הבנק (Bank) הוא עסק שמתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.

למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר רווח על כך שהפקדנו בבנק את כספנו. ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.

חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל אינו היחידי. הבנקים גובים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי. הסכומים הקטנים הללו מצטרפים להכנסות עצומות של הבנקים.

אם אתם בוגרים אז דעו ואם לא אז ספרו להורים שכדאי להתמקח בבנק, ממש כמו בשוק. מול סניף הבנק שלכם תוכלו להוריד את העמלות הללו או את חלקן. אם לא הצלחתם, שווה לעבור לבנק אחר, שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות כאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, אבל לא על גבכם!

המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך. ראו באאוריקה בתגית "בנקים".


הנה ההיסטוריה של הבנקים והמערכת הבנקאית כולה (מתורגם):

http://youtu.be/fTTGALaRZoc


סרטון מצחיק שבו פקיד בנק מבזבז את הזמן של הלקוח שמבקש משכנתא או הלוואה (עברית):

http://youtu.be/7LDlCJwgSeA


ברנש שנעזר באבא שלו כדי להשיג לקוחות לבנק המתקדם שהוא הקים בעצמו (עברית):

http://youtu.be/aPnun16UwGE

הבנק (Bank) הוא עסק שלמעשה מתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.

למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר, זהו רווח שמשלם הבנק על כך שהפקדנו בו את כספנו.

ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד קצת כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.

חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל הוא ממש אינו היחידי. בכל העולם גובים הבנקים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי בעבורנו.

הסכומים הקטנים הללו שהבנק גובה מאיתנו כעמלות קטנות מצטרפים מכל לקוחות הבנק להכנסות עצומות של הבנקים. לכן כדאי להתמקח, ממש כמו בשוק, עם סניף הבנק שלכם ולהוריד את גובה העמלות הללו או לפחות את חלקן.

אם לא הצלחתם, אגב, שווה לעבור לבנק אחר. לבנק שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות שכאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, זה ברור, אבל מי אמר שעל גבכם?!

המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך, למשל בדם כמו ב"בנק הדם. קראו באאוריקה על כמה בנקים שכאלה ואחרים - בתגית "בנקים".


הנה הרווחים של הבנקים:

https://youtu.be/CNaX42NlVgc


עמלות הן מקור הכנסה מטורף עבור הבנק, גם כשאתם פטורים מהן (עברית):

https://youtu.be/RBZv7avcSxg


וסחר במטבע חוץ, למשל, משמש את הבנק להרוויח ים של כסף מהכסף שהפקדתם אצלו (עברית):

https://youtu.be/NRCcC7P7hcE


ויש אלטרנטיבות הוגנות יותר - על בנקים ללא עמלות בעולם (עברית):

https://youtu.be/3fj3UKwsJsY?long=yes

בנק הדם הוא מקום שמחזיק את הדם שתורמים האנשים. בנק הדם נותן דם לאנשים שזקוקים לו למטרות רפואיות, כמו ניתוח או פציעה שבה איבדו דם רב.

המלה בנק לקוחה מעולם הכלכלה וגויסה עבורו כיוון שגם בנק הדם הוא מתווך, בין נותני דם למקבלי דם.


הנה סרטון על בנק הדם:

http://youtu.be/L9y3NzCcdQI


על תהליך תרומת הדם לבנק הדם:

http://youtu.be/dcdnp30brl0



ופרסומת היתולית לבנק הדם:

http://youtu.be/cfPiEadpV20

קריסתו של בנק הסיליקון ואלי, בנק עמק הסיליקון הידוע בתור SVB, החלה אפקט דומינו של קריסות בנקים בעולם כולו. אבל איך זה שבנקים קורסים? האם בנק בהגדרה הוא לא גוף עסקי שתמיד מרוויח?

התשובה היא לא והיא מורכבת מכמה שכבות של ידע.

בנק (Bank), כל בנק, הוא עסק ששומר על הכסף של לקוחותיו. אבל תוך כדי השמירה על הכסף, הבנק למעשה משקיע חלק מהכסף, או מלווה אותו ללקוחות אחרים, שצריכים כסף ואין להם. לכן הם משלמים לבנק בריבית עבור ההלוואה, ריבית שתהיה חלק מהכנסותיו של הבנק.

יש סיבות רבות ונפוצות להתמוטטות או קריסה של בנקים. מהונאה, מעילה או סחר במידע פנים, שיכולים להוביל לסגירת הבנק ועד בנקים שלא עמדו בתקנות הממשלתיות או אפילו הפרו אותן ביודעין. הסנקציות שמופעלות כנגדו, במקרים כאלה, יכולה להוביל לכדי סגירת הבנק.

השקעות כושלות הן עוד סיבה לסגירתו של בנק והפסדי ענק ללקוחותיו. הם הפקידו בבנק את כספם. את הכסף שבידיו הבנק משקיע בבורסה וכשהבורסה קורסת, המניות שרכש הבנק צונחות בשווי שלהן. עכשיו לבנק אין כסף להשיב ללקוחותיו את חסכונותיהם, שאותם הפסיד בבורסה והוא קורס, ביחד עם רבים מלקוחותיו שהפסידו את כל מה שחסכו.

כך קורה בתקופות של מיתון כלכלי או שפל, כמו "השפל הגדול" למשל, שהיה בארצות הברית. בשפל כזה עלולים בנקים להיכשל, כשההשקעות שלהם, כספי החוסכים, מאבדות ערך ופוגעות קשות בלקוחות שלהם, שחסכו בהם האמינה שכספם יישמר.

