שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה דוג פודינג של סטארטאפ?
המונח "dogfooding" (או בשמו הרשמי "eating your own dog food") מתאר תהליך שבו הצוות הפנימי עושה שימוש במוצר או גרסה חדשים כדי לזהות בהם בעיות ובאגים ולתת משוב אמיתי.
זה מצב שבו חברה משתמשת בעצמה במוצר שהיא מפתחת, עוד לפני שהוא יוצא לשוק. הרעיון פשוט ביותר: אם אתה לא מוכן לאכול את האוכל שאתה מכין לכלב שלך, למה שמישהו אחר יאכל אותו?
האסטרטגיה של ה-"Dogfooding" וההחלטה החכמה של יזם, בשלב הניסוי והבחינה, לבחון את הפיתוח קודם על עצמו בדרך כלל מוכיחה את עצמה. לאכול את האוכל בעצמך היא פעולה ביקורתית ואפקטיבית (יעילה) במיוחד לשיפור ותיקון של סוגי באגים רבים ושגיאות פיתוח שתמיד עלולות להיות.
ואגב, זה גם צעד בונה אמון אצל לקוחות החברה וגורמים חיצוניים שלה שרואים שהיא "אוכלת את המוצר של עצמה".
מקור הביטוי הוא ג'ים הריס (Jim Harris), ראש תחום מכירות ה-OEM במיקרוסופט (Microsoft) שנהג לשאול אחרי כל מצגות מוצר בקול רם: "כן, אבל האם הכלבים יאכלו את אוכל הכלבים?" - כלומר, האם המוצר טוב מספיק כדי שמישהו באמת ישתמש בו.
ב-1988 לקח פול מריץ (Paul Maritz), מנהל בכיר במיקרוסופט, את הביטוי צעד קדימה: הוא שלח מייל לבריאן ולנטיין (Brian Valentine), מנהל הבדיקות של LAN Manager, עם מסר אחד ברור: אם אין להם משתמשים חיצוניים, הם עצמם יהיו המשתמשים.
אותו ולנטיין, אגב, אימץ את האתגר והקים שרת קבצים פנימי שקרא לו ביצירתיות \dogfood. השם הזה של אותו שרת (Server) יהפוך לסמל ודי מהר יהפוך הדימוי של הכלבים שטועמים ראשונים את מזונם למונח שיתפשט לכל עמק הסיליקון (Silicon Valley).
ההגיון העסקי כאן הוא ברור - כשהמפתחים הם גם המשתמשים, יתגלו די מהר הבאגים הכי מעצבנים. כי אי אפשר להתעלם מבעיה כשנתקלים בה כל יום. זה יוצר לולאת משוב פנימית שגם לא עולה כסף וגם מניבה תובנות שאף סקר שוק לא יפיק.
#דוגמאות לדוג-פודינג
החברות הכי גדולות במשק משתמשות בטכניקת ה"דוגפודינג". כך בנתה חברת גוגל (Google) את Gmail ב-2004 כשעובדיה משתמשים בו תחילה באופן פנימי לפני שייפתח לציבור.
גם אפל (Apple) ידועה בכך שמהנדסיה עושים שימוש באב-טיפוס של כל אייפון חדש, חודשים לפני שהוא מושק ואלפי העובדים של חברת Meta משתמשים לא פעם בגרסאות ניסיוניות של פייסבוק ואינסטגרם.
גם סלאק (Slack) נולדה מתוך תהליך כזה אבל לידתו מעניינת ומיוחדת. החברה פיתחה את כלי התקשורת הפנימי לצורך עבודה על המשחק Glitch שכשל ב-2012 וכשהבינה כמה הכלי עצמו שימושי, הפכה אותו למוצר שהושק ב-2013.
אנקדוטה מאכזבת בתעשייה היא של "מיקרוסופט" שדרשה ממנהליה להשתמש לפני ההשקה בגרסת מערכת ההפעלה Windows Vista. חלק מהבעיות שנחשפו עזרו לשפר את הגרסה הסופית, אף ש-Vista עדיין נחשבת לאחת ההשקות הטעונות בהיסטוריה של החברה. כלומר, גם dogfooding לא תמיד יציל מוצר שמגיע לשוק עם בעיות מובנות ועמוקות מדי.
הנה הסבר מהיר על היתרונות האדירים של ה"דוגפודינג":
https://youtu.be/5Ua10T3UasM
פירוט רעיון ה"דוגפודינג":
https://youtu.be/qjmAtGIk6OE
ומה פותר דוג פודינג? (במסך מלא)
https://youtu.be/cy5_WEEl7Wo
מי פיתחו את הגלולה למניעת הריון?
