שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך עובד הברקוד?
ברקוד (Barcode) הוא אחת הטכנולוגיות השימושיות במסחר המודרני. מאז שפותח הברקוד על ידי חברת IBM בשנת 1971, סומנו מיליארדי מוצרים בעולם והם מאפשרים למוכרים וקופאים למכור במהירות ללקוחות, מבלי לזכור את המחירים ואף לעדכן מחירים בצורה יעילה ומהירה מתמיד.
הברקוד מורכב משורת קווים אנכיים, בעלי עובי שונה ומרווחים שונים ביניהם. הברקוד מחולק אופקית ל-95 אזורים שווים. על אזורים אלה משתרעים הקווים השחורים, או המרווחים שביניהם. בכל אחד מהם יש אור או אין אור, כלומר יש אזור שחור או לבן. במרכז נמצאים הקווים החשובים של הקוד, אלו שמכילים את המידע החשוב שאותו מאחסן הקוד. לעומתו, בקצה הברקוד יש סדרת קווים המשמשת לבקרה. סדרת הבקרה מאפשרת אימות שהנתון שהסורק קרא מהמוצר הוא אכן נכון. הצפצוף שאתם שומעים בקופה הוא האישור של סדרת הבקרה, לאחר אימות הקריאה. בנוסף, קווי הבקרה הם אלה שמאפשרים לסורק הברקוד לקרוא משני הכיוונים. אם הסריקה מראה שהם הפוכים, המחשב "מבין" שעליו לנתח את הקוד הדיגיטלי שהתקבל, בצורה הפוכה. כך יכול הקופאי לסרוק בכל כיוון שירצה ועדיין יתקבלו הנתונים הנכונים.
לסורק הברקוד, שמחובר למכשיר אלקטרוני כמו קופה רושמת או מחשב, יש מד-אור מדויק מאד. הסורק קורא בצורה אופטית את הברקוד ומפענח כמה אור מוחזר אליו מכל נקודה בשטח הברקוד. כמות האור שמועברת ממד האור מתורגמת למתח חשמלי וממנו לנתונים דיגיטליים, מספריים. הנתונים הללו הם נתונים בינאריים. כל נקודה שחורה הופכת ל-0 וכל נקודה לבנה תהפוך ל-1. כשיתורגם המספר הבינארי למספרים על בסיס 10, מספרים "רגילים", יתקבלו המחיר והפרטים שאוחסנו במערכת המחשב, עבור אותו מוצר.
קריאתם המהירה של הנתונים הללו מתוויות המוצרים השונים, היא תרומתו של הברקוד לייעול תהליך המכירה והיא מה שמקטין את התור בקופות.
אגב, הברקוד מכיל אותיות או מספרים, שבאמצעותם מסומנים המוצרים השונים. בספרות הללו של הברקוד מקודדים פרטים כמו היצרן שמייצר את המוצר, המדינה שממנה בא המוצר וסיפרת ביקורת, שנועדה, אתם כבר יודעים, לאימות הנתונים. פעמים בקוד המספרי יש 12 ספרות ואז הוא נקרא בשיטה אמריקאית, בעוד הקוד האירופאי כולל 13 ספרות.
כך עובד הברקוד:
https://youtu.be/e6aR1k-ympo
מי המציא את הברקוד?
כולנו מכירים ודאי את הברקוד, אותו קוד קווים מודרני שמאפשר סריקה של קניות בקופת המוצרים, במהירות וביעילות, על ידי סורק אופטי מיוחד. את הרעיון של הדפסה של סדרת פסים רחבים ודקים על מוצרי צריכה, הגה צעיר אמריקני בשם ג'וזף וודלנד. כבר כחניך צעיר בצופים הוא למד את קוד האיתות של שפת מורס. שנים אחר-כך, יהיו הנקודות והקווים של שפת המורס ההשראה להמצאת הברקוד.
הכל החל כשוודלנד חיפש אמצעי יעיל לקידוד מידע של מוצרים, עבור מנהל רשת המרכולים המקומית של הקמפוס שבו למד. וודלנד יש על חוף הים וחשב על הנושא ובתוך כדי כך הוא גרר את אצבעותיו בביטול על חול הים. 4 האצבעות הללו יצרו פסים על החול והוא הבין שקווים רחבים וקווים צרים יוכלו להוות קוד, ממש כמו הקווים והנקודות של שפת מורס.