ניהול לקוי של בנקים שמנהליהם טעו בהחלטות הניהול שלהם, עשו השקעות מסוכנות או הלוו כספים לעסקים, ללא הקפדה על נוהלים ובטחונות ראויים, יכולים גם הם להוביל לסגירה שלהם.

אך הסיבה המפחידה והיותר מוכרת לקריסת בנקים לאחרונה היא במצב בו בנק נכנס לקשיי נזילות ועתודות הכסף המזומן אינן מספיקות.

איך זה קורה?

מצב כזה קורה כשלקוחות לחוצים, בשל שמועות או דיווחים על מצב הבנק, וממהרים לפדות את כספם מהבנק. בהיעדר מזומנים, מצב בו הכסף הזמין לפדיון לא מספיק, הבנק קורס.


הנה הבנק הקורס - בנק המתמחה בטיפול בחברות הייטק, הבנק האמריקאי SVB (עברית):

https://youtu.be/nxjdDvpbjWs


על רווחי הבנקים האופייניים (מתורגם):

https://youtu.be/CNaX42NlVgc


בחיוך - איך בנק עם התנהגות כזו לא יאבד את אמון הלקוח? (עברית)

https://youtu.be/SHI-IlnCWEU


וסרטון תיעודי על קריסות בנקים והגורמים לכך:

https://youtu.be/t5w5mk1_K3A?long=yes

הלוואה היא כסף שניתן על ידי אדם אחד לשני (או גוף כמו בנק שמלווה). כסף זה יוחזר כעבור זמן שנקבע בין הצדדים, בתנאים מסוימים. תנאים יכולים להיות מועד התשלום, גובה הריבית וכדומה.

לרוב מי שנותן הלוואות הוא הבנק. הבנק גובה ריבית ממי שלוקח מהבנק הלוואה. פירוש הדבר שעל הלווה כסף מהבנק להחזיר לבנק את הכסף שלווה ממנו, בתוספת עוד כסף שעליו הוחלט מראש, זוהי הריבית.

לדוגמה, אם הריבית היא 4% בשנה וההלוואה הייתה של 100 שקלים, לאחר שנה יחזיר הלווה לבנק 104 שקלים. בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.


הנה סרטון שמסביר מהי הלוואה (עברית):

http://youtu.be/A1ceL4jaZZE


הסבר על לקיחת הלוואה (עברית):

http://youtu.be/A2CCnr74FTA


אפשר למנוע מצב שלוקחים הלוואה - קוראים לה (עברית):

http://youtu.be/QQRuR3oo7Io


אזהרה מלקיחת הלוואות בלי לחשוב היטב (עברית):

http://youtu.be/31m8t4PA1JI


יש מי שמציע הלוואה ללא ריבית, אבל חשוב לבדוק היטב (עברית):

http://youtu.be/oER9HDeG6W8


הלוואה יוצרת חוב ואותו אסור לשכוח (עברית):

https://youtu.be/KP9fur1GfR0


הרצאת טד נהדרת על הלוואות חכמות לעסקים (מתורגם):

https://youtu.be/kSR8G8mfp84?long=yes


וסרט תיעודי על הזמן שבו הבנקים היו טובים. והיום?

https://youtu.be/WsGK48BUrFM?long=yes

משיכת יתר, "מינוס" או אובר דראפט, הם שמות שונים למצב לא בריא, של בזבוז יותר כסף ממה שעומד לרשותנו. משיכת יתר (אוברדרפט), היא הוצאה של כסף מפקדון עובר ושב בבנק (עו"ש), שעולה על הסכום שמופקד בבנק.

מבחינה כלכלית, משיכת היתר אינה טובה לנו כלל והיא ממש לא מומלצת. למעשה, משיכת יתר היא הלוואה בתנאים רעים במיוחד, כיוון שהריבית שאנו משלמים על אוברדראפט היא גבוהה הרבה יותר מכל ריבית של הלוואה רגילה.

במילים אחרות, מי שנכנס למשיכת יתר יצטרך לשלם הרבה יותר עבור כל שקל שהוציא בה. לא פעם מצב כזה יכול להיות תחילתו של חוב גדול יותר.

חשוב לציין שתופעת האובר דראפט, משיכת יתר, גדלה בעידן המודרני משום שאנחנו לא מרגישים את המינוס כמו פעם. העובדה שכמעט ואיננו משלמים במזומן אלא מרבים לגהץ את כרטיס האשראי שלנו, הביאו את העולם למצב ממוצע של חוב ענקי ולא מורגש.

במחקרים פסיכולוגיים רבים נמצא שתרבות האשראי גורמת לנו בפשטות להוציא הרבה יותר כסף מאשר יש לנו. המשמעות של זה היא שעצם קיומו של האשראי הופך אותנו לעניים שחשים שהם עשירים. התוצאה הכרונית של מצב כזה היא של חובות על גבי חובות. תוצאת מצב זה הוא משיכת יתר כרונית, כשיותר מדי אנשים מוציאים בכל חודש סכומים גדולים מאלה שהם מכניסים.


הנה משיכת היתר והאשראי שהבנק מוכן לתת, תמורת תשלום:

http://youtu.be/fSZEiL7cewc


ואובדראפט הוא הלוואה בריבית מאד גבוהה והבנקים משתמשים בה כדי לסדר אתכם:

https://youtu.be/fxVuExvRAfg

משכנתא (Mortgage) היא סוג של הלוואה לקניית דירה או בית.

