שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה גדולתו של הסרט "בלייד ראנר"?
לא פעם נבחר הסרט "בלייד ראנר" לסרט המדע הבדיוני הטוב בכל הזמנים. רוב המבקרים סבורים שהסרט עם המציאות העתידנית הלא-מלהיבה שלו, הוא למעשה יצירת פאר קולנועית. הסרט, בבימויו של הבמאי רידלי סקוט, מציג את קצין המשטרה ריק דקארד בלוס אנג'לס של שנת 2019. הוא מתאר מציאות עתידית קודרת ואפלולית, דיסטופיה.
הגיבור מקבל משימה לחסל כפילי-אדם שהסתננו אל העיר. הוא רודף אחריהם בעיר גדולה, חשוכה ומזוהמת מארובות הפולטות עשן ללא הפסקה, מעין מטרופולין עצום שאווירו דחוס וסמיך, מקום עתיר מיעוטים, תימהונים וכתות הזויות, בשווקים שמזכירים את תרבויות המזרח. אל מול גורדי שחקים בגובה מצמרר, הוא נוסע בכלי רכב מעופפים, בין בניינים עטויי שלטי פרסומת אימתניים בגודלם. עשירי החברה הזו כבר ברחו מכדור הארץ זה מכבר ועברו להתגורר במקום אחר, אוף וורלד, נעים ונקי יותר.
לא רבים יודעים שדרכו של "בלייד ראנר" אל המסך הייתה מלאת קשיים ורצופת מכשולים. לא מעט הסתבכויות וקשיים ליוו את עשייתו של הסרט וגם לאחר שיצא בשנת 1982 להקרנות, הוא נחל כישלון חרוץ. הצופים כמעט ולא באו לראותו.
ההסבר לכישלון בקופות הוא שבאותן שנים הוצפו בתי הקולנוע בסרטי מדע בדיוני גרועים. זה גרם לכך שהקהל מאס מהם ולא נהר לסרט המוצדק הזה, שיהפוך ברבות השנים לסרט פולחן ויקבל את ההכרה המגיעה לו כיצירת מופת.
הסרט מבוסס באופן רופף על הספר "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" מאת פיליפ ק. דיק. במקום סיפורי גבורה ומלחמות עתירות שכלולים ומערכות לייזר להשמדה, הוא הציג בספרי המדע הבדיוני שלו גיבורים מסובכים, רדופים, שמחלות נפש וסמים מבלבלים להם את המציאות עם הזיות. הסופר דיק, אגב, תעב סרטים הוליוודיים והירבה לסרב להצעות להפוך את ספריו לסרטים.
אבל כיוצא מן הכלל העניק הסרט העתידני "בלייד ראנר" חוויה ויזואלית מסחררת לצופים. ממש כמו "מטרופוליס" משנות ה-30, סרטו הדיסטופי של פריץ לאנג הגרמני, גם יוצר בלייד ראנר, רידלי סקוט, הקיף את עצמו במיטב המומחים בתחום האפקטים המיוחדים. הוא אסף בעלי מקצוע שעשו בעבר את האפקטים לסרטים כמו "אודיסיאה בחלל 2001" ו"סטאר טרק" והצליח ליצור איתם חברה עתידנית לא פשוטה, אבל כזו שאפשר להאמין לה. והשם "בלייד ראנר", אגב, נלקח בכלל מספר אחר של סופר אחר, בשם אלן אי. נורס..
הנה הסיפור של "בלייד ראנר" (עברית):
https://youtu.be/1C7pnqr2Qpk?t=40s
מה כל כך מוצלח בסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/4ax1pz3riAU
קדימון הסרט הבדיוני הטוב אי-פעם:
http://youtu.be/eogpIG53Cis
חוות דעת על "בלייד ראנר":
http://youtu.be/GXRlGULqHxg
והאסתטיקה של בלייד ראנר:
http://youtu.be/iYhJ7Mf2Oxs
מהי הפרסומת הידועה בהיסטוריה?
הפרסומת שהכריזה על השקת מחשב המקינטוש נחשבת עד היום לפרסומת החשובה בהיסטוריה והטובה שבהן. הפרסומת, שהוקרנה בסופרבול של שנת 1984 והוכנה במיוחד לכבודו, הייתה כה מהפכנית שהיא הפכה את פרסומות הסופרבול לזירה החשובה בעולם הפרסום. המיוחד בה היה שהיא הוכנה במיוחד לקראת האירוע הספורטיבי הגדול ובהחלטת הנהלת 'אפל' לא הוצגה אחריו שוב. מאז הקרנתה החלו חברות עסקיות להכין ולייצר פרסומות במיוחד לסופרבול והפרסום בו הפך יקר משנה לשנה.
