אַשּׁוּר (Assyria) הייתה ממלכה קדומה של עם שמי, שהתקיימה באזור הסהר הפורה, מסופוטמיה, באזור עיראק של ימינו. כמו העיר שבה התחילה להתקיים, אשור, גם הממלכה נקראה על שם האל השומרי העליון אשור.

היה לה צבא חזק ואכזרי שכבש שטחים נרחבים במרחב מסופוטמיה. הוא נעזר בפיתוחים טכנולוגיים חדשניים לתקופתו, כמו איל הניגוח שבעזרתו קעקעו את חומות הערים שאותם התקיפו האשורים.

ממלכת אשור הייתה קיימת בין המאות ה-21 למאה ה-7 לפני הספירה. בסוף ימיה השתלטה עליה האימפריה הבבלית החזקה. תחילת הממלכה בעיר אשור באזור החידקל העליון וממנה צמחה ממלכה, אימפריה שלימה ותרבות חשובה. חקר תרבויות עתיקות שהשתמשו בכתב יתדות, נקרא עד היום על שמה, אשורולוגיה.

אחת מהבירות המאוחרות של ממלכת אשור הייתה העיר נִינְוֵה, בשמה האשורי נִינוּאַה או נִינַה. כיום העיר נינווה היא אתר מרכזי בחקר הארכאולוגי של האימפריה האשורית. גם העיר אשור וגם נינווה היו מהערים הגדולות של העולם העתיק.


הנה סיפורה של האימפריה של אשור (מתורגם):

https://youtu.be/7pa54hWROpQ


מלך אשור אשורבניפל:

https://youtu.be/0OZe-y5tk9Q


ואיך הפך אשורבניפל את אשור למעצמה החזקה של זמנה:

https://youtu.be/dxk_FtZnb7w

כתב היתדות (Cuneiform) הוא הכתב הקדום ביותר שיצר המין האנושי. הכתב העתיק הזה נוצר אצל עמי מסופוטמיה, ביניהם השומרים, האשורים, הבבלים והכנענים. החוקרים סבורים שכתב היתדות פותח על ידי השומרים, בסביבות 3000 שנה לפני הספירה ושהוא התבסס על כתב ציורים שיצר עם קדום מדרום מסופוטמיה.

אותיות כתב היתדות הן קווים ישרים בצורת משולש או יתד. מכאן השם שניתן לסוג הכתב הזה. מרבית האותיות או הסימנים ציינו הברות, כשכל סימן ציין הברה מסוימת. בסך הכל נוצרו בכתב היתדות סימנים לכ-600 הברות.

כתיבת היתדות נעשתה בעזרת קנה סוף מחודד בצורת משולש שנקרא סטיילוס. הכותבים השתמשו באותה תקופה בלוחות או בלוחיות קטנות של חומר רך שנקראו טאבלטים. לאחר סיום הכתיבה יובשו הלוחות בשמש והכתב נשמר לתמיד.

סמוך לשנת 2500 לפני הספירה אימצו האכדים את הכתב השומרי לצורכי לשונם. במהלך מאות השנים שלאחר מכן אומץ כתב היתדות גם בידי החורים, העילמים והחתים.

מכתב היתדות האכדי יווצרו בהמשך כתבי יתדות אלפביתיים, זה של האימפריה הפרסית, על 36 סימניו, וכתב היד של אוגריתית שכלל 31 סימנים. אלו היו כתבי יתדות עם מספר צירופים קטן בהרבה, שכן כל צירוף יתדות שיקף בהם אות ולא הברה.

תעודות עתיקות שנמצאו באוגרית היו כתובות בכתב יתדות כזה וניתן לראות בהן את ההתקדמות לכתב האלפביתי, המצומצם יותר ודומה לשיטה המקובלת בשפות המודרניות יותר, שבה לכל אות יש תפקיד.

רק במהלך האלף ה-1 לפני הספירה נוצר הכתב האלפביתי הארמי-עברי. בהדרגה הוא הלך ודחק את רגלי כתב היתדות. השימוש בסמלים ברורים וקריאים יותר שייקראו "אותיות", היה שימושי מאד. הוא הביא די מהר להיעלמותו הסופית של כתב היתדות ולהשתלטות של מערכות המבוססות על מערכות של אותיות אלפביתיות.


