שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם בתי הקברות של האינטרנט?
גם לעולם הטכנולוגיה ובמיוחד האינטרנט יש מרטירים, אתרים "קדושים" שהלכו לעולמם בטרם עת. פעם פקדו אותם מיליונים והיום הם ממתינים בבית קברות לאתרים, שמישהו יבוא לפקוד אותם, להניח אבן (חכמים) ולהזיל דמעה על נעוריו שהלכו גם הם.
כי אם יש משהו שהתרבות האנושית אוהבת, במיוחד זו המודרנית, זו נוסטלגיה.
פעם, בשנות התשעים, הרשת פרצה לחיינו ועשתה את זה בצבע, עם הרבה אנימציות בוהקות, זוהרות ומנצנצות, לא פעם יותר מדי. הכל שם היה מוגזם וכיפי. מהפונטים הגדולים והלא קשורים, דרך התמונות הדיגיטליות ולא פעם המפוקסלות מדי, הטקסטים החובבניים של אנשים שלפתע תפעלו אתרים וכתבו לראשונה בחייהם להמונים ועוד הרבה.
אז אתרי אינטרנט ישנים יכולים לפרוט על מיתרי הנוסטלגיה. ובשביל זה יש את בתי הקברות לאתרים של האינטרנט הישן. אנשים מוצאים בהם מצבות דיגיטליות בדמות דפי בית של אתרים בהם בילו שעות רבות וימים, מאתרים כמו כמו Yahoo או AOL ועד אתרים פרטיים שנבנו על פלטפורמת Geocities שאפשרה לכל אחד לבנות אתר מכוער ומוגזם משלו.
אז מבית קברות לאתרים ישנים ועד טיולים מאורגנים בווידאו בהם תראו גם אתרים שקיימים ואפילו מצליחים עד היום - אם יש לכם מצב רוח למעט חקר, נוסטלגיה והתייחדות מבוססי רשת, דאגנו לכם לתזכורות מהם אונליין. לעוד מהחומר הזה הציצו בתגית "ארכיון האינטרנט".
הנה סיפורם של האתרים הראשונים בארץ (עברית):
https://youtu.be/G0IZkP9s9JQ
סיפורו של בית הקברות לאתרים ישנים:
https://youtu.be/nVPTZykonJo
מבית קברות אחר של אתרי אינטרנט:
https://youtu.be/F6O8-xjOCgc?t=6m00s
וטיול מאורגן במסך ישן:
https://youtu.be/yg79Ogc5yQ4?long=yes
מה היה אתר ה"סילק רוד"?
סילק רוד (באנגלית: Silk Road Anonynous Marketplace) היה אתר אינטרנט ששימש מעין "שוק שחור דיגיטלי", זירה אינטרנטית שבה אנשים יכולים היו לרכוש פשוט הכל.
באמצעות האתר הזה אפשר היה לקנות ולמכור את כל הדברים שאסור לסחור בהם בעולם האמיתי. ממסחר בסמים, בכלי נשק ואפילו הזמנת פשעים - הכל מכרו וקנו שם בהתלהבות. זה היה באופן מסוים ה-eBay של "הרשת האפלה".
האתר נקרא על שם "דרך המשי" שהובילה שיירות מסחר מסין אל אירופה בימי קדם.
הסוד שלו היה שזה היה אתר אינטרנט מוצפן, שלא ניתן היה להגיע אליו בדפדפן הרגיל. בשביל להשתמש בו הפעילו המעוניינים תוכנה מיוחדת שמסווה את זהות הגולש. כך יכולים היו אנשים לקנות ולמכור באנונימיות מוחלטת.
את התשלום היו מעבירים באמצעות מטבע הביטקוין, מטבע דיגיטלי, אנונימי לחלוטין (ראו באאוריקה בתגית "ביטקוין") וזהו.
סופו של האתר הבעייתי הזה היה שהבולשת הפדרלית האמריקאית הצליחה לגלות את פרטי בעליו ולא זו בלבד שסגרה אותו, היא גם הצליחה לשים יד על פושעים וסוחרים רבים שפעלו בו.
בעל האתר, רוס אולבריכט, מי שכונה באתר "Dread Pirate Roberts", הואשם בעבירות של סחר בסמים, פריצה למחשבים ועוד.
זמן מה אחרי כן חזר האתר בבעלות אחרת והמשחק נמשך.
הנה אתר הסילק רוד:
https://youtu.be/Hr4vzDWVyik
הסבר על האתר:
https://youtu.be/WEBvVOPesyE
על עלייתו ונפילתו של האתר:
https://youtu.be/LkRhBOZSw38
והאתר כפי שנולד מחדש:
https://youtu.be/4VDbNn84zBs
מה זה וייב קודינג שמאיים להחליף את התכנות המסורתי?
"וייב קודינג" (Vibe Coding), בעברית "קידוד אווירה", הוא גישה חדשנית לתכנות, המאפשרת לאנשים ליצור תוכנות באמצעות פרומפטים, פקודות פשוטות יחסית, בשפה רגילה וללא צורך בידע מעמיק בתכנות.
הרעיון המרכזי ב"קידוד האווירה" הוא שימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית שמפשטים את תהליך הפיתוח, כך שגם אנשים ללא רקע טכני יכולים להורות למכונה בשפתם, במקום באמצעות כתיבה של קוד, לפתח תוכנות, אפליקציות ויישומים קטנים. כך מאפשרים לדוגמה כלים כמו Cursor או Replit למשתמשים להקליד בקשות פשוטות, בשפה טבעית והכלי מייצר את הקוד, בהמרה אוטומטית לחלוטין.
בזכות היכולת של הווייב קודינג לייעל תהליכים ולהפחית עלויות, הגישה מעוררת עניין רב גם בקרב יזמים ומפתחים.
הגישה הזו זוכה להצלחה רבה בעמק הסיליקון ולהערכה והשקעות מהחברות המובילות בעולם הבינה היוצרת (Generative AI). מובילות תחום קידוד האווירה, כמו OpenAI ומיקרוסופט משקיעות בחברות מהפכניות, כמו Cursor, שמדגימות את הכיוון באופן מובהק.
קחו את Cursor, למשל. חברה שהוקמה בידי 4 מפתחים צעירים ומבריקים, תוך שהיא מגיעה במהירות אדירה להכנסות משמעותיות ולשווי של מיליארדי דולרים, עם כוח אדם מצומצם של פחות מ-25 עובדים.
נכון לתחילת 2025 וייב קודינג עדיין לא מחליף מתכנתים מקצועיים, לפחות באשר למוצרים מורכבים ואמינים. כדי ליצור כאלו עדיין נדרש ידע מעמיק בתכנות ובהבנה של מערכות, סביבות פיתוח, שפות תוכנה, ספריות קוד ועוד. יחד עם זאת, ההתפתחות המהירה של הכלים הללו סביר שתשנה את המצב בעתיד הקרוב.
הנה הסבר של וייב קודינג וכלים לקידוד ועיצוב UX ברוח זו:
https://youtu.be/9tw_HL5mnIg
תכנות וייב של סוכני AI באמצעות כלי קידוד אווירה:
https://youtu.be/Cf38Bi8U0Js
מהו וייב קודינג ומי זה אנדריי קרפטי? (עברית)
https://youtu.be/T9huPN10uSw
קורס וייב קודינג בעזרת Cursor:
https://youtu.be/dan3QfN3CDU
דוגמה לפיתוח וייב קודינג עם Base 44 (עברית):
https://youtu.be/luGJU_6jqR0?long=yes
כלי Vibe Code כתנועת המונים שמסביר שעדיף לתכנת בכלי VScode מאשר בכלי דפדפן (משוכנעים יכולים להתחיל ב-11:51):
https://youtu.be/V0TGQRAt4wg?long=yes
קורס קרסר של 2.5 שעות למעמיקים שרוצים לתכנת וייב קודינג ומוכנים להשקיע:
https://youtu.be/faezjTHA5SU?long=yes
ומגוון כלי וייב קודינג ששווה להכיר:
https://youtu.be/EVsJ-qlEQp8?long=yes
מה זה HTML ולמה משמש CSS?
