שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן הביצות ומי חיים בהן?
ביצה (Swamp), או בניקוד בִּצָּה, היא שטח טבעי בו מכוסה האדמה במים רדודים לאורך כל השנה.
קרקע הביצה רוויה במים עומדים או מים שנעים באיטיות רבה. לעומת אגמים עם מים רדודים יחסית, בביצות שעומקן לרוב פחות ממטר יש מעבר הדרגתי בין היבשה למים ולא פעם מעין איים של אזורים יבשים יותר.
להבדיל מחופי ים, אגמים ונהרות רבים, הנוטים להיות ברורים ומוצקים יחסית, במרבית סוגי הביצות יש מעבר הדרגתי בין המים ליבשה ודרגות משתנות של בוץ. מימי הביצה הם לרוב בגווני חום, הנובעים מריקבון של צמחים והיות המים עשירים במרכיב שנקרא טאנין.
הביצות נחשבות לסביבת מחיה חשובה ולאחת ממערכות הטבע המורכבות והחיוניות ביותר על פני כדור הארץ. בהיותן אזורים שבהם המים עומדים על פני הקרקע לאורך רוב השנה או נמצאים ממש מתחת לפני השטח, יוצרים סביבה רוויית לחות שמאפשרת חיים מיוחדים ומגוונים במיוחד.
העולם הביצתי כולל מספר סוגי סביבות שונים. הבולטים שבהם הם ביצות המתוקים כמו אלה שניתן למצוא באזור החולה (Hula Valley) בישראל, ביצות המלח הפזורות לאורך קווי החוף, ביצות הכבול (Peat Bogs) הנפוצות בסקנדינביה ובקנדה, ומנגרובים (Mangroves) הגדלים באזורים טרופיים חמים.
כל סוג של ביצה מתאפיין בתנאי מים ומלחות שונים המעצבים את קהילת החיים הייחודית שלו.
#מי חיים בביצות?
הביצות נחשבות לאחד מבתי הגידול הכי עשירים ומגוונים בטבע. בהיותן בית גידול למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, תרומתן למגוון הביולוגי היא אדירה.
בביצות חיים יצורים שהתאימו עצמם באופן מושלם לחיים במים רדודים. הבולטים בהם הם הדו-חיים, כמו צפרדעים וקרפדים המתרבים בבריכות הביצה, לעתים גם סלמנדרות וטריטונים.
בביצה חיים גם דגים שהם מזון עבור עופות מים כמו אנפות (Herons) ואנפות קטנות (Egrets) שצדות דגים בצורת ציד מאופיינת למקום, לצד סופיות, אגמיות, טבלנים, ברווזים, שקיטנים ועוד, כולם מוצאים בביצה מזון ומקום קינון. לעתים יש גם יונקים כגון היפופוטם, קפיברה ונוטריות וזוחלים כמו צבים, נחשים ואף תנינים.
יש גם מיקרואורגניזמים רבים בביצה ואת צמחי הביצה כמו סוף (Typha) וגומא (Cyperus) שפיתחו מערכות שורשים מיוחדות המאפשרות להם לחיות במים עומדים. באזורי המנגרובים גדלים עצים ייחודיים שהשורשים שלהם מסוגלים לסנן מלח מהמים.
#תרומת הביצות לטבע
הביצות מסייעות בוויסות מים ובהפחתת שטפונות. הן משמשות כמפעלי טיהור טבעיים וסופחי רעלים. הצמחים והחיידקים הייחודיים שחיים בהן מסוגלים לפרק זיהומים ולסנן מהמים חומרים מזיקים. מחקרים מראים שביצה אחת יכולה לטהר עד 30-50% מהחנקן והזרחן העודפים במים, חומרים שגורמים לפריחת אצות מזיקות בגופי מים אחרים.
התפקיד של הביצות בשימור המגוון הביולוגי הוא קריטי. הן משמשות כתחנות דלק לציפורים נודדות במסעותיהן הארוכים ברחבי העולם. מיליוני ציפורים עוצרות בביצות פעמיים בשנה כדי להתרענן ולהצטייד במזון לפני המשך המסע. בלי תחנות הדלק הללו, מסלולי הנדידה העולמיים יתמוטטו.
הביצות, המהוות מקלט למינים נדירים, פועלות גם כמעין חממה טבעית לגידול מינים חדשים. הבידוד הגיאוגרפי של ביצות רבות יוצר אפשרות להתפתחות מינים אנדמיים שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם. בביצות פלורידה נמצאו למשל יותר מ-30 מיני צמחים אנדמיים שלא קיימים בשום מקום אחר.
למרות החשיבות הרבה, הביצות נמצאות בסכנת הכחדה. בעולם נעלמו כבר יותר מ-50% מהביצות הטבעיות בגלל פיתוח עירוני, ייבוש לחקלאות וזיהום. אולם קיימת גם אנקדוטה מעודדת מארצות הברית: בשנות ה-90 הצליחו אקולוגים במסיסיפי לשקם ביצה של 50 דונם שהייתה מזוהמת במשך 30 שנה. תוך 5 שנים חזרו לאזור יותר מ-120 מיני בעלי חיים שלא נראו שם במשך עשרות שנים. ההבנה הגוברת של החשיבות הביולוגית שלהן מובילה כיום למאמצי שיקום וחידוש של ביצות ברחבי העולם.
