבנה עצמו מורכב ממשרד, מתקן לשטיפת מכוניות, מחסן, חדר דוודים ושני תאי שירותים.
תחנת הדלק הזו, שזכתה בעבר לפרסום עולמי, כמעט ונשכחה בימינו, למעט בקרב חובבי האדריכלות. וחבל שכך, כי תחנת טקסקו היא בהרבה מובנים דוגמה לעיצוב ולארכיטקטורה שפעם חשבו שיהיה העיצוב העתידי של תחנות הדלק.
התכנון העתידני שלה הוא גם דוגמה למודרניזם ולפונקציונליזם שהיו פופולריים בשנות השלושים וגם חלק מסגנון אדריכלי עתידני שקיבל את השם "אדריכלות גוגי" ושיאקובסן היה חלק מהמושפעים ממנו. ניכרות בו השפעות של עמיתיו הבינלאומיים של ארן ג'ייקובסן, דוגמת מייס ואן דר רוהה, לה קורבוזיה, גונאר אספלונד ואלבר אלטו.
למרות שברבות השנים היא עברה כמה שינויים, תחנת הדלק הזו פועלת עד היום. היא תוכננה להיות פונקציונלית ויעילה, בזכות הפריסה היעילה שהקלה בה על כניסה ויציאה של מכוניות. חלונות גדולים משני צידיה אפשרו כניסה של אור טבעי אל פנים התחנה.
תחנת טקסקו הייתה דוגמה מושלמת לפילוסופיה שלו, שגרסה שעיצוב טוב חייב להשתלב בכל היבט של חיי היומיום. תשומת לב רבה הקדיש האדריכל הדני לכל פרט בתכנון התחנה, כולל של משאבות הדלק בתחנה, השלטים שבה ואפילו של מדי המוכרים.
למרות שהיא כבר לא מוכרת דלק של טקסקו, נחשבת תחנת טקסקו עד היום לנקודת ציון בתולדות המודרניזם הדני. בתור תחנת שירות, שהוכרזה על ידי ממשלת דנמרק כאתר מורשת תרבותית, היא מהווה גם בימינו כיעד פופולרי לביקורים של חובבי אדריכלות מכל העולם.
הנה תחנת הדלק טקסקו עם שיר:
https://youtu.be/tGHQ4iDySwY
ופרסומת בתחנת טקסקו של ארן ג'ייקובסן:
https://youtu.be/AMbDcAs4kVs
כיסא הביצה (Egg chair) המפורסם עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה ג'ייקבסון (Arne Jacobsen) בשנת 1958.
מקור השם הוא בתחושת הכורסה העוטפת את היושב בה קצת כמו שביצה מכילה את הגוזל הרך שבה.
כמו "כיסא הברבור" שלו, שתוכנן עבור לובי של מלון דני, גם כיסא הביצה הוזמן כחלק מהעיצוב של בית מלון בדנמרק. היה זה בית המלון "ראדיסון" בקופנהגן, שג'ייקבסון היה גם המתכנן שלו.
כיסא הביצה נחשב לאחד מעיצובי העל של הסגנון המודרניסטי. אחת הסיבות שבמשך שנים רבות הוא לא יוצר בייצור המוני היא בשל הריפוד שכולו עשוי שתי יריעות עור שלמות, כמעט ללא תפרים.
הנה חוות דעת על כסא הביצה הנודע:
https://youtu.be/KqInfdZwWcA
על לידתו של כיסא הביצה וכיצד בונים אותו:
http://youtu.be/9UWFz9WheOA
והמלצה של איש מכירות על כיסא הביצה:
https://youtu.be/rAoYkp2BeCk
על אף עיצובו המינימליסטי, כיסא הטיפה (Drop chair) הוא כיסא פיוטי של ממש. לא נדרש הרבה דמיון כדי לזהות את צורת הטיפה, המוצגת בכיסא הזה.
הכיסא הזה, שעוצב על ידי המעצב הסקנדינבי הבולט ארנה יאקובסן, הוא דוגמה מיוחדת במינה למינימליזם - מעט שהוא יותר, מיעוט שיוצר אפקט משמעותי.
הכיסא עוצב בסוף שנות ה-50. הוא נולד כחלק מעיצוב הפנים שקיבל על עצמו יאקובסן הדני, עבור המלון המלכותי בקופנהגן.
