שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה גדולתו של הסרט "בלייד ראנר"?
לא פעם נבחר הסרט "בלייד ראנר" לסרט המדע הבדיוני הטוב בכל הזמנים. רוב המבקרים סבורים שהסרט עם המציאות העתידנית הלא-מלהיבה שלו, הוא למעשה יצירת פאר קולנועית. הסרט, בבימויו של הבמאי רידלי סקוט, מציג את קצין המשטרה ריק דקארד בלוס אנג'לס של שנת 2019. הוא מתאר מציאות עתידית קודרת ואפלולית, דיסטופיה.
הגיבור מקבל משימה לחסל כפילי-אדם שהסתננו אל העיר. הוא רודף אחריהם בעיר גדולה, חשוכה ומזוהמת מארובות הפולטות עשן ללא הפסקה, מעין מטרופולין עצום שאווירו דחוס וסמיך, מקום עתיר מיעוטים, תימהונים וכתות הזויות, בשווקים שמזכירים את תרבויות המזרח. אל מול גורדי שחקים בגובה מצמרר, הוא נוסע בכלי רכב מעופפים, בין בניינים עטויי שלטי פרסומת אימתניים בגודלם. עשירי החברה הזו כבר ברחו מכדור הארץ זה מכבר ועברו להתגורר במקום אחר, אוף וורלד, נעים ונקי יותר.
לא רבים יודעים שדרכו של "בלייד ראנר" אל המסך הייתה מלאת קשיים ורצופת מכשולים. לא מעט הסתבכויות וקשיים ליוו את עשייתו של הסרט וגם לאחר שיצא בשנת 1982 להקרנות, הוא נחל כישלון חרוץ. הצופים כמעט ולא באו לראותו.
ההסבר לכישלון בקופות הוא שבאותן שנים הוצפו בתי הקולנוע בסרטי מדע בדיוני גרועים. זה גרם לכך שהקהל מאס מהם ולא נהר לסרט המוצדק הזה, שיהפוך ברבות השנים לסרט פולחן ויקבל את ההכרה המגיעה לו כיצירת מופת.
הסרט מבוסס באופן רופף על הספר "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" מאת פיליפ ק. דיק. במקום סיפורי גבורה ומלחמות עתירות שכלולים ומערכות לייזר להשמדה, הוא הציג בספרי המדע הבדיוני שלו גיבורים מסובכים, רדופים, שמחלות נפש וסמים מבלבלים להם את המציאות עם הזיות. הסופר דיק, אגב, תעב סרטים הוליוודיים והירבה לסרב להצעות להפוך את ספריו לסרטים.
אבל כיוצא מן הכלל העניק הסרט העתידני "בלייד ראנר" חוויה ויזואלית מסחררת לצופים. ממש כמו "מטרופוליס" משנות ה-30, סרטו הדיסטופי של פריץ לאנג הגרמני, גם יוצר בלייד ראנר, רידלי סקוט, הקיף את עצמו במיטב המומחים בתחום האפקטים המיוחדים. הוא אסף בעלי מקצוע שעשו בעבר את האפקטים לסרטים כמו "אודיסיאה בחלל 2001" ו"סטאר טרק" והצליח ליצור איתם חברה עתידנית לא פשוטה, אבל כזו שאפשר להאמין לה. והשם "בלייד ראנר", אגב, נלקח בכלל מספר אחר של סופר אחר, בשם אלן אי. נורס..
פתיחת הסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/ePbK0tiVWKY
מה כל כך מוצלח בסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/4ax1pz3riAU
קדימון הסרט הבדיוני הטוב אי-פעם:
http://youtu.be/eogpIG53Cis
חוות דעת על "בלייד ראנר":
http://youtu.be/GXRlGULqHxg
האסתטיקה של בלייד ראנר:
http://youtu.be/iYhJ7Mf2Oxs
וקדימון הסרט בלייד ראנר 2049 סרט המשך ל"בלייד ראנר" (מתורגם):
https://youtu.be/rBlO1HZMcvA
מתי בלייד ראנר הפך למלך סרטי המד"ב?
בימינו נחשב סרט הפולחן הבדיוני "בלייד ראנר" (Blade runner) לאחד מסרטי הסיי פיי (מדע בידיוני) הנחשבים ביותר בתולדות הקולנוע ובעל פס קול מעורר השראה שהלחין ונגליס.
אבל זה לא תמיד היה כך. הסרט הנפלא מבחינה ויזואלית שיהפוך בעתיד כה חשוב ומוצלח נתפס בתחילת דרכו ככישלון קופתי ואמנותי מהדהד - הן במכירות הכרטיסים לסרט עם גיבור ראשי שהוא לא אנושי וחוטף מכות כל הזמן או עם נבל לא ממש רשע או מפחיד וללא דמות שאפשר לצופים להזדהות איתה או להבין. גם בקרב מבקרי הקולנוע לא נרשמה התלהבות. הם התחלקו לשניי התחלקו ולא התחברו בלשון המעטה לחזון הייחודי של הבמאי רידלי סקוט (Ridley Scott).
במהלך השנים ותודות לפיתוחים טכנולוגיים שהתפתחו מאז שהוא יצא, זכה הסרט להזדמנות נוספת, בעיקר באולמות הקולנוע. משם יהפוך בלייד ראנר לאחד הסרטים המוערכים ומכובדים בהיסטוריה ולמלך סרטי המדע הבידיוני.
#ההיסטוריה
ב-25 ביוני 1982 יצא לאקרנים הסרט "בלייד ראנר" (Blade Runner) של הבמאי רידלי סקוט (Ridley Scott), סרט מדע בדיוני, משולב באווירת פילם נואר, שחוקר את המוסר והאנושיות ביחסו ליציר כפיו האינטילגנטי של המין האנושי.
בלייד ראנר נחל כישלון קופתי מתסכל. הקהל לא הבין אותו והמבקרים היו מפולגים, כשאף אחד לא מעריך את החזון המיוחד שלו.
אבל משהו יוצא דופן קרה בשנים שלאחר מכן, כשהסרט הזה הפך מאחד שמבקרים אוהבים לקטול, לאחד הסרטים המוערכים והאהובים ביותר בז'אנר המדע הבדיוני ומסרטי הז'אנר המכובדים ביותר בהיסטוריה.
באירוניה טרגית, פיליפ ק. דיק, הסופר שכתב את הרומן המקורי, מת ב-2 במרץ 1982 מהשלכות של שבץ מוחי, כ-4 חודשים לפני יציאת הסרט לאקרנים, ולא זכה לראות את ההצלחה המאוחרת שלו.
