שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי המציא את האסקייפ רום?
חדר המילוט או חדר הבריחה (Escape room), אותו מתקן אופנתי וטרנדי בשנים האחרונות, הוא המצאה צעירה, שנולדה מעולם משחקי המחשב בסגנון הקווסט ויצאה אל העולם האמיתי.
משחקי מחשב כמו Planet Mephius שפיתח אייג'י יוקויאמה (Eiji Yokoyama) בשנת 1983 והמשחק Behind Closed Doors של ג'ון וילסון (John Wilson) מ-1988 היו הראשונים שחייבו את השחקן להימלט מחללים סגורים.
היה זה טאקאו קאטו (Takao Kato) מהעיר קיוטו ביפן שהמציא ב-2006 את חדרי הבריחה הפיזיים. מאז היה ילד חלם האיש לייצר הרפתקאות משחקיות על סיפורים נרטיביים ועתירי פרטים, כך שהם יגרו את המשחקים, יציתו את דמיונם ויניעו את מוחם להצליח ולברוח.
לאחר כמה משחקים חד-פעמיים שערכו קאטו וחבריו בפאבים ובאולמות שכורים, הם הבינו שהביקוש הולך ועולה ויש כאן פוטנציאל עסקי של ממש. כמה מהם החלו להקים מתקנים קבועים של חדרי בריחה וההצלחה לא איחרה לבוא.
הרעיון הוא פשוט אבל עובד נהדר - בחדר המילוט שממנו עליהם להיחלץ, מתמודדים המבקרים עם תעלומות. אם וכשימצאו את פתרונן הם יוכלו להמשיך את המסע. בסיום המסע ועם פתרון כל החידות, הם יצליחו להיחלץ מחדר הבריחה.
מבוכים, חידות, רמזים וסכנות - הכל כאן יצא מהמחשב אל העולם הפיזי והפך את החיים למשחק כזה. אבל מה שהפך אותו להיט הוא שאת חדר הבריחה עושים בקבוצה במקום לבד כבמחשב. מכאן שבחדרי הבריחה הממד החברתי מאוד משמעותי. זה משחק חברתי ומאוד מאתגר, המעודד עבודת צוות, כי מעט מאוד אנשים יוכלו לו לבדם.
הנה תופעת חדרי הבריחה:
https://youtu.be/I19R8y8wEEY
זו החוויה כיום:
https://youtu.be/tj65NH7qIBA
חדר בריחה או חדר מילוט לדוגמה (עברית):
https://youtu.be/bRqF27NM4Mo
ובאנגלית:
https://youtu.be/wXX2J_yDxFw
מהו חדר בריחה?
חדר בריחה (Escape room), חדר מילוט, או "אסקייפ רום", הוא משחק חברה שבו אנשים ננעלים בחדר בקבוצה וצריכים להשתמש בחפצים שנמצאים בחדר וברמזים שהם מוצאים, כדי להעלות רעיונות, לפתור חידות ולמצוא פתרונות לצפנים - כל אלה כדי להימלט מהחדר בתוך זמן מוגבל, בדרך כלל בן שעה אחת, או לפחות סביב ה-60 דקות.
למעשה, לוקחים חדרי משחק האלה את הקוואסטים של פעם אל העולם האמיתי. בדרך כלל מאורגן כל חדר בריחה מסביב לנושא מוגדר. יש לנושא סיפור מסגרת שמכיל את העלילה של החדר. משתתפי המשחק, הכלואים בחדר, מקבלים בתחילתו הדרכה שנועדה לספר להם את סיפור המסגרת ועל פיו הם מתנהלים בניסיונות ההיחלצות שלהם ממנו. בחיבור מתעתע בין עולם המשחקים ועולם הריאליטי, של משימות בסגנון "האח הגדול", מחייב הקווסט "האמיתי" הזה לעמוד במשימה אחת בלבד ומאד מדידה - לצאת מחדר ההיחלצות מהר ולעשות זאת בתוך פחות מ-60 דקות.
פתרון חידות ופזאלים, פענוח צפנים, הדלקת פנסים, איתור חפצים נעלמים ופתיחה של מנעולים - אלה רק חלק מהמשימות שבהם תצטרכו לעמוד אם תרצו לנצח את המשחק הזה. גם האווירות והסיפורים של כל חדר הם קולנועיים ומעוגני קווסטים: ממקדשים מצריים שבהם ננעלים, דרך מרתפים של רוצחים סדרתיים, חמיקה מבתי מרגלים, משימות חיפוש ואיתור של מטילי זהב או אוצר שהוטמן ואוטוטו השודדים ישובו לקחתו, עליכם לנצח פושעים אימתניים, לברוח מהכלא או להמלט ממתחם שפצצת זמן עומדת להרוס - מכל האפשרויות האלה ועד למשימה של לנצח מדען מטורף שעומד להשתלט על העולם ורק אתם תוכלו למנוע זאת ממנו. הכל על השולחן, או נכון יותר בחדר...