הייתה בפרסומת הזו הרבה יותר מהזמנה לעבור ממחשבי ה-PC של IBM, למחשבי אפל מקינטוש. היא הזמינה את המגניבים והשונים, האמנים והמעצבים וכל מי שרצה להרגיש אחר או מיוחד, למרוד במה שיש לכולם. באקט נדיר בפרסום הטלוויזיוני, היא עשתה זאת בלי להראות את המוצר ובכל זאת הביאה לכך שכולם דברו עליו. כשיצא המקינטוש הוא גם הצליח במכירותיו. בתור פרסומת ששודרה פעמיים בלבד, כנראה שהיא באמת הייתה הפרסומת הטובה ביותר שנוצרה.
הרעיון של הפרסומת היה "תשכחו מכל מה שהכרתם עד עתה". הוצגה בה מציאות שמזכירה את הספר "1984" של ג'ורג' אורוול. אולם אפלולי שבו יושב קהל אנשים שטופי מוח ולבושים בגוון אחד ומקשיבים בהכנעה לדבריו של "האח הגדול" מהספר '1984'. אל האולם פורצת אתלטית יפה ולבושה בצבעוניות מתריסה. אחריה רודפים שוטרי השלטון העריץ, אך היא מיידה פטיש גדול אל עבר המסך ומרסקת אותו. ההמונים נדהמים, פוערים פיות ומשתוממים בפליאה. הם לא העיזו לחשוב שניתן לנהוג כך.. ואז הודיעה חברת 'אפל' ש"1984 לא תהיה "1984".. או במילים אחרות, משנת 1984 תהיה אפשרות בחירה!
סרטון הפרסומת הגרנדיוזי בוים בידי רידלי סקוט, היוצר של "בלייד ראנר", סרט דיסטופי מובחר שהפרסומת של 'אפל' התכתבה איתו היטב. העולם המפוחד שלפני המקינטוש היה המשך טבעי לעולם העתידני והאפלולי שיצר רידלי סקוט ב"בלייד ראנר". האירוני בסרטון הזה הוא שממנו יחל תהליך הסגידה לאפל, שאמנם נרגע מעט כשסטיב ג'ובס נזרק מהחברה שהקים, אבל התחדש ביתר שאת, כשהוא שב לנהל אותה והפך את מאות מיליוני המעריצים שלו לכת טכנולוגית, שנוהה אחריו בעיניים עצומות. אירועי ההשקה של אפל, בניצוחו של ג'ובס, הפכו לאירועי מדיה המשודרים למאות מיליונים בזמן אמת, קצת כמו אותו מנהיג מהמסך הכחול ההוא, אבל ביותר גדול..
הנה סיפור הפרסומת החשובה בהיסטוריה:
http://youtu.be/PsjMmAqmblQ
פרסומת המקינטוש מ-1984 בשלמותה:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
ההכרזה שאחריה, ששינתה את עולם המחשבים לתמיד:
http://youtu.be/c4mDbwoG5y4
ב-2004 הוסיפו באפל (בעזרת מחשב, איך לא?) אייפוד לגברת המפורסמת מהפרסומת האגדית של המקינטוש:
http://youtu.be/BxShzoUjiAQ
ואיך בר רפאלי קשורה לזה:
http://youtu.be/HPR3PB_VGVs?t=31s
מהו מסע הגיבור?
מסע הגיבור (Hero's journey) הוא מבנה סיפורי נפוץ, שהציע חוקר הספרות יוסף קמפבל בספרו "הגיבור בעל אלף הפרצופים". הסיפורים שבנויים כך מגוללים תמיד את סיפורו של גיבור כלשהו היוצא להרפתקה, עושה דרך, עובר תהליך אישי ומחפש את דרכו, אל מול העולם ובתוך תוכו, עובר משבר מכריע, מנצח ושב לביתו.
לרעיון יש הרבה תומכים ונראה שכמעט כל אפוס היסטורי שני תואם, באופן כלשהו, לתבנית הסיפורית הזו. אבל יש לרעיון גם מבקרים, הטוענים שהוא כללי מדי ולכן לא ניתן להקביל את כל הסיפורים לפיו.