HTML (קיצור של HyperText Markup Language) היא שפה או פרוטוקול שבו כתובים דפי אינטרנט ואתרי אינטרנט פשוטים. כלומר, זו שפה שבאמצעותה ניתן ליצור דפי אינטרנט ואתרים.
CSS, לעומתה, היא שפת סגנון בסיסית, שגורמת לדפי אינטרנט להיראות טוב.
להדגמת ההבדל נדמה את האתר לבית. אם HTML מציעה את חומרי הבנייה שמהם הוא ייבנה, הרי ש-CSS מציעה את הצבעים ואת חומרי ומרכיבי העיצוב והסגנון של הבית.
או המחשה נוספת - אם HTML קובע כיצד המכונית שלך תיסע, ה-CSS יקבע כיצד היא תיראה.
שתי השפות הללו הן מעין שפות תכנות פשוטות מאוד, אבל למעשה הן לא שפות תכנות של ממש. שתיהן נמנות על טכנולוגיות האינטרנט הידועות, הקלאסיות והראשונות ששימשו לכתיבת אתרי אינטרנט והן לא התפתחו מעבר לכך.
מה שקרה הוא שעם השנים וככל שנדרשו תכונות משוכללות יותר לאתרי אינטרנט, הצטרפו אליהן שפות תכנות חדשות וחזקות יותר וגם כלים רבים אחרים. בתחילה היו אלה שפות כמו asp ו-php. כיום חזקות בתחום יישומי האינטרנט שפת התכנות JavaScript והספריה שלה, הידועה ומאוד פופולרית לעיצוב ממשקים, React.
הנה ה-HTML:
https://youtu.be/akf9j0Jo0PE
ה-CSS:
https://youtu.be/1srYXgDRNak
מדריך שמסביר מצוין את עולם ה-HTML ב-12 דקות:
https://youtu.be/bWPMSSsVdPk?long=yes
ומדריך ל-CSS ב-12 דקות:
https://youtu.be/0afZj1G0BIE?long=yes
מהו המקצוע של בניית אתרים?
מקצוע בניית אתרים (Website building) הוא המקצוע של מי שיוצרים אתרים ואפליקציות אינטרנט. לרוב מדובר במקצוע המשלב תכנות, עם יכולות תכנון, עיצוב וחווית משתמש.
היסודות שבבסיס התכנות לבניית אתרים הם לרוב שילוב של HTML CSS ו- JavaScript. השפות הללו מהוות את אבני הבניין של כמעט כל אתר אינטרנט בעולם. HTML היא שפת סימון שבאמצעותה ניתן לבנות דפי אינטרנט ואתרים. CSS היא שפת סגנון ויזואלי, שמייפה אתרים ודפי אינטרנט למראה מקצועי. JavaScript היא שפת קידוד משוכללת לביצועים מתקדמים של אתרים.
בוני אתרים לומדים גם על Front End, שהוא הפיתוח שלחזית האתר, מה שקובע איך הוא נראה. בנוסף, הם צריכים לשלוט גם על הפיתוח האחורי, Back End, שקובע איך האתר עובד.
בידע הנדרש למקצוע נכללים גם נושאים כמו מסגרות (Frames), מסדי נתונים, ממשקי API וכלים נוספים המסייעים לבנייה של אתרים מתקדמים יותר.
בדרך כלל, מפתחי אתרים הוא מקצוע שיש לו דרישה בשוק וחברות מחפשות מפתחי אתרים. רבים מבוני האתרים הם פרילנסרים ומוצאים פרויקטים באופן עצמאי, דרך פלטפורמות כמו Fivver.
כיום כמובן שה-AI מאפשר בניית אתרים עצמאית באמצעות "וייב קודינג" (Vibe Coding), כשאת התכנות בשפת הקידוד מחליפות הוראות מילוליות, או בפרומפטים כתובים או בשיחה עם הבינה המלאכותית (ראו בתגית "פרומפטים").
#תפקידים בתעשיית הטכנולוגיה
מפתח אתרים: מי שבונה ומתחזק אתרים, באמצעות שפות קידוד כמו HTML, CSS ו-JavaScript.
מפתח פרונט אנד: מפתח צד קדמי. מי שמתמקד במראה ובהתנהגות של אתר האינטרנט. זה תפקיד של עיצוב דפי אינטרנט ידידותיים ואטרקטיביים.
מפתח בק אנד: מפתח צד אחורי. מי שעובד על צד השרת של אתר האינטרנט. הוא מנהל מסדי נתונים, אבטחה וביצועי אתרים.
מפתח פול סטאק: מפתח שמטפל הן בפיתוח הקדמי והן בפיתוח האחורי. הם יוצרים אתר שלם מתחילתו ועד סופו.
מעצב UI/UX: מי שהופך אתרים קלים לשימוש ומושכים חזותית. מתמקד בחוויית משתמש ובעיצוב Layout.
מפתח אתרים עצמאי: פרילנסרים שעובדים על פרויקטים שונים עבור לקוחות, עסקים או אנשים פרטיים.
מפתח מסחר אלקטרוני: מתמחה בבניית חנויות מקוונות.
הנה פרסומת של בוני אתרים (עברית):
https://youtu.be/TwP5hM1z3yo
שפת הסימון HTML:
https://youtu.be/akf9j0Jo0PE
שפת CSS:
https://youtu.be/1srYXgDRNak
מדריך שמסביר מצוין את עולם ה-HTML ב-12 דקות:
https://youtu.be/bWPMSSsVdPk?long=yes
מדריך ל-CSS ב-12 דקות:
https://youtu.be/0afZj1G0BIE?long=yes
והנה קורס מלא לבניית אתרים באמצעות AI ואלמנטור, כולל בניית בריף בשיחה, מפת אתר, ווייר פריים, עיצוב, איחסון, דומיין ושאר השלבים (עברית) 12:45:
https://youtu.be/i35WQ2O91AI?long=yes
איך פועל האינטרנט המאפשר גלישה באתרים?
מהו ארכיון האינטרנט ולמה הוא פועל בכנסייה ישנה?
ארכיון האינטרנט (The Internet Archive) הוא המקום שמתעד את ההיסטוריה והתכנים של האינטרנט העולמי.
הארכיון שוכן, לא תאמינו, במבנה של כנסייה בארצות הברית. אנשי הארכיון הגיעו למצב שבו המקום הקודם כבר לא התאים וכשגילו את מבנה הכנסייה שעומד למכירה, הם החליטו לקנות אותו ולהעביר אליו את הארכיון, בעיקר מפני שהאדריכלות החיצונית שלו דומה מאוד ללוגו שלהם...
הארכיון של האינטרנט אוסף אתרי אינטרנט, ספרים, מוסיקה, תוכנות וחומרים נוספים במשך העשורים האחרונים. הזחלנים (Crawlers) של הארכיב סורקים בהתמדה את רשת האינטרנט, את אוקיינוס ה-WWW ושומרים עותקים של הוויזואליה ודוגמאות תוכן של האתרים השונים, בתקופות שונות של חייהם המקוונים.
