שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו באמת הדים סאם?
אנו מכירים את ה"דים סאם" (Dim Sum) בתור מאכל רחוב סיני של כיסני בצק ממולאים, שמכינים בסין באידוי או בטיגון. אבל הגיוזה, אותן כופתאות טעימות במגוון מילויים וצבעים, אינן היחידות בדים סאם. במקור הסיני מתייחס השם "דים סאם" לארוחה סינית שמורכבת ממנות קטנות ושכל אזור בסין הוסיף לה מנות משלו. כיום מוגשים במסעדות דים סאם שבמערב, רק הכיסנים והלחמניות לסוגיהן, כגון שו מאי, וונטון, צ'ו צ'או, גיוזה ולחמניות הבאו. שאר המנות הסיניות הושמטו מהתפריט, כולל שונג פון, שהם גלילי אטריות אורז, דייסת האורז המוגשת בבוקר - קונג'י ובשרים צלויים, ירקות מאודים וכדומה.
בימים עברו נחשב הדים סאם בסין למאכל חגיגי שנהגו להכין לכבוד ראש השנה הסיני. הדים סאם נולד במקור בקנטון שבסין. ראשיתן של מסעדות הדים סאם הייתה בתור בתי תה שהוקמו על תוואי דרך המשי ומכרו תה לסוחרים במסע ולחקלאים בעבודה. עם השנים נוספו ליד התה המסייע לעיכול חטיפים סיניים ובהדרגה פיתחו את מגוון מנות הדים סאם המוכרות לנו כיום. המסעדות הללו הוקמו בכל רחבי סין ובסוף המאה ה-20 בעולם כולו. בשיטת השירות המודרנית שהתפתחה בהן עובר המלצר והסועדים בוחרים מעגלתו העמוסה בכלי אידוי את המנות שהם רוצים. בתום הארוחה נקבע החשבון על פי מספר כלי האידוי שעל השולחן.
במאה ה-19, עת היגרו סינים קנטונזים רבים לארצות הברית, הם הקימו בה מסעדות דים סאם זולות ומוצלחות. כיום מציעים אותו גם בארץ, כמו בארצות ומקומות רבים אחרים בעולם המערבי, הדים סאם הפך ללהיט, בחלק מהמקומות ממש כמו הסושי שהצלחתו אדירה ברחבי העולם המערבי כולו.
פירוש השם דים סאם בסינית הוא "נגיעות קטנות".
הנה המדריך לדים סאם:
https://youtu.be/aL_GtZswHSk
כמה ממנות הדים-סאם המעניינות ביותר:
https://youtu.be/dkCfSegyQSY
בחור שאוכל 11 סוגי דים סאם:
https://youtu.be/bTtv9ADzdxE
בין הסינים עצמם לא תמיד יש הסכמה על הטעימים והטעימים פחות:
https://youtu.be/exnshNBjVkQ
וסרט תיעודי על נפלאות המטבח הקנטונזי והסיני בכלל:
https://youtu.be/CTbWXZiTbEI?long=yes
איך תופחים השמרים ואיך הם תורמים למאפה?
השמרים (Yeast) הם פטריות חד תאיות, מעין צמחים זעירים. כשהשמרים תוססים, הם אוכלים סוכר או עמילן והופכים אותו לבועות גזים, כמו דו-תחמוצת הפחמן. את בועות הגז הללו ניתן לראות כשמסתכלים בלבן של הלחם. הן החורים של הלחם והם נוצרים כשהגז שנוצר על ידי השמרים מתפיח את הבצק והוא נעשה ספוגי ותפוח. תודות להתפחה הבצק הופך לבצק קל יותר, חמצמץ וטעים לאכילה.
כשקונים אבקת שמרים ומערבבים אותה במים, התאים חוזרים לתחייה והפטריה מתחילה לעבוד.
על אף שנעשה בהם שימוש נרחב זמן רב לפני כן, רק בשנת 1680 נצפו השמרים לראשונה בהיסטוריה. היה זה חלוץ המיקרוסקופיה, החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק, שראה אותם אז לראשונה במיקרוסקופ שלו. 200 שנה אחר כך, בשנת 1857, יחקור אותם לואי פסטר ובעקבותיו השמרים יזוהו כמיקרואורגניזמים שאחראים לתסיסה שהופכת את הסוכר לאתנול. בשנת 1996 הושלם מיפוי הגנום של שמרי האפייה. הסתבר שהוא כולל 6,294 גנים.
