שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו באג במחשבים?
באג הוא השם לתקלה במחשב או בתוכנה. הכל התחיל באחד מראשוני המחשבים בעולם - מחשב "הרווארד סימן 2". כשהתגלה במחשב סוג של עש (באנגלית BUG), מעין חרק שנתקע במחשב וגרם לתקלה הוחלט לקרוא לו "באג".
העש הוסר מהמחשב והודבק לדף ההתקלות 9 בשנת 1947. בעקבות אותו באג ראשון נהוג להתייחס לתקלות במחשב ובתוכנה כבאגים ומכאן המושג "באג". יש הטוענים שהמושג הומצא כבר במאה ה-19 אבל יש על כך ויכוחים רבים וספקות רבים.
הנה הבאגים במחשבים, דרך באג המחשבים הראשון:
http://youtu.be/NUnEoouyvGY
איך מנפים שגיאות באמצעות ברווז גומי?
כשמתכנתים כותבים קוד שנועד לגרום למחשבים לעבוד בצורה מסוימת ולבצע פעולות מוגדרות, יפלו פה ושם גם שגיאות תכנות. אלו מכונות "באגים". כדי לאתר ולתקן שגיאות, הם משתמשים בשיטות שונות לאתר "באגים", שגיאות קוד.
אחת השיטות היותר משעשעות לאיתור באגים בקוד תוכנה היא "ניפוי השגיאות באמצעות ברווז גומי" (Rubber Duck Debugging). מדובר בשיטה משעשעת אך אמיתית לחלוטין לניפוי שגיאות קוד, שבעזרתה מתכנתים מוצאים באגים בתוכנת מחשב או במוצרי חומרה שמתוכנתים לפעול בדרך מסוימת. זאת כדי לתקנם ולגרום להם לפעול היטב.
בשיטה הזו מסביר המתכנת כיצד פועל הקוד שכתב, לחפץ דומם, כמו ברווז גומי. הרעיון הוא שתוך כדי ההסבר המפורט לברווז הגומי, שורה אחר שורה, של מה שעושה כל חלק של הקוד, יצליח המתכנת להבחין בשגיאות שבו, בזכות ההסבר שהוא נדרש לספק לגבי כל פעולה שמבצע הקוד.
מקור השם של השיטה הוא בסיפור שהוצג בספר "המתכנת המעשי" (The Pragmatic Programmer). בסיפור תואר מתכנת שמצליח לנפות שגיאות קוד שלו, בכך שהוא מכריח את עצמו להסביר את הקוד שלו לברווז הגומי הסתמי שלו.
השיטה נקראת גם "מבחן ברווז הגומי" או "בִּירווּז", על משקל תכנות. היא יעילה ותורמת גם לתיעוד יעיל של התוכנה או המכשיר, לצורך כתיבת חוברת למשתמש או להוראתה. בדיקת שגיאות תוך היעזרות בברווז גומי מקבילה לבדיקה של הקוד על ידי עמיתים (שיטה שנקראת "Code Review") ולשיטה שבה מסביר המתכנת את הקוד למתכנת עמית (Software Walkthrough).
הנה סרטון על הבירווז - ניפוי השגיאות בעזרת ברווז גומי:
https://youtu.be/SJC5DAfCrHY
סיפור הניפוי של השגיאות באמצעות ברווז הגומי:
https://youtu.be/huOPVqztPdc
כך מנפים את השגיאות בעזרת ברווז גומי:
https://youtu.be/m4_depGYVkM
מהי שפת התכנות COBOL ומה העתיד שלה?
שפת קובול (COBOL), קיצור של Common Business-Oriented Language, היא שפת תכנות עתיקה ופורצת דרך, שנוצרה במיוחד לצרכי ניהול ועיבוד נתונים ואם תרצו, אפשר לראות בה את שפת המורשת של הטכנולוגיה.
הפיתוח שלה החל ב-1959, כשהמחשבים היו כל כך גדולים שכל אחד מהם תפס חדר שלם או יותר. מיותר לציין שבאותה תקופה רק חברות וארגונים גדולים יכולים היו לרכוש מחשב כזה.
שנה אחר-כך, בשנת 1960, שפת קובול הודגמה לציבור לראשונה. שפת התכנות הזו הייתה השפה הראשונה שיועדה לצרכים עסקיים ובאותן שנים היא יצרה מהפכה של ממש בעולם המחשוב. זו הייתה תוצאה של רעיון חדשני שהיה למפתחי קובול, שהייתה פשוטה אבל מהפכנית ופורצת דרך - כשבמקום הקודים והפקודות בשפה הלא ברורה שהיו נהוגים עד אז בשפות תכנות ושרק מתמטיקאים היו מסוגלים להבין, שפת התכנות הזו נכתבה באנגלית רגילה.