נניח שאתם רוצים לקנות דירה ויש לכם רק חלק מהמחיר שלה. אתם הולכים לבנק, לוקחים הלוואת משכנתאות ומחזירים אותה לאורך שנים רבות. הבנק הילווה לכם כסף רב ובתמורה יקבל את הכסף שלכם למשך תקופה ארוכה.

לא תמיד למי שקונה בית, יש מספיק כסף משלו. לכן המשכנתא היא ברוב המקרים הכרח. מקבלי המשכנתא מחזירים אותה במשך שנים רבות, מדי חודש בחודשו.

כשאנחנו מקבלים משכנתא, הבית שקנינו משועבד לבנק - כלומר, הבנק הוא הבעלים האמיתיים של הנכס, עד שכל המשכנתא תשולם. כך הבנק מבטיח לעצמו שתחזירו את החוב שלכם.

לרוב מי שנותן משכנתא הוא בנק למשכנתאות, או בנק רגיל. הבנק גובה ריבית ממי שלוקח מהבנק הלוואה. פירוש הדבר שעל מי שלווה כסף מהבנק (מקבל ההלוואה) להחזיר לבנק את הכסף שלווה ממנו, בתוספת עוד סכום שעליו הוחלט מראש, זוהי הריבית.

דוגמה: אם הריבית למשל היא 4% בשנה וההלוואה הייתה של 100 שקלים, לאחר שנה יחזיר הלווה לבנק 104 שקלים. בצורה זו מקבל ההלוואה משלם לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.

אם חלילה אין לרוכשי הבית כסף לשלם את תשלומי המשכנתא לבנק, הרי שהבנק ימכור את דירתם (זוכרים שהבית משועבד לבנק?) וייקח את שאר החוב שמגיע לו. את השאריות יקבלו הרוכשים המסכנים. זו הסיבה שיש לקחת משכנתא בחוכמה ולא להגזים בגודלה, ביחס להכנסות ולביטחון הכלכלי שלכם.


הנה הסבר של המשכנתאות (עברית):

https://youtu.be/UNUHAQ5hj6U


הדרך לקחת משכנתא (עברית):

http://youtu.be/tgaQ8XpI9eA


אחת לכמה שנים, או אם יש שינויים, כדאי לשקול מיחזור של המשכנתא (עברית):

https://youtu.be/XfVu9iVBOME


והנה דרך מצחיקה לקחת משכנתא (עברית):

http://youtu.be/7LDlCJwgSeA

כספומט (ATM) הוא מכשיר שנותן כסף מחשבון הבנק שלך. כדי לזהות שמושך הכסף הוא אכן בעל החשבון ואינו מתחזה, עליו להכניס לכספומט כרטיס מגנטי, שניתן לו בבנק. לאחר מכן הוא נדרש להקליד גם מספר סודי, שידוע רק לו. כך הבנק מוודא שהכרטיס אינו גנוב ושייך אכן לו.

לאחר שהכניס את הכרטיס והקליד את הסיסמה, יוצר הכספומט קשר עם מחשב הבנק, מוודא שיש בחשבון מספיק כסף כדי להוציא את מה שהתבקש למסור ואחרי שהתקבל אישור מהמחשב המרכזי, מתקבל הכסף ויורד מהסכום שבחשבון הבנק.


כך עובד הכספומט:

http://youtu.be/cYWHqha2wfk


הסבר נוסף על פעולת הכספומט:

https://youtu.be/7mFttvrhqZs


ומתיחת כספומט קטנה על חשבון החיוך:

http://youtu.be/25TA_YyK248

פינטק (Fintech) הוא שילוב של פיננסים (כסף) וטכנולוגיה, או בקיצור - טכנולוגיה פיננסית. תחום הפינטק הוא מהתחומים הצומחים והמבטיחים בעולם ההייטק של ימינו.

כשמדברים על עולם הפינטק, מכוונים בדרך כלל לחדשנות הטכנולוגית שמתרכזת בעולם הפיננסים. חברות פינטק מפתחות טכנולוגיות שמאפשרות לספק שירותים ומוצרים פיננסיים ולשפרם. הן עושות זאת באמצעות אפליקציות, אלגוריתמים ועוד פיתוחים מתקדמים ויוצרות פתרונות פיננסיים מקוונים לבעיות ותפקודים פיננסיים.

בפיתוחי הפינטק משתמשים בנקים, חברות ביטוח ומוסדות פיננסיים גדולים, כמו גם חברות סטארט אפ צעירות, המציעות שירותים חדשניים, חלקם משבשי שווקים מסורתיים באמצעות שירותים כספיים ופיננסיים חדשניים, שמשנים את חוקי העולם הפיננסי ואת התנהלותו. בין הפיתוחים הללו ניתן למצוא שירותים שמפשטים את דרכי התשלום, כמו גם מניעת תרמיות והונאות וכדומה.

הפינטק מוריד מחירים ועלויות, מספק שירותים גם למי שלא משתמשים בבנקים כלל ומגדיל את התחרות בתחום הפיננסי.

מטבעות וירטואליים, מימון המונים, העברות כספים, גיוס השקעות, אינטרנט של הכסף, ניהול נכסים והעברת כספים - כל אלה ומשימות רבות אחרות מנוהלים כיום באמצעות תחום הפינטק.