כשהוא חשב על הקופאי שיסרוק את הקוד שעל המוצר, הבזיק במוחו רעיון - בעזרת ארבע האצבעות הוא צייר מיד מעגל שלם. זה היה הברקוד המקורי, שהצורה העגולה שלו, שמזכירה לוח מטרה עם פסים בעובי משתנה, נועדה לאפשר סריקה בלי להתחשבב בכיוון שבו יחזיק הקופאי את המוצר.
וודלנד פיתח את הרעיון ביחד עם חברו ללימודים ברנרד סילבר והם רשמו פטנט על קוד ויזואלי שהוא מעין "מורס של המספרים" בשנת 1948. אך השניים לא הצליחו להפוך את הברקוד למסחרי והם מכרו את הפטנט לחברה אחרת עבור 15 אלף דולרים בלבד. רק בשנת 1971, משפג הפטנט של השניים, פותח הברקוד המלבני שאנו מכירים, על ידי חברת IBM. הוא זכה לשם "ברקוד אוניברסלי" (universal product code או בקיצור UPC).
כיום מופיע הברקוד על כמעט כל מוצר שנמכר במדינות המפותחות.
הנה ממציא הברקוד:
https://youtu.be/KnK2QoAH6wQ
וכך פועל הברקוד:
https://youtu.be/e6aR1k-ympo
איך עובד QR קוד?
קוד QR הוא כמו קוד ברקוד, רק שהוא לא שומר נתונים של מחיר או המוצר שאליו מוצמד הקוד, אלא קישור לאינטרנט או מספר טלפון. סריקת קוד קיו-אר בעזרת הטלפון הסלולארי מאפשרת לפתוח את הדפדפן, תוכנת מפות, או להתקשר ישירות למספר טלפון המקודד בו.
מבנה של קוד QR מורכב יחסית. הוא בנוי כריבוע שיש לו ריבועים כהים בשלושה מקודקודיו. ריבועים אלה הם עוגנים שביניהם עובר קו מקווקו שקשה לזהות בעין שלנו, ועוד ריבוע קטן יותר שנמצא פנימה מהקודקוד הרביעי. בזכות כל הריבועים הללו יודע הסמארטפון לקרוא נכון את כיוון הקוד ולקרוא אותו במדויק. פסים נסתרים בקצה הריבועים מציגים את קוד גרסת הקוד, כדי שהקורא יידע לפרש את הקוד, בהתאם לגירסה שבה פעל המקודד. הקוד עצמו מצוי בכל הריבועים הזעירים האחרים שבקוד. יש לו ביליארדי אפשרויות וניתן לקודד כל כתובת אינטרנט בקלות.
את הקוד הזה ניתן להדפיס בחומר מודפס כמו עלונים, מודעות בעיתון, כרזות, פרסומות על אוטובוסים, פרסום חוצות ועוד. ניתן להציבו גם באתרי אינטרנט, על מנת לאפשר לסמארטפון להגיע לקישור שמציעים שם במהירות.
כך עובד קוד קיו אר:
https://youtu.be/CSIJGNBHjXw
הנה שימושים שונים ב-QR Code:
https://youtu.be/tGYqxVrJN-s
והיום אפשר לעשות את זה לבד וחינם - חברה שנתנה שירות של יצירת QR Code:
https://youtu.be/Qpo7oRb7LaQ
איך מתחברים ברקוד ואמנות באמנות הברקוד?
אמנות ברקוד (Barcode art) היא אמנות שמשתמשת במראה הקווים של הברקוד ליצירה אמנותית. יש יצירות ברקוד מעניינות, שעושים אמנים מודרניסטים. אחדים, כמו סקוט בלייק האמריקני, יוצרים לא מעט יצירות עם ברקוד, עם תפיסה אמנותית וחדשנות טכנולוגית רבה.
הנה דוגמאות של ברקוד שהפך ליצירות אמנות ברקוד:
https://youtu.be/QHoZN2MxwR8
אמן הברקוד סקוט בלייק:
https://youtu.be/OdIEwjLueAo
יצירת ברקוד בהשראת אנדי וורהול, מוביל זרם הפופ ארט:
https://youtu.be/a2M6tVUq0qc
אנימציית ברקוד:
https://youtu.be/jds1nYHHXpU
כך נראית יצירת ברקוד כשמתקרבים אליה מאד:
https://youtu.be/YY3Jp7hsOb4
ויש אפילו אמנות ברקוד לציפורניים:
https://youtu.be/3vNsPEn9GQI
מהו ה-QR Code שמחבר בין העולם האמיתי לאינטרנט?