#עלילת הסרט
הסיפור מבוסס על הרומן של פיליפ ק. דיק (Philip K. Dick) בשם האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות? (Do Androids Dream of Electric Sheep?) משנת 1968. בספר המקורי, אגב, לא נכלל ולא מופיע הביטוי "בלייד ראנר".
העלילה מתרחשת בלוס אנג'לס של נובמבר 2019, עתיד דיסטופי שבו תאגיד טירל (Tyrell Corporation) מייצר רפליקנטים, אנדרואידים דמויי אדם שנועדו לעבודת עבדים במושבות החלל.
כשארבעה מהם - פריס (Pris) שמגלמת דריל האנה (Daryl Hannah), ז'ורה (Zhora) שמגלמת ג'ואנה קאסידי (Joanna Cassidy), ליאון (Leon) שמגלם בריון ג'יימס (Brion James), ומנהיגם רוי באטי (Roy Batty) שמגלם רוטגר האואר (Rutger Hauer) - בורחים חזרה לכדור הארץ,
הגיבור הראשי הוא "בלייד ראנר", ריק דקארד (Rick Deckard) שמגלם הריסון פורד (Harrison Ford). האיש הוא צייד אנדרואידים שמתחזים לבני אדם ותפקידו לצוד ולהרוג אותם, בתהליך שנקרא בסרט "פרישה" (retiring).
הרפליקנטים מחפשים את היוצר שלהם כדי להאריך את תוחלת החיים המוגבלת שלהם ל-4 שנים בלבד. בקאסט מופיע גם אדוארד ג'יימס אולמוס (Edward James Olmos).
במהלך החקירה דקארד פוגש את רייצ'ל (Rachel) שמגלמת שון יאנג (Sean Young), רפליקנט ניסיוני מתקדם שגורם לו לפקפק במהות האנושיות. השאלה הפילוסופית המרכזית היא מה באמת הופך מישהו לאנושי, כשהרפליקנטים מפגינים רגשות ותשוקה לחיים עמוקים יותר מהבני אדם הציניים סביבם.
בסצנה הסופית של הסרט, זהירות ספוילר, רוי באטי מוציא את המונולוג המפורסם שלו "Tears in Rain", כשהוא משקף על החוויות שהוא ראה ושייאבדו בזמן. רוטגר האואר עצמו כתב את המשפט האיקוני "All those moments will be lost in time, like tears in rain" ולילה לפני הצילום קיצץ את המונולוג המקורי שנראה לו ארוך מדי. כשסיימו לצלם את הסצנה, אנשי הצוות מחאו כפיים ויש שאף בכו.
אנקדוטה מרתקת נוספת היא שמחבר הספר, פיליפ ק. דיק, למרות ספקנותו הראשונית כלפי העיבוד, ראה כ-20 דקות של קטעי אפקטים מיוחדים מהסרט בפברואר 1982, זמן קצר לפני מותו. לאחר הצפייה הוא היה המום ואמר "How did you know what was going on in my head?" והצהיר שהסרט משלים את עבודתו היצירתית ומצדיק אותה.
#ההתחלה
הבעיות התחילו כבר בהפקה. נסיקות מבחן בתחילת 1982 קיבלו תגובות גרועות, האולפן כפה על סקוט להוסיף סוף מאושר וקריינות של דקארד. פורד התנגד בתוקף להקלטת הקריינות, יש שמועות שהוא קרא אותה בכוונה בצורה גרועה.
בראיון למגזין Playboy ב-2002 אמר פורד שהוא העביר אותה ככל יכולתו בהתחשב בכך שלא הייתה לו כל השפעה. כשהסרט יצא הוא התחרה באותו קיץ עם E.T כשהסרט "The Thing" גם הוא נוחל אז כישלון.
עם עליית פורמטי הווידיאו הביתיים בסוף שנות ה-80, אנשים החלו לגלות מחדש את הסרט. קהילת קאלט צמחה סביבו, תוך ניתוח של החזון הדיסטופי, השאלות על אותנטיות אנושית והעיצוב החזותי המהפנט.
האווירה הניאו-נואר, הויזואליה של לוס אנג'לס העתידית והמוסיקה האיקונית של המוסיקאי היווני ונג'ליס (Vangelis) זכו להערכה שהם ראויים לה. המוסיקה הועמדה ב-1982 לפרס BAFTA ולגלובוס הזהב כפסקול מקורי מצטיין, למרות שהשחרור הרשמי של האלבום התעכב למעלה מעשור.
בשנים 1989-1990 התגלה במחסני פוסט-פרודקשן עותק 70 מילימטר של הסרט. תיאטרון בלוס אנג'לס קיבל רשות להקרין אותו כגרסת במאי (Director's Cut), אבל זו הייתה רק גרסת העבודה מ-1982 שסקוט התנער ממנה פומבית וחברת וורנר בראזרס (Warner Bros) משכה את העותק.
ב-1992 הם הרכיבו גרסה חדשה עם הכוונה של סקוט. הגרסה הסירה את הקריינות ואת הסוף המאושר, הוסיפה רצף חלום של חד-קרן וקטעים קטנים אחרים. הגרסה זכתה לקבלת פנים חמה יותר.
ב-2007 יצאה הגרסה הסופית (The Final Cut), שבה סקוט קיבל לראשונה שליטה מלאה. הוא הבהיר פרטים מעורפלים, הוסיף רגעים אלימים מהגרסה הבינלאומית, תיקן טעויות והאריך סצנות. הגרסה שמרה על סוף מעורפל. בנקודה הזו שינו מבקרים רבים את דעתם מ-1982 וראו את הסרט כמהמם וכחוויה סוחפת.
#אז מה הסוד?
מה הפך את בלייד ראנר למלך סרטי הקאלט? השפעתו על התרבות הפופולרית עצומה. הוא היה אחד מהסרטים המוקדמים והמשפיעים ביותר בז'אנר הסייברפאנק, שילב לראשונה אווירת פילם נואר בשילוב עם מדע בדיוני, השפיע על אינספור סרטים, משחקי וידאו, אנימה וסדרות טלוויזיה.
אנקדוטה מעניינת היא שהמבקר רוג'ר אברט (Roger Ebert), שבהתחלה היה מסויג כלפי הסרט והתעסק בעיקר בויזואליה שלו, שינה לחלוטין את דעתו שנים אחר כך. בביקורת מחודשת לכבוד 25 שנה לסרט הוא התלהב מהפן האנושי והפילוסופי שלא הבחין בו בפעם הראשונה.
