שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך ריב אחים הוליד את "אדידס" ו"פומה"?
בימינו תאגיד אדידס (Adidas) הוא ממותגי הספורט המפורסמים והגדולים ביותר בעולם. זהו תאגיד בגדי ונעלי ספורט שמוכר בלמעלה מ-160 מדינות וכולל כ-60 אלף עובדים בעולם כולו.
לוגו שלושת הפסים שלו הוא סמל שהיה לחלק מהמיתולוגיה של עולם הספורט ולאחד מסמלי ההיכר של הספורט העולמי ובפרט של נעלי ההתעמלות. אבל לידתו של הקונצרן הגרמני שונה בתכלית מהתדמית הנוצצת והמצליחה של התאגיד בימינו.
הכל החל במיזם של שני אחים ומריבה גדולה. אי-שם, בשנות ה-20 של המאה ה-20, החלו האחים לייצר את נעלי הספורט. הייצור היה ב... חדר הכביסה של בית אימם, בעיירה הגרמנית הקטנה הרצוגנאוראך. ממנו הם הקימו את המפעל לנעלי ספורט ושמו "נעלי דאסלר".
כבר מלתחילה היו הנעליים שלהם לסמל של מצוינות ומה שהחל כעסק משפחתי קטן, הפך לאחד המותגים הגדולים בעולם של אותם ימים. לקראת אולימפיאדת ברלין הצליח צמד האחים לשכנע את האצן האגדי ג'סי אוואנס להתחרות בזוג נעלי הספורט שלהם וניצחונו הפך אותם להצלחה מסחררת. מכאן החלו השניים למכור מאות אלפי זוגות של נעלי ספורט.
לא חסרות השערות ואגדות מדוע השניים רבו ונפרדו. כנראה זה קרה כשרודולף דאסלר חזר הביתה מהמלחמה. אדי, שניהל את "מפעל הנעליים של האחים דאסלר", כבר שלט בה ביד רמה וכנראה לא שיתף את אחיו בניהול.
השניים הסתכסכו ב-1948 ורודולף הקים חברה מתחרה, ממש מול המפעל שאחיו ניהל. לחברת הנעליים שלו קרא "רודה" ועם השנים הוא ישנה את שמה ל"פומה". אדי, לעומתו, ישנה את שמה של החברה המקורית ל"אדידס", חיבור בין שמו הפרטי "אדי" ותחילית שם המשפחה "דאסלר".
אז לא רק אדי ניהל חברת נעלי ספורט. בדיוק כמוהו עשה גם אחיו, רודולף דסלר, שייסד את חברת "פומה". כך העמידו את עצמם שני האחים המסוכסכים לתחרות עסקית ארוכת שנים.
לא תתפלאו לדעת שכל העיירה הבווארית והשלווה שלהם לקחה חלק במריבה והתפלגה לשניים. העובדים ובני משפחותיהם, בכל מפעל משני המפעלים, שמרו על נאמנות לצד שלהם. הם התחלקו לנאמנים לפומה ונאמנים לאדידס. הם אפילו שלחו את ילדיהם לבתי ספר נפרדים בעיירה החצויה, שתו בירה בברים נפרדים ולא פעם קרה שהורים אף נידו את ילדיהם שבחרו להינשא לבני זוג ממשפחות עובדי המפעל השני.
שני המפעלים הצליחו, אבל הדם הרע ממשיך לזרום בין שני האחים. הסכסוך ביניהם ארוך ומכוער. כדאי לזכור שבשנות ה-30 של המאה הקודמת היו שניהם חברים במפלגה הנאצית. וכך יוצא שעכשיו, כשהם יריבים מרים ושונאים זה את זה, הם מאשימים אחד את השני פומבית - כל אחד טוען על אחיו שהוא היה יותר נאצי ממנו.
לאדי, אגב, הייתה יותר בעיה מרודי. הוא הקפיד תמיד שיכנו אותו "אדי", כי השם המקורי שלו היה "אדולף", שם שכבר לא ממש עובר טוב בסביבה הגרמנית, לאור האדולף היטלר ההוא.
