» «
סילק רוד
מה היה אתר ה"סילק רוד"?



סילק רוד (באנגלית: Silk Road Anonynous Marketplace) היה אתר אינטרנט ששימש מעין "שוק שחור דיגיטלי", זירה אינטרנטית שבה אנשים יכולים היו לרכוש פשוט הכל.

באמצעות האתר הזה אפשר היה לקנות ולמכור את כל הדברים שאסור לסחור בהם בעולם האמיתי. ממסחר בסמים, בכלי נשק ואפילו הזמנת פשעים - הכל מכרו וקנו שם בהתלהבות. זה היה באופן מסוים ה-eBay של "הרשת האפלה".

האתר נקרא על שם "דרך המשי" שהובילה שיירות מסחר מסין אל אירופה בימי קדם.

הסוד שלו היה שזה היה אתר אינטרנט מוצפן, שלא ניתן היה להגיע אליו בדפדפן הרגיל. בשביל להשתמש בו הפעילו המעוניינים תוכנה מיוחדת שמסווה את זהות הגולש. כך יכולים היו אנשים לקנות ולמכור באנונימיות מוחלטת.

את התשלום היו מעבירים באמצעות מטבע הביטקוין, מטבע דיגיטלי, אנונימי לחלוטין (ראו באאוריקה בתגית "ביטקוין") וזהו.

סופו של האתר הבעייתי הזה היה שהבולשת הפדרלית האמריקאית הצליחה לגלות את פרטי בעליו ולא זו בלבד שסגרה אותו, היא גם הצליחה לשים יד על פושעים וסוחרים רבים שפעלו בו.

בעל האתר, רוס אולבריכט, מי שכונה באתר "Dread Pirate Roberts", הואשם בעבירות של סחר בסמים, פריצה למחשבים ועוד.

זמן מה אחרי כן חזר האתר בבעלות אחרת והמשחק נמשך.


הנה אתר הסילק רוד:

https://youtu.be/Hr4vzDWVyik


הסבר על האתר:

https://youtu.be/WEBvVOPesyE


על עלייתו ונפילתו של האתר:

https://youtu.be/LkRhBOZSw38


והאתר כפי שנולד מחדש:

https://youtu.be/4VDbNn84zBs
מודלים תלת ממדיים
איך מפיצים מודלים תלת ממדיים להדפסה?



האתר thingiverse הוא אתר שממנו ניתן ליטול דגמי תלת ממד להדפסה כרצונכם. זהו אתר שהוא בעצם "היוטיוב של התלת ממד" - אתר שמרכז אלפי מודלים חופשיים להורדה ושימוש, להדפסה במדפסת תלת ממד.

מדפסות תלת-מימד החדישות מקבלות את הוראות ההדפסה מהתוכנות הייעודיות לתלת ממד ומשתמשות בטכנולוגיה חדשנית של הדפסה תלת-ממדית כדי להדפיס את המודל ב-3 ממדים, במקום שניים, כמקובל במדפסות נייר.

התוכנות הללו נקראות תוכנות תיב"ם - קיצור של "תכנון בעזרת מחשב". מדובר בתוכנות המשמשות לתכנון ועיצוב מוצרים ומודלים כאלה. לאחר שהמודל מוכן, הוא נשלח להדפסה במדפסת תלת המימד.

כך ניתן להדפיס כיום במהירות ובזול מוצרים מהאתר הגדול. תכשיטים, ספלי קפה, כלי בית, פסלים, גפיים תותבות, דברי מאכל, חלקי חילוף לרכב ושלל מוצרים מפלסטיק, גומי, מתכת ואפילו מבטון ומרקמות ביולוגיות, מה שישמש בעתיד להדפסת איברים.


הנה מפתח שוודי שהודפס מהאתר:

https://youtu.be/eLd59nkeN4M


כך פועלת מדפסת תלת-ממד:

http://youtu.be/E2xFBMO7thE


ואוקרינה, כלי נגינה שהודפס מהאתר thingiverse:

https://youtu.be/rgNSAuOWdXQ
אקדח תלת ממד
איך מותר להדפיס כלי נשק במדפסת תלת ממד?