הסרט הביא את עבודתו של פיליפ ק. דיק לתשומת לב הוליווד. ב-1993 הוא נבחר לשימור במרשם הסרטים הלאומי (National Film Registry) על ידי ספריית הקונגרס.
פיליפ ק. דיק סירב להצעה של 400,000 דולר לכתוב עיבוד ספרותי של הסרט, בטענה שסיפרו לו שהעיבוד הזול יצטרך לפנות לקהל בני 12 והוא היה הרסני עבורו מבחינה אמנותית. בסופו של דבר הרומן המקורי שלו יצא מחדש עם פוסטר הסרט על העטיפה.
הסרט ידוע ב-7 גרסאות רשמיות שלו. וויליאם גיבסון (William Gibson), סופר המדע הבדיוני, טבע את המונח blade runnered לתיאור בניין מוזנח, מה שמעיד שהסרט הפך לשפה תרבותית.
האפקטים המיוחדים של דאגלס טרמבול (Douglas Trumbull) זכו לשבחים עד היום, ורידלי סקוט החליט לשמור עליהם ב-Final Cut ולא להחליף אותם בגרפיקה ממוחשבת מודרנית.
ב-2017 יצא סרט ההמשך בלייד ראנר 2049 (Blade Runner 2049) בבימויו של דני וילנב (Denis Villeneuve), אבל המקור נשאר ללא תחרות, סרט שהתגבר על בעיות והפקה קשה כדי להפוך ליצירת מופת.
הנה סצנת הפתיחה מהסרט:
https://youtu.be/-fu7jN2_2pE?t=2m58s
קדימון הסרט:
https://youtu.be/eogpIG53Cis?t=7s
דיאלוג מתוך בלייד ראנר המקורי (עברית):
https://youtu.be/gE_9KlcTmlw
מהסרט "בלייד ראנר 2049":
https://youtu.be/rBlO1HZMcvA
והשיווד של בלייד ראנר:
https://youtu.be/9n5WmS7eWp0
מהי הפרסומת הידועה בהיסטוריה?
הפרסומת שהכריזה על השקת מחשב המקינטוש נחשבת עד היום לפרסומת החשובה בהיסטוריה והטובה שבהן. הפרסומת, שהוקרנה בסופרבול של שנת 1984 והוכנה במיוחד לכבודו, הייתה כה מהפכנית שהיא הפכה את פרסומות הסופרבול לזירה החשובה בעולם הפרסום. המיוחד בה היה שהיא הוכנה במיוחד לקראת האירוע הספורטיבי הגדול ובהחלטת הנהלת 'אפל' לא הוצגה אחריו שוב. מאז הקרנתה החלו חברות עסקיות להכין ולייצר פרסומות במיוחד לסופרבול והפרסום בו הפך יקר משנה לשנה.
הייתה בפרסומת הזו הרבה יותר מהזמנה לעבור ממחשבי ה-PC של IBM, למחשבי אפל מקינטוש. היא הזמינה את המגניבים והשונים, האמנים והמעצבים וכל מי שרצה להרגיש אחר או מיוחד, למרוד במה שיש לכולם. באקט נדיר בפרסום הטלוויזיוני, היא עשתה זאת בלי להראות את המוצר ובכל זאת הביאה לכך שכולם דברו עליו. כשיצא המקינטוש הוא גם הצליח במכירותיו. בתור פרסומת ששודרה פעמיים בלבד, כנראה שהיא באמת הייתה הפרסומת הטובה ביותר שנוצרה.
הרעיון של הפרסומת היה "תשכחו מכל מה שהכרתם עד עתה". הוצגה בה מציאות שמזכירה את הספר "1984" של ג'ורג' אורוול. אולם אפלולי שבו יושב קהל אנשים שטופי מוח ולבושים בגוון אחד ומקשיבים בהכנעה לדבריו של "האח הגדול" מהספר '1984'. אל האולם פורצת אתלטית יפה ולבושה בצבעוניות מתריסה. אחריה רודפים שוטרי השלטון העריץ, אך היא מיידה פטיש גדול אל עבר המסך ומרסקת אותו. ההמונים נדהמים, פוערים פיות ומשתוממים בפליאה. הם לא העיזו לחשוב שניתן לנהוג כך.. ואז הודיעה חברת 'אפל' ש"1984 לא תהיה "1984".. או במילים אחרות, משנת 1984 תהיה אפשרות בחירה!
סרטון הפרסומת הגרנדיוזי בוים בידי רידלי סקוט, היוצר של "בלייד ראנר", סרט דיסטופי מובחר שהפרסומת של 'אפל' התכתבה איתו היטב. העולם המפוחד שלפני המקינטוש היה המשך טבעי לעולם העתידני והאפלולי שיצר רידלי סקוט ב"בלייד ראנר". האירוני בסרטון הזה הוא שממנו יחל תהליך הסגידה לאפל, שאמנם נרגע מעט כשסטיב ג'ובס נזרק מהחברה שהקים, אבל התחדש ביתר שאת, כשהוא שב לנהל אותה והפך את מאות מיליוני המעריצים שלו לכת טכנולוגית, שנוהה אחריו בעיניים עצומות. אירועי ההשקה של אפל, בניצוחו של ג'ובס, הפכו לאירועי מדיה המשודרים למאות מיליונים בזמן אמת, קצת כמו אותו מנהיג מהמסך הכחול ההוא, אבל ביותר גדול..
הנה סיפור הפרסומת החשובה בהיסטוריה:
http://youtu.be/PsjMmAqmblQ
פרסומת המקינטוש מ-1984 בשלמותה:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
ההכרזה שאחריה, ששינתה את עולם המחשבים לתמיד:
http://youtu.be/c4mDbwoG5y4
ב-2004 הוסיפו באפל (בעזרת מחשב, איך לא?) אייפוד לגברת המפורסמת מהפרסומת האגדית של המקינטוש:
http://youtu.be/BxShzoUjiAQ
ואיך בר רפאלי קשורה לזה:
http://youtu.be/HPR3PB_VGVs?t=31s
מהו מסע הגיבור?
מסע הגיבור (Hero's journey) הוא מבנה סיפורי נפוץ, מעין ארכיטיפ (The Hero Archetype), שהציע חוקר הספרות יוסף קמפבל בספרו "הגיבור בעל אלף הפרצופים".
הסיפורים שאיתר קמפבל בנויים כך שהם מגוללים תמיד את השתלשלות הפעולות של אדם, גיבור כלשהו, היוצא להרפתקה, עושה דרך פיזית של ממש או עובר תהליך אישי, מחפש את דרכו אל מול העולם ולחלופין גם בתוך תוכו, עובר משבר מכריע, מנצח ושב לביתו כשהוא שונה ממה שהיה בהתחלה, עת יצא למסע.
