הבטטות, או "תפוחי אדמה מתוקים" (Sweet Potato) כמו שהם מכונים בשפות שונות, הם חלק מסיפור של ירק כתום ומתוק, המתפתח ב"עולם החדש" ומתפשט לכל העולם.

סיפורה של הבטטה, או "תפוח האדמה המתוק", כמו שקוראים לו באנגלית, מתחיל באמריקה הדרומית לפני כ-5,000 שנה, כשתרבויות עתיקות כמו המאיה והאינקה מגדלים אותה, הן כמזון, אך גם לצרכי אומנות וטקסי הפולחן שלהם.

המסע המדהים של הבטטה החל עוד לפני הגעת האירופאים לאמריקה, כשהפולינזים הקדומים לקחו אותה איתם במסעותיהם דרך האוקיינוס השקט. הם הגיעו איתה לאיים רחוקים כמו הוואי וניו זילנד, והפכו אותה למרכיב מרכזי בתזונתם. העדות המעניינת לכך היא המילה הפולינזית "קומרה" שדומה למילה "קומר" בשפת האמרה של דרום אמריקה.

מבחינה בוטנית, הבטטה היא למעשה צמח מטפס ממשפחת החבלבתיים. למרות המראה החיצוני הדומה ביניהם, היא שונה לחלוטין וללא קרבה ביולוגית לתפוח האדמה ואפילו לא שייכת לאותה משפחה או סוג שלו. צמח הבטטה הוא צמח חזק ורב-שנתי, שיכול לכסות שטחים נרחבים, ואפשר לגדל אותה בקלות יחסית גם בגינה הביתית.

כשהספרדים גילו את הבטטה בסוף המאה ה-15, קולומבוס הביא את הבטטות לספרד וממנה הן התפשטו לאירופה כולה. משם התפשטה הבטטה די מהר לאפריקה ואסיה. בסין היא אפילו הצילה חיים, כשהפכה למקור מזון חיוני באזור פוג'יאן שסבל מרעב בשנת 1594.

בארצות הברית, במיוחד בדרום, הבטטה עברה מסע חברתי מעניין - ממעדן יוקרתי היא הפכה במאה ה-19 למזון של עניים ומאז הייתה למרכיב קלאסי בארוחת חג ההודיה.

הערך התזונתי של הבטטה מרשים במיוחד. היא עשירה בסיבים תזונתיים, בטא-קרוטן, ויטמינים ומינרלים חיוניים. מעניין במיוחד שגם העלים והגבעולים שלה אכילים ובריאים, ומהווים תחליף מצוין לירקות עליים אחרים.

כיום, סין היא שמובילה את גידול הבטטות העולמי, כשבמקום השני ממוקמת מלאווי. הפופולריות של הבטטה ממשיכה לגדול - בזכות היותה מזון בריא, קל לגידול ומותאם היטב לאקלים חם.


הנה תולדות הבטטה:

https://youtu.be/1gL42hpWDNw


הכל על הבטטה:

https://youtu.be/AUllCwLx1Yk


וכך הבטטה שינתה את ההיסטוריה:

https://youtu.be/2-gJdpClkNU?long=yes