היה זה קודי ווילסון (Cody Wilson), צעיר אמריקני בן 25, סטודנט למשפטים ואנרכיסט, במובן הפילוסופי של המושג, שהעלה לדיון עולמי את נושא האקדחים המודפסים בבית. ווילסון הצליח ליצור בהדפסה תלת ממדית את ה"ליברייטור" - אקדח עשוי פלסטיק, שהורכב מ-16 חלקים שמודפסים במדפסת תלת מימד ביתית.

קודי וילסון יכול היה להשתעשע לבדו בנשק התלת ממדי שיצר, אבל אנרכיסט או לא אנרכיסט - הוא מיהר להפיץ את התכניות של ה"ליברייטור" באינטרנט, תוך שהוא מאפשר לגולשים להורידן מהרשת וליישמן במדפסות שלהם.

אגב, את הפריט היחיד שאינו עשוי פלסטיק באקדח שלו, הנוקר של האקדח, אפשר לקנות בחנות למוצרי בניין הקרובה למקום המגורים שלכם. עניין של פחות מסנט אמריקאי...

הקשר בין האקדח המודפס, שכבר זכה לכינוי "אקדח רפאים" (Ghost gun), אל התיקון השני לחוקה האמריקאית, המתיר לכל אמריקני לרכוש נשק כרצונו, הוא נושא לדיון משפטי ופוליטי ארוך באומה הזו. אבל את הדפסת האקדחים סרבו לאפשר לו.

5 שנים לאחר חשיפת הליברייטור ולאחר קרב משפטי מרשים שניהל וילסון, לאחר שהגיש תביעה נגד המדינה, הוא הגיע להסכם עם הממשל. לפיו יותר לכל אדם בארה"ב לגשת למידע טכני המאפשר ייצור נשק במדפסות תלת-מימד, לדון במידע הזה, לשכפל אותו וכדומה. וילסון גם קיבל פיצויים מהממשלה...

בכך ניצח קודי, האיש שייצר את האקדח הראשון אי-פעם במדפסת תלת מימד, לקיצוני בהתרת החופש הזה. כפעיל למען הזכות לשאת נשק, הוא רואה עצמו כחלק מהמאבק של אנרכיסטים ושוחרי חופש, ליברטניים, בהגבלות שמציבות ממשלות על נשק ובפיקוח שהן מנהלות על רכישתו ונשיאתו.

וילסון הקצין במיוחד, לאחר שהכריז על הקמת ארגון ללא כוונת רווח בשם "דיפנס דיסטריביוטד", שמטרתו המוצהרת היא לאפשר לכל מי שמעוניין ליצור לעצמו כלי נשק, באמצעות מדפסת תלת ממד. בשנת 2013 הוא אף הצליח להפוך את הארגון ליצרן נשק חוקי בארה"ב, כשקיבל רישיון נשק פדרלי מהממשל האמריקאי.

אם שאלתם את עצמכם למקור השם "ליברייטור", בעברית "המשחרר", הרי שההשראה ההיסטורית הם האקדחים החד-פעמיים בשם זה שהוצנחו על ידי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.


הנה הטכנולוגיה המאתגרת של הדפסת נשק במדפסת תלת ממד (עברית):

https://youtu.be/3gCP-QALqoA?t=1m42s&end=9m09s


האקדח המודפס:

https://youtu.be/SGHOFxeaDr4


קודי ווילסון שפיתח את השיטה, נלחם על "חופש הביטוי" שלו:

https://youtu.be/PK_4gDuHgoY


הדפסה של אקדח בתלת ממד:

https://youtu.be/dB25H7pD2jg


מה היעילות של אקדח כזה?

https://youtu.be/IylGx-48TUI


וגם נשיא ארה"ב לומד את הנושא:

https://youtu.be/1MhVCBLGy9I?long=yes
אינטרנט
איך פועל האינטרנט ואיך אנו גולשים לאתרי אינטרנט?
איך האינטרנט עובד?
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?


האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.

אבל איך הווב עובד? כלומר, איך עובד האינטרנט?

ובכן, התהליך מתחיל כשאנו המשתמשים (Users) מקלידים כתובת של אתר בשורת הכתובת בדפדפן. לכתובת של דף אינטרנט קוראים URL, קיצור של Uniform Resource Location, או בפשטות "מיקום הקובץ בשרת". אחרי הקלדת הכתובת, כשאנו לוחצים על מקש Enter, שולח המחשב שלנו, נכנה אותו ה"לקוח" (Client) הודעת בקשה (Request) אל שרת קבצים מרוחק (Server). על השרת הזה שמורים קבצי האתר ואולי אף אתרים רבים אחרים.

ה-request הזה שנשלח אל השרת לא מנוסח בשפה רגילה. ההודעה נכתבת בפרוטוקול תקשורת, סוג של שפה שנקראת HTTP (קיצור של Hypertext Transfer Protocol) ושאותה יודעים "להבין" גם דפדפנים וגם שרתי אינטרנט.

לפעמים ההודעות הללו מוצפנות ואז הכתובת תתחיל ב-HTTPS.

בהודעה שמקבל השרת מהקליינט (המחשב שלנו), הוא מתבקש לשלוח אל הלקוח את המידע הדרוש, כלומר את הקבצים הדרושים לו, בכדי שיוכל להציג את דף האינטרנט שהכתובת שנשלחה היא כתובתו.

כשהשרת מקבל את הבקשה מהדפדפן שלנו, הוא מגיב בשליחת תגובה (Response), ב-HTTP גם היא, ובה מה שנקרא בעברית "קוד המקור" של הדף (Page Source). קוד המקור כולל את כל המידע הדרוש להצגת דף האינטרנט על מסך המחשב של הלקוח, כלומר שלנו. בין המידע הזה ייכללו משאבים להצגת הדף, כמו קבצי HTML, כלומר דפי אינטרנט, לצד תמונות, קבצי וידאו, פונטים וכך הלאה.

כשיתקבל המידע הזה במחשב "הלקוח" שלנו, הדפדפן מקבל את קבצי האתר ומייצר DOM, קיצור של Document Object Model. זהו ייצוג של כל מרכיבי הדף, כולל טקסט, תמונות, סרטונים, לינקים ועוד. במודל הזה ישתמש הדפדפן בכדי לרנדר, כלומר להציג את דף האינטרנט במלואו על המסך.


כך פועלים אתרי אינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/PLJGSr17X4A


כך פועלת הטכנולוגיה שמאחרי הקלעים של האינטרנט (עברית):

https://youtu.be/BS46e9GYHNI


הסבר תהליך הגלישה באינטרנט:

http://youtu.be/w42EsCDAhB4


כך פועל האינטרנט מבחינה טכנית:

https://youtu.be/W2GkugJbKZI


המחשת האופן החכם שבו פועל האינטרנט (עברית):

http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s?long=yes


וכך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...

https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes

אתרי אינטרנט

פרסונליזציה
למה טובה פרסונליזציה ברשת?



פרסונליזציה (Personalization) באתרי אינטרנט או באפליקציות, היא התאמה אישית של התוכן המוצג למשתמש, לתחומי העניין האישיים שלו ולמה שהוא מעדיף, מחפש ומתעניין.

החשיבות של הפרסונליזציה היא שלכל אדם יש תחומי עניין שונים במקצת, כך שאם יותאמו התכנים במיוחד לכל משתמש, קורא, או צרכן, הוא ייהנה מהם הרבה יותר ויבצע פעולות שישתלמו גם לשירות המקוון. זה יקרה משום שהתוכן שיותאם למשתמש יהיה יותר רלוונטי ובעל משמעות רבה יותר עבורו.

כך יוצא שפרסונליזציה היא טכנולוגיה משבשת, אחד הכלים הכי חזקים בדרך לשיבוש חיובי של שווקים שזקוקים לחידוש, דיסראפשן, או חדשנות. על ההמלצות של ספוטיפיי שמעתם? תרתי משמע...