לרעיון יש הרבה תומכים ונראה שכמעט כל אפוס היסטורי שני תואם, באופן כלשהו, לתבנית הסיפורית הזו. אבל יש לרעיון גם מבקרים, הטוענים שהוא כללי מדי ולכן לא ניתן להקביל את כל הסיפורים לפיו.
מסיפורי התנ"ך, מגילגמש, המיתולוגיה היוונית ואודיסאוס, מאברהם אבינו בדרך לארץ המובטחת, בודהה, ישו או משה רבנו במצרים, קולומבוס המחפש את הודו, דורותי בדרך לארץ עוץ, פר גינט השב אל סולווג, הארי פוטר בסדרת הספרים הפופולריים וסרטים מודרניים כמו "מלחמת הכוכבים", "שר הטבעות", "המטריקס", או ריק דקארד ב"בלייד ראנר" - אלה רק כמה מהגיבורים שאירוע גדול מהם מוציא אותם לדרכם. כי התרבות האנושית רצופה במיתוסים שעוקבים אחר מבנה מסע הגיבור.
#מבנה המסע של הגיבור
לפי קמפבל, מסע הגיבור הוא מסע היסטורי, ששב בסיפורים, ספרים, סרטים ומחזות. מניתוח של סיפורים מתרבויות רבות ומשלל תקופות, הוא מצא 17 שלבים המופיעים בדרך כלל בסיפור המסע של הגיבורים הספרותיים הללו.
עתיק כמעט כמו ימי התרבות האנושית, הסיפור, לפי קמפבל, מתחיל תמיד באתגר או במסר שמקבל הגיבור ובעקבותיו הוא יוצא אל המסע. בדרכו הוא יקבל סיוע מחכם או זקן וייצא אל הדרך המסוכנת והארוכה. בהרפתקה עובר תמיד הגיבור מבחנים, מתקרב למטרתו ועומד במבחן האיום והגדול שלו. גם אחרי שהוא נקלע למשבר קשה ומסוכן, שעלול להביא לסופו, מצליח הגיבור לנצח, להיוולד מחדש, לזכות באוצר, בכוח, באישה או בהישג. מכאן הוא מתחיל לשוב הביתה אל עבר החיים החדשים שלו, לפתרון התעלומה והעלילה ולחייו המשופרים, הטובים מבעבר.
מעבר לניתוח מדעי ספרותי, המבר היפה של ג'וזף קמפבל מזמין אותנו להקשיב לקריאה שאנו מקבלים להרפתקה, להתגבר על הפחד, לקבל עלינו את האתגר ולכבוש את מטרותינו. "במערה שאליה אנו חוששים להיכנס," - מטעים קמפבל - "שם נמצא האוצר שאנו מחפשים..."
הנה מסע הגיבור שיכול להפוך את חיינו לבעלי משמעות ויופי:
https://youtu.be/JAY60dY-irY
מצגת וידאו על מסע הגיבור (עברית):
https://youtu.be/U-fSMmWvIJU
מסע הגיבור מהסוג שמשנה תודעה, יוצר מיתולוגיה ומצמיח בסיפורים עליו את האנושות כולה:
https://youtu.be/7qJGDFyjeyY
וארכיטיפ הגיבור:
https://youtu.be/DJFjUTJfkrg
מהו החתול התלת ממדי של רובע שינג'וקו?
שלטי תלת ממד (3D billboards) ענקיים הם עניין מרשים שעולם הפרסום לא יחמיץ בדרך למשיכת תשומת לב לקמפיינים שלו.
השלט התלת מימד החלוצי והמרשים מסוגו הוא ללא ספק זה שהציג חתול תלת-ממדי ענק, באשליה אופטית שנראית אמיתית לחלוטין ומופיעה על שלט חוצות, מול תחנת הרכבת העמוסה ביותר בטוקיו.
השלט, שזכה לכינוי "חתול השלט של רובע שינג'וקו", מציג חתול ענק והיפר-ריאליסטי, בגובה 6 מטרים, המשתעשע ומיילל באמצעות רמקולי ענק, אל מול העוברים והשבים בשינג'וקו, אחד האזורים העמוסים בטוקיו.
חתול השלט של שכונת שינג'וקו בטוקיו הוא ללא ספק דוגמה חלוצית לאפקט העצום של שלטי התלת ממד הללו. במיקומו, מול ומעל היציאה המזרחית של תחנת הרכבת שינג'וקו, אזור עסקי עתיר קניונים, מרכזי קניות, חנויות ועסקים, מקום שעוברים בו כ-200 אלף איש בכל יום.
שלט החוצות עם החתול הענק משך לא מעט תשומת לב באינטרנט ויצר בקרב רבים את התחושה שהמציאות הגיעה לשלב של עולם סרטי המדע הבדיוני בנוסח "חזרה לעתיד" או "בלייד ראנר".
המיצג הזה, שאגב יושב על קומה שלמה שנראית שקופה בבניין רגיל, נוצר בחיבור שבין ההתקדמות הטכנולוגית החדשנית ובין הערצת האומה, שלא לומר הטירוף לחתולים של אנשי "ארץ השמש העולה".
טכנית, חתול השלט של שכונת שינג'וקו מוצג ברזולוציית 4K, על מסך LED בגודל 150 מטרים רבועים, כשהוא מופיע אחת לכמה דקות, החל מ-7:00 בבוקר ועד 1:00 בלילה, בין פרסומות רגילות. "התנהגותו של החתול משתנה" לאורך היום, כשבבוקר הוא מתעורר בבהלה משנתו, אחר הצהריים הוא מיילל אל העוברים והשבים ובערב נרדם, תוך הנחת ראשו על רגליו.
שווה לשים לב שאפקט התלת-ממד תלוי במיקום המתבונן. זווית הצפייה הטובה ביותר היא ממש מול השלט, אך מי שמביטים מהצדדים חווים תמונה מעוותת וללא תלת ממד.