פתאום מתכנתים החלו לכתוב קוד עם משפטים שיש בהם היגיון. החל מתנאים של if-than כמו "IF AGE IS GREATER THAN 70" ועד פקודת הצבה דוגמת "MOVE TOTAL TO FINAL-AMOUNT" - הכתיבה הזו הקלה על הכתיבה והזכירה של כתיבת קוד או איתור שגיאות בקוד קיים, דברים שאפשרו אפילו לאנשי מנהלה, פיננסים ועסקים להבין מה עושה הקוד שלפניהם.
קובול הייתה אז כמו גשר בין העולם העסקי או הארגוני לעולם הטכנולוגי, של התכנות והקוד.
הייתה זו המתכנתת האמריקאית הגאונה גרייס הופר (Grace Hopper) שהכינה את טכנולוגיית התכנות של זמנה לשפת קובול. היא עבדה על מהדרים (Compilers), תוכנות שתפקידן לתרגם קוד מחשב בשפת תכנות לשפת מכונה. הופר האמינה שניתן יהיה ליצור שפת תכנות שתהיה קרובה לשפה הטבעית, שפת בני אנוש, רעיון שנתפס אז כדימיוני ואולי בלתי אפשרי. ההצלחה הייתה כשפותחו לבסוף שפות עילית כמו COBOL והפכו להצלחה מסחררת.
#כיום
בימינו, קובול נחשבת לשפה ישנה, לפחות בסטנדרטים של עולם התכנות המודרני והמתקדם בקצב מסחרר. ובכל זאת, כעדות לחוזק ולאמינות של השפה הזו, שנוצרה לפני מעל חצי מאה, העובדות קובעות שחלק ניכר מהמערכות הבנקאיות והממשלתיות בעולם עדיין מנוהלות על ידה וכ-95% מהעסקאות בכספומטים ו-80% מהעסקאות הפיננסיות מבוצעות גם בימינו באמצעות מערכות קובול.
מומחים מעריכים שכ-3 טריליון דולר עוברים כל יום במערכות מחשוב מבוססות שפת COBOL.
המדהים הוא שהקוד שנכתב בקובול בשנות ה-60 וה-70 עדיין רץ בשרתים של לא מעט מוסדות גדולים, דוגמת בנקים, משרדי ממשלה, מוסדות ממשלתיים, בורסות (כמו זו של וול סטריט) ובמדינות מסוימות גם מערכות ביטחון וארגונים מפעם.
ובכל זאת, מספר מתכנתי הקובול בעולם הוא נמוך להפליא. המתכנתים הוותיקים שעוד נותרו ויודעים לעבוד עם קוד הקובול זכו לכינוי המחמיא "COBOL Cowboys".
דיווח של וול סטריט ג'ורנל ב-2025 סיפר שה"קובול קאובויז" של בנק מורגן סטנלי העולמי החליטו לא להמתין לתעשייה שתייצר כלי לשדרוג תשתית הקוד שלהם ובנו אחד כזה בעצמם.
כדי לייעל את עבודתם ולהוריד עומס עבודה שחורה, הם בנו את DevGen.AI. זהו כלי מבוסס מנוע ChatGPT שתוכנן כדי לסייע להם לעדכן ולכתוב מחדש את קוד הלגאסי, הקוד הישן של הבנק ולהתאימו לגרסאות הקובול המעודכנות.
הכלי החדש הזה אומן על הקוד-בייס של הבנק, שנכתב במקור בשפת COBOL ובשפות לגאסי ישנות נוספות. הוא עבר על מיליוני שורות של קוד וחסך למפתחים כמעט 300 אלף שעות עבודה.
עכשיו משמש DevGen.AI את אלפי המתכנתים של מורגן סטנלי ברחבי העולם. הם מעבירים באמצעותו קטעים של קוד לגאסי לשפות מודרניות ומקל את עבודת התכנות הידנית שלהם בהמשך.
הנה הסיפור של שפת התכנות COBOL:
https://youtu.be/LSc3Rffj-CM
הכל על COBOL ובקצרה:
https://youtu.be/7d7-etf-wNI
רק הקובול קאובויז COBOL Cowboys מחזיקים מערכות כאלה:
https://youtu.be/rrAd4RWJVg8
הסיבה ש-COBOL עדיין מצליחה כל כך:
https://youtu.be/l4tjTulHaOY
למה שווה ללמוד היום תכנות קובול?
https://youtu.be/I88KiLIPSg8
השיר של אנשי ונשות הקיוביקלס:
https://youtu.be/uKG0IEyeZb0
על שפת התכנות הקשישה שמניעה 3 טריליון דולר כל יום:
https://youtu.be/LWYmGhIFy-A?long=yes
ומדוע קובול רלוונטית היום מתמיד?
https://youtu.be/oxUzDPNDRQE?long=yes
באגים

באג הוא השם לתקלה במחשב או בתוכנה. הכל התחיל באחד מראשוני המחשבים בעולם - מחשב "הרווארד סימן 2". כשהתגלה במחשב סוג של עש (באנגלית BUG), מעין חרק שנתקע במחשב וגרם לתקלה הוחלט לקרוא לו "באג".