באתרים רבים ניתן כיום למצוא רמות שונות של פרסונליזציה. דוגמאות לכך לא חסרות. הכי מוכרות הן תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל, שמותאמות לתחומי העניין של המחפש ולהיסטוריית החיפושים שלו. גוגל לומדת כל אחד מאיתנו ומתאימה לנו תוצאות חיפוש אישיות. אגב, באותה שיטה היא גם מתאימה לנו פרסומות - היא גם יודעת מה חיפשנו או במה עוסק דף האינטרנט שבו אנו מתעניינים כרגע וגם מכירה אותנו, על תחביבינו, תחומי העניין שלנו ומה אנחנו חולמים לקנות...

דוגמאות מוכרות נוספות הן למשל הצעות לחברים אפשריים שפייסבוק מציגה לנו, או הצגת פוסטים מומלצים בפיד של המשתמשים. השירות החברתי הזה לא מציג את אותם פוסטים ותכנים לכלל המשתמשים, כמו בבלוג רגיל, אלא בוחר פוסטים מתאימים ומותאמים לכל אחד ואחד. המטרה של פייסבוק היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן ברשת החברתית שלה. הפרס שלה על השימוש המוגדל שלנו ברשת החברתית הוא הרבה לחיצות וצפיות בפרסומות, כמו גם מידע שהיא צוברת עלינו ושווה לה הון.

עוד דוגמאות הן המלצות על ספרים ומוצרים שיעניינו את המשתמש בחנות המקוונת של אמזון. אלה ניתנות על פי הלימוד של תחומי העניין שלו, כפי שבאו לידי ביטוי בקניות קודמות ובעיון באתר. כשהם מוצגים כך אנו מתפתים לקנות יותר מאשר תכננו. התוצאה היא שורת רווח מוגדלת ועשרות מיליארדי דולרים יותר.

פרסונליזציה עובדת טוב לשביעות הרצון שלנו משירותים נוספים. כך גם ממליצים על סרטים בשירות של נטפליקס, שירות שאגב יש לו המון לאיפה להשתפר. כך ממליצים באפליקציית ספוטיפיי על שירים או מוסיקה שתואמת לטעם המשתמש ובאתר YouTube, על סרטונים שהמשתמש עשוי לאהוב.

בשביל המשתמשים הפרסונליזציה עושה הרבה יותר מסתם המלצות טובות. אם נרצה להבין מדוע העיתונות המודפסת הולכת ונסגרת, כדאי להביט באפליקציה של גוגל ניוז. כשהיא מתאימה לנו הקוראים את החדשות המוגשות לנו מאתרי חדשות שונים, כך שנקבל את החדשות שבהם אנו מתעניינים, היא מבצעת פרסונליזציה.

בעולם המהיר שבו אנו חיים, עם אינספור הסחות דעת וכל כך מעט זמן פנוי, ההתאמה שעושים שירותים כאלה היא הצלה לאדם העסוק. כך ורק כך יקבל מי שחובב פוליטיקה הרבה חדשות מהתחום הפוליטי ופחות רכילות, שאותה יקבלו מי שממש אוהבים רכילות ושונאים חדשות פוליטיות או חדשות מעולם הפלילים, שלא פעם אגב מצטלבות דרכיהן באופן מוזר...


הנה פרסונליזציית התוכן:

https://youtu.be/iZko_YquwjU


איש מכירות מסביר איך פרסונליזציה משמשת להגדלת המכירות (עברית):

https://youtu.be/3wYkgclinDM


גם בחינוך מחפשים את הפיצוח הפרסונלי להוראה (עברית):

https://youtu.be/08zPDkfRnJw


ברור שפרסונליזציה של התוכן היא כלי שיווקי מעולה:

https://youtu.be/U39SZCB_i9w


יש לה המון יתרונות והיבטים:

https://youtu.be/iFgnQ0Uwl1M


ואנשים בימינו התרגלו ומעדיפים טיפול אישי באתרים מסחריים, גם אם ברור להם שיש לו גם מטרות מסחריות:

https://youtu.be/fJT4xP1oZNE
פודקאסט
מהו פודקאסט ומה היתרון בפודקסטים?



