שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי תיבת פנדורה?
תיבת פנדורה (Pandora's box) היא אגדה וסיפור עתיק מאוד, בן שנים רבות, מאז יוון העתיקה.
במיתולוגיה היוונית נוצרה האשה הראשונה פנדורה, בהוראתו של זאוס מלך האלים. היא נשלחה אל בני-האדם כדי להענישם. פנדורה הביאה איתה תיבה שנצטוותה שלא לפתוח, אבל היא לא עמדה בסקרנות ופתחה אותה. מתוך התיבה יצאו כל המחלות, הצרות והכאבים של בני האדם. ברגע אחד הפך אז העולם ממקום טוב למקום מלא בדברים קשים ואיומים.
בימינו מזכירים את מטבע הלשון "תיבת פנדורה" כשרוצים לדבר על משהו שרצוי לא להתחיל לעסוק בו. זהו דבר בעייתי שאם נעסוק בו, עלולים לצאת ממנו הרבה צרות ובעיות.
בתרבות האנושית מגדירים כ"תיבת פנדורה" דברים שעדיף שלא לדבר עליהם, להתעלם מהם ולא לפתוח - כדי שלא לפתוח "קופת שרצים" של בעיות וסיבוכים.
הנה הסיפור של תיבת פנדורה (עברית):
https://youtu.be/SIQUYFp4CKo
סיפור תיבת פנדורה באנגלית:
https://youtu.be/WZ783yTqgPQ
סרט תיעודי על התיבה ופנדורה:
https://youtu.be/3-mjTQ0VBwI?long=yes
והרצאת וידאו על תיבת הפנדורה (עברית):
https://youtu.be/PnSzoSURKf0?long=yes
למה אנשים נוחרים?
נחירות (Snores) הן אולי הפרעת השינה הכי נפוצה שיש. הנחירה נפוצה אצל אנשים מבוגרים יותר ופחות אצל צעירים.
הפקת רעש הנחירה בזמן שינה נוצרת באחורי הפה, במקום בו נפגשים הלשון, הענבל, החך וחלקו העליון של הגרון. מה שגורם בדרך כלל לנחירות היא היצרות של דרכי האוויר בלוע ובגרון, כלומר חסימה חלקית של האוויר הנכנס פנימה בנשימה.
לנחירה דרגות שונות של חומרה. נחירה קלה מתרחשת לא פעם במצב של עייפות רגילה. נחירות חזקות ורועשות במיוחד, שיכולות אף להגיע לעוצמה של 60 דציבלים, מקבילות לרעש של אוטובוס שנוסע 3 מטרים מאיתנו.
#מה רע בנחירה?
שווה לדעת שהנחירות הן לא רק רעש או מטרד סביבתי, קשה ככל שיהיה. הן גורמות גם לנזק בריאותי שפוגם באופן משמעותי באיכות החיים ובתפקוד במשך היום. הנזק הבריאותי מתחיל מעייפות כרונית ופגיעה בזיכרון לטווח קצר, דרך ירידה בייצור של הורמון הטסטוסטרון שמביאה איתה מתח, כאבי ראש, חוסר ריכוז, הזיות ופגיעה בתשוקה.
במצבים הקשים של חסימת האוויר יתכן שהחיך כמעט ויחסום לגמרי את כניסת האוויר לריאות. מצב כזה הוא בעיה בריאותית רצינית ויכול להביא לדום נשימה בזמן השינה, מצב מסוכן שעלול להביא אדם למוות.
#מה גורם לנחירות?
המקום בו נוצרים הנחירות וחלילה גם דום הנשימה הוא החיך הרך שלנו. עם השנים והתבגרות הגוף, הוא נוטה להתרופף ולאבד את גמישותו.
כשזה קורה, נוטה החיך הרך ליפול פנימה ולסגור, לפחות באופן חלקי, את כניסת האוויר. אז מתחיל להיווצר רעש, שנגרם נוצר מהרטט של החיך הרך.