העש הוסר מהמחשב והודבק לדף ההתקלות 9 בשנת 1947. בעקבות אותו באג ראשון נהוג להתייחס לתקלות במחשב ובתוכנה כבאגים ומכאן המושג "באג". יש הטוענים שהמושג הומצא כבר במאה ה-19 אבל יש על כך ויכוחים רבים וספקות רבים.
הנה הבאגים במחשבים, דרך באג המחשבים הראשון:
http://youtu.be/NUnEoouyvGY

כשמתכנתים כותבים קוד שנועד לגרום למחשבים לעבוד בצורה מסוימת ולבצע פעולות מוגדרות, יפלו פה ושם גם שגיאות תכנות. אלו מכונות "באגים". כדי לאתר ולתקן שגיאות, הם משתמשים בשיטות שונות לאתר "באגים", שגיאות קוד.
אחת השיטות היותר משעשעות לאיתור באגים בקוד תוכנה היא "ניפוי השגיאות באמצעות ברווז גומי" (Rubber Duck Debugging). מדובר בשיטה משעשעת אך אמיתית לחלוטין לניפוי שגיאות קוד, שבעזרתה מתכנתים מוצאים באגים בתוכנת מחשב או במוצרי חומרה שמתוכנתים לפעול בדרך מסוימת. זאת כדי לתקנם ולגרום להם לפעול היטב.
בשיטה הזו מסביר המתכנת כיצד פועל הקוד שכתב, לחפץ דומם, כמו ברווז גומי. הרעיון הוא שתוך כדי ההסבר המפורט לברווז הגומי, שורה אחר שורה, של מה שעושה כל חלק של הקוד, יצליח המתכנת להבחין בשגיאות שבו, בזכות ההסבר שהוא נדרש לספק לגבי כל פעולה שמבצע הקוד.
מקור השם של השיטה הוא בסיפור שהוצג בספר "המתכנת המעשי" (The Pragmatic Programmer). בסיפור תואר מתכנת שמצליח לנפות שגיאות קוד שלו, בכך שהוא מכריח את עצמו להסביר את הקוד שלו לברווז הגומי הסתמי שלו.
השיטה נקראת גם "מבחן ברווז הגומי" או "בִּירווּז", על משקל תכנות. היא יעילה ותורמת גם לתיעוד יעיל של התוכנה או המכשיר, לצורך כתיבת חוברת למשתמש או להוראתה. בדיקת שגיאות תוך היעזרות בברווז גומי מקבילה לבדיקה של הקוד על ידי עמיתים (שיטה שנקראת "Code Review") ולשיטה שבה מסביר המתכנת את הקוד למתכנת עמית (Software Walkthrough).
הנה סרטון על הבירווז - ניפוי השגיאות בעזרת ברווז גומי:
https://youtu.be/SJC5DAfCrHY
סיפור הניפוי של השגיאות באמצעות ברווז הגומי:
https://youtu.be/huOPVqztPdc
כך מנפים את השגיאות בעזרת ברווז גומי:
https://youtu.be/m4_depGYVkM

שפת קובול (COBOL), קיצור של Common Business-Oriented Language, היא שפת תכנות עתיקה ופורצת דרך, שנוצרה במיוחד לצרכי ניהול ועיבוד נתונים ואם תרצו, אפשר לראות בה את שפת המורשת של הטכנולוגיה.
הפיתוח שלה החל ב-1959, כשהמחשבים היו כל כך גדולים שכל אחד מהם תפס חדר שלם או יותר. מיותר לציין שבאותה תקופה רק חברות וארגונים גדולים יכולים היו לרכוש מחשב כזה.
שנה אחר-כך, בשנת 1960, שפת קובול הודגמה לציבור לראשונה. שפת התכנות הזו הייתה השפה הראשונה שיועדה לצרכים עסקיים ובאותן שנים היא יצרה מהפכה של ממש בעולם המחשוב. זו הייתה תוצאה של רעיון חדשני שהיה למפתחי קובול, שהייתה פשוטה אבל מהפכנית ופורצת דרך - כשבמקום הקודים והפקודות בשפה הלא ברורה שהיו נהוגים עד אז בשפות תכנות ושרק מתמטיקאים היו מסוגלים להבין, שפת התכנות הזו נכתבה באנגלית רגילה.