מייסד הארכיב הזה הוא ברוסטר קאהל (Bruster Kahle), מי שהחליט שמשימתו הבאה תהיה לשמר ולהציג את כמויות המידע הלא נתפסות שנוצרו בעולם כולו, עם התפתחות האינטרנט.
להבנה של חשיבות השימור הזה הביאה אותו הגישה האוניברסלית של קאהל לידע. הוא היה בעברו ממובילי הפיתוח של מערכת WAIS ( קיצור של Wide Area Information Servers), מערכת החיפוש המבוזר ואחזור המסמכים החלוצית של האינטרנט. ארכיון האינטרנט, מבחינתו, הוא המשך טבעי למערכת WAIS, שנחשבת למבשרת של ה-World Wide Web.
ביחד איתו, שומר ומשמר צוות קטן של ספרנים דיגיטליים, תיעוד חשוב במיוחד של תוצרי המעבר של האנושות לעידן הדיגיטלי. במה שהייתה כנסיית Christian Science בריצ'מונד, הוא מבקש לבנות את גרסה 2.0 של הספרייה של אלכסנדריה.
"מכונת הזמן של האינטרנט", הידועה בתור Wayback Machine, היא החלק הכי מוכר של הארכיון. ממש כמו מכונת הזמן מהספרות והקולנוע היא מאפשרת לראות אתרי אינטרנט, תכנים ותוכנות, בשלבים שונים של קיומם, על ידי כיוונון לתקופה והצצה לזמן.
הנה סיפורו של הארכיון העולמי שבכנסייה:
https://youtu.be/J5p_4Rw7nNY
ברוסטר קייל, המייסד והמנהל, מספר:
https://youtu.be/86ViWCG2u3Q
כנגד כל הנבואות - עוד על ארכיון האינטרנט, הטכנולוגיה והאנשים שמאחוריו:
http://youtu.be/ArYd01plrPo
יש גם התקפות וניסיונות לנזקים עליו, כמו כאן על ה-Wayback Machine:
https://youtu.be/N3ZGNT5S5IU
וארכיון המשחקים שבו:
http://youtu.be/Wx4Py7-WK7k
איך מעבירים מידע באינטרנט במנות?
מידע באינטרנט מועבר מצד לצד בסשנים (SESSION). כאן נכנה אותם בעברית "אירועי העברה". בכל סשן כזה מועבר המידע באמצעות מודל חכם שמורכב משבע שכבות. מדע כזה הוא כניסה לאתר, צפייה בסרטון, הורדת קובץ וכדומה.
מטרתו הכוללת של כל אירוע העברה, סשן כזה, היא להעביר את המידע אונליין, בצורה היעילה והבטוחה ביותר ולא כגוש גדול ופגיע של נתונים המאיימים להיתקע ולא להגיע ליעדם.
השיטה מתבססת על פרוטוקול קבוע ומוסכם, מעין שיטה בה מפורק המידע שצריך לעבור, למנות קטנות (Packets) וקלות להעברה.
מטרת המנות הללו, העומדות בבסיס השיטה, היא להעביר את המידע בצורה הטובה ביותר, לנקודה שבצד השני של ההתקשרות.
צד היעד, אליו אמורים להגיע הנתונים, מקבל את אותם "פאקטים", מנות המידע הללו. הוא מחבר אותן למידע המקורי, לפי אותו פרוטוקול מוסכם, למצב שהמידע חוזר להיות כפי שהיה, לפני שפורק על ידי הצד השולח.
#השכבות המעניינות במודל 7 השכבות שאחראי לתהליך החכם הזה:
שכבת הסשן (SESSION) - אחראית על הקשר עם נקודת היעד ועל העברת הנתונים. היא זו שפותחת, מבצעת ומסיימת את ה"שיחה" בין שני המחשבים - השולח והמקבל. השולח הוא יוטיוב, למשל, כשהמקבל הוא הצופה בסרטון.
שכבת התעבורה (TRANSPORT) - אחראית על חלוקת המידע למנות, מספור שלהן ואריזה מחדש. מטרתה היא להעביר את הנתונים בסדר הנכון. שכבה זו אורזת מחדש את הנתונים, בגודל המתאים וכשהיא יודעת את גודל המנה (Packet) הנדרש. הצד המקבל מאשר קבלה של כל מנה ואם לא הגיעו לפי הסדר הוא מסדר את המנות מחדש. במקרה של מנה חסרה, תפקידה של שכבה זו הוא לבקש שליחתה מחדש. בקיצור, שכבה זו מבטיחה העברה בשלמות ובסדר הנכון של הנתונים.
שווה להכיר גם את שכבת קישור הנתונים (Data Link). היא מבצעת מעקב וביקורת וגם אחראית על בקרת הגישה לרשת, כולל או בעיקר תור הדיבור של המחשבים שבצדדים השונים.
כך פועל האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/ewrBalT_eBM
ותיאור מרהיב של הדרך המדויקת בה עובר המידע מצד לצד:
https://youtu.be/eHp1l73ztB8
מהם אתרי אינטרנט בעצם?
גם לעולם הטכנולוגיה ובמיוחד האינטרנט יש מרטירים, אתרים "קדושים" שהלכו לעולמם בטרם עת. פעם פקדו אותם מיליונים והיום הם ממתינים בבית קברות לאתרים, שמישהו יבוא לפקוד אותם, להניח אבן (חכמים) ולהזיל דמעה על נעוריו שהלכו גם הם.
כי אם יש משהו שהתרבות האנושית אוהבת, במיוחד זו המודרנית, זו נוסטלגיה.
פעם, בשנות התשעים, הרשת פרצה לחיינו ועשתה את זה בצבע, עם הרבה אנימציות בוהקות, זוהרות ומנצנצות, לא פעם יותר מדי. הכל שם היה מוגזם וכיפי. מהפונטים הגדולים והלא קשורים, דרך התמונות הדיגיטליות ולא פעם המפוקסלות מדי, הטקסטים החובבניים של אנשים שלפתע תפעלו אתרים וכתבו לראשונה בחייהם להמונים ועוד הרבה.
אז אתרי אינטרנט ישנים יכולים לפרוט על מיתרי הנוסטלגיה. ובשביל זה יש את בתי הקברות לאתרים של האינטרנט הישן. אנשים מוצאים בהם מצבות דיגיטליות בדמות דפי בית של אתרים בהם בילו שעות רבות וימים, מאתרים כמו כמו Yahoo או AOL ועד אתרים פרטיים שנבנו על פלטפורמת Geocities שאפשרה לכל אחד לבנות אתר מכוער ומוגזם משלו.
אז מבית קברות לאתרים ישנים ועד טיולים מאורגנים בווידאו בהם תראו גם אתרים שקיימים ואפילו מצליחים עד היום - אם יש לכם מצב רוח למעט חקר, נוסטלגיה והתייחדות מבוססי רשת, דאגנו לכם לתזכורות מהם אונליין. לעוד מהחומר הזה הציצו בתגית "ארכיון האינטרנט".
הנה סיפורם של האתרים הראשונים בארץ (עברית):
https://youtu.be/G0IZkP9s9JQ
סיפורו של בית הקברות לאתרים ישנים:
https://youtu.be/nVPTZykonJo
מבית קברות אחר של אתרי אינטרנט:
https://youtu.be/F6O8-xjOCgc?t=6m00s
וטיול מאורגן במסך ישן:
https://youtu.be/yg79Ogc5yQ4?long=yes
סילק רוד (באנגלית: Silk Road Anonynous Marketplace) היה אתר אינטרנט ששימש מעין "שוק שחור דיגיטלי", זירה אינטרנטית שבה אנשים יכולים היו לרכוש פשוט הכל.