הכירו ביצות בעולם בתגית "ביצות".
#סוגי ביצות
ביצות הן חיוניות לבריאות הפלנטה ומחולקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים: ביצות גומא, ביצות סוואנה (או ביצות עץ), ואוורגליידס. ההבדלים ביניהם מעניקים לכל סוג ביצה זהות אקולוגית משלה ותורמים לעושר המערכות האקולוגיות המימיות של כדור הארץ.
בעוד שהן חולקות מאפיינים משותפים, כל סוג מתאפיין בייחוד משלו:
ביצות גומא - נשלטות על ידי צמחים רכים הגדלים במים רדודים.
ביצות עץ או סוואנה - מאופיינות בצמחים עציים ומים עומדים או זורמים באיטיות, שלעיתים עמוקים יותר.
אוורגליידס - נחשבות למערכת ביצתית ייחודית של עשב גבוה ומים זורמים לאט. יש כאלה רק בשני מקומות בעולם.
הנה ביצת המים:
https://youtu.be/_cWaSyib1XA
איך הביצות נוצרות?
https://youtu.be/Nr3F94SZbKI
החיים באגמון החולה:
https://youtu.be/M3j5z7Rh1VE
הביצות של צפון קרוליינה:
https://youtu.be/WtpJTnBmPw0
לילדים - בעלי החיים של הביצה:
https://youtu.be/C3RJn15XDSY
ההבדלים בין ביצות גומא לביצות עצים או סוואנה:
https://youtu.be/Bst1ywLRIbY
ויש כמה סוגי ביצות:
https://youtu.be/GOz1mD3LOiU
כמה שוקל היפופוטם והאם הוא טורף?
היפופוטם (Hippopotamus), הנקרא בעברית גם "בהמות" או "סוס יאור", הוא יונק שמנמן במיוחד שחי בנהרות ובאגמים באפריקה.
הוא יכול להגיע למשקל של עד כ-3 טון. זוהי החיה השלישית בגודלה על פני היבשה: רק פיל וקרנף גדולים ממנו. אבל אל תתנו למראה המגושם שלו להטעות אתכם. ההיפופוטם מסוגל להשיג אדם בריצה בקלות יחסית. בשביל ריצה מהירה צריך יהיה כנראה להרגיז אותו מאוד, אבל אם ייצא לרדוף אחרי אריה, קרנף או אפילו היפופוטם אחר, זה יקרה ובגדול.
ולא רק זה. לאחרונה (2024) גילו חוקרים בריטים שכשהוא רץ במהירות גבוהה, הההיפופוטם יכול להרים את ארבע הרגליים שלו לאוויר. זו תופעה נדירה לבעלי חיים כה כבדים וככל הידוע זו פעם ראשונה שאיתרו, באמצעות צילום, שבעל חיים השוקל כל כך הרבה מצליח בזה.
במהלך היום נוהג ההיפופוטם לקרר את גופו באמצעות שהייה במים או בבוץ עם העדר שלו. בשעות בין הערביים, כשפחות חם בחוץ, הוא מגיח מן המים על מנת ללחך עשב. כך הוא אוכל ואוכל, לאורך כל הלילה, כשבבוקר חוזר ההיפופוטם למים.
מצד שני, ההיפופוטם, למרות שהוא נע בקלות במים, לא ממש יכול לשחות. הוא רק יכול לגלוש על ידי דחיפה של עצמו, כשהוא נשען על עצמים שונים במים.
שימו לב, אולי ההיפופוטמים נראים חמודים, אבל למען האמת הם נחשבים לאחת החיות המסוכנות והתוקפניות ביותר באפריקה. אם אי-פעם תראו אחד כזה, עדיף יהיה לשמור ממנו מרחק.
הנה ההיפופוטמים בספארי (עברית):
https://youtu.be/QRx5BcRFRuU
סרטון קצר על היפופוטמים:
https://www.youtube.com/watch?v=0iYx5q5CudI
דיווח על אדם ששרד מרדף ע"י היפופוטם:
https://www.youtube.com/watch?v=jLwVX7_sfXY
ובואו לפגוש את פיונה, גורת היפופוטם חמודה:
https://www.youtube.com/watch?v=ic1wQjiKOa8
מהן ביצות הרוחות?
ב"ביצת מנצ'אק" (Manchac Bayou Swamp) שבלואיזיאנה בארצות הברית יש אווירה מסתורית ומאיימת.
זו אולי הסיבה שבמימי הביצות הללו שטים לא מעט תיירים שהגיעו מניו אורלינס, בסירות המפלסות את דרכן דרך הביצות.