ודאי ידהים אתכם לגלות שאת הגלולה למניעת היריון (Birth control pill) המציאו שלושה מדענים ששמותיהם, באופן משעשע ולפחות בעברית, משקפים היטב את מלאכתם. קראו להם פינקוס, מין וקולטון...
כן, זו לא בדיחה. על גלולות מניעת ההיריון, אמצעי המניעה היעיל ביותר, המיועד לנשים, הכריזו הג'נטלמנים הללו בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 ושינו את העולם, או לפחות את היחסים בין המינים.
הגלולה משמשת מאז מיליוני נשים ברחבי העולם, שמסדירות באמצעותן את מועד הכניסה להריון, כך שיחול בזמנים הנכונים להן ביותר.
אם נחזור לרגע למפתחי הגלולה, הרי שהמפתח הראשי והרשמי של הגלולה למניעת הריון הוא ביוכימאי מבריק, ד"ר גרגורי פינקוס האמריקאי. במהלך הפיתוח הוא עמד בראש צוות שבו השתתפו החוקרים מין צ'ה צ'אנג ופרנק קולטן.
ואכן, המצאת הגלולה הייתה לא פחות ממהפכנית. היא תרמה למתירנות המפורסמת, למהפכה המינית של שנות ה-60 ולשחרור האישה, שלפתע לא הייתה מוגבלת מהחשש להיכנס להריון לא רצוי, או כזה שבא בזמן הלא המתאים.
לא נפרט כאן על החופש המיני של הסיקסטיז שאפשרה הגלולה ועל היכולת של נשים לאהוב או לפחות ליהנות מהחיים, ללא חששות או רגשות אשם. רק נאמר שהוא תרם לא מעט להיפים, או ילדי הפרחים, שחרתו על דגלם את המוטו של "חופש, אהבה ושלום".
הנה תולדות המצאת הגלולות למניעת הריון:
https://youtu.be/WZ7fp8j1uUU
כך פועלת גלולת מניעת ההיריון:
https://youtu.be/pZYY4egKMQI
הצד הרפואי - היתרונות והחסרונות בגלולות (עברית):
https://youtu.be/vQlAGGVRfjI
וסרטון תיעודי על שיטות היסטוריות מוזרות למניעת היריון:
https://youtu.be/msXWdW7FCK4?long=yes
מה זה אנבוקסינג ולמה זה טוב?
אנבוקסינג (Unboxing) הוא אחד הטרנדים הפופולריים כיום ברשת. זוהי תופעה דיגיטלית שהפכה לאחד מסוגי התוכן הפופולריים ביותר ברשת.
המונח "אנבוקסינג" מתאר סרטונים בהם מישהו מציג למצלמה את תהליך פתיחת האריזה של מוצר חדש, החל מהרגע הראשון של קבלת הקופסה ועד לחשיפת כל המרכיבים שבתוכה.
התופעה החלה להתפתח בפלטפורמות שיתוף וידאו, במיוחד ביוטיוב (YouTube). בתחילה התמקדה בעיקר במוצרי טכנולוגיה כמו טלפונים חכמים, מחשבים ניידים ומכשירי משחקים. המפרסמים הראשונים היו בעיקר חובבי טכנולוגיה שרצו לחלוק את התגובות, ההתרשמות ולעתים ההתרגשות שלהם ממוצרים חדשים עם קהל רחב יותר.
יש בהם הזדמנות מצוינת להכיר את המוצר מקרוב, לפני שאולי נרכוש אותו, כשיוצר הסרטון מציע מעין סקירת מוצר, עם תובנות, חוות דעת וחוויות עם המוצר הנפתח מהקופסה.
הסרטונים הללו משעשעים, לא פעם ממש מבדרים והם גם מאפשרים לדעת באופן אובייקטיבי מה נקבל אם נרכוש אותו.
האטרקטיביות של סרטוני אנבוקסינג נעוצה בפסיכולוגיה עמוקה. צפיה בפתיחת אריזה מעוררת תחושות דומות לאלה שאנחנו חווים כשאנו פותחים מעין שיבה לחווית ימי ההולדת ופתיחת המתנות של ילדותנו, גם כמקבלי המתנה וגם בתור האורחים במסיבה.
התחושה כוללת ציפייה, סקרנות, מציצנות, התרגשות וקורטוב של קנאה. החוקרים מתארים זאת כ"חוויה משותפת של גילוי".