באמצעות האתר הזה אפשר היה לקנות ולמכור את כל הדברים שאסור לסחור בהם בעולם האמיתי. ממסחר בסמים, בכלי נשק ואפילו הזמנת פשעים - הכל מכרו וקנו שם בהתלהבות. זה היה באופן מסוים ה-eBay של "הרשת האפלה".
האתר נקרא על שם "דרך המשי" שהובילה שיירות מסחר מסין אל אירופה בימי קדם.
הסוד שלו היה שזה היה אתר אינטרנט מוצפן, שלא ניתן היה להגיע אליו בדפדפן הרגיל. בשביל להשתמש בו הפעילו המעוניינים תוכנה מיוחדת שמסווה את זהות הגולש. כך יכולים היו אנשים לקנות ולמכור באנונימיות מוחלטת.
את התשלום היו מעבירים באמצעות מטבע הביטקוין, מטבע דיגיטלי, אנונימי לחלוטין (ראו באאוריקה בתגית "ביטקוין") וזהו.
סופו של האתר הבעייתי הזה היה שהבולשת הפדרלית האמריקאית הצליחה לגלות את פרטי בעליו ולא זו בלבד שסגרה אותו, היא גם הצליחה לשים יד על פושעים וסוחרים רבים שפעלו בו.
בעל האתר, רוס אולבריכט, מי שכונה באתר "Dread Pirate Roberts", הואשם בעבירות של סחר בסמים, פריצה למחשבים ועוד.
זמן מה אחרי כן חזר האתר בבעלות אחרת והמשחק נמשך.
הנה אתר הסילק רוד:
https://youtu.be/Hr4vzDWVyik
הסבר על האתר:
https://youtu.be/WEBvVOPesyE
על עלייתו ונפילתו של האתר:
https://youtu.be/LkRhBOZSw38
והאתר כפי שנולד מחדש:
https://youtu.be/4VDbNn84zBs
"וייב קודינג" (Vibe Coding), בעברית "קידוד אווירה", הוא גישה חדשנית לתכנות, המאפשרת לאנשים ליצור תוכנות באמצעות פרומפטים, פקודות פשוטות יחסית, בשפה רגילה וללא צורך בידע מעמיק בתכנות.
הרעיון המרכזי ב"קידוד האווירה" הוא שימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית שמפשטים את תהליך הפיתוח, כך שגם אנשים ללא רקע טכני יכולים להורות למכונה בשפתם, במקום באמצעות כתיבה של קוד, לפתח תוכנות, אפליקציות ויישומים קטנים. כך מאפשרים לדוגמה כלים כמו Cursor או Replit למשתמשים להקליד בקשות פשוטות, בשפה טבעית והכלי מייצר את הקוד, בהמרה אוטומטית לחלוטין.
בזכות היכולת של הווייב קודינג לייעל תהליכים ולהפחית עלויות, הגישה מעוררת עניין רב גם בקרב יזמים ומפתחים.
הגישה הזו זוכה להצלחה רבה בעמק הסיליקון ולהערכה והשקעות מהחברות המובילות בעולם הבינה היוצרת (Generative AI). מובילות תחום קידוד האווירה, כמו OpenAI ומיקרוסופט משקיעות בחברות מהפכניות, כמו Cursor, שמדגימות את הכיוון באופן מובהק.
קחו את Cursor, למשל. חברה שהוקמה בידי 4 מפתחים צעירים ומבריקים, תוך שהיא מגיעה במהירות אדירה להכנסות משמעותיות ולשווי של מיליארדי דולרים, עם כוח אדם מצומצם של פחות מ-25 עובדים.
נכון לתחילת 2025 וייב קודינג עדיין לא מחליף מתכנתים מקצועיים, לפחות באשר למוצרים מורכבים ואמינים. כדי ליצור כאלו עדיין נדרש ידע מעמיק בתכנות ובהבנה של מערכות, סביבות פיתוח, שפות תוכנה, ספריות קוד ועוד. יחד עם זאת, ההתפתחות המהירה של הכלים הללו סביר שתשנה את המצב בעתיד הקרוב.
הנה הסבר של וייב קודינג וכלים לקידוד ועיצוב UX ברוח זו:
https://youtu.be/9tw_HL5mnIg
תכנות וייב של סוכני AI באמצעות כלי קידוד אווירה:
https://youtu.be/Cf38Bi8U0Js
מהו וייב קודינג ומי זה אנדריי קרפטי? (עברית)
https://youtu.be/T9huPN10uSw
קורס וייב קודינג בעזרת Cursor:
https://youtu.be/dan3QfN3CDU
דוגמה לפיתוח וייב קודינג עם Base 44 (עברית):
https://youtu.be/luGJU_6jqR0?long=yes
כלי Vibe Code כתנועת המונים שמסביר שעדיף לתכנת בכלי VScode מאשר בכלי דפדפן (משוכנעים יכולים להתחיל ב-11:51):
https://youtu.be/V0TGQRAt4wg?long=yes
קורס קרסר של 2.5 שעות למעמיקים שרוצים לתכנת וייב קודינג ומוכנים להשקיע:
https://youtu.be/faezjTHA5SU?long=yes
ומגוון כלי וייב קודינג ששווה להכיר:
https://youtu.be/EVsJ-qlEQp8?long=yes
HTML (קיצור של HyperText Markup Language) היא שפה או פרוטוקול שבו כתובים דפי אינטרנט ואתרי אינטרנט פשוטים. כלומר, זו שפה שבאמצעותה ניתן ליצור דפי אינטרנט ואתרים.
CSS, לעומתה, היא שפת סגנון בסיסית, שגורמת לדפי אינטרנט להיראות טוב.
להדגמת ההבדל נדמה את האתר לבית. אם HTML מציעה את חומרי הבנייה שמהם הוא ייבנה, הרי ש-CSS מציעה את הצבעים ואת חומרי ומרכיבי העיצוב והסגנון של הבית.
או המחשה נוספת - אם HTML קובע כיצד המכונית שלך תיסע, ה-CSS יקבע כיצד היא תיראה.
שתי השפות הללו הן מעין שפות תכנות פשוטות מאוד, אבל למעשה הן לא שפות תכנות של ממש. שתיהן נמנות על טכנולוגיות האינטרנט הידועות, הקלאסיות והראשונות ששימשו לכתיבת אתרי אינטרנט והן לא התפתחו מעבר לכך.
מה שקרה הוא שעם השנים וככל שנדרשו תכונות משוכללות יותר לאתרי אינטרנט, הצטרפו אליהן שפות תכנות חדשות וחזקות יותר וגם כלים רבים אחרים. בתחילה היו אלה שפות כמו asp ו-php. כיום חזקות בתחום יישומי האינטרנט שפת התכנות JavaScript והספריה שלה, הידועה ומאוד פופולרית לעיצוב ממשקים, React.
הנה ה-HTML:
https://youtu.be/akf9j0Jo0PE
ה-CSS:
https://youtu.be/1srYXgDRNak
מדריך שמסביר מצוין את עולם ה-HTML ב-12 דקות:
https://youtu.be/bWPMSSsVdPk?long=yes
ומדריך ל-CSS ב-12 דקות:
https://youtu.be/0afZj1G0BIE?long=yes
אתרי אינטרנט
מקצוע בניית אתרים (Website building) הוא המקצוע של מי שיוצרים אתרים ואפליקציות אינטרנט. לרוב מדובר במקצוע המשלב תכנות, עם יכולות תכנון, עיצוב וחווית משתמש.