קוד QR (ראשי התיבות באנגלית של Quick Response Code, בעברית "קוד לתגובה מהירה") הוא אמצעי להפוך עצמים בעולם האמיתי למקושרים, בעלי קישורים פעילים, כמו באינטרנט. במילים אחרות, קוד "התגובה המהירה" הומצא כדי לאפשר קישורים מהירים גם לגולש הסלולארי.
בראשית ימי האינטרנט, כולנו התפעלנו מהקישורים. האפשרות שלך ללחוץ על קישור בטקסט ולקבל בדפדפן את הדף הרלוונטי באינטרנט הייתה אפשרות מדהימה וחשובה. עם הזמן והתקדמות הטכנולוגיה התחלנו לראות שהרבה דברים בעולם האמיתי זקוקים גם הם לקישורים.
זו בדיוק המשימה שנתנו לקיו אר. קוד ה-QR. המציאו אותו במפעלי "טויוטה" ביפן, כדי לסמן ולקטלג היטב פריטים וחלקים בתעשיית המכוניות שלהם. הברקוד לא הספיק לכמויות הפריטים שהם היו צריכים לסמן וכך נולד ה-QR Code, המפורט הרבה יותר.
אז הקיו אר הוא כמו קוד ברקוד, רק שהוא לא שומר נתונים של מחיר או המוצר שאליו מוצמד הקוד, אלא קישור בין עצם במציאות הלא-מקוונת לאלמנטים טכנולוגיים, כמו אתר אינטרנט, או דף אינטרנט ספציפי, לסרטון וידאו, תמונה מקוונת, מספר טלפון וכדומה.
הקוד הזה משמש כיום בהמון תחומים, אבל במיוחד בעולם הפרסום והשיווק. ודאי ראיתם לא פעם מודעה בעיתון, או כרזה שיווקית, המכילות קוד קיו-אר. סריקתו באפליקציה שבטלפון הסלולארי תפתח את הדפדפן הסלולרי שלכם ותאפשר לקרוא פרטים עליו, לצפות בסרטון, לראות תמונות, או להתקשר ישירות למפרסם או לגורמים הרלוונטיים.
קודי QR מוצמדים כיום לא רק למודעות ושלטי פרסום. לא פעם תראו אותם ליד מוצגים במוזיאון, בכתבות בעיתונים, בספרי וחוברות לימוד ועוד. הם הגשר שבין העולם האמיתי לעולם הוירטואלי של האינטרנט הסלולארי.
הנה קודי קיו אר והשימושים שלהם:
http://youtu.be/HzgsitaZcMo
שימושים מגוונים של קודי QR:
https://youtu.be/sVOall0cz5o
דרכים בהן משתמשים ב-QR קוד בחינוך (מתורגם):
http://youtu.be/dDgT1K3Kb7Y
והרצאת וידאו קצרה על קוד הקיו אר והיישומים שלו בתחומים שונים (מתורגם):
https://youtu.be/NRgWRXFXLQs?long=yes
לאיזו חיה יש ברקוד בראש?
הזברה היא קרובת משפחה של הסוס והיא ממשפחת הסוסיים. הזברה חיה בעדרים, בסוואנות של אפריקה. במיוחד מאפיינים אותה הפסים שמכסים את גופה, מה שקוראים בשירים "הזברה לובשת פיג'מה"..
פסים אלה משמשים לה כדי לבלבל ולחמוק, כשהזברה נמלטת מטורפים ולהסוואה טובה יותר בין שיחי הסוואנה.
אבל יש עוד תכונה מעניינת בפסי הזברה הללו. מסתבר שממש כמו שלבני אדם יש טביעות אצבע יחודיות, הרכב וצורת הפסים של כל זברה הם יחודיים ושונים משל הזברות האחרות. וממש כמו קוד הברקוד שמודפס על מוצרים במכולת, צורת הפסים שעל גוף אימו, נטבע במוחו של הסייח הנולד, כבר מרגע לידתו. הרכב וצורת הפסים שעל גופה של האם הופכים לקוד זיהוי שצרוב במוחו של סייח הזברה והוא זוכר אותו היטב. בעזרת הקוד הזה יכול הגור לאתר את אמו בעדר ולהבחין בינה לבין נקבות זברה אחרות בקלות.