מכל מקום, את פריצת הדרך הגדולה הראשונה שלה עשתה אדידס בשנת 1954. זה היה בגביע העולם בכדורגל, כשנבחרת גרמניה בכדורגל זוכה בגביע, במשחקים בהם כל השחקנים נועלים נעלי אדידס. זו הייתה הזכייה הראשונה בגביע העולם, של קבוצה בה כל השחקנים נועלים נעליים של יצרן אחד ורק שלו.
אדידס גם תמכה באצן הדגול אמיל זטופק, מי שכונה "הקטר הצ'כי" וייזכר לעד כספורטאי דגול וכדמוקרט אמיץ ומעורר השראה. במהלך השנים, החברה תמשיך לשתף פעולה עם ספורטאים וכוכבים במוסיקה, לצד עבודה עם מעצבי אופנה רבים לעיצוב ויצירת מוצרים, סדרות ואוספים במהדורות מיוחדות.
במקביל פיתחה החברה גם מוצרים בתחומים וענפי ספורט אחרים, מכדורסל ועד סקייטבורד, מהנעלה ועד להלבשת לייף סטייל ועוד.
בתחילת המאה ה-21, שנים לאחר מות האחים המייסדים, קיימו לראשונה נציגי שתי ענקיות הספורט אירוע משותף, ערכו "סולחה" היסטורית, לחצו ידיים ואף קיימו משחק כדורגל משותף בעיירה בה נולדו ובה ממוקמות שתי החברות.
סיפורם של האחים דרסלר מבאווריה, שהקימו את חברת אדידס:
https://youtu.be/Nl0iGMkxwcc
מצגת וידאו עם סיפור האחים (עברית):
https://youtu.be/dMkI0p0gmGE
לוגו שלושת הפסים שבמקור בכלל נועדו לייצב את הנעליים:
https://youtu.be/hLJrnCmpvp4
אדידס עשו על אמיל זאטופק סרטון פרסומת ותמכו בו:
https://youtu.be/tE6wX5V_MGQ
כך אדידס מייצרת נעליים מפלסטיק ממוחזר:
https://youtu.be/pJBRqespiOA
ועוד מהסיפור על שני האחים שהקימו את שוק נעלי הספורט:
https://youtu.be/uPCMrllEfSQ?long=yes
מהו פוטש בית הבירה של היטלר?
פוטש בית הבירה (Beer Hall Putsch), או פוטש מרתף הבירה, היה הפיכה שניסו היטלר וחבריו הלאומנים לבצע בבאווריה, לקראת מה שקיוו שתהיה השתלטות על גרמניה כולה.
הפוטש הזה, מילה בגרמנית שפירושה "הפיכה", היה יריית הפתיחה של המהפכה הנאצית. זה היה האקט האלים הראשון של מי שעתיד להשתלט על גרמניה ולהפוך אותו לתליין הגדול בהיסטוריה ואת אירופה לבית המטבחיים שלו.
הכל מתחיל ב-8 בנובמבר 1923, ערב יום השנה החמישי לנפילת הרייך הקיסרי, כשאדולף היטלר וכנופייתו נכנסים לכינוס של מפלגת ימין יריבה ושלטת בבאווריה, שמתקיים בבית הבירה הגדול במרכז מינכן, ה"בירגרברויקלר".
החבורה הנאצית משתלטת על הכינוס. אחד המשתלטים ירה אל התקרה והפיהרר לעתיד הכריז: "המהפכה הלאומית החלה!" ומשכנע באיומי אקדח את שלישית המנהיגים בה לתמוך בה. זמן קצר לאחר מכן יוצאים היטלר ואנשיו מהמקום ומנסים לסייע להשלים את כיבטש המפקדה הצבאית שבעיר.