בשנים האחרונות חידש מותג הרהיטים הדני "Republic of Fritz Hansen" את הכיסא הנודע והוציאו שוב למכירה, במגוון צבעים, בריפודי טקסטיל או עור ואפילו בגרסאות פלסטיק.
הנה "כיסא הטיפה":
https://youtu.be/-bwlbbDt43U
וקצת יותר לעומק על "כיסא טיפה":
https://youtu.be/ep_P-8ijs5I
בנו של המעצב מספר על "הטיפה":
https://youtu.be/kDUJN0fjwJ4
ארנה יאקובסן
כיסא הברבור (Swan chair) עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן, או כמו שהאמריקאים קוראים לו ארנה ג'ייקובסן (Arne Jacobsen).
את כיסא ה-Swan עיצב ארן ג'ייקובסן בשנת 1958 בשביל עבור הלובי והטרקלין של מלון SAS Royal שתכנן אז בקופנהגן.
העשור של שנות ה-50 היה עשור פורה מאוד בקריירת עיצוב הרהיטים של יאקובסן. ממש באותה שנה שבה הוא הוציא את "כיסא הברבור" הוא גם יצר עבור מלון SAS ומלון נוסף את "כיסא הביצה" (Egg chair), המפורסם לא פחות שלו.
מה שבולט בכיסא הברבור מהרגע הראשון הוא הפשטות שלו, ההרמוניה והחשיבה האדריכלית של המעצב שלו. עיצוב הכיסא לא מכיל כלל קווים ישרים, מה שמקנה לו מראה אורגני ורך מאוד.
גם ארגונומית כיסא ה"ברבור" מתוכנן נפלא. הוא נוח מאוד, ניתן להסתובב בו לכל זווית ב-360 המעלות, הוא נותן תמיכה מצוינת ומלאה לגב והיציבות שלו רבה, בזכות רגל ה"איקס" המוכרת מעיצובים נוספים של ארן ג'ייקובסן.
הנה כיסא הברבור:
https://youtu.be/vpo0lz06IgM
כיסאות הברבור והביצה עוצבו שניהם לפרויקט המלון המעוצב הראשון בעולם שיאקובסן עשה:
https://youtu.be/oHQGjS7Behk
וכך מייצרים את כיסא הברבור:
https://youtu.be/ZCbIZLqtvQM
מנורת הרצפה (Floor lamp או Louis Poulsen AJ) הקלאסית-מודרנית של ארנה יאקובסן היא מנורה עומדת, בעלת ראש בעל צורה ייחודית ואסימטרית, שהפכה אייקונית. את זווית הראש ניתן לשנות וכך להשתמש במנורה לצרכים שונים - מקריאה ועד הארה של החלל, או הטלת אור על הקיר.
ה-AJ עוצבה עבור חברת העיצוב הדנית לואי פולסן (Louis Poulsen) והיא מופצת על ידיה עד היום.
בבסיס המנורה יש חור, שבמקור יועד למאפרה. ללא המאפרה, משהו שירד במהלך השנים, מוסיף החור שבבסיס המנורה אלגנטיות וקלילות לעיצובה.
העיצוב הסקנדינבי של יאקובסן הוליד יצירות אייקוניות רבות, שהקסם הנורדי והניאוקלאסי של המנורה המיוחדת הזו הוא עוד חוליה בסדרת המוצרים היפים להפליא והכל כך מיוחדים שנולדו לו.
ואגב, בהמשך יצרו ארן ג'ייקובסן ואוטו וייטלינג גרסה של מנורת הרצפה AJ שהייתה למנורת קריאה המוצמדת אל הקיר, עבור בית עיריית מיינץ (1966-1974) שבגרמניה.
הנה מנורת הרצפה AJ של ארנה יקובסן:
https://youtu.be/2z-7r1Ttv-c
והמעצב בסרטון ישן, עם שלל עיצוביו ובניינים שתכנן ומנורת הרצפה המיתולוגית שלו:
https://youtu.be/xmCuAyozbSM
יש חדר אחד, במלון אחד במרכז קופנהגן, שנחשב כבר שנים רבות למוקד עלייה לרגל - בזכות העיצוב המקורי והמרשים שלו.