בשנים האחרונות חדרי הבריחה האלה זכו למיתוג מגוון ולשמות שונים, ביניהם אסקייפ רומז, חדרי מילוט, חדרי קווסט וחדרי היחלצות או חדרים למשחקי היחלצות. כולם עונים על צורך אנושי וקיומי לדור המילניאלס, דור ה-Y הממוחשב והאורבני - להצליח לנצח לפחות במשימה אחת, לפני שיודה בכישלון של המשימה האמיתית שלו, זו שלא תלויה רק בו, שהיא... אהמממ, אולי לקנות דירה?
הנה חדרי הבריחה שהוציאו את משחקי המחשב לחיים האמיתיים (עברית):
https://youtu.be/tj65NH7qIBA?t=1s
פרסומת לחדרי בריחה:
https://youtu.be/n0_2I8qhfBc
ויש מי שלעולם לא ייצאו משם... (עברית)
https://youtu.be/cHQ-DOe0ido
למה צריך את הסטוריז?
אל תשאלו למה אתם כמשתמשים צריכים את הסטוריז (Stories) הנפוצים כל כך ברשתות החברתיות. מי שצריכים אותם הן האפליקציות והרשתות החברתיות והן שצריכות אותם כדי... למכר אתכם!
כי הסטוריז שנולדו בפלטפורמות סנאפצ'ט, אומצו על ידי אינסטגרם, פייסבוק ועוד (בשינוי שמות כמובן, כדי להימנע מתביעות) בתור סרטונים קצרים או תמונות עם כותרות, שאפשרו שיתוף חוויות מיידי וספונטני, בלי לחץ שחייב את המשתמש לייצר תוכן מושלם בזמן אמת.
הסטוריז, השורטים והרילים הותאמו במיוחד עבור הדור הצעיר, דור ה-Z שמעדיף תקשורת מיידית, ויזואלית והדדית. הם נולדו לאפשר ביטוי עצמי ושמירה קלה ומהנה על קשר עם חברים.
הסטוריז נועדו במקור להיות קצרים וזמניים ובשל כך הפכו להיות סופר אטרקטיביים לצעירים. באמצעותם הם קיבלו אפשרות לשתף בחייהם וברעיונות שלהם, בלי החשש להשאיר ברשת "חותמת" קבועה, לכול החיים.
כי בתחילה הסטוריז הועלו ליממה אחת בלבד ונעלמו אחרי 24 שעות. רק בהמשך הוסיפו את האפשרות לבחור אילו סטוריז להשאיר בארכיון האישי, למי שמחליטים ברוגע לעשות זאת וכן להנציח.
לעתים הם אפשרו גם יצירת אינטראקציה עם העוקבים, באמצעות סקרים, שאלות או הזמנת תגובות. הסטוריז גם הכניסו ממד של יצירתיות, - עם כלי עריכה כמו פילטרים, אפקטים וסטיקרים (מדבקות דיגיטליות).
היתרונות של הסטורי בקרב הצעירים היה ברור גם להם וגם למפתחים. עבור הצעירים, היה בהם ממד של פרטיות. כי הם אפשרו בדרך כלל לשתף את העניינים עם חברים קרובים וקהלים מצומצמים יותר מאשר הפוסטים הרגילים.
גם הפלטפורמות נהנו, בעיקר מהחשש של המשתמשים להפסיד או להחמיץ עדכונים שווים, אל מול העובדה שהסטוריז נעלמים במהירות. החשש הזה הגדיל אצלם את ה"FOMO" של הצעירים ועודדה אותם לצפייה תכופה יותר ושהייה ארוכה בפלטפורמה, מה שכמובן הגדיל את ההכנסות שלה - מפרסומות, צבירת מידע, מכירת פיצ'רים מיוחדים ועוד.
גם המפרסמים והמותגים המסחריים החלו די מהר להשתמש בסטוריז כדי לקדם מוצרים ושירותים באופן שנתפס כנגיש ואותנטי יותר מסתם פרסומות.
הנה קדימון המאפשר הצצה בחטף לתרבות הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/H4-xBQ28oIc
על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
קדימון הסרט "הדילמה החברתית" שמציג את המניפולציות שמפעילות הרשתות החברתיות על המשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
האתגרים שנולדו בטיקטוק וגובלים לעתים בסכנות גדולות (עברית):
https://youtu.be/mRageFPacHw
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
ופרק מסדרה תיעודית על הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/zz_GltpDb3k?long=yes
אתגרים
חדר המילוט או חדר הבריחה (Escape room), אותו מתקן אופנתי וטרנדי בשנים האחרונות, הוא המצאה צעירה, שנולדה מעולם משחקי המחשב בסגנון הקווסט ויצאה אל העולם האמיתי.