הצלחת הז'אנר הובילה להופעתם של יוצרי תוכן מקצועיים שהתמחו בתחום. חלקם הפכו למשפיעים בולטים בעולם הטכנולוגיה והצרכנות, כשהם מציגים ביקורות מעמיקות לצד חוויית הפתיחה הראשונית. יפתיע אתכם אולי לגלות שהסרטונים שלהם משפיעים על החלטות קנייה של מיליוני צופים ברחבי העולם.
חברות מסחריות ויצרנים החלו להבין את הפוטנציאל השיווקי של התופעה, אפילו לשלוח דוגמאות חינם לערוצים פופולריים כדי ליצור באזז וחשיפה למוצרים ולהתייחס לעיצוב האריזות בחשיבות רבה יותר.
כיום, התופעה התרחבה הרבה מעבר למוצרי טכנולוגיה וכיום כוללת מוצרי יופי, בגדים ואפילו מזון ומדינות (אנבוקסינג מישיגן) שנחשפות בדרך של אנבוקסינג לתכונותיהן.
כיום מצליחים מאוד סרטוני אנבוקסינג של צעצועים פופולריים, במיוחד כאלו שנחשקים בקרב ילדים צעירים. כי המשיכה של סרטוני ה-unboxing הללו תופסת ילדים ומבוגרים כאחד, כשהיא מספקת דרך ייחודית וסוחפת לחוות מוצרים נחשקים לפני הקנייה ולשמוע מן הסתם, ביקורת הוגנת יותר מזו שתקבלו מהמוכר בחנות.
כך שלמרות הביקורת על היותו תופעה צרכנית המעודדת צרכנות מוגזמת ולא תמיד סביבתית, ז'אנר האנבוקסינג ממשיך וימשיך ככל הנראה לצמוח ולהתפתח, כחלק מהתרבות הדיגיטלית המודרנית.
הנה אנבוקסינג טיפוסי (עברית):
https://youtu.be/Qx6z_J5WwZI
מנות הקרב הן האנבוקסינג של החיילים (עברית):
https://youtu.be/jvoM6FfX07U
בחיוך - ברקוני עושה אנבוקסינג (עברית):
https://youtu.be/PirtpCQxyMU
כך יוצרים אנבוקסינג ברשת:
https://youtu.be/_TjxwUTBwx0
בחיוך - מסתבר שפרודיות על אנבוקסינג לא חסרות:
https://youtu.be/E4ZAREJMrHM
ואנבוקסינג חרישי של מקבוק אייר 2024 (ללא מילים):
https://youtu.be/VvyQ9YGDs6E?long=yes
בדיקות
המונח "dogfooding" (או בשמו הרשמי "eating your own dog food") מתאר תהליך שבו הצוות הפנימי עושה שימוש במוצר או גרסה חדשים כדי לזהות בהם בעיות ובאגים ולתת משוב אמיתי.
זה מצב שבו חברה משתמשת בעצמה במוצר שהיא מפתחת, עוד לפני שהוא יוצא לשוק. הרעיון פשוט ביותר: אם אתה לא מוכן לאכול את האוכל שאתה מכין לכלב שלך, למה שמישהו אחר יאכל אותו?
האסטרטגיה של ה-"Dogfooding" וההחלטה החכמה של יזם, בשלב הניסוי והבחינה, לבחון את הפיתוח קודם על עצמו בדרך כלל מוכיחה את עצמה. לאכול את האוכל בעצמך היא פעולה ביקורתית ואפקטיבית (יעילה) במיוחד לשיפור ותיקון של סוגי באגים רבים ושגיאות פיתוח שתמיד עלולות להיות.
ואגב, זה גם צעד בונה אמון אצל לקוחות החברה וגורמים חיצוניים שלה שרואים שהיא "אוכלת את המוצר של עצמה".
מקור הביטוי הוא ג'ים הריס (Jim Harris), ראש תחום מכירות ה-OEM במיקרוסופט (Microsoft) שנהג לשאול אחרי כל מצגות מוצר בקול רם: "כן, אבל האם הכלבים יאכלו את אוכל הכלבים?" - כלומר, האם המוצר טוב מספיק כדי שמישהו באמת ישתמש בו.
ב-1988 לקח פול מריץ (Paul Maritz), מנהל בכיר במיקרוסופט, את הביטוי צעד קדימה: הוא שלח מייל לבריאן ולנטיין (Brian Valentine), מנהל הבדיקות של LAN Manager, עם מסר אחד ברור: אם אין להם משתמשים חיצוניים, הם עצמם יהיו המשתמשים.
אותו ולנטיין, אגב, אימץ את האתגר והקים שרת קבצים פנימי שקרא לו ביצירתיות \dogfood. השם הזה של אותו שרת (Server) יהפוך לסמל ודי מהר יהפוך הדימוי של הכלבים שטועמים ראשונים את מזונם למונח שיתפשט לכל עמק הסיליקון (Silicon Valley).