היסודות שבבסיס התכנות לבניית אתרים הם לרוב שילוב של HTML CSS ו- JavaScript. השפות הללו מהוות את אבני הבניין של כמעט כל אתר אינטרנט בעולם. HTML היא שפת סימון שבאמצעותה ניתן לבנות דפי אינטרנט ואתרים. CSS היא שפת סגנון ויזואלי, שמייפה אתרים ודפי אינטרנט למראה מקצועי. JavaScript היא שפת קידוד משוכללת לביצועים מתקדמים של אתרים.
בוני אתרים לומדים גם על Front End, שהוא הפיתוח שלחזית האתר, מה שקובע איך הוא נראה. בנוסף, הם צריכים לשלוט גם על הפיתוח האחורי, Back End, שקובע איך האתר עובד.
בידע הנדרש למקצוע נכללים גם נושאים כמו מסגרות (Frames), מסדי נתונים, ממשקי API וכלים נוספים המסייעים לבנייה של אתרים מתקדמים יותר.
בדרך כלל, מפתחי אתרים הוא מקצוע שיש לו דרישה בשוק וחברות מחפשות מפתחי אתרים. רבים מבוני האתרים הם פרילנסרים ומוצאים פרויקטים באופן עצמאי, דרך פלטפורמות כמו Fivver.
כיום כמובן שה-AI מאפשר בניית אתרים עצמאית באמצעות "וייב קודינג" (Vibe Coding), כשאת התכנות בשפת הקידוד מחליפות הוראות מילוליות, או בפרומפטים כתובים או בשיחה עם הבינה המלאכותית (ראו בתגית "פרומפטים").
#תפקידים בתעשיית הטכנולוגיה
מפתח אתרים: מי שבונה ומתחזק אתרים, באמצעות שפות קידוד כמו HTML, CSS ו-JavaScript.
מפתח פרונט אנד: מפתח צד קדמי. מי שמתמקד במראה ובהתנהגות של אתר האינטרנט. זה תפקיד של עיצוב דפי אינטרנט ידידותיים ואטרקטיביים.
מפתח בק אנד: מפתח צד אחורי. מי שעובד על צד השרת של אתר האינטרנט. הוא מנהל מסדי נתונים, אבטחה וביצועי אתרים.
מפתח פול סטאק: מפתח שמטפל הן בפיתוח הקדמי והן בפיתוח האחורי. הם יוצרים אתר שלם מתחילתו ועד סופו.
מעצב UI/UX: מי שהופך אתרים קלים לשימוש ומושכים חזותית. מתמקד בחוויית משתמש ובעיצוב Layout.
מפתח אתרים עצמאי: פרילנסרים שעובדים על פרויקטים שונים עבור לקוחות, עסקים או אנשים פרטיים.
מפתח מסחר אלקטרוני: מתמחה בבניית חנויות מקוונות.
הנה פרסומת של בוני אתרים (עברית):
https://youtu.be/TwP5hM1z3yo
שפת הסימון HTML:
https://youtu.be/akf9j0Jo0PE
שפת CSS:
https://youtu.be/1srYXgDRNak
מדריך שמסביר מצוין את עולם ה-HTML ב-12 דקות:
https://youtu.be/bWPMSSsVdPk?long=yes
מדריך ל-CSS ב-12 דקות:
https://youtu.be/0afZj1G0BIE?long=yes
והנה קורס מלא לבניית אתרים באמצעות AI ואלמנטור, כולל בניית בריף בשיחה, מפת אתר, ווייר פריים, עיצוב, איחסון, דומיין ושאר השלבים (עברית) 12:45:
https://youtu.be/i35WQ2O91AI?long=yes
איך האינטרנט עובד?
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?
האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.
אבל איך הווב עובד? כלומר, איך עובד האינטרנט?
ובכן, התהליך מתחיל כשאנו המשתמשים (Users) מקלידים כתובת של אתר בשורת הכתובת בדפדפן. לכתובת של דף אינטרנט קוראים URL, קיצור של Uniform Resource Location, או בפשטות "מיקום הקובץ בשרת".
אחרי הקלדת הכתובת, כשאנו לוחצים על מקש Enter, שולח המחשב שלנו, נכנה אותו ה"לקוח" (Client) הודעת בקשה (Request) אל שרת קבצים מרוחק (Server). על השרת הזה שמורים קבצי האתר ואולי אף אתרים רבים אחרים.
ה-request הזה שנשלח אל השרת לא מנוסח בשפה רגילה. ההודעה נכתבת בפרוטוקול תקשורת, סוג של שפה שנקראת HTTP (קיצור של Hypertext Transfer Protocol) ושאותה יודעים "להבין" גם דפדפנים וגם שרתי אינטרנט.
לפעמים ההודעות הללו מוצפנות ואז הכתובת תתחיל ב-HTTPS.
בהודעה שמקבל השרת מהקליינט (המחשב שלנו), הוא מתבקש לשלוח אל הלקוח את המידע הדרוש, כלומר את הקבצים הדרושים לו, בכדי שיוכל להציג את דף האינטרנט שהכתובת שנשלחה היא כתובתו.
כשהשרת מקבל את הבקשה מהדפדפן שלנו, הוא מגיב בשליחת תגובה (Response), ב-HTTP גם היא, ובה מה שנקרא בעברית "קוד המקור" של הדף (Page Source).
קוד המקור כולל את כל המידע הדרוש להצגת דף האינטרנט על מסך המחשב של הלקוח, כלומר שלנו. בין המידע הזה ייכללו משאבים להצגת הדף, כמו קבצי HTML, כלומר דפי אינטרנט, לצד תמונות, קבצי וידאו, פונטים וכך הלאה.
כשיתקבל המידע הזה במחשב "הלקוח" שלנו, הדפדפן מקבל את קבצי האתר ומייצר DOM, קיצור של Document Object Model. זהו ייצוג של כל מרכיבי הדף, כולל טקסט, תמונות, סרטונים, לינקים ועוד. במודל הזה ישתמש הדפדפן בכדי לרנדר, כלומר להציג את דף האינטרנט במלואו על המסך.
כך פועלים אתרי אינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/PLJGSr17X4A
כך פועלת הטכנולוגיה שמאחרי הקלעים של האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/BS46e9GYHNI
הסבר תהליך הגלישה באינטרנט:
http://youtu.be/w42EsCDAhB4
כך פועל האינטרנט מבחינה טכנית:
https://youtu.be/W2GkugJbKZI
המחשת האופן החכם שבו פועל האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s?long=yes
וכך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...
https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?
האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.
אבל איך הווב עובד? כלומר, איך עובד האינטרנט?
ובכן, התהליך מתחיל כשאנו המשתמשים (Users) מקלידים כתובת של אתר בשורת הכתובת בדפדפן. לכתובת של דף אינטרנט קוראים URL, קיצור של Uniform Resource Location, או בפשטות "מיקום הקובץ בשרת".
אחרי הקלדת הכתובת, כשאנו לוחצים על מקש Enter, שולח המחשב שלנו, נכנה אותו ה"לקוח" (Client) הודעת בקשה (Request) אל שרת קבצים מרוחק (Server). על השרת הזה שמורים קבצי האתר ואולי אף אתרים רבים אחרים.
ה-request הזה שנשלח אל השרת לא מנוסח בשפה רגילה. ההודעה נכתבת בפרוטוקול תקשורת, סוג של שפה שנקראת HTTP (קיצור של Hypertext Transfer Protocol) ושאותה יודעים "להבין" גם דפדפנים וגם שרתי אינטרנט.
לפעמים ההודעות הללו מוצפנות ואז הכתובת תתחיל ב-HTTPS.
בהודעה שמקבל השרת מהקליינט (המחשב שלנו), הוא מתבקש לשלוח אל הלקוח את המידע הדרוש, כלומר את הקבצים הדרושים לו, בכדי שיוכל להציג את דף האינטרנט שהכתובת שנשלחה היא כתובתו.