הנה החתול הענק של שינג'וקו:
https://youtu.be/ZkfmQuqcuOY
השלט התלת ממדי של רובע שינג'וקו:
https://youtu.be/_tEu9hWGQWQ
הוא אלוף שלטי ה-3D ביפן:
https://youtu.be/6a67s8UER0o
החתול התלת מימדי של השלט התלת מימדי בשינג'וקו:
https://youtu.be/3vDrJX8Dj7o
לפעמים הוא מפציע גם על השלט שממול:
https://youtu.be/z-z99J31gJk
האבולוציה של כמה שלטים כאלה ה"מחוברים" ביניהם:
https://youtu.be/OkSn_Ox00Us
לא פעם נבחר הסרט "בלייד ראנר" לסרט המדע הבדיוני הטוב בכל הזמנים. רוב המבקרים סבורים שהסרט עם המציאות העתידנית הלא-מלהיבה שלו, הוא למעשה יצירת פאר קולנועית. הסרט, בבימויו של הבמאי רידלי סקוט, מציג את קצין המשטרה ריק דקארד בלוס אנג'לס של שנת 2019. הוא מתאר מציאות עתידית קודרת ואפלולית, דיסטופיה.
הגיבור מקבל משימה לחסל כפילי-אדם שהסתננו אל העיר. הוא רודף אחריהם בעיר גדולה, חשוכה ומזוהמת מארובות הפולטות עשן ללא הפסקה, מעין מטרופולין עצום שאווירו דחוס וסמיך, מקום עתיר מיעוטים, תימהונים וכתות הזויות, בשווקים שמזכירים את תרבויות המזרח. אל מול גורדי שחקים בגובה מצמרר, הוא נוסע בכלי רכב מעופפים, בין בניינים עטויי שלטי פרסומת אימתניים בגודלם. עשירי החברה הזו כבר ברחו מכדור הארץ זה מכבר ועברו להתגורר במקום אחר, אוף וורלד, נעים ונקי יותר.
לא רבים יודעים שדרכו של "בלייד ראנר" אל המסך הייתה מלאת קשיים ורצופת מכשולים. לא מעט הסתבכויות וקשיים ליוו את עשייתו של הסרט וגם לאחר שיצא בשנת 1982 להקרנות, הוא נחל כישלון חרוץ. הצופים כמעט ולא באו לראותו.
ההסבר לכישלון בקופות הוא שבאותן שנים הוצפו בתי הקולנוע בסרטי מדע בדיוני גרועים. זה גרם לכך שהקהל מאס מהם ולא נהר לסרט המוצדק הזה, שיהפוך ברבות השנים לסרט פולחן ויקבל את ההכרה המגיעה לו כיצירת מופת.
הסרט מבוסס באופן רופף על הספר "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" מאת פיליפ ק. דיק. במקום סיפורי גבורה ומלחמות עתירות שכלולים ומערכות לייזר להשמדה, הוא הציג בספרי המדע הבדיוני שלו גיבורים מסובכים, רדופים, שמחלות נפש וסמים מבלבלים להם את המציאות עם הזיות. הסופר דיק, אגב, תעב סרטים הוליוודיים והירבה לסרב להצעות להפוך את ספריו לסרטים.
אבל כיוצא מן הכלל העניק הסרט העתידני "בלייד ראנר" חוויה ויזואלית מסחררת לצופים. ממש כמו "מטרופוליס" משנות ה-30, סרטו הדיסטופי של פריץ לאנג הגרמני, גם יוצר בלייד ראנר, רידלי סקוט, הקיף את עצמו במיטב המומחים בתחום האפקטים המיוחדים. הוא אסף בעלי מקצוע שעשו בעבר את האפקטים לסרטים כמו "אודיסיאה בחלל 2001" ו"סטאר טרק" והצליח ליצור איתם חברה עתידנית לא פשוטה, אבל כזו שאפשר להאמין לה. והשם "בלייד ראנר", אגב, נלקח בכלל מספר אחר של סופר אחר, בשם אלן אי. נורס..
פתיחת הסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/ePbK0tiVWKY
מה כל כך מוצלח בסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/4ax1pz3riAU
קדימון הסרט הבדיוני הטוב אי-פעם:
http://youtu.be/eogpIG53Cis
חוות דעת על "בלייד ראנר":
http://youtu.be/GXRlGULqHxg
האסתטיקה של בלייד ראנר:
http://youtu.be/iYhJ7Mf2Oxs
וקדימון הסרט בלייד ראנר 2049 סרט המשך ל"בלייד ראנר" (מתורגם):
https://youtu.be/rBlO1HZMcvA
בימינו נחשב סרט הפולחן הבדיוני "בלייד ראנר" (Blade runner) לאחד מסרטי הסיי פיי (מדע בידיוני) הנחשבים ביותר בתולדות הקולנוע ובעל פס קול מעורר השראה שהלחין ונגליס.
אבל זה לא תמיד היה כך. הסרט הנפלא מבחינה ויזואלית שיהפוך בעתיד כה חשוב ומוצלח נתפס בתחילת דרכו ככישלון קופתי ואמנותי מהדהד - הן במכירות הכרטיסים לסרט עם גיבור ראשי שהוא לא אנושי וחוטף מכות כל הזמן או עם נבל לא ממש רשע או מפחיד וללא דמות שאפשר לצופים להזדהות איתה או להבין. גם בקרב מבקרי הקולנוע לא נרשמה התלהבות. הם התחלקו לשניי התחלקו ולא התחברו בלשון המעטה לחזון הייחודי של הבמאי רידלי סקוט (Ridley Scott).
במהלך השנים ותודות לפיתוחים טכנולוגיים שהתפתחו מאז שהוא יצא, זכה הסרט להזדמנות נוספת, בעיקר באולמות הקולנוע. משם יהפוך בלייד ראנר לאחד הסרטים המוערכים ומכובדים בהיסטוריה ולמלך סרטי המדע הבידיוני.
#ההיסטוריה
ב-25 ביוני 1982 יצא לאקרנים הסרט "בלייד ראנר" (Blade Runner) של הבמאי רידלי סקוט (Ridley Scott), סרט מדע בדיוני, משולב באווירת פילם נואר, שחוקר את המוסר והאנושיות ביחסו ליציר כפיו האינטילגנטי של המין האנושי.
בלייד ראנר נחל כישלון קופתי מתסכל. הקהל לא הבין אותו והמבקרים היו מפולגים, כשאף אחד לא מעריך את החזון המיוחד שלו.
אבל משהו יוצא דופן קרה בשנים שלאחר מכן, כשהסרט הזה הפך מאחד שמבקרים אוהבים לקטול, לאחד הסרטים המוערכים והאהובים ביותר בז'אנר המדע הבדיוני ומסרטי הז'אנר המכובדים ביותר בהיסטוריה.
באירוניה טרגית, פיליפ ק. דיק, הסופר שכתב את הרומן המקורי, מת ב-2 במרץ 1982 מהשלכות של שבץ מוחי, כ-4 חודשים לפני יציאת הסרט לאקרנים, ולא זכה לראות את ההצלחה המאוחרת שלו.