הנה הסבר לילדים על הזברה (עברית):
http://youtu.be/07nXlRpaMvM
הזברות בסוואנה האפריקנית:
http://youtu.be/AGl4VdHVG_8
וגור הזברה הקטן ואימו:
http://youtu.be/ncMW41SLAl0?t=6s
ברקוד (Barcode) הוא אחת הטכנולוגיות השימושיות במסחר המודרני. מאז שפותח הברקוד על ידי חברת IBM בשנת 1971, סומנו מיליארדי מוצרים בעולם והם מאפשרים למוכרים וקופאים למכור במהירות ללקוחות, מבלי לזכור את המחירים ואף לעדכן מחירים בצורה יעילה ומהירה מתמיד.
הברקוד מורכב משורת קווים אנכיים, בעלי עובי שונה ומרווחים שונים ביניהם. הברקוד מחולק אופקית ל-95 אזורים שווים. על אזורים אלה משתרעים הקווים השחורים, או המרווחים שביניהם. בכל אחד מהם יש אור או אין אור, כלומר יש אזור שחור או לבן. במרכז נמצאים הקווים החשובים של הקוד, אלו שמכילים את המידע החשוב שאותו מאחסן הקוד. לעומתו, בקצה הברקוד יש סדרת קווים המשמשת לבקרה. סדרת הבקרה מאפשרת אימות שהנתון שהסורק קרא מהמוצר הוא אכן נכון. הצפצוף שאתם שומעים בקופה הוא האישור של סדרת הבקרה, לאחר אימות הקריאה. בנוסף, קווי הבקרה הם אלה שמאפשרים לסורק הברקוד לקרוא משני הכיוונים. אם הסריקה מראה שהם הפוכים, המחשב "מבין" שעליו לנתח את הקוד הדיגיטלי שהתקבל, בצורה הפוכה. כך יכול הקופאי לסרוק בכל כיוון שירצה ועדיין יתקבלו הנתונים הנכונים.
לסורק הברקוד, שמחובר למכשיר אלקטרוני כמו קופה רושמת או מחשב, יש מד-אור מדויק מאד. הסורק קורא בצורה אופטית את הברקוד ומפענח כמה אור מוחזר אליו מכל נקודה בשטח הברקוד. כמות האור שמועברת ממד האור מתורגמת למתח חשמלי וממנו לנתונים דיגיטליים, מספריים. הנתונים הללו הם נתונים בינאריים. כל נקודה שחורה הופכת ל-0 וכל נקודה לבנה תהפוך ל-1. כשיתורגם המספר הבינארי למספרים על בסיס 10, מספרים "רגילים", יתקבלו המחיר והפרטים שאוחסנו במערכת המחשב, עבור אותו מוצר.
קריאתם המהירה של הנתונים הללו מתוויות המוצרים השונים, היא תרומתו של הברקוד לייעול תהליך המכירה והיא מה שמקטין את התור בקופות.
אגב, הברקוד מכיל אותיות או מספרים, שבאמצעותם מסומנים המוצרים השונים. בספרות הללו של הברקוד מקודדים פרטים כמו היצרן שמייצר את המוצר, המדינה שממנה בא המוצר וסיפרת ביקורת, שנועדה, אתם כבר יודעים, לאימות הנתונים. פעמים בקוד המספרי יש 12 ספרות ואז הוא נקרא בשיטה אמריקאית, בעוד הקוד האירופאי כולל 13 ספרות.
כך עובד הברקוד:
https://youtu.be/e6aR1k-ympo
כולנו מכירים ודאי את הברקוד, אותו קוד קווים מודרני שמאפשר סריקה של קניות בקופת המוצרים, במהירות וביעילות, על ידי סורק אופטי מיוחד. את הרעיון של הדפסה של סדרת פסים רחבים ודקים על מוצרי צריכה, הגה צעיר אמריקני בשם ג'וזף וודלנד. כבר כחניך צעיר בצופים הוא למד את קוד האיתות של שפת מורס. שנים אחר-כך, יהיו הנקודות והקווים של שפת המורס ההשראה להמצאת הברקוד.
הכל החל כשוודלנד חיפש אמצעי יעיל לקידוד מידע של מוצרים, עבור מנהל רשת המרכולים המקומית של הקמפוס שבו למד. וודלנד יש על חוף הים וחשב על הנושא ובתוך כדי כך הוא גרר את אצבעותיו בביטול על חול הים. 4 האצבעות הללו יצרו פסים על החול והוא הבין שקווים רחבים וקווים צרים יוכלו להוות קוד, ממש כמו הקווים והנקודות של שפת מורס.