מגילגמש ועד אודיסאוס, מאברהם אבינו בדרך לארץ המובטחת ועד לקולומבוס המחפש את הודו, מדורותי בדרך לארץ עוץ, פר גינט השב אל סולווג ועד לריק דקארד ב"בלייד ראנר" או הארי פוטר בסדרת הספרים הפופולריים, ממשה רבנו ועד בודהה או ישו - התרבות האנושית רצופה במיתוסים שעוקבים אחר מבנה מסע הגיבור ואלה רק כמה מהם.
לפי קמפבל, מסע הגיבור הוא מסע היסטורי, ששב בסיפורים, ספרים, סרטים ומחזות. מניתוח של סיפורים מתרבויות רבות ומשלל תקופות, הוא מצא 17 שלבים המופיעים בדרך כלל בסיפור המסע של הגיבורים הספרותיים הללו.
עתיק כמעט כמו ימי התרבות האנושית, הסיפור, לפי קמפבל, מתחיל תמיד באתגר או במסר שמקבל הגיבור ובעקבותיו הוא יוצא אל המסע. בדרכו הוא יקבל סיוע מחכם או זקן וייצא אל הדרך המסוכנת והארוכה. בהרפתקה עובר תמיד הגיבור מבחנים, מתקרב למטרתו ועומד במבחן האיום והגדול שלו. גם אחרי שהוא נקלע למשבר קשה ומסוכן, שעלול להביא לסופו, מצליח הגיבור לנצח, להיוולד מחדש, לזכות באוצר, בכוח, באישה או בהישג. מכאן הוא מתחיל לשוב הביתה אל עבר החיים החדשים שלו, לפתרון התעלומה והעלילה ולחייו המשופרים, הטובים מבעבר.
מעבר לניתוח מדעי ספרותי, המבר היפה של ג'וזף קמפבל מזמין אותנו להקשיב לקריאה שאנו מקבלים להרפתקה, להתגבר על הפחד, לקבל עלינו את האתגר ולכבוש את מטרותינו. "במערה שאליה אנו חוששים להיכנס," - מטעים קמפבל - "שם נמצא האוצר שאנו מחפשים..."
הנה מסע הגיבור שיכול להפוך את חיינו לבעלי משמעות ויופי:
https://youtu.be/JAY60dY-irY
מסע הגיבור מהסוג שמשנה תודעה, יוצר מיתולוגיה ומצמיח בסיפורים עליו את האנושות כולה:
https://youtu.be/7qJGDFyjeyY
וארכיטיפ הגיבור:
https://youtu.be/DJFjUTJfkrg
בלייד ראנר
לא פעם נבחר הסרט "בלייד ראנר" לסרט המדע הבדיוני הטוב בכל הזמנים. רוב המבקרים סבורים שהסרט עם המציאות העתידנית הלא-מלהיבה שלו, הוא למעשה יצירת פאר קולנועית. הסרט, בבימויו של הבמאי רידלי סקוט, מציג את קצין המשטרה ריק דקארד בלוס אנג'לס של שנת 2019. הוא מתאר מציאות עתידית קודרת ואפלולית, דיסטופיה.
הגיבור מקבל משימה לחסל כפילי-אדם שהסתננו אל העיר. הוא רודף אחריהם בעיר גדולה, חשוכה ומזוהמת מארובות הפולטות עשן ללא הפסקה, מעין מטרופולין עצום שאווירו דחוס וסמיך, מקום עתיר מיעוטים, תימהונים וכתות הזויות, בשווקים שמזכירים את תרבויות המזרח. אל מול גורדי שחקים בגובה מצמרר, הוא נוסע בכלי רכב מעופפים, בין בניינים עטויי שלטי פרסומת אימתניים בגודלם. עשירי החברה הזו כבר ברחו מכדור הארץ זה מכבר ועברו להתגורר במקום אחר, אוף וורלד, נעים ונקי יותר.
לא רבים יודעים שדרכו של "בלייד ראנר" אל המסך הייתה מלאת קשיים ורצופת מכשולים. לא מעט הסתבכויות וקשיים ליוו את עשייתו של הסרט וגם לאחר שיצא בשנת 1982 להקרנות, הוא נחל כישלון חרוץ. הצופים כמעט ולא באו לראותו.
ההסבר לכישלון בקופות הוא שבאותן שנים הוצפו בתי הקולנוע בסרטי מדע בדיוני גרועים. זה גרם לכך שהקהל מאס מהם ולא נהר לסרט המוצדק הזה, שיהפוך ברבות השנים לסרט פולחן ויקבל את ההכרה המגיעה לו כיצירת מופת.