משחקי מחשב כמו Planet Mephius שפיתח אייג'י יוקויאמה (Eiji Yokoyama) בשנת 1983 והמשחק Behind Closed Doors של ג'ון וילסון (John Wilson) מ-1988 היו הראשונים שחייבו את השחקן להימלט מחללים סגורים.
היה זה טאקאו קאטו (Takao Kato) מהעיר קיוטו ביפן שהמציא ב-2006 את חדרי הבריחה הפיזיים. מאז היה ילד חלם האיש לייצר הרפתקאות משחקיות על סיפורים נרטיביים ועתירי פרטים, כך שהם יגרו את המשחקים, יציתו את דמיונם ויניעו את מוחם להצליח ולברוח.
לאחר כמה משחקים חד-פעמיים שערכו קאטו וחבריו בפאבים ובאולמות שכורים, הם הבינו שהביקוש הולך ועולה ויש כאן פוטנציאל עסקי של ממש. כמה מהם החלו להקים מתקנים קבועים של חדרי בריחה וההצלחה לא איחרה לבוא.
הרעיון הוא פשוט אבל עובד נהדר - בחדר המילוט שממנו עליהם להיחלץ, מתמודדים המבקרים עם תעלומות. אם וכשימצאו את פתרונן הם יוכלו להמשיך את המסע. בסיום המסע ועם פתרון כל החידות, הם יצליחו להיחלץ מחדר הבריחה.
מבוכים, חידות, רמזים וסכנות - הכל כאן יצא מהמחשב אל העולם הפיזי והפך את החיים למשחק כזה. אבל מה שהפך אותו להיט הוא שאת חדר הבריחה עושים בקבוצה במקום לבד כבמחשב. מכאן שבחדרי הבריחה הממד החברתי מאוד משמעותי. זה משחק חברתי ומאוד מאתגר, המעודד עבודת צוות, כי מעט מאוד אנשים יוכלו לו לבדם.
הנה תופעת חדרי הבריחה:
https://youtu.be/I19R8y8wEEY
זו החוויה כיום:
https://youtu.be/tj65NH7qIBA
חדר בריחה או חדר מילוט לדוגמה (עברית):
https://youtu.be/bRqF27NM4Mo
ובאנגלית:
https://youtu.be/wXX2J_yDxFw
חדר בריחה (Escape room), חדר מילוט, או "אסקייפ רום", הוא משחק חברה שבו אנשים ננעלים בחדר בקבוצה וצריכים להשתמש בחפצים שנמצאים בחדר וברמזים שהם מוצאים, כדי להעלות רעיונות, לפתור חידות ולמצוא פתרונות לצפנים - כל אלה כדי להימלט מהחדר בתוך זמן מוגבל, בדרך כלל בן שעה אחת, או לפחות סביב ה-60 דקות.
למעשה, לוקחים חדרי משחק האלה את הקוואסטים של פעם אל העולם האמיתי. בדרך כלל מאורגן כל חדר בריחה מסביב לנושא מוגדר. יש לנושא סיפור מסגרת שמכיל את העלילה של החדר. משתתפי המשחק, הכלואים בחדר, מקבלים בתחילתו הדרכה שנועדה לספר להם את סיפור המסגרת ועל פיו הם מתנהלים בניסיונות ההיחלצות שלהם ממנו. בחיבור מתעתע בין עולם המשחקים ועולם הריאליטי, של משימות בסגנון "האח הגדול", מחייב הקווסט "האמיתי" הזה לעמוד במשימה אחת בלבד ומאד מדידה - לצאת מחדר ההיחלצות מהר ולעשות זאת בתוך פחות מ-60 דקות.
פתרון חידות ופזאלים, פענוח צפנים, הדלקת פנסים, איתור חפצים נעלמים ופתיחה של מנעולים - אלה רק חלק מהמשימות שבהם תצטרכו לעמוד אם תרצו לנצח את המשחק הזה. גם האווירות והסיפורים של כל חדר הם קולנועיים ומעוגני קווסטים: ממקדשים מצריים שבהם ננעלים, דרך מרתפים של רוצחים סדרתיים, חמיקה מבתי מרגלים, משימות חיפוש ואיתור של מטילי זהב או אוצר שהוטמן ואוטוטו השודדים ישובו לקחתו, עליכם לנצח פושעים אימתניים, לברוח מהכלא או להמלט ממתחם שפצצת זמן עומדת להרוס - מכל האפשרויות האלה ועד למשימה של לנצח מדען מטורף שעומד להשתלט על העולם ורק אתם תוכלו למנוע זאת ממנו. הכל על השולחן, או נכון יותר בחדר...