הנחירה הזו מתרחשת בזמן השינה, במיוחד כשאדם ישן בשכיבה ועוד יותר בשכיבה על הגב.
הנה הנחירות ודום הנשימה הקשור בהן (עברית):
https://youtu.be/Yav8Xymk30g
הבעיה והפתרון הסביר שלה:
https://youtu.be/zHchEaObaBo
איך הנוחר לא מתעורר מנחירותיו? (עברית)
https://youtu.be/iqeeuuIRkv8
פתרון הלייזר לנחירות (עברית)
https://youtu.be/y0z8Jt_ml-I
ובחיוך - זה בטוח לא הפתרון, נכון?
https://youtu.be/t-k91nwHQO4
מהי בעיית מסיבת הקוקטייל?
מכירים את זה שחבר מפעיל את הסירי שלו במסיבה, שהוא מדבר אליה והיא מצליחה או לא מצליחה להבין מה הוא אומר? - זה לא ברור מאליו.
"אפקט מסיבת הקוקטייל" (Cocktail party effect) ולפעמים "בעיית מסיבת הקוקטייל" (Cocktail Party Problem) הם השמות שניתנו לתופעת האבחנה בין בליל הקולות האנושיים המתערבבים זה בזה. מדובר באפקט ידוע מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית.
בעיית מסיבת הקוקטייל (Cocktail Party Problem) שואלת שאלה פשוטה לכאורה: כיצד המוח האנושי מצליח להתמקד בקול אחד בתוך ים של רעשים?
דמיינו שאתם עומדים במסיבה רועשת, עשרות שיחות מתנהלות סביבכם בו זמנית, מוסיקה מתנגנת ברקע, כוסות מתנפצות. ובכל זאת, אתם מסוגלים להקשיב בדיוק לאדם שעומד מולכם. יותר מזה: אם מישהו בצד השני של החדר מזכיר את שמכם, אתם מיד שומעים אותו. המוח שלנו עושה משהו שמחשבי-העל המתוחכמים ביותר עדיין מתקשים לשחזר.
הבעיה הוגדרה לראשונה ב-1953 על ידי המדען הבריטי קולין צ'רי (Colin Cherry), שחקר כיצד בני אדם מפרידים בין קולות מעורבבים. בניסוי מפורסם שלו, הוא ביקש מנבדקים להאזין לשתי הקלטות שונות בו זמנית, אחת לכל אוזן, ולעקוב אחרי רק אחת מהן. הנבדקים הצליחו לבצע זאת בקלות, אבל כמעט ולא זכרו דבר ממה שנאמר באוזן השנייה. האנקדוטה המשעשעת: כשצ'רי החליף את הדיבור באוזן השנייה לדיבור הפוך, כמעט אף אחד לא שם לב.
הוא גילה שבני אדם משתמשים ברמזים כמו מיקום מרחבי של הדובר, גובה הצליל, קצב הדיבור, אפילו היכרות עם הקול. המוח שלנו, כך מתברר, הוא מנגנון סינון מדהים שפועל ברובד לא מודע לחלוטין.
מחקרים מאוחרים יותר, כמו אלה של דונלד ברודבנט (Donald Broadbent) ב-1958, הציעו שהמוח פועל כמו "מסנן בקבוק" שמאפשר רק לערוץ מידע אחד לעבור בכל רגע. אחר כך הגיעה אן טריסמן (Anne Treisman) וסיבכה את התמונה: היא הראתה שהמוח לא פשוט חוסם מידע, אלא מחליש אותו, ולכן עדיין מסוגל "ללכוד" מילים משמעותיות כמו שמך גם מהשיחות שסוננו.