כשהשרת מקבל את הבקשה מהדפדפן שלנו, הוא מגיב בשליחת תגובה (Response), ב-HTTP גם היא, ובה מה שנקרא בעברית "קוד המקור" של הדף (Page Source).
קוד המקור כולל את כל המידע הדרוש להצגת דף האינטרנט על מסך המחשב של הלקוח, כלומר שלנו. בין המידע הזה ייכללו משאבים להצגת הדף, כמו קבצי HTML, כלומר דפי אינטרנט, לצד תמונות, קבצי וידאו, פונטים וכך הלאה.
כשיתקבל המידע הזה במחשב "הלקוח" שלנו, הדפדפן מקבל את קבצי האתר ומייצר DOM, קיצור של Document Object Model. זהו ייצוג של כל מרכיבי הדף, כולל טקסט, תמונות, סרטונים, לינקים ועוד. במודל הזה ישתמש הדפדפן בכדי לרנדר, כלומר להציג את דף האינטרנט במלואו על המסך.
כך פועלים אתרי אינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/PLJGSr17X4A
כך פועלת הטכנולוגיה שמאחרי הקלעים של האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/BS46e9GYHNI
הסבר תהליך הגלישה באינטרנט:
http://youtu.be/w42EsCDAhB4
כך פועל האינטרנט מבחינה טכנית:
https://youtu.be/W2GkugJbKZI
המחשת האופן החכם שבו פועל האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s?long=yes
וכך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...
https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes
ארכיון האינטרנט (The Internet Archive) הוא המקום שמתעד את ההיסטוריה והתכנים של האינטרנט העולמי.
הארכיון שוכן, לא תאמינו, במבנה של כנסייה בארצות הברית. אנשי הארכיון הגיעו למצב שבו המקום הקודם כבר לא התאים וכשגילו את מבנה הכנסייה שעומד למכירה, הם החליטו לקנות אותו ולהעביר אליו את הארכיון, בעיקר מפני שהאדריכלות החיצונית שלו דומה מאוד ללוגו שלהם...
הארכיון של האינטרנט אוסף אתרי אינטרנט, ספרים, מוסיקה, תוכנות וחומרים נוספים במשך העשורים האחרונים. הזחלנים (Crawlers) של הארכיב סורקים בהתמדה את רשת האינטרנט, את אוקיינוס ה-WWW ושומרים עותקים של הוויזואליה ודוגמאות תוכן של האתרים השונים, בתקופות שונות של חייהם המקוונים.
מייסד הארכיב הזה הוא ברוסטר קאהל (Bruster Kahle), מי שהחליט שמשימתו הבאה תהיה לשמר ולהציג את כמויות המידע הלא נתפסות שנוצרו בעולם כולו, עם התפתחות האינטרנט.
להבנה של חשיבות השימור הזה הביאה אותו הגישה האוניברסלית של קאהל לידע. הוא היה בעברו ממובילי הפיתוח של מערכת WAIS ( קיצור של Wide Area Information Servers), מערכת החיפוש המבוזר ואחזור המסמכים החלוצית של האינטרנט. ארכיון האינטרנט, מבחינתו, הוא המשך טבעי למערכת WAIS, שנחשבת למבשרת של ה-World Wide Web.
ביחד איתו, שומר ומשמר צוות קטן של ספרנים דיגיטליים, תיעוד חשוב במיוחד של תוצרי המעבר של האנושות לעידן הדיגיטלי. במה שהייתה כנסיית Christian Science בריצ'מונד, הוא מבקש לבנות את גרסה 2.0 של הספרייה של אלכסנדריה.
"מכונת הזמן של האינטרנט", הידועה בתור Wayback Machine, היא החלק הכי מוכר של הארכיון. ממש כמו מכונת הזמן מהספרות והקולנוע היא מאפשרת לראות אתרי אינטרנט, תכנים ותוכנות, בשלבים שונים של קיומם, על ידי כיוונון לתקופה והצצה לזמן.
הנה סיפורו של הארכיון העולמי שבכנסייה:
https://youtu.be/J5p_4Rw7nNY
ברוסטר קייל, המייסד והמנהל, מספר:
https://youtu.be/86ViWCG2u3Q
כנגד כל הנבואות - עוד על ארכיון האינטרנט, הטכנולוגיה והאנשים שמאחוריו:
http://youtu.be/ArYd01plrPo
יש גם התקפות וניסיונות לנזקים עליו, כמו כאן על ה-Wayback Machine:
https://youtu.be/N3ZGNT5S5IU
וארכיון המשחקים שבו:
http://youtu.be/Wx4Py7-WK7k
מידע באינטרנט מועבר מצד לצד בסשנים (SESSION). כאן נכנה אותם בעברית "אירועי העברה". בכל סשן כזה מועבר המידע באמצעות מודל חכם שמורכב משבע שכבות. מדע כזה הוא כניסה לאתר, צפייה בסרטון, הורדת קובץ וכדומה.
מטרתו הכוללת של כל אירוע העברה, סשן כזה, היא להעביר את המידע אונליין, בצורה היעילה והבטוחה ביותר ולא כגוש גדול ופגיע של נתונים המאיימים להיתקע ולא להגיע ליעדם.
השיטה מתבססת על פרוטוקול קבוע ומוסכם, מעין שיטה בה מפורק המידע שצריך לעבור, למנות קטנות (Packets) וקלות להעברה.
מטרת המנות הללו, העומדות בבסיס השיטה, היא להעביר את המידע בצורה הטובה ביותר, לנקודה שבצד השני של ההתקשרות.
צד היעד, אליו אמורים להגיע הנתונים, מקבל את אותם "פאקטים", מנות המידע הללו. הוא מחבר אותן למידע המקורי, לפי אותו פרוטוקול מוסכם, למצב שהמידע חוזר להיות כפי שהיה, לפני שפורק על ידי הצד השולח.
#השכבות המעניינות במודל 7 השכבות שאחראי לתהליך החכם הזה:
שכבת הסשן (SESSION) - אחראית על הקשר עם נקודת היעד ועל העברת הנתונים. היא זו שפותחת, מבצעת ומסיימת את ה"שיחה" בין שני המחשבים - השולח והמקבל. השולח הוא יוטיוב, למשל, כשהמקבל הוא הצופה בסרטון.
שכבת התעבורה (TRANSPORT) - אחראית על חלוקת המידע למנות, מספור שלהן ואריזה מחדש. מטרתה היא להעביר את הנתונים בסדר הנכון. שכבה זו אורזת מחדש את הנתונים, בגודל המתאים וכשהיא יודעת את גודל המנה (Packet) הנדרש. הצד המקבל מאשר קבלה של כל מנה ואם לא הגיעו לפי הסדר הוא מסדר את המנות מחדש. במקרה של מנה חסרה, תפקידה של שכבה זו הוא לבקש שליחתה מחדש. בקיצור, שכבה זו מבטיחה העברה בשלמות ובסדר הנכון של הנתונים.
שווה להכיר גם את שכבת קישור הנתונים (Data Link). היא מבצעת מעקב וביקורת וגם אחראית על בקרת הגישה לרשת, כולל או בעיקר תור הדיבור של המחשבים שבצדדים השונים.
כך פועל האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/ewrBalT_eBM
ותיאור מרהיב של הדרך המדויקת בה עובר המידע מצד לצד:
https://youtu.be/eHp1l73ztB8
מהו אתר אינטרנט?
מה זה בעצם אתר אינטרנט?