אבל העניינים מסתבכים וההפיכה לא מתרוממת. למחרת היטלר מנסה לתקן וצועד עם כמה אלפי חברי מפלגה מקווה עדיין להשתלט על גרמניה. אבל הוא נתקל בהתנגדות ובירי על אנשיו. הוא, גרינג ורבים נפצעים ו-13 נהרגים. הפוטש נכשל.
בעקבות הפוטש הכושל נשפט היטלר. אבל את השופטים למשפט בחר פקיד אוהד של הנאצים בממשל הבווארי. אלה היו שופטים לאומניים בעצמם והם אפשרו להיטלר להפוך את אולם בית המשפט לבמה בה הציג את רעיונותיו הלאומניים.
במקום לכפור בהאשמות נגדו, היטלר צייר את עצמו כפטריוט הרוצה להפיל את הממשלה הבוגדת. הסיקור העיתונאי של המשפט הלך והתגבר והביא את התועמלן והפוליטיקאי השולי מבאווריה לתודעה של כל אזרחי גרמניה. רבים במדינה "קנו" את רעיונותיו על מלחמתו ה"פטריוטית" כנגד הממשלה הדמוקרטית ששריה הם בוגדים...
לאחר שנגזרו עליו 5 שנות מאסר, היטלר נשלח לבית הכלא. אבל שופטיו דאגו להכניס לגזר הדין סעיף קטן ובו אפשרות לשחרור מוקדם, כבר לאחר חצי שנה, במידה והתנהגותו בכלא תהיה טובה.
גם המאסר עצמו לא היה מאסר רציני. להיפך. בחדרו שבכלא כתב הצורר הנאצי לעתיד את ספר השטנה שלו "מיין קאמף", אירח חברים ותכנן את צעדיו הבאים.
הפוטש הכושל, מסתבר בדיעבד, העלה אותו ואת רעיונותיו לליגה הלאומית. הוא הפך לשחקן מרכזי בפוליטיקה הגרמנית ובמסלול לא יאומן של תמימות מצד המנהיגות שנכנעת לו ואלימות מעורבת בציניות אין גבול, הוא יהפוך עשור אחר כך לשליט גרמניה ועשור נוסף אחרי כן למחריב אירופה וגרמניה בתוכה.
ה"בירגרברויקלר" שבכיכר רוזנהיימר, אותו מרתף בירה שבו החל הפוטש, כבר לא קיים. 16 שנים אחר כך נכשל בו ניסיון התנקשות בהיטלר.
המתעקשים לנשום את ההיסטוריה מעוררת החלחלה של הנאצים, יכולים להתנחם ולפנות אל בית בירה אחר, במרחק קצר משם. שם מצוי ה"הופברויהאוס", מקום המארח בכל ערב מאות גרמנים חובבי בירה.
כאן הציג היטלר בפברואר 1920 את מצע המפלגה הנציונל-סוציאליסטית, או בשמה המוכר היותר המפלגה הנאצית.
הנה סיפור הפוטש של בית הבירה, עם שחקנים:
https://youtu.be/r4a9MJg5CvA
הפרטים:
https://youtu.be/mTFerHrvm18
'פוטש מרתף הבירה' של הנאצים:
http://youtu.be/FpUA1Kbmaow
בהיסטוריה:
http://youtu.be/lbvMnFwe4lc
סיפור הפוטש הזה:
http://youtu.be/DvD8bbCiAVE
וסיפורו המלא של פוטש בית הבירה:
https://youtu.be/0-hDmm2itO0?long=yes
מהו פסטיבל האוקטוברפסט?
פסטיבל הבירה אוקטוברפסט (Oktoberfest) הוא פסטיבל הבירה של מינכן, פסטיבל בירה שנתי שהוא הגדול והמפורסם מסוגו בעולם.
הפסטיבל נערך בתחילת חודש אוקטובר בכל שנה ומושך אליו תיירים מכל העולם. הוא כולל אירועי שתייה גדולים, לצד הופעות ותהלוכות. לקראתו מקימים בכל שנה בעיר מינכן אוהלי בירה ענקיים.