הסרט מבוסס באופן רופף על הספר "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" מאת פיליפ ק. דיק. במקום סיפורי גבורה ומלחמות עתירות שכלולים ומערכות לייזר להשמדה, הוא הציג בספרי המדע הבדיוני שלו גיבורים מסובכים, רדופים, שמחלות נפש וסמים מבלבלים להם את המציאות עם הזיות. הסופר דיק, אגב, תעב סרטים הוליוודיים והירבה לסרב להצעות להפוך את ספריו לסרטים.
אבל כיוצא מן הכלל העניק הסרט העתידני "בלייד ראנר" חוויה ויזואלית מסחררת לצופים. ממש כמו "מטרופוליס" משנות ה-30, סרטו הדיסטופי של פריץ לאנג הגרמני, גם יוצר בלייד ראנר, רידלי סקוט, הקיף את עצמו במיטב המומחים בתחום האפקטים המיוחדים. הוא אסף בעלי מקצוע שעשו בעבר את האפקטים לסרטים כמו "אודיסיאה בחלל 2001" ו"סטאר טרק" והצליח ליצור איתם חברה עתידנית לא פשוטה, אבל כזו שאפשר להאמין לה. והשם "בלייד ראנר", אגב, נלקח בכלל מספר אחר של סופר אחר, בשם אלן אי. נורס..
הנה הסיפור של "בלייד ראנר" (עברית):
https://youtu.be/1C7pnqr2Qpk?t=40s
מה כל כך מוצלח בסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/4ax1pz3riAU
קדימון הסרט הבדיוני הטוב אי-פעם:
http://youtu.be/eogpIG53Cis
חוות דעת על "בלייד ראנר":
http://youtu.be/GXRlGULqHxg
והאסתטיקה של בלייד ראנר:
http://youtu.be/iYhJ7Mf2Oxs
הפרסומת שהכריזה על השקת מחשב המקינטוש נחשבת עד היום לפרסומת החשובה בהיסטוריה והטובה שבהן. הפרסומת, שהוקרנה בסופרבול של שנת 1984 והוכנה במיוחד לכבודו, הייתה כה מהפכנית שהיא הפכה את פרסומות הסופרבול לזירה החשובה בעולם הפרסום. המיוחד בה היה שהיא הוכנה במיוחד לקראת האירוע הספורטיבי הגדול ובהחלטת הנהלת 'אפל' לא הוצגה אחריו שוב. מאז הקרנתה החלו חברות עסקיות להכין ולייצר פרסומות במיוחד לסופרבול והפרסום בו הפך יקר משנה לשנה.
הייתה בפרסומת הזו הרבה יותר מהזמנה לעבור ממחשבי ה-PC של IBM, למחשבי אפל מקינטוש. היא הזמינה את המגניבים והשונים, האמנים והמעצבים וכל מי שרצה להרגיש אחר או מיוחד, למרוד במה שיש לכולם. באקט נדיר בפרסום הטלוויזיוני, היא עשתה זאת בלי להראות את המוצר ובכל זאת הביאה לכך שכולם דברו עליו. כשיצא המקינטוש הוא גם הצליח במכירותיו. בתור פרסומת ששודרה פעמיים בלבד, כנראה שהיא באמת הייתה הפרסומת הטובה ביותר שנוצרה.
הרעיון של הפרסומת היה "תשכחו מכל מה שהכרתם עד עתה". הוצגה בה מציאות שמזכירה את הספר "1984" של ג'ורג' אורוול. אולם אפלולי שבו יושב קהל אנשים שטופי מוח ולבושים בגוון אחד ומקשיבים בהכנעה לדבריו של "האח הגדול" מהספר '1984'. אל האולם פורצת אתלטית יפה ולבושה בצבעוניות מתריסה. אחריה רודפים שוטרי השלטון העריץ, אך היא מיידה פטיש גדול אל עבר המסך ומרסקת אותו. ההמונים נדהמים, פוערים פיות ומשתוממים בפליאה. הם לא העיזו לחשוב שניתן לנהוג כך.. ואז הודיעה חברת 'אפל' ש"1984 לא תהיה "1984".. או במילים אחרות, משנת 1984 תהיה אפשרות בחירה!
סרטון הפרסומת הגרנדיוזי בוים בידי רידלי סקוט, היוצר של "בלייד ראנר", סרט דיסטופי מובחר שהפרסומת של 'אפל' התכתבה איתו היטב. העולם המפוחד שלפני המקינטוש היה המשך טבעי לעולם העתידני והאפלולי שיצר רידלי סקוט ב"בלייד ראנר". האירוני בסרטון הזה הוא שממנו יחל תהליך הסגידה לאפל, שאמנם נרגע מעט כשסטיב ג'ובס נזרק מהחברה שהקים, אבל התחדש ביתר שאת, כשהוא שב לנהל אותה והפך את מאות מיליוני המעריצים שלו לכת טכנולוגית, שנוהה אחריו בעיניים עצומות. אירועי ההשקה של אפל, בניצוחו של ג'ובס, הפכו לאירועי מדיה המשודרים למאות מיליונים בזמן אמת, קצת כמו אותו מנהיג מהמסך הכחול ההוא, אבל ביותר גדול..