זהו חדר 606, בקומה השישית של מלון SAS בעיר. החדר הזה התפרסם בעיצוב העתידני שעיצב בו האדריכל ומעצב המוצר האגדי ארנה יאקובסן. המעצב הזה נחשב בעולם העיצוב לחלוץ העיצוב המודרני של דנמרק. הוא התפרסם בכל העולם, בעיקר בזכות הכיסאות האיקוניים שהוא עיצב. חלקם, אגב, ממש עוצבו במיוחד עבור המלון והחדר המסוים הזה בו.
עיצובו של מלון SAS, שכיום שמו השתנה למלון "רדיסון בלו רויאל", השתנה לאורך השנים. הוא נבנה בראשית עידן מטוסי הסילון, במטרה להציב מלון יוקרתי עבור נוסעי חברת התעופה הסקנדינבית SAS וכחלק שמחובר לטרמינל הנוסעים, סינתזה מרהיבה של מלון יוקרה הפוגש נמל תעופה.
החדר מספר 606 נחנך ב־1960 ובניגוד למלון, הוא לא השתנה מאז. זה מה שהופך אותו למעין קפסולת זמן שמנציחה רגע מדהים בתולדות העיצוב המודרני - הרגע בו התבקש גדול המעצבים הסקנדינבים לעצב אותו כרצונו והקפיא את תמונת העיצוב הפוטוריסטי (של העתיד), כמו שהוא נראה באותם ימים.
גם כיום עיצובו נותר נאמן לרוח התקופה ולסגנונו הייחודי של מי שנחשב לגדול המעצבים הסקנדינבים. יש בו את הרהיטים המקוריים שעיצב יקובסן עבור המלון, כשביניהם כיסא הביצה, שיהפוך מכאן לקלאסיקה ולאבן דרך בתולדות העיצוב המודרני.
חדר 606 היה ונותר מוקד עלייה לרגל עבור חובבי העיצוב העתידני. את האישור הברור ביותר לכך הוא קיבל כשסטנלי קובריק בחר בו לצילום מספר סצינות מסרטו הנודע "אודיסאה בחלל 2001". בסרט נבחרו רבים מרהיטי החדר לאפיין גם את ריהוט החלליות שבסרט המפורסם של קובריק.
כל לילה בחדר, תודה ששאלתם, יעלה כמעט 600 דולר. זה לכל הדעות מחיר יקר מאוד, אפילו במונחים של חדר ייחודי וחוויה עיצובית טוטאלית שהוכנסה בו.
הנה חדר 606 במלון SAS עם העיצוב העתידני של המעצב הידוע ארנה יאקובסן:
https://youtu.be/UeUz0yfv2Kc
חברים ושותפים מספרים על ארנה יאקובסן בחדר 606 עצמו:
https://youtu.be/1AJ16ntk42A
רבים מעיצוביו של ארנה יקובסן (ללא מילים):
https://youtu.be/zxAff6Ydu0k
והעיצוב הנודע של יאקובסן את Room 606 :
https://youtu.be/CkJPNVW4PuY
המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן היה מהמעצבים הבולטים בסגנון העיצוב הדני של המאה ה-20 המאוחרת. הוא אולי הדוגמה הכי מוכרת לעיצוב הסקנדינבי, המובחן ואהוד כיום על רבים.
ארנה יאקובסן עיצב ב-1952 את "כיסא הנמלה" (Ant chair), עבור חברת "פריץ הנסן". ההזמנה מיאקובסן הייתה לכיסא שישמש את הבניין החדש של חברת שירותי בריאות מקומית והוא כל כך הצליח, עד שהפך לאחד הסמלים המוכרים והמצליחים של העיצוב הסקנדינבי בכלל והעיצוב הדני במיוחד.
על ידי חיבור רגלי פלדה קלות עם גוף מעוגל ועשוי מעץ לבוד מכופף, הצליח יאקובסן ליצור את אחד מהכיסאות השימושיים והנוחים ובהמשך לאחד הכיסאות הפופולריים בעולם.