הנה עולם הפינטק:

https://youtu.be/zsMDKGJOJS0


מצגת וידאו של עולם הפינטק:

https://youtu.be/efJXoyugPvM


בלנדר - מיזם להלוואות חברתיות (עברית):

https://youtu.be/Z0kQ3kA16os


מיזם הלוואות לעסקים קטנים:

https://youtu.be/WAVs25E5Nnc


וזו הסיבה שהבנקים עדיין לא נפגעו מהמהפכה הדיגיטלית (עברית):

https://youtu.be/T-MbZdBegDA

אם ההורים מנהלים חשבונות בנק נפרדים או שכל אחד מנהל את הכסף, מבלי שהוא יודע על מה השני הוציא - זו בעיה!

הרבה יותר טוב לשבת ביחד ולהחליט על הוצאות גדולות, מה קונים ומה דוחים, איך לחסוך חלק מההכנסות ומה הכרחי לעשות או לקנות מיד. כך יישאר תמיד בשביל מה שחשוב ומה שלא - ממילא פחות חשוב.

עוד טוב לנהל מעקב אחרי ההוצאות באמצעות גיליון אלקטרוני או אפליקציית הוצאות וללמוד לוותר על מה שלא נחוץ.


הנה החשיבות של ההתנהלות הכלכלית המשותפת (עברית):

http://youtu.be/bffzmBzgxsA?t=7s

סחר חליפין (barter) הוא מסחר שבו אנשים מחליפים ביניהם סחורות ושירותים. אין בסחר חליפין כסף כלל. למעשה, סחר החליפין הוא שיטת המסחר העתיקה ביותר בעולם. עוד לפני שהמציאו את הכסף, נהגו אנשים להחליף דברים שגידלו או ייצרו, תמורת דברים של אנשים אחרים בהם חפצו. חוקרים מצאו באפריקה עדויות לסחר חליפין כבר לפני 100 אלף שנים.

גם בעידן המודרני מתקיים סוג של בארטר, סחר-חליפין. אתרי אינטרנט שונים, אפליקציות ובעבר גם בעיתונים מתקיימים שוקי "קח-תן" שבהם לא מעט אנשים מפרסמים דברים שהיו מוכנים לתת, תמורת דברים שהם רוצים או זקוקים להם.


הנה סרט מצויר שמדגים את סחר החליפין והרגע שבו התחילו להחליפו:

http://youtu.be/4B3DKdLL-Mo?t=9s


סרטון שמציג את סחר החליפין ותולדות הכסף שאחריו:

http://youtu.be/ZXIuFpu72Nk


אפליקציה שמאפשרת מסחר בסחר חליפין (עברית):

https://youtu.be/XafYJNwrIGY


בנק מודרני שמבוסס על הרעיון של מטבע הוויר החברתי של שווייץ (עברית):

http://youtu.be/gY92_f7MRd4


וכלכלת השיתוף שהיא סוג של סחר חליפין מודרני (עברית):

https://youtu.be/w9MDrWjvyNo?long=yes

כשאומרים היום "מטבעות פיאט" מתכוונים למטבעות לאומיים, כלומר המטבעות הרגילים דוגמת הדולר או השקל. אלה עומדים לעומת מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין או את'ריום.

אבל "כסף פיאט" הוא מושג ספציפי יותר. בעבר היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס על ידיה, תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. הדפסת יתר של כסף הייתה גורמת לאינפלציה ושום מדינה לא רוצה באינפלציה.

אבל בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם. אבל מהי השיטה החדשה הזו?

הכסף כיום הוא "כסף פיאט" - כסף שערכו נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.

שוויו של הכסף במערכת כזו מנסה לאזן את השוק, כך שלא יודפס יותר מדי כסף ותיווצר אינפלציה או שיהיה חסר כסף בשוק ותיווצר דפלציה. אינפלציה היא שווי יורד של הכסף ואז ניתן לקנות עימו פחות. מנגד, דפלציה זה ההיפך - מעט כסף ששווה הרבה, אבל פוגע בצמיחה של השוק כי קונים בו מעט. במקומות שונים בעולם, לא פעם גרם כסף הפיאט לכך שנוצרה אינפלציה. זה קרה כשממשלות הדפיסו כסף רב מדי והאמון של הציבור בכלכלה ובמשק ירד. עימו יורד בדרך כלל גם ערך הכסף ונוצרת אינפלציה. זה קרה בישראל של שנות ה-80 ובמקומות רבים בעולם.

פירוש המילה "פיאט" בלטינית הוא "כך יהיה" או "כך ייעשה".


איך הפך הכסף לכסף פיאט (עברית):

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


כך מדפיסה הממשלה כסף ומזרימה אותו למשק (עברית):

https://youtu.be/vdzg-wKoVkQ


הדרך בה הפך הדולר האמריקאי לכסף פיאט וכך פועלת הכלכלה של הכסף הזה (מתורגם):

http://youtu.be/XNu5ppFZbHo


והסבר של מושג כסף הפיאט:

http://youtu.be/hx16a72j__8

אשראי הוא הלוואה, או הרבה הלוואות, שנותן בנק או גוף דומה, תמורת התחייבות כללית של מקבל ההלוואה להחזיר את החוב המצטבר בהקדם.

כרטיס אשראי, למשל, מאפשר לקנות מוצר או שירות ומי שמשלם אותו מיידית היא חברת האשראי. על ידי סריקת כרטיס האשראי או הזנת פרטי הכרטיס תחוייב חברת האשראי מיידית, בעוד הרוכש יקבל את המוצר או השירות שרכש.