#עלילת הסרט
הסיפור מבוסס על הרומן של פיליפ ק. דיק (Philip K. Dick) בשם האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות? (Do Androids Dream of Electric Sheep?) משנת 1968. בספר המקורי, אגב, לא נכלל ולא מופיע הביטוי "בלייד ראנר".
העלילה מתרחשת בלוס אנג'לס של נובמבר 2019, עתיד דיסטופי שבו תאגיד טירל (Tyrell Corporation) מייצר רפליקנטים, אנדרואידים דמויי אדם שנועדו לעבודת עבדים במושבות החלל.
כשארבעה מהם - פריס (Pris) שמגלמת דריל האנה (Daryl Hannah), ז'ורה (Zhora) שמגלמת ג'ואנה קאסידי (Joanna Cassidy), ליאון (Leon) שמגלם בריון ג'יימס (Brion James), ומנהיגם רוי באטי (Roy Batty) שמגלם רוטגר האואר (Rutger Hauer) - בורחים חזרה לכדור הארץ,
הגיבור הראשי הוא "בלייד ראנר", ריק דקארד (Rick Deckard) שמגלם הריסון פורד (Harrison Ford). האיש הוא צייד אנדרואידים שמתחזים לבני אדם ותפקידו לצוד ולהרוג אותם, בתהליך שנקרא בסרט "פרישה" (retiring).
הרפליקנטים מחפשים את היוצר שלהם כדי להאריך את תוחלת החיים המוגבלת שלהם ל-4 שנים בלבד. בקאסט מופיע גם אדוארד ג'יימס אולמוס (Edward James Olmos).
במהלך החקירה דקארד פוגש את רייצ'ל (Rachel) שמגלמת שון יאנג (Sean Young), רפליקנט ניסיוני מתקדם שגורם לו לפקפק במהות האנושיות. השאלה הפילוסופית המרכזית היא מה באמת הופך מישהו לאנושי, כשהרפליקנטים מפגינים רגשות ותשוקה לחיים עמוקים יותר מהבני אדם הציניים סביבם.
בסצנה הסופית של הסרט, זהירות ספוילר, רוי באטי מוציא את המונולוג המפורסם שלו "Tears in Rain", כשהוא משקף על החוויות שהוא ראה ושייאבדו בזמן. רוטגר האואר עצמו כתב את המשפט האיקוני "All those moments will be lost in time, like tears in rain" ולילה לפני הצילום קיצץ את המונולוג המקורי שנראה לו ארוך מדי. כשסיימו לצלם את הסצנה, אנשי הצוות מחאו כפיים ויש שאף בכו.
אנקדוטה מרתקת נוספת היא שמחבר הספר, פיליפ ק. דיק, למרות ספקנותו הראשונית כלפי העיבוד, ראה כ-20 דקות של קטעי אפקטים מיוחדים מהסרט בפברואר 1982, זמן קצר לפני מותו. לאחר הצפייה הוא היה המום ואמר "How did you know what was going on in my head?" והצהיר שהסרט משלים את עבודתו היצירתית ומצדיק אותה.
#ההתחלה
הבעיות התחילו כבר בהפקה. נסיקות מבחן בתחילת 1982 קיבלו תגובות גרועות, האולפן כפה על סקוט להוסיף סוף מאושר וקריינות של דקארד. פורד התנגד בתוקף להקלטת הקריינות, יש שמועות שהוא קרא אותה בכוונה בצורה גרועה.
בראיון למגזין Playboy ב-2002 אמר פורד שהוא העביר אותה ככל יכולתו בהתחשב בכך שלא הייתה לו כל השפעה. כשהסרט יצא הוא התחרה באותו קיץ עם E.T כשהסרט "The Thing" גם הוא נוחל אז כישלון.
עם עליית פורמטי הווידיאו הביתיים בסוף שנות ה-80, אנשים החלו לגלות מחדש את הסרט. קהילת קאלט צמחה סביבו, תוך ניתוח של החזון הדיסטופי, השאלות על אותנטיות אנושית והעיצוב החזותי המהפנט.
האווירה הניאו-נואר, הויזואליה של לוס אנג'לס העתידית והמוסיקה האיקונית של המוסיקאי היווני ונג'ליס (Vangelis) זכו להערכה שהם ראויים לה. המוסיקה הועמדה ב-1982 לפרס BAFTA ולגלובוס הזהב כפסקול מקורי מצטיין, למרות שהשחרור הרשמי של האלבום התעכב למעלה מעשור.
בשנים 1989-1990 התגלה במחסני פוסט-פרודקשן עותק 70 מילימטר של הסרט. תיאטרון בלוס אנג'לס קיבל רשות להקרין אותו כגרסת במאי (Director's Cut), אבל זו הייתה רק גרסת העבודה מ-1982 שסקוט התנער ממנה פומבית וחברת וורנר בראזרס (Warner Bros) משכה את העותק.
ב-1992 הם הרכיבו גרסה חדשה עם הכוונה של סקוט. הגרסה הסירה את הקריינות ואת הסוף המאושר, הוסיפה רצף חלום של חד-קרן וקטעים קטנים אחרים. הגרסה זכתה לקבלת פנים חמה יותר.
ב-2007 יצאה הגרסה הסופית (The Final Cut), שבה סקוט קיבל לראשונה שליטה מלאה. הוא הבהיר פרטים מעורפלים, הוסיף רגעים אלימים מהגרסה הבינלאומית, תיקן טעויות והאריך סצנות. הגרסה שמרה על סוף מעורפל. בנקודה הזו שינו מבקרים רבים את דעתם מ-1982 וראו את הסרט כמהמם וכחוויה סוחפת.
#אז מה הסוד?
מה הפך את בלייד ראנר למלך סרטי הקאלט? השפעתו על התרבות הפופולרית עצומה. הוא היה אחד מהסרטים המוקדמים והמשפיעים ביותר בז'אנר הסייברפאנק, שילב לראשונה אווירת פילם נואר בשילוב עם מדע בדיוני, השפיע על אינספור סרטים, משחקי וידאו, אנימה וסדרות טלוויזיה.
אנקדוטה מעניינת היא שהמבקר רוג'ר אברט (Roger Ebert), שבהתחלה היה מסויג כלפי הסרט והתעסק בעיקר בויזואליה שלו, שינה לחלוטין את דעתו שנים אחר כך. בביקורת מחודשת לכבוד 25 שנה לסרט הוא התלהב מהפן האנושי והפילוסופי שלא הבחין בו בפעם הראשונה.