אתר אינטרנט (Website) הוא למעשה אוסף של קבצי מחשב, כל אחד מהם הוא דף אינטרנט, עם קבצים נוספים הדרושים למראה והתפקוד שלהם.
אל דפי האינטרנט הללו אפשר להגיע בדרך כלל דרך רשת האינטרנט. לרוב יש שם דומיין, כמו cnn.com או eureka.org.il, הקושר ביניהם והם גם מקושרים ביניהם באמצעות קישורים, לינקים.
כל דפי האינטרנט של אתר מוחזקים בדרך כלל על אותו השרת, למעט אתרים גדולים או מורכבים יותר, שעשויים להתארח על כמה שרתים. אתרים רבים אינם מאוחסנים על שרתים של האדם או החברה שהם מייצגים או שייכים להם, אלא בחוות שרתים ואצל ספקי שירות אירוח אתרים, המנהלים את התחזוקה והפעילות התקינה של האתרים.
בדרך כלל מנוהלים אתרי אינטרנט ומאורגנים על ידי מנהל או מנהלת האתר. אתרים בנויים בדרך כלל בכמה צורות מקובלות. יש כלל בקרב בוני האתרים שנקרא "חוק יעקב". הוא קובע שמשתמשי כל אתר מבלים את מרבית זמנם באתרים אחרים. לכן המשמעות תהיה שהם מעדיפים שכל אתר יעבוד בצורה דומה לזו שבה פועלים כל האתרים האחרים שהם מכירים.
הנה סרטון הסבר על אתר האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/ch0aZQmGdBA
האתר הראשון בהיסטוריה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/xIAj_Gopa0A
שפת HTML ושפות מתקדמות המתבססות עליה הן יוצרות הקוד של האתרים (עברית):
https://youtu.be/97yBfMDaxUs
Framer חינמי ונדיב בונה אתר עם AI (מתורגם):
https://youtu.be/LLPFQicKDPA
שני מדריכים לכלי הרספונסיבי שמאפשר עיצוב חכם וקל:
https://youtu.be/tz_cb-95asc
https://youtu.be/U2EVNlDzAJQ
וכך נראו אתרי האינטרנט בשנת 1996:
https://youtu.be/WTKIgdfoHxM?long=yes
מה זה בעצם אתר אינטרנט?
אתר אינטרנט (Website) הוא למעשה אוסף של קבצי מחשב, כל אחד מהם הוא דף אינטרנט, עם קבצים נוספים הדרושים למראה והתפקוד שלהם.
אל דפי האינטרנט הללו אפשר להגיע בדרך כלל דרך רשת האינטרנט. לרוב יש שם דומיין, כמו cnn.com או eureka.org.il, הקושר ביניהם והם גם מקושרים ביניהם באמצעות קישורים, לינקים.
כל דפי האינטרנט של אתר מוחזקים בדרך כלל על אותו השרת, למעט אתרים גדולים או מורכבים יותר, שעשויים להתארח על כמה שרתים. אתרים רבים אינם מאוחסנים על שרתים של האדם או החברה שהם מייצגים או שייכים להם, אלא בחוות שרתים ואצל ספקי שירות אירוח אתרים, המנהלים את התחזוקה והפעילות התקינה של האתרים.
בדרך כלל מנוהלים אתרי אינטרנט ומאורגנים על ידי מנהל או מנהלת האתר. אתרים בנויים בדרך כלל בכמה צורות מקובלות. יש כלל בקרב בוני האתרים שנקרא "חוק יעקב". הוא קובע שמשתמשי כל אתר מבלים את מרבית זמנם באתרים אחרים. לכן המשמעות תהיה שהם מעדיפים שכל אתר יעבוד בצורה דומה לזו שבה פועלים כל האתרים האחרים שהם מכירים.
הנה סרטון הסבר על אתר האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/ch0aZQmGdBA
האתר הראשון בהיסטוריה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/xIAj_Gopa0A
שפת HTML ושפות מתקדמות המתבססות עליה הן יוצרות הקוד של האתרים (עברית):
https://youtu.be/97yBfMDaxUs
Framer חינמי ונדיב בונה אתר עם AI (מתורגם):
https://youtu.be/LLPFQicKDPA
שני מדריכים לכלי הרספונסיבי שמאפשר עיצוב חכם וקל:
https://youtu.be/tz_cb-95asc
https://youtu.be/U2EVNlDzAJQ
וכך נראו אתרי האינטרנט בשנת 1996:
https://youtu.be/WTKIgdfoHxM?long=yes
למה טובה פרסונליזציה ברשת?
פרסונליזציה (Personalization) באתרי אינטרנט, באפליקציות ואפילו במערכות הפעלה, היא התאמה אישית של התוכן המוצג למשתמש, לתחומי העניין האישיים שלו ולמה שהוא מעדיף, מחפש ומתעניין.
כל אחד הוא מיוחד ואף אחד הוא לא כמו כולם.
החשיבות של הפרסונליזציה היא שלכל אדם יש תחומי עניין שונים במקצת, כך שאם יותאמו התכנים במיוחד לכל משתמש, קורא, או צרכן, הוא ייהנה מהם הרבה יותר ויבצע פעולות שישתלמו גם לשירות המקוון. זה יקרה משום שהתוכן שיותאם למשתמש יהיה יותר רלוונטי ובעל משמעות רבה יותר עבורו.
כך יוצא שפרסונליזציה היא טכנולוגיה משבשת, אחד הכלים הכי חזקים בדרך לשיבוש חיובי של שווקים שזקוקים לשיבוש, באנגלית "דיסראפשן" (Distruption), כלומר לחדשנות. על ההמלצות של ספוטיפיי שמעתם? - זו פרסונליזציה שנעשית מצוין.
באתרים רבים ניתן כיום למצוא רמות שונות של פרסונליזציה. דוגמאות לכך לא חסרות. הכי מוכרות הן תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל, שמותאמות לתחומי העניין של המחפש ולהיסטוריית החיפושים שלו. גוגל לומדת כל אחד מאיתנו ומתאימה לנו תוצאות חיפוש אישיות.
אגב, באותה שיטה היא גם מתאימה לנו פרסומות - היא גם יודעת מה חיפשנו או במה עוסק דף האינטרנט שבו אנו מתעניינים כרגע וגם מכירה אותנו, על תחביבינו, תחומי העניין שלנו ומה אנחנו חולמים לקנות או להכיר.
דוגמאות מוכרות נוספות הן למשל הצעות לחברים אפשריים שפייסבוק מציגה לנו, או הצגת פוסטים מומלצים בפיד של המשתמשים. השירות החברתי הזה לא מציג את אותם פוסטים ותכנים לכלל המשתמשים, כמו בבלוג רגיל, אלא בוחר פוסטים מתאימים ומותאמים לכל אחד ואחד. המטרה של פייסבוק היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן ברשת החברתית שלה. הפרס שלה על השימוש המוגדל שלנו ברשת החברתית הוא הרבה לחיצות וצפיות בפרסומות, כמו גם מידע שהיא צוברת עלינו ושווה לה הון.
עוד דוגמאות הן המלצות על ספרים ומוצרים שיעניינו את המשתמש בחנות המקוונת של אמזון. אלה ניתנות על פי הלימוד של תחומי העניין שלו, כפי שבאו לידי ביטוי בקניות קודמות ובעיון באתר. כשהם מוצגים כך אנו מתפתים לקנות יותר מאשר תכננו. התוצאה היא שורת רווח מוגדלת ועשרות מיליארדי דולרים יותר.
