מהפכן ומי שבו בזמן חזר לעבר, גאון משכיל ומצליח, אבל כזה שחושב על הכפריים הפשוטים בכפרי מצרים. קרייריסט רגיש והומניסט ומודרניסט, אך מלא אהבה לטכניקות עתיקות ועממיות ודוגל בתכנון קהילתי ואנושי. מהפכן וחדשן אך כזה המשמר או חוזר למסורות עתיקות. קראו לו חסן פתחי (Hasan Fathi) והוא נחשב לגדול אדריכלי מצרים המודרנית.

חסן פתחי נולד בשנת 1900 ותכנן בחייו לא פחות מ-160 פרויקטים גדולים - במצרים ובעולם. אבל במצרים הוא ייזכר במה שהיה ללא ספק גולת הכותרת שבהם. מדובר בפרויקט הכפר גורנה החדשה, בו הוא הצליח לייצר שילוב אמיתי של גורמים שלכאורה היו נוגדים זה את זה.

הילד שנולד באלכסנדריה למשפחה מבוססת, היה בן לאב בעל אחוזות שהיה הכי רחוק מחיי הכפר, ולאם ילידת הכפר, שסיפרה רבות לילדיה על הילדות ועל החיים בסביבה הכפרית. בנסיעות רכבת מקהיר, אליה עברה המשפחה, ובדרך לחופשות הקיץ באלכסנדריה, הצטלבו סיפורי האם עם מראות האיכרים הנשקפים המהחלון ומעבדים את האדמה.

ההתפכחות שלו הייתה כשהגיע לכפרים כאדריכל צעיר ופגש את המציאות הכפרית האמיתי. אבל המפגש עם החיים עצמם רק העצים את הרגישות שלו וניתב אותו לתפיסות הייחודיות שלו ולדרך בה בחר.

כך החל פתחי להתנגד לבטון ולחידושים הטכנולוגיים של העידן המודרני. הוא למד וחקר עד שליטה במורשת הבנייה המצרית ובשיטות בנייה עתיקות ומקומיות ששימשו אלפי שנים את המגורים בסביבת הנילוס.

הוא למד מהאדריכלות נובית ושאב ממנה השראה, תוך שהוא מסתייע במיומנות של הבנייה המקומית של בנאים פשוטים, אבל כאלו שהכירו את הבנייה החכמה והפשוטה לתפארת.

פתחי העדיף בנייה בבוץ ובחומר והמשיך את מסורת האדריכלות המדברית של בתי החומר במצרים. מהבטון החזק והגמיש שהפך כמעט אופציה יחידה במצרים של העידן המודרני הוא פנה בחזרה אל החומר העתיק, הקדום והמצוי בשפע בדלתא של מצרים - הבוץ והאדמה.

בפרויקטים שלו הוא הצליח להחליף את החומרים העכשוויים דוגמת הבטון והברזל המודרניים וליצור עם המקומיים מאמץ קהילתי לבנייה המשתמשת בחומרי בנייה מקומיים וזמינים בשפע, כמו אדמה, חול וקש.

בתהליך הבנייה פתחי פגש תושבים מקומיים שעבדו איתו ולצדו. הוא פיתח אדריכלות מקיימת, שתואמת את תנאי הסביבה.

במהלך דרכו לא היה מי שהפיח חיים כמוהו באדריכלות המדברית. מי שיהיה הכהן הגדול של הבוץ וארכיטקט יחודי המשלב מודרניזם עם הומניזם מרתק, היה מאמין כן ואמיתי בשיתוף הציבור בתכנון, הרבה לפני שזה הפך לטרנד עולמי בעולם האדריכלות.

הוא לא היה רק אדריכל גאון, אלא גם ממציא, מוסיקאי חובב, מחזאי, צייר, משורר, כלכלן, אנתרופולוג, סוציולוג, פסיכולוג וכותב טקסטים רהוטים ומדויקים.


הנה סרטון על האדריכלות של חסן פתחי:

https://youtu.be/eUAdcQGaYNM


בתי הבוץ שלו היו מעולים למגורים, סביבתיים וזולים להפליא - פתרון מצוין לכפריים עניים:

https://youtu.be/8ZLfHMvUMoI


מקורות ההשראה של פתחי:

https://youtu.be/tX9uhRJVMWE


היו לו שיטות לבנות מבנים עם איוורור טבעי:

https://youtu.be/mOlyALYEQlI


והדודל שהקדישו לו בגוגל:

https://youtu.be/ZHrFHYXLwt0

#


התַּנָּר האדמוני (Rufous hornero) מדרום אמריקה הוא ציפור שיר החיה באמריקה הדרומית. בארגנטינה הוא נחשב לציפור הלאומית, אבל למה בעצם?

אז הכירו - התנר הוא חלק ממשפחת התנריים, המוכרת בעיקר בזכות הקינים החזקים והייחודיים שהם בונים מבוץ. למעשה, אפילו את שמם הם קיבלו מצורת הקן שהם בונים, שמזכיר תנורים מסורתיים שנוהגים לבנות בארגנטינה ופרגוואי.

את הקינים הללו בונה התנר על ענפי עצים ועמודי חשמל, כדי להתגונן מטורפים. הצורה הסגורה, עם הפתח הצר שלו, מבטיחה בקן הגנה על הגוזלים ועל התנרים הבוגרים, כלומר ההורים.

את הקן יוצר התנר מתערובת של בוץ, קש וגללים של פרות. באור השמש הבוץ מתייבש וכשהיא מייבשת את הקן, מקשה השמש את הדפנות שלו, עד כדי כך שהוא הופך כמעט לחלוטין בלתי חדיר.

כך מקשה הקן החזק על שבירתו מבחוץ, הן על ידי טורפים כמו חתולים, לטאות ונחשים, לצד עופות דורסים כמו העיט וכמובן גם נגד טורפי גוזלים כמו נחשים, טוקנים, חמוסים, חוטמנים ואפילו עכברים.

קינים דומים, אגב, בונים מיני ציפורים נוספים כמו כוכיות וסנוניות.


40 שניות על התנר האדמוני:

https://youtu.be/C6JFmvfnIQw


כך בונה תנר אדמוני את קינו:

https://youtu.be/Y-yLAiCiOz0


הבנאי החרוץ בעבודה:

https://youtu.be/edKsH6P8VMk


הזוג פוצח בשירה משותפת ליד הקן:

https://youtu.be/xufOqU0L6s0


סרטון תיעודי על קיני התנרים:

https://youtu.be/9AK---WzWxI?long=yes


וסביבתו של התנר שמחייבת זהירות מטורפים:

https://youtu.be/UdkpjNSqW0s?long=yes