הסרט הביא את עבודתו של פיליפ ק. דיק לתשומת לב הוליווד. ב-1993 הוא נבחר לשימור במרשם הסרטים הלאומי (National Film Registry) על ידי ספריית הקונגרס.
פיליפ ק. דיק סירב להצעה של 400,000 דולר לכתוב עיבוד ספרותי של הסרט, בטענה שסיפרו לו שהעיבוד הזול יצטרך לפנות לקהל בני 12 והוא היה הרסני עבורו מבחינה אמנותית. בסופו של דבר הרומן המקורי שלו יצא מחדש עם פוסטר הסרט על העטיפה.
הסרט ידוע ב-7 גרסאות רשמיות שלו. וויליאם גיבסון (William Gibson), סופר המדע הבדיוני, טבע את המונח blade runnered לתיאור בניין מוזנח, מה שמעיד שהסרט הפך לשפה תרבותית.
האפקטים המיוחדים של דאגלס טרמבול (Douglas Trumbull) זכו לשבחים עד היום, ורידלי סקוט החליט לשמור עליהם ב-Final Cut ולא להחליף אותם בגרפיקה ממוחשבת מודרנית.
ב-2017 יצא סרט ההמשך בלייד ראנר 2049 (Blade Runner 2049) בבימויו של דני וילנב (Denis Villeneuve), אבל המקור נשאר ללא תחרות, סרט שהתגבר על בעיות והפקה קשה כדי להפוך ליצירת מופת.
הנה סצנת הפתיחה מהסרט:
https://youtu.be/-fu7jN2_2pE?t=2m58s
קדימון הסרט:
https://youtu.be/eogpIG53Cis?t=7s
דיאלוג מתוך בלייד ראנר המקורי (עברית):
https://youtu.be/gE_9KlcTmlw
מהסרט "בלייד ראנר 2049":
https://youtu.be/rBlO1HZMcvA
והשיווד של בלייד ראנר:
https://youtu.be/9n5WmS7eWp0
הפרסומת שהכריזה על השקת מחשב המקינטוש נחשבת עד היום לפרסומת החשובה בהיסטוריה והטובה שבהן. הפרסומת, שהוקרנה בסופרבול של שנת 1984 והוכנה במיוחד לכבודו, הייתה כה מהפכנית שהיא הפכה את פרסומות הסופרבול לזירה החשובה בעולם הפרסום. המיוחד בה היה שהיא הוכנה במיוחד לקראת האירוע הספורטיבי הגדול ובהחלטת הנהלת 'אפל' לא הוצגה אחריו שוב. מאז הקרנתה החלו חברות עסקיות להכין ולייצר פרסומות במיוחד לסופרבול והפרסום בו הפך יקר משנה לשנה.
הייתה בפרסומת הזו הרבה יותר מהזמנה לעבור ממחשבי ה-PC של IBM, למחשבי אפל מקינטוש. היא הזמינה את המגניבים והשונים, האמנים והמעצבים וכל מי שרצה להרגיש אחר או מיוחד, למרוד במה שיש לכולם. באקט נדיר בפרסום הטלוויזיוני, היא עשתה זאת בלי להראות את המוצר ובכל זאת הביאה לכך שכולם דברו עליו. כשיצא המקינטוש הוא גם הצליח במכירותיו. בתור פרסומת ששודרה פעמיים בלבד, כנראה שהיא באמת הייתה הפרסומת הטובה ביותר שנוצרה.
הרעיון של הפרסומת היה "תשכחו מכל מה שהכרתם עד עתה". הוצגה בה מציאות שמזכירה את הספר "1984" של ג'ורג' אורוול. אולם אפלולי שבו יושב קהל אנשים שטופי מוח ולבושים בגוון אחד ומקשיבים בהכנעה לדבריו של "האח הגדול" מהספר '1984'. אל האולם פורצת אתלטית יפה ולבושה בצבעוניות מתריסה. אחריה רודפים שוטרי השלטון העריץ, אך היא מיידה פטיש גדול אל עבר המסך ומרסקת אותו. ההמונים נדהמים, פוערים פיות ומשתוממים בפליאה. הם לא העיזו לחשוב שניתן לנהוג כך.. ואז הודיעה חברת 'אפל' ש"1984 לא תהיה "1984".. או במילים אחרות, משנת 1984 תהיה אפשרות בחירה!
סרטון הפרסומת הגרנדיוזי בוים בידי רידלי סקוט, היוצר של "בלייד ראנר", סרט דיסטופי מובחר שהפרסומת של 'אפל' התכתבה איתו היטב. העולם המפוחד שלפני המקינטוש היה המשך טבעי לעולם העתידני והאפלולי שיצר רידלי סקוט ב"בלייד ראנר". האירוני בסרטון הזה הוא שממנו יחל תהליך הסגידה לאפל, שאמנם נרגע מעט כשסטיב ג'ובס נזרק מהחברה שהקים, אבל התחדש ביתר שאת, כשהוא שב לנהל אותה והפך את מאות מיליוני המעריצים שלו לכת טכנולוגית, שנוהה אחריו בעיניים עצומות. אירועי ההשקה של אפל, בניצוחו של ג'ובס, הפכו לאירועי מדיה המשודרים למאות מיליונים בזמן אמת, קצת כמו אותו מנהיג מהמסך הכחול ההוא, אבל ביותר גדול..
הנה סיפור הפרסומת החשובה בהיסטוריה:
http://youtu.be/PsjMmAqmblQ
פרסומת המקינטוש מ-1984 בשלמותה:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
ההכרזה שאחריה, ששינתה את עולם המחשבים לתמיד:
http://youtu.be/c4mDbwoG5y4
ב-2004 הוסיפו באפל (בעזרת מחשב, איך לא?) אייפוד לגברת המפורסמת מהפרסומת האגדית של המקינטוש:
http://youtu.be/BxShzoUjiAQ
ואיך בר רפאלי קשורה לזה:
http://youtu.be/HPR3PB_VGVs?t=31s
מסע הגיבור (Hero's journey) הוא מבנה סיפורי נפוץ, מעין ארכיטיפ (The Hero Archetype), שהציע חוקר הספרות יוסף קמפבל בספרו "הגיבור בעל אלף הפרצופים".
הסיפורים שאיתר קמפבל בנויים כך שהם מגוללים תמיד את השתלשלות הפעולות של אדם, גיבור כלשהו, היוצא להרפתקה, עושה דרך פיזית של ממש או עובר תהליך אישי, מחפש את דרכו אל מול העולם ולחלופין גם בתוך תוכו, עובר משבר מכריע, מנצח ושב לביתו כשהוא שונה ממה שהיה בהתחלה, עת יצא למסע.