פסטיבל הבירה של מינכן שימש השראה לפסטיבלי בירה רבים ברחבי העולם, המתקיימים גם הם בכל שנה.
הכניסה לפסטיבל אוקטובר היא חופשית. אין צורך לשלם דמי כניסה על מנת לבקר בפסטיבל וכל המצעדים והאירועים של הפסטיבל גם הם בחינם.
הפסטיבל נפתח בטקס קבוע. ראש עיריית מינכן מקיש בפטיש על חישוק החבית הראשונה ומכריז "אוצאפפט איז" (O'zapft is), כלומר "נפתחה החבית". לאחר מכן נורות 12 יריות חגיגיות ומתחילה הגשת הבירה באוהלים.
יום לפני הפתיחה מתקיים מצעד התלבושות והיורים (Trachten- und Schützenzug), בו צועדים אלפי אנשים בלבוש מסורתי בווארי, לדרהוזן (Lederhosen) לגברים ודירנדל (Dirndl) לנשים, לצד נגני מוסיקה, להקות יורים ועגלות מקושטות של מבשלות הבירה.
מעבר לבירה, הפסטיבל מציע עולם שלם של אוכל ובידור. בין המאכלים הפופולריים אפשר למצוא תרנגול צלוי (Hendl), פרצלים (Brezn), נקניקיות בוואריות, שוק חזיר צלוי (Schweinshaxe).
בשטח הפסטיבל פועל גם לונה פארק עצום, עם קרוסלות ורכבות הרים, חלקן בנות 100 שנה ויותר, כמו קרוסלת הקרינולינה (Krinoline).
#תולדות הפסטיבל
פסטיבל האוקטוברפסט (Oktoberfest) נולד ב-1810 במינכן, כחלק מחגיגות חתונה. הנסיך יורש העצר לודוויג, שהפך מאוחר יותר למלך לודוויג הראשון של בוואריה, נישא לנסיכה תרזה. תושבי העיר הוזמנו לחגוג על שדה גדול בשערי העיר. כחלק מהחגיגות נערך מירוץ סוסים. השדה קיבל את שמה של הנסיכה, תרזיינוויזה (Theresienwiese), עד היום הוא נושא את השם הזה.
מירוץ הסוסים כל כך הצליח שהחליטו לחזור עליו שנה לאחר מכן. כך נולד מנהג שחזר על עצמו מדי שנה. בהמשך התפתח הפסטיבל וכלל גם תערוכה חקלאית, שמתקיימת עד היום אחת לכמה שנים, כהד לתחילתו הכפרית.
מאז 1810 הפסטיבל לא התקיים ברציפות. הוא בוטל יותר מ-20 פעמים, בעיקר בשל מלחמות ומגיפות, בהן מגיפות כולרה במאה ה-19 ושתי מלחמות העולם. עם זאת, בכל פעם שחזר, הוא התרחב וגדל, עד שהפך מחגיגת חתונה מקומית לאחד האירועים התרבותיים המוכרים בעולם.
כיום האוקטוברפסט הוא הפסטיבל העממי הגדול בעולם. הוא נמשך כ-16 עד 18 ימים, בין חצי ספטמבר לראשון באוקטובר. מדי שנה מגיעים אליו כ-6 מיליון מבקרים, והם שותים יחד כ-7 מיליון ליטר בירה, המוגשת בכדים של ליטר אחד הקרויים מאסקרוג (Maßkrug). הבירה המיוחדת לאוקטוברפסט, הקרויה בירת ויזן (Wiesn Bier), חזקה מהבירה הרגילה ומכילה כ-6 אחוזי אלכוהול.
הנה סיפורו של פסטיבל הבירה אוקטוברפסט של מינכן:
https://youtu.be/WtA02cajCWE
אוהל ההופבראו בפסטיבל אוקטוברפסט במינכן:
https://youtu.be/fIfrAk5WdiY
וצריך להיזהר בפסטיבל הבירה הגדול בעולם:
https://youtu.be/9dT8PF5N_Uc
וחוויות מפסטיבל האוקטוברפסט:
https://youtu.be/Eom1s9LRKik?long=yes
בוואריה
בימינו תאגיד אדידס (Adidas) הוא ממותגי הספורט המפורסמים והגדולים ביותר בעולם. זהו תאגיד בגדי ונעלי ספורט שמוכר בלמעלה מ-160 מדינות וכולל כ-60 אלף עובדים בעולם כולו.