הנה סרטון על כיסא הנמלה:
http://youtu.be/w-5KaxbQN3U
על ארנה יאקובסן עצמו:
http://youtu.be/fPiRH5W_Xg0
ועוד מהעיצובים של המעצב הסקנדינבי הנודע יאקובסן:
http://youtu.be/KG0h1HpIAWA
הכסא מדגם "מאסטרס" (Masters) הוא אחד הכסאות הנודעים של מעצב-העל פיליפ סטארק. למעשה, כיסא מאסטרס הוא מחווה לשלושה מאבות העיצוב המודרני. סטארק שילב בגב הכסא את מראה המסגרת של שלושה מהכסאות המפורסמים בעיצוב המודרני. בכך הוא יצר שלם שבו משתלבים השלושה באופן יחודי ומעניין לעין.
הכסא המודרני עשוי פוליפרופילן בצבעים שונים. החלק המעניין בו הם הקווים המעוקלים ומשתרגים של גבו, הנפגשים בשילוב ציורי של חומר והחללים שבתוכו.
המחווה שעשה כיסא מאסטרס משלבת בין שלושה כיסאות שהם אייקונים עיצוביים היסטוריים מהמאה ה-20. מהגב המפורסם של סדרת כסאות ה-7 של ארנה יאקובסן, דרך גב כורסת הטוליפ של אירו ארניו וגב הכסא הנודע "אייפל" של צ'ארלס וריי איימס - שלושת עיצובי-העל מצוטטים בעבודה אחת, במחיר סביר יחסית ובכסאות מודרניים וצבעוניים.
כסא המאסטרס משקף את תחושת הנוחות שאמור ה"אדון", המאסטר, לחוש בישיבה על הכסא המשולב. סטארק, כדרכו, יצר בו עיצוב מקורי ויצירתי וקרץ לדמויות שהוא מעריץ, כמו שעשה פעם למלך לואי ה-14 ולמלכה ויקטוריה, בכסאות הרוחות שלו, "לואי גוסט" ו"ויקטוריה גוסט".
הנה הסבר על כסא המאסטרס של פיליפ סטארק:
http://youtu.be/BE2_8uxAdgc
כיסא ה"מאסטרס" צהוב של מעצב-העל פיליפ סטארק:
https://youtu.be/gtkYjXugPEA
פרסומת למאסטר צ'ייר (ללא מילים):
https://youtu.be/25BMEmw8oEE
עוד פרסומת - שמראה איך התמזגו כיסאות לאחד הזה (ללא מילים):
https://youtu.be/5snPELlZnNc
מבט בצבעים על כסאות Masters chair בעיצובו של פיליפ סטארק (ללא מילים):
https://youtu.be/SsN7YMUpCCc
מה גדול בסרט אודיסאה בחלל 2001?
הסרט "אודיסיאה בחלל, 2001" (2001: A Space Odyssey) הוא סרט מדע בדיוני משנת 1968 שהיה סרט שונה מכל סרט מסחרי שקדם לו.
"אודיסאה בחלל" נולד כשהבמאי סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) וסופר המדע הבדיוני ארתור סי. קלארק (Arthur C. Clarke) החלו לעבוד ביחד ב-1964 על פרויקט שעתיד לשנות את הקולנוע לתמיד.
הם רצו ליצור סרט מדע בדיוני שונה לגמרי, שיהיה מדויק מבחינה מדעית אך גם יעורר שאלות פילוסופיות עמוקות על האבולוציה האנושית, תודעה וטכנולוגיה. ואכן, הסרט היה לחוויה חזותית חדשנית, ממעטת במילים, אך מציעה חוויה חזותית חדשה ונוגעת ברעיונות פילוסופיים, תיאולוגיים ומדעיים, עם שאלות מרשימות על גורל האנושות בעתיד.
התסריט התבסס על סיפור קצר של קלארק בשם "זקיף" (The Sentinel), אך הפך לנרטיב מורכב הרבה יותר. התהליך היצירתי נמשך כמעט 4 שנים, הסרט עלה 10.5 מיליון דולר - סכום עצום לתקופה.
קובריק היה פרפקציוניסט אובססיבי. הוא קרא למחשב המרכזי HAL 9000, כאשר כל אות בשמו של המחשב היא אות אחת לפני IBM באלפבית. קלארק התעקש שזה צירוף מקרים, אך רבים בטוחים שזו היתה בחירה מכוונת.
באירוניה מעניינת, IBM דרשה שהלוגו שלהם יוסר מהמחשבים בסרט, כנראה מחשש שהקשר למחשב הרצחני יזיק לתדמית החברה.