אבל ההלוואה שנותנת חברת האשראי באמצעות כרטיס אשראי, בניגוד להלוואה שאדם מבקש מהבנק במיוחד ומקווה שהבנק יסכים לתת, היא הלוואה מתמדת. זה אומר שעם כרטיס אשראי יכולים בעלי הכרטיס לקנות הרבה קניות, עד סכום שהבנק אישר מראש ונקרא "מסגרת האשראי".

את החוב הכספי יחזיר הרוכש לחברת האשראי בהמשך. זה יקרה בהתאם להסכם האשראי עם החברה. לרוב הכסף הזה ייגבה מחשבוננו עם קבלת המשכורת - בתוך חודש, או במהלך מספר חודשים, אם קנינו בתשלומים. על קנייה כזו בתשלומים תיגבה מאיתנו גם תוספת ריבית, שאנו משלמים לחברת האשראי עבור ההטבה הזו שקיבלנו ממנה.


הנה הסבר של השימוש השגוי והשימוש הנכון בכרטיס אשראי (עברית):

https://youtu.be/LwlkoAynnMU


המלצות לגבי כרטיס האשראי שלכם (עברית):

https://youtu.be/CbFkC7ltaoI


הנתונים של כרטיס האשראי מגרים מאוד את הגנבים (עברית):

https://youtu.be/KNds-19xyi8


וסרטון משעשע שמדגים כמה קל לקנות באשראי ומה קורה כשזה לא מצליח (עברית):

http://youtu.be/pqYKYyF0yW0

צ'ק או המחאה הוא אמצעי תשלום שמאפשר לאנשים לעשות עיסקאות, לרכוש ולקנות, מבלי לשאת סכומי כסף גדולים בכיסם.

למעשה מדובר בסוג פשוט של שטר חוב. קנית ממני מוצר או שירות, שילמת עבורו בהמחאה, קיבלתי אותה כשטר חוב ואגיש אותה לבנק שלי, שיגבה אותה מהבנק שלך.

זה פשוט.

כי הצ'ק הוא נייר שתולשים מפנקס הצ'קים שקיבלתם מהבנק, רושמים עליו סכום כסף שאותו מעוניינים לשלם ומוסרים כתשלום, תמורת מוצר או שירות.

מקבל הצ'ק מפקיד אותו בבנק. הבנק מעביר את הסכום שנרשם על הצ'ק, מחשבונו של נותן הצ'ק לחשבונו של מי שקיבל אותו.


הנה הסבר על כתיבת צ'קים:

http://youtu.be/dIZWqIv_flA

הבנק שומר לנו על הכסף. אבל בזמן שהוא שומר על כספנו, הוא משתמש בו לשלל פעילויות כלכליות שמכניסות לו הון. המשעשע הוא שהבנק מרוויח מהכסף שלנו הרבה גם כך ומשלם לנו גרושים עבור זה, אם בכלל. אבל החלק הלא משעשע הוא בצד השני, שבו הוא גובה מאיתנו סכומי כסף רבים בתור עמלות על כל פעולה, גם כזו שמעשירה אותו. כך מרוויח גם ממי שיש לו כסף ונתן לבנק להשתמש בו לרווחיו שלו וגם ממי שבמצוקה ומתקשה לעמוד בחובותיו.

לא הבנתם? - ובכן, הבנקים גובים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה בנקאית כלשהי. הסכומים הקטנים הללו מצטרפים להכנסות עצומות של הבנקים.

משום כך אפשר וכדאי להתמקח, ממש כמו בשוק, עם סניף הבנק שלכם ולהוריד את העמלות הללו או את חלקן. אם לא הצלחתם, שווה לעבור לבנק אחר, שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות כאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, אבל לא על גבכם או על גבנו!


הנה עמלות הבנקים:

https://youtu.be/QKkUwKe5II8


כך אפשר להקטין משמעותית את העמלות של הבנקים:

https://youtu.be/LzPVaZVBRtQ


ובחיוך מריר - על ההצעה הנדיבה של הבנק שהיא תמיד נדיבה כלפיו (עברית):

https://youtu.be/SHI-IlnCWEU


וסאטירה שממחישה באופן משעשע כמה שזה לא משעשע:

https://youtu.be/aMavrv-xNaU

כסף (Money) הוא אמצעי-חליפין שתמורתו ניתן לקבל מוצרים ושירותים. הכסף נועד לפשט את הפעולות הכלכליות של קניה, מכירה ותשלומים עבור שירותים שונים ועבודות, כמו גם לרכישת סחורות.

אם בעבר היה רוב הכסף אמצעי תשלום פיזי, כמו מטבעות ושטרות, כיום חלק גדול מהכסף עובר בשיטות אחרות, כאלה שאינן פיזיות כמו העברה ממוחשבת בשינוי רישומים דיגיטליים, או חיוב כרטיסי אשראי ובאמצעים מסחריים פיזיים כמו תווי קניה והמחמאות (צ'קים). העברה בכל האמצעים הללו מתבצעת תמיד בשווי מטבע כלשהו (כמו דולר, אירו ושקלים).

אם ההיסטוריה של הכסף מתחילה בהעברת עצמים מוחשיים בין גופים כלכליים שונים, מאנשים ועד מוסדות, כיום לא חייבים להחזיק כסף פיזי בשום מקום. כדי שכסף יתקיים במערכת חברתית כלכלית, כמו מדינה, או קבוצת משתמשים במטבע וירטואלי דוגמת הביטקוין - מספיק שמתקיימת הסכמה על ערכו ועל היכולת לקבל תמורתו מוצרים ושירותים שונים.

בעבר גם היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. אך בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות צעד זה השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם ומאז הכסף הוא "כסף פיאט". פירוש הדבר הוא שערכו של הכסף נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.