הנה השמרים התופחים:
https://youtu.be/4mxqGF9JZHI
הסברים מעט יותר מדעיים:
https://youtu.be/GvD-8ZfxfOY
וכך החלו היסטורית להשתמש בתגלית של השמרים:
https://youtu.be/qylxpwNhFYI?t=1m36s
בצק
אנו מכירים את ה"דים סאם" (Dim Sum) בתור מאכל רחוב סיני של כיסני בצק ממולאים, שמכינים בסין באידוי או בטיגון. אבל הגיוזה, אותן כופתאות טעימות במגוון מילויים וצבעים, אינן היחידות בדים סאם. במקור הסיני מתייחס השם "דים סאם" לארוחה סינית שמורכבת ממנות קטנות ושכל אזור בסין הוסיף לה מנות משלו. כיום מוגשים במסעדות דים סאם שבמערב, רק הכיסנים והלחמניות לסוגיהן, כגון שו מאי, וונטון, צ'ו צ'או, גיוזה ולחמניות הבאו. שאר המנות הסיניות הושמטו מהתפריט, כולל שונג פון, שהם גלילי אטריות אורז, דייסת האורז המוגשת בבוקר - קונג'י ובשרים צלויים, ירקות מאודים וכדומה.
בימים עברו נחשב הדים סאם בסין למאכל חגיגי שנהגו להכין לכבוד ראש השנה הסיני. הדים סאם נולד במקור בקנטון שבסין. ראשיתן של מסעדות הדים סאם הייתה בתור בתי תה שהוקמו על תוואי דרך המשי ומכרו תה לסוחרים במסע ולחקלאים בעבודה. עם השנים נוספו ליד התה המסייע לעיכול חטיפים סיניים ובהדרגה פיתחו את מגוון מנות הדים סאם המוכרות לנו כיום. המסעדות הללו הוקמו בכל רחבי סין ובסוף המאה ה-20 בעולם כולו. בשיטת השירות המודרנית שהתפתחה בהן עובר המלצר והסועדים בוחרים מעגלתו העמוסה בכלי אידוי את המנות שהם רוצים. בתום הארוחה נקבע החשבון על פי מספר כלי האידוי שעל השולחן.
במאה ה-19, עת היגרו סינים קנטונזים רבים לארצות הברית, הם הקימו בה מסעדות דים סאם זולות ומוצלחות. כיום מציעים אותו גם בארץ, כמו בארצות ומקומות רבים אחרים בעולם המערבי, הדים סאם הפך ללהיט, בחלק מהמקומות ממש כמו הסושי שהצלחתו אדירה ברחבי העולם המערבי כולו.
פירוש השם דים סאם בסינית הוא "נגיעות קטנות".
הנה המדריך לדים סאם:
https://youtu.be/aL_GtZswHSk
כמה ממנות הדים-סאם המעניינות ביותר:
https://youtu.be/dkCfSegyQSY
בחור שאוכל 11 סוגי דים סאם:
https://youtu.be/bTtv9ADzdxE
בין הסינים עצמם לא תמיד יש הסכמה על הטעימים והטעימים פחות:
https://youtu.be/exnshNBjVkQ
וסרט תיעודי על נפלאות המטבח הקנטונזי והסיני בכלל:
https://youtu.be/CTbWXZiTbEI?long=yes
השמרים (Yeast) הם פטריות חד תאיות, מעין צמחים זעירים. כשהשמרים תוססים, הם אוכלים סוכר או עמילן והופכים אותו לבועות גזים, כמו דו-תחמוצת הפחמן. את בועות הגז הללו ניתן לראות כשמסתכלים בלבן של הלחם. הן החורים של הלחם והם נוצרים כשהגז שנוצר על ידי השמרים מתפיח את הבצק והוא נעשה ספוגי ותפוח. תודות להתפחה הבצק הופך לבצק קל יותר, חמצמץ וטעים לאכילה.
כשקונים אבקת שמרים ומערבבים אותה במים, התאים חוזרים לתחייה והפטריה מתחילה לעבוד.
על אף שנעשה בהם שימוש נרחב זמן רב לפני כן, רק בשנת 1680 נצפו השמרים לראשונה בהיסטוריה. היה זה חלוץ המיקרוסקופיה, החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק, שראה אותם אז לראשונה במיקרוסקופ שלו. 200 שנה אחר כך, בשנת 1857, יחקור אותם לואי פסטר ובעקבותיו השמרים יזוהו כמיקרואורגניזמים שאחראים לתסיסה שהופכת את הסוכר לאתנול. בשנת 1996 הושלם מיפוי הגנום של שמרי האפייה. הסתבר שהוא כולל 6,294 גנים.
הנה השמרים התופחים:
https://youtu.be/4mxqGF9JZHI
הסברים מעט יותר מדעיים:
https://youtu.be/GvD-8ZfxfOY
וכך החלו היסטורית להשתמש בתגלית של השמרים:
https://youtu.be/qylxpwNhFYI?t=1m36s