הסרט צולם באולפני שפרטון (Shepperton) בבריטניה, שם קובריק האובססיבי לאיכות צילם 200 גלילי סרט רק עבור סצנת פתיחה של קופי האדם. האפקטים החזותיים והאפקטים המיוחדים השונים נוצרו בשיטות חדשניות לחלוטין.
בין השאר נעשה כאן שימוש במסכים קדמיים (front projection) ובבנייה של תפאורות ענקיות שהסתובבו פיזית (כמו גלגל ענק), בכדי ליצור אשליה של כוח משיכה מלאכותי בתחנת החלל. אם השחקנים נראו כ"הולכים על הקירות", למעשה הייתה זו התפאורה שהסתובבה סביבם.
בהכנות לסרט קובריק התייעץ עם מומחי נאס"א (NASA) כדי להבטיח דיוק מדעי מירבי, הקפיד שחפצים יצופו בחוסר משקל באופן ריאליסטי ושלא יהיה קול בחלל החיצון וכללית היה מעורב בפרטי הפרטים של כל מרכיב בהפקת הסרט.
קובריק, שלקח סיכונים רבים במטרה ליצור סרט שמקדים את זמנו, יוצר בשנות ה-60 קלאסיקה של ממש הנחשבת לאחד משיאי הז'אנר של המדע הבידיוני.
#קיצור העלילה
הסרט שיצא ב-1968 מציע לצופים עיצוב מוקפד, עיסוק בפילוסופיה, שפע יצירתיות, צבעים עשירים ואף פסיכדליים, אפקטים מיוחדים ותיאור מרתק של מלחמת האדם במחשב. אך עלילתו היא פשוטה ומינימליסטית, אף שהיא משתרעת על מיליוני שנים.
תחילת הסרט נפתחת בשחר האנושות, במדבר קדמוני שבו חיה קבוצת קופי-אדם פרהיסטוריים. הם מגלים מונוליט מסתורי שמשפיע עליהם. אז קופץ הסרט אלפי שנים קדימה כשהאנושות תגלה מונוליט דומה קבור על הירח, מה שיגרום להם להוציא משימת חלל של חללית Discovery One אל כוכב צדק (Jupiter). על סיפון החללית משתבשים הדברים כשהמחשב של הספינה, HAL 9000 (בקולו של דאגלס ריין), מתחיל לגלות מודעות ולסכן את הצוות והמשימה.
ההמשך שמור מחשש ספוילר, רק שתהיה בו סצנה פסיכדלית מסתורית שאם תבינו אותה אתם במיעוט קטן יחסית, אל מול מרבית צופי הקולנוע שראו אותו.
#הגדולה של הסרט
בבכורה בוושינגטון אנשים עזבו את האולם באמצע ההקרנה ולמחרת קובריק החליט לחתוך 19 דקות מהסרט. הביקורות הראשוניות היו קשות, אך הסרט מצא קהל נלהב בקרב צעירים שראו בו חוויה מרחיבת תודעה.
אודיסאה הצטיין באפקטים חזותיים שהציגו מסע ריאליסטי מאוד בחלל ובאמצעות סיפור מעורפל אך חכם הוא חקר נושאים פילוסופיים עמוקים מאוד.
המוסיקה הקלאסית, במיוחד הפתיחה מהיצירה "כה אמר זרטוסטרא" (Also Sprach Zarathustra) של ריכרד שטראוס (Richard Strauss), הפכה לסמל של הסרט.
אודיסאה בחלל 2001 זכה באוסקר על אפקטים חזותיים, הראשון מסוגו שהלך לבמאי עצמו. הסרט הציב סטנדרט חדש לקולנוע המדע הבדיוני. עד היום מורגשת השפעתו על יוצרים כמו ג'ורג' לוקאס (George Lucas), סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) וכריסטופר נולאן (Christopher Nolan).
מתנועת החלליות בסרט, הנראית כמו בלט קלאסי, דרך סיפור תחילת התפתחות האדם שאורכו מעל חצי שעה ולא נאמרת בו אף מילה, או פלטת הצבעים העשירה ואף הפסיכדלית שבסוף המסע לכוכב צדק - אודיסאה בחלל 2001 מציע לא רק חוויה מיסטית משהו אלא גם כזו שמעודדת ומפעילה את הצופה ליציאה למסע אל התת-מודע עצמו.