בשנים האחרונות חדרי הבריחה האלה זכו למיתוג מגוון ולשמות שונים, ביניהם אסקייפ רומז, חדרי מילוט, חדרי קווסט וחדרי היחלצות או חדרים למשחקי היחלצות. כולם עונים על צורך אנושי וקיומי לדור המילניאלס, דור ה-Y הממוחשב והאורבני - להצליח לנצח לפחות במשימה אחת, לפני שיודה בכישלון של המשימה האמיתית שלו, זו שלא תלויה רק בו, שהיא... אהמממ, אולי לקנות דירה?
הנה חדרי הבריחה שהוציאו את משחקי המחשב לחיים האמיתיים (עברית):
https://youtu.be/tj65NH7qIBA?t=1s
פרסומת לחדרי בריחה:
https://youtu.be/n0_2I8qhfBc
ויש מי שלעולם לא ייצאו משם... (עברית)
https://youtu.be/cHQ-DOe0ido
אל תשאלו למה אתם כמשתמשים צריכים את הסטוריז (Stories) הנפוצים כל כך ברשתות החברתיות. מי שצריכים אותם הן האפליקציות והרשתות החברתיות והן שצריכות אותם כדי... למכר אתכם!
כי הסטוריז שנולדו בפלטפורמות סנאפצ'ט, אומצו על ידי אינסטגרם, פייסבוק ועוד (בשינוי שמות כמובן, כדי להימנע מתביעות) בתור סרטונים קצרים או תמונות עם כותרות, שאפשרו שיתוף חוויות מיידי וספונטני, בלי לחץ שחייב את המשתמש לייצר תוכן מושלם בזמן אמת.
הסטוריז, השורטים והרילים הותאמו במיוחד עבור הדור הצעיר, דור ה-Z שמעדיף תקשורת מיידית, ויזואלית והדדית. הם נולדו לאפשר ביטוי עצמי ושמירה קלה ומהנה על קשר עם חברים.
הסטוריז נועדו במקור להיות קצרים וזמניים ובשל כך הפכו להיות סופר אטרקטיביים לצעירים. באמצעותם הם קיבלו אפשרות לשתף בחייהם וברעיונות שלהם, בלי החשש להשאיר ברשת "חותמת" קבועה, לכול החיים.
כי בתחילה הסטוריז הועלו ליממה אחת בלבד ונעלמו אחרי 24 שעות. רק בהמשך הוסיפו את האפשרות לבחור אילו סטוריז להשאיר בארכיון האישי, למי שמחליטים ברוגע לעשות זאת וכן להנציח.
לעתים הם אפשרו גם יצירת אינטראקציה עם העוקבים, באמצעות סקרים, שאלות או הזמנת תגובות. הסטוריז גם הכניסו ממד של יצירתיות, - עם כלי עריכה כמו פילטרים, אפקטים וסטיקרים (מדבקות דיגיטליות).
היתרונות של הסטורי בקרב הצעירים היה ברור גם להם וגם למפתחים. עבור הצעירים, היה בהם ממד של פרטיות. כי הם אפשרו בדרך כלל לשתף את העניינים עם חברים קרובים וקהלים מצומצמים יותר מאשר הפוסטים הרגילים.
גם הפלטפורמות נהנו, בעיקר מהחשש של המשתמשים להפסיד או להחמיץ עדכונים שווים, אל מול העובדה שהסטוריז נעלמים במהירות. החשש הזה הגדיל אצלם את ה"FOMO" של הצעירים ועודדה אותם לצפייה תכופה יותר ושהייה ארוכה בפלטפורמה, מה שכמובן הגדיל את ההכנסות שלה - מפרסומות, צבירת מידע, מכירת פיצ'רים מיוחדים ועוד.
גם המפרסמים והמותגים המסחריים החלו די מהר להשתמש בסטוריז כדי לקדם מוצרים ושירותים באופן שנתפס כנגיש ואותנטי יותר מסתם פרסומות.
הנה קדימון המאפשר הצצה בחטף לתרבות הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/H4-xBQ28oIc
על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
קדימון הסרט "הדילמה החברתית" שמציג את המניפולציות שמפעילות הרשתות החברתיות על המשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
האתגרים שנולדו בטיקטוק וגובלים לעתים בסכנות גדולות (עברית):
https://youtu.be/mRageFPacHw
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
ופרק מסדרה תיעודית על הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/zz_GltpDb3k?long=yes