נמצא שליכולת הזו האחראית היא המערכת הרטיקולרית במוח, מערכת שאחראית למנגנון הקשב הסלקטיבי שיש לנו. תפקידה של המערכת הוא לעורר ולהסב את תשומת ליבנו לכל גירוי סביבתי שאנו תופסים כרלוונטי ובו בזמן לסנן אותו מבעד לגירויים אחרים.
בדיוק כמו כשאנו רוצים לשמוע שיחה של אדם או זוג ספציפי מבין אנשים רבים שמדברים, היום הבעיה רלוונטית מאוד בעולם הטכנולוגיה. מערכות זיהוי דיבור, מכשירי שמיעה, מערכות ועידת וידאו, כולן מתמודדות בדיוק עם אותו אתגר.
אחד האתגרים הגדולים ביותר בפיתוח עוזרות קוליות כמו סירי (Siri) ואלקסה (Alexa) היה ללמד אותן להתעלם מרעשי הרקע ולזהות רק את קולו של המשתמש, בדיוק כפי שמוחנו עושה זאת ללא מאמץ וכתוצר של אינספור שנות אבולוציה.
לפריצת הדרך אחראים שני חוקרים ישראלים שהצליחו להפריד בהצלחה קולות של מספר דוברים זה מזה ובהמשך גם לגרום למערכת להבין עצמאית וללא התערבות אנושית כמה דוברים היא "שומעת". כל זאת באמצעות דיפ לרנינג, בעברית "למידה עמוקה", הכלי החזק בלמידת מכונה (Machine Learning).
בעקבות פרסום מחקרם פורץ הדרך של ד"ר יוסי עדי ואליה נחמני מאותו מרכז מו"פ של פייסבוק בישראל, פיתחו חוקרים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של הלסינקי מערכת שבאמצעות בינה מלאכותית פתרה למעשה את "בעיית מסיבת הקוקטייל".
הנה בעיית מסיבת הקוקטייל (עברית):
https://youtu.be/nmxeVf9KimE
את העניין הזה לומדים בלימודי הפסיכולוגיה:
https://youtu.be/9yRm7iWwFws
והסבר התופעה:
https://youtu.be/iO3jTl0WuS4
בעיות
תיבת פנדורה (Pandora's box) היא אגדה וסיפור עתיק מאוד, בן שנים רבות, מאז יוון העתיקה.
במיתולוגיה היוונית נוצרה האשה הראשונה פנדורה, בהוראתו של זאוס מלך האלים. היא נשלחה אל בני-האדם כדי להענישם. פנדורה הביאה איתה תיבה שנצטוותה שלא לפתוח, אבל היא לא עמדה בסקרנות ופתחה אותה. מתוך התיבה יצאו כל המחלות, הצרות והכאבים של בני האדם. ברגע אחד הפך אז העולם ממקום טוב למקום מלא בדברים קשים ואיומים.
בימינו מזכירים את מטבע הלשון "תיבת פנדורה" כשרוצים לדבר על משהו שרצוי לא להתחיל לעסוק בו. זהו דבר בעייתי שאם נעסוק בו, עלולים לצאת ממנו הרבה צרות ובעיות.
בתרבות האנושית מגדירים כ"תיבת פנדורה" דברים שעדיף שלא לדבר עליהם, להתעלם מהם ולא לפתוח - כדי שלא לפתוח "קופת שרצים" של בעיות וסיבוכים.
הנה הסיפור של תיבת פנדורה (עברית):
https://youtu.be/SIQUYFp4CKo
סיפור תיבת פנדורה באנגלית:
https://youtu.be/WZ783yTqgPQ
סרט תיעודי על התיבה ופנדורה:
https://youtu.be/3-mjTQ0VBwI?long=yes
והרצאת וידאו על תיבת הפנדורה (עברית):
https://youtu.be/PnSzoSURKf0?long=yes
נחירות (Snores) הן אולי הפרעת השינה הכי נפוצה שיש. הנחירה נפוצה אצל אנשים מבוגרים יותר ופחות אצל צעירים.