כך נוצר הכסף והפך לדלק שמניע את הכלכלה האנושית (עברית):

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


הסבר ביקורתי למהותו של הכסף (מתורגם):

https://youtu.be/OeYJipRoKb8


הכסף הוא רק שלב בתולדות אמצעי התשלום (עברית):

https://youtu.be/PSKa8Y0jmQQ


והסבר מחוייך לכסף ותולדותיו (מתורגם):

https://youtu.be/kI1EBndardk

בנק הילדים (Children's Development Khazana) הוא מיזם חינוכי חשוב מאד, שמפעילים ילדים בשכונות העוני של הודו. בבנק הילדים יכול כל ילד להפקיד את חסכונותיו וילדים הם שמטפלים בו ואף מנהלים את הבנק. על הכסף שלו, מקבל כל ילד ריבית של 3% וכך מעודדים אותו לחסוך ולאסוף כסף שישמש אותו למטרות שאותן הוא רוצה להשיג.

ילדים שמבקשים, יכולים לקבל הלוואות מהבנק. כמובן שלשם כך הם נבחנים על פי ההתנהלות הכספית שלהם בעבר ונבחנת היכולת שלהם להחזיר את ההלוואה בעתיד ולהתנהל נכון עם הכסף שלהם. עם ההלוואה הם יוכלו לעשות דברים שהם רוצים ולהחזיר לבנק בהדרגה, עד לסגירת החוב.


הנה הילדים מבנק הילדים:

https://youtu.be/5wcUclmkA7k

קרב קרני חיטין עמד להסתיים. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת. איש לא ידע שמכאן עומדים המוסלמים להביס את שומרי הארץ הצלבנים, להשתלט על ארץ הקודש ולהפוך לכוח עולמי, שרק יגדל.

אבל בשולי אותה תבוסה גדולה, התחיל בעמק קרני חיטין גם תהליך שיגרום לתבוסתו המתמשכת ולהתפוררתו של הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, סוג של "קומנדו נוצרי", של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים, שעד אז נחשבו לבלתי-מובסים.

הטמפלרים. בעצם, קראו להם "מסדר אבירי היכל שלמה" (Knights Templar). הם נמנו על מסדר צבאי נוצרי של אבירים-נזירים שפעל מאז המאה ה-12 ובתקופת מסעי הצלב של המלך ריצ'רד ה-1, הידוע בתור "ריצ'ארד לב ארי".

האבירים הטמפלרים היו כוח צבאי חזק בן מאות חיילים, שמילא תפקידים שונים באירופה הנוצרית של אותה תקופה בימי הביניים והיווה במידה רבה את "כוח המחץ" של הצלבנים.

הם נקראו גם "מקדש שלמה" או "האבירים העניים של ישו" אבל לרוב מזכירה אותם ההיסטוריה בשם "טמפלרים". זאת מפני שהאבירים האלה קיבלו את שם המקום שעליו רצו לשמור, הם היו שומרי ה-Temple, ההיכל, או המקדש.

המסדר נוסד כדי להגן על הממלכה הצלבנית בארץ הקודש, ממלכת ירושלים. כמו כן הוא סיפק הגנה לצליינים נוצרים שעלו לרגל לירושלים. במהלך מסעי הצלב נלחמו הטמפלרים במוסלמים והפכו לכוח צבאי מעולה.

הטמפלרים צברו עושר אדיר, בעיקר מהתרומות שהגיעו למסדר. הם גם זכו לתמיכת "הכס הקדוש", הוא האפיפיור. הכספים שלהם, אלו שהרוויחו בשדב הקרב, בכיבושים ובעסקאות שניהלו בתוך הממסד הנוצרי - הכספים האלה הושקעו נכון והפכו את המסדר הטמפלרי לעשיר כקורח.

למסדר הזה הייתה אז גם רשת סניפים שהייתה פרוסה בכל רחבי אירופה וסייעה בהעברת כספים בבטחה ממקום למקום. שירות זה ניתן במיוחד לצליינים שלא רצו לשאת את הכסף בדרכים עתירות השודדים של ימי הביניים ולאנשים אחרים שהסתייעו בשירות המאובטח הזה. גם שירותי ה"בנק הבטוח" שהתבטא בהעברת הכסף הזו, העשירו אותם מאד.

אבל לאחר שהצלבנים הובסו על ידי המוסלמים בקרב קרני חיטין, איבד המסדר הטמפלרי את כל רכושו בארץ ישראל. מרבית הכוח הלוחם שלהם בארץ חוסל גם הוא בתבוסה הנוראה, הן בקרני חיטין והן בקרבות שאחריו. כך החלו הטמפלרים לסגת שוב ושוב.

בשלב מסוים נפלה ירושלים והטמפלרים פינו את מפקדתם לעכו. בעכו הצלבנית הם בנו מבנים מרשימים וחכמים, ביניהם את "מנהרת הטמפלרים", שהובילה ממפקדתם בנתיב גישה סודי אל נמל העיר. מאה שנה לאחר מכן נפלה גם עכו והם עברו בהדרגה לקפריסין, לרודוס ולבסוף למלטה, האי שבו הם פעילים עד היום.

הטמפלרים גם הוסיפו לפעול באירופה עד לחיסולם בה, אבל הם מעולם לא שבו למעמד ולעוצמה שאפיינה את שנות התהילה שלהם במאה ה-12.