פרסונליזציה עובדת טוב לשביעות הרצון שלנו משירותים נוספים. כך גם ממליצים על סרטים בשירות של נטפליקס, שירות שאגב יש לו המון לאיפה להשתפר. כך ממליצים באפליקציית ספוטיפיי על שירים או מוסיקה שתואמת לטעם המשתמש ובאתר YouTube, על סרטונים שהמשתמש עשוי לאהוב.
בשביל המשתמשים הפרסונליזציה עושה הרבה יותר מסתם המלצות טובות. אם נרצה להבין מדוע העיתונות המודפסת הולכת ונסגרת, כדאי להביט באפליקציה של גוגל ניוז. כשהיא מתאימה לנו הקוראים את החדשות המוגשות לנו מאתרי חדשות שונים, כך שנקבל את החדשות שבהם אנו מתעניינים, היא מבצעת פרסונליזציה.
בעולם המהיר שבו אנו חיים, עם אינספור הסחות דעת וכל כך מעט זמן פנוי, ההתאמה שעושים שירותים כאלה היא הצלה לאדם העסוק. כך ורק כך יקבל מי שחובב פוליטיקה הרבה חדשות מהתחום הפוליטי ופחות רכילות, שאותה יקבלו מי שממש אוהבים רכילות ושונאים חדשות פוליטיות או חדשות מעולם הפלילים, שלא פעם אגב מצטלבות דרכיהן באופן מוזר...
הנה פרסונליזציית התוכן:
https://youtu.be/iZko_YquwjU
איש שיווק מסביר איך פרסונליזציה משמשת להגדלת המכירות (עברית):
https://youtu.be/3wYkgclinDM
גם בחינוך מחפשים את הפיצוח הפרסונלי להוראה (עברית):
https://youtu.be/08zPDkfRnJw
ברור שפרסונליזציה של התוכן היא כלי שיווקי מעולה:
https://youtu.be/U39SZCB_i9w
יש לה המון יתרונות והיבטים:
https://youtu.be/iFgnQ0Uwl1M
אנשים בימינו התרגלו ומעדיפים טיפול אישי באתרים מסחריים, גם אם ברור להם שיש לו גם מטרות מסחריות:
https://youtu.be/fJT4xP1oZNE
והנה סרטון מקיף על הפרסונליזציה שב-2024 הופכת לעניין גדול עוד יותר:
https://youtu.be/6QFlakh8z2M?long=yes
פרסונליזציה (Personalization) באתרי אינטרנט, באפליקציות ואפילו במערכות הפעלה, היא התאמה אישית של התוכן המוצג למשתמש, לתחומי העניין האישיים שלו ולמה שהוא מעדיף, מחפש ומתעניין.
כל אחד הוא מיוחד ואף אחד הוא לא כמו כולם.
החשיבות של הפרסונליזציה היא שלכל אדם יש תחומי עניין שונים במקצת, כך שאם יותאמו התכנים במיוחד לכל משתמש, קורא, או צרכן, הוא ייהנה מהם הרבה יותר ויבצע פעולות שישתלמו גם לשירות המקוון. זה יקרה משום שהתוכן שיותאם למשתמש יהיה יותר רלוונטי ובעל משמעות רבה יותר עבורו.
כך יוצא שפרסונליזציה היא טכנולוגיה משבשת, אחד הכלים הכי חזקים בדרך לשיבוש חיובי של שווקים שזקוקים לשיבוש, באנגלית "דיסראפשן" (Distruption), כלומר לחדשנות. על ההמלצות של ספוטיפיי שמעתם? - זו פרסונליזציה שנעשית מצוין.
באתרים רבים ניתן כיום למצוא רמות שונות של פרסונליזציה. דוגמאות לכך לא חסרות. הכי מוכרות הן תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל, שמותאמות לתחומי העניין של המחפש ולהיסטוריית החיפושים שלו. גוגל לומדת כל אחד מאיתנו ומתאימה לנו תוצאות חיפוש אישיות.
אגב, באותה שיטה היא גם מתאימה לנו פרסומות - היא גם יודעת מה חיפשנו או במה עוסק דף האינטרנט שבו אנו מתעניינים כרגע וגם מכירה אותנו, על תחביבינו, תחומי העניין שלנו ומה אנחנו חולמים לקנות או להכיר.
דוגמאות מוכרות נוספות הן למשל הצעות לחברים אפשריים שפייסבוק מציגה לנו, או הצגת פוסטים מומלצים בפיד של המשתמשים. השירות החברתי הזה לא מציג את אותם פוסטים ותכנים לכלל המשתמשים, כמו בבלוג רגיל, אלא בוחר פוסטים מתאימים ומותאמים לכל אחד ואחד. המטרה של פייסבוק היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן ברשת החברתית שלה. הפרס שלה על השימוש המוגדל שלנו ברשת החברתית הוא הרבה לחיצות וצפיות בפרסומות, כמו גם מידע שהיא צוברת עלינו ושווה לה הון.
עוד דוגמאות הן המלצות על ספרים ומוצרים שיעניינו את המשתמש בחנות המקוונת של אמזון. אלה ניתנות על פי הלימוד של תחומי העניין שלו, כפי שבאו לידי ביטוי בקניות קודמות ובעיון באתר. כשהם מוצגים כך אנו מתפתים לקנות יותר מאשר תכננו. התוצאה היא שורת רווח מוגדלת ועשרות מיליארדי דולרים יותר.
פרסונליזציה עובדת טוב לשביעות הרצון שלנו משירותים נוספים. כך גם ממליצים על סרטים בשירות של נטפליקס, שירות שאגב יש לו המון לאיפה להשתפר. כך ממליצים באפליקציית ספוטיפיי על שירים או מוסיקה שתואמת לטעם המשתמש ובאתר YouTube, על סרטונים שהמשתמש עשוי לאהוב.
בשביל המשתמשים הפרסונליזציה עושה הרבה יותר מסתם המלצות טובות. אם נרצה להבין מדוע העיתונות המודפסת הולכת ונסגרת, כדאי להביט באפליקציה של גוגל ניוז. כשהיא מתאימה לנו הקוראים את החדשות המוגשות לנו מאתרי חדשות שונים, כך שנקבל את החדשות שבהם אנו מתעניינים, היא מבצעת פרסונליזציה.
בעולם המהיר שבו אנו חיים, עם אינספור הסחות דעת וכל כך מעט זמן פנוי, ההתאמה שעושים שירותים כאלה היא הצלה לאדם העסוק. כך ורק כך יקבל מי שחובב פוליטיקה הרבה חדשות מהתחום הפוליטי ופחות רכילות, שאותה יקבלו מי שממש אוהבים רכילות ושונאים חדשות פוליטיות או חדשות מעולם הפלילים, שלא פעם אגב מצטלבות דרכיהן באופן מוזר...
הנה פרסונליזציית התוכן:
https://youtu.be/iZko_YquwjU
איש שיווק מסביר איך פרסונליזציה משמשת להגדלת המכירות (עברית):
https://youtu.be/3wYkgclinDM
גם בחינוך מחפשים את הפיצוח הפרסונלי להוראה (עברית):
https://youtu.be/08zPDkfRnJw
ברור שפרסונליזציה של התוכן היא כלי שיווקי מעולה:
https://youtu.be/U39SZCB_i9w
יש לה המון יתרונות והיבטים:
https://youtu.be/iFgnQ0Uwl1M
אנשים בימינו התרגלו ומעדיפים טיפול אישי באתרים מסחריים, גם אם ברור להם שיש לו גם מטרות מסחריות:
https://youtu.be/fJT4xP1oZNE
והנה סרטון מקיף על הפרסונליזציה שב-2024 הופכת לעניין גדול עוד יותר:
https://youtu.be/6QFlakh8z2M?long=yes