הנה כתב היתדות שפיתחו השומרים:

https://youtu.be/vglAeKfm2XA


כך עבר כתב היתדות מהשומרים, אל האכדים ואל החיתים:

https://youtu.be/nOE8r9pdXO0


הסופרת הראשונה שכתבה בו ספרות (מתורגם):

https://youtu.be/XhNw1BhV6sw


כך נהגו הסופרים השומרים לכתוב על החימר:

https://youtu.be/KHOnhYCskd0


עוד צורת כתיבה של כתב יתדות:

https://youtu.be/HbZ2asfyHcA


והנה כתובים בכתב יתדות:

https://youtu.be/T6HPEUtgoas

המלך האשורי סרגון השני הקים את בירתו בעיר דוּר שָׁרוּכִּין, שפירוש שמה מצודת סרגון (חורסבאד). זוהי בירת אשור בסוף המאה ה-8 לפני הספירה.

על חדר הכס, המקום בו ישב המלך בארמון, שמרו פסלי ענק בגובה מרשים. אלו הם פסלי הלמסו (Lamassu), בצורת פרים עם כנפיים וראש אדם, שנועדו להרחיק מזיקים, שדים ורוחות רעות, אבל גם להקטין את המבקרים אצל המלך.

אבל איך מקטינים אנשים? - טוב אז זה לא ממש להקטין אלא לתת הרגשה של קטנים. הכניסה מהחצר אל אולם המלך הייתה דרך 3 שערים, שעל כל אחד שמרו שני פסלי למסו.

הלמסו הללו הם סוג עתיק ואולי ראשוני של גיבורי-על מהעידן הקדום כל כך. יש להם תפקיד תרבותי ושלטוני ברור. הם מקטינים את האדם הפשוט, כדי להגדיל את השליט.

למסו היא ישות מגינה מהמיתולוגיה המסופוטמית, יש לה ראש של אדם, כנפיים של ציפור וגוף של אריה או שור.

גובהם של אותם שוורים מכונפים, הידועים כפסלי הלמסו שבכניסה לארמונו של סרגון השני, היה כ-4 מטרים. תודות להם, אנשים שעברו בשערים האלה התמלאו אימה וכבוד למלך, עוד קודם שראו את פניו.


הנה פסלי קבלת הפנים של מצודת סרגון - דמויות הלמסו הידועות:

https://youtu.be/eaieJdnPMMA?t=19s


הסבר לילדים על הלמסו כגיבורי העל של העולם העתיק:

https://youtu.be/Jit-fTRBA9w


שיר ותקריבים של הלמסו:

https://youtu.be/4QvDyWpyZac


עוד מפסלי הלמסו שנמצאים כיום במוזיאון הלובר בפאריס:

http://youtu.be/v9LgHI2tjB0


דור שרוקין כפי שנראתה בימי התהילה שלה:

http://youtu.be/kKGqJgYtif0


וכך גילו את הכרובים של חורסבאד לראשונה:

http://youtu.be/6Z__XPgAdPw

החוקרים משערים שבמסופוטמיה (Mesopotamia), אזור שנקרא בעברית "הסהר הפורה", בין איראן, עיראק ותורכיה של היום, נולדה התרבות האנושית.

מיקומה של מסופוטמיה הוא בארם נהריים, לאורך ובין נהרות הפרת והחידקל. בה המציאו רבים מהדברים שקשורים בערש התרבות האנושית.

במסופוטמיה התרחשה המהפכה החקלאית לראשונה והאדם החל לעבד את האדמה. בה פיתחו את שיטת ההשקיה הראשונה בהיסטוריה, יסדו את העיר הראשונה ובה קמה גם האימפריה הראשונה בעולם, האימפריה האכדית.

אנשי מסופוטמיה היו אלה שחילקו ומדדו לראשונה את הזמן, אלו שהמציאו את הכתב והתחילו בכתיבה של חוקים. במסופוטמיה המציאו השומרים את הגלגל. הם גם המציאו את המסחר בכסף והחלו להחליף סחורות בתשלום.

את השומרים הכניעו האכדים בראשות סרגון והם שהפכו לאימפריה הראשונה. 200 שנה אחרי כן הם הובסו ועלתה האימפריה הבבלית ומכאן תתפתח רוב התרבות האנושית.


הנה סרטון על מסופוטמיה והתרומה שלה לאנושות:

http://youtu.be/c-EPqobSsD8


סיור באנימציה בעיר מסופוטמית אופיינית:

http://youtu.be/tjMqMskoHrg


סרטון ארוך יותר על הסהר הפורה, מסופוטמיה:

http://youtu.be/-58v5uGJAt4?long=yes


וסרט תיעודי מלא על ערש התרבות האנושית במסופוטמיה:

https://youtu.be/lESEb2-V1Sg?long=yes

בַּקְלָוָה (Baklawa) בערבית, או בַּקְלָוָוה (בטורקית: Baklava) הם שמותיו של קינוח רב שכבות, מאפה מתוק ופופולרי במטבחי יוון, טורקיה, ערב והבלקן.