הנה קדימון הסרט:
http://youtu.be/N6ywMnbef6Y
הסבר למה הוא סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר:
http://youtu.be/l2c_rSLXq6U
סצנת הפתיחה הגאונית של הסרט:
http://youtu.be/ypEaGQb6dJk
סצנת החלל והנחיתה על הירח, עם הוואלס הנודע של יוהן שטראוס:
https://youtu.be/tKXZf0Q9ulo
והנחיתה עצמה:
https://youtu.be/LbsxNwSOzRI
https://youtu.be/rZKGrE-yCPg
רבים מהרהיטים בחלליות של "2001: אודיסאה בחלל" נבחרו מחדר 606 במלון SAS המפורסם בעיצוב העתידני של המעצב הידוע ארנה יקובסן:
https://youtu.be/UeUz0yfv2Kc
סרט תיעודי על הסרט פורץ הדרך של קובריק:
https://youtu.be/XpnMf7Bvpj0?long=yes
והדרך בה נעשה אודיסיאה בחלל, 2001:
https://youtu.be/tCHcx5lAl7A?long=yes
הסרט "אודיסיאה בחלל, 2001" (2001: A Space Odyssey) הוא סרט מדע בדיוני משנת 1968 שהיה סרט שונה מכל סרט מסחרי שקדם לו.
"אודיסאה בחלל" נולד כשהבמאי סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) וסופר המדע הבדיוני ארתור סי. קלארק (Arthur C. Clarke) החלו לעבוד ביחד ב-1964 על פרויקט שעתיד לשנות את הקולנוע לתמיד.
הם רצו ליצור סרט מדע בדיוני שונה לגמרי, שיהיה מדויק מבחינה מדעית אך גם יעורר שאלות פילוסופיות עמוקות על האבולוציה האנושית, תודעה וטכנולוגיה. ואכן, הסרט היה לחוויה חזותית חדשנית, ממעטת במילים, אך מציעה חוויה חזותית חדשה ונוגעת ברעיונות פילוסופיים, תיאולוגיים ומדעיים, עם שאלות מרשימות על גורל האנושות בעתיד.
התסריט התבסס על סיפור קצר של קלארק בשם "זקיף" (The Sentinel), אך הפך לנרטיב מורכב הרבה יותר. התהליך היצירתי נמשך כמעט 4 שנים, הסרט עלה 10.5 מיליון דולר - סכום עצום לתקופה.
קובריק היה פרפקציוניסט אובססיבי. הוא קרא למחשב המרכזי HAL 9000, כאשר כל אות בשמו של המחשב היא אות אחת לפני IBM באלפבית. קלארק התעקש שזה צירוף מקרים, אך רבים בטוחים שזו היתה בחירה מכוונת.
באירוניה מעניינת, IBM דרשה שהלוגו שלהם יוסר מהמחשבים בסרט, כנראה מחשש שהקשר למחשב הרצחני יזיק לתדמית החברה.
הסרט צולם באולפני שפרטון (Shepperton) בבריטניה, שם קובריק האובססיבי לאיכות צילם 200 גלילי סרט רק עבור סצנת פתיחה של קופי האדם. האפקטים החזותיים והאפקטים המיוחדים השונים נוצרו בשיטות חדשניות לחלוטין.
בין השאר נעשה כאן שימוש במסכים קדמיים (front projection) ובבנייה של תפאורות ענקיות שהסתובבו פיזית (כמו גלגל ענק), בכדי ליצור אשליה של כוח משיכה מלאכותי בתחנת החלל. אם השחקנים נראו כ"הולכים על הקירות", למעשה הייתה זו התפאורה שהסתובבה סביבם.
בהכנות לסרט קובריק התייעץ עם מומחי נאס"א (NASA) כדי להבטיח דיוק מדעי מירבי, הקפיד שחפצים יצופו בחוסר משקל באופן ריאליסטי ושלא יהיה קול בחלל החיצון וכללית היה מעורב בפרטי הפרטים של כל מרכיב בהפקת הסרט.