רבים טוענים שמקור האמונה הטפלה על המזל הרע של יום שישי ה-13 הוא מתאריך כזה באוקטובר 1307, יום בו הובסו הטמפלרים בצרפת. מכל מקום, הקשר ליום המזל הרע הזה לא היטיב במיוחד עם כל מי שמאמין בנצרות מאז אבל איכשהו דבק בטמפלרים לתמיד. הכירו את העניין בתגית "יום שישי ה-13".

אגדות רבות אחרות סופרו עליהם ואף הוצגו בסרטים רבים, כולל תיאוריית הקונספירציה שהם מצאו את ארון הברית בחפירות שעשו בירושלים ומגוון סיפורים עתירי-דימיון וקצת פחות סבירות.


הנה הטמפלרים בקרב, מתוך סרט משנת 2007:

https://youtu.be/OFfOgVCuJM4


כך מתוארים אבירי היכל שלמה בסרט צופן דה וינצ'י:

https://youtu.be/0g0V8Yi1cQo


ומהלכי המלחמה של הטמפלרים בארץ הקודש, מתוך משחק מחשב:

https://youtu.be/6d09T9cfwzs

הביטקוין הוא מטבע הוירטואלי המוכר והנפוץ ביותר בעולם, מטבע עצמאי שלא מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי בעולם וערכו נקבע על פי חוקי היצע והביקוש. לפי הצלחתו האדירה, מסתבר שהוא בדיוק מה שחיפשו המילניאלס, בני דור ה-Y שחשים שהם חיים בעולם של חוסר יציבות, של תאגידי ענק שחודרים לכל פינה בחייהם, כמו הבנקים למשל, ושל ממשלות. שאי אפשר לסמוך עליהן בענייני הדאגה לעתיד.

את הביטקוין "כורים" באמצעות מחשבים וחישובים, שהולכים ומסתבכים ככל שיותר ביטקוין נכרה. לפיכך, למרות שהוא איננו מטבע אמיתי ואין אף ממשלה או מוסד פיננסי מאחוריו, רק מכיוון שהרבה אנשים משתמשים בו ומוכנים לקבל אותו ולהעניק סחורה תמורתו - יש לו ערך אמיתי.

האמון של אנשים רבים בביטקוין נובע מכך שיש סכום סופי ממנו והם משערים שהוא עשוי להיות שווה המון כסף בעתיד. מצד שני, על פי ההערכות המומחים, רק בעוד 126 שנים עתידה כריית כל הביטקוין בעולם להסתיים.

המסחר בביטקוין מתנהל בעיקר דרך האינטרנט - באמצעות תוכנת מחשב שנקראת "ארנק ביטקוין" המתפקדת כארנק וירטואלי וממוחשב ומאפשרת למשתמשים בה לשלוח ולקבל מטבעות ביטקוין בצורה מוצפנת ומאובטחת. הערך של ביטקוין אחד נע כיום סביב 200-500 דולר ובשיאו הוא הגיעה לשווי של יותר מ-1000 דולר לביטקוין אחד.

הביטקוין פורסם בשנת 2009 על ידי מתכנת שכינה את עצמו "סאטושי נקאמוטו", ככל הנראה שם בדוי. יש הערכות לגבי זהותו של יוצר הביטקוין, אך הדברים עדיין לא בטוחים. באופן מפתיע דווקא ממציא מסתורי ואנונימי יצר את המטבע הוירטואלי הנפוץ ביותר בעולם. מה שבטוח, יוצר הביטקוין השאיר את תוכנת הביטקוין שפיתח כקוד פתוח והיא עצמה יצרה שלל מטבעות וירטואליים מתחרים.

הכמות של הביטקוין מוגבלת ולכן הוא לא ייקלע לאינפלציה (ראו בתגית "אינפלציה"). רבים רואים בו את האיום הגדול ביותר על מערכות הכספים המדיניות, המטבעות הרגילים שמנפיקות המדינות השונות. אחרים רואים בו שיגעון חולף, משהו כמו "שגעון הצבעונים" שהתפתח בהולנד בעבר (ראו באאוריקה בתגית "שיגעון הצבעונים").

אחת הבעיות עם הביטקוין היא שהוא מאפשר להעביר כספים באמצעותו עבור פשעים. הביטקוין הוא האמצעי הראשי לתשלום ברשת הדארקנט, תשלומים שמועברים עבור סמים, חומרים אסורים וביצוע פשעים. החיבור בין הרשת האפלה, ששימושיה העיקריים הם מעשים פליליים, לבין המטבע הוירטואלי, הוא קטלני. לכן נלחמות רבות מהרשויות המדיניות במטבע הביטקוין ועוקבות אחריו, כדי למצוא כל דרך למנוע את הפיכתו לכלי כלכלי שמקנה רווח למבצעים של מעשים פליליים.


הנה סרטון הסבר לביטקוין (עברית):

https://youtu.be/OhhPE_rthzc


כמו מטבעות קריפטו אחרים, הביטקוין הוא מטבע מבוזר שאין ממשלה או גוף שמנהל אותו ובעצם הכוח בו הוא בידי המשתמשים (עברית):

https://youtu.be/M5pSWe_4SWs


על האדם שנחשף כממציא הביטקוין ומעט על השימושים שעושים בו (עברית):

https://youtu.be/g-k8lZ_eabY


הסבר נוסף של עולם הביטקוין (עברית):

http://youtu.be/srmAw34D8Bg


מהו ביטקוין (עברית):

http://youtu.be/KxOTrdntwZE


כתבת טלוויזיה על תולדות הביטקוין (עברית):

http://youtu.be/prUMg3Kdx9I?t=54s?long=yes


וסרט תיעודי על תופעת הביטקוין:

https://youtu.be/8zKuoqZLyKg?long=yes

בנק הזמן הוא בנק של סחר חליפין. זהו פרויקט שבו אנשים נותנים זמן, כלומר עוזרים לאחרים. כך הם "מפקידים" את זמנם בבנק. אותם אנשים יכולים "לפדות" את הזמן שהפקידו, כשהם נזקקים לדבר מה מחברים אחרים בבנק הזמן.

