ברומא העתיקה היו הבתולות הווסטליות (Vestal Virgins) הכוהנות של אלת האש והאח, האלה וסטה. בשנים מ-509 לפני הספירה ועד שנת 394 לספירה הן שימשו כאחראיות על שמירת הבערה המתמדת של האש הקדושה, אש התמיד הבוערת במקדש וסטה ושלום האימפריה כולה תלויה בבערתה המתמדת.

פולחן האש ברומי מעיד על החשיבות העצומה שרחשו עוד מימי קדם לאש. עוד בפרהיסטוריה הייתה האש מרכיב חשוב שהיה צורך לשמור עליה בוערת תמיד. מבחינה טקסית, לפחות אצל הרומים, זה לא השתנה מעולם.

תפקידן של הכוהנות הווסטליות היה לשמור את האש הקדושה בוערת תמיד. הבתולות היו נשים מושלמות, ללא מום או פגם. כבר בגילאי 6 עד 10 הן נבחרו. תמיד מקרב תושבי איטליה שמלידה היו אזרחים חופשיים.

בתחילה הן נבחרו רק ממשפחות האצולה, אך המחסור בבנות איכותיות הכניס למעגל גם את בנותיהן של עבדים משוחררים.

הן נדרו נדר פרישות, לכן לא קיימו לעולם כל מגע עם גבר ולא הקימו משפחה במשך 30 שנות הכהונה שלהן ככוהנות. בעשור הראשון הן היו חניכות ולמדו את תפקידיהן במקדש. בעשור שאחריו שימשו ככוהנות ובעשור השלישי היו החונכות של הבתולות החדשות והצעירות. כבתולה הבכירה שימשה הבתולה הוותיקה ביותר מכולן.


הנה סיפורן של הבתולות הווסטליות (מתורגם):

https://youtu.be/ER0Cu0KQFqM


ובשיר המפורסם "בהיר יותר מחיוורון" הן מוזכרות כ-16 בתולות וסטליות:

https://youtu.be/WvU8tvonSuE