שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה המשל בספר "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול?
הספר "חוות החיות" (Animal Farm) שפורסם בשנת 1945 על ידי ג'ורג' אורוול, הוא אלגוריה. כלומר הוא מציג באמצעות משל, את ביקורתו של הסופר על המשטר הקומוניסטי בברית המועצות.
הדבר נעשה דרך תיאור חברה של חיות, שבה החזירים הם הכת השלטת במדינה.
מה שאורוול עשה זה לשתול ביצירה רעיון סמוי, מה שנקרא "סאבטקסט".
במרכז הספר קבוצת חיות בחווה באנגליה שרוצה להפוך מ"עם משועבד" ל"עם חופשי". בספר מגשימות החיות את חלומן ונתקלות במכשולים ולא מעט קשיים, אך מצליחות להתגבר על הקשיים ולהגשים את המטרה. אך בתוך החופש שזכו לו החיות שבחווה, מנהיגי המרד הופכים את עצמם בהדרגה לעריצים וממש כמו שקרה בבברית המועצות שלאחר מלחמת העולם הראשונה, החיות הנשלטות לא מתנגדות ולא שמות לב שהשתלטה עליהן קבוצת מנהיגים מושחתת.
הספר שמדבר על מעמדו של היחיד בחברה וזכויותיו, גם דן ביחסים החברתיים של כלל החברה. אורוול סיפר כיצד הגיע לכתיבת הספר כשראה ילד קטן מוביל סוס ומצליף בו בשוט. לדבריו, הוא הבין ש"בני-האדם למעשה מנצלים חיות באותו אופן שהעשירים מנצלים את מעמד הפועלים."
בקולנוע נעשו גם כמה גרסאות של סיפור "חוות החיות". הסרטים מ-1954 ומ-1999 ידועים יותר.
הנה קדימון הסרט "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול:
http://youtu.be/LAeKX5n-5IE
הסבר על האלגוריה המבריקה שהצליחה להעביר היטב את הרעיון של שלטון רקוב וקשוח המוציא את האזרחים למרד:
https://youtu.be/SIZ8i9UUQMI
נאום ההמרדה האחרון של החיות:
https://youtu.be/Rx5iLRpw8jg
והסיפור כולו בווידאו מצויר:
https://youtu.be/BFP1IMyKyy4
מי הנשיא שהמשיך לנאום גם אחרי שנורה?
טדי רוזוולט היה אחד הנשיאים הטובים בתולדות ארצות הברית. הוא היה מהנשיאים החרוצים והמשפיעים שנראו בבית הלבן. בנוסף למנהיגותו הנחושה הוא גם היה נואם בחסד ונהג לדבר אל עמו בנאומים מושקעים ומשפיעים ביותר.
אבל האנרגיה העצומה שלו לא נשמרה רק למילים, אלא גם לאומץ. באחד מנאומיו, לאחר שקליע נורה מאקדחו של מתנקש ננעץ סמוך ללבו, ניסו לפנותו לבית החולים, אך עוד לפני שקיבל טיפול הוא חזר לבמה והוסיף לנאום במשך שעה וחצי.
"זה עתה נוריתי, אבל נדרש יותר מכך כדי להרוג אייל קורא" - כך פתח טדי רוזוולט את הנאום שלו לאחר ששב והראה לקהל המריע את הדם שעל חולצתו.
כך קנה תיאודור רוזוולט את מקומו בתור מנהיג אמיץ וסמל לאמריקה חזקה, שלא פוחדת מאיומים או פגיעה ועומדת על שלה בכל מחיר.
על ביקורת אמר רוזוולט פעם את אחת האמירות החכמות והנוקבות בהיסטוריה: "לא המבקר הוא זה שקובע. לא מי שמצביע על המעידה של האיש החזק או מסביר איך יכול היה לעשות את הדברים טוב יותר. הקרדיט שייך לאיש שנמצא בזירה, שפניו שטופות באבק, זיעה ודם, זה שמתאמץ בגבורה, ששוגה ומי שקוצר שוב ושוב. כי אין מאמץ בלי טעויות וחסרונות."