לאור לפידים, כשהן מוקפות בעצים דמויי אדם, ברושים עתיקים המכוסים באזוב ונראים כרוחות מאיימות ומפחידות בלילה והרבה תנינים מפחידים במרחק נגיעה, מה שעושה את העניין מאיים הרבה יותר, חווים התיירים ריגוש והתרגשות, מעט פחד וכמות יפה של מסתורין.
המדריכים מספרים על התרבות הקייג'ונית המקומית וקושרים אגדות על הביצה הזו שכחלק מביצות לואיזיאנה נקראת גם "ביצות מנצ'אק".
השילוב בין המסתורי והמפחיד, הוא זה שעושה כאן את החוויה. כמו רכבת הרים בלונה פארק או קפיצות באנג'י מפחידות, רבים מוכנים לשלם לא מעט כסף כדי לחוות את הפחד המבוקר הזה בביצות לואיזיאנה, שמתלווה לחוויות ואגדות מפחידות שמספרים להם, אבל כשהם יודעים שלא יאונה להם כל רע.
הנה השיט בביצות הרוחות של מנצ'אק. לנו הוא נראה בעיקר משעמם:
http://youtu.be/CJ9VFWJAAgg
וחלק מסרטון שמנסה להסביר את סיפורה של ג'ולי בראון, רוח שמקומה בביצות האלה:
http://youtu.be/tEnhGu3l4dQ
כיצד חיים הדו-חיים?
משפחת הדו-חיים (Amphibian) הם בעלי חיים בעלי שתי צורות חיים, גם ביבשה וגם במים, ומכאן שמם (דו פירושו שניים).
יש בעולם אלפי מינים של דו-חיים כדוגמת סלמנדרות, צפרדעים, טרטון, וקרפדה. אם לדייק, חיים בעולם כיום כ-6,000 מינים של דו חיים, מהם יש כמעט 4,000 מיני דו-חיים חסרי זנב כמו הצפרדע והקרפדה. אגב, אחד מכל שלושה מינים של דו חיים מצוי בסכנת הכחדה.
לדו החיים יש סוג של ריר על גופם, שמאפיין אותם. הם מפרישים את הריר הזה על-גבי עורם, והוא שומר על הלחות של העור. אגב, הריר הזה מכיל לא פעם חומרי רעל שמשמשים להם להגנה.
בתחילת חייהם, הם חיים כצעירים במים, ממש כמו דגים. את החמצן הם נושמים כמו דגים, באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. כשהוא צעיר, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. מכיוון שאינו מסוגל לנשום חמצן מהאוויר - הוא פשוט ייחנק.
רק לאחר הגלגול, כשהוא מתבגר, משתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ ורק אז הוא עולה אל היבשה.
בעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונות מהבוגרים ורק בהמשך עוברים גלגול. זוחלים שונים כמו צב או תנין חיים גם ביבשה וגם במים, אך אינם דו-חיים. אנו יודעים זאת כי הצעירים דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים, בעוד שאצל הדו-חיים הם שונים. הם נולדים כגלגול שאחר-כך ישתנה לחלוטין ויקבל צורה של בוגר.
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:
https://youtu.be/6MGL3yTw0c4
והצפרדע - אולי החבר המוכר ביותר בעולם הדו-חיים:
https://youtu.be/oMFxQsaT274
מהם הצפרדעים הדו-חיים?
הם היו כאן עוד לפני הדינוזאורים, אבל היום חלק גדול ממיני הצפרדעים (Frogs) בעולם הם בסכנת הכחדה. מכיוון שהן חיות גם במים וגם ביבשה, הצפרדעים שייכות למשפחת הדו-חיים.
הצפרדע נחשבת לדו-חיים מכיוון שהיא חיה גם במים וגם ביבשה, אבל היא תמיד חייבת לחות על גופה, בכדי לחיות ולהמשיך להתקיים.
כמו כל הדו-חיים, הצפרדעים נולדים כראשנים, יצורים זעירים ובעלי ראש וגוף. בתקופה זו הם יוכלו לחיות רק במים. רק אחרי חודש וחצי עד חודשיים, יעבור הראשן גלגול ויהפוך לצפרדע בוגרת. הזנב ייעלם, יגדלו לו הגפיים (אצלנו היו קוראים להם ידיים ורגליים) והלשון תתארך לאורך של 1/3 מאורך גוף הצפרדע ותשמש לציד מזון. אז הוא גם יוכל לראשונה לחיות על היבשה.
זו הסיבה שצפרדעים הולכים ונכחדים (מתורגם):
https://youtu.be/NvP6j4Dj0VA
עולמם של הצפרדעים:
http://youtu.be/oMFxQsaT274
הלשון הארוכה והמעולה שלהם לציד:
https://youtu.be/hFei1BMFXw0
מחזור החיים של הצפרדעים:
http://youtu.be/_YCpfzl0B4M
למה טבלן מצויץ מגדל את גוזלו על הגב?