הפקת רעש הנחירה בזמן שינה נוצרת באחורי הפה, במקום בו נפגשים הלשון, הענבל, החך וחלקו העליון של הגרון. מה שגורם בדרך כלל לנחירות היא היצרות של דרכי האוויר בלוע ובגרון, כלומר חסימה חלקית של האוויר הנכנס פנימה בנשימה.
לנחירה דרגות שונות של חומרה. נחירה קלה מתרחשת לא פעם במצב של עייפות רגילה. נחירות חזקות ורועשות במיוחד, שיכולות אף להגיע לעוצמה של 60 דציבלים, מקבילות לרעש של אוטובוס שנוסע 3 מטרים מאיתנו.
#מה רע בנחירה?
שווה לדעת שהנחירות הן לא רק רעש או מטרד סביבתי, קשה ככל שיהיה. הן גורמות גם לנזק בריאותי שפוגם באופן משמעותי באיכות החיים ובתפקוד במשך היום. הנזק הבריאותי מתחיל מעייפות כרונית ופגיעה בזיכרון לטווח קצר, דרך ירידה בייצור של הורמון הטסטוסטרון שמביאה איתה מתח, כאבי ראש, חוסר ריכוז, הזיות ופגיעה בתשוקה.
במצבים הקשים של חסימת האוויר יתכן שהחיך כמעט ויחסום לגמרי את כניסת האוויר לריאות. מצב כזה הוא בעיה בריאותית רצינית ויכול להביא לדום נשימה בזמן השינה, מצב מסוכן שעלול להביא אדם למוות.
#מה גורם לנחירות?
המקום בו נוצרים הנחירות וחלילה גם דום הנשימה הוא החיך הרך שלנו. עם השנים והתבגרות הגוף, הוא נוטה להתרופף ולאבד את גמישותו.
כשזה קורה, נוטה החיך הרך ליפול פנימה ולסגור, לפחות באופן חלקי, את כניסת האוויר. אז מתחיל להיווצר רעש, שנגרם נוצר מהרטט של החיך הרך.
הנחירה הזו מתרחשת בזמן השינה, במיוחד כשאדם ישן בשכיבה ועוד יותר בשכיבה על הגב.
הנה הנחירות ודום הנשימה הקשור בהן (עברית):
https://youtu.be/Yav8Xymk30g
הבעיה והפתרון הסביר שלה:
https://youtu.be/zHchEaObaBo
איך הנוחר לא מתעורר מנחירותיו? (עברית)
https://youtu.be/iqeeuuIRkv8
פתרון הלייזר לנחירות (עברית)
https://youtu.be/y0z8Jt_ml-I
ובחיוך - זה בטוח לא הפתרון, נכון?
https://youtu.be/t-k91nwHQO4
מכירים את זה שחבר מפעיל את הסירי שלו במסיבה, שהוא מדבר אליה והיא מצליחה או לא מצליחה להבין מה הוא אומר? - זה לא ברור מאליו.
"אפקט מסיבת הקוקטייל" (Cocktail party effect) ולפעמים "בעיית מסיבת הקוקטייל" (Cocktail Party Problem) הם השמות שניתנו לתופעת האבחנה בין בליל הקולות האנושיים המתערבבים זה בזה. מדובר באפקט ידוע מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית.
בעיית מסיבת הקוקטייל (Cocktail Party Problem) שואלת שאלה פשוטה לכאורה: כיצד המוח האנושי מצליח להתמקד בקול אחד בתוך ים של רעשים?
דמיינו שאתם עומדים במסיבה רועשת, עשרות שיחות מתנהלות סביבכם בו זמנית, מוסיקה מתנגנת ברקע, כוסות מתנפצות. ובכל זאת, אתם מסוגלים להקשיב בדיוק לאדם שעומד מולכם. יותר מזה: אם מישהו בצד השני של החדר מזכיר את שמכם, אתם מיד שומעים אותו. המוח שלנו עושה משהו שמחשבי-העל המתוחכמים ביותר עדיין מתקשים לשחזר.