כך למשל יכול מישהו ללמד גיטרה במשך שעתיים ובתמורה הוא יכול לקבל ממאגר בנק הזמן שעתיים שבהם מישהו יוציא לו את הכלב לטיול, או יטפל בגינה שלו, או ינסח מכתב משפטי שהוא צריך.

בשנים האחרונות התפתחו בנקי זמן במקומות שונים בעולם, כחלק מהמודעות הכלכלית שהביאו המחאות החברתיות במדינות רבות.


הנה סרטון שבו מסבירים חברים בבנק זמן על היתרונות בבנק הזמן שלהם (עברית):

http://youtu.be/BHZUYTRmaA8


ראיון עם מייסד בנק הזמן של ירושלים (עברית):

http://youtu.be/FqCX5RDP5Og


הסבר על בנק זמן לסטודנטים (עברית):

http://youtu.be/q0ggJm7Tv9A


ועדויות של חברים בבנק זמן לגבי היתרונות שבשיתוף ידע ויכולת שכזה (עברית):

http://youtu.be/NYWa32Ckri0

מכירים את זה שבכל עסקה כספית או משמעותית, משתתף, חוץ משני הצדדים לעסקה, גם גורם שמפקח על ההעברה הכספית? לרוב הוא בנק, אבל לפעמים זה מתווך, מאכער או סתם מישהו שיודע לקחת עמלה שמנה על העסקה, תמורת ההבטחה ש"אני מכיר את שניכם וזה יהיה בסדר"...

הבלוקצ'יין (Blockchain), משהו כמו “שרשרת בלוקים”, היא מערכת קוד פתוח, שמחליפה אותם. היא מאפשרת העברה של נתונים בין צדדים אנונימיים, ללא גורם מתווך וללא שליטה של גורם אחד, באבטחה גבוהה ובאמון שנובע מזה שהמון אנשים "יודעים" (באופן ממוחשב כמובן) על כל פעולה שנעשתה בה.

דמיינו שני צדדים שלא מכירים זה את זה ומעוניינים לבצע עסקה ביניהם. טכנולוגיית הבלוקצ’יין מאפשרת להם לבצע עסקה, באמון מוחלט ועדיין - בלי שום גוף שיתווך ביניהם, ייקח עמלות, מיסים, או סתם יוכל לרמות בדרך או יטעה ברישום. ויותר מזה - הכל יקרה באופן מבוזר - מבלי שהמידע יעבור דרך שרת מרכזי.

העניין של הביזור, אגב, הוא מה שמלהיב כל כך הרבה שוחרי צדק חברתי או אנרכיסטים. הללו מקדמים את הטכנולוגיה הזו ומקווים להגיע בעזרתה לעולם שלא נשלט בידי ממשלות או בנקים, שיודעים עלינו הכל ודואגים לרוקן את כיסינו ולהקטין את השליטה שלנו בגורלנו ואת התלות בהם.

כך שמערכת הבלוקצ’יין מאפשרת לנהל עסקאות ללא צורך בגורם מרכזי כמו בנק, מדינה או מאפיונר, שינהלו את העסקה. הבלוקצ’יין מייתר את המתווכים ומאפשרת לאנשים או לגורמים שאינם מכירים זה את זה, לבצע עסקאות בקלות, בפשטות ובאמון. זו גם הסיבה שכולם יכולים להשתמש בו, כולל פושעים, ארגוני טרור ופוליטיקאים מושחתים, שלא רוצים שהכספים שעוברים מהם ואליהם יתועדו או יוודעו לאחרים.

הבנתם נכון - הבלוקצ'יין הוא מנגנון אמוּן שמוכיח את עצמו. הקונספט שלו, גם אם יושם בהצלחה רק בעשור האחרון, הוזכר בספרות האקדמית עוד בשנת 1991. כרגע נראה שהוא יכול לייתר את מערכת הכספים המסורתית, או לפחות לאתגר אותה ולכפות עליה שינוי עמוק של ההתנהלות, כולל אימוץ שלו לצרכיה.

גם אם לא ידעתם זאת, הבלוקצ'יין כבר שינה את פני הכלכלה העולמית. מדובר במנגנון האמון שעליו מתבסס המטבע הווירטואלי ביטקוין, לצד מרבית המטבעות הדיגיטליים הקיימים כיום והמבוססים על הטכנולוגיה של הבלוקצ’יין.


הנה הסבר על הבלוקצ'יין (עברית):

https://youtu.be/2Jh-yiJb0_4


המחשה נוספת של הגאונות של השיטה שבו (עברית):

https://youtu.be/K6FLoIN-Bww


זה הבלוקצ'יין באנגלית:

https://youtu.be/6WG7D47tGb0


הוא יכול לשמש למטרות רבות:

https://youtu.be/r43LhSUUGTQ


הכירו את הבלוקצ'יין מקרוב:

https://youtu.be/WiRFuHXHBhk


והרצאת וידאו קצרה באנגלית:

https://youtu.be/8o9QxMxhTp8?long=yes