הנה סיפור הנאום של רוזוולט שלא נפסק:
http://youtu.be/Fs_1Yi4dy7A
סיפור הנאום שנמשך על אף שנורה:
http://youtu.be/xKCmk9ykPJg
והמחזה משעשעת של האירוע:
http://youtu.be/28yTi-iJ6jg
ביקורת
הספר "חוות החיות" (Animal Farm) שפורסם בשנת 1945 על ידי ג'ורג' אורוול, הוא אלגוריה. כלומר הוא מציג באמצעות משל, את ביקורתו של הסופר על המשטר הקומוניסטי בברית המועצות.
הדבר נעשה דרך תיאור חברה של חיות, שבה החזירים הם הכת השלטת במדינה.
מה שאורוול עשה זה לשתול ביצירה רעיון סמוי, מה שנקרא "סאבטקסט".
במרכז הספר קבוצת חיות בחווה באנגליה שרוצה להפוך מ"עם משועבד" ל"עם חופשי". בספר מגשימות החיות את חלומן ונתקלות במכשולים ולא מעט קשיים, אך מצליחות להתגבר על הקשיים ולהגשים את המטרה. אך בתוך החופש שזכו לו החיות שבחווה, מנהיגי המרד הופכים את עצמם בהדרגה לעריצים וממש כמו שקרה בבברית המועצות שלאחר מלחמת העולם הראשונה, החיות הנשלטות לא מתנגדות ולא שמות לב שהשתלטה עליהן קבוצת מנהיגים מושחתת.
הספר שמדבר על מעמדו של היחיד בחברה וזכויותיו, גם דן ביחסים החברתיים של כלל החברה. אורוול סיפר כיצד הגיע לכתיבת הספר כשראה ילד קטן מוביל סוס ומצליף בו בשוט. לדבריו, הוא הבין ש"בני-האדם למעשה מנצלים חיות באותו אופן שהעשירים מנצלים את מעמד הפועלים."
בקולנוע נעשו גם כמה גרסאות של סיפור "חוות החיות". הסרטים מ-1954 ומ-1999 ידועים יותר.
הנה קדימון הסרט "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול:
http://youtu.be/LAeKX5n-5IE
הסבר על האלגוריה המבריקה שהצליחה להעביר היטב את הרעיון של שלטון רקוב וקשוח המוציא את האזרחים למרד:
https://youtu.be/SIZ8i9UUQMI
נאום ההמרדה האחרון של החיות:
https://youtu.be/Rx5iLRpw8jg
והסיפור כולו בווידאו מצויר:
https://youtu.be/BFP1IMyKyy4
טדי רוזוולט היה אחד הנשיאים הטובים בתולדות ארצות הברית. הוא היה מהנשיאים החרוצים והמשפיעים שנראו בבית הלבן. בנוסף למנהיגותו הנחושה הוא גם היה נואם בחסד ונהג לדבר אל עמו בנאומים מושקעים ומשפיעים ביותר.
אבל האנרגיה העצומה שלו לא נשמרה רק למילים, אלא גם לאומץ. באחד מנאומיו, לאחר שקליע נורה מאקדחו של מתנקש ננעץ סמוך ללבו, ניסו לפנותו לבית החולים, אך עוד לפני שקיבל טיפול הוא חזר לבמה והוסיף לנאום במשך שעה וחצי.
"זה עתה נוריתי, אבל נדרש יותר מכך כדי להרוג אייל קורא" - כך פתח טדי רוזוולט את הנאום שלו לאחר ששב והראה לקהל המריע את הדם שעל חולצתו.
כך קנה תיאודור רוזוולט את מקומו בתור מנהיג אמיץ וסמל לאמריקה חזקה, שלא פוחדת מאיומים או פגיעה ועומדת על שלה בכל מחיר.
על ביקורת אמר רוזוולט פעם את אחת האמירות החכמות והנוקבות בהיסטוריה: "לא המבקר הוא זה שקובע. לא מי שמצביע על המעידה של האיש החזק או מסביר איך יכול היה לעשות את הדברים טוב יותר. הקרדיט שייך לאיש שנמצא בזירה, שפניו שטופות באבק, זיעה ודם, זה שמתאמץ בגבורה, ששוגה ומי שקוצר שוב ושוב. כי אין מאמץ בלי טעויות וחסרונות."
הנה סיפור הנאום של רוזוולט שלא נפסק:
http://youtu.be/Fs_1Yi4dy7A
סיפור הנאום שנמשך על אף שנורה:
http://youtu.be/xKCmk9ykPJg
והמחזה משעשעת של האירוע:
http://youtu.be/28yTi-iJ6jg