טבלן מצויץ (Great crested grebe) הוא אחד העופות המלהיבים שיש. זהו עוף מים ממשפחת הטבלניים, שחי בנהרות, נחלים, מאגרי מים, ימים או אגמים.
מדובר באחת מציפורי המים האלגנטיות שיש. יש לו גוף דמוי סירה, רגלים קבועות ומותאמות לשחיה וצלילה וקרומי שחייה גדולים.
גם אצל הטבלן המצויץ, כמו אצל שאר הטבלניים, לבוש החורף והקיץ משתנים. בלבוש הקיץ שלו משחירה כיפת הראש ומתרחבות ומתארכות לכיוון העורף הציציות שבאזור צידי הראש. מסביב לצוואר שלו מתפתח צווארון בגווני זהוב-חלודה.
צבעיו משתנים לקראת עונת הקינון ועימם מבצעים בני הזוג את ריקודי החיזור הנפלאים שלהם. הסינכרון בין הזכר והנקבה, במהלך הריקוד, מסייע להם בזיהוי ההתאמה ביניהם.
גם ההורות של הטבלן המצויץ היא משהו מיוחד. בתחילה מגדלים הזכר והנקבה את גוזליהם ביחד. אחד שומר על הגוזלים, כשהשני יוצא לצוד ולהביא לכולם. אחרי מספר שבועות כאלו, כשהגוזלים גדלים מעט, בני הזוג מתפצלים וכל אחד מהם שומר על אחד מגוזליו.
כמו טבלנים אחרים, גם הטבלן המצויץ מגדל את הגוזלים שלו על גבו, כשהוא שוחה בדומה לברווזים. את צאצאיהם מגדלים ההורים על גבם, כשהם משייטים על פני המים. תוך כדי כך הם גם מלמדים אותם לשחות.
המיוחד והייחודי בטבלנים המצוייצים זה שהם מסוגלים לצלול אל תוך המים, כדי לצוד סרטנים, חסרי חוליות מימיים ודגים, כשהגוזל שלהם על גבם. כך לומד הצאצא הצעיר באמת, כיצד צדים בעומק המים.
הנה טבלן מצויץ מגדל את הגוזלים על גבו ועל המים:
https://youtu.be/nSRVfgXPQf0
כך הגוזל מטפס אל גב אביו:
https://youtu.be/jW7bFpaBSWc
ריקוד החיזור המסונכרן של הזוג מראה להם האם הם מתאימים:
https://youtu.be/06OSZMF-8NU
ועוד ריקוד חיזור:
https://youtu.be/L7-JDRubBok
לאיזה צב יש צינור נשימה?
לשוכני המים שאין להם זימים, היכולת לנשום אוויר היא משימה חשובה ולא פשוטה. קיימים צבי ביצות רכים שמצוידים בשנורקל, מעין צינור אוויר או חדק קטנטן, מוארך ומחודד, שמאפשר להם לנשום אוויר כשהם מתחת לפני המים, מבלי להתגלות.
הצב הרך הוא צב מים גדול שחי בסביבה של מים מתוקים. באורך של יותר ממטר ושריון של כמעט מטר, הצב הזה מגיע גם למשקל של כ-50 קילוגרם.
הנה צב החדק הרך מקרוב:
https://youtu.be/7T-xOwps4Cs
הצב הרך הסיני בסביבת המחיה שלו:
https://youtu.be/b7_3SRO-GzU
צב רך סיני עם חדק:
https://youtu.be/qtAJLfK9DIA
והמראה החייזרי של הצב הרך הצעיר:
https://youtu.be/UP78_LC4oa0
איך עופות מים כמו אווזים וברווזים שוחים?
לאווז (Goose) שמגעגע בקול יש בכפות רגליו קרומי שחייה, ההופכים את הרגליים למשוטים יעילים. עוד יותר ייעול מקנה להם המיקום בחלקו האחורי של הגוף, כמו בירכתיים שבהם ממוקמים גם מדחפי אוניות וספינות.
גם לברווז יש קרומים כאלה ברגליו וגם הוא מגעגע ומתקדם כך במים. אולי בגלל זה אנחנו קצת מתבלבלים ביניהם לפעמים. עופות נוספים שיש להם בכפות רגליהם קרומי שחיה כאלו הם ברבורים ושחפים.
כך מאפשרות רגלי המשוט לעופות המים תנועה חלקה בתוך המים. בעזרתם הם שוחים במים ומתקדמים קדימה. על פני היבשה, אגב, הן קצת פחות יעילות, מה שגורם לעופות הללו להתנדנד בהליכה, מצד לצד.
הנה אווזים צעירים בשיעור שחייה:
http://youtu.be/i7XH3YXvaHg
האווז שוחה:
http://youtu.be/0WJJpL-nRg4
ואווזים נאמנים ששבים כל יום לבקר אצל מי שהצילו אותם:
https://youtu.be/2fU4WF40W74
מהו גלגול אצל הדו-חיים?
למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".
איך מתנהל הגלגול הזה?
בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.
ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.
רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.
מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.
אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.
איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:
https://youtu.be/1y6614FsC4I
הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:
https://youtu.be/7NhA9SHunKs
הסבר באנגלית של המטמורפוזה:
https://youtu.be/rJOOxlFs9Is
ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/wyUWl272b20
ביצה (Swamp), או בניקוד בִּצָּה, היא שטח טבעי בו מכוסה האדמה במים רדודים לאורך כל השנה.
קרקע הביצה רוויה במים עומדים או מים שנעים באיטיות רבה. לעומת אגמים עם מים רדודים יחסית, בביצות שעומקן לרוב פחות ממטר יש מעבר הדרגתי בין היבשה למים ולא פעם מעין איים של אזורים יבשים יותר.
להבדיל מחופי ים, אגמים ונהרות רבים, הנוטים להיות ברורים ומוצקים יחסית, במרבית סוגי הביצות יש מעבר הדרגתי בין המים ליבשה ודרגות משתנות של בוץ. מימי הביצה הם לרוב בגווני חום, הנובעים מריקבון של צמחים והיות המים עשירים במרכיב שנקרא טאנין.
הביצות נחשבות לסביבת מחיה חשובה ולאחת ממערכות הטבע המורכבות והחיוניות ביותר על פני כדור הארץ. בהיותן אזורים שבהם המים עומדים על פני הקרקע לאורך רוב השנה או נמצאים ממש מתחת לפני השטח, יוצרים סביבה רוויית לחות שמאפשרת חיים מיוחדים ומגוונים במיוחד.
העולם הביצתי כולל מספר סוגי סביבות שונים. הבולטים שבהם הם ביצות המתוקים כמו אלה שניתן למצוא באזור החולה (Hula Valley) בישראל, ביצות המלח הפזורות לאורך קווי החוף, ביצות הכבול (Peat Bogs) הנפוצות בסקנדינביה ובקנדה, ומנגרובים (Mangroves) הגדלים באזורים טרופיים חמים.
כל סוג של ביצה מתאפיין בתנאי מים ומלחות שונים המעצבים את קהילת החיים הייחודית שלו.
#מי חיים בביצות?
הביצות נחשבות לאחד מבתי הגידול הכי עשירים ומגוונים בטבע. בהיותן בית גידול למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, תרומתן למגוון הביולוגי היא אדירה.
בביצות חיים יצורים שהתאימו עצמם באופן מושלם לחיים במים רדודים. הבולטים בהם הם הדו-חיים, כמו צפרדעים וקרפדים המתרבים בבריכות הביצה, לעתים גם סלמנדרות וטריטונים.
בביצה חיים גם דגים שהם מזון עבור עופות מים כמו אנפות (Herons) ואנפות קטנות (Egrets) שצדות דגים בצורת ציד מאופיינת למקום, לצד סופיות, אגמיות, טבלנים, ברווזים, שקיטנים ועוד, כולם מוצאים בביצה מזון ומקום קינון. לעתים יש גם יונקים כגון היפופוטם, קפיברה ונוטריות וזוחלים כמו צבים, נחשים ואף תנינים.
יש גם מיקרואורגניזמים רבים בביצה ואת צמחי הביצה כמו סוף (Typha) וגומא (Cyperus) שפיתחו מערכות שורשים מיוחדות המאפשרות להם לחיות במים עומדים. באזורי המנגרובים גדלים עצים ייחודיים שהשורשים שלהם מסוגלים לסנן מלח מהמים.
#תרומת הביצות לטבע
הביצות מסייעות בוויסות מים ובהפחתת שטפונות. הן משמשות כמפעלי טיהור טבעיים וסופחי רעלים. הצמחים והחיידקים הייחודיים שחיים בהן מסוגלים לפרק זיהומים ולסנן מהמים חומרים מזיקים. מחקרים מראים שביצה אחת יכולה לטהר עד 30-50% מהחנקן והזרחן העודפים במים, חומרים שגורמים לפריחת אצות מזיקות בגופי מים אחרים.
התפקיד של הביצות בשימור המגוון הביולוגי הוא קריטי. הן משמשות כתחנות דלק לציפורים נודדות במסעותיהן הארוכים ברחבי העולם. מיליוני ציפורים עוצרות בביצות פעמיים בשנה כדי להתרענן ולהצטייד במזון לפני המשך המסע. בלי תחנות הדלק הללו, מסלולי הנדידה העולמיים יתמוטטו.
הביצות, המהוות מקלט למינים נדירים, פועלות גם כמעין חממה טבעית לגידול מינים חדשים. הבידוד הגיאוגרפי של ביצות רבות יוצר אפשרות להתפתחות מינים אנדמיים שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם. בביצות פלורידה נמצאו למשל יותר מ-30 מיני צמחים אנדמיים שלא קיימים בשום מקום אחר.