לוגו שלושת הפסים שלו הוא סמל שהיה לחלק מהמיתולוגיה של עולם הספורט ולאחד מסמלי ההיכר של הספורט העולמי ובפרט של נעלי ההתעמלות. אבל לידתו של הקונצרן הגרמני שונה בתכלית מהתדמית הנוצצת והמצליחה של התאגיד בימינו.
הכל החל במיזם של שני אחים ומריבה גדולה. אי-שם, בשנות ה-20 של המאה ה-20, החלו האחים לייצר את נעלי הספורט. הייצור היה ב... חדר הכביסה של בית אימם, בעיירה הגרמנית הקטנה הרצוגנאוראך. ממנו הם הקימו את המפעל לנעלי ספורט ושמו "נעלי דאסלר".
כבר מלתחילה היו הנעליים שלהם לסמל של מצוינות ומה שהחל כעסק משפחתי קטן, הפך לאחד המותגים הגדולים בעולם של אותם ימים. לקראת אולימפיאדת ברלין הצליח צמד האחים לשכנע את האצן האגדי ג'סי אוואנס להתחרות בזוג נעלי הספורט שלהם וניצחונו הפך אותם להצלחה מסחררת. מכאן החלו השניים למכור מאות אלפי זוגות של נעלי ספורט.
לא חסרות השערות ואגדות מדוע השניים רבו ונפרדו. כנראה זה קרה כשרודולף דאסלר חזר הביתה מהמלחמה. אדי, שניהל את "מפעל הנעליים של האחים דאסלר", כבר שלט בה ביד רמה וכנראה לא שיתף את אחיו בניהול.
השניים הסתכסכו ב-1948 ורודולף הקים חברה מתחרה, ממש מול המפעל שאחיו ניהל. לחברת הנעליים שלו קרא "רודה" ועם השנים הוא ישנה את שמה ל"פומה". אדי, לעומתו, ישנה את שמה של החברה המקורית ל"אדידס", חיבור בין שמו הפרטי "אדי" ותחילית שם המשפחה "דאסלר".
אז לא רק אדי ניהל חברת נעלי ספורט. בדיוק כמוהו עשה גם אחיו, רודולף דסלר, שייסד את חברת "פומה". כך העמידו את עצמם שני האחים המסוכסכים לתחרות עסקית ארוכת שנים.
לא תתפלאו לדעת שכל העיירה הבווארית והשלווה שלהם לקחה חלק במריבה והתפלגה לשניים. העובדים ובני משפחותיהם, בכל מפעל משני המפעלים, שמרו על נאמנות לצד שלהם. הם התחלקו לנאמנים לפומה ונאמנים לאדידס. הם אפילו שלחו את ילדיהם לבתי ספר נפרדים בעיירה החצויה, שתו בירה בברים נפרדים ולא פעם קרה שהורים אף נידו את ילדיהם שבחרו להינשא לבני זוג ממשפחות עובדי המפעל השני.
שני המפעלים הצליחו, אבל הדם הרע ממשיך לזרום בין שני האחים. הסכסוך ביניהם ארוך ומכוער. כדאי לזכור שבשנות ה-30 של המאה הקודמת היו שניהם חברים במפלגה הנאצית. וכך יוצא שעכשיו, כשהם יריבים מרים ושונאים זה את זה, הם מאשימים אחד את השני פומבית - כל אחד טוען על אחיו שהוא היה יותר נאצי ממנו.
לאדי, אגב, הייתה יותר בעיה מרודי. הוא הקפיד תמיד שיכנו אותו "אדי", כי השם המקורי שלו היה "אדולף", שם שכבר לא ממש עובר טוב בסביבה הגרמנית, לאור האדולף היטלר ההוא.