פודקאסט (Podcast), בעברית הֶסְכֵּת, הוא תכנית רדיו (ולעתים גם וידאו), שמועברת אל כל העולם דרך האינטרנט. בניגוד לרדיו והטלוויזיה הרגילים, שהכריחו את המאזין לפתוח את מקלט הרדיו בשעה מסוימת וביום מסוים, את הפודקאסטים ניתן להוריד ולהאזין להם כשרוצים ויכולים. פרסום קבצי השמע והווידאו נעשה ברשת האינטרנט, ממנה מורידים את הפודקאסטים למחשב, לטלפון החכם או לנגן המוסיקה של המאזין.

כל ערוץ פודקאסט מציע סדרת פרקים, פודקאסטים, שניתן להוריד או להאזין להם ישירות בכל זמן ומקום. הטכנולוגיה הזו מאפשרת למאזינים לבחור את התוכן שהם צורכים, מתי הם רוצים להאזין לו ומה הדרך המועדפת לכך - באמצעות המחשב, הטלפון החכם או נגן ה-MP3. ניתן להאזין לפודקאסט בכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט, או ללא חיבור לאינטרנט, אם הורד ונשמר מראש במכשיר.

אחד השינויים שהביא עולם הפודקאסטים הוא היכולת שהוא נתן לכל אחד, להשמיע את קולו ולפרסם את דעותיו והמומחיות שלו, ללא הגבלה, צנזורה, או תלות בתאגידים, מוסדות ו"בעלי האמצעים".

מאזיני פודקאסט נוהגים לשלב את ההאזנה לפודקאסטים עם פעילויות נוספות, כמו בזמן הנהיגה, בחדר הכושר, בזמן עבודה או בנסיעה ברכבת ובאוטובוס. כך פותר הפודקאסט את בעיית השעמום ובו-בזמן מאפשר להאזין לתכנית שאוהבים, גם כשלא מחוברים. אפשרויות נוספות שכמובן אין בשידורי רדיו רגילים הן לעצור ולהמשיך להאזין מאוחר יותר, להריץ קדימה בקטעים משעממים, לחזור אחורה כדי לשמוע שוב וכדומה.

במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים, נוצרו רבבות פודקאסטים ברחבי הרשת. הקלות הגדולה של יצירת פודקאסט והפצתו לכל מקום בעולם, הביאה להצלחה גדולה של התחום. בשנת 2005 נבחרה המילה "פודקאסט" כמילת השנה על ידי המילון האנגלי של אוקספורד.

בשנים האחרונות זוכה פורמט הפודקאסטים לצמיחה מטאורית. לדחיפה משמעותית במיוחד אחראי שירות הסטרימינג ספוטיפיי, שהכניס פודקאסטים רבים ואיכותיים למאגרי ההאזנה העצומים שהוא מאפשר למנוייו.

המילה "פודקאסט" נוצרה משתי מילים. הראשונה היא Pod שנגזר מהאייפוד, נגן המדיה של Apple, שבו בלטו הפודקאסטים להורדה. פודקאסט הוא השילוב שלו עם המילה "שידור" (Broadcast).


הנה הסבר בדקה על היופי של הפודקאסט (עברית):

https://youtu.be/vP8HrjFa6Cw


תופעת הפודקאסט בעולם:

http://youtu.be/fM5lXOFD4Zg


למה צריך פודקאסטים (עברית):

https://youtu.be/6nlhWSCrWDg


הציוד שצריך כדי לייצר פודקסט משלך (עברית):

https://youtu.be/xsXH2UFtwTM


וכך מסביר את עולם הפודקסטים בחור מבריק עם חוש הומור:

http://youtu.be/Wra7XFovzTo


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.