לרעיון יש הרבה תומכים ונראה שכמעט כל אפוס היסטורי שני תואם, באופן כלשהו, לתבנית הסיפורית הזו. אבל יש לרעיון גם מבקרים, הטוענים שהוא כללי מדי ולכן לא ניתן להקביל את כל הסיפורים לפיו.
מסיפורי התנ"ך, מגילגמש, המיתולוגיה היוונית ואודיסאוס, מאברהם אבינו בדרך לארץ המובטחת, בודהה, ישו או משה רבנו במצרים, קולומבוס המחפש את הודו, דורותי בדרך לארץ עוץ, פר גינט השב אל סולווג, הארי פוטר בסדרת הספרים הפופולריים וסרטים מודרניים כמו "מלחמת הכוכבים", "שר הטבעות", "המטריקס", או ריק דקארד ב"בלייד ראנר" - אלה רק כמה מהגיבורים שאירוע גדול מהם מוציא אותם לדרכם. כי התרבות האנושית רצופה במיתוסים שעוקבים אחר מבנה מסע הגיבור.
#מבנה המסע של הגיבור
לפי קמפבל, מסע הגיבור הוא מסע היסטורי, ששב בסיפורים, ספרים, סרטים ומחזות. מניתוח של סיפורים מתרבויות רבות ומשלל תקופות, הוא מצא 17 שלבים המופיעים בדרך כלל בסיפור המסע של הגיבורים הספרותיים הללו.
עתיק כמעט כמו ימי התרבות האנושית, הסיפור, לפי קמפבל, מתחיל תמיד באתגר או במסר שמקבל הגיבור ובעקבותיו הוא יוצא אל המסע. בדרכו הוא יקבל סיוע מחכם או זקן וייצא אל הדרך המסוכנת והארוכה. בהרפתקה עובר תמיד הגיבור מבחנים, מתקרב למטרתו ועומד במבחן האיום והגדול שלו. גם אחרי שהוא נקלע למשבר קשה ומסוכן, שעלול להביא לסופו, מצליח הגיבור לנצח, להיוולד מחדש, לזכות באוצר, בכוח, באישה או בהישג. מכאן הוא מתחיל לשוב הביתה אל עבר החיים החדשים שלו, לפתרון התעלומה והעלילה ולחייו המשופרים, הטובים מבעבר.
מעבר לניתוח מדעי ספרותי, המבר היפה של ג'וזף קמפבל מזמין אותנו להקשיב לקריאה שאנו מקבלים להרפתקה, להתגבר על הפחד, לקבל עלינו את האתגר ולכבוש את מטרותינו. "במערה שאליה אנו חוששים להיכנס," - מטעים קמפבל - "שם נמצא האוצר שאנו מחפשים..."
הנה מסע הגיבור שיכול להפוך את חיינו לבעלי משמעות ויופי:
https://youtu.be/JAY60dY-irY
מצגת וידאו על מסע הגיבור (עברית):
https://youtu.be/U-fSMmWvIJU
מסע הגיבור מהסוג שמשנה תודעה, יוצר מיתולוגיה ומצמיח בסיפורים עליו את האנושות כולה:
https://youtu.be/7qJGDFyjeyY
וארכיטיפ הגיבור:
https://youtu.be/DJFjUTJfkrg
בלייד ראנר
שלטי תלת ממד (3D billboards) ענקיים הם עניין מרשים שעולם הפרסום לא יחמיץ בדרך למשיכת תשומת לב לקמפיינים שלו.
השלט התלת מימד החלוצי והמרשים מסוגו הוא ללא ספק זה שהציג חתול תלת-ממדי ענק, באשליה אופטית שנראית אמיתית לחלוטין ומופיעה על שלט חוצות, מול תחנת הרכבת העמוסה ביותר בטוקיו.
השלט, שזכה לכינוי "חתול השלט של רובע שינג'וקו", מציג חתול ענק והיפר-ריאליסטי, בגובה 6 מטרים, המשתעשע ומיילל באמצעות רמקולי ענק, אל מול העוברים והשבים בשינג'וקו, אחד האזורים העמוסים בטוקיו.
חתול השלט של שכונת שינג'וקו בטוקיו הוא ללא ספק דוגמה חלוצית לאפקט העצום של שלטי התלת ממד הללו. במיקומו, מול ומעל היציאה המזרחית של תחנת הרכבת שינג'וקו, אזור עסקי עתיר קניונים, מרכזי קניות, חנויות ועסקים, מקום שעוברים בו כ-200 אלף איש בכל יום.
שלט החוצות עם החתול הענק משך לא מעט תשומת לב באינטרנט ויצר בקרב רבים את התחושה שהמציאות הגיעה לשלב של עולם סרטי המדע הבדיוני בנוסח "חזרה לעתיד" או "בלייד ראנר".
המיצג הזה, שאגב יושב על קומה שלמה שנראית שקופה בבניין רגיל, נוצר בחיבור שבין ההתקדמות הטכנולוגית החדשנית ובין הערצת האומה, שלא לומר הטירוף לחתולים של אנשי "ארץ השמש העולה".
טכנית, חתול השלט של שכונת שינג'וקו מוצג ברזולוציית 4K, על מסך LED בגודל 150 מטרים רבועים, כשהוא מופיע אחת לכמה דקות, החל מ-7:00 בבוקר ועד 1:00 בלילה, בין פרסומות רגילות. "התנהגותו של החתול משתנה" לאורך היום, כשבבוקר הוא מתעורר בבהלה משנתו, אחר הצהריים הוא מיילל אל העוברים והשבים ובערב נרדם, תוך הנחת ראשו על רגליו.
שווה לשים לב שאפקט התלת-ממד תלוי במיקום המתבונן. זווית הצפייה הטובה ביותר היא ממש מול השלט, אך מי שמביטים מהצדדים חווים תמונה מעוותת וללא תלת ממד.
הנה החתול הענק של שינג'וקו:
https://youtu.be/ZkfmQuqcuOY
השלט התלת ממדי של רובע שינג'וקו:
https://youtu.be/_tEu9hWGQWQ
הוא אלוף שלטי ה-3D ביפן:
https://youtu.be/6a67s8UER0o
החתול התלת מימדי של השלט התלת מימדי בשינג'וקו:
https://youtu.be/3vDrJX8Dj7o
לפעמים הוא מפציע גם על השלט שממול:
https://youtu.be/z-z99J31gJk
האבולוציה של כמה שלטים כאלה ה"מחוברים" ביניהם:
https://youtu.be/OkSn_Ox00Us