למרות החשיבות הרבה, הביצות נמצאות בסכנת הכחדה. בעולם נעלמו כבר יותר מ-50% מהביצות הטבעיות בגלל פיתוח עירוני, ייבוש לחקלאות וזיהום. אולם קיימת גם אנקדוטה מעודדת מארצות הברית: בשנות ה-90 הצליחו אקולוגים במסיסיפי לשקם ביצה של 50 דונם שהייתה מזוהמת במשך 30 שנה. תוך 5 שנים חזרו לאזור יותר מ-120 מיני בעלי חיים שלא נראו שם במשך עשרות שנים. ההבנה הגוברת של החשיבות הביולוגית שלהן מובילה כיום למאמצי שיקום וחידוש של ביצות ברחבי העולם.
הכירו ביצות בעולם בתגית "ביצות".
#סוגי ביצות
ביצות הן חיוניות לבריאות הפלנטה ומחולקות בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים: ביצות גומא, ביצות סוואנה (או ביצות עץ), ואוורגליידס. ההבדלים ביניהם מעניקים לכל סוג ביצה זהות אקולוגית משלה ותורמים לעושר המערכות האקולוגיות המימיות של כדור הארץ.
בעוד שהן חולקות מאפיינים משותפים, כל סוג מתאפיין בייחוד משלו:
ביצות גומא - נשלטות על ידי צמחים רכים הגדלים במים רדודים.
ביצות עץ או סוואנה - מאופיינות בצמחים עציים ומים עומדים או זורמים באיטיות, שלעיתים עמוקים יותר.
אוורגליידס - נחשבות למערכת ביצתית ייחודית של עשב גבוה ומים זורמים לאט. יש כאלה רק בשני מקומות בעולם.
הנה ביצת המים:
https://youtu.be/_cWaSyib1XA
איך הביצות נוצרות?
https://youtu.be/Nr3F94SZbKI
החיים באגמון החולה:
https://youtu.be/M3j5z7Rh1VE
הביצות של צפון קרוליינה:
https://youtu.be/WtpJTnBmPw0
לילדים - בעלי החיים של הביצה:
https://youtu.be/C3RJn15XDSY
ההבדלים בין ביצות גומא לביצות עצים או סוואנה:
https://youtu.be/Bst1ywLRIbY
ויש כמה סוגי ביצות:
https://youtu.be/GOz1mD3LOiU
היפופוטם (Hippopotamus), הנקרא בעברית גם "בהמות" או "סוס יאור", הוא יונק שמנמן במיוחד שחי בנהרות ובאגמים באפריקה.
הוא יכול להגיע למשקל של עד כ-3 טון. זוהי החיה השלישית בגודלה על פני היבשה: רק פיל וקרנף גדולים ממנו. אבל אל תתנו למראה המגושם שלו להטעות אתכם. ההיפופוטם מסוגל להשיג אדם בריצה בקלות יחסית. בשביל ריצה מהירה צריך יהיה כנראה להרגיז אותו מאוד, אבל אם ייצא לרדוף אחרי אריה, קרנף או אפילו היפופוטם אחר, זה יקרה ובגדול.
ולא רק זה. לאחרונה (2024) גילו חוקרים בריטים שכשהוא רץ במהירות גבוהה, הההיפופוטם יכול להרים את ארבע הרגליים שלו לאוויר. זו תופעה נדירה לבעלי חיים כה כבדים וככל הידוע זו פעם ראשונה שאיתרו, באמצעות צילום, שבעל חיים השוקל כל כך הרבה מצליח בזה.
במהלך היום נוהג ההיפופוטם לקרר את גופו באמצעות שהייה במים או בבוץ עם העדר שלו. בשעות בין הערביים, כשפחות חם בחוץ, הוא מגיח מן המים על מנת ללחך עשב. כך הוא אוכל ואוכל, לאורך כל הלילה, כשבבוקר חוזר ההיפופוטם למים.
מצד שני, ההיפופוטם, למרות שהוא נע בקלות במים, לא ממש יכול לשחות. הוא רק יכול לגלוש על ידי דחיפה של עצמו, כשהוא נשען על עצמים שונים במים.
שימו לב, אולי ההיפופוטמים נראים חמודים, אבל למען האמת הם נחשבים לאחת החיות המסוכנות והתוקפניות ביותר באפריקה. אם אי-פעם תראו אחד כזה, עדיף יהיה לשמור ממנו מרחק.
הנה ההיפופוטמים בספארי (עברית):
https://youtu.be/QRx5BcRFRuU
סרטון קצר על היפופוטמים:
https://www.youtube.com/watch?v=0iYx5q5CudI
דיווח על אדם ששרד מרדף ע"י היפופוטם:
https://www.youtube.com/watch?v=jLwVX7_sfXY
ובואו לפגוש את פיונה, גורת היפופוטם חמודה:
https://www.youtube.com/watch?v=ic1wQjiKOa8
ב"ביצת מנצ'אק" (Manchac Bayou Swamp) שבלואיזיאנה בארצות הברית יש אווירה מסתורית ומאיימת.
זו אולי הסיבה שבמימי הביצות הללו שטים לא מעט תיירים שהגיעו מניו אורלינס, בסירות המפלסות את דרכן דרך הביצות.