ההשערה היא שהיו אלה האשורים דווקא, מי שהמציאו את הבקלווה במאה ה-8 לפני הספירה. ימאים וסוחרים יוונים שגילו במזרח את הבקלווה, הביאו בהמשך את המתכון לאתונה.

היוונים גם תרמו למנה את ההמצאה שלהם - שיטת הכנה של בצק בעובי של עלה, באמצעות רידוד של הבצק. זה היה פיתוח משמעותי ששיפר את המנה ביחס לבצק הקשב של המטבח האשורי.

כיום יש צורות שונות של בקלאווה, כמו עיניים, גלילים או מלבניים. את הבקלווה המגולגלת בצורת גלילים, למשל, משרים בסירופ ומכנים בטורקית "סאראיליאה", על שם ה"סאראי", שהוא ארמון הסולטאן.

סגנונות שונים שלה, כולל הבקלאווה בלוריה הבהיר והמלא בפיסטוקים וקשיו, או בקלאווה בורמה בפיסטוקים, שממולא שקדים ופיסטוקים בפנים ובחוץ.

יש גם צורות של בקלאווה שממש מדמות צורות מהטבע. למשל, צורת "קן הציפור" העגול, הנראה כקן של ציפור, עשוי משערות קדאיף וממולא בפיסטוק חלבי שלם. או בקלאווה סהרון, שיש לו צורה של חצי ירח.


כך מכינים את הבקלאווה הערבית:

https://youtu.be/fWBmS9Ta9c0


בקלאוות קן לציפור (ללא מילים):

https://youtu.be/_hSFP0GkiF0


הכל מתחיל מהבצק:

https://youtu.be/Q77LBnM_dIc


בקלווה מגולגלת (ללא מילים):

https://youtu.be/LDJ-mjij9os


עוד הכנה של בקלאווה:

https://youtu.be/8IIjVmMf5Nw


וכך מכינים את הבקלאווה בתורכיה:

https://youtu.be/qmKZWjDcOrs

חבל קפדוקיה (Cappadocia) הוא אחד המחוזות היפים באנטוליה שבתורכיה ומהמקומות היפים בעולם. במיוחד מדברים כולם על הנוף הייחודי של קפדוקיה, שכולל חרוטי סלע בצורת ארובות.

הארובות הטבעיות הללו נוצרו אחרי על ידי התפרצויות של הרי הגעש הסמוכים לעמק (הר האסאן והר ארג'ייס). לאחר מכן, במשך מליוני שנים, כרסמו הגשמים והרוחות בסלעי הלבה שכיסו את האזור ויצרו בו נופים דמויי ירח.

העמים הרבים שהתיישבו בעמק לאורך ההיסטוריה, החל מהחיתים ועד לאשורים, הפרסים, הרומאים, הגותים, והביזנטים, כולם חצבו בסלע את בתיהם ובנו ערים וכפרים שלמים בתוך מערות שהיו קיימות או שנחצבו על ידם.

המערות נחצבו בסלעי האזור ויצרו בתי מגורים, מנזרים, מקדשים ומבני ציבור. החלונות הרבים שיצרו בהם החוצבים, הקנו לארובות המשונות שמאפיינות את העמק, מראה של מחילות יונים.

כל המרכיבים הללו יצרו לעמק הגרמה מראה מיוחד ומסתורי והסלעים של קפדוקיה מפורסמים כיום בכל העולם. הם שהקנו לאזור את היופי המיוחד שלו, בדגש ברור על עמק הגרמה שהוא חלק ממנו.


בואו לטיול מודרך בחרוטי הסלע דמויי הארובות (עברית):

https://youtu.be/Hq8l6Rl5VYY


תמונות מקפדוקיה ועמק הגרמה המרהיבים:

http://youtu.be/SCufzzojnzU?t=14s


מצגת וידאו על יופיים של חבל קפדוקיה ועמק הגרמה:

https://youtu.be/8jMzsPB2MSg


בואו לטייל בחבל קפדוקיה:

https://youtu.be/3zZnXw0oKWk


על המבט מהכדורים הפורחים על קפדוקיה:

https://youtu.be/6oNoZb5Tzzg


הפעילויות המיוחדות שעושים בקפדוקיה, כולל בלונים מעופפים, אופניים ועוד:

http://youtu.be/Tc2CSysorgg


סרט תיעודי על המקום:

https://youtu.be/00VaKcv47HA?long=yes