קובריק, שלקח סיכונים רבים במטרה ליצור סרט שמקדים את זמנו, יוצר בשנות ה-60 קלאסיקה של ממש הנחשבת לאחד משיאי הז'אנר של המדע הבידיוני.
#קיצור העלילה
הסרט שיצא ב-1968 מציע לצופים עיצוב מוקפד, עיסוק בפילוסופיה, שפע יצירתיות, צבעים עשירים ואף פסיכדליים, אפקטים מיוחדים ותיאור מרתק של מלחמת האדם במחשב. אך עלילתו היא פשוטה ומינימליסטית, אף שהיא משתרעת על מיליוני שנים.
תחילת הסרט נפתחת בשחר האנושות, במדבר קדמוני שבו חיה קבוצת קופי-אדם פרהיסטוריים. הם מגלים מונוליט מסתורי שמשפיע עליהם. אז קופץ הסרט אלפי שנים קדימה כשהאנושות תגלה מונוליט דומה קבור על הירח, מה שיגרום להם להוציא משימת חלל של חללית Discovery One אל כוכב צדק (Jupiter). על סיפון החללית משתבשים הדברים כשהמחשב של הספינה, HAL 9000 (בקולו של דאגלס ריין), מתחיל לגלות מודעות ולסכן את הצוות והמשימה.
ההמשך שמור מחשש ספוילר, רק שתהיה בו סצנה פסיכדלית מסתורית שאם תבינו אותה אתם במיעוט קטן יחסית, אל מול מרבית צופי הקולנוע שראו אותו.
#הגדולה של הסרט
בבכורה בוושינגטון אנשים עזבו את האולם באמצע ההקרנה ולמחרת קובריק החליט לחתוך 19 דקות מהסרט. הביקורות הראשוניות היו קשות, אך הסרט מצא קהל נלהב בקרב צעירים שראו בו חוויה מרחיבת תודעה.
אודיסאה הצטיין באפקטים חזותיים שהציגו מסע ריאליסטי מאוד בחלל ובאמצעות סיפור מעורפל אך חכם הוא חקר נושאים פילוסופיים עמוקים מאוד.
המוסיקה הקלאסית, במיוחד הפתיחה מהיצירה "כה אמר זרטוסטרא" (Also Sprach Zarathustra) של ריכרד שטראוס (Richard Strauss), הפכה לסמל של הסרט.
אודיסאה בחלל 2001 זכה באוסקר על אפקטים חזותיים, הראשון מסוגו שהלך לבמאי עצמו. הסרט הציב סטנדרט חדש לקולנוע המדע הבדיוני. עד היום מורגשת השפעתו על יוצרים כמו ג'ורג' לוקאס (George Lucas), סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) וכריסטופר נולאן (Christopher Nolan).
מתנועת החלליות בסרט, הנראית כמו בלט קלאסי, דרך סיפור תחילת התפתחות האדם שאורכו מעל חצי שעה ולא נאמרת בו אף מילה, או פלטת הצבעים העשירה ואף הפסיכדלית שבסוף המסע לכוכב צדק - אודיסאה בחלל 2001 מציע לא רק חוויה מיסטית משהו אלא גם כזו שמעודדת ומפעילה את הצופה ליציאה למסע אל התת-מודע עצמו.
הנה קדימון הסרט:
http://youtu.be/N6ywMnbef6Y
הסבר למה הוא סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר:
http://youtu.be/l2c_rSLXq6U
סצנת הפתיחה הגאונית של הסרט:
http://youtu.be/ypEaGQb6dJk
סצנת החלל והנחיתה על הירח, עם הוואלס הנודע של יוהן שטראוס:
https://youtu.be/tKXZf0Q9ulo
והנחיתה עצמה:
https://youtu.be/LbsxNwSOzRI
https://youtu.be/rZKGrE-yCPg
רבים מהרהיטים בחלליות של "2001: אודיסאה בחלל" נבחרו מחדר 606 במלון SAS המפורסם בעיצוב העתידני של המעצב הידוע ארנה יקובסן:
https://youtu.be/UeUz0yfv2Kc
סרט תיעודי על הסרט פורץ הדרך של קובריק:
https://youtu.be/XpnMf7Bvpj0?long=yes
והדרך בה נעשה אודיסיאה בחלל, 2001:
https://youtu.be/tCHcx5lAl7A?long=yes