לאור לפידים, כשהן מוקפות בעצים דמויי אדם, ברושים עתיקים המכוסים באזוב ונראים כרוחות מאיימות ומפחידות בלילה והרבה תנינים מפחידים במרחק נגיעה, מה שעושה את העניין מאיים הרבה יותר, חווים התיירים ריגוש והתרגשות, מעט פחד וכמות יפה של מסתורין.
המדריכים מספרים על התרבות הקייג'ונית המקומית וקושרים אגדות על הביצה הזו שכחלק מביצות לואיזיאנה נקראת גם "ביצות מנצ'אק".
השילוב בין המסתורי והמפחיד, הוא זה שעושה כאן את החוויה. כמו רכבת הרים בלונה פארק או קפיצות באנג'י מפחידות, רבים מוכנים לשלם לא מעט כסף כדי לחוות את הפחד המבוקר הזה בביצות לואיזיאנה, שמתלווה לחוויות ואגדות מפחידות שמספרים להם, אבל כשהם יודעים שלא יאונה להם כל רע.
הנה השיט בביצות הרוחות של מנצ'אק. לנו הוא נראה בעיקר משעמם:
http://youtu.be/CJ9VFWJAAgg
וחלק מסרטון שמנסה להסביר את סיפורה של ג'ולי בראון, רוח שמקומה בביצות האלה:
http://youtu.be/tEnhGu3l4dQ
משפחת הדו-חיים (Amphibian) הם בעלי חיים בעלי שתי צורות חיים, גם ביבשה וגם במים, ומכאן שמם (דו פירושו שניים).
יש בעולם אלפי מינים של דו-חיים כדוגמת סלמנדרות, צפרדעים, טרטון, וקרפדה. אם לדייק, חיים בעולם כיום כ-6,000 מינים של דו חיים, מהם יש כמעט 4,000 מיני דו-חיים חסרי זנב כמו הצפרדע והקרפדה. אגב, אחד מכל שלושה מינים של דו חיים מצוי בסכנת הכחדה.
לדו החיים יש סוג של ריר על גופם, שמאפיין אותם. הם מפרישים את הריר הזה על-גבי עורם, והוא שומר על הלחות של העור. אגב, הריר הזה מכיל לא פעם חומרי רעל שמשמשים להם להגנה.
בתחילת חייהם, הם חיים כצעירים במים, ממש כמו דגים. את החמצן הם נושמים כמו דגים, באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. כשהוא צעיר, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. מכיוון שאינו מסוגל לנשום חמצן מהאוויר - הוא פשוט ייחנק.
רק לאחר הגלגול, כשהוא מתבגר, משתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ ורק אז הוא עולה אל היבשה.
בעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונות מהבוגרים ורק בהמשך עוברים גלגול. זוחלים שונים כמו צב או תנין חיים גם ביבשה וגם במים, אך אינם דו-חיים. אנו יודעים זאת כי הצעירים דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים, בעוד שאצל הדו-חיים הם שונים. הם נולדים כגלגול שאחר-כך ישתנה לחלוטין ויקבל צורה של בוגר.
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:
https://youtu.be/6MGL3yTw0c4
והצפרדע - אולי החבר המוכר ביותר בעולם הדו-חיים:
https://youtu.be/oMFxQsaT274
ביצות
הם היו כאן עוד לפני הדינוזאורים, אבל היום חלק גדול ממיני הצפרדעים (Frogs) בעולם הם בסכנת הכחדה. מכיוון שהן חיות גם במים וגם ביבשה, הצפרדעים שייכות למשפחת הדו-חיים.
הצפרדע נחשבת לדו-חיים מכיוון שהיא חיה גם במים וגם ביבשה, אבל היא תמיד חייבת לחות על גופה, בכדי לחיות ולהמשיך להתקיים.
כמו כל הדו-חיים, הצפרדעים נולדים כראשנים, יצורים זעירים ובעלי ראש וגוף. בתקופה זו הם יוכלו לחיות רק במים. רק אחרי חודש וחצי עד חודשיים, יעבור הראשן גלגול ויהפוך לצפרדע בוגרת. הזנב ייעלם, יגדלו לו הגפיים (אצלנו היו קוראים להם ידיים ורגליים) והלשון תתארך לאורך של 1/3 מאורך גוף הצפרדע ותשמש לציד מזון. אז הוא גם יוכל לראשונה לחיות על היבשה.
זו הסיבה שצפרדעים הולכים ונכחדים (מתורגם):
https://youtu.be/NvP6j4Dj0VA
עולמם של הצפרדעים:
http://youtu.be/oMFxQsaT274
הלשון הארוכה והמעולה שלהם לציד:
https://youtu.be/hFei1BMFXw0
מחזור החיים של הצפרדעים:
http://youtu.be/_YCpfzl0B4M
טבלן מצויץ (Great crested grebe) הוא אחד העופות המלהיבים שיש. זהו עוף מים ממשפחת הטבלניים, שחי בנהרות, נחלים, מאגרי מים, ימים או אגמים.