הנה סיפור הפרסומת החשובה בהיסטוריה:
http://youtu.be/PsjMmAqmblQ
פרסומת המקינטוש מ-1984 בשלמותה:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
ההכרזה שאחריה, ששינתה את עולם המחשבים לתמיד:
http://youtu.be/c4mDbwoG5y4
ב-2004 הוסיפו באפל (בעזרת מחשב, איך לא?) אייפוד לגברת המפורסמת מהפרסומת האגדית של המקינטוש:
http://youtu.be/BxShzoUjiAQ
ואיך בר רפאלי קשורה לזה:
http://youtu.be/HPR3PB_VGVs?t=31s
מסע הגיבור (Hero's journey) הוא מבנה סיפורי נפוץ, שהציע חוקר הספרות יוסף קמפבל בספרו "הגיבור בעל אלף הפרצופים". הסיפורים שבנויים כך מגוללים תמיד את סיפורו של גיבור כלשהו היוצא להרפתקה, עושה דרך, עובר תהליך אישי ומחפש את דרכו, אל מול העולם ובתוך תוכו, עובר משבר מכריע, מנצח ושב לביתו.
לרעיון יש הרבה תומכים ונראה שכמעט כל אפוס היסטורי שני תואם, באופן כלשהו, לתבנית הסיפורית הזו. אבל יש לרעיון גם מבקרים, הטוענים שהוא כללי מדי ולכן לא ניתן להקביל את כל הסיפורים לפיו.
מגילגמש ועד אודיסאוס, מאברהם אבינו בדרך לארץ המובטחת ועד לקולומבוס המחפש את הודו, מדורותי בדרך לארץ עוץ, פר גינט השב אל סולווג ועד לריק דקארד ב"בלייד ראנר" או הארי פוטר בסדרת הספרים הפופולריים, ממשה רבנו ועד בודהה או ישו - התרבות האנושית רצופה במיתוסים שעוקבים אחר מבנה מסע הגיבור ואלה רק כמה מהם.
לפי קמפבל, מסע הגיבור הוא מסע היסטורי, ששב בסיפורים, ספרים, סרטים ומחזות. מניתוח של סיפורים מתרבויות רבות ומשלל תקופות, הוא מצא 17 שלבים המופיעים בדרך כלל בסיפור המסע של הגיבורים הספרותיים הללו.
עתיק כמעט כמו ימי התרבות האנושית, הסיפור, לפי קמפבל, מתחיל תמיד באתגר או במסר שמקבל הגיבור ובעקבותיו הוא יוצא אל המסע. בדרכו הוא יקבל סיוע מחכם או זקן וייצא אל הדרך המסוכנת והארוכה. בהרפתקה עובר תמיד הגיבור מבחנים, מתקרב למטרתו ועומד במבחן האיום והגדול שלו. גם אחרי שהוא נקלע למשבר קשה ומסוכן, שעלול להביא לסופו, מצליח הגיבור לנצח, להיוולד מחדש, לזכות באוצר, בכוח, באישה או בהישג. מכאן הוא מתחיל לשוב הביתה אל עבר החיים החדשים שלו, לפתרון התעלומה והעלילה ולחייו המשופרים, הטובים מבעבר.
מעבר לניתוח מדעי ספרותי, המבר היפה של ג'וזף קמפבל מזמין אותנו להקשיב לקריאה שאנו מקבלים להרפתקה, להתגבר על הפחד, לקבל עלינו את האתגר ולכבוש את מטרותינו. "במערה שאליה אנו חוששים להיכנס," - מטעים קמפבל - "שם נמצא האוצר שאנו מחפשים..."
הנה מסע הגיבור שיכול להפוך את חיינו לבעלי משמעות ויופי:
https://youtu.be/JAY60dY-irY
מסע הגיבור מהסוג שמשנה תודעה, יוצר מיתולוגיה ומצמיח בסיפורים עליו את האנושות כולה:
https://youtu.be/7qJGDFyjeyY
וארכיטיפ הגיבור:
https://youtu.be/DJFjUTJfkrg