פתאום מתכנתים החלו לכתוב קוד עם משפטים שיש בהם היגיון. החל מתנאים של if-than כמו "IF AGE IS GREATER THAN 70" ועד פקודת הצבה דוגמת "MOVE TOTAL TO FINAL-AMOUNT" - הכתיבה הזו הקלה על הכתיבה והזכירה של כתיבת קוד או איתור שגיאות בקוד קיים, דברים שאפשרו אפילו לאנשי מנהלה, פיננסים ועסקים להבין מה עושה הקוד שלפניהם.
קובול הייתה אז כמו גשר בין העולם העסקי או הארגוני לעולם הטכנולוגי, של התכנות והקוד.
הייתה זו המתכנתת האמריקאית הגאונה גרייס הופר (Grace Hopper) שהכינה את טכנולוגיית התכנות של זמנה לשפת קובול. היא עבדה על מהדרים (Compilers), תוכנות שתפקידן לתרגם קוד מחשב בשפת תכנות לשפת מכונה. הופר האמינה שניתן יהיה ליצור שפת תכנות שתהיה קרובה לשפה הטבעית, שפת בני אנוש, רעיון שנתפס אז כדימיוני ואולי בלתי אפשרי. ההצלחה הייתה כשפותחו לבסוף שפות עילית כמו COBOL והפכו להצלחה מסחררת.
#כיום
בימינו, קובול נחשבת לשפה ישנה, לפחות בסטנדרטים של עולם התכנות המודרני והמתקדם בקצב מסחרר. ובכל זאת, כעדות לחוזק ולאמינות של השפה הזו, שנוצרה לפני מעל חצי מאה, העובדות קובעות שחלק ניכר מהמערכות הבנקאיות והממשלתיות בעולם עדיין מנוהלות על ידה וכ-95% מהעסקאות בכספומטים ו-80% מהעסקאות הפיננסיות מבוצעות גם בימינו באמצעות מערכות קובול.
מומחים מעריכים שכ-3 טריליון דולר עוברים כל יום במערכות מחשוב מבוססות שפת COBOL.
המדהים הוא שהקוד שנכתב בקובול בשנות ה-60 וה-70 עדיין רץ בשרתים של לא מעט מוסדות גדולים, דוגמת בנקים, משרדי ממשלה, מוסדות ממשלתיים, בורסות (כמו זו של וול סטריט) ובמדינות מסוימות גם מערכות ביטחון וארגונים מפעם.
ובכל זאת, מספר מתכנתי הקובול בעולם הוא נמוך להפליא. המתכנתים הוותיקים שעוד נותרו ויודעים לעבוד עם קוד הקובול זכו לכינוי המחמיא "COBOL Cowboys".
דיווח של וול סטריט ג'ורנל ב-2025 סיפר שה"קובול קאובויז" של בנק מורגן סטנלי העולמי החליטו לא להמתין לתעשייה שתייצר כלי לשדרוג תשתית הקוד שלהם ובנו אחד כזה בעצמם.
כדי לייעל את עבודתם ולהוריד עומס עבודה שחורה, הם בנו את DevGen.AI. זהו כלי מבוסס מנוע ChatGPT שתוכנן כדי לסייע להם לעדכן ולכתוב מחדש את קוד הלגאסי, הקוד הישן של הבנק ולהתאימו לגרסאות הקובול המעודכנות.
הכלי החדש הזה אומן על הקוד-בייס של הבנק, שנכתב במקור בשפת COBOL ובשפות לגאסי ישנות נוספות. הוא עבר על מיליוני שורות של קוד וחסך למפתחים כמעט 300 אלף שעות עבודה.
עכשיו משמש DevGen.AI את אלפי המתכנתים של מורגן סטנלי ברחבי העולם. הם מעבירים באמצעותו קטעים של קוד לגאסי לשפות מודרניות ומקל את עבודת התכנות הידנית שלהם בהמשך.
הנה הסיפור של שפת התכנות COBOL:
https://youtu.be/LSc3Rffj-CM
הכל על COBOL ובקצרה:
https://youtu.be/7d7-etf-wNI
רק הקובול קאובויז COBOL Cowboys מחזיקים מערכות כאלה:
https://youtu.be/rrAd4RWJVg8
הסיבה ש-COBOL עדיין מצליחה כל כך:
https://youtu.be/l4tjTulHaOY
למה שווה ללמוד היום תכנות קובול?
https://youtu.be/I88KiLIPSg8
השיר של אנשי ונשות הקיוביקלס:
https://youtu.be/uKG0IEyeZb0
על שפת התכנות הקשישה שמניעה 3 טריליון דולר כל יום:
https://youtu.be/LWYmGhIFy-A?long=yes
ומדוע קובול רלוונטית היום מתמיד?
https://youtu.be/oxUzDPNDRQE?long=yes