מדובר באחת מציפורי המים האלגנטיות שיש. יש לו גוף דמוי סירה, רגלים קבועות ומותאמות לשחיה וצלילה וקרומי שחייה גדולים.
גם אצל הטבלן המצויץ, כמו אצל שאר הטבלניים, לבוש החורף והקיץ משתנים. בלבוש הקיץ שלו משחירה כיפת הראש ומתרחבות ומתארכות לכיוון העורף הציציות שבאזור צידי הראש. מסביב לצוואר שלו מתפתח צווארון בגווני זהוב-חלודה.
צבעיו משתנים לקראת עונת הקינון ועימם מבצעים בני הזוג את ריקודי החיזור הנפלאים שלהם. הסינכרון בין הזכר והנקבה, במהלך הריקוד, מסייע להם בזיהוי ההתאמה ביניהם.
גם ההורות של הטבלן המצויץ היא משהו מיוחד. בתחילה מגדלים הזכר והנקבה את גוזליהם ביחד. אחד שומר על הגוזלים, כשהשני יוצא לצוד ולהביא לכולם. אחרי מספר שבועות כאלו, כשהגוזלים גדלים מעט, בני הזוג מתפצלים וכל אחד מהם שומר על אחד מגוזליו.
כמו טבלנים אחרים, גם הטבלן המצויץ מגדל את הגוזלים שלו על גבו, כשהוא שוחה בדומה לברווזים. את צאצאיהם מגדלים ההורים על גבם, כשהם משייטים על פני המים. תוך כדי כך הם גם מלמדים אותם לשחות.
המיוחד והייחודי בטבלנים המצוייצים זה שהם מסוגלים לצלול אל תוך המים, כדי לצוד סרטנים, חסרי חוליות מימיים ודגים, כשהגוזל שלהם על גבם. כך לומד הצאצא הצעיר באמת, כיצד צדים בעומק המים.
הנה טבלן מצויץ מגדל את הגוזלים על גבו ועל המים:
https://youtu.be/nSRVfgXPQf0
כך הגוזל מטפס אל גב אביו:
https://youtu.be/jW7bFpaBSWc
ריקוד החיזור המסונכרן של הזוג מראה להם האם הם מתאימים:
https://youtu.be/06OSZMF-8NU
ועוד ריקוד חיזור:
https://youtu.be/L7-JDRubBok
לשוכני המים שאין להם זימים, היכולת לנשום אוויר היא משימה חשובה ולא פשוטה. קיימים צבי ביצות רכים שמצוידים בשנורקל, מעין צינור אוויר או חדק קטנטן, מוארך ומחודד, שמאפשר להם לנשום אוויר כשהם מתחת לפני המים, מבלי להתגלות.
הצב הרך הוא צב מים גדול שחי בסביבה של מים מתוקים. באורך של יותר ממטר ושריון של כמעט מטר, הצב הזה מגיע גם למשקל של כ-50 קילוגרם.
הנה צב החדק הרך מקרוב:
https://youtu.be/7T-xOwps4Cs
הצב הרך הסיני בסביבת המחיה שלו:
https://youtu.be/b7_3SRO-GzU
צב רך סיני עם חדק:
https://youtu.be/qtAJLfK9DIA
והמראה החייזרי של הצב הרך הצעיר:
https://youtu.be/UP78_LC4oa0
לאווז (Goose) שמגעגע בקול יש בכפות רגליו קרומי שחייה, ההופכים את הרגליים למשוטים יעילים. עוד יותר ייעול מקנה להם המיקום בחלקו האחורי של הגוף, כמו בירכתיים שבהם ממוקמים גם מדחפי אוניות וספינות.
גם לברווז יש קרומים כאלה ברגליו וגם הוא מגעגע ומתקדם כך במים. אולי בגלל זה אנחנו קצת מתבלבלים ביניהם לפעמים. עופות נוספים שיש להם בכפות רגליהם קרומי שחיה כאלו הם ברבורים ושחפים.
כך מאפשרות רגלי המשוט לעופות המים תנועה חלקה בתוך המים. בעזרתם הם שוחים במים ומתקדמים קדימה. על פני היבשה, אגב, הן קצת פחות יעילות, מה שגורם לעופות הללו להתנדנד בהליכה, מצד לצד.
הנה אווזים צעירים בשיעור שחייה:
http://youtu.be/i7XH3YXvaHg
האווז שוחה:
http://youtu.be/0WJJpL-nRg4
ואווזים נאמנים ששבים כל יום לבקר אצל מי שהצילו אותם:
https://youtu.be/2fU4WF40W74
למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".
איך מתנהל הגלגול הזה?
בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.
ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.
רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.
מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.
אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.
איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:
https://youtu.be/1y6614FsC4I
הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:
https://youtu.be/7NhA9SHunKs
הסבר באנגלית של המטמורפוזה:
https://youtu.be/rJOOxlFs9Is
ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/wyUWl272b20