מכל מקום, את פריצת הדרך הגדולה הראשונה שלה עשתה אדידס בשנת 1954. זה היה בגביע העולם בכדורגל, כשנבחרת גרמניה בכדורגל זוכה בגביע, במשחקים בהם כל השחקנים נועלים נעלי אדידס. זו הייתה הזכייה הראשונה בגביע העולם, של קבוצה בה כל השחקנים נועלים נעליים של יצרן אחד ורק שלו.
אדידס גם תמכה באצן הדגול אמיל זטופק, מי שכונה "הקטר הצ'כי" וייזכר לעד כספורטאי דגול וכדמוקרט אמיץ ומעורר השראה. במהלך השנים, החברה תמשיך לשתף פעולה עם ספורטאים וכוכבים במוסיקה, לצד עבודה עם מעצבי אופנה רבים לעיצוב ויצירת מוצרים, סדרות ואוספים במהדורות מיוחדות.
במקביל פיתחה החברה גם מוצרים בתחומים וענפי ספורט אחרים, מכדורסל ועד סקייטבורד, מהנעלה ועד להלבשת לייף סטייל ועוד.
בתחילת המאה ה-21, שנים לאחר מות האחים המייסדים, קיימו לראשונה נציגי שתי ענקיות הספורט אירוע משותף, ערכו "סולחה" היסטורית, לחצו ידיים ואף קיימו משחק כדורגל משותף בעיירה בה נולדו ובה ממוקמות שתי החברות.
סיפורם של האחים דרסלר מבאווריה, שהקימו את חברת אדידס:
https://youtu.be/Nl0iGMkxwcc
מצגת וידאו עם סיפור האחים (עברית):
https://youtu.be/dMkI0p0gmGE
לוגו שלושת הפסים שבמקור בכלל נועדו לייצב את הנעליים:
https://youtu.be/hLJrnCmpvp4
אדידס עשו על אמיל זאטופק סרטון פרסומת ותמכו בו:
https://youtu.be/tE6wX5V_MGQ
כך אדידס מייצרת נעליים מפלסטיק ממוחזר:
https://youtu.be/pJBRqespiOA
ועוד מהסיפור על שני האחים שהקימו את שוק נעלי הספורט:
https://youtu.be/uPCMrllEfSQ?long=yes
פוטש בית הבירה (Beer Hall Putsch), או פוטש מרתף הבירה, היה הפיכה שניסו היטלר וחבריו הלאומנים לבצע בבאווריה, לקראת מה שקיוו שתהיה השתלטות על גרמניה כולה.
הפוטש הזה, מילה בגרמנית שפירושה "הפיכה", היה יריית הפתיחה של המהפכה הנאצית. זה היה האקט האלים הראשון של מי שעתיד להשתלט על גרמניה ולהפוך אותו לתליין הגדול בהיסטוריה ואת אירופה לבית המטבחיים שלו.
הכל מתחיל ב-8 בנובמבר 1923, ערב יום השנה החמישי לנפילת הרייך הקיסרי, כשאדולף היטלר וכנופייתו נכנסים לכינוס של מפלגת ימין יריבה ושלטת בבאווריה, שמתקיים בבית הבירה הגדול במרכז מינכן, ה"בירגרברויקלר".
החבורה הנאצית משתלטת על הכינוס. אחד המשתלטים ירה אל התקרה והפיהרר לעתיד הכריז: "המהפכה הלאומית החלה!" ומשכנע באיומי אקדח את שלישית המנהיגים בה לתמוך בה. זמן קצר לאחר מכן יוצאים היטלר ואנשיו מהמקום ומנסים לסייע להשלים את כיבטש המפקדה הצבאית שבעיר.