ההגיון העסקי כאן הוא ברור - כשהמפתחים הם גם המשתמשים, יתגלו די מהר הבאגים הכי מעצבנים. כי אי אפשר להתעלם מבעיה כשנתקלים בה כל יום. זה יוצר לולאת משוב פנימית שגם לא עולה כסף וגם מניבה תובנות שאף סקר שוק לא יפיק.
#דוגמאות לדוג-פודינג
החברות הכי גדולות במשק משתמשות בטכניקת ה"דוגפודינג". כך בנתה חברת גוגל (Google) את Gmail ב-2004 כשעובדיה משתמשים בו תחילה באופן פנימי לפני שייפתח לציבור.
גם אפל (Apple) ידועה בכך שמהנדסיה עושים שימוש באב-טיפוס של כל אייפון חדש, חודשים לפני שהוא מושק ואלפי העובדים של חברת Meta משתמשים לא פעם בגרסאות ניסיוניות של פייסבוק ואינסטגרם.
גם סלאק (Slack) נולדה מתוך תהליך כזה אבל לידתו מעניינת ומיוחדת. החברה פיתחה את כלי התקשורת הפנימי לצורך עבודה על המשחק Glitch שכשל ב-2012 וכשהבינה כמה הכלי עצמו שימושי, הפכה אותו למוצר שהושק ב-2013.
אנקדוטה מאכזבת בתעשייה היא של "מיקרוסופט" שדרשה ממנהליה להשתמש לפני ההשקה בגרסת מערכת ההפעלה Windows Vista. חלק מהבעיות שנחשפו עזרו לשפר את הגרסה הסופית, אף ש-Vista עדיין נחשבת לאחת ההשקות הטעונות בהיסטוריה של החברה. כלומר, גם dogfooding לא תמיד יציל מוצר שמגיע לשוק עם בעיות מובנות ועמוקות מדי.
הנה הסבר מהיר על היתרונות האדירים של ה"דוגפודינג":
https://youtu.be/5Ua10T3UasM
פירוט רעיון ה"דוגפודינג":
https://youtu.be/qjmAtGIk6OE
ומה פותר דוג פודינג? (במסך מלא)
https://youtu.be/cy5_WEEl7Wo
ודאי ידהים אתכם לגלות שאת הגלולה למניעת היריון (Birth control pill) המציאו שלושה מדענים ששמותיהם, באופן משעשע ולפחות בעברית, משקפים היטב את מלאכתם. קראו להם פינקוס, מין וקולטון...
כן, זו לא בדיחה. על גלולות מניעת ההיריון, אמצעי המניעה היעיל ביותר, המיועד לנשים, הכריזו הג'נטלמנים הללו בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 ושינו את העולם, או לפחות את היחסים בין המינים.
הגלולה משמשת מאז מיליוני נשים ברחבי העולם, שמסדירות באמצעותן את מועד הכניסה להריון, כך שיחול בזמנים הנכונים להן ביותר.
אם נחזור לרגע למפתחי הגלולה, הרי שהמפתח הראשי והרשמי של הגלולה למניעת הריון הוא ביוכימאי מבריק, ד"ר גרגורי פינקוס האמריקאי. במהלך הפיתוח הוא עמד בראש צוות שבו השתתפו החוקרים מין צ'ה צ'אנג ופרנק קולטן.
ואכן, המצאת הגלולה הייתה לא פחות ממהפכנית. היא תרמה למתירנות המפורסמת, למהפכה המינית של שנות ה-60 ולשחרור האישה, שלפתע לא הייתה מוגבלת מהחשש להיכנס להריון לא רצוי, או כזה שבא בזמן הלא המתאים.
לא נפרט כאן על החופש המיני של הסיקסטיז שאפשרה הגלולה ועל היכולת של נשים לאהוב או לפחות ליהנות מהחיים, ללא חששות או רגשות אשם. רק נאמר שהוא תרם לא מעט להיפים, או ילדי הפרחים, שחרתו על דגלם את המוטו של "חופש, אהבה ושלום".
הנה תולדות המצאת הגלולות למניעת הריון:
https://youtu.be/WZ7fp8j1uUU
כך פועלת גלולת מניעת ההיריון:
https://youtu.be/pZYY4egKMQI
הצד הרפואי - היתרונות והחסרונות בגלולות (עברית):
https://youtu.be/vQlAGGVRfjI
וסרטון תיעודי על שיטות היסטוריות מוזרות למניעת היריון:
https://youtu.be/msXWdW7FCK4?long=yes
אנבוקסינג (Unboxing) הוא אחד הטרנדים הפופולריים כיום ברשת. זוהי תופעה דיגיטלית שהפכה לאחד מסוגי התוכן הפופולריים ביותר ברשת.