הבעיה הוגדרה לראשונה ב-1953 על ידי המדען הבריטי קולין צ'רי (Colin Cherry), שחקר כיצד בני אדם מפרידים בין קולות מעורבבים. בניסוי מפורסם שלו, הוא ביקש מנבדקים להאזין לשתי הקלטות שונות בו זמנית, אחת לכל אוזן, ולעקוב אחרי רק אחת מהן. הנבדקים הצליחו לבצע זאת בקלות, אבל כמעט ולא זכרו דבר ממה שנאמר באוזן השנייה. האנקדוטה המשעשעת: כשצ'רי החליף את הדיבור באוזן השנייה לדיבור הפוך, כמעט אף אחד לא שם לב.
הוא גילה שבני אדם משתמשים ברמזים כמו מיקום מרחבי של הדובר, גובה הצליל, קצב הדיבור, אפילו היכרות עם הקול. המוח שלנו, כך מתברר, הוא מנגנון סינון מדהים שפועל ברובד לא מודע לחלוטין.
מחקרים מאוחרים יותר, כמו אלה של דונלד ברודבנט (Donald Broadbent) ב-1958, הציעו שהמוח פועל כמו "מסנן בקבוק" שמאפשר רק לערוץ מידע אחד לעבור בכל רגע. אחר כך הגיעה אן טריסמן (Anne Treisman) וסיבכה את התמונה: היא הראתה שהמוח לא פשוט חוסם מידע, אלא מחליש אותו, ולכן עדיין מסוגל "ללכוד" מילים משמעותיות כמו שמך גם מהשיחות שסוננו.
נמצא שליכולת הזו האחראית היא המערכת הרטיקולרית במוח, מערכת שאחראית למנגנון הקשב הסלקטיבי שיש לנו. תפקידה של המערכת הוא לעורר ולהסב את תשומת ליבנו לכל גירוי סביבתי שאנו תופסים כרלוונטי ובו בזמן לסנן אותו מבעד לגירויים אחרים.
בדיוק כמו כשאנו רוצים לשמוע שיחה של אדם או זוג ספציפי מבין אנשים רבים שמדברים, היום הבעיה רלוונטית מאוד בעולם הטכנולוגיה. מערכות זיהוי דיבור, מכשירי שמיעה, מערכות ועידת וידאו, כולן מתמודדות בדיוק עם אותו אתגר.
אחד האתגרים הגדולים ביותר בפיתוח עוזרות קוליות כמו סירי (Siri) ואלקסה (Alexa) היה ללמד אותן להתעלם מרעשי הרקע ולזהות רק את קולו של המשתמש, בדיוק כפי שמוחנו עושה זאת ללא מאמץ וכתוצר של אינספור שנות אבולוציה.
לפריצת הדרך אחראים שני חוקרים ישראלים שהצליחו להפריד בהצלחה קולות של מספר דוברים זה מזה ובהמשך גם לגרום למערכת להבין עצמאית וללא התערבות אנושית כמה דוברים היא "שומעת". כל זאת באמצעות דיפ לרנינג, בעברית "למידה עמוקה", הכלי החזק בלמידת מכונה (Machine Learning).
בעקבות פרסום מחקרם פורץ הדרך של ד"ר יוסי עדי ואליה נחמני מאותו מרכז מו"פ של פייסבוק בישראל, פיתחו חוקרים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של הלסינקי מערכת שבאמצעות בינה מלאכותית פתרה למעשה את "בעיית מסיבת הקוקטייל".
הנה בעיית מסיבת הקוקטייל (עברית):
https://youtu.be/nmxeVf9KimE
את העניין הזה לומדים בלימודי הפסיכולוגיה:
https://youtu.be/9yRm7iWwFws
והסבר התופעה:
https://youtu.be/iO3jTl0WuS4