אבל העניינים מסתבכים וההפיכה לא מתרוממת. למחרת היטלר מנסה לתקן וצועד עם כמה אלפי חברי מפלגה מקווה עדיין להשתלט על גרמניה. אבל הוא נתקל בהתנגדות ובירי על אנשיו. הוא, גרינג ורבים נפצעים ו-13 נהרגים. הפוטש נכשל.
בעקבות הפוטש הכושל נשפט היטלר. אבל את השופטים למשפט בחר פקיד אוהד של הנאצים בממשל הבווארי. אלה היו שופטים לאומניים בעצמם והם אפשרו להיטלר להפוך את אולם בית המשפט לבמה בה הציג את רעיונותיו הלאומניים.
במקום לכפור בהאשמות נגדו, היטלר צייר את עצמו כפטריוט הרוצה להפיל את הממשלה הבוגדת. הסיקור העיתונאי של המשפט הלך והתגבר והביא את התועמלן והפוליטיקאי השולי מבאווריה לתודעה של כל אזרחי גרמניה. רבים במדינה "קנו" את רעיונותיו על מלחמתו ה"פטריוטית" כנגד הממשלה הדמוקרטית ששריה הם בוגדים...
לאחר שנגזרו עליו 5 שנות מאסר, היטלר נשלח לבית הכלא. אבל שופטיו דאגו להכניס לגזר הדין סעיף קטן ובו אפשרות לשחרור מוקדם, כבר לאחר חצי שנה, במידה והתנהגותו בכלא תהיה טובה.
גם המאסר עצמו לא היה מאסר רציני. להיפך. בחדרו שבכלא כתב הצורר הנאצי לעתיד את ספר השטנה שלו "מיין קאמף", אירח חברים ותכנן את צעדיו הבאים.
הפוטש הכושל, מסתבר בדיעבד, העלה אותו ואת רעיונותיו לליגה הלאומית. הוא הפך לשחקן מרכזי בפוליטיקה הגרמנית ובמסלול לא יאומן של תמימות מצד המנהיגות שנכנעת לו ואלימות מעורבת בציניות אין גבול, הוא יהפוך עשור אחר כך לשליט גרמניה ועשור נוסף אחרי כן למחריב אירופה וגרמניה בתוכה.
ה"בירגרברויקלר" שבכיכר רוזנהיימר, אותו מרתף בירה שבו החל הפוטש, כבר לא קיים. 16 שנים אחר כך נכשל בו ניסיון התנקשות בהיטלר.
המתעקשים לנשום את ההיסטוריה מעוררת החלחלה של הנאצים, יכולים להתנחם ולפנות אל בית בירה אחר, במרחק קצר משם. שם מצוי ה"הופברויהאוס", מקום המארח בכל ערב מאות גרמנים חובבי בירה.
כאן הציג היטלר בפברואר 1920 את מצע המפלגה הנציונל-סוציאליסטית, או בשמה המוכר היותר המפלגה הנאצית.
הנה סיפור הפוטש של בית הבירה, עם שחקנים:
https://youtu.be/r4a9MJg5CvA
הפרטים:
https://youtu.be/mTFerHrvm18
'פוטש מרתף הבירה' של הנאצים:
http://youtu.be/FpUA1Kbmaow
בהיסטוריה:
http://youtu.be/lbvMnFwe4lc
סיפור הפוטש הזה:
http://youtu.be/DvD8bbCiAVE
וסיפורו המלא של פוטש בית הבירה:
https://youtu.be/0-hDmm2itO0?long=yes
פסטיבל הבירה אוקטוברפסט (Oktoberfest) הוא פסטיבל הבירה של מינכן, פסטיבל בירה שנתי שהוא הגדול והמפורסם מסוגו בעולם.
הפסטיבל נערך בתחילת חודש אוקטובר בכל שנה ומושך אליו תיירים מכל העולם. הוא כולל אירועי שתייה גדולים, לצד הופעות ותהלוכות. לקראתו מקימים בכל שנה בעיר מינכן אוהלי בירה ענקיים.
פסטיבל הבירה של מינכן שימש השראה לפסטיבלי בירה רבים ברחבי העולם, המתקיימים גם הם בכל שנה.