המונח "אנבוקסינג" מתאר סרטונים בהם מישהו מציג למצלמה את תהליך פתיחת האריזה של מוצר חדש, החל מהרגע הראשון של קבלת הקופסה ועד לחשיפת כל המרכיבים שבתוכה.
התופעה החלה להתפתח בפלטפורמות שיתוף וידאו, במיוחד ביוטיוב (YouTube). בתחילה התמקדה בעיקר במוצרי טכנולוגיה כמו טלפונים חכמים, מחשבים ניידים ומכשירי משחקים. המפרסמים הראשונים היו בעיקר חובבי טכנולוגיה שרצו לחלוק את התגובות, ההתרשמות ולעתים ההתרגשות שלהם ממוצרים חדשים עם קהל רחב יותר.
יש בהם הזדמנות מצוינת להכיר את המוצר מקרוב, לפני שאולי נרכוש אותו, כשיוצר הסרטון מציע מעין סקירת מוצר, עם תובנות, חוות דעת וחוויות עם המוצר הנפתח מהקופסה.
הסרטונים הללו משעשעים, לא פעם ממש מבדרים והם גם מאפשרים לדעת באופן אובייקטיבי מה נקבל אם נרכוש אותו.
האטרקטיביות של סרטוני אנבוקסינג נעוצה בפסיכולוגיה עמוקה. צפיה בפתיחת אריזה מעוררת תחושות דומות לאלה שאנחנו חווים כשאנו פותחים מעין שיבה לחווית ימי ההולדת ופתיחת המתנות של ילדותנו, גם כמקבלי המתנה וגם בתור האורחים במסיבה.
התחושה כוללת ציפייה, סקרנות, מציצנות, התרגשות וקורטוב של קנאה. החוקרים מתארים זאת כ"חוויה משותפת של גילוי".
הצלחת הז'אנר הובילה להופעתם של יוצרי תוכן מקצועיים שהתמחו בתחום. חלקם הפכו למשפיעים בולטים בעולם הטכנולוגיה והצרכנות, כשהם מציגים ביקורות מעמיקות לצד חוויית הפתיחה הראשונית. יפתיע אתכם אולי לגלות שהסרטונים שלהם משפיעים על החלטות קנייה של מיליוני צופים ברחבי העולם.
חברות מסחריות ויצרנים החלו להבין את הפוטנציאל השיווקי של התופעה, אפילו לשלוח דוגמאות חינם לערוצים פופולריים כדי ליצור באזז וחשיפה למוצרים ולהתייחס לעיצוב האריזות בחשיבות רבה יותר.
כיום, התופעה התרחבה הרבה מעבר למוצרי טכנולוגיה וכיום כוללת מוצרי יופי, בגדים ואפילו מזון ומדינות (אנבוקסינג מישיגן) שנחשפות בדרך של אנבוקסינג לתכונותיהן.
כיום מצליחים מאוד סרטוני אנבוקסינג של צעצועים פופולריים, במיוחד כאלו שנחשקים בקרב ילדים צעירים. כי המשיכה של סרטוני ה-unboxing הללו תופסת ילדים ומבוגרים כאחד, כשהיא מספקת דרך ייחודית וסוחפת לחוות מוצרים נחשקים לפני הקנייה ולשמוע מן הסתם, ביקורת הוגנת יותר מזו שתקבלו מהמוכר בחנות.
כך שלמרות הביקורת על היותו תופעה צרכנית המעודדת צרכנות מוגזמת ולא תמיד סביבתית, ז'אנר האנבוקסינג ממשיך וימשיך ככל הנראה לצמוח ולהתפתח, כחלק מהתרבות הדיגיטלית המודרנית.
הנה אנבוקסינג טיפוסי (עברית):
https://youtu.be/Qx6z_J5WwZI
מנות הקרב הן האנבוקסינג של החיילים (עברית):
https://youtu.be/jvoM6FfX07U
בחיוך - ברקוני עושה אנבוקסינג (עברית):
https://youtu.be/PirtpCQxyMU
כך יוצרים אנבוקסינג ברשת:
https://youtu.be/_TjxwUTBwx0
בחיוך - מסתבר שפרודיות על אנבוקסינג לא חסרות:
https://youtu.be/E4ZAREJMrHM
ואנבוקסינג חרישי של מקבוק אייר 2024 (ללא מילים):
https://youtu.be/VvyQ9YGDs6E?long=yes