כשהוא חשב על הקופאי שיסרוק את הקוד שעל המוצר, הבזיק במוחו רעיון - בעזרת ארבע האצבעות הוא צייר מיד מעגל שלם. זה היה הברקוד המקורי, שהצורה העגולה שלו, שמזכירה לוח מטרה עם פסים בעובי משתנה, נועדה לאפשר סריקה בלי להתחשבב בכיוון שבו יחזיק הקופאי את המוצר.
וודלנד פיתח את הרעיון ביחד עם חברו ללימודים ברנרד סילבר והם רשמו פטנט על קוד ויזואלי שהוא מעין "מורס של המספרים" בשנת 1948. אך השניים לא הצליחו להפוך את הברקוד למסחרי והם מכרו את הפטנט לחברה אחרת עבור 15 אלף דולרים בלבד. רק בשנת 1971, משפג הפטנט של השניים, פותח הברקוד המלבני שאנו מכירים, על ידי חברת IBM. הוא זכה לשם "ברקוד אוניברסלי" (universal product code או בקיצור UPC).
כיום מופיע הברקוד על כמעט כל מוצר שנמכר במדינות המפותחות.
הנה ממציא הברקוד:
https://youtu.be/KnK2QoAH6wQ
וכך פועל הברקוד:
https://youtu.be/e6aR1k-ympo
קוד QR הוא כמו קוד ברקוד, רק שהוא לא שומר נתונים של מחיר או המוצר שאליו מוצמד הקוד, אלא קישור לאינטרנט או מספר טלפון. סריקת קוד קיו-אר בעזרת הטלפון הסלולארי מאפשרת לפתוח את הדפדפן, תוכנת מפות, או להתקשר ישירות למספר טלפון המקודד בו.
מבנה של קוד QR מורכב יחסית. הוא בנוי כריבוע שיש לו ריבועים כהים בשלושה מקודקודיו. ריבועים אלה הם עוגנים שביניהם עובר קו מקווקו שקשה לזהות בעין שלנו, ועוד ריבוע קטן יותר שנמצא פנימה מהקודקוד הרביעי. בזכות כל הריבועים הללו יודע הסמארטפון לקרוא נכון את כיוון הקוד ולקרוא אותו במדויק. פסים נסתרים בקצה הריבועים מציגים את קוד גרסת הקוד, כדי שהקורא יידע לפרש את הקוד, בהתאם לגירסה שבה פעל המקודד. הקוד עצמו מצוי בכל הריבועים הזעירים האחרים שבקוד. יש לו ביליארדי אפשרויות וניתן לקודד כל כתובת אינטרנט בקלות.
את הקוד הזה ניתן להדפיס בחומר מודפס כמו עלונים, מודעות בעיתון, כרזות, פרסומות על אוטובוסים, פרסום חוצות ועוד. ניתן להציבו גם באתרי אינטרנט, על מנת לאפשר לסמארטפון להגיע לקישור שמציעים שם במהירות.
כך עובד קוד קיו אר:
https://youtu.be/CSIJGNBHjXw
הנה שימושים שונים ב-QR Code:
https://youtu.be/tGYqxVrJN-s
והיום אפשר לעשות את זה לבד וחינם - חברה שנתנה שירות של יצירת QR Code:
https://youtu.be/Qpo7oRb7LaQ
אמנות ברקוד (Barcode art) היא אמנות שמשתמשת במראה הקווים של הברקוד ליצירה אמנותית. יש יצירות ברקוד מעניינות, שעושים אמנים מודרניסטים. אחדים, כמו סקוט בלייק האמריקני, יוצרים לא מעט יצירות עם ברקוד, עם תפיסה אמנותית וחדשנות טכנולוגית רבה.
הנה דוגמאות של ברקוד שהפך ליצירות אמנות ברקוד:
https://youtu.be/QHoZN2MxwR8
אמן הברקוד סקוט בלייק:
https://youtu.be/OdIEwjLueAo
יצירת ברקוד בהשראת אנדי וורהול, מוביל זרם הפופ ארט:
https://youtu.be/a2M6tVUq0qc
אנימציית ברקוד:
https://youtu.be/jds1nYHHXpU
כך נראית יצירת ברקוד כשמתקרבים אליה מאד:
https://youtu.be/YY3Jp7hsOb4
ויש אפילו אמנות ברקוד לציפורניים:
https://youtu.be/3vNsPEn9GQI
ברקוד
קוד QR (ראשי התיבות באנגלית של Quick Response Code, בעברית "קוד לתגובה מהירה") הוא אמצעי להפוך עצמים בעולם האמיתי למקושרים, בעלי קישורים פעילים, כמו באינטרנט. במילים אחרות, קוד "התגובה המהירה" הומצא כדי לאפשר קישורים מהירים גם לגולש הסלולארי.