הכניסה לפסטיבל אוקטובר היא חופשית. אין צורך לשלם דמי כניסה על מנת לבקר בפסטיבל וכל המצעדים והאירועים של הפסטיבל גם הם בחינם.
הפסטיבל נפתח בטקס קבוע. ראש עיריית מינכן מקיש בפטיש על חישוק החבית הראשונה ומכריז "אוצאפפט איז" (O'zapft is), כלומר "נפתחה החבית". לאחר מכן נורות 12 יריות חגיגיות ומתחילה הגשת הבירה באוהלים.
יום לפני הפתיחה מתקיים מצעד התלבושות והיורים (Trachten- und Schützenzug), בו צועדים אלפי אנשים בלבוש מסורתי בווארי, לדרהוזן (Lederhosen) לגברים ודירנדל (Dirndl) לנשים, לצד נגני מוסיקה, להקות יורים ועגלות מקושטות של מבשלות הבירה.
מעבר לבירה, הפסטיבל מציע עולם שלם של אוכל ובידור. בין המאכלים הפופולריים אפשר למצוא תרנגול צלוי (Hendl), פרצלים (Brezn), נקניקיות בוואריות, שוק חזיר צלוי (Schweinshaxe).
בשטח הפסטיבל פועל גם לונה פארק עצום, עם קרוסלות ורכבות הרים, חלקן בנות 100 שנה ויותר, כמו קרוסלת הקרינולינה (Krinoline).
#תולדות הפסטיבל
פסטיבל האוקטוברפסט (Oktoberfest) נולד ב-1810 במינכן, כחלק מחגיגות חתונה. הנסיך יורש העצר לודוויג, שהפך מאוחר יותר למלך לודוויג הראשון של בוואריה, נישא לנסיכה תרזה. תושבי העיר הוזמנו לחגוג על שדה גדול בשערי העיר. כחלק מהחגיגות נערך מירוץ סוסים. השדה קיבל את שמה של הנסיכה, תרזיינוויזה (Theresienwiese), עד היום הוא נושא את השם הזה.
מירוץ הסוסים כל כך הצליח שהחליטו לחזור עליו שנה לאחר מכן. כך נולד מנהג שחזר על עצמו מדי שנה. בהמשך התפתח הפסטיבל וכלל גם תערוכה חקלאית, שמתקיימת עד היום אחת לכמה שנים, כהד לתחילתו הכפרית.
מאז 1810 הפסטיבל לא התקיים ברציפות. הוא בוטל יותר מ-20 פעמים, בעיקר בשל מלחמות ומגיפות, בהן מגיפות כולרה במאה ה-19 ושתי מלחמות העולם. עם זאת, בכל פעם שחזר, הוא התרחב וגדל, עד שהפך מחגיגת חתונה מקומית לאחד האירועים התרבותיים המוכרים בעולם.
כיום האוקטוברפסט הוא הפסטיבל העממי הגדול בעולם. הוא נמשך כ-16 עד 18 ימים, בין חצי ספטמבר לראשון באוקטובר. מדי שנה מגיעים אליו כ-6 מיליון מבקרים, והם שותים יחד כ-7 מיליון ליטר בירה, המוגשת בכדים של ליטר אחד הקרויים מאסקרוג (Maßkrug). הבירה המיוחדת לאוקטוברפסט, הקרויה בירת ויזן (Wiesn Bier), חזקה מהבירה הרגילה ומכילה כ-6 אחוזי אלכוהול.
הנה סיפורו של פסטיבל הבירה אוקטוברפסט של מינכן:
https://youtu.be/WtA02cajCWE
אוהל ההופבראו בפסטיבל אוקטוברפסט במינכן:
https://youtu.be/fIfrAk5WdiY
וצריך להיזהר בפסטיבל הבירה הגדול בעולם:
https://youtu.be/9dT8PF5N_Uc
וחוויות מפסטיבל האוקטוברפסט:
https://youtu.be/Eom1s9LRKik?long=yes