בראשית ימי האינטרנט, כולנו התפעלנו מהקישורים. האפשרות שלך ללחוץ על קישור בטקסט ולקבל בדפדפן את הדף הרלוונטי באינטרנט הייתה אפשרות מדהימה וחשובה. עם הזמן והתקדמות הטכנולוגיה התחלנו לראות שהרבה דברים בעולם האמיתי זקוקים גם הם לקישורים.
זו בדיוק המשימה שנתנו לקיו אר. קוד ה-QR. המציאו אותו במפעלי "טויוטה" ביפן, כדי לסמן ולקטלג היטב פריטים וחלקים בתעשיית המכוניות שלהם. הברקוד לא הספיק לכמויות הפריטים שהם היו צריכים לסמן וכך נולד ה-QR Code, המפורט הרבה יותר.
אז הקיו אר הוא כמו קוד ברקוד, רק שהוא לא שומר נתונים של מחיר או המוצר שאליו מוצמד הקוד, אלא קישור בין עצם במציאות הלא-מקוונת לאלמנטים טכנולוגיים, כמו אתר אינטרנט, או דף אינטרנט ספציפי, לסרטון וידאו, תמונה מקוונת, מספר טלפון וכדומה.
הקוד הזה משמש כיום בהמון תחומים, אבל במיוחד בעולם הפרסום והשיווק. ודאי ראיתם לא פעם מודעה בעיתון, או כרזה שיווקית, המכילות קוד קיו-אר. סריקתו באפליקציה שבטלפון הסלולארי תפתח את הדפדפן הסלולרי שלכם ותאפשר לקרוא פרטים עליו, לצפות בסרטון, לראות תמונות, או להתקשר ישירות למפרסם או לגורמים הרלוונטיים.
קודי QR מוצמדים כיום לא רק למודעות ושלטי פרסום. לא פעם תראו אותם ליד מוצגים במוזיאון, בכתבות בעיתונים, בספרי וחוברות לימוד ועוד. הם הגשר שבין העולם האמיתי לעולם הוירטואלי של האינטרנט הסלולארי.
הנה קודי קיו אר והשימושים שלהם:
http://youtu.be/HzgsitaZcMo
שימושים מגוונים של קודי QR:
https://youtu.be/sVOall0cz5o
דרכים בהן משתמשים ב-QR קוד בחינוך (מתורגם):
http://youtu.be/dDgT1K3Kb7Y
והרצאת וידאו קצרה על קוד הקיו אר והיישומים שלו בתחומים שונים (מתורגם):
https://youtu.be/NRgWRXFXLQs?long=yes
הזברה היא קרובת משפחה של הסוס והיא ממשפחת הסוסיים. הזברה חיה בעדרים, בסוואנות של אפריקה. במיוחד מאפיינים אותה הפסים שמכסים את גופה, מה שקוראים בשירים "הזברה לובשת פיג'מה"..
פסים אלה משמשים לה כדי לבלבל ולחמוק, כשהזברה נמלטת מטורפים ולהסוואה טובה יותר בין שיחי הסוואנה.
אבל יש עוד תכונה מעניינת בפסי הזברה הללו. מסתבר שממש כמו שלבני אדם יש טביעות אצבע יחודיות, הרכב וצורת הפסים של כל זברה הם יחודיים ושונים משל הזברות האחרות. וממש כמו קוד הברקוד שמודפס על מוצרים במכולת, צורת הפסים שעל גוף אימו, נטבע במוחו של הסייח הנולד, כבר מרגע לידתו. הרכב וצורת הפסים שעל גופה של האם הופכים לקוד זיהוי שצרוב במוחו של סייח הזברה והוא זוכר אותו היטב. בעזרת הקוד הזה יכול הגור לאתר את אמו בעדר ולהבחין בינה לבין נקבות זברה אחרות בקלות.
הנה הסבר לילדים על הזברה (עברית):
http://youtu.be/07nXlRpaMvM
הזברות בסוואנה האפריקנית:
http://youtu.be/AGl4VdHVG_8
וגור הזברה הקטן ואימו:
http://youtu.be/ncMW41SLAl0?